פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1285)

גם אני קניתי הגדה חדשה לחג, מקווה שיועיל!!!

וגם אני חשבתי על איך נעשה סדר יותר חווייתי,

בהתחשב בעובדה שאין ילדים להתחשב בהם...

פינת ההלכה:

הרבה יותר חשוב הפעילויות מאשר הפירושים...

המצווה היא לספר ולא לומר דברי תורה...

פינת הפרומקייט:

אם יש תאילנדי וכדו' בסדר,

אפשר להצביע עליו ולומר "כמו עבד זה, כמו שפחה זו"

אני זוכרת שפעם לא הצלחנו להיכנס עם האוטו לאיזור, אז חתכנו למקום אחר.

למה כולם שוכחים את החציר??

הסיבה הכי טובה שהייתה להישאר במצרים...

ידוע לי שיש לו יוצרות, וקינות לתשעה באב וגם פיוטים לימים נוראים.

לא ידוע לי על סליחות של הקליר, וכמדומני שהסליחות שהאשכנזים אומרים הם מראשוני אשכנז, מבעלי התוספות, וקצת מספרד.

אם תמצא סליחות שלו, נשתדל בלנ"ד להוסיף אותם לתפילה..

רק תודיע מי החזן אצלכם בבית כנסת, כדי שנעדכן אותו.

לאשכנזים זה יהיה סיוט שלא יאמן, בייחוד לפולנים.

זה יהיה כ"כ נורא שיכול להיות שהם יהיו מוכנים לוותר על האיסור של הקטניות בשביל לזכות בסבל הנפלא הזה.

אוי, איזו מחשבה מענגת! סבל מתוק שכזה...

אל תגיבו. אני אשב לי פה לבד, בחושך...  

(תודה לכם! איזה תענוג...)

@הולם במיוחד, איפה את?

ההתעלמות שלך חסרה פה, הפולניות לא תהיה שלימה בלעדיה.

פוחת הצורך בחומרים של קטניות בשביל כל מיני מוצרים מעובדים. אפילו בייגלה וביסלי מקמח מצה...

ואם אתה רוצה להשלים את הפראפראזה אז "ואני שמעתיה לטובה"

הרב משה אמר שרב נחמן מיואש ואתה דרשת את זה לחיוב. מה זה קשור למה שכתבת? יש פער בין להודות שיש יאוש בעולם להיות מיואש.

(מלבד זה שלא הבנתי איך אין יאוש כי יש יאוש וחוזר חלילה..)

קודם כל, הראשון שאמר את זה לא היה מיואש...

דבר שני, לא פותרים בעיות ע"י שלא מדברים עליהם..

ואם אצלי אין את הבעיה למה למנוע את התרופה מאחרים? אולי מישהו לידי מיואש וכן צריך לשמוע את זה?

אבל הבעיה היותר גדולה היא שכנראה הוא לא יודע מה זה יאוש...

חושבים שיאוש זה אחד שחושב להתאבד או שוכב כל היום במיטה... אחד שכל היום עם פרצוף באדמה

זו טעות... לכל אחד יש נקודה כלשהי בעבודת ה' שהיצר מנסה לייאש אותו ממנה

יכול להיות אפילו עובד ה' שקם כל בוקר למקוה ואחרי זה מתפלל נץ וכו' וכו' וגם הוא מיואש.

ממה הוא מיואש?  גם לו יש חסרונות שהוא צריך לתקן, גם לו יש דרגות שהוא צריך להגיע אליהן

אבל היצר הרע נכנס בלב ואומר לו  "עזוב לזה אתה כבר לא תגיע...זה כבר דרגות של אנשים קדושים"

וגם זה יאוש שצריך להלחם בו בכל הכוחות.   כי אדם צריך להאמין שהוא יכול להגיע לכל הדרגות האפשריות!!

א. עיין מה שכתב אורחות צדיקים על זה.  (שער התשובה)

"אך יש תקנה גדולה לתקן הכל: מתחילה יחשוב החוטא בכל עניני התשובה, ויראה ויבין בכל חלקי התשובה, וימסור נפשו לעשות; והכל יעשה לשם שמים בכל כוחו ובכל לבו, בסתר ובגלוי – אז הקדוש ברוך הוא מקל עליו עניני התשובה ומדריכו לדרך ישר לתשובה.

כגון אם הוליד בן מעריות – הקדוש ברוך הוא יכרית אותו הזרע וישתכח הדבר כאילו לא היה"

ב. כמו שכתבת... שיאוש זה שאדם מבין שיש לו מגבלות.

  אבל זה שהוא מתייאש זה גרוע מאד. כי זה מראה שהוא שכח את הקב"ה ותולה את הכל בעצמו...

ופה הטעות.

אין יאוש... הכוונה היא שאין סיבה להתייאש!!  ובאמת אין סיבה.. כי הקב"ה הוא בעל הכוחות כולם

והוא יכול לסלוח ולתקן כל פגם וכל עבירה כמה חמורה שתהיה...

והקב"ה לא כפוף לחוקים שהוא כתב, אלא הוא יכול למחול ולתקן למרות מה שכתוב

כמו שכתב הרמח"ל בספר "דעת ותבונות" וזה לשונו 

"וכל סדרי המשפט והחוקים אשר חקק, כולם תלויים ברצונו, לא שמוכרח בהם כלל.  הנה כשרוצה משעבד רצונו כביכול למעשה בני אדם כעניין ששנינו "הכל לפי רוב המעשה" וכשהוא רוצה אינו חושש לכל המעשים ומיטיב בטובו למי שרוצה"

אבל מה שכן... אני מאמין שאם הקב"ה הורג את אותו ממזר כנראה שזה המוסר וההיגיון...

כי לא כתוב להתפלל שהוא ימות.. רק לחזור בתשובה וזה כבר קורה לבד.   

למה ואיך?? האמת.. לא יודע

דבר שני, מדרשים מפורשים שאפילו שהמלאכים קיטרגו על בריאת האדם, שהוא עתיד לחטוא 

הקב"ה דחה אותם ואמר שלא לחינם הוא נקרא חנון... 

מבואר מכאן שהקב"ה ברא את האדם על מנת שהוא יחטא והוא יסלח לו...

אם כך אין שום סיבה שהקב"ה יעדיף שלא לסלוח.   

אין כאן שום סתירה לגבי הבעיתיות (לכאורה) שהממזר מת כדי לכפר על חטא אביו..

כי הקב"ה הוא זה שקבע את ההתניה הזאת, שכל עוד שהממזר חי החטא קיים.  

וכי הקב"ה לא יכל לקבוע אחרת?  שישאר חי וגם הוא יסלח? 

למה זה כך.. לא יודע.. אבל אם זה מוכרח כדי לכפר על החטא, והקב"ה רוצה לסלוח (!)

אז מה לעשות, שכנראה הצדק הוא שהממזר ימות. ואבא שלו ילך לחיים טובים ולשלום.

מה שאכן הקב"ה דורש מאיתנו. אין ייאוש מלהשיג את התכלית שלנו. מה שלא בידיים שלנו ,הקב"ה לא דורש מאיתנו בין כה.

להתייאש. המקור שאתה הבאת:"אין בן דוד בא עד שייתייאשו מהגאולה"  מתאר שעובדתית אנשים מתייאשים.לא נראה לי שרבי נחמן התכוון שאין מציאות שאנשים מתייאשים,אלא שאין להם הצדקה להתייאש,כי הייאוש הוא שקר-"אין ייאוש"-תמיד יש תקווה לאחריתינו,כל עוד אנחנו נלחמים. גם אם יהודי רח"ל נפל,כל עוד הוא נלחם לקום -יש תקוה לאחריתו.

לסיכום:אתה מדבר על ה"מצוי", ורבינו זיע"א הסביר מה ה"רצוי".

וגם אם אדם התייאש מיכולתו האישית-הוא יכול לנתב את אותו הייאוש להישענות על השם,ואז זה אולי :"ייאוש דקדושה",כמו שדורשים על הפסוק:"נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל"-היא מעצמה לא יכולה לקום,אבל הוא יתברך יקים אותה,- יוצא שאם אדם מנתב את הייאוש מעצמו לתקווה בבורא עולם-"אני חלש ולא יכול, אבל הוא יתברך כל יכול ולכן אני לא מתייאש",אז זה ייאוש שהוא תקווה גדולה,ו"אין ייאוש בעולם כלל".

שזה אומר:

לנקות ולהכשיר כיריים, תנור, מקרר, לעשות הגעלה וליבון, לנקות ולמיין ארונות מטבח, לשטוף רצפה לפני החג ועוד להשאיר את המטבח כשר ומסודר לפחות יום לפני החג כדי שיהיה אפשר לבשל לחג - תצליח לעשות את זה ביום אחד?

כל עוד לא אתה עושה את זה אין לך זכות להתלונן.

וגם אם אתה עושה - בשביל מצוות כיבוד הורים והרוגע של אמא שלך כדאי שזה יעשה לפני.

<צ>

יאללה כולה יומיים, חסר מה לאכול בלי גז? וגם אם מצומצם, לא נמות.

וגם- יש דברים שאפשר כבר להכין בכלי פסח. כמו מרקים חביתות וכו'

הבית נקי לפסח, ילדים שמסתובבים עם אוכל בכל חור...

אז אכלו מצות (ופריכיות, ודברים שאינם חמץ באופן כללי).

חוץ מערב פסח שזה כבר סיפור אחר.

מכיר את השיטה. שנים חיינו ככה.

(הייתי קונה לחמניה בדרך לצבא, אוכל אותה באוטובוס ובזה נגמר העניין).

ואני גם לא אוכלת פסטה ופתיתים

מצחיקים אתם.

 

בעקרון זה כן משימה שלי.

ההגיון אומר להכשיר את מה שמשתמשים בו הכי הרבה שנייה לפני- שזה השנה ברביעי- חמישי.

הגעלה בחמישי זה שיא ההגיוני.

ואנחנו ספציפית בקושי משתמשים בתנור.

לגבי לאכול בחוץ.

זה סתם בזבוז כסף.

טוב לי שבת על סיר הקינואה והאורז המלא ב- -5-15  ש"ח לארוחה מהזמין סושי והמבורגרים ב50-150 ש"ח לארוחה.

על כן הצרתי על השבתת ציר הכיריים- מקרר.

בסוף שכנעתי את אימי .

ובעז"ה יהיה טוב.

וגם החדר מדרגות כבר לא קורץ לי.
 

טוב א. זה בבני ברק!

נדמה לי שבאזור רבי עקיבא, בהתחלה חשבתי ליד  שלוימל'ה שם בהמשך.. אבל

וואלה אני לא בני ברקית אז אין לי מושג

או ש... ב. זה לא בני ברק אלא אם כן הציפורים האלו מזוייפות.

צדקת באמת בני ברק 

חח הציפורים לא מזוייפות

בשמיעה של הוידאו אחרי זה שמתי לב שיש ציפורים ברקע .. 

במקום לא שמתי לב לזה ממש ..

לגבי שלוימל'ה למה התכוונת? כי אני בהלם שבכלל אמרת את זה, לפני שהעלתי את הוידאו

רציתי להעלות גם תמונה שצילמתי בעודי הולך באזור שליד רבי עקיבא יותר באזור של הבניינים כבר פחות החנויות

אז קיצר אני מכיר אחד שלומי אז פתאום אני רואה חנות של בגדים "בגדים קונים אצל שלומי" וזה הצחיק אותי אז צילמתי את זה ..אז קיצר את צודקת זה פחות או יותר היה שם באותו אזור כי אחרי הוידאו התחלתי לצאת לרבי עקיבא והיה שם את החנות הזאת 

בחג להסריט משהו קטן כמו שעשית או לתת איזו תמונה קטנה וננסה לנחש! בשביל הפאן!

אני אומרת בחג כי עד אז אני לא אהיה במקום כזה פופולארי.. אבל אפשרי לנסות גם עכשיו..

נו מה אתה אומר? אתה בעניין?? 

צריך קולים בשביל העסק הזה 

ותזהר ללכלך את ארץ ישראל

זכור מאין באת ובאיזה פורום אתה נמצא. 

סיימתי לצבוע נשאר שתיפה של החלק הצבוע (טרמפנטין ברזלית והרבה מים חמים) 

ולהכשיר את החדר 

מחר ומחרתיים אפיית מצות חמישי פינישים ובדיקה

שישי אפיית מצות

אסוציאציה תנ"כית שכזאת...

המקרר כבר מאחוריי.

בהצלחה גם לכם 

קמתי בסוף, לא יאומן. כואב לי הראש אימים.

בסוף הצלחתי לגרד את עצמי איכשהו לעבודה לקדם משהו. משתדל להתרחק מכדורים בגלל הנזק שבהם.

פשוט לחפש באינטרנט

@חסדי הים

@תרחיב לבי

@ימ''ל

בס"ד

לא חכם גדול אבל ב"ה מצאתי בגוגל

קמה

דבר אחר:
חייך, הם לפני כקורבנות דכתיב: כי דמים רבים שפכת לפני ואין לפני אלא קורבן, שנאמר: ושחט את בן הבקר לפני ה'.
אמר לו: ואם כן למה איני בונה אותו?
אמר לו הקב"ה: שאם אתה בונה אותו הוא קיים ואינו חרב.
אמרו לו: והרי יפה?
א"ל הקב"ה: גלוי וצפוי לפני שהם עתידים לחטוא ואני מפיג חמתי בו ומחריבו והם נצולין, שכן כתיב: באהל בת ציון שפך כאש חמתו.
אמר לו הקב"ה: חייך, הואיל וחשבת לבנותו אע"פ ששלמה בנך בונהו, לשמך אני כותבו: מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.

http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=9&perek=7&mefaresh=shimoni

http://www.kingdavidstory.com/he_kingdavidlifestory.aspx?part=61

  (מעל הכותרת "מדוע לא נקבר דוד המלך עם האבות וכו')

אם מישהו ימצא אשמח לשמוע.

[ילקוט שמעוני הוא חיבור מאוחר יחסית - מתקופת הראשונים, המקור שלו למאמר הזה על דוד המלך הוא במדרש שוחר טוב שגם הוא מדרש מאוחר יחסית - מתקופת הגאונים]

לגבי משה רבנו - יש גירסא בגמ' בסוטה י"ד ע"א: "ואמר רבי חמא ברבי חנינא: מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם? מפני שגלוי לפני הקב"ה שעתיד ביהמ"ק להיחרב ולהגלות את ישראל מארצם, שמא יבואו לקבורת של משה באותה שעה ויעמדו בבכיה ויתחננו ועומד משה ומבטל את הגזירה, לפי שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם".

לפחות לא מוכח שהם מהתנאים / אמוראים.

לגבי הפסיקתא רבתי יש שני בלבולים שגורמים לחשוב שהיא קדומה יותר ממה שהיא:

הדמיון בשם לפסיקתא דרב כהנא.

והדמיון בתוכן למדרש תנחומא (שכנראה המחבר שאב ממנו הרבה ממקורותיו).

ככל הידוע לי התיארוך של שניהם הוא מאד כללי לתקופת הגאונים,

אם יש לך מידע שממקד אותם לתקופת זמן יותר ספציפית אשמח לשמוע.

(אני לא מדבר על הוספות ועריכות מדפיסים אלא על החיבור עצמו)

הכי טוב זה ללמוד מדרשי חז"ל על פרשיות שמות-בשלח:

- מדרש רבה על שמות.

- מכילתא דרבי ישמעאל.

- מכילתא דרשב"י.

- ספרי על פרשת ביכורים (כי תבא) - אגב, זה המקור והבסיס לדרשות שבהגדה.

- מדרש רבא על מקרא ביכורים (כנ"ל).

המעלות של ללמוד מדרשים דווקא הם:

א. יש שם המון מדרשים שהם הרבה יותר הרחבה של "סיפור יציאת מצרים" מאשר לימוד פירושים לסיפורים שבתורה.

ב. הם על סדר הפסוקים וזה עיקר המצווה של סיפור יציאת מצרים (בהגדה כמעט ורק דורשים פסוקים).

ג. הם ממש מעניינים וסיפוריים ויש בהם המון חידושים נפלאים.

ד. יש כ"כ הרבה שגם אם לא תרדם כל הלילה לא תסיים. 

אשריך ובהצלחה.

האמת.. לא מכיר את כל הספרים שהבאת..

אבל נראה לי שהם בארמית לא?

מדרש רבה לדוגמא יש בו הרבה מילים שאין לי מושג מה הם אומרים.    אני לא אבין כלום.

יש לפעמים מילים מסוימות בארמית / ביוונית*, בעיקר במדרש רבה (גם כן מעט מאד, ובמכילתות ובספרי כמעט ולא). אבל בדרך כלל אפשר להבין אותן ע"פ ההקשר, יש גם הוצאות עם פירושים של המילים הקשות.

זו אחת הסיבות שלא המלצתי על הזוהר שהלשון שלו מאד קשה למי שלא מכיר אותה.

המילים הלועזיות במדרשים מתחלקות באופן כללי לשתיים:

- מילים וביטויים קבועים. כמו: 'הה"ד' - הדא הוא דכתיב (=זה הוא שכתוב, זאת משמעות הכתוב).

- שמות אנשים ושמות עצם שחז"ל לא הכירו להם מילים עבריות או שלא היו רגילים בהן.

מוזמנת בשמחה!!!

תמיד עדיף בד"ץ על רבנות.

ומה באמת אנחנו מכנים בד"ץ ומה  פחות אין טעם לרשום בגלוי, בשביל  לא להכפיש.. (: 

הוא רגיל.. (: 

טעים / יקר שלהם שאתה מכיר? (: 

תודה בכ"ז.. 

רכס אדום בעיקר, אבל זה עניין של טעם...

אבל לא הייתי באזור בשביל לראות

רק ידעתי שזה מונח אי שם

ועכשיו אחרי אביך/גשם/ וסתם רחובות בני ברק שלא נשאר זכר במדרכותיה

אין לי סיכוי לחזות בתיעוד המופלא של ניקית שמסרה לי ד"ש

.........

שאתה חייב לקחת אותי לסיבוב שופינג שםםם

מתות לי הרגלייייייים

סתאאם 

ספר, מה אתה מתבייש?

בכל מקרה אם יש לו ניק כבר גילית לו שזה אתה, אנחנו בכל מקרה לא נדע...

או שאת הולכת לקנות מחר?