אם מישו זוכר לפני איזה חודשים / חודש עשיתי סקר -
על מעשרות, כמה אחוז נותנתים וכ'ו.
וכן אמרתי שאני מת לעשות חומש. (20%) וזה קשה לי וכ'ו..
אקיצר -
החודש האחרון אמנם לא עשיתי חומש כי עדיין זה קשה אבל פשוט נסתי לפרגן כמה שאני יכול במעשרות.
אני מאמין הבאתי איזה (18%) בערך.. (ובאמת מכל הלב ובכייף..)
ולפני כמה ימים קבלתי איזה שיחת טלפון שאני הולך לקבל משהו ששווה פי כמה ממה שנתתי.
אז רק שתראו כמה זה נכון מה שרשום - 'עשר תעשר, בשביל שתתעשר.. ' (בפרט חומש..)
רואים זאת ממש בגלוי ומייד..
תודה אבא..
(:
לחפש את האורוכן אצלך..
בנתיים זה קל היה פורים. (מתנות לאביונים..)
פסח.. ( קמחא דפסחא..)
(:
שתמיד ישפיעו לך משמים עוד ועוד
שתמיד תיהיה מהנותנים..dora
adar
מה שאני חושבת
עוגי פלצתאני יודעת על מה אני חושבת כשאני שומעת אותו...
)
הולם במיוחד
זה יפה. גם מתאים באמת.נפתלי הדגמוטיבציהאחרונה)א. מעבר ל'טקסט המחייב' - מה עושים אצלכם בסדר?
ב. אתם מרגישים התעלות מיוחדת בעקבות ליל הסדר?
[ביחס לשאר שבתות וחגים]
ג. מדוע?
א.משתדל לעיין או לומר הסבר עיוני על כל קטע.
ב.בוודאי - חרות, מאכל אמונה רפואה וכו
כשאני כבר סמרטוט. ממש ככה. וגם בדרך כלל אני לא מספיק לעבור על איזה משו כהכנה לליל הסדר אז יוצא שחוץ מלוודא שקיימתי את כל המצוות ללילה הזה, אני לא עושה כלום.. וזה ממש באסה כי גם בישיבה אין מתי ללמוד על פסח. מיד אחרי פורים- הופ! בין הזמנים .. מקוה שהשנה אמצא זמן ללמוד משו
עדיף משהו עם שיעורי תורה
ומה המספר שלו?
בעלי בנסיעה וצריך משהו ברקע..
יש שם שיעורי תורה בכל נושא בערך,
חוץ מהרב קוק, כי זה קצת הרבה מאוד חרדי מדי...
מומלץ: הרב יצחק זילברשטיין שליט"א בהלכה,
זה הראשון בשלוחה של ההלכה.
מתוק מדבש, וקטנתי מלדבר אודות רבנו שליט"א...
יש איזה קבצן אחד שמסתובב במרכז מסחרי שאני נמצא בו פעם-פעמיים-שלוש בשבוע ואני נותן לו כסף באופן קבוע. הוא כבר מכיר אותי והוא תמיד מזהה אותי מרחוק ומגיע לחנות שהלכתי אליה ומחכה לי בחוץ (פעם הוא אפילו נכנס אליי כשהייתי בדואר).
הקבצן הזה נראה באופן כללי בריא ומסודר ולא נראה שיש לו איזו מניעה לצאת לעבוד (הרי גם ככה הוא עומד שעות במרכז המסחרי). בזמן האחרון אני מתחיל לחשוב אם אני בכלל עושה לטובתו בזה שאני נותן לו כסף, אולי דווקא יותר טוב לו שהוא לא ירוויח מהקבצנות ושיצא לעבוד...
מצד שני - יכול להיות שיש דברים שאני לא יודע (בעיות רפואיות כאלו ואחרות, אולי הוא עבר פשיטת רגל והוא לא יכול להחזיק חשבון בנק ולעבוד עם תלוש). דיברתי איתו פעם והוא סיפר לי על המצב שלו אבל לא שמעתי ממנו שיש לו בעיות שמונעות ממנו לעבוד.
מה אתם אומרים?
עקרונית, השאיפה היא לעזור לנזקקים, בין אם בדרך של נתינה, בין אם בדרך אחרת [אפילו הפוכה].
אכפת לו מהעני והוא רוצה לעזור לו. הוא לא רוצה רק לצאת ידי חובת המצווה.
(מה זה התיוג הזה? מבקש... מבקש מהההה??? )
מבקש אמונהמה שאני חושבתכהמשך לאדון @משיח בן דוד
מה שאני חושבתנקודה למחשבה
הספקתי יפה. איזה כיף...
שלום לכולם,
אני בן 28 רווק מאזור המרכז.
אני מחפש לבלות עם אנשים בני גילי כלומר עשרים ומשהו עד שלושים פלוס, בין אם זה פעילות ספורטיבית, לטייל, ללכת למסעדה, בית קפה וכדומה.
מי שמעוניין אשמח שיפנה אלי במייל shay1340@gmail.com
יום טוב לכולם.
תקשיבווו הכל חמץ אין לי מה לקנות למתנת החג!!
מה לעשות, אני חושבת באוכל חעחע...
טוב אז ככה:
בחג אני מתארחת אצל אחותי - מה לקנות לה?!
אני פוגשת את הרבנית המהממת שלי מסורת הנפש שלי - מה קונים למלאי הנדיבות הזה?!
ומה לקנות לאמא?? (או לשאר בני הבית)
ושאלת בונוס - כמה כסף כדאי לי להשקיע במתנות הנ"ל?...
צרות של עשירים
הלפפ!
מה שאני חושבתהאמת שאני הכי תקועה עם הרבנית....
כמו שאמרת את המשפחה אני מכירה.. אבל משהו מכובד לרבנית ולמשפחתה זה כבר קשה יותר..
אגב זה לא טו מאצ' השקעה?
מה שאני חושבתסורי בא לי פשוט לקבל הכל על מגש של זהב.
מה שאני חושבתקני לה תכשיט...
וזהב אמיתי..
(:
מה לקנות לבנות בעבודה?
תכלס... עדיין אפשר חמץ וזה
רעיונות מישו?
arixon
אז בוא ננסה למקד את השאלה.
קודם כל נתחיל מזה שאתה כותב שאין לך ספיקות במציאות הבורא.
גם בתורה אין לך ספק - שהיא ניתנה למשה רבנו בהר סיני, כך אני מבין מדבריך (?).
השאלות שלך לכאורה מתחילות לגבי גזירות דרבנן, כמו גזירת הבלנים ושמירה בין בשר לחלב.
נראה שאתה לא מצליח להבין את ההיגיון שעומד מאחוריהם ולכן קשה לך לקיים את ההלכה שאינה הגיונית בעיניך, הבנתי נכון?
-----------------------------
אם זאת הבעיה, אז הפתרון הפשוט הוא ללמוד ולהבין את ההיגיון.
למשל:
גזירת הבלנים: בבתי המרחצאות של ימיהם הבלנים היו מרמים כדי שיבואו אליהם בשבת ומחממים בשבת ואומרים שהמים חמים עוד מיום שישי, כדי למנוע את החילול שבת הזה חכמים גזרו לא להתקלח בכלל בחמים - עד כאן הגיוני.
השאלה שלך היא בעצם למה זה תקף גם היום. אז יש כלל שכל עוד לא בטל הטעם לגמרי לא מבטלים תקנה של חז"ל כי עדיין ההיגיון שמאחריה תקף וכדי לבטל צריך לרדת לסוף דעתם אם היו מבטלים או לא - דבר שאיננו יכולים לעשות. למשל אם אתה חוזר הביתה ורוצה להתקלח ואמא שלך לא כ"כ מקפידה אז היא יכולה להדליק לך בויילר ולהגיד לך שזה חם מאתמול, כנ"ל לגבי מפקד בצבא (ראיתי מקרה כזה בעיניי). ואגב, אני ניצלתי כמה פעמים בזכות הגזירה הזאת מחילול שבת ממש במקומות שהמים היו מחוממים בגז ואנשים אחרים אמרו שהם לא מקפידים על דרבנן והתקלחו והדליקו אש ממש בלי לדעת.
זמן בין בשר לחלב: הגמרא לומדת שבשר שהוא נמצא בין השיניים הוא עדיין נחשב בשר מהפסור "הבשר עודנו בין שיניהם" ולכן אסור לאכול ולשתות חלבי כשהוא עדיין שם, רוב פוסקים שהבינו בגמרא שהזמן שמעריכים שהבשר נמצא בין השיניים הוא 6 שעות (לא מוכרח שזה הפשט בגמרא). כל מקרה - זה לא הרחקה אלא ממש האיסור של אכילת בשר בחלב (שגם הוא לא מדאורייתא כי הם לא בושלו יחד, אבל ההרחקה של לא לאכול בשר וחלב יחד אפילו לא מבושלים הגיונית מאד).
לא פשוט, ורבים עוברים את מה שאתה עובר...
עצתי, תלמד אמונה, בגדלות.
אמנם יש להניח שעשית את זה בישיבה,
אבל יש כמה טעויות בסיסיות בלימוד האמונה של ביינישים.
אם תרצה פירוט באישי - אשמח לשלוח לך.
בהצלחה!!
אז אתה בקטע של לרמות את עצמך? כי זה לא ילך...
אני מאמין לעצמי, אם לא הייתי מאמין במה שאני עושה לא הייתי עושה אותו - פשוט מאד.
אכן לגבי שמירה בין בשר וחלב רמזתי שאני אישית לא מבין בסוגיה כהבנה המקובלת, אבל זה עניין שלי.
מבחינת העיקרון - התורה צריכה להיות מובנת, וזה כולל גם את גזירות חז"ל.
אתה לא חייב להקשיב למה שלאנשים יש לומר לך, אבל מה הטעם לשתף בקשיים שאתה בכלל לא רוצה לפתור?
אני מאמין שכשיש שאלות שכליות - התשובות אליהן הן שכליות.
זה נחמד ונעים להרגיש לפעמים התעלות רוחנית ולשכוח מהשאלות, אבל זה לא מעלים אותן. במוקדם או במאוחר הן יחזרו.
סליחה שהבעתי את דעתי, סה"כ התכוונתי לטובתך.
לא מדובר בבעיה של מח אלה של לב הוא לא מאמין
חסידות יותר פונה חזק אל החלק הריגשי מאשר אמונה
רגש בא ורגש הולך,
נראה לי זה יותר בחוויה מאשר ברגש,
אם תרצה, נה"י יותר מחג"ת (שלא תגיד שאין חסידות...).
אם כבר חסידות - תניא, כי זה הכי מסודר.
תכל'ס, הרב קוק בספריו עסק ברוב העניינים,
אורות התורה על פרטי תורה,
אורות התשובה על ענייני הנפש,
אורות על ענייני השעה והמבט על הדור.
אם כבר בוחרים 'הוגה דעות' אחד...
אבל זה שקר, כי עולם האמונה רחב,
וצריך להכיר את כולו...
ההתנהלות היומיומית שלנו היתה משתנה מקצה לקצה.
2000 שנות סירוס עשו את שלהם,
ולעולם הרבני (אורטודוכסי) לא היה מוצא אלא להחמיר כשהיה צריך ולא להקל כשהיה צריך
אלעדאחרונהבס"ד
צדיק ואח. מאוד מזדהה עם מה שכתבת.
מקווה שתמצא תשובה שתתיישב על ליבך.
יכול לספר דברים שעזרו לי, אולי יעזור לך:
יש מקרים שחכמים היו צריכים לעשות דבר מסויים כתוצאה מידיעת משהו בתורת הסוד.הם הלבישו את המעשה על סיבה "חיצונית". ולכן אפילו שהסיבה בטלה הדבר לא התבטל. דוגמא טובה זה מים אחרונים. בעבר היה קיים מלח סדומית שהיה מלח חזק. מחשש שמא האדם נגע במלח במהלך הסעודה, קבעו חכמים שלאחר הסעודה האדם יטול מים אחרונים בשביל למנוע את החשש שמא יגע בעין אחרי שנגע במלח שהדבר היה עלול להביא לעיוורון.
כיום אין מלח סדומית אבל התקנה נשארה כיוון שהסיבה לתקנה היא גם על פי תורת הסוד. (אם תרצה אסביר מעט כפי ידעתי המועטה).
וכן הדוגמא לדברים רבים. לדוגמא בשר וחלב. בשר נחשב דין ואילו חלב נחשב חסד לכן בשביל לא לערבב אותם נאסר לבשלם יחדיו. (אם איני טועה זכור לי שהאר"י היה נמנע לאכול חלב ביום שבו אכל בשר מסיבה/עניין זה)
עוד דבר שאצלי היה קצת לא ברור ושהשפיע/גרם לנושא שכתבת.
אדם יכול לשאול: "נו באמת אז זה שאני נוטל ידיים משפיע על העולם? או זה שאני נמנע מלאכול בשר וחלב יחדיו משפיע על העולם. זה נראה לי משהו פיזי כזה"
שאלה זאת אפשר למצוא כבר בגמרא:
"
מעשה ששאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזו מעשים נאים, של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם [בני אדם]? אמר לו: של בשר ודם נאים. אמר לו טורנוסרופוס: הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם?! אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות שאין שולטין עליו, אלא אמור דברים שהם מצויין בבני אדם.
אמר לו: למה אתם מולין [מלים את הבנים בברית מילה]? אמר לו [רבי עקיבא לטורנוסרופוס]: אני הייתי יודע שעל דבר זה אתה שואלני, ולכך הקדמתי ואמרתי לך, שמעשה בני אדם נאים משל הקדוש ברוך הוא.
הביא לו [לטורנוסרופוס] רבי עקיבא שיבולים וגלסקאות [מיני מאפה, לחמניות]. אמר לו [רבי עקיבא לטורנוסרופוס]: אלו מעשה הקדוש ברוך הוא, ואלו מעשה ידי אדם. אמר לו: אין אלו נאים יותר מן השיבולים?!
אמר לו טורנוסרופוס: אם הוא [אלוהים] חפץ במילה [רוצה שהאדם יהיה נימול], למה אינו יוצא הולד [התינוק] מהול ממעי אמו? אמר לו רבי עקיבא: ולמה שוררו [חבל הטבור] יוצא עמו והוא תלוי בבטנו ואמו חותכו ומה שאתה אומר למה אינו יוצא מהול, לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא את המצוות לישראל, אלא לצרף אותם בהם [כדי שבאמצעותן האדם ישתפר ויהיה לאדם טוב יותר].
"
המשמעות של לצרף היא שהקב"ה רוצה לזכות את האדם בשכר, הקב"ה רוצה לזכות את האדם להדמות לו:
"
ר' עקיבא חוזר ואומר: הקב"ה יכול היה לברוא עולם מושלם. אולם במקרה כזה, לא היה לאדם מה לפעול בעולם. הקב"ה ברא חיטים – כדי שנהפוך אותם לגלוסקאות. תינוק ערל – כדי שנמול אותו. יש שרמזו כי עשו הוא מלשון 'עשוי', מוכן. עשו נולד שעיר, בבחינת 'אין מה לתקן'. גופו כבר הושלם מבחינה פיסיולוגית. כך גם גישתו לחיים: נולדנו למציאות שאין בכוחנו לשנותה, ויש לנו לקבלה כמות שהיא.
לא לחינם מקבל אברהם אבינו כציווי ראשון את ברית המילה. זהו מסר האומר לו: דע, כי באת לעולם כדי לתקן. יש לך תפקיד. זהו מסר לאברהם, ולכל יוצאי חלציו: נדע שיש לכל אחד ואחד כוח וחיוב לתקן את העולם. כל אחד ואחד מאיתנו יכול וצירך לתקן, להעלות את הבריאה, להשפיע, לשנות. התיקון הוא קודם כל האדם את עצמו, במלחמת היצר, תיקון המידות ועבודת ה'. לאחר מכן ימשיך לתקן את סביבתו הקרובה, ישפיע על חברתו. מי שזוכה, משפיע אחר כך אף על הסביבה הרחוקה, ועל כל העולם כולו. זה תפקידנו, וקיבלנו גם יכולת לכך.
כותב רבי נחמן: " ע"י ריקודין והמחאת כף אל כף, נמתקים כל הדינים".
ואם תשאל איך מעשה גשמי משפיע על דין שהוא דבר רוחני?
אז זהו שלפעולותיו של האדם יש השפעה על העולם. גם אם זה לא גלוי לנו.
ועצה אחרונה והטובה ביותר:
תפילה. התבודדות.
לפעמים פשוט קשה באמונה. מה לעשות שאפילו שמבינים דבר מסויים בשכל באופן ברור,עדיין הרגש לא לגמרי שם.
לכן אמליץ תקופה(ויש שמשתדלים קבוע) ללכת למקום שקט נעים.(עדיף בלילה)
ליד טבע. משהו שעושה לך טוב.
להתסכל בשמיים , להסתכל על הכוכבים, להסתכל על המרחבים העצומים שרואים מרחוק.
להסתכל על הטבע, לנשום את האוויר, להרגיש את הרוח.
ולהתפלל על האמונה. להתפלל על מילוי האמונה. על שלמותה.
חוץ מכוח התפילה עצם ההגעה למצב זה גורמת לאדם להרגיש שה' טוב, גורמת לאדם להרגיש עניו אל ה', הספקות מתמעטים הקושי קטן והתפילה עוד יותר עוזרת ומועילה.
כוח התפילה הוא אין סופי.
מקווה שעזרתי.
בס"ד
"יכול להיות שיעזור"
ולכן גם כתבתי לך את הפיסקה האחרונה
היא לא עזרה?
הרי הנביא אומר, שהיה להם דבר ה' "צו לצו קו לקו זעיר שם זעיר שם..".
כשצַו-לצו, כל פרט בפני עצמו כביכול, בא דבר כזה.
ומה שהרגשת ברגע המיוחד של ברכת ירושלים בתפילה, היה געגוע אל השלימות, אל התמונה הכוללת, שכל הפרטים הם תווים ממנה.
ככלל, המצוות כולן הן סעיפים של הופעת הטוב האלוקי. ה"חוכמה" בענין הזה, שלא נשארים רק עם הרגשה כללית, אלא הערך מופיע בכל פרטי החיים. זה מעצים את התגלותו בחיים, ולאידך - גם מעלה את כל הפרטים העולמיים, המעשיים. ההרגשה אינה נשארת רק "באויר" - והעולם אינו נשאר רק טכני, אלא מתעלה. למשל, בערך הגדול של שביתת שבת של ההתבטלות אל המקור של הכל, אל הטוב האלוקי האין-סופי, מופיעה בכל הפרטים של המעשים, עשה ולא-תעשה. אם מסתכלים במבט כולל, ומתוכו אל הפרטים - שמחים בזה. שמחים בקישור כל פרטי החיים אל הכלל; כמו, למשל, שמוסיקאי שמח בכל הניואנסים של המנגינה, ולא רק ב"כללי".
אתה כן בוחר. אתה בוחר בה', באופי החיים של ישראל עמו, בתורתו. בלחיות חיים משמעותיים. וממילא, אינך מסתפק רק בשבע-מצוות-בני-נוח, וכאילו השאר, "שיעבור"...
גם גזירות ותקנות חכמים, בנויים על פי הכלל הזה. עפ"י מה שמתאים למנגינת החיים ולאופי של עם ישראל. ומכח קיומן, האדם "מתיישר" אל המנגינה הזו, שהיה מאבד אותה בסאון החיים הרגיל. על גבי זה, יש גם גוונים אישיים מיוחדים.
זה נכון לגבי מה שקבעו שלש תפילות ביום, כדי לתת פניה לה' הן בתחילת היום, הן "תוך כדי", והן עם סיומו (דבר שהיה "רשות" - וקיבלוהו ישראל, מתוך ההתאמה הפנימית אליהם, כחובה).
זה נכון גם לגבי "גזירות הרחקה" כפי שהזכרת, שיש בהן חידוד הערך הכללי של הזהירות מלהתקרב לאיסור; מלבד גם שמירת "קווים" ספציפיים מדברים שעלולים להגיע אליהם, כאשר עד כמה שומרים את הקו הזה באופן תמציתי, וכמה הוא מתרחב, תלוי ב"סיכון" המעשי לאורך הדורות (כך יש לגבי מנהגים של הרחקות מע"ז, למשל).
ויש גם תחושת הערך של הכבוד לעמנו ולמורשתו, כאשר דבר שהתקבל על כלל-ישראל, יש לו כח יותר מהרחקה שע"י בית-דין. שאילו הרחקה שע"י בי"ד, יכול בי"ד גדול ממנו לבטלה - ומה שהתקבל ע"י המוני רבבות עמך בית ישראל.. אין בי"ד שיכול לעמוד מול זה.... אנחנו מקיימים, וחשים את גודל הענין של מה שהתסגנן כאורח חיים של עמנו.
הקיצור, מנגינה אחת, גדולה, מלאת צלילים, של אורח החיים הכולל של עם ישראל הדבק בה' במידות שהטביע בו, בהליכות החיים שעפ"י זה. יחס כל שטף אחד גדול שבא מעומק הנשמה. לא כל פרט כאילו בפני עצמו. זה, אני חושב, משהו שהפיע על הרגשתך המיוחדת באותה תפילה. חזרה בתום אל המכלול.
אח"כ, יש מקום ללמוד בנחת פרט אחרי פרט. להתמלא יותר ויותר בהרגשות קודש וטוב, מנעימות ומשמחות.
chaiענבלadarחלוששששdoraמוכנים? אממ... הולכים ומתכוננים לנו...
מקווים למצוא זמן להתכונן גם ברוחניות, איכשהוא..
8 וחצי מתוך 9
יטבתה