פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1395)

יש שם התייחסות לביטול מבחנים וכו..
לא זוכר בדיוק..

אני לא מוצאת באתר שלהם שום דבר שכתוב על מה קורה אם שוכחים לגשת לבחינה חח

לא לדאוג.

עכשיו אני רגועה חח

אין מצב בעולם שאבוא

(וכמובן מוזמנת לפרטי אם בא לך חיזוקים אישיים יותר... )

אבל מניח שאם תפרט(י?) טיפה זה ימקד את החבר'ה פה..
פתיחה של מה? מי המשתתפים?
בהצלחה

עם חוט צמר שיושבים במעגל ואז זורקים את החוט בי כולם, לא אחד ליד השני. וכל אחד שמקבל את החוט אומר את השם ומה הוא אוהב לאכול וכולי וכולי..... זה נהיה לפלונטר כזר ואפשר אחר כך גם להתיר את הקשרים ע"י שמחזירים את החוט....

 

בס"ד

 

רק שלא בטוחה שמדובר באותו דבר,

כי לא הייתי קורת לזה הימור אלא ידיעה.

כאילו מן קול פנימי שאומר לי משהו,

ואין לי מושג מאיפה המידע הזה, אך הוא מתממש.

 

הרבה מאד פעמים המחשבה שפלוני יתקשר עכשיו- מקדימה ב5 שניות את הצלצול,

מישהו ייכנס בדלת,

מישהו ייספר לי משהו, ואז אני לא מופתעת מהסיפור,

לפעמים זו גם תחושה מה קורה עם אחותי עכשיו,

ואז אני מתפללת אם יש צורך,

וכששואלת אותה מה היא עשתה בשעה מסוימת היא אומרת מה שכבר ידעתי.

 

לפעמים זה בבישול- היום הילד יביא חבר (ללא שזה תואם או תוכנן מראש), אז אני מבשלת יותר.

 

פעם שאלתי רב אמר לי לא להתרגש מזה.

להעביר הלאה

 

מישהו מהמשפחה התחתן ולא ידעתי איך קוראים לאישתו לעתיד לפני שהוא התחתן איתה

קיצור סתם דמיינתי לעצמי שאני מדבר איתו ושואל מה השם שלה של המאורסת והוא אומר לי יענו בדמיון שתבינו!

"קרן" ככה אני מדמיין את זה...לא חלום או משהו

 

מה מסתבר?

קרן ...

 

מפחיד!!!

זה קרה לי שנה שעברה וזה אולי אחד הדברים היותר מוזרים שקרו לי בחיים

כלומר בסדר חלומות שמתגשמים ...מילא...אבל דמיון?! יש גבול ! או שאין ..

אני מתכנת

זה אומר שאני כל הזמן יודע לנתח מידע ולנסות להסיק ממנו מסקנות. לעיתים אני טועה ולעיתים צודק...

אם יש ל"ידעה" הזו השפעה על המעשים שלי אני לוקחת את זה בתור ס"ד שהקב"ה מסייע לי משמים.

 

אני לא מלאך ולא שרף. אבל אני כן יהודי. ולה' יש ת'דרכים שלו לעזור לכולם.

 

אומרים "תודה" וממשיכים הלאה.

וגם יש דברים שפשוט אתה מכיר את עצמך.. 

וזה מה שקורה לך לרוב.

כל השאר לנחש זה נחמד רק אם זה באמת יוצא ככה..

אני ממש מפחד שעצם העובדה שכביכול חלק מן הדברים אני יכול "לחזות" אני פוחד שזה כרוך בידיעת יום מותי

בס"ד

יש עניין לזה שאף אחד לא יודע מתי ימות.

ואם תדע או אפילו רק תחשוב על זה כל הזמן אתה פשוט לא תחיה. וחבל.

מי שמחובר אליה יכול להרגיש מידי פעם דברים מסויימים.. ההפך צריך לשמוח על זה!!

זה נורא עוד פעם קיבלתי הימור מוצלח ומדויק ברמה מפחידה היום בצהריים חשבתי על השם מינדי לאחר מכן הייתה לי תחושה מוזרה בזמן שראיתי סדרת טלוויזיה ואחת הדמויות הציגה את הייתה לי תחושה שזה יהי משהו כמו מינדי אולי מיגי וזה באמת היה שמה!

שמן פשתן רפואה שלמה

זיהום ברגל יש לו... יהיה בסדר בעז''ה.

רעיונות לדברים לעשות לבד השבוע יתקבלו בברכה!

[או רעיונות לאנשים שאפשר לפגוש!]

אם את כבר עוזבת את החטא ומתוודה אז כמובן שאת מתחרטת..

(ככה זה בכל דבר, אם את כבר לא עושה את זה, זה אומר שאת התחרטת ולכן הפסקת.)

שנזכה.

 

כי שאר השלבים זה במעשה. עשית - יצאת ידי חובה (אם כמובן התכוונת).

לפעמים החטא כ״כ הטביע רושם עד שלא מרגישים כ״כ חרטה עליו... אז מה עושים?

מתחרטים על החטא שהוא גרם לזה שלא נתחרט עליו... מובן?

שנזכה...

הגעתי לחרטה על זה שלא מפריע לי, עצב ממש, החרטה על החוסר חרטה היא אמיתית אבל זה לא מגיע לשינוי המעשה..

 

זה מתאים לדברים מסוימים, וצריך כמובן הרבה עבודה כדי לחזור למצב הנקי, המבין שזה רע.

זה היה לי קל יותר בדברים שאפשר להסתכל אחורה ולראות לאן הגעת, לטוב ולרע, איך פעם זה הפריע לי ועכשיו התכהיתי והתחספסתי, או שאני כזאת אבל זה לא טוב ואצטרך פשוט יותר עבודה מאדם אחר (שלו יש אולי עבודה אחרת)

כמה זה רע - ולהתחרט על כך שהיה. 

 

לשון המסילת ישרים (פרק ד):

 

אמנם מידת הרחמים היא הנותנת... ושהתשובה תינתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה. דהיינו, שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא, כחרטת הנדר ממש, שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא נעשה הדבר ההוא, ומצטער בליבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו - הנה עקירת הדבר מרצונו יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו. והוא מה שאמר הכתוב, וסר עוונך וחטאתך תכופר, שהעוון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם על מה שהיה למפרע.

 

והרב קוק אומר באורות התשובה (פרק יג, ט2): יסוד התשובה צריך לעולם להיות מונח על התיקון של להבא. ובתחילה לא ישים כל כך לעיקר מעכב על דבר העבר, כי אם יבוא מיד לעסוק בתיקון העבר, ימצא מניעות רבות ויהיו דרכי התשובה וקרבת ה' קשים לפניו. אבל בהיותו עסוק באמת לתקן את מעשיו, הדבר מובטח שאז יעזרוהו מן השמיים גם כן על תקנת העבר.

"אם כמובן התכוונת" זאת בדיוק הבעיה, איך אתה מתכוון ללא חרטה?

אם עזבתי את החטא כרגע ללא חרטה, איך אני יכולה לרצות באמת לא לעשות אותו שוב?

 

הקושי הגדול, אצלי, הוא במיוחד כשאני לא מרגישה או מבינה שזה רע..

להתחרט- שלב הכרחי.

 

הרי הסיבה שעומדת מאחורי הפעולות המעשיות היא המחשבה-הרצון לנטוש את דרך הרע.

 

או במילים אחרות-

חרטה על העבר ותיקון העתיד. (-העבר).

מיד אחרי חטא יש תחושה של חרטה, הקשה באמת זה הקבלה לעתיד.

לא אני אמרתי את זה. התורה אמרה.

"בפיך ובלבבך לעשותו".

 

משמע- שקבלה לעתיד אינה קשורה למעשים בפועל ואינה מתעסקת איתם כלל.

 

כל מה שיש בקבלה לעתיד היא עשיית תפנית פרסה לאחורה. ולהמשיך במסלול.

 

אם עד היום המטרה שלנו בחיים הייתה להינות ולהנות את הגוף. אז הפנייה אחורה מתאפיינת ברצון להתקרב לה'.

לא יותר מזה.

זה יחסית קל.

אתה פשוט מחליט שאתה רוצה דברים טובים, והכל טוב ויפה.

אבל על מעשה רע? על מידה רעה?

אם תחליט, זה באמת ישנה משהו? אתה יודע בכלל איך לתקן את הבעיות שלך?

(למשל בלשון הרע-אתה יודע מה באמת אסור ומה מותר? ומה אפשר להאמין ומה לא? והאם אתה מסוגל שלא לקבל (מה זה אומר בכלל?) לשון הרע? ואתה תצליח להתגבר כל פעם שתשמע לשון הרע? אתה תשים לב בכלל שזה לשון הרע? וכשהחבר שלך יגיד משהו שמריח כמו לשון הרע, יהיה לך האומץ להשתיק אותו או לכל הפחות לפנות וללכת משם? ומה בכלל אמורים לעשות כשמשהו מריח כמו לשון הרע, אבל החפץ חיים (האיש, לא הספר) לא נמצא שם לידך בשביל להורות לך שזה הוא אכן לשון הרע?)

עובדה: "בפיך ובלבבך לעשותו". לא בידיים ולא בנעליים. בפה ובלב.

 

עכשיו לך תתווכח עם התורה. לא איתי.

עד שקראתי את הדברים דעתי- שתשובה היא אחת המצוות הכי קשות עלי אדמות.

אבל התורה לא מסכימה איתי. מה לעשות...

 

כנראה שיש לך (ולעוד רבים) טעות בהבנה היסודית מהי בעצם מצוות התשובה:

 

כמו שתיארתי- מדובר בתפנית חדה של 180 מעלות. 

תיאור יותר מדוייק וקולע הוא: מכונית שנוסעת בכביש.

פתאום הנהג החליט לשנות כיוון. אז מה עושים? סיבוב פרסה וחוזרים אחורה.

הסיבוב עצמו מתאר שינוי במטרה. אם עד עכשיו המטרה הייתה להגיע לירושלים. אז כרגע הנהג שינה את מטרתו לצפון הארץ.

אותו דבר במצוות התשובה- היא כמו הסיבוב פרסה.

אין עדין התקדמות אל עבר המטרה הנכונה. כרגע יש רק סיבוב.

הסיבוב בעצם אומר: אני ממשיך הלאה לנסוע, אבל כרגע אני נוסע אל עבר מטרה שונה לחלוטין מזו שהיה לי לפני כמה שניות.

 

לפי הדוגמה שהבאת:

יהודי שמתחרט על עוונות לשוה"ר. בעצם אומר: מהיום דיברתי/פטפטתי עם חברים בלי לתת חשבון.

מהיום והלאה- הוא משנה כיוון. הוא מחליט שמהיום יש לו מטרה חדשה/אחרת מזו שהייתה לו לפני דקה.

עכשיו יכול להיות שאותו יהודי ייפול עוד אלף ואחת פעמים בדרכו אל המטרה. כי הדרך לא 'חלקה'. 

אבל זה לא אומר שהוא לא עשה תשובה. הוא כן- המטרה שלו שונתה. רק שבדרך יש מכשולים.

אבל תשובה שלמה דורשת יותר מזה.

 

ואיך אדם יכול לקבל לעתיד כשאין מי שיהיה ערב לו על זה?

ומה עם זה שצריך שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם?

בסד
הנשמה תמיד שואפת לעלות ולהתקדםאבל הגוף הוא מוגבל ומושך למטה.הקבה ברא אותנו אננשים מוגבלים.לא מלאכים.אין אדם מושלם.

כמה פעמים קיבלת על עצמך דבר מסויים ושנה אחכ כשהסתכלת אחורה לא הבנת אייך נפלת בזה.כעסת /התייאשת...
כמה פעמים אנחנו מקבלים על עצמנו אותוד בר שוב ושוב..!?
האדם לא יגיע לשלמות. מה שכן חשוב שהוא תמיד ימשוך לעליה... ס התשובה.לחזור שב לכיוון של עליה.ויהיה נילות בדרך. כי הקבה ברא עולם שעי הנפילה יש עליה גדולה יותר.

ולגבי ' יעיד עליו יודע תעלומות"- יעידעליו הקבה שבאותו רגע שהתחרט ועשה תשובה באמת התכוון לא לחזור לאותו חטא... אבל רצון אמיתי ושלם בלי שיהיה לו רצון נוסף כן לחטוא.לא רצונות סותרים.
מקווה שעזרתי...
שנה טובה

אבל זה לא תירוץ למה יש חסרונות.

 

והשאלה כאן היא באיזה רצינות אדם תופס את הדיבור שלו.

כשאני רוצה משהו וחושש שאיני מסוגל אליו, אני מתפלל שאצליח לא מבטיח.

 

 

ולכן אני לא אוהב לקבל על עצמי דברים. אני כן מחליט שאני רוצה לעשות משהו ומנסה לממש אותו. לעתים נדירות ביותר מקבל על עצמי משהו. נראה לי הרגל רע לקחת את קבלותיך כדבר של מה בכך.

שוב- לא אני אומרת את זה. התורה כותבת בפירוש על מצווה זו: בפיך ובלבבך לעשותו".

 

משמע- מצוות התשובה כלל לא מתעסקת במעשים.

 

חוזר בתשובה שעומד מול הקב"ה- נראה לך שהוא יודע ב-א-מ-ת האם הוא יצליח לעמוד בקבלה שלו?

הרי הקב"ה יודע אם היהודי יעבור שוב על אותם עבירות בפועל.

הוא יודע את העתיד- אז מה הכוונה ב"יעיד עליו יודע תעלומות שלא יחזור שלא ישוב לחטא זה לעולם"...?

מבחינה פרקטית/מעשית- זה לא הגיוני.

הקב"ה יודע מה יקרה בעוד כמה דקות/שעות/ימים/חודשים. היהודי לא.

אז חייב להיות שהכוונה במילים מתייחסת אך ורק להרגשה של היהודי.

 

אם היהודי מנסה להגיד: אני לעולם לא אחזור על המעשה. אז הוא משלה את עצמו. נראה לך שהיצה"ר יעזוב אותו ולעולם הוא לא ייכשל בעבירה (שהוא רגיל בה) שוב? השטן מרים ידיים? דגל לבן? מתייאש?

מה פתאום. 

השטן לא מתייאש והוא ימשיך לנסות להכשיל את האדם שוב ושוב.

יהודי שחושב שעובדה שעשה תשובה מנטרלת את היצה"ר הוא טועה טעות חמורה.

 

מה שתשובה אומרת בעצם זה- שינוי מסלול.

אם עד היום צעדתי לכיוון מסוים- כרגע אני משתנה מסלול.

אותו הרהור תשובה הינה תשובה שלימה. 

התורה לא מציינת תשובה במעשים. כי היא לא קיימת.

אם התשובה הייתה תלויה במעשים לא היו יכולים לומר עליה: "בפיך ובלבבך לעשותו".

יהודי שעשה תשובה (ז"א- עשה חושבים עם עצמו ומגיע למסקנה שהוא כרגע משנה מסלול) הקב"ה ערב לו שיעזור לו: "הבא להיטהר מסיעין אותו".

 

זה לא מבטיח הצלחה של 100%. כי בסופו של דבר אנו בשו"ד. ואם תשובה הייתה מבטיחה לנו שלעולם לא נחטא- כבר אחרי אלול אחד או שניים בנ"א היו מוגדרים במלאכים והיו חדלים מלהתקיים.

"בפיך ובלבבך לעשותו שיתודו את עונם ואת עון אבותם בפיהם וישובו בלבם אל ה' ויקבלו עליהם היום התורה לעשותה לדורות." (רמב"ן)

 

 

"אם הוא תמיד בפיך ובלבך - לעשותו, למדנו שהעוסק בתורה הוא מקיימה, וכל שאינו עוסק בה אינו מקיימה" (רבינו מיוחס)

 

"בפיך: לפי פשוטו היינו ללמוד. ובלבבך לעשותו: על מנת לעשותו,, לקיים מה שלומד" (הנצי"ב)

 

 

[אמנם הכלי יקר בפרושו לענין התורה (לא לענין התשובה), אומר שהעשיה היא בלב ובפה]

את הסוגריים בסוף.

 

פלא הבריאה איך שאנשים מתיחסים לעינינים שחשובים להם ומאלימים את מה שלא רלוונטי לטענתם.

אפשר לבקש בצורה יפה.

כתבתי את זה, וכתבתי ששם זה לענין התורה. 

 

 

לא התעלמתי מדעה זו, אבל בהחלט מדובר לרוב הדעות על עשייה כפשוטה.

 

 

(ואגב - ויש צורה לכתוב דברים)

סליחה. לא התכוונתי לתקוף או להאשים. פשוט לציין עובדה טבעית. (שאגב- גם הכללתי את עצמי בה).

לא משהו אישי נגדך. ממש לא.

אם נפגעת- מצטערת.

אולי באמת הייתי צריכה לנסח את הדברים אחרת. 

 

התכוונתי להגיד שזה מדהים איך שאנחנו לפעמים נהפכים להיות עיוורים או חרשים ומתאלמים מפרטים כדי להצדיק עמדה מסוימת.

אבל אני רואה שפה זה עינין אחר.

 

אתה הבאת בסוגריים את העינין שכל הפירוש מבוסס על הכלי יקר. ואני לא התייחסתי לפירוש ההוא.

ולכן- אני חושבת שהקטע של הסוגריים היה אמור להיות מוגדל ומודגש.

 

אתה התבססת על הכלי יקר ואני עם הרמב"ן.

בכל מקרה, התייחסתי לכל הדעות.

ושם זה מובא על התורה.

 

ציינתי שיש התייחסות גם לעשיה בפה ולב.

אך רב ההתיחסות הקושרת עשיה לדיבור ולימוד היא ביחס לתורה (שזה עשייה בפה, ולא רלוונטי לתשובה על דברים אחרים).

או התייחסות לנאנס ולא עשה את המצוה המצטרף למעשה

"המצוה"-היינו הציווי, כדברי המדרש "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם", לוחות האבן-אלו עשרת הדיברות, והתורה-זה מקרא, והמצוה-זו משנה, אשר כתבתי-אלו נביאים וכתובים, להורותם-זה גמרא.

 

ז"א שאפשר ללמוד את מצות ה' בפה ובלב, ולא צריך שמישהו יעלה לשמים להוריד אותה או ילך מעבר לים לקחת אותה.

 

והתורה בשום מקום לא מצווה על התשובה, היא מצוה רק על הוידוי. תשובה היא פשוט לעשות מה שאתה צריך לעשות וללכת בדרך הנכונה, ולחשוב כמו שאדם טוב חושב.

 

ולגבי המשפט האחרון-"ואם תשובה הייתה מבטיחה לנו שלעולם לא נחטא- כבר אחרי אלול אחד או שניים בנ"א היו מוגדרים במלאכים והיו חדלים מלהתקיים."-לעשות תשובה שלמה באמת, על כל הכללים ועל כל הפרטים, לבער כל שמץ מחשבה רעה, ולחזק כל מחשבה טובה, באיזון המדויק והמושלם, וכן ברגשות וכן במעשים, זה מורכב מאוד, ואיני בטוח כלל שיש מישהו בעולם שהשלים בחייו את המלאכת התשובה כולה.

מלבד זאת, לדעתי התשובה השלמה לא תהפוך את האדם למלאך, אלא תקרב אותו למדרגת משיח, וכשהעולם (היינו הכלל) ישוב בתשובה שלמה-אז יבוא משיח.

וד"ל.

וחוץ מזה, יש 24 דברים המעכבים את התשובה, אז איך את אומרת שזה רק "בפיך ובלבבך"?

 

ויותר מזה-חלק מהדברים המעכבים את התשובה הם דברים מעשיים, ז"א שהחיסרון הוא שא"א או קשה מאוד לתקן, וזה ראיה חזקה שהתשובה כוללת גם את הצד המעשי, ואם לא משלימים את הצד המעשי, זה נקרא שהתשובה מתעכבת...

 

http://www.mechon-mamre.org/i/1504.htm

בפרט הלכה ג'.

 

ובכל מקרה הדרש הזה הוא מפירוש הרמב"ן, ובלאו הכי יש עליו קושיות, ושאר הפרשנים מסבירים שמדובר על כלל התורה.

"אין מספקין בידו לעשות תשובה"- הכוונה היא שלא יעזרו לו לעשות תשובה.

 

לכל העבירות האחרות הקב"ה עוזר לאדם לחזור עליהם בתשובה.

ישנם עבירות ספיציפיות שמונעות מהעזרה להגיע אל האדם.

 

אבל אין שום דבר שמפריע לתשובה להגיע לכיסא הכבוד.

 

ובגלל שיש עם פרשן קושיות לא נסמוך עליו?- טענה מוזרה ביותר. ופועל- היא לא מתקבלת.

 

אתה מסתמך על הרבמ"ם אבל הוא מסתמך על הפס' ההוא. אז מה תגיד?

 

ושכחת לקורא עד הסוף:

כל אלו הדברים וכיוצא בהן--אף על פי שמעכבין את התשובה, אינן מונעין את התשובה; אלא אם עשה אדם תשובה מהן--הרי זה בעל תשובה, ויש לו חלק לעולם הבא. 

ומה עם "ומהן חמישה דברים העושה אותן אי אפשר לו שישוב תשובה גמורה, לפי שהן עוונות שבין אדם לחברו, ואינו יודע חברו שחטא לו, כדי שיחזיר לו או ישאל ממנו למחול לו"?

 

ואני יודע את סוף הפרק ברמב"ם. אם בסופו של דבר האדם התגבר על המכשולים וחזר בתשובה שלמה, כולל הצד המעשי, למרות כל הקשיים-אז ודאי שהתשובה עולה לו.

 

 

לא אמרתי לא לסמוך עליו בגלל שהוא יחיד, אלא שיותר מתקבל על הדעת להסביר לפי פשט הדברים ולא לסמוך על החידוש של הרמב"ן (ואם החידוש הזה היה של כלל הפרשנים אז הייתי מקבל למרות שזה חידוש, אבל זה רק דעת הרמב"ן).

וזה שיש קושיות זה לא סיבה לא לקבל את דעתו, אלא לא למהר להסיר ממנה מסקנות, כי זה שיש קושיות אומר שדעת הרמב"ן אינה מבוררת לנו כל צרכה. (אולי למשל הוא ג"כ סובר שתשובה שלמה זה רק אחרי התשובה המעשית ג"כ, ואולי הוא מבין שה"בפיך ובלבבך לעשותו", זה רק התפנית שמתוכה מגיעה התשובה, וממילא משם מגיעים לתשובה השלמה, היינו התשובה המעשית. מה גם שיהיה אפשר לומר שמה שיש לעשות בלבבך, זה לקבוע את הדברים בקביעה כזו שלא יחטא עוד ויתקן את הכל, ואם לא עשה זאת, זו אכן אינה תשובה שלמה. ומה שהתורה מתארת את זה כדבר קל, זה בזה שסוף כל סוף זה דבר שהוא בתוך האדם ולא חיצוני לו, אבל זה לא אומר שאין בזה שום קושי.)

 

כללו של דבר-זה שהתשובה דורשת גם משהו מעשי, זו טענה מבוססת היטב בשכל ובמקורותינו. יכול להיות שיש מקורות שבהם נאמר שתשובה היא דבר קל, יש לבחון את המקורות הללו, אבל הם לא סותרים את הטענה הקודמת.

יש תשובה על מעשים של בין אדם לחברו.

ויש תשובה על עבירות של בין אדם למקום.

 

בין אדם לחברו- ציטטת במדויק ולכן אני לא חוזרת על הדברים פעמיים.

 

בכל הנוגע לבין אדם למקום- שם יש עינין רק של תיקון/שינוי הדרך. כמו שפרטתי. ואין עינין בתיקון מעשי העבר. 

נכון שיש מדרגות בתשובה, וגם חרטה ורצון זה מדרגה, אבל יש מדרגות גבוהות יותר.

ואכמ"ל.

כי לחזור שוב ושוב על אותם עבירות זו שטות שאין כדוגמתה.

 

אבל-

זה לא חלק אינטגרלי בלתי נפרד ממצוות התשובה.

למדנו שיש שלב חמישי, שהוא גורם לתשובה להיות תשובה שלמה!
זה עמידה בניסיון..זאת אומרת אם הקב"ה מנסה אותנו שוב באותו ניסיון- להצליח באמת לא לחטוא, לדעתי זה ממש ממש קשה!

ומה עם המחשבות שבאות?

בכל מקרה, עדיף שיהיה לך את הרב שלך שתוכל לשאול אותו באופן אישי, כי חשוב להבין את המצב לאשורו, וגם, צריך דרך חיים קבועה.
בהצלחה

אבל כבר סיקרנת.. שאל

וגם, אם לא כתובה התשובה המדויקת לשאלה שלך - יוצא שאתה פוסק לעצמך. כי אתה יוצר את ההיקשים לבד, ואין הכרח שזה נכון.
קיצור, תשאלו רב אישי.

תודה לכם על הרצון אני מאוד מעריך את זה

(ענו לי מהפורום מכאן)

ובכלל, מה זה ההשקעה לתווך הארוך הזה?
תתאמץ קצת, תשלח 'שנה טובה חברים' קולקטיבי וזול בקבוצת ווטסאפ רחבת משתתפים.

פשוט שתהיה שנה טובה!

 

 

 

 

ולהתראות

Good afternoon, good evening, and good night!"

(המופע של טרומן)

 

שתהיה לכל עם ישראל שנה טובה בכל מקרה

בטוח לא נתראה.


ושנה מדהימה לשדכנית מס' 1.

רוצים פרטים!

תתפלל, 

רוצים עוד מצווה לפני הדין? - צעירים מעל עשרים

 

אח"כ תקבל פרטים.  

תלוי באיזה רמה זה אמור להיות.

 

בכל מקרה תכנת עריכה פשוטה מומלצת - PhotoFiltre.

 

יש גם אתר חמוד ממש שאולי יספיק לך - 
http://www.fotor.com/

אבדוק את מה שרשמתן. (פוטושופ זה יותר מידי מקצועי בשביל להתעסק איתו)

תודה!

חפשי פה בפורומים יש מדריכים להורדת התוכנה ועל השימוש בה

כי לא שילמת עלייה?
אם כן תרשמי בגוגל בתור שאלה איך פורצים את התוכנה בוודאי שיהיה מדריכים.
בהצלחה.
(:

למה לא מורשית?

כי האיש לא מסכים שאעבוד על תוכנה שיצאה מהשוק לפני כ-20 שנה.

מכריח אותי להתקדם עם הטכנולוגיה.

באמת זה נראה שאף אחד כאן לא מכיר אותה. 

ובהצלחה יאלה אני גם מוריד אותה נראה אם היא נוחה יותר מפאוור פווינט..

במקרה הטוב דו ספרתי.

 

להלן תשובות לכל השאלות (קיבלתי במייל מאתר the marker)
הודעת הוואטסאפ שמשגעת את המדינה: כמה כסף תקבלו מהבנקים בפרשת העמלות?
בהודעה המופצת ברשתות החברתיות נכתב כי בשל הסדר פשרה שנחתם בין הבנקים ללקוחות שהתאגדו בתביעה ייצוגית כל מי שהחזיק חשבון בנק בין 1990 ל-2008 זכאי ל-2,500 שקלים. בפועל, הסכום נמוך בהרבה ויש לכם רק עוד 9 ימים לדרוש מהבנקים פיצוי של כמה שקלים בלבד
הודעת וואטסאפ ששוגרה אתמול לעשרות אלפי ישראלים על החזר שהם צפויים לקבל מהבנקים עוררה סערה. ההודעה בישרה על פיצוי כספי משמעותי שצפויים לקבל לקוחות הבנקים על סמךהסדר פשרה בתביעה ייצוגית בגין תיאום עמלות. ההסדר אמנם אמיתי, אך הסכום שנכתב בהודעה, 2,500 שקל, אינו נכון, וצפוי להסתכם בכמה שקלים בודדים לכל לקוח.

בסוף חודש מאי 2015 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר פשרה בתביעות הענק שהוגשו נגד הבנקים בטענה כי חמשת הבנקים הגדולים תיאמו ביניהם עמלות - טענה שהתובעים התקשו להוכיח. לפי ההסדר הבנקים יפצו את הלקוחות בסכום של 35 מיליון שקל - אך מכיוון שמדובר בקבוצה גדולה שעל הבנקים לפצות - הפיצוי יסתכם כאמור בשקלים בודדים לכל לקוח. המועד האחרון להגשת הבקשה לקבלת פיצוי הוא 13.9.15 - כלומר נותרו עוד 9 ימים.

בהסדר הפשרה נקבע שהבנקים יפצו כל אדם או תאגיד שניהל חשבון בנק בבנקים הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי, טפחות והבינלאומי בתקופה שבין 1.1.1990 לבין 30.6.2008. מי שמחזיק באותו חשבון הבנק מאז ועד היום יקבל את הפיצוי באופן אוטומטי לחשבון הבנק שלו, ואולם מי שהחליף מאז חשבון בנק נדרש להיכנס לאתר האינטרנט של הבנק ולמלא את הצהרה כי החזיק חשבון באותו הבנק, כמו למשל בדוגמה הזאת באתר בנק הפועלים.

לקוח שסגר מאז את חשבון בבנק ולא שמר תדפיס חשבון, יידרש לחתום על ההצהרה בפני עורך דין - פעולה שבוודאי לא מצדיקה את עצמה כאשר מדובר כאמור בפיצוי בסך שקלים בודדים לכל לקוח.

הסדר הפשרה שאושר בבית המשפט המחוזי בסוף חודש מאי הביא לסיומה את אחת הפרשיות הגדולות שהסעירו את המערכת הבנקאית בשנת 2009 כשהממונה על הגבלים העסקיים רונית קן קבעה כי הבנקים העבירו ביניהם מידע לגבי עמלות, באופן שאיפשר להם להתאים את מחיר העמלות שגבו מהציבור. הממונה קבעה זאת לאחר חקירה מורכבת שנמשכה שנים, שבמהלכה חוקרי הרשות השיגו מסמכים המתעדים את החלפת המידע בין הבנקים.

ואולם הבנקים עירערו על קביעתה של קן לבית הדין להגבלים עסקיים, ולאחר שנים של התדיינויות, הממונה על ההגבלים פרופ' דיויד גילה התקשה לעמוד מאחורי קביעתה קן ועל כן תמך בהגעה להסדר פרשה, שבמסגרתו הבנקים ישיבו לציבור סכום של 70 מיליון שקל - העיצום המרבי שבסמכותו של הממונה של הממונה להטיל בהליך מינהלי. הסדר פשרה אחד כאמור כבר נחתם על מחצית מהסכום, ואילו בתיק האחר טרם הושגה פשרה.

בפסק הדין, שבו אושר הסכם הפשרה כתב השופט אליהו בכר כי "נקודת המוצא העיקרית להליך זה היוותה עובדה ולפיה הממונה הוציא לאור את קביעתו בעניין היות העברת מידע הנוגע לעמלות בגדר הסדר כובל בין הבנקים. קביעה זו היוותה קרן יסוד מוצקה לתובענות הייצוגיות. מרגע ביטולה של קביעה זו במסגרת פסק דינו של ביה"ד להגבלים עסקיים, מתאריך 15.6.14, נותרה כמות מועטה ולא בולטת של ראיות בתיק. במצב דברים זה, הסיכוי לקבל את הבקשה ובעקבותיה התובענה כייצוגית, הפך להיות סיכוי נמוך ביותר. מעבר לזאת אין לשכוח, כי בקביעת הממונה לא היתה כל טענה לפיה הבנקים תאמו ביניהם מחירי העמלות, אלא הקביעה היתה שהמידע שהועבר ביניהם סייע להם ביישור קו וביישום אסטרטגיות העמלות היחסי במדד יוקר העמלות שפרסם בנק ישראל, פרקטיקה העלולה להוות הפרה של החוק, אך בוודאי חומרתה פחותה מפרקטיקה של תיאור מחירים".

עוד כתב השופט בכר בפסק הדין כי "ללא הסדר אליו הגיע הממונה עם הבנקים, היה קושי גם לממונה לעמוד מאחורי קביעתו לאור העררים שהוגשו". בהמשך פסק הדין כתב כי "קיים קושי לא מבוטל בהוכחת התובענות הייצוגיות" וכי "הסכומים המוצעים כחלק מהפשרה הינם כאמור סכומים שלא בהכרח היו משתלמים ללקוחות הבנקים, לו ההליך היה נמשך עד תומו".

הכתבה פורסמה באתר TheMarker

ועד משהומקור:http://www.jdn.co.il/news/552447)

 

אתמול הופתעו מאות אלפי ישראלים לקבל הודעה בלתי-רשמית שהופצה, בה נאמר כי ייתכן והם זכאים לקבלת פיצוי בסך אלפי שקלים מהבנק שלהם, במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד הבנקים הגדולים, בגין תיאום עמלות.

“חברים, לכל מי שהיה חשבון בנק בין השנים 1990 ל-2008 באחד מהבנקים, מגיע לו זיכוי בסך 2,500 שח שנגזר על הבנקים לשלם במסגרת הסכם פשרה של הבנקים כנגד תביעה ייצוגית נגדם. תפנו לבנק עד ה 13.09 ותדרשו את המגיע לכם”, נכתב בהודעה בתוספת שלושה סימני קריאה. “גשו לבנק ותבקשו את הפיצוי הזה. אל תוותרו, כי הם בטוח לא יעשו את זה בשבילכם”, הגיע הטיפ בסוף.

אז לפני שתרוצו לחדש את הסלון על חשבון המתנה שנפלה עליכם מהשמיים, כדאי להבהיר את העובדות: היה תיאום מסוים בעמלות, הייתה תביעה ייצוגית ויש גם הסדר פשרה במסגרתו חויבו הבנקים לשלם ללקוחותיהם 35 מיליוני שקלים. רק מה? באותם הבנקים הוחזקו באותה העת מיליוני חשבונות. חשבון פשוט מעלה כי גובה ההחזר שתקבלו יהיה לכל היותר עשרה שקלים בודדים…

 

דין פרוטה כדין מאה, אז הנה הדרך בה תקבלו את ההחזר: מי שממשיך להחזיק בחשבון הבנק בגינו הוא אמור להזדכות, יקבל את הסכום הפעוט ישירות אל החשבון, מבלי צורך להירשם, אך אלו שסגרו את החשבון או העבירו אותו לבנק אחר, נדרשים למלא טופס באתר האינטרנט של הבנק הקודם ולצרף אליו הוכחה על קיומו של החשבון שנסגר. המועד האחרון להרשמה הוא בערב ראש השנה הבעל”ט – בעוד 9 ימים.

הסיפור החל כאשר חמשת הבנקים הגדולים בישראל – הפועלים, לאומי, מזרחי-טפחות, קבוצת דיסקונט וקבוצת הבינלאומי – הואשמו לפני מספר שנים על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים כי העבירו ביניהם מידע על העמלות, אשר שימש אותם לצורך קביעת מחיריהן. מכאן המרחק עד לתביעה ייצוגית הייתה קצרה. בשל קשיים משפטיים בהוכחת הטענות לקרטל, הגיעו הבנקים להסדר פשרה עם מגישי התביעה הייצוגית, במסגרתו ישיבו ללקוחות, כאמור, סכום של 35 מיליוני שקלים.

 

הכל 35 שקלים לבנאדם - ותרשי לי להניח שהיו להרבה יותר ממליון אנשים חשבון בנק... (מה שכן, אם לאדם אחד שני חשבונות - הוא יקבל זיכוי אחד בבד. כלומר זה פרסונלי ולא על פי מספר החשבונות).

 

אלא אם כן רובם של האנשים העבירו את החשבון 2008 והלאה לחשבון אחר, ולא יטרחו לחתום על תצהיר/לצרף תדפיס של הבנק הקודם כולל הצהרה - ואז הסכום יעלה כי יחולק בין פחות אנשים...

 

ועדיין, אני לא מאמין שמישהו יזכה לראות מזה יותר מאשר 40 שקלים וזה במקרה הממש ממש טוב... מגוחך

אם יש לכם, אתם לא זקוקים לחתימת עורך דין, מספיק לצרף את צילום התדפיס...ואז זה בחינם. (מצד שני אם הסכום יהיה פעוט כל כך, ייתכן שהבול והמעטפה יעלו יותר )

ויש עוד פעם מתישהו שזה לא לזכר מישהו אלא המעמד סליחות מרכזי וגדול עם רבנים?

ה'אמירמ'ים שלך עדיין עוזרים לי

 

מה שלומך?

מעלה חיוך על הפנים

הוא חמוד ואת חמודה שאת מתכרבלת עם אחיך חחחח לא מובן מאליו

חמוד ושנון.

(נתתי לו מיליון נשיקות ובפעם האלף ניסיתי לשכנע אותו להתחתן אתי. כרגיל, הוא לא הסכים...)

אבינו מלכנו במנגינת חב"ד.. מהמם!! ממליצה

נראלי אל נורא עלילה

מפרק אותי מבכי תוך שניה

 

מרגש אותי עד דמעות לדמיין את זה קורה

הלוואי השנה!

 

וכנ"ל אמת מה נהדר ובכלל עבודת כהן גדול 

 

(יש עוד הרבה, כמו אין קצבה לשנותיך ומעשה א-לוקנו במנגינה מסויימת אבל נראה לי שהם הכי)

אבל אני הכי אוהבת את "קדוש" במנגינה של משפחת ואך ואת "באין מליץ יושר" במנגינה ספציפית (שרק מי שמתפלל איפה שאני מתפללת מכיר, כנראה עוד לא פגשתי מישו שמכיר את זה בלי להתפלל שם )

כל הקהל אומר ביחד ובקול ,זה ממש ממש אומר לי את העיקר שאנחנון מקבלים את מלכות של הקב"ה , וזה מרגש אוץתו יותר מכל תפילה .

 

המלים של ונתנה תוקף מרגשות ( גם בלי הסיפור שהמציאו על רבי אמנון שמעולם לא היה רב כזה) .

 אבל מה יש כאלה ששרים במנגינה הריקה של רוזנבלום . שזה בעצם הופך את כל ונתנה תוקף למין הצהרה שאפשר לא לשים כלום על התורה ועל המצוות ועל יום כיפור ולהיות חילוניים .  גם המנגינה זה כמו : וכל באי עולם יעברו לפניך כבני מרון דיגידאן דיגידאן ...

 והוא מפסיק בעיקר : "ואתה הוא מלך, אל חי וקיים. " .

 את זה הוא מוחק ובזה אומר לנו שהוא כופר בה' .

 אז אם במקום להתפלל החזן מתחיל במנגינה האנטי דתית הזו , אני פשוט מחליק החוצה מבית הכנסת , עד שגומרים את הדבר הזה , שזה מריח גם חנפנות לחילוניות, וחוזרים להתפלל  לקב"ה.

והמון הרוגים יהודים .

 כי זה עזר לשקר שאם רק נסגים למה שהערבים רוצים יהיה אחלה שלום.

 וגם בשיר ההוא יש " אל תלחשו תפילה"  . אז להכניס את זה לבית הכנסת זה בעצם גורם להרגיש לא להתפלל באמת. רק למצוא חן בעיני חילונים.

 

הדחיפות של הרגע האחרון תמיד מוציאה ממני יותר רגש מכל יום כיפור ביחד.

"והכהנים והעם... היו כורעים".

"מן המצר קראתי י-ה" ושאר הפסוקים שלפני תקיעת שופר.

 

המנגינה של "ברכו" ושאר תפילת ערבית

מנגינה משחקת אצלי תפקיד גדול ברגש.

 

חופשי בוכה בזה.

וגם הרגע הזה שהחזן דופק על הבימה וצועק "קל נורא עלילה". כאילו משהו נשבר בתוכי, שאני מבינה שהיום עוד שניה נגמר, השקיעה, הכל.

 

יום כיפור. כמה טוהר יש ביום הזה.

עוד שנה שלמה בלי.

נראלי שסדר הקדושה של שחרית

איפה אתם עושים שבת?

בבית

שבת היא יום ביתי לדעתי..

יום שישייייייי

איך ידעתי לא לשים שעון מעורר ושיעירו אותי גם ככה

העירו אותך בבוקר או עכשיו? ...

10:20
טוב אבל ראית מתי הלכתי לישון...

‫home sweet home
עם החברותא

בבית

אצל אחותי מנצלים את זה שיש סופסוף רכב בשביל להגיע לחור שלהם...
צריך לגמור לארוז ואני שונאת את זה... לפחות הילדים כבר מקולחים...