משהו לא מהעולם הזה

יצא לי לקרוא איזה טור דעה שמישהי ברסלברית כתבה,
הכותבת תיארה סיטוצאיה שהכל קורה לטובה ובסוף מסתדר ולא צריך לדאוג יהיה הרי בסדררר וכו'..שאני מאוד מאמינה בזה,אבל הסיטואציה הזאת מוזרה,יש גבול ..היה מסר הזוי בטור הזה..

היא היתה בבית עם בעלה והילדים,שעה קלה לפני שבת ועוד מעט באים האורחים ואזזז פתאום נפל החשמל ולא היה להם אור ,והם ניסו לסדר וללא הועיל..ואז הם פשוט ישבו ואמרו ה' יסדר לנו הכל,הכל לטובה, פשוט נחכה שיקרה משהו.והתישבו בסלון..

ממתינים למי יודע מה.
בנתיים, האורחים באו,רואים בית חשוך, ואת בני הזוג יושבים בסלון ממתנים לישועה של ה'..
האורחים לא הבינו מה נסגר איתם ,עוד מעט שבת..כל השבת נהיה בחושך??!
והם ענו להם,ה' יסדר את הכל אל תדאגו יהיה בסדר וכו'. האורחים היו המומים מהתגובה שלהם והשאננות ופשוט הזמינו טכנאי שסידר את החשמל תיקתק והספיקו לפני שבת והנה יש אור !!!!
והיא מתארת שהאורחים כעסו עליה שהיא לא הזמינה טכנאי וישבה וחיכתה ויכלו בסוף להעביר את כל השבת בבית חשוך וכו'..ואז היא כתבה."אמרתי להם שהכל יסתדר וצדקתי , הרי הנה..ה' שלח לי ישועה ,והגיע האור בסוף ולא ישבנו בחושך כל השבת..רואים איך ה' מסדר הכל לא צריך לדאוג וכו'

ואני תוהה לעצמי,שסבבה והכל לחשוב שה' יסדר הכל ודואג ויהיה בסדר,אבל יש גבול, צריך לעשות השתדלות לעשות את ההפרד..המסר מהטור הזה היה שזה בסדר שהם ישבו וחיכו לישועה וסמכו שאיכשהו יגיע בסוף האור..והנה ! הם גם בסוף צדקו
וזה נראלי מסר מוטעה..איפה ההשתדלות ?וואלה אם לא היו אורחים..רוב הסיכויים שהם היו יושבים בחושך ואז מה ? נראלי קצת הזוי העניין ..
ואם האורחים היו חושבים כמוהם,מצטרפים אליהם אל הסלון והיו ממתנים יחדיו..והאור הרי יגיע מאליו..מי דואג?!

מה אתם אומרים? זה מוזר רק בעיניי?

בעלון עולם קטן יש מדור ממש נחמד שנקרא "קטנה ברשת" עם המלצות שוות לפנינים שמסתובבות ברשת, חשבתי לשתף את המומלצים שבהם (לטעמי...) ולראות את תגובת קהלא קדישא די באתרא הדין. 

אני די מתלבט האם לרכז את כל הקישורים בהודעה אחת, מצד אחד לא רוצה לפתוח יותר מדי הודעות, מצד שני יש קישורים שראויים לדיון בפני עצמם ולא להבלע בשרשור אחד.

חיבוק "דב"

אדישות הודית. מזעזע ומדהים!

הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בְּכָל פַּעַם וּמְעוֹרְרוֹ לְמַה שֶּׁמְּעוֹרְרוֹ,

וְאַף אִם אֵין אָדָם שׁוֹמֵעַ לוֹ וּפוֹנֶה עֹרֶף מִמֶּנּוּ - אַף-עַל-פִּי-כֵן הוּא נוֹקֵשׁ בּוֹ עוֹד פַּעַם

שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי וְיוֹתֵר,

אֲבָל אִם הָאָדָם הוּא

חָזָק בְּדַעְתּוֹ

וְעַקְשָׁן נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע

וְאֵינוֹ פּוֹנֶה אֵלָיו כְּלָל,

אֲזַי הַיֵּצֶר הָרָע מִסְתַּלֵּק וְהוֹלֵךְ לוֹ.

וְכֵן בַּתְּפִלָּה,

בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת הַבָּאִים לְבַלְבְּלוֹ הוּא מַמָּשׁ כַּנַּ"ל

שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בָּאָה כַּמָּה פְּעָמִים, פַּעַם אַחַר פַּעַם לְבַלְבְּלוֹ,

וְצָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ כְּלָל בְּשׁוּם אֹפֶן.

 

*כן כן כן! תהילים לשבת פרשת "תרומה"* - לקראת נישואין וזוגיות

אז נכנסתי לומר שלום 

מה שלומכם?

מה שלום המבחני סמסטר? 

אצלי יש הר של מאמרים על השולחן, ואין לי כוח לקרוא בהם בכלל.... 

יהיה טוב ?

עקב משבר מצוקת החברה והחברים.
לבחור נחמד עם קבלות, שלא זכה ללמוד אחרי התיכון שנה רצופה בישיבה. לפחות לא בשיעור א',כי תמיד אפשר לדון מה זה בדיוק שנה...
ועכשיו הוא בצבא, שנה אחרונה אי"ה בלי דפוק ובלי עין הרע.וישן בבית. וכל החברים שלו בשיזפון/ישיבות רחוקות רחוקות מחוץ לעוטף תל אביב. ונמצא במצוקת חברים קשה.
רעיונות ופתרונות יתקבלו בברכה!
 

לא יוצא לי לעשות!

אני סתם נמרחת, אין לי השראה ואין חשק....

אם זה פירסומת - מתנצלת מראש.

דודה שלי מוכרת את הרכב שלה, 

שמור מאוד, ומתוחזק.

מחיר מחירון זה בערך 9,700 ש''ח פחות או יותר.

מוכנה לרדת רציני במחיר..

יש לו טסט שנה קדימה והוא עשה רק 150,000 ק''מ שזה שום דבר.

אם אתם מכירים מישהו שמחפש- אשמח שתקשרו ביננו. מצרפת את הפרטים המלאים.

לדעתי מציאה ממש.

אשמח להקפצות

אֲפִלּוּ אִם אֵין הָאָדָם זוֹכֶה לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם,

אַף-עַל-פִּי-כֵן - כָּל זְמַן שֶׁמְּיַחֵל עֲדַיִן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי צָרִיךְ לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ עַצְמוֹ מְאֹד בָּזֶה לְבַד גַּם כֵּן,

בִּבְחִינַת "חִזְקוּ וְאִמְצוּ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'",

וְאַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם,

כִּי אֵין רָעָה גְּדוֹלָה מִנְּפִילָה רַחֲמָנָא לִצְלָן.

וְכֵן צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְחַזֵּק אֶת חֲבֵרוֹ

לְבַל יִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם,

וַאֲפִלּוּ אִם הוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף-עַל-פִּי-כֵן יְחַזֵּק אֶת חֲבֵרוֹ,

כִּי אֶת חֲבֵרוֹ בְּקַל יוֹתֵר לְחַזְּקוֹ מִלְּחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ,

כִּי "אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ וְכוּ'".

וּכְשֶׁיִּזְכֶּה לִבְלִי לְהַפִּיל אֶת חֲבֵרוֹ חַס וְשָׁלוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק מֵעֲבוֹדָתו,

רַק אַדְרַבָּא יְחַזְּקוֹ בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת, וִיחַיֵּהוּ וִישִׁיבֵהוּ בְּכָל מִינֵי דִּבּוּרִים הַמְּשִׁיבִין אֶת הַנֶּפֶשׁ -

עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאַחַר-כָּךְ יִזְכֶּה גַּם הוּא לַחֲזֹר וְלָשׁוּב לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם.

(שיחות הר"ן, ק"כ)