פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1285)

יום עבודה מחוץ ליישוב. קורה לפעמים.

מה הלאה?

לי עלה כולל 4 צבעים+ פריימרים- 1800 ש"ח[ערכה לשימוש אישי]....

או סתם איפור...

מה עם דברים לבחור חמוד ?

ראית את הפלטה המהממת שהוא עשה עם מייקאפגיק?

וב18/4 הוא מוציא ליקוייד ליפסטיק עם OFRA ב3 גוונים מהממים....

ללא ספק הוא מתאפר יותר יפה ממני, ולא קל לי להודות בכך....

[אפילו יותר יפה מעם האיירבראש שלי..]

תחפושת של רוחחח ?!??!?! חחחחחחח

בו !

...במחשבה שניה...ממ..לא רע בכלל ..

צריך שיהיה תירוץ אם רבקה תחזור לא?? חחחח 

ומי שאני מדבר עליו יודע !!

ומה הכוונה להוציא 200 על אוכל? ..קייטרינג?

לא יותר בקטע של "רוצים אובך?" ?

באמת שלא ידעתי את התחזית קודם.

|מכריז| רבותי,

חוני המנקה-תריסים כאן לשרותכם.

השיטה עובדת רק כשמדובר בתריסים שלי.

נסי לדבר עם ההאבלה,

כך תרויחי גם תריסים מלוכלכים וגם שבורים.

הגעת למסקנה שכולנו מגיעות אליה לבסוף

|אחוות מנקות התריסים|

אין תריסים 

(בחלון העיקרי של הבית, וגם הוא חצי אטום כך שלא ממש צריך לנקות אותו.. בחדרים אמנם יש תריסים, אך מעולם לא טרחתי לנקות אותם.. אף אחד לא רואה אותם כמעט)

גם האוטו שלי מחכה לזה.. 

(: 

הלוואי, 

בדיוק היום בבוקר ראיתי את האספנות שאי אוהב + בחור צעיר בפנים.. 

היה מחזה מרגש... 

(: 

כמה דקות של גשם רציני עשה טוב מאוד את העבודה

מקסימום בערב פסח נפנק אותו בשטיפה חיצונית, פנימית.. 

(: 

למה איזה גשם חשבת שתקבל?

כנראה שהוא שטף את כל הלכלוך מהאוויר (שזה טוב) על האוטו שלי (שזה רע)

רק חבל שהשמידו את היצירות של @נפתלי הדג במנהרה, הן היו יכולות להוות אחלה דוגמא |מזיל דמעה|

שהייתי עם אחותי ולא יכולתי לעשות את זה לידה

כדי שלא תגלה אותי 

וחשבתי אולי לכתוב משהו של 2 מילים על איזו מודעה שמודבקת לתחנה שם

ובהקשר אחר: מי עובד/ת בתחנה מרכזית?

אה? איך אניי??

בפעם הקודמת שוחחתי עם בעל האולם שאמר שהלהקות אוהבות להרעיש ולדעתו הרעש באותה חתונה היה 120dB.

(יש לי אטמים יותר חזקים מאטמים רגילים)

ולמה להתייאש? בע"ה עוד יהיה טוב יותר...

אוי. איזה סיוט.

חזקי ואמצי!

תגיד שאתה לא משתתף כי אתה רוצה לקנות לו מתנה אישית (נראה לי שזה קצת מוריד מאי הנעימות..).

אתה יכול לקנות לו מתנה בנפרד.

@ימ''ל

נו היה טוב בסוף?

בהנחה שהתייחסת למובן המקובל של המושג -

היחס נע בין:

"עין הרע זה עיקר היהדות, חייבים להיזהר . צריך לתלות חמסות ולרסס בשום את הילדים והכי חשוב - לא להביא אותם לאירועים עם הדודות ולקרוא להם 'מכוערים'".

לבין:

"שטויות במיץ, אמונות טפלות שהגיעו מחוץ ליהדות. רק דבילים מפחדים מזה".

עובר דרך:

"כדאי לחשוש, אבל לא בלחץ", "מי שמאמין בזה - זה מזיק לו, מי שלא - לא" וכו'.

יש גם את המובן ההלכתי (היזק ראייה בעיקרו) שגם בהבנה שלו יש מחלוקת (איך לא?).

זה מושג שמצוי גם בגמרא וגם בקבלה

הגמרא בברכות מתייחסת לזה וכותבת שמי שלא רוצה שתשלוט בו עינא בישא שיאמר אנא מזרעא דיוסף כאתינא דלא שלטא ביא עינא בישא.

באופן כללי עין הרע זה מצב שבו אדם נותן את עין בממונו של חבירו (בגלל זה זה נקרא עין הרע) בדך כלל אדם משתמש בעין אחת בקריצה, ומה שאדם גורם בזה הוא שזה מעורר דינים על האדם השני, ברגע שאדם מסתכל על ממון או חפץ של חבירו בצורה כזאת מתעוררים דינים על אותו אדם שבוחנים אם באמת מגיע לו את אותם דברים אם לא הוא עלול להיפגע מזה.

יש ת"ח שאמרו שזה קיים אבל לא להתייחס לזה יותר מדי וככה גם לא נפגעים מקובלים בדרך כלל נותנים לזה יותר משקל.

תחשוב טוב יהיה טוב..

זה הפתרון המושלם - במקום לחשוב שמישהו חושב עליך רע

עין הרע לא פוגע בך אם אתה לא מאמין בזה

צריך להזהר מאוד מעין הרע

זה כל מיני דברים שראיתי ממקורות מוסמכים

אלא אם התכוונת שצריך להיזהר שלא להאמין בעין הרע...

והמימרא שהבאת בכותרת: "99 מתוך מאה אנשים מתים מעין הרע" -  משפט סתום שאפשר לפרשו לעוד 99 מתוך מאה פנים... 

אגב, כולן בחז"ל (ז"א שכל המשפטים שהבאת נמצאים בגמרא).

תראה איך הסברתי למטה מהי עין הרע

ואז תבין ש"לא להאמין" הכוונה לא להיות מושפע, שלא תהיה אצלך פירצה כזאת של מושפעות, זו עבודה שלא מסתימת באמירה בעלמא

אבל בלי הקטע של משיכת השריר?

כשקורה משהו יוצא דופן אנחנו שמים לב. זאת בהחלט לא אינדיקציה.

ישפיע פחות.. 

כמו ר' יוחנן בן זכאי.. 

(: 

השאלה הייתה כללית ולכן השתדלתי שלא להתייחס לדעה מסוימת, אבל בגלל שהרוחות בשרשור נושבות לכיוון אחד אני נאלץ לאזן:

אז דעת הרמב"ם (וכמה מהגאונים והראשונים) היא שאין דבר כזה 'עין הרע' במובן המקובל היום כלל. אדם לא יכול להזיק או להיטיב בכח ראייתו או מחשבתו לאדם אחר. לדעתו 'עין הרע' הוא סניף של היזק ראייה (לא להסתכל בחצר של אדם) והיא ממידת חסידות.

נכון שחז"ל הזכירו בהרבה מקומות את עין הרע ועניינים דומים לה, לרוב בהקשר של הגבלה שלה (איך להתגבר עליה, מתי אינה תקיפה וכדו'). מעניין לראות בהקשר הזה את הסבר המאירי (שכידוע הלך בעיקר בדרך הרמב"ם):

"בכמה מקומות ביארנו שבאותם הזמנים היו העם נמשכים אחר דברי' המוניים כלחשים ונחשים ופעולות המוניות וכל שלא היה בהם סרך עבודה זרה ודרכי האמורי לא חששו בהם חכמים לעקרם וכל שכן במה שהיה הרגילות אצלם בו כל כך שהיה טבעם מקבל בענין חזוק או חולשה וכמו שהעידו בסוגיא זו דקפיד קפדינן ליה דלא קפיד לא קפדינן ליה וממין דברים אלו הוא שהיו רגילים להזהר מן הזוגות וכשתקנו חכמים ארבע כוסות שלא לגרוע או להוסיף מצד אותם ההבלים הוצרכו לרוב רגילותם לתת טעם לדבריהם והוא שאמרו ליל שמורים הוא לילה המשומר ובא מן המזיקין".

כמו "מה יגידו עלי" וכד

התנית הערך העצמי בעולם החיצון

יצר הרע זה דחף של צורך פיזי מהעולם החיצוני

עין הרע זה דחף של צורך לא פיזי מהעולם החיצוני

אחת הדעות בחז"ל היא ש99% מתים מעין הרע

מה הכוונה?

שהעניין הזה משפיע על בני אדם ברמה עמוקה במשך עשרות שנים

וממילא הם חיים במתחים ומערכות הגוף אינן שקטות ולא מתפקדות בשלמות וממילא מגיעים למחלות וכו

ברגע שחשובה לי ה"עין" של אנשים - איך הם רואים אותי, מעריכים אותי , אוהבים אותי וכו, ועל זה אני שורד, כי אני בחוסר כביכול, - אז יש פתח ל"רע", לעין הרע, כי לא כולם חיוביים אלי וא"א להיות תלוי בדעת העולם, בחוסר מהותי, בהשלמות חיצוניות. כך זה בפיזי (יצר הרע) וכך זה גם בלא פיזי (עין הרע)

הדעת האחרת בחזל היא ש99% מתים מצינים פחים - הכוונה באופן כללי עניינים של תפקוד לקוי במערכת החיסונית, קור חום וירוסים וכו'

ובאמת יתכן ואין סתירה

בטווח הקצר המחלה היא תוצאה של תפקוד לקוי במערכת החיסונית הפיזית

אך בטווח הרחוק והפנימי המהותי, חולשת המערכת החיסונית הפיזית היא תוצאה של חולשת המערכת הנפשית- רוחנית עצמית מהותית... כיוון שתפקוד המערכת החיסונית הפיזית תלוי בשקט הנפשי

אני למדתי שמי שרגיש לדברים כאלה-נפגע מזה ומי שלא- לא.

http://www.meirtv.co.il/site/search_new.asp?q=%D7%A2%D7%99%D7%9F+%D7%94%D7%A8%D7%A2

מכון מאיר

זה קשור למושג 'עין הרע' המוזכר בחז"ל לדעתך?

אני לא מצליח למצוא קשר כזה.

ואני בא... 

ולא, אני לא שמן ! 

וזה לא סותר שמערכת המשפט נגועה אכן בדברים חמורים מאד.

כמו שאמרת, "בגדול טוב לנו כאן". הרבה יותר משהיה בגלות או כשהארץ לא היתה בשליטתנו.

המדינה, זו המציאות שיש כאן עם ישראל (שגם אתה כמובן אוהבו), ששולט על ארץ ישראל, בחלקה (שגם אתה כמובן אוהבה. ומן הסתם שמח שזה בריבונותנו - מה שאצלנו - ולא של גויים).

וגם המימשל, בכללי עושה גם הרבה דברים טובים לציבור, וגם לחלשים וכו'.

ויש גם מה שצריך תיקון.

הרצי"ה זצ"ל, היה מציין שתי מערכות בעייתיות. המשפט - שמבוסס לא על משפטי ישראל. והחינוך.

והיה אומר: גדול קידוש השם מחילול השם. הצד של הקידוש השם גובר. "ותבואו.. ותחללו את שם קדשי באמור אליהם עם ה' אלה ומארצו יצאו".. ב"ה שאנחנו כבר לא שם.

נראה את הטוב, נשמח בו, נכיר טובה לה' שנתן לנו אותו אחרי 2000 שנה - אז גם יהיה לנו יותר כח להילחם נגד מה שצריך. ללא  עצבנות, בנחת, במרץ, בהתמדה.

ותרשה לי לנחש שלא הטרחת עצמך לראות את מה שהפניתי אליו.

מלבד שזו לא אותה מציאות עליה הוא מדבר - שם זה בַּירידה,  פה זה בַעליה. הקב"ה מחזיר את עם ישראל לארץ, לא עביד קוב"ה ניסא לשיקרא.

ולא נכון ש"לא הטרחתי", אלא בכוונה לא ראיתי. אני לא מסתכל על דברים כאלה (אבל, אגב, שמעתי על מה שיש בהם. וגם קראתי אח"כ, להפתעתי, דווקא ממישהו שהוא "אקטיבי" בכיוון של הביקורת, שהוא שמע גם את הטענות נגד מה שמובא שם - והשתכנע. הוא טוען שהשמיטו שם דברים כנגד מה שהם אמרו, על אף שקיבלו חומר. אני לא בקיא בזה - אבל זה רק מראה כמה אי אפשר להסתמך רק על סרטים-"תחקיריים" מופָקים. אבל הביקורת שלי על מערכת המשפט, אינה תלויה בסרטים מעין אלו).

אל תפריע לי עם המציאות.

ולגבי האמרה של הרצי"ה בהודעה הקודמת שלך, מחילה, אבל זה נשמע לי כמו רופא ששואלים אותו לשלומו של חולה והוא עונה שהוא "בסדר גמור, ממש מתלוצץ עם רופאיו, רק שיש לו מחלת לב חמורה, זה הכל".

האחד, אני לא מסתכל על סרטים כאלה, לא בגלל "אל תפריע עם המציאות". זו דוגמה קלאסית איך אדם קורא לפי מה שחושב על גישת הזולת... אבל זו לא המציאות באמת.

כתבתי מפורש ששמעתי על התוכן של התכניות הללו, אבל אינני מסתכל על זה. גם לא על כל מיני "סרטים" אחרים. לדעתי זה גם עלול לעוות את השיפוט. ודווקא במקרה בנידון זה, מה שהבאתי בשם איזה מבקר שראה את זה וראה איזה חומרים לא הסכימו לפרסם שם לדבריו, ושוכנע מהצד השני - מראה כמה צריך זהירות מדברים כאלה.

מה שאדם רואה בעיניו, יש לזה אפקט חזק. היום משתמשים בכך בעולם להדגיש גם כל מיני עיוותים (כמו תמונה של חייל צה"ל פועל בצורה מסויימת כנגד ערבים, בלי להראות מה לפני ומה אחרי. ועוד הרבה).

ובכלל, אכן אני מעדיף לא לראות דברים רעים. מספיק ששומעים.

ב. מה שכתבת על דברי התלמוד הירושלמי, שאותו ציטט הרצי"ה, גם כן לא שייך.

זה בדיוק מה שמסביר הירושלמי לפי הסברו, שכאשר יש חילול השם מקידוש השם מעורב - מכריע הצד של הקידוש השם. כלומר, זו בעצמה הכרעה שאין פה "מחלת לב חמורה"; הקידוש-השם יתגבר.  בעניינים כאלה, מוטב לשמוע לרופאים המומחים, חכמי התלמוד.

זה  כמובן לא אומר, שלא צריך לעשות כל מאמץ לתקן מה שלא בסדר. אבל כן אומר על היחס לגבי המכלול. ברוך ה' שזכינו.

"עיר הצדק קריה נאמנה". מכלל דעד השתא לא מקרי "עיר הצדק קריה נאמנה".

א. לא שכנעת אותי, אני לא חושב שיש מה לדון איתך כל עוד אתה מתעקש לא לצפות בזה.

ב. לא כתבתי את דברי על דברי התלמוד הירושלמי חלילה. אלא לגבי ההשלכה שלהם על הנידון דידן.

תוכל להסביר לי מדוע לא תוכל באותה מידה לטעון את הטיעון מהירושלמי הזה לגבי תקופת ישעיהו ?

לא אומר שאו הכל או לא כלום... "עיר הצדק קריה נאמנה" באופן השלם, יהיה בעז"ה כשאכן יתקיים גם ואשיבה שופטייך.

ב. אני לא ביקשתי "לדון איתי". כתבתי מה שאני חושב.

ואני גם חושב ההיפך, שמי שמסתמך על "לצפות", כבר הזיק במידה ידועה לשיפוטו.

ועוד, הרי באותה מידה אפשר לומר שאינך יכול לדון כל זמן שלא קראת ושמעת מה שהם פסלו מלהכניס לתוך הסרט, כדי ליצור את המצגת שרצו.

כל זה לא סותר את הביקורת שיש לי גם בלי ה"סרט" על מה שקורה בחלק ממערכת המשפט והפרקליטות. לא נצרכנו לכך כדי לדעת את זה.

ג. מה שכתבת, הוא אכן, גם בלי להתכווין, על הירושלמי. כי זה המאמר שצוטט משם :גדול קידוש השם מחילול השם".

השאלה שאתה שואל על ההבדל היא טובה. אבל ראשית, לא בגלל קושיה יתבטלו דברי התלמוד. ומעבר לכך, הסברתי לעיל: בזמן ישעיהו, התוכחה היתה כבר על מצב של טרום-ריקבון. הוא היה נביא, והזהיר מהחורבן הצפוי (יתכן שגם אז, כל זמן שהיתה הממלכה קיימת, אז הקידוש השם שבכך גבַר עד שאי אפשר היה לה עוד להתקיים, שהרי הנביא אומר שהחילול השם  הגדול  הוא "באמור אליהם, עם ה' אלה ומארצו יצאו". אלא שאיני נזקק לכך כעת).

היום, זה לא כך. יש חזרה של עם ישראל לארץ, יש עליה. אז הסיבוכים שבדרך הם כואבים - אבל אינם על אותו מישור כאשר נמצאים בדרך לחורבן. גם בעליה של הר, תלוי אם נמצאים עם הפנים למטה או למעלה.

וזו אכן, שאלה של הסתכלות. האם אנחנו רואים את הנס הגדול בשיבת עם ישראל לארצו. את זה שהקב"ה מחזיר אותנו לכאן. וממילא, יודעים לראות את הקידוש השם שבתקומה, שבהתבטלות "ומארצו יצאו". ולא להקיש את זה למצב של טרום-גלות ר"ל.

ואתה יכול לחזור על זה כאוות נפשך אני לא חולק חלילה על הירושלמי, אלא שבניגוד אליך אני מתעקש להישיר פרוז'קטור גם כלפי חילול ה' שבמלכות הרשעה כאן, מעבר לקידוש ה' שיש במציאות שלנו שאני כלל לא חולק על כך.

שגם אני מודע למה שלא בסדר, בפרט אם אני יכול לעזור במשהו (סתם כך - אין ענין מיוחד להרבות ב"מה לא בסדר". ישעיהו שאמר "בתוך עם טמא שפתיים אנכי יושב", והיו לו סיבות טובות מאיתנו - קיבל על זה גערה, "עוגת רצפים", רצוץ פה שאמר דלטוריא על בני"). אבל כשיש קידוש השם גדול כנגד זה, שכפי דבריך גם אתה רואה אותו, אז להגיד על מדינת ישראל "מלכות הרשעה", זה עצמו נגוע בכך.

אז שני דברים הם: האחד, מה מכריע את הכף בהערכה הכללית, גם כשמודעים לשני הצדדים.

השני, כתוצאה מכך - איך מכנים את המתנה הטובה הזאת מה', גם כשיש סיבוכים ובעיות.

ובכלל - האם יש ענין במוטיווציה לגדף את המדינה ושלטונה, ובכלל יהודים, כשזה לא דבר שהכרחי ומועיל.

"הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו, אפילו הקדושים, ואפילו שיאמרו שהוא לשם שמיים" (גר"א, אבן שלמה).

כשצריך להעיר על דברים ולמחות עליהם ולהשתדל לתקן - בוודאי. גם אני עושה את זה כשזה מועיל משהו.

ניתן למחוק.

קלמן ליבסקינד -  תחקירן ידוע ומוערך בזכות עצמו - שלא חשוד על פירגון יתר לפרקליטות במהלך שנותיו ותחקיריו, ובכל זאת מוצא לנכון לתת ביקורת די שלילית לסדרה של אורנה בן דור (הווא מזכיר בתחילה את הסדרה על ראדה, אבל אומר שלא יתייחס אליה כי הוא לא בקיא בפרטים. הוא מתייחס לפרק אצל בן דור כיוון שליווה את הנושא בזמנו מקרוב. ומצא כעת פגמים רציניים בסדרה שלה).

ושוב אני מדגיש, שלא ראיתי את שתי הסדרות הנ"ל ואני לא פוסק כלום לכאן או לכאן, רק שכדאי אם כבר רואים את הסדרה על הפרקליטות, לקרוא גם מה יש לליבסקינד להגיד בנושא:

http://m.maariv.co.il/journalists/Article-536138

ואני מוכן לקבל את זה שלא כל מה שנאמר שם מדויק לפרטים. אם כי את רוח הדברים אני מקבל לחלוטין ואת התזה שהבמאית אורנה בן דור מנסה להציג. מערכת המשפט והפרקליטות היא מערכת רקובה, מושחתת, ומלאת זוהמה. הסדרה הזאת היא בסה"כ עוד סניף לעמדה שלי, וכבר הבאתי פעם כאן דברים דומים מהתוכנית עובדה, שלגביה אני מניח שהוא לא יכול לתת ביקורת דומה.

זה נשמע כמו תסמונת של פרמדיקית במד"א... 

(אבל מחר אין שגרה אצלי)

הוא מתיש אותי. הכל מעורפל והנתונים לא ברורים,

והוא מושך אחריו ואנחנו נמשכים.

לא אוכל להגיד לא ידעתי לא חשבתי.

הכתובת על הקיר.

|חש מתוסכל|

וזה לא אני ש'חש מתוסכל', זה הסמיילי שנמצא בין 2 מקלות הדביל.