אם את כבר עוזבת את החטא ומתוודה אז כמובן שאת מתחרטת..

(ככה זה בכל דבר, אם את כבר לא עושה את זה, זה אומר שאת התחרטת ולכן הפסקת.)

שנזכה.

הגעתי לחרטה על זה שלא מפריע לי, עצב ממש, החרטה על החוסר חרטה היא אמיתית אבל זה לא מגיע לשינוי המעשה..

זה מתאים לדברים מסוימים, וצריך כמובן הרבה עבודה כדי לחזור למצב הנקי, המבין שזה רע.

זה היה לי קל יותר בדברים שאפשר להסתכל אחורה ולראות לאן הגעת, לטוב ולרע, איך פעם זה הפריע לי ועכשיו התכהיתי והתחספסתי, או שאני כזאת אבל זה לא טוב ואצטרך פשוט יותר עבודה מאדם אחר (שלו יש אולי עבודה אחרת)

כמה זה רע - ולהתחרט על כך שהיה. 

לשון המסילת ישרים (פרק ד):

אמנם מידת הרחמים היא הנותנת... ושהתשובה תינתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה. דהיינו, שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא, כחרטת הנדר ממש, שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא נעשה הדבר ההוא, ומצטער בליבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו - הנה עקירת הדבר מרצונו יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו. והוא מה שאמר הכתוב, וסר עוונך וחטאתך תכופר, שהעוון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם על מה שהיה למפרע.

והרב קוק אומר באורות התשובה (פרק יג, ט2): יסוד התשובה צריך לעולם להיות מונח על התיקון של להבא. ובתחילה לא ישים כל כך לעיקר מעכב על דבר העבר, כי אם יבוא מיד לעסוק בתיקון העבר, ימצא מניעות רבות ויהיו דרכי התשובה וקרבת ה' קשים לפניו. אבל בהיותו עסוק באמת לתקן את מעשיו, הדבר מובטח שאז יעזרוהו מן השמיים גם כן על תקנת העבר.

"אם כמובן התכוונת" זאת בדיוק הבעיה, איך אתה מתכוון ללא חרטה?

אם עזבתי את החטא כרגע ללא חרטה, איך אני יכולה לרצות באמת לא לעשות אותו שוב?

הקושי הגדול, אצלי, הוא במיוחד כשאני לא מרגישה או מבינה שזה רע..

להתחרט- שלב הכרחי.

הרי הסיבה שעומדת מאחורי הפעולות המעשיות היא המחשבה-הרצון לנטוש את דרך הרע.

או במילים אחרות-

חרטה על העבר ותיקון העתיד. (-העבר).

מיד אחרי חטא יש תחושה של חרטה, הקשה באמת זה הקבלה לעתיד.

לא אני אמרתי את זה. התורה אמרה.

"בפיך ובלבבך לעשותו".

משמע- שקבלה לעתיד אינה קשורה למעשים בפועל ואינה מתעסקת איתם כלל.

כל מה שיש בקבלה לעתיד היא עשיית תפנית פרסה לאחורה. ולהמשיך במסלול.

אם עד היום המטרה שלנו בחיים הייתה להינות ולהנות את הגוף. אז הפנייה אחורה מתאפיינת ברצון להתקרב לה'.

לא יותר מזה.

זה יחסית קל.

אתה פשוט מחליט שאתה רוצה דברים טובים, והכל טוב ויפה.

אבל על מעשה רע? על מידה רעה?

אם תחליט, זה באמת ישנה משהו? אתה יודע בכלל איך לתקן את הבעיות שלך?

(למשל בלשון הרע-אתה יודע מה באמת אסור ומה מותר? ומה אפשר להאמין ומה לא? והאם אתה מסוגל שלא לקבל (מה זה אומר בכלל?) לשון הרע? ואתה תצליח להתגבר כל פעם שתשמע לשון הרע? אתה תשים לב בכלל שזה לשון הרע? וכשהחבר שלך יגיד משהו שמריח כמו לשון הרע, יהיה לך האומץ להשתיק אותו או לכל הפחות לפנות וללכת משם? ומה בכלל אמורים לעשות כשמשהו מריח כמו לשון הרע, אבל החפץ חיים (האיש, לא הספר) לא נמצא שם לידך בשביל להורות לך שזה הוא אכן לשון הרע?)

עובדה: "בפיך ובלבבך לעשותו". לא בידיים ולא בנעליים. בפה ובלב.

עכשיו לך תתווכח עם התורה. לא איתי.

עד שקראתי את הדברים דעתי- שתשובה היא אחת המצוות הכי קשות עלי אדמות.

אבל התורה לא מסכימה איתי. מה לעשות...

כנראה שיש לך (ולעוד רבים) טעות בהבנה היסודית מהי בעצם מצוות התשובה:

כמו שתיארתי- מדובר בתפנית חדה של 180 מעלות. 

תיאור יותר מדוייק וקולע הוא: מכונית שנוסעת בכביש.

פתאום הנהג החליט לשנות כיוון. אז מה עושים? סיבוב פרסה וחוזרים אחורה.

הסיבוב עצמו מתאר שינוי במטרה. אם עד עכשיו המטרה הייתה להגיע לירושלים. אז כרגע הנהג שינה את מטרתו לצפון הארץ.

אותו דבר במצוות התשובה- היא כמו הסיבוב פרסה.

אין עדין התקדמות אל עבר המטרה הנכונה. כרגע יש רק סיבוב.

הסיבוב בעצם אומר: אני ממשיך הלאה לנסוע, אבל כרגע אני נוסע אל עבר מטרה שונה לחלוטין מזו שהיה לי לפני כמה שניות.

לפי הדוגמה שהבאת:

יהודי שמתחרט על עוונות לשוה"ר. בעצם אומר: מהיום דיברתי/פטפטתי עם חברים בלי לתת חשבון.

מהיום והלאה- הוא משנה כיוון. הוא מחליט שמהיום יש לו מטרה חדשה/אחרת מזו שהייתה לו לפני דקה.

עכשיו יכול להיות שאותו יהודי ייפול עוד אלף ואחת פעמים בדרכו אל המטרה. כי הדרך לא 'חלקה'. 

אבל זה לא אומר שהוא לא עשה תשובה. הוא כן- המטרה שלו שונתה. רק שבדרך יש מכשולים.

אבל תשובה שלמה דורשת יותר מזה.

ואיך אדם יכול לקבל לעתיד כשאין מי שיהיה ערב לו על זה?

ומה עם זה שצריך שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם?

אבל זה לא תירוץ למה יש חסרונות.

והשאלה כאן היא באיזה רצינות אדם תופס את הדיבור שלו.

כשאני רוצה משהו וחושש שאיני מסוגל אליו, אני מתפלל שאצליח לא מבטיח.

ולכן אני לא אוהב לקבל על עצמי דברים. אני כן מחליט שאני רוצה לעשות משהו ומנסה לממש אותו. לעתים נדירות ביותר מקבל על עצמי משהו. נראה לי הרגל רע לקחת את קבלותיך כדבר של מה בכך.

שוב- לא אני אומרת את זה. התורה כותבת בפירוש על מצווה זו: בפיך ובלבבך לעשותו".

משמע- מצוות התשובה כלל לא מתעסקת במעשים.

חוזר בתשובה שעומד מול הקב"ה- נראה לך שהוא יודע ב-א-מ-ת האם הוא יצליח לעמוד בקבלה שלו?

הרי הקב"ה יודע אם היהודי יעבור שוב על אותם עבירות בפועל.

הוא יודע את העתיד- אז מה הכוונה ב"יעיד עליו יודע תעלומות שלא יחזור שלא ישוב לחטא זה לעולם"...?

מבחינה פרקטית/מעשית- זה לא הגיוני.

הקב"ה יודע מה יקרה בעוד כמה דקות/שעות/ימים/חודשים. היהודי לא.

אז חייב להיות שהכוונה במילים מתייחסת אך ורק להרגשה של היהודי.

אם היהודי מנסה להגיד: אני לעולם לא אחזור על המעשה. אז הוא משלה את עצמו. נראה לך שהיצה"ר יעזוב אותו ולעולם הוא לא ייכשל בעבירה (שהוא רגיל בה) שוב? השטן מרים ידיים? דגל לבן? מתייאש?

מה פתאום. 

השטן לא מתייאש והוא ימשיך לנסות להכשיל את האדם שוב ושוב.

יהודי שחושב שעובדה שעשה תשובה מנטרלת את היצה"ר הוא טועה טעות חמורה.

מה שתשובה אומרת בעצם זה- שינוי מסלול.

אם עד היום צעדתי לכיוון מסוים- כרגע אני משתנה מסלול.

אותו הרהור תשובה הינה תשובה שלימה. 

התורה לא מציינת תשובה במעשים. כי היא לא קיימת.

אם התשובה הייתה תלויה במעשים לא היו יכולים לומר עליה: "בפיך ובלבבך לעשותו".

יהודי שעשה תשובה (ז"א- עשה חושבים עם עצמו ומגיע למסקנה שהוא כרגע משנה מסלול) הקב"ה ערב לו שיעזור לו: "הבא להיטהר מסיעין אותו".

זה לא מבטיח הצלחה של 100%. כי בסופו של דבר אנו בשו"ד. ואם תשובה הייתה מבטיחה לנו שלעולם לא נחטא- כבר אחרי אלול אחד או שניים בנ"א היו מוגדרים במלאכים והיו חדלים מלהתקיים.

"בפיך ובלבבך לעשותו שיתודו את עונם ואת עון אבותם בפיהם וישובו בלבם אל ה' ויקבלו עליהם היום התורה לעשותה לדורות." (רמב"ן)

"אם הוא תמיד בפיך ובלבך - לעשותו, למדנו שהעוסק בתורה הוא מקיימה, וכל שאינו עוסק בה אינו מקיימה" (רבינו מיוחס)

"בפיך: לפי פשוטו היינו ללמוד. ובלבבך לעשותו: על מנת לעשותו,, לקיים מה שלומד" (הנצי"ב)

[אמנם הכלי יקר בפרושו לענין התורה (לא לענין התשובה), אומר שהעשיה היא בלב ובפה]

את הסוגריים בסוף.

פלא הבריאה איך שאנשים מתיחסים לעינינים שחשובים להם ומאלימים את מה שלא רלוונטי לטענתם.

אפשר לבקש בצורה יפה.

כתבתי את זה, וכתבתי ששם זה לענין התורה. 

לא התעלמתי מדעה זו, אבל בהחלט מדובר לרוב הדעות על עשייה כפשוטה.

(ואגב - ויש צורה לכתוב דברים)

סליחה. לא התכוונתי לתקוף או להאשים. פשוט לציין עובדה טבעית. (שאגב- גם הכללתי את עצמי בה).

לא משהו אישי נגדך. ממש לא.

אם נפגעת- מצטערת.

אולי באמת הייתי צריכה לנסח את הדברים אחרת. 

התכוונתי להגיד שזה מדהים איך שאנחנו לפעמים נהפכים להיות עיוורים או חרשים ומתאלמים מפרטים כדי להצדיק עמדה מסוימת.

אבל אני רואה שפה זה עינין אחר.

אתה הבאת בסוגריים את העינין שכל הפירוש מבוסס על הכלי יקר. ואני לא התייחסתי לפירוש ההוא.

ולכן- אני חושבת שהקטע של הסוגריים היה אמור להיות מוגדל ומודגש.

אתה התבססת על הכלי יקר ואני עם הרמב"ן.

בכל מקרה, התייחסתי לכל הדעות.

ושם זה מובא על התורה.

ציינתי שיש התייחסות גם לעשיה בפה ולב.

אך רב ההתיחסות הקושרת עשיה לדיבור ולימוד היא ביחס לתורה (שזה עשייה בפה, ולא רלוונטי לתשובה על דברים אחרים).

או התייחסות לנאנס ולא עשה את המצוה המצטרף למעשה

"המצוה"-היינו הציווי, כדברי המדרש "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם", לוחות האבן-אלו עשרת הדיברות, והתורה-זה מקרא, והמצוה-זו משנה, אשר כתבתי-אלו נביאים וכתובים, להורותם-זה גמרא.

ז"א שאפשר ללמוד את מצות ה' בפה ובלב, ולא צריך שמישהו יעלה לשמים להוריד אותה או ילך מעבר לים לקחת אותה.

והתורה בשום מקום לא מצווה על התשובה, היא מצוה רק על הוידוי. תשובה היא פשוט לעשות מה שאתה צריך לעשות וללכת בדרך הנכונה, ולחשוב כמו שאדם טוב חושב.

ולגבי המשפט האחרון-"ואם תשובה הייתה מבטיחה לנו שלעולם לא נחטא- כבר אחרי אלול אחד או שניים בנ"א היו מוגדרים במלאכים והיו חדלים מלהתקיים."-לעשות תשובה שלמה באמת, על כל הכללים ועל כל הפרטים, לבער כל שמץ מחשבה רעה, ולחזק כל מחשבה טובה, באיזון המדויק והמושלם, וכן ברגשות וכן במעשים, זה מורכב מאוד, ואיני בטוח כלל שיש מישהו בעולם שהשלים בחייו את המלאכת התשובה כולה.

מלבד זאת, לדעתי התשובה השלמה לא תהפוך את האדם למלאך, אלא תקרב אותו למדרגת משיח, וכשהעולם (היינו הכלל) ישוב בתשובה שלמה-אז יבוא משיח.

וד"ל.

וחוץ מזה, יש 24 דברים המעכבים את התשובה, אז איך את אומרת שזה רק "בפיך ובלבבך"?

ויותר מזה-חלק מהדברים המעכבים את התשובה הם דברים מעשיים, ז"א שהחיסרון הוא שא"א או קשה מאוד לתקן, וזה ראיה חזקה שהתשובה כוללת גם את הצד המעשי, ואם לא משלימים את הצד המעשי, זה נקרא שהתשובה מתעכבת...

http://www.mechon-mamre.org/i/1504.htm

בפרט הלכה ג'.

ובכל מקרה הדרש הזה הוא מפירוש הרמב"ן, ובלאו הכי יש עליו קושיות, ושאר הפרשנים מסבירים שמדובר על כלל התורה.

"אין מספקין בידו לעשות תשובה"- הכוונה היא שלא יעזרו לו לעשות תשובה.

לכל העבירות האחרות הקב"ה עוזר לאדם לחזור עליהם בתשובה.

ישנם עבירות ספיציפיות שמונעות מהעזרה להגיע אל האדם.

אבל אין שום דבר שמפריע לתשובה להגיע לכיסא הכבוד.

ובגלל שיש עם פרשן קושיות לא נסמוך עליו?- טענה מוזרה ביותר. ופועל- היא לא מתקבלת.

אתה מסתמך על הרבמ"ם אבל הוא מסתמך על הפס' ההוא. אז מה תגיד?

ושכחת לקורא עד הסוף:

כל אלו הדברים וכיוצא בהן--אף על פי שמעכבין את התשובה, אינן מונעין את התשובה; אלא אם עשה אדם תשובה מהן--הרי זה בעל תשובה, ויש לו חלק לעולם הבא. 

ומה עם "ומהן חמישה דברים העושה אותן אי אפשר לו שישוב תשובה גמורה, לפי שהן עוונות שבין אדם לחברו, ואינו יודע חברו שחטא לו, כדי שיחזיר לו או ישאל ממנו למחול לו"?

ואני יודע את סוף הפרק ברמב"ם. אם בסופו של דבר האדם התגבר על המכשולים וחזר בתשובה שלמה, כולל הצד המעשי, למרות כל הקשיים-אז ודאי שהתשובה עולה לו.

לא אמרתי לא לסמוך עליו בגלל שהוא יחיד, אלא שיותר מתקבל על הדעת להסביר לפי פשט הדברים ולא לסמוך על החידוש של הרמב"ן (ואם החידוש הזה היה של כלל הפרשנים אז הייתי מקבל למרות שזה חידוש, אבל זה רק דעת הרמב"ן).

וזה שיש קושיות זה לא סיבה לא לקבל את דעתו, אלא לא למהר להסיר ממנה מסקנות, כי זה שיש קושיות אומר שדעת הרמב"ן אינה מבוררת לנו כל צרכה. (אולי למשל הוא ג"כ סובר שתשובה שלמה זה רק אחרי התשובה המעשית ג"כ, ואולי הוא מבין שה"בפיך ובלבבך לעשותו", זה רק התפנית שמתוכה מגיעה התשובה, וממילא משם מגיעים לתשובה השלמה, היינו התשובה המעשית. מה גם שיהיה אפשר לומר שמה שיש לעשות בלבבך, זה לקבוע את הדברים בקביעה כזו שלא יחטא עוד ויתקן את הכל, ואם לא עשה זאת, זו אכן אינה תשובה שלמה. ומה שהתורה מתארת את זה כדבר קל, זה בזה שסוף כל סוף זה דבר שהוא בתוך האדם ולא חיצוני לו, אבל זה לא אומר שאין בזה שום קושי.)

כללו של דבר-זה שהתשובה דורשת גם משהו מעשי, זו טענה מבוססת היטב בשכל ובמקורותינו. יכול להיות שיש מקורות שבהם נאמר שתשובה היא דבר קל, יש לבחון את המקורות הללו, אבל הם לא סותרים את הטענה הקודמת.

יש תשובה על מעשים של בין אדם לחברו.

ויש תשובה על עבירות של בין אדם למקום.

בין אדם לחברו- ציטטת במדויק ולכן אני לא חוזרת על הדברים פעמיים.

בכל הנוגע לבין אדם למקום- שם יש עינין רק של תיקון/שינוי הדרך. כמו שפרטתי. ואין עינין בתיקון מעשי העבר. 

נכון שיש מדרגות בתשובה, וגם חרטה ורצון זה מדרגה, אבל יש מדרגות גבוהות יותר.

ואכמ"ל.

כי לחזור שוב ושוב על אותם עבירות זו שטות שאין כדוגמתה.

אבל-

זה לא חלק אינטגרלי בלתי נפרד ממצוות התשובה.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

ואילו, "ראש עיר" "ראש דשא" זה שם עצם, כאשר הביטוי כולו הוא בכלל אנלוגיה ולכן לא שייך להטות. אין "ראש" נקבה, אין דבר כזה "ראשה". כמו שאין "ידת ימינה" של אף אחד, יש רק "יד ימינה" בין אם מדובר בגבר או באישה.

אז אין כוכבת קולנוע, רק כוכב קולנוע? 🙃 - צעירים מעל עשרים

(אמלק: לדעתי אנשים אומרים כוכבת קולנוע ותותחית בחשבון ושפיצית בגמרא, למרות שכוכב ותותח ושפיץ הם שמות עצם, בגלל שהם למעשה מתפקדים כתואר. באקדמיה ללשון העברית מציינים שגם שמואל הנגיד וביאליק השתמשו ב'ראשה' בלי בעיה)

בכל מקרה יש "בריתה"😅

"היא ממש 'שלומית' במלחמה"

אז "היא ממש "תותחית" בגמרא"

או כמו הדסה שזה שם פרטי נקבי מהדס.

שושנה משושן.

גם "אכין ורקין" לא יכולים לקבל ריבוי אבל קיבלו במין סלנג חזלי, מאך ורק

גם המשקל של המילים שהצעת משתנה באופן אחר. באמת יש ראש וראשית - אבל אין שפיץ ושפיצת, או תותח ותותחת.

עיקרו של דבר, ההמצאה של ראשת נעשתה מסיבות פוליטו-פמיניסטיות בלבד, כמו הנקו.דה הח.דשה שדוחפיםות.ים לכל מקוםן.

ראשת. צורם במצלול.

"*היא* ראש" נשמע צורם.

"היא ראשת" לא

כמו שהיום י.ש את מי. שכותבים.ן.ה עם נקודות.

שיש מי שקורא לבנות שלו בשמות מובהקים של בנים.

כמו שכלי גבר על אשה זה צורם.

אולי אבל זה אומר שבדרך כלל שררה לא מתאימה לנשים למעט חריגות. ובכלל לא אמורים לשמוע על כזה דבר ראש עיר אשה. ולא סתם בעברית "ראש" זה זכר.

כמו שאמרה הגמרא ששתי הנשים שהיו בשררה נקראו על שם שרצים וכמה קשה שררה לאשה (למעט חריגות שזה טוב להן, כמו חולדה ודבורה).

אני מניח שייסקלו אותי פה.

אבל נשים אמנם חכמות יותר מגברים. אבל פחות עם קור רוח. ולשררה צריך קור רוח.

אחרת ריבוי חברות כנסת גורם ללהט רגשי מיותר שגורם להפצת פאניקה על פגיעות טקסיות שכלל לא היו ולא נבראו, אבל הרגש הנשי מתקשה לשלוט בפאניקה ולטעון בקור רוח ביקורתי שדברים כאלו לא הגיוניים לוגית.

או איך אמר הנביא כנבואת פורענות? "עמי נשים משלו בו".

ההכוונה של הנשים באה מלמטה בחברה, כאשה החכמה שייעצה לדוד, לא כפוליטיקאית. בזכות נשים צדקניות נגאלנו ממצרים, לא בזכות מנהיגות נשים

אין בדברי חס וחלילה לדכא חלום של אשה להיות פוליטקאית

מתחלקים לפי אג'נדות פוליטיות? כמה עצב)

בחירה לנשים שינתה כזה את העולם.

נשים בצפון תל אביב מצביעות לאותן מפלגות של גברים בצפון תל אביב.

כנל נשים בשומרון כמו גברים בשומרון.

נשים מסורתיות כמו גברים.

כנל ערביות וחרדיות.

בסוף אדם מצביע בדרך כלל לפי שיוך מגזרי ותרבותי (ובזה בני זוג די דומים בדרך כלל) או אינטרס כלכלי (שגם בזה בני זוג שותפים).

חוץ מלעשות נעים בנפש, לא נראה לי שתוצאות הבחירות היו שונות עם זכות בחירה לנשים או בלי

אז לא יודע, צריך לבדוק זאת

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום