היה תקוע אצלנו בין ההגדות. כשהחזרתי אותן למקום, מצאתי את זה...
חבל מאוד שלא מצאתי את זה לפני ליל הסדר. היה יכול להיות שימושי בסדר שערכתי בצבא.
וגם להעלות לפה היה יותר יעיל לפני...
נו. זה מה יש
[ורק כהקדמה - בפיוט "דיינו" שנמצא בהגדה, אם תעיינו בו -
ישנם כמה דברים שממש אי-אפשר להסתפק בהם בלבד.
כגון
"אילו קרבנו לפני הר סיני, ולא נתן לנו את התורה - דיינו".
איך אפשר לומר ש"דיינו", "מספיק לנו", אילו לא נתן לנו את התורה? הרי היינו ממש ככל הגויים!
ועוד.
אלא, מסביר המלבי"ם - כל אחת מהמעלות הטובות האלה בפני עצמה, די בה כדי להודות עליה לקב"ה.
ועל אחת כמה וכמה, שכולן נמצאות - אוי כמה שעלינו להודות לו!]
כמה מעלות טובות למקום עלינו.
אילו שמר אותנו בגלותנו, ולא קיבצנו מבין הגויים - דיינו;
אילו קיבצנו לשאר ארצות(*), ולא לארץ ישראל - דיינו;
אילו קיבצנו לארץ לישראל, ולא נתן לנו מדינה משלנו - דיינו;
אילו נתן לנו מדינה משלנו, ולא עשה אותה מפותחת - דיינו;
אילו עשה אותה מפותחת, ולא הצילנו מיד הערבים - דיינו;
אילו הצילנו מיד הערבים, ולא ניצח את מלחמותינו - דיינו;
אילו ניצח את מלחמותינו, ולא החזיר לנו את ירושלים - דיינו;
אילו החזיר לנו את ירושלים, ולא יביא את משיח צדקנו - דיינו;
אילו יביא את משיח צדקנו, ולא יבנה את בית המקדש - דיינו.
על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו:
ששמר אותנו בגלותנו,
וקיבצנו לארץ ישראל ולא לשאר הארצות,
ונתן לנו מדינה משלנו,
ועשה אותה מפותחת,
והצילנו מיד הערבים,
וניצח את מלחמותינו,
והחזיר לנו את ירושלים;
ועוד יביא את משיח צדקנו,
ויבנה את בית המקדש השלישי כבראשונה לבניין עדי עד.
במהרה בימינו, אמן.
_______________________________________
(*) לשאר ארצות - ע"ע אוגנדה
)
עף לכל הרוחות. לא להתייחס 
)
....
(דוגמאות: "הקב"ה מנענע בראשו" ושם ההקשר בצער, "ונענע לי בראשו" ושם הוא לאות הסכמה ויש עוד). יש נענוע של לולב - הולכה והבאה, ויש נענוע בקול - שירה בסלסול.
