מה לא מכבד בעבודות הנ"ל?

כל אחד שמתאמץ לפרנס את עצמו/משפחתו בכבוד ולא להתפרנס מצדקה (במקרה שהוא יכול ומסוגל לעבוד, כמובן), מכובד מאוד בעיניי.

לא מצליחה להבין את השאלה.

או לפחות עבודה דומה לפנימה.

בבית ספר של בנות - שתהיה מאבטחת.

בכל מקוצי שיש חיכוך בלתי נמנע עם גברים - עדיף להתרחק כמו מאש

בפסוק כתוב כל כבודה בשורוק ולא בחולם 

כבודה-מטען

לא כבודה-כבוד

החרדים לקחו את זה למקום שאישה צריכה להיקבר בבית

תוכן השאלה:
שלום! 
אשמח ממש אם תוכלו להסביר לי את משמעות הפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה". האם הוא מדבר על צניעות? תודה מראש.

תוכן התשובה:
שלום וברכה!
המשפט "כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶך פְּנִימָה " לקוח מהפסוק "כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶך פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ", המופיע בתהילים מ"ה.
לפסוק זה יש מספר פרושים, אך הפירוש המרכזי שמופיע גם במדרשים, גם בגמרות, וגם במפרשים הוא צניעותה של בת ישראל.

לדוגמא – מדרש רבא, במדבר א':
" כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה ...אשה שהיא מצנעת עצמה אפי' היא ישראלית ראויה היא שתנשא לכהן ותעמיד כהנים גדולים שנא' ממשבצות זהב לבושה"
ואכן, כך קרה:
"שבעה בנים היו לקמחית וכולן שימשו בכהונה גדולה. נכנסו חכמים אצלה אמר לה מה מעשים טובים יש בידך? אמרה להם כך: יעזרו עלי אם ראו קורות ביתי שערות ראשי... קראו עליה הפסוק הזה: "כל כבודה בת מלך פנימה" 

ההסבר למשפט זה הוא שמכיוון שהאישה היהודית היא בת מלך, ולא סתם מלך, אלא בתו של מלך מלכי המלכים, יש לה לשמור על צניעותה, כמו שיש לאדם תכשיט יקר מאוד – הוא איננו מביא אותו לכל מקום ומראה אותו לכל אחד, אלא נזהר עימו ונותן לו מקום מכובד בביתו, כך גם בת ישראל, אל לה להחצין עצמה , אלא להיות צנועה.
בהצלחה!
מתי, חברים מקשיבים

התשובה התקבלה מחברים מקשיבים
בתאריך א אייר תשס"ד

באיגרת לבני ביתו כשעלה לארץ ישראל. לא חושב ששני גדולי עולם שעולם ההלכה מיוסד עליהם עיוותו פסוקים.

וַיָּשִׂימוּ אֶת-הַטַּף וְאֶת-הַמִּקְנֶה, וְאֶת-הַכְּבוּדָּה--לִפְנֵיהֶם" (שופטים יח כא). 
איך אתה מסביר את זה?

אם זה היה כבודה מלשון כבוד מבחינה דקדוקית צריך לשים חולם לא שורוק

מוזמן לעיין

שדיבר על ההטייה של הפסוק למשמעות שונה ממה שכתוב.
בכ"א מוזמן לקרוא.
בת מלך כבודה פנימה

ביטויים ומקורם

הביטוי "כבוֹדה של בת מלך - פנימה" משמש היום את שומרי הצניעות לאמור: "האשה היהודיה היא בת מלך ועליה לשמור על כבוֹדהּ". כלומר – לכסות את גופה וראשה, ואם תיכבד ותשב בבית – מה טוב. 

אבל במקרא מופיע ביטוי שונה במעט. בספר תהילים (פרק מ"ה) מסופר סיפור על בת מלך הבאה עם הפמליה שלה אל ארמון המלך: 

יא שִׁמְעִי-בַת וּרְאִי, וְהַטִּי אָזְנֵךְ; וְשִׁכְחִי עַמֵּךְ, וּבֵית אָבִיךְ. 
יב וְיִתְאָו הַמֶּלֶךְ יָפְיֵךְ: כִּי-הוּא אֲדֹנַיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲוִי-לוֹ. 
יג וּבַת-צֹר: בְּמִנְחָה, פָּנַיִךְ יְחַלּוּ--עֲשִׁירֵי עָם. 
יד כָּל-כְּבוּדָּה בַת-מֶלֶךְ פְּנִימָה; מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. 
טו לִרְקָמוֹת, תּוּבַל לַמֶּלֶךְ: בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ, רֵעוֹתֶיהָ--מוּבָאוֹת לָךְ. 
טז תּוּבַלְנָה, בִּשְׂמָחֹת וָגִיל; תְּבֹאֶינָה, בְּהֵיכַל מֶלֶךְ.

מסיפור הכלולות של בת המלך, עולה שהיא מגיעה אל ארמון המלך ונכנסת אליו "כל כבודה ממשבצות זהב". כלומר, הפסוק לא מדבר על כבוֹד (בחולם), אלא על כבוּדה (בשורוק) – שזה משהו אחר. בשימוש המקובל היום, כבודה היא מטען כבד, בעיקר בהקשר של נסיעה. וכך גם במקרא: "וַיִּפְנוּ, וַיֵּלֵכוּ; וַיָּשִׂימוּ אֶת-הַטַּף וְאֶת-הַמִּקְנֶה, וְאֶת-הַכְּבוּדָּה--לִפְנֵיהֶם" (שופטים יח כא). 

עם זאת, מהצורה של המילה כבודה, עולה שכנראה לא מדובר פה בשם העצם אלא בצורת הסביל של הפועל כבד: אילו היה מדובר בכבודה במובן של מטען, הפסוק היה צריך להיות "כל כְּבֻדָּת בת מלך פנימה", כלומר בצורת סמיכות, ולא כפי שנכתב. 

פרשני המקרא המסורתיים מתעלמים מהבעייתיות הזאת, ואני חושב שיש כאן אפשרות לפירוש נוסף. בספר יחזקאל (כג מא) נאמר: "וְיָשַׁבְתְּ עַל-מִטָּה כְבוּדָּה, וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ לְפָנֶיהָ". כלומר המיטה היא כְּבוּדָּה. יתכן שניתן, אם כך, להבין את המילה כְּבוּדָּה בפסוק שלנו באופן דומה – במשמעות של מכובדת, ואולי גם כבדה ממש (ממשבצות הזהב הכבדות). בהתאם לפירוש הזה, בת המלך בפסוק שלנו נכנסת לארמון כשהיא "כָּל-כְּבוּדָּה" (על משקל "כל-יכולה") כלומר כבוּדה באופן מיוחד. 

בפירוש על הפסוק בספר שופטים כתוב שם שזה רכוש.

מקרא

כתיב: ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה לפניהם

מנוקד: וַיִּפְנוּ וַיֵּלֵכוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת הַטַּף וְאֶת הַמִּקְנֶה וְאֶת הַכְּבוּדָּה לִפְנֵיהֶם.

עם טעמים: וַיִּפְנ֖וּ וַיֵּלֵ֑כוּ וַיָּשִׂ֨ימוּ אֶת־הַטַּ֧ף וְאֶת־הַמִּקְנֶ֛ה וְאֶת־הַכְּבוּדָּ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃

תרגום

יונתן:

רש"י (כל הפרק)

עריכה

"ואת הכבודה" - משאות כל דבר שהוא כבד בהליכתו שאינו יכול לרוץ אם ירדפו בני המקום אחריהם

"הכבודה" - פיזנטומ"א בלע"ז

מצודות (כל הפרק)

עריכה

מצודת דוד

"את הטף וגו'" - מה שהביאו עמהם מביתם

"לפניהם" - בחשבם פן ירדפו בני העיר אחריהם וילחמו הגברים עמהם והטף וגו' ילכו לדרכם בעודם נלחמים

"ויפנו" - מן המקום ההוא והלכו לדרכם

מצודת ציון

"הכבודה" - הדבר שתנועתו כבדה ומתאחר ללכת

כבוד כותבים עם חולם לא עם שורוק

אז כן צריך להבין את הסברה של מי שכותב שכבודה עם עם שורוק זה מלשון כבוד אשמח אם תאיר את עיניי.

יאללה לך על זה שיערב לך!
מרוצה? תישן טוב הלילה? שמח בשבילך!

הכל יחסי.

לא כל עבודה מוסיפה כבוד לבעליה (כמו שלי למשל )

אבל הרבה יותר מאשר לא לעבוד בכלל ולהיות נזקק.

נשים זה עניין של צניעות, יש עבודות מכבדות אבל לא צנועות.

1. כמה כסף מרוויחים בו.

2. כמה יכולת אינטלקטואלית הוא דורש.

3. מה תרומתו לחברה.

משום מה, הכבוד שהחברה רוחשת למקצוע תלוי יותר בשני המדדים הראשונים, ולא בשלישי, למרות שנראה שזה היה אמור להיות הפוך.

דרך שהיא תפארת לעושיה (אין לי זמן כרגע לחפש את המקור)

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני