פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1310)

לא יודע

מותר לשאול מה קרה?

בכל אופן, גם אם הן ביאסו אותך- תתבאסי. מותר וזה גם לפעמים משחרר.
אבל אח"כ, תכווני את הביאוס למקום טוב.
סיפרת להן משהו והן ביאסו אותך עם התגובה שלהן?
תבדקי למה. אולי הן צודקות..? אולי יש קצת חכמה וניתן ללמוד מהן?
ואם בכל זאת-לא, תיהי בשלך, תשמחי ותפעלי בדרך שלך.
גם לפעול לבד לפעמים זה לא כזה נורא. להיפך

(או שאני ממש לא בכיוון . בכל אופן, מוזמנת גם לפרטי אם תרצי..)

(וזוכרת שיש לך את עצמך קודם כול, כן?..)

 

 

 

 

 

 

 

שבנאדם קולט שחברים זה רק אינטרסים ומתי שהם נגמרים,

אתה יכול לשכוח מהם. 

בכלל אין מה להתבאס.. 

 

(: 

אתה גורם לי לתהות עכשיו. וצריך ללכת לישון....

ותראי בבוקר שאני צודק, 

מציאות עצובה. אבל אין מה לעשות אלו החיים בפרט שכולם נדבקו לכל המדיה. 

ואם מישו לא שם כאילו הוא לא קיים. 

(: 

שיהיה לכם יום נפלא מלא בהרגשה טובה וסיפוק בכל מעשה ידיכם 👉בלון כי כבר הסתבכתי פה עם פרח....




@צריך עיון איך זה?

התלבטתי אם לתייג אותך..

אוקיי, אז פורום בני הישיבות ממש מעצבן. כי עכשיו צמ''ע כבר לא שני בחברה נוער וצעירים ואני כל הזמן נכנסת לנוגה בטעות!! |מבט זועף|

חצות היום והלילה היום זה 11:52

 

וזו הייתה עקיצה...

 

התאריך הלועזי תמיד משתנה ב00:00. כל יום. אין הבדל.

חצות היום מבחינה הלכתית זה סיפור אחר.

 

הוא סה"כ התחכם מעט ואמר שעדין לא חצות לפי ההלכה..

את כיוונת ללועזי והוא כיוון להלכה

 

נדמה לי ..

היה לנו כבר וויכוח על זה.

הוא התכוון ללועזי ואני אמרתי שבשניהם (לועזי ועברי-הלכתי) הוא טועה.

חצות היום השבוע זה בערך בשעה הזאת, תלוי במקום וביום

הן לפי ההלכה והן לפי האסטרונומיה.

תמיד יש פעם ראשונה...

(כל אחד והבוקר שלו...)

שקמת ככה בבוקר בטוח היית ער כל הלילה..  

נקודת חולשה אצלי, התפילה..


שכוייח.

כך מביא ר' נתן:

כתוב בגמרא אחרי שהמן הוליך אתת מרדכי על הסוס.  

"וישב מרדכי אל שער המלך"  - שחזר אל שקו ותעניתו.

אף על פי שהוא ראה שיש ישועה וזה נראה כאילו זהו המן כבר מושפל תחתיו...

לא הפסיק להתפלל עד שקיבל ישועה שלמה.

 

 

ואני מרגיש שזה שייך גם לזה שעם ישראל חזר לארץ.  

אף על פי שזה ישועה גדולה.. בכל זאת צריך להמשיך להתפלל עד שתהיה ישועה שלמה לעם ישראל 

ולא לחשוב שאם כבר התחילה הישועה אז בטוח שהיא כבר תושלם ממילא.. זהו

 

חפרתי היום

החידוש כאן שבד"כ אנשים מפסיקים להתפלל בגללי שתי סיבות הפוכות: משום שהם לא נענים, או משום שהם נענים.

וכאן הוא מחדש ששתיהן לא נכונות, או יותר מדוייק - שתיהן ביחד נכונות...

קשה להמשיך להתפלל כשעדיין לא רואים ישועות.. שנזכה באמת

כך ששמעתי את הרב ארוש שליט"א אומר ש"אף תפילה לא הולכת לאיבוד", ותהיתי מה הפירוש- האם כפשוטו? כל תפילה עושה את פעולתה? זה היה עקרוני לי ל'דעת מאיזושהי סיבה (חשובה ביותר).

יצא לי לחשוב על זה כמה פעמים לאחרונה- והנה-קיבלתי תשובה. תודה לך השם! 

תודה על החיזוק.

תודה!

אני רוצה לבדוק עד כמה זה אפשרי לעבוד ב"עולם" הזה בתור דתיה

היא עובדת בתחום הזה?

תודה!!!

 

לא מסתכלים עליה מוזר?

 

או רק כמאפרת כלות ואירועים...

יכול להיות שלך יפריע לאפר בנים/ להיות בחברת כל מיני טיפוסים... בחירה שלך...
העניין זה הכישרון בעיקר.

עזרתן מאוד!!!

העתיקות.

על עבודה זרה רגילה, הייתי משמיד, אבל פה יש סברא שהגוי כבר ביטל.

אם לא אז אפשר למכור אותו בשוק הפשפשים בעבור חופן דולרים, העיקר שהמדינה הציונית לא תלאים את זה לאוצרותיה.

חסדי, אם זה ע"ז אתה חייב להשמיד את זה, לא? איך אתה יכול להקנות את זה לגוי?

אולי אפשר מראש לא לגעת ולהביא גוי שיזכה בזה ויבטל..

את זה בעת שלום שזה רוב הזמנים.

אבל נכון עדיף, מה שאתה אומר, פשוט לכוון לא לזכות בזה, ולתת לגוי לזכות בזה ולבטל.
רק צריך לדעת, שכמו שכתבתי בהתחלה יש צד שהוא כבר מבוטל.

למה להביא לרשות העתיקות??

הייתי שמחה בתענוג רב לשבור לחלקים קטנטנים ולהשמיד.

איזה מדינה!

 

יש מצוות שצריך מס"נ כפשוטו בגלל ספר החוקים של מדינת ישראל.

 

גם אני רוצה כיף לי!

או המשולב הזה עם הביסלי והבמבה יחד למרות שזה לא פייר כי הרוב שם במבות

לדמיין ולצייר בראש את המקום,הזמן,הריח וכל מה שהיה ועשה לך טוב שם.זה עוזר הרבה. ולאחרי זמן זה נקלט במוח.צריך להיות עם חושים מאוד דקים ועדינים בשביל זה,גם בזמן החוויה עצמה-לקלוט את האווירה ולספוג בפנים, וגם לאחר מכן לשחזר אותה מחדש.
כח הציור הוא בלתי מוגבל בזמן ומקום והוא כח חזק מאוד בנפש.בפרט בזמנים קשים שצריך דלק וכח.
(יש שיחה שלימה של הרבי הריי"צ בליקוטי דיבורים על זה. נכתב מתוך התבוננות אישית על השיחה ההיא)

אבל זו בדיוק השאלה שלי- אני חושבת שאצלי זה מפותח יותר מידי כי זה לא נותן לי לשחרר מהמקום\הבנאדם. אני תוך שניות יכולה לשחזר ולהכנס לזה לפרטים עם כל הרגש, הריח, התחושה והקולות ואני מאבדת את ההווה. כי זה כבר לא פה. אני לא באמת שם. אז איך זה עוזר לי?

יש זמנים שמותר לרחף להתקע שם.
ויש זמנים שלא .
שמתי לב שכשלא נמצאים לגמרי בחוייה,ב100%,אח"כ מנסים 'להשלים',מה שיוצר עיבוד תמידי של החוויה ולא תמיד זה במקום.
שוב,הכל זה רק מהתבוננות שלי,יכול להיות שאצל אחרים זה שונה לגמרי.

סליחה על האריכות

יש מושג בחסידות ושמו 'פנימי' -כשאתה עושה משו עשה אותו עד הסוף,כנס לסרט בצורה שלימה בלי "מחשבות חוץ". בערך זה השורש לחוויה פנימית טובה שאח"כ רק תשמח בלהזכר בה. דוגמא-לילה לבן עם חברה טובה(במידה שהחלטתי בכוונה תחילה לילה כזה),יושבים, מדברים,צחוקים.כיף ביחד.באותו הרגע שהראש יהיה פה ולא "מה יהיה מחר? איך אתפקד? איך ארגיש כשהיא כבר לא תיהיה לידי" אלא בחוויה עכשיו.או שעושה דברים שאני אוהבת- קריאה,ציור וכו אני לא מתעסקת עם עוד משו.והתענוג אח"כ גדול יותר.
ואז כשהחוויה שלימה וחוויתי אותה בכל הכוחות נפש שלי אני לא צריכה להשלים חלקים בנפש שלא היו איתי בחוויה,כי כול כולי הייתי שם באמת.
הגעגוע לדבר תמיד ישנו אבל זה געגוע שונה,מקבלת את זה שזה היה,משחזרת את התחושה הכיפית שנותנת לי כח לחיים של הווה.

חבל שזה מאוחר מידי בשביל כמה חוויות אצלי אבל אקח את זה איתי בעז"ה להבא...  תודה רבה

הוא עדיין פצע טרי ומדמם
למי שהיה גר שם אפילו זמן מועט
כי בעצם זה משהו חי שנפסק באמצע
וזה עדיין חי
כאילו המקום קורא שישובו אליו

געגוע למקום זו ההבנה שהתקדמתי, ועכשיו אני במקום חדש, גבוה יותר, והמטרה הנוכחית היא להפוך את המקום הנוכחי לשווה געגוע.
ביחס לאנשים - יש אנשים שהשלמתי עם העובדה שהם לקחו חלק בעברי, ועכשיו כאמור אני במקום חדש, ויש אנשים... שנראה שפשוט אי אפשר.. הם חלק בלתי נפרד ממני.
(הקושי בשתי המקרים - זה כשעדיין נמצאים בתווך, כשעוד לא הגענו למקום החדש.)

בעיקר בנוגע לאנשים

ועוד שאלה על הסוגרים- מה, ברגע שהגעת למקום חדש הכל עובר???

ע"י בירור מעמיק אפשר לחלק גם את האנשים ל'כן, אין ספק שהם חלק בלתי נפרד', לבין 'אממ, בעצם כשחושבים לעומק הם לא באמת בלתי נפרדים'(קשרים עם בני המין השני כמעט תמיד נמצאים באפשרות השנייה).
ואלה שהם באמת חלק בלתי נפרד... לא יודע.. צריך לחשוב על זה יותר לעומק.

וביחס למקום החדש - שום דבר לא עובר לבד. הזמן כן משכיח וכן עוזר. אבל הוא לא עושה פינישים. עבודה עצמית היא זו שמנקה ועוזרת באמת.
מקום חדש ויציב נותן את הקרקע ואת היכולת להכנס לתוך המקום שמרגיש תזוזתי ומפחיד יותר של עבודה עצמית. מעין טיפול שורש.

על דברים "כשרים" -

 

אז אפשר לראות את זה,

 

א. כ"תחנה" חשובה, שעל גביה נבנים שלבים נוספים, גם בזכות שהיתה. וממילא, לא רוצים "לחזור אחורה" לשם, אלא היא תופסת מקום משמח כחלק מהבנין.

 

ב. כחלק מהרובדים שבאישיות. כלומר, דבר שנמצא בתוכֵנוּ, בהרגשה, בערך, באישיות - משמח ומאיר, וגם עוזר להצמחת כחות ודברים נוספים על גביו.

לנסות לתת צורת הסתכלות שתעזור להתקדם ולבנות עם זה - ולא לרצות "לחזור אחורה", אפילו שרואים את הטוב שבהם..

יש שני דברים עקריים שמזכירים לאדם מקומות ואנשים הדבר הראשון הוא הריח לריח יש כוח להחזיר את האדם גם עשרות שנים אחורה למשל אדם שח"ו נפטר לו אבא אם יריח את הריח של הבושם שהוא היה שם זה יכול להזכיר לו תקופות מחיי אביו וכן גבי קול או מוסיקה

אם הגעגוע הוא זמני - למשל אם יש לך חברה שעברה דירה אז הדרך להתמודד היא לדבר ולהיפגש. אם כבר אין דרך לשחזר אז את צריכה פשוט להקיף את עצמך בדברים שעושים לך טוב ובאנשים שאיתם אפשר לדבר על זה.

וואו אני תמיד חושבת שהתגברתי, עד הרגעים האלה שהגעגוע מציף אותי אפילו שנים אחרי...

להפוך את העצב לשמחה זה לדעתי מאוד חשוב. אפשר להזכר בו וללמוד מימנו ולדעת שהוא לצידך תמיד

משאירה את הפלאפון בסלון, ניסוי שינה

 

 

 

(בהקשר לבראוניז, אני מתכננת כבר איזה שבועיים לעשות משו במטבח, קניתי מצרכים.. כנראה שעד שאמצא זמן יפוג להם התוקף... לא מוצאת זמן פנוי!!)

לילה טוב

שנים לא ראינוך בערוץ.

סיימת מסלול?

סתם כתבתי לא ברור

הלך עלייך

לידיי,כמובן.

והסכם כליאה היכן?

ותנאים סוציאליים מפנקים (כוכבים ככוכבי השמים)

מה את מקשה קושיות בשעות כאלה??

כשאני לעצמי מה אני?

אם אין אני לי מי לי?

אחי הקטן חשב פעם ברצינות גמורה שאומרים ''אם אין אני לי, את לי''

(דודי שמחה שם,שם)

הוא טרם הכיר את פירוש המילה 'ליברל' אז.
ודווקא יש פה הגיון בריא ויפה מאוד. אם אני לא אעשה, את תאלצי לעשות עבורי. לא ככה?

מה את מקשה קושיות וכו'

לא נחשב ודי.


אני חושבת שאפרוש לתנומה קלה (כוכבים, וזה..)
רק אנא ממך שתפיני נא בדבר מה נחמד/ מגניב שראית/ היה לך היום.
טוב? טוב.

(^^אז פה נכנס הקטע של ההסגרה)

הצלנו את העולם היום בצהריים וזה. היה כיף.

 

ואת? (פרט לכך שהוצלת וזה, כנובע מהאמור לעיל)

אויש, אני מסוקרנת כל כך!


והממ..
וואו היה לי היום שיעור מדהים כל כך. כמעט מושלם. כל השיעור הייתי עם חיוך דבילי מרוח על הפרצוף מרוב עונג.
וגם פגשתי את אחד האנשים האהובים עליי בעולם לשניה וחצי.
וגם חזרתי סוף סוף לצייר לאחר הפוגת מבחנים ארוכההה שזה סופר מרגש.
וראיתי מטריקס, אבל זה לא נחשב כי זה היה אתמול.

תם הטקס.

"תם הטכס" זו מין קריאה לסיום הדיון. האין זאת?

 

אני אכזרית כי את רוצה לדעת ממה הוצלת וכיצד?

ignorance is bliss כמאמר הפתגם..

סתם סתם!
חלומות פז ..$$

טוב, זה היה מינוח מעפן. בגלל שאני עייפה. זה אמור להיות יותר 'סוף נאום' מאשר 'תם הטקס', יש לך ביטוי הולם בשבילי..?

אני חשה מבורכת מאוד
גם הוצלתי, וגם אני זוכה בבורות נפלאה שכזו.

ליל!

 

(אפשר שתוכלי להוסיף מכאוב בהזדמנות, אם תזכירי לי)

אבל אולי זה בכלל ההפך - קריאה בעד פעילות מחתרתית של היישוב היהודי

לבושתי, לא הבחנתי בטעות
נו, סיכוי סביר שיהיה ממשיך דרכם של המחתרת היהודית..
(במיוחד כשיש רמז כ''כ מובהק, כמו לומר 'אטלי')

 

בחיים ! אל תגידי את זה שוב

 

 

(תשובה...)

מה כבר אמרתי?‎:-/‎

 

שמעתי על מלא שאמרו ו..

וזה גם למרות שאמרו בלשון שלילה בסופו של דבר חשוב מה יצא ולא מה התכוונו

אומנם לא הוצאת בפה אבל בכל זאת ..

אצלי זה יותר המחשבות משפיעות

אז אני צריך משנה זהירות ..

 

בקשר לפחד אל תפחדי יש השגחה על כל אחד ואחת

"כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך"

 

שמעתי איזה סיפור

והדגישו בפני שהוא אמיתי, היה איזה מישהי עכשיו בתקופה של הפיגועים

שאמרה את הסגולה הזאת של

"בשם ה' אלוהי ישראל: מימיני מיכאל, משמאלי גבריאל, מלפני אוריאל, מאחורי רפאל ועל ראשי שכינת אל""

אחרי זה מחבל הגיח ועמד מולה עם סכין במרחק כמה מטרים והיא הבינה שזה מחבל

הוא ראה אותה וברח למרות שהוא הספיק לעשות נזק ולפצוע כמה אנשים , אחרי זה בתחקיר שעשו המשטרה

שאלו אותו למה ברחת ולא דקרת אותה

(לא יודע אם זה היה שראו במצלמות אבטחה או מהסיפור שלה שהיא סיפרה למשטרה אני לא זוכר)

הוא אמר שהוא ראה איתה שני בריונים וחשש .. למעשה לא היה איתה אף אחד

אז היא אמרה שאולי זה כי היא אמרה את הסגולה של "מימיני מיכאל משמאלי גבריאל" ..

(מסתבר שאפילו מלאכים יכולים להדמות לבריונים .... )

 

גם בקונספט, וגם במידת האמינות.

 

אבל עצם זה שהוא בחר דווקא במילים של שני בריונים...אומר דרשני ככה לפחות אני חושב..

בכל מקרה יש סיפור שהוא יותר איכותי על מלחמת יום כיפור

 

ציטוט מתוך סרט שפעם ראיתי והציטוט עצמו זה מישהו תימלל לא אני:

 

קטע תחקיר מפקד הדיוויזיה הסורית ברמת הגולן, אחרי הקרב בגבעת התלים. שואלים אותו: "מה הסיבה שנעצרת על קו התלים ברמת הגולן?" תשובת המפקד: "אני רוצה לראות אותך חוצה את קו התלים הסורי כשאתה רואה שורה של מלאכים לבנים עומדים על קו התלים ויד לבנה מהשמיים מסמנת לך - עצור! אני נעצרתי.."

טנק אחד ישראלי מפחיד שורה של טנקים סורים.. גם במלחמת ששת הימים כשאחד ממפקדי חטיבת הצנחנים יצא לפנטגון בארה"ב וביקש שינתחו את הקרבות.. איך תוך שעתיים כובשים את שכם, תוך 48 שעות הר הבית בידינו. אומר הקצין האמריקני: "את ששת הימים אי אפשר לנתח, זו לא מלחמה רגילה, מזה אי אפשר ללמוד מאומה. זה נס.. it's a mircale זה נס.. זה לא הגיוני".

 

כנראה שאפשר לבדוק את זה עם מקור איכותי..אז אני מניח שזה לא המצאה..

@משיח בן דוד הגננת סיפרה לי את זה

סתם...

שמעתי מהמורה שלי ששמעה מבעלת המעשה בעצמה.

היא הלכה ברחוב ושמה לב לערבי שהולך בצורה מחשידה מאחוריה, אז היא אמרה  כמה פרקי תהילים עד שהיא הגיעה לאיזה חייל או שוטר שעצר אותו וגילה אצלו סכין.

ובחקירה שלו הוא אמר שהוא תכנן לדקור אותה וחיכה לרגע שהבריונים שהלכו משני צדדיה יזוזו.

אנס [בני סלע? מישהו?]. וגם היו שם ארבעה בריונים...)

אלו בריונים טובים!

(משיח או לא?)

(משיח, אני לא יודעת מה יוני והולם רוצים ממני. רק שתדע.)

 

 

אוי ואבוי! @משיח בן דוד! אויש... חיים ארוכים ומתוקים!

(וגם לך, יוני. וגם לך, הולם...)

|מסרבת ליטול את האחריות שהושלכה עליי|

 

חח אני יודע שלא התכוונת

אני צחקתי

לפי הרמב"ן אני מסודר

 

(ויכוח הרמב"ן סי' לט) שכל עניין המוות נתחדש בעטיו של חטא עץ-הדעת, ו"כולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח. אם-כן, אחר שיבוא המשיח יהיה (המוות) בטל מכולנו, אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי". לראיה הרמב"ן מביא את הפסוק המדבר על המשיח: "חיים שאל ממך, נתת לו אורך ימים עולם ועד".
 

אולי תעיפי מבט בכותרת של מה שכתבת.

קצת דמיון מפותח, כבר חרצת את דינו..?

הם ג'נטלמנים אמיתיים ויוצא להם להתערב הרבה לטובת עלמות במצוקה.
וגם קצת חסרי מעוף, ולכן הם הולכים תמיד על אותו קונספט.
אוי, אשכרה אמרתי הרגע על מלאכים שהם חסרי מעוף.

לא אמרתי שחלילה זה מה שיקרה רק אמרתי שאני חוששת שזה יקרה. וזה לא כזה מופרך

מישהו אחד בא לרב ואמר לו אני חולה במחלה קשה והרופא אמר שיש לי חצי שנה לחיות. הרב אמר לו יפה מאוד לי אף אחד לא הבטיח שהיום אני יחיה

מה הצילצול שלך...??

איזה טוב ה' של אודי דוידי?
מישה מישה?
לאבא שלי יש סולם?
דרך השלום?
עשר אצבעות לי יש?
המממ..
אפשר רמז..?

אפילו בנוקיה הישן לא היה לי צלצול של הנוקיה הישן חח

עברתי את הגיל של אודי דוידי, היה לי את 'אם אין אני לי' שלו כמה שנים.

מאד.

תגלי לי?

אני אוהבת את הטעם שלך במוזיקה. 

בנוקיה העתיק יש את ברייט אייז. בלי שום משמעות חוץ מזה שאני אוהבת אינדי.

 

 

בסמרטפון יש בדיחה מטופשת

 

 

ויש לך בזמן האחרון משו עם טלפון

היום היא ממש כמו מין אמא שנייה/אחות גדולה, ככה שאני קוראת לה בשמה הפרטי.

אבל לקח לי הרבה שנים להגיע לשם, בהתחלה הייתי קוראת לה "המורה" גם ליד בעלה והילדים, וזה היה על גבול המשעשע..

 

מוזמנת לאישי אם ישלך עוד שאלות, אהבתי את הרעיון!!

 

אם התכוונת לממש מדריכה להמשך חיי- לא.
אבל קשר טוב והערכה- יש לי.
שם מקובל- אצלי (באולפנה שלמדתי בה בכללי..) זה 'המורה' או בשמה הפרטי.
מכירה סיפור (מעט מורכב..) של קשר כמו שתיארת ואפילו יותר, עם מורה מכיתה ח'(!)
וקוראת לה 'המורה' גם היום אם אני זוכרת נכון. (וזה המון שנים אח''כ..)

הקשר הכי עמוק זה איתה,וכן היא מלווה ותלווה לכל החיים,היא גם עושה הדרכת כלות אז..
עוד יותר מגנייב שמחנכת שלך תדריך אותך..
מורה בתיכון משפיעה לכל החיים כי היא עוברת איתך את הגיל לקראת השלב הבא,היא נוכחת איתך ועוברת איתך ביחד בכל התקופה וגם אחר כך לחיים מעצות שנותנת מאידיאלים,וכל מה שתיתן לך לפיתוח האישיות.

מחנכת מדהימה מהאולפנא שמלווה אותי כמעט בכל החלטה משמעותית גם היום, ובכלל היא האדם להתייעצות בשבילי.
לכל המורים באולפנא שלי קראו בשמם הפרטי או בשם חיבה כלשהו.חח
בכלל, באולפנא היו כמה וכמה וכמה (!) דמויות שאני אוהבת מאד ומעריכה.

יש עוד אחת, הייתה מורה מקצועית שלי בכתה ז. היא ממש אמא בשבילי, והילדים שלה אחים קטנים לי. בשנות ההתבגרות המורכבות הייתי אצלם המון! ימים שלמים, שבתות, חגים .
בשנתיים האחרונות הקשר דעך מעט ..
היא השאיפה שלי, בכל מובן כמעט.

בס"ד

אולי את מתכוונת ל'משפיעה'?


חבר'ה.. יש לכם משפיע? - חסידות חב"ד

בכיתה י"א התחברתי יותר למורה מקצועית שלימדה אותנו גם לפני כן. משהו בשנה הזו נתן לי להיפתח יותר, ויכול להיות שגם לה יש חלק בזה.
אני זוכרת אותה לטובה. חייכנית, מצחיקה, מהממת כזו... אישה טובה.
לא נשארתי בקשר רציף אחרי הלימודים, אבל בהחלט כשאפגוש בה אז יהיה על מה לדבר...
קראתי לה "המורה", לא יודעת איך אקרא לה עכשיו

 

אחותי עד היום (19) קוראת למורה שלה המורה וזה בכלל מורה מהיסודי ..

שמעתי במו אוזני חח

אחרי שמסיימים בצפר?

(נתקלתי בהתלבטות בכ''ז כשעבדתי עם מורה מהיסודי, וכשעובדים ביחד.. זה כבר מדי מוזר לקרוא המורה.)

ויצא לי לראות באולפנה, בוגרת שעשתה שירות באולפנה שלי, ולאחת המורות קראה בשמה הפרטי...

לפני רגע היא הייתה המורה שלך?? איך את יכולה לקרוא לה בשם הפרטי??
היה לי מוזר לשמוע אותה ככה...

כי אני לא מכיר נשים שקוראים להן "חי".
אולי הכוונה ל"חיה"?

שהתגובה שלך זה משהו...
תודה!

בוקר אור!!
קמתי לפני חצי שעה

בדרך לגבעתיים
תתפללו שאמצא חניה טובה מהר..

המטרה היא לאחל בוקר טוב, לא להודיע שעכשיו בוקר

פתאום היום יכול להתחיל לך ישירות מהצהרים.

מוריד שמירה אחת..

חניה לא הגיונית בעליל

@@צריך עיון עשיתי את זה טוב?

צריך להכניס הרבה יותר רגש
לא נורא, תנסה מחר..

אני פשוט שמחה! היה לי את השיעור הכי כיף בשנה האחרונה!!
איך התגעגעתי

אבל הלילה היה שחור!

שחור זה אומר טוב מאד

אפשר שיהיה כבר ערב?

מה עם השנצ?

גם ככה הזמן נגדי.. שהשמש תעצור! פליזז
( אם יש בכלל שמש בחוץ)

שהשמש תמשיך מהר מהר!

וטוב נו אם את ממש מתעקשת שתמשיך.
כבר לא אכפת לי.

אבל בהמשך היא לא תיהיה בדיוק טובה..
(לא אוהבת את הקיץ)

הייתי חייב

https://www.google.co.il/url?sa=t&source=web&rct=j&url=http://img.tapuz.co.il/forums/3265746.doc&ved=0ahUKEwi-6Kmu843LAhUBVSwKHemwBx8QFggnMAQ&usg=AFQjCNGiWfBuDdNAEDq0_6laxEn3vS6FuA&sig2=ikHDAmPf_TM3w0J8Vcmlmw

לילדים.

מהזוהר או מספר אחר בקבלה, לא זוכר לצערי.

מעולם לא חשבתי על זה לעומק. פשוט שיצא שאני מגדל אותם מאחורי האוזן...

לפי הקבלה, הזקן מסמל את יג' מידות הרחמים. לא זוכרת מה מסמלים הפאות אבל יש בעיה שזה יכסה.

(זו הסיבה אגב שבחב"ד לא מגדלים פאות ארוכות אלא מחברים את זה עם הזקן) 

אבל בהחלט יש גם כמה וכמה גדולי ישראל שהיו מאריכים והקפידו על זה והיו מעבירים מאחורי האוזן או אוספים מתחת לכיפה.

כל אחד וסיבותיו הוא 

 

הרבי מלובאויטש למשל  שם את זה מעל האוזן..

 

טוב לדעת

אתה יודע מה ההגדרה של פאה?
זה חיבור השיער מהרקה עד לזקן(אחת הפאות)
ראית פעם רב שאין לו שם שיער?

לגדל זה לא להוריד את זה בתספורת

פעם בדקנו (בפוסטרים האלה של גדולי ישראל לסוכה...) וממה שזכור לי לרוב האשכנזים היה פאות יחד עם הזקן

מה שעושים היום (גוזמבות) וכל מיני סלסולים זה סה"כ תוספת שיער אבל זה לא ההגדרה ההלכתית לפאה
אחרת לפי מה שאתה אומר לרב אליהו אין פאות ולרב עובדיה ולהרבה גדולים..
פאה זה השארה של קבוצת שיער מהרקה ללא גילוח באורך ההלכתי.

אתה מדבר על לא לגלח לגמרי את הפיאות?    באורך ההלכתי אי אפשר לשים מאחרי האוזן זה כולה 3-5  מילימטר.

 

או קווצת שיער באורך יותר מהרגיל?

זה מאד תלוי מי צייר.

 

(כמו שתביא משם דוגמא לאיך היה נראה הרמב"ם וכדו')

זה היה של הדורות האחרונים, הציורים הרבה יותר קרובים למקור

ראיתי את הרמב"ם (זאת הסיבה שאומרים שהתמונה אינה תמונה אמיתית שלו)

תמיד רציתי מכונת זמן משלי

לא גדל לו זקן לצערו (כמו שהוא כתב בעצמו בתשובה...).

וזאת אחת הסיבות שהרופא בתמונה הוא כנראה לא הוא (לידע כללי: הדיוקן שמיוחס לרמב"ם מבוסס על דמות הרופא מציור של הפמליא של הסולטן, תפקיד שהיה של הרמב"ם, ולכן ההנחה הייתה שזה הוא).

אבל פאות הוא כותב (באיגרות) שהוא משאיר את המינימום - כלומר 2*20 שערות בכול צד

וזה לא כמו בתמונה - ששם יש 'שיעור חזו"א'

שאלה טובה

בס"ד

אבל נראה לי שאם היה לי רשות היה לוקח לי זמן רב להעביר קדימה, כי זה מאוד נוח מאחורה.

יש איזה בעיה על פי הקבלה שייכנסו שערות לאזניים

(לא מדבר על ליטאים)
לפי הקבלה-אסור שהפאות יכסו את האזניים בזמן התפילה ובנוסף אסור שהפאות(חסד) והזקן(דין) יתערבבו ביחד...
לפי החסידות-דווקא לערבב(חוץ מחלק מחסידי גור וסלונים)

לדוג' ביאלא

כמו כן יש זוהר שכל הזמן שמתעסקים בשער - זה נותן יניקה לחיצונים (נדמה לי בפרשת תרומה אבל אני לא בטוח - לכן יש כאלו שבכלל לא מגדלים פאות)

אני אישית או מסלסל - ואז זה לא מתערבב או שם מאחורי האוזן - פשוט כי לא נח סבך של שיער על הפנים

זקן זה חסדים ושיער זה דין לכן המקובלים הספרדים שמחמירים לשיטתן שמים אחורה בן איש חי בבא סאלי וכו' וזה פולמוס שלם שהחסידים שחוששים לזוהר לא חוששים לעניין זה ולזה יש מספר סברות לדעתי אני לא יאריך ערב טוב יהודים יקרים