פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1420)

איזו עוגה זאת?

וינאי רגילה

אפילו לא תצטרך לחשוב הרבה אותו דבר בדיוק יספק אותנו

ולשאלתך, לי זה משחרר חלק נכבד מהכעסים אם לא את הכל
ולך?

ולעצם העניין-
ברור שצריך למחול בלב שלם.

אבל אם יש משהו שאני לא מרגישה יכולה למחול לגמרי, אני משתדלת למחול חלקית.
למשל, להגיד שאני מוחלת-כלומר שאני לא מעוניינת שהמכעיס ייענש. נכון שיש בי עוד כעס בפנים, אבל אני מוחלת ברמה שזה לא מה שיהיה בוער בי במהלך היום.

כל זה במידה ואני חושבת על המילים...
יש מה לשפר בנידון...

לנו'. הרי אני מכעיס את ה' כ"כ הרבה, ואני מבקש ממנו לסלוח, אז למה שאני לא יסלח למי שהכעיס אותי.]

אם מישהו באמת הכעיס אותך איך אפשר לסלוח בכזו קלות?

(אני מדבר על הכעיס ממש, לא שטויות קטנות)

איך?
יש דרכים כיצד לעבוד כל מידת הכעס, זה לא הכי קל וזה דורש עבודה יומיומית אבל זה אפשרי ולא בשמיים בכלל.
@יזהר ישך מצב לשלוח לה איזה חוברת בעניין?

אם מישהו פגע בך ובכלל לא ביום ש סליחה אתה ממש לא מחויב לסלוח לו.
ו...@יזהר

אבל אפשר להזמין אותה כאן (למרות שפועל אני לא יודע כמה יש מערך משלוחים. הכי טוב ליצור קשר עם רם: 054-4215095).

בימים אלו עובדים חזק על מהדורה שלישית.

ויש דברים שגם לא חייבים אם אינו מבקש סליחה/חוזר בתשובה.

 

ומי שיכול - אשריו ואשרי חלקו. חסיד.

וכשלא, לכאורה באמת עדיף לא להגיד.

את לא מוחלת וסולחת אל תגידי את זה.מאוד פשוט.


בתור ילד בכיתה ו אחרי עמונה הייתי אומר ו ומוסיף שחוץ מאותם יסמניקים..

יעלה על הדעת שמישהו שם הכניס, במודע וכוונה, לבחור/ה תמים/ה אלה בראש - ובערב הוא יאמר שהוא "מוחל לכל מי שחטא נגדו"?....

 

שיעשה תשובה קודם.  יש אכן חסידי עליון - אבל זה לא כל אחד.

 

 

 

 

(ומשכתי איתי את אבא שלי)

נכון זה מכעיס, זה מרתיח אפילו לפעמים וקשה..

אבל תכלס- אין עניין לשמור את זה בלב פנימה..

ואגב, זה אחד הביטויים של שנאת חינם, שאדם שונא מישהו ושומר את שנאתו אליו בליבו..

אולי אפשר לומר... ריבונו של עולם, אני רוצה לסלוח אבל קשה לי, תעזור לי..

 

ואדם סוג של מכין את עצמו למיתה 

אם אני יודע שאני הולך למות עכשיו, אין לי סיבה לשמור טינה לאנשים שנשארים פה 

ובעיקר, כדאי להגיע לפני בי"ד של מעלה עם דף נקי כלפי אנשים.. 

וכמו נתינת צדקה לפני התפילה שמעוררת את הקב"ה להחזיר חסד, כמו"כ המוחל לחברו מעלה לעצמו את הסיכויים שימחלו לו על עוונותיו. (קיצר, זה בערך כמו לשים כיפה בכניסה לבית משפט רק שזה נעשה באמת) 

 

זה שמחר יום חדש זה משהו אחר 

ברגע שהאדם יעבוד על עצמו ויגיד וידע שהוא כלום ושום דבר

אין שום סיבה שאחרי שהוא נרגע מריב מסויים הוא ימחל ויסלח

אין שום סיבה שאני אסלח להם

לפעמים אדם עושה מעשה שהתוצאות שלו מלוות אותך שנים.

ועדיין אתה צודק שאם נחוש אין ואפס לא נכעס..

אבל זה דורש עוד עבודה...

היית אומר את זה למישהי שנאנסה לדוגמא?

 

בס"ד

 

אם מסתכלים על המציאות של עם ישראל,

ממקום פנימי שמבין שכולנו נשמה אחת בגופים מחולקים,

אז מבינים שמבחינת הנשמה הנשמה סלחה. כי היא מרגישה את האחדות עם היהודי השני.

היא אוהבת את היהודי השני- גם זה שפגע בה,

ויודעת שהכל הכל מאת ה', ואם לא אותו יהודי שפגע,

היא הייתה צריכה לעבור את הסבל הזה באופן אחר.

והוא- הפוגע  היה רק החייב שדרכו התגלגלה החובה הזו.

אז באמת אין מקום לכעס.

החוויה הקשה שעברתי- הייתי זקוקה לה. הגם שאני לא תמיד מבינה בשביל מה.

ואין מה לנטור טינה, כי באמת לנטור טינה ליהודי שני זה כמו לנטור טינה לעצמי.

 

לא תמיד אנו חשים את החוויה של הנפש האלוקית שבנו.

אבל אנו מאמינים שהיא קיימת. מתוך מקום זה שאמנם לא חש את הרגש-

כי בכללי עוד לא הזדכנו מספיק כדי להרגיש את הרגשות של הנפש האלוקית באופן טבעי,

וכדי להגיע לשם צריך לעבוד, ולקלף קליפות, בעבודה קשה, 

אבל אנו יודעים שזה שם.

 

לכן הייתי אומרת את זה גם ובעיקר במצבים הכי קשים,

מתוך אמונה במקום השלם שבי, שלא נפגע, ולא נשרט ורק התקרב עוד יותר.

ונכון להיום ב"ה, סלחתי לכולם.

אין אדם שבאופן מודע אני נוטרת לו טינה על איזה רגע בחיים.

 

אבל הכל התחיל מהאמונה, שבבסיס עם ישראל זו מהות אחת.

ובבחירה שלי דרך המילים הריני מוחלת- אני מתחברת אל החוויה האלוקית הפנימית,

ולא אלא הקליפות שמסביב.

ביטוי המילים הללו בפה, ובעיקר מתוך חיבור לרובד העליון שבנשמה,

פותח צהר, מהמקום השלם והפנימי שבי, אל אותו מודע שחווה את עצמו אחרת,

ונותן לאור הנשמה להאיר את הלב, באור שמתגבר והולך.

 

מאד מאד ממליצה לומר את המילים האלו.

 

 

גם לי עלתה השאלה הזאת לפני כמה ימים בעקבות יום לא קל שהיה לי בעבודה..

ומי שזכה להכעיס אותי בצורה כ"כ גדולה הוא עובד ערבי שעובד איתי..

לגויים אני לא צריכה למחול נכון? ל אבקטע שעכשיו כל הערבים עיצבנו אותי ולהכליל וכו וגם לא כדי להכנס עכשיו לוויכוח פוליטי! זה משהו שמשהו מאד ספציפי עשה ובמקרה או שלא הוא ערבי..אני לא צריכה לחשוב עליו בזמן שאני אומרת את זה..נכון?

הוא לא הטריד אותי או משהו כזה חס וחלילה!

סתם היה ממש מגעיל וחסר התחשבות בצורה מאוד מכעיסה..ערבי..

מאיפה את מביאה את זה?

יש ''ר' נחמן'' יומי?

וככ חםםםםםם לי!!
ורק בוקר

נקווה שההמשך יהיה ערני יותר.

ולכל אלו שטוחנים למבחנים-

בהצלחה!!

והוא מוסר שעדיין לא...!

לילה טוב

נראה לי שאני אפרוש כאן, לילה טוב

ולדפוק נימנום ברכב של איזה חודש ככה לפני שחוזרים לבית

אני עדיין עסוק בלהיות עצבני.

והתחלתי לעשות שטויות...

לילה טוב!

לקחתם את זה קצת קשה מדי...

יש מלא אתרים היסטוריים ומוזיאונים, עדיף לגרור לשם עוד מישהי, יותר כיף ביחד

זה נחמד..או שאני ממש מוזרה שנהנתי מזה

על קו - התחנה המרכזית - שער יפו

 

ללכת להתנדב בחסדי נעמי (נוג"ה עושים את זה המון תבררי פרטים אצלם )

 

אם את לא פוחדת, או לחלופין לא מפוקסת מספיק - לעשות סובב חומות העיר העתיקה - כן, כולל השטחים הערביים

 

ויש עוד...

רצינו לעלות לאיזור הרכבת הקלה ברגל, ולא רציתי דרך השוק הארמני (מפחידדד)...
הייתי בטוחה שאני יודעת את הדרך ובטעות פספסנו את הסימטה של ״אור החיים״ נראה לי (שדרכה עולים ללמעלה), והיא שואלת אותי - את בטוחה שאת יודעת את הדרך?
ואני אומרת לה בשיא הביטחון - כן כן...
ואז באחת הסמטאות אני פתאום קולטת שאנחנו קצת באיבוד 😳😳
מולנו היה השוק ולא רציתי להכנס דרכו אז ניסיתי לחפש בוייז איך מגיעים, אבל הוויז רק הראה את המפה ולא כיוון למסלול. אז באחת הסמטאות, לפי הוייז זה כיוון לאותו כיוון שהיינו צריכות, אז התחלנו ללכת ואנחנו רואות לאורך כל הדרך מבנים כאלו עם כיתובים בערבית שנראים כמו בתי תפילה שלהם או משהו כזה, ואז אני אומרת לחברה שלי - בואי נחזור...
והיא אומרת לי - לא, בואי.
ואנחנו ממשיכות ופתאום רואות ערבים במרחק כמה מטרים, ואני אומרת לה - בואייייי... הסתובבנו וחזרנו אחורה... אימאלההה זה היה מפחיד😳😳

וזה היה פדיחה בשבילי...
בסוף שאלנו אנשים איך מגיעים...

אז בכל הסיפור הזה רק רציתי לומר שזה ממש לא בראש שלי ללכת למקומות ערביים וקל וחומר שלא לבד😣 אימלה!

הגישה שעולה מהכותל לחניית הרובע, וממשיך לשער ציון, ועוד, עעעעעעעעדדדד שער יפו... פשוט מאוד ולא מצריך "Fניסה" ל"איזורים עוינים משהו".

ועוד שאלונת קטנטנה : זה לבד? בלי עוד אפילו חברה אחת/קרובת משפחה, שאיתך/את יכולה לגרור שתהיה איתך באותו יום?

 

כי יש הרבה דברים שפשוט נחמד פחות לעשות אותם לבד...

פשוט פתאום החלטתי שבא לי מחר לנסוע לירושלים. לכותל - להתפלל! לקניות.
ולתאם עם חברה - זה כבר מאוחר מידי.

אם אני לא טועה זה בתחנה מרכזית. נראה לי שיוצאת כל שעה עגולה או משהו כזה. ניתן לברר שם.

וזה סיור בכל ירושלים.

 

בהצלחה!

ב"ה שהכל הסתדר לטובה

 

(לא הגבלת במיקום...ולא, אני לא בארה"ב אני בישראל, פשוט עניתי תשובה כוללנית )

בס"ד

חיסלתי עם חברות חצי אבטיח, מלונים וענבים
ואני חושבת שאכלתי יותר מדי :-X

3 פירות שאסור לשלב ביניהם....
תהיי בריאה נולאית

בס"ד


מקווה שגם שאר הבנות בסדר

יום

מנסה לישון

כולנו אוזן
והחתימה שלך של קניבלים

חבר שלי התגייס היום סופסוף

מבצר של מרגליות
ומטלות
בשפע רב...
 

פרה-סמינריונית בניהול אסטרטגי מאחורי. עכשיו רק צריך תפילות שהוא יסכים לבדוק לי למרות האיחור.

קצת מנוחה, ומחר כבר אתחיל בעז"ה את הפרה הבא.

[אפשר- עם חומר ניקוי כלשהו]

עד לכיסוי
ולהמתין לפי מידת הקושי- 
לרוב לילה מספיק כדי לאפשר לשאריות להיפרד מהסיר ודפנותיו...
ויותר קל לנקות הסיר.
בהצלחה!

אבל עד אז, לדעתי אין כל כך מה לעשות... או לפורר עם מזלג/ כף,
ואז זה נשבר....
או לאכול ככה....
אם זה בשביל לאכול.. אם לא, אז התגובה שמעליי

אכן פעם ההורים שלי הציעו לי לשתות יין במענה להתייעצות איך להירדם סוף סוף. למצער זה היה בתקופה שבה לא הייתי מסוגל לשתות יין.

וזה אומר שאתה צריך לפצות על השנים שלא אהבת ! (: 

זה לא אומר שהייתי מתנגדת לויסקי בכוס ויסקי או בכל כוס אחרת...

לפנק אותנו בתמונה.(: 

ב"ה
שומו שמיים!!!
אוייי לאותה בושה

שחכת להוסיף - 

 

או ויייייי זמיררררררררררררררררררררר.......... 

בס"ד

איזה שנ"צ, אה?!

ואז אנחנו עונים לו שזה לא (באל"ף רבתי בבקשה!) מנחם!..

#מה זה שווה
#טובה שנתי מעירנותי

יום ארוך ומעייף

יום ארוך שנגמר

אבל עייפה אחרי ביקור של הילדים

[אדם יקר - והכרתי כילד גם את הוריו ע"ה, אנשים נפלאים]

 

פעם אמר, רופא השיניים הזה, למישהו שילדו היה מטופל אצל, והיה מוצץ אצבע, כנראה היה צריך את זה:

 

"מוטב שיניים עקומות מנפש עקומה.."

כבר עברה כמעט שנה וחצי,

ביום יום הראש מלא במחשבות.

וכן, חושבים גם עלייך, מדברים...

 

אבל הכל במין ריחוק שכזה, כי אם נחשוב  ונבין באמת באמת נתפרק...

ופתאום, סתם ככה באמצע היום הגעגועים תוקפים אותי, ואני כמעט מתקפלת מעומק הכאב.

 

פתאום, בין כל ההכנות לחתונה, בין חלק'ה לברית,  אני מבינה כמה אתה חסר פה לכולנו.

פתאום אני תופסת, כשאני מדמיינת את השבת חתן אצלכם בבית, אני עוד רואה אותך שם, איתנו.

אע"פ שהשכל יודע שאתה כבר לא פה...

 

ואני נזכרת בתחושות הקשות מהאזכרה בקיץ האחרון.

לראות את ישי, שרק יצא מבית החולים, בקושי עומד מול  הקבר, ולבכות לבכות לבכות...

ולרצות לצעוק לך-

"קום!! אנחנו כ"כ צריכים אותך כאן!

ישי צריך אותך, סבא צריך אותך, אישתך, שאהבת כ"כ, עם ישראל כולו זקוק לך עכשיו!!"

 

וכמה חודשים אחרי, בברית של איתן, עדיין חיפשתי אותך בין הסנדק לשאר האורחים.

וכ"כ היה לי קשה להישיר מבט אל התמונה הזו שלך שניצבה על הבימה.

 

ואני מסתכלת על הקטנטנים האלה, שגדלים בלי סבא.

שירה כ"כ מתגעגעת אלייך, אתה יודע?

ומלאכי המתוק, התרגל לחיות עם תמונה שלך.

בשלג האחרון תפסנו אותו עומד מול החלון עם התמונה שלך, מראה לסבא את השלג שבחוץ..

 

ולא ככה תיכננתי שיצאו הדברים, והמילים מתבלבלות לי ומסתבכות.

ואני, שבדרך כלל אוהבת לכתוב, מרגישה עכשיו שכל מה שרשמתי כ"כ תפל וחסר משמעות.

כי אלו שנפגשו, ולו לרגע, עם האור הגדול שלך, אולי יבינו.

ואלו שלא, לא יעזור כמה אכתוב.

 

ואני הקטנה, פשוט מתגעגעת...

מתגעגעת להבנה הפשוטה שלך.

לסבלנות שבה תמיד התפנת אליי, לתחושת החשיבות שנתת לי.

לצחוק הטיבעי שלך, להומור הבריא, לאמונה התמימה גם בימים קשים.

 

מתגעגעת אלייך, דוד יקר שלי.

________________________________________

* נכתב לזיכרו של דודי האהוב  יואל ויסברג זצ"ל.

 

 

 

יצאתי אהבל.
הכנתי א. בוקר ומסתבר שיש לי גבינצ! טוסט היה חוסך לי הרבה זמן..

תהנה מארוחת בוקר מושקעת

מכירים שפתאום עולה לכם שיר מאיפשהו לראש? בלי קשר לכלום ואתם מרגישים חייבים לשמוע אותו?(באמת זמן מעולה לדברים כאלו)

נקדש את שמךךך שמךךךך בעולם
|הולך לחפש|

שיהיה טוב היום.

שהוא יהיה בריא,

שאצליח במשימה,

שיתקבלו התפילות

ושנהנה היום בי-ם.

אמן

ב"ה
בהצלחה!

מדבקות עם אותיות א ב. או כיתובים של מצויין, חרוץ עבודה טובה וכאלו...

ספרים תורניים!!!

מוצרי מזון או חטיפים שאין שם בהכשר מהודר ועוד...

תהילים קטנים מחזיקי מפתחות...

הרשימה עוד ארוכה... רוצה לשלוח לי פשוט?

בס"ד מתפללת להצליח מאוד בע"ה....תודה!

ב"ה
יהי רצון שה' ימלא את משאלות ליבך לטובה!!

ואם כבר אז זו ההזדמנות להגיד תודה על השמחה והאופטימיות שאת מכניסה לפה, זה ממש מורגש!
תודה רבה!

קוראים לך פרח? איזה שם יפה!

בס"ד

 

ולאחרונה מיכל כדי לשנות קצת ת'מזל לטובה הרב החליט שכך עליי להיקרא, אבל להרבה אנשים שהכירו אותי כפרח היה קשה להתרגל לשינוי הפתאומי אז עבורם השארתי גם פרח.

ובע"ה אולי תיהי סייעת של בני דודים שלי

בס"ד

 

הם גרים כאן איפה שאני גרה? _(החלטתי כבר לא לפרש - לשמור על פרטיי האישיים= מי שיודע יודע... תודה. )

 

אם הם גרים כאן אז זה בהחלט ייתכן. בע"ה! תודה!

בס"ד

 

מחר יש לי פגישת הכנה לכך עם היועצת תעסוקתית שלי.... מתרגשת מאוד.... תודה רבה שוב למברכים!! בע"ה