אשמח לעזור (משעמם לי{מתוך שלא לשמה יבוא לשמה} )איזו עזרה אתה צריך? ...(אפשר במסר אישי)

(לא שיש לי כרגע בבנק או מתחת לבלטות)

בס"ד

יותר רקע בבקשה :

שלב בחיים : צבא/תיכון/לימודים

סיבות ספציפיות לעניין: שונא את עצמך? אמונה חלשה?-לא מאמין שהכל לטובה?

וכו....

אפשר להציע שרותי אבטחת אישים?

מחפש שותף לעסק?

ואתה לא יודע את מי לישאול?

שיהיה אפשרי לעזור לך. יש סיבה להרגשה שלך? יש לך קרובי משפחה/אנשים קרובים שאפשר להעזר בהם?

חבל שתישאר עם כל הפחדים והעצב האינסופיים האלה. יש תשובה בצורת כדורים והיא קלה וזמינה. כמובן רק רופא יוכל לקבוע האם זה הפתרון עבורך... 

אין מה להתבייש מיליוני אנשים גילו את האור בזכות הכדורים הללו.

רפואה שלמה!

תלוי כל מקרה לגופו - בלי לשלול גם את הבחירה שיש לאדם תמיד להתרומם ולעלות.

אע"פ שאני מאד מוקיר את דברייך בכללי - וגם מסכים עם הכיוון של היכולת של עבודה עצמית לשנות ממש, וממש כמו פעולה של דברים כאלה, אבל באופן בחירי וערכי - אבל לעיתים זה נצרך. תלוי במצב. ולעיתים, כמו שכתבו כאן, זה יכול להיות "פוש" ראשוני, או במקביל, שעוזר "לתפוס את ההגה". אז כמובן, אם מסתדרים בלי זה, עדיף. אבל כשאכן צריך - אז גם צריך לדעת מתי לא לפחד מזה. ספציפי מאד.

שמחה לכולם - אדר....

למאן דאמר שהיא חכמה ,ה"חכמה" הזו לא מוחכת מדעית 

[וזה לא קשור דווקא לדיון שעלה פה]

[וזה לא קשור דווקא לדיון שעלה פה]

רובם היו לפני המצאת התרופות האלה בכלל.

וקישור לדבריו של רב חשוב (הרב שלמה וולבה) בנושא -

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28406&st=&pgnum=77

הנקודה במאמר אלי קישרתי, זה המקום שבו הוא מתחיל לדבר על היחס המעשי לטיפול הפסיכיאטרי. 

למתעניינים בתחום, המאמר כולו מומלץ.

הרב קוק והרבי מחב"ד לא שללו טיפולים פסיכיאטריים/פסיכולוגיים. הרב קוק אפילו מדבר על הצורך להכיר את הפסיכולוגיה המודרנית.

ואין לכך כל קשר ל"לעשות מהמחקר תורה" חלילה - ובוודאי שלא מפרויד ואדלר אנו חיים...

ולטיפול פסיכיאטרי, כשנצרך, אין כל קשר אליהם.

כדאי אכן לראות את המאמר המענין שהובא כאו מהרב שלמה וולבא זצ"ל, שעיין הרבה דומני, בנושא הדרכת הנפש (אם כי גם שם יש מקום לעידכונים בתחומים המדעיים, לפי מה שהתחדש בינתיים). יש שם איזון, כמשפט הסיום שלו:

"יש.. מקום לשיתוף־פעולה. תורת ישראל היא החכמה של בנין האדם; הפסיכיאטריה היא החכמה של שיקום האדם חולה־הנפש. שיתוף־פעולה ביניהן יוכל, אולי, להביא ברכה רבה הן בטיפול מונע עם בני אדם רבים שהם גבוליים והן בטיפול בשיקומם של חולים"

בוודאי שיש נשמה אחרת ליהודי, וגם כחות נפש ייחודיים. ועל כן לעיתים גם טיפול בבעיות יהיה בהתאם למעלתו הפנימית, וגם בהכוונה לערכים ולאמונה שיכולים להחיותו.  אבל יש אכן דברים ששייכים לטיפול פסיכיאטרי כפשוטו. או בגלל עניינם, או בגלל הצורך בדחיפות.

גם פסיכולוגיה מכירה במציאויות של "טיפול קוגנטיבי" בנושאים מסויימים, שטיפול זה עושה במח ממש את הפעולה המקבילה לתרופות. ובוודאי שיש הקבלה ב"טיפול" ערכי ומידותי ואמוני.  אבלזה לא תמיד מספיק, לא תמיד נכון, ולפעמים צריך גם עליה לרובד הבסיסי של היכולת לעבוד.

וכשם שנכון שמסוכן ואין צורך סתם להלעיט ב"תרופות" מי שאינו צריך לכך - לא פחות מסוכן למנוע מכך מי שצריך לכך..

המבחן הכי אטרקטיבי- מבחן התוצאה.

הפסיכיאטריאה המערבית מוכיחה את עצמה שוב ושוב.

את יכולה לקרוא לזה פלסטר, אבל זה מה יש. אני לא נמנעת מפלסטרים מתוך זלזול בהם, הם יעילים.

לגמרי.

[אם כי אכן נזהרת ואמרת שהתייחסת לאופן הביטוי שלה כאילו "היא" - אע"פ שברור שהתכוונה בכללי..]

וגם יש בה הרבה מאוד כפירה, צריך להיות גיבור ולהתמודד איתה, להיקשר לתלמיד חכם שיעשה לך סדר בראש אחרי הכל יהיה רע ומר אם יחסרו פסיכולוגים בארץ ובעולם.

כשיש בעיה בנפש הולכים לרופא נפש, לא לרב, כך קיבלתי מרבותי.

ולא, אני לא מוכן בשום פנים ואופן שאדם שעבר כמה קורסים בחסידות ואבנים חמות יטפל בי, יש לא מעט אנשים כמוני אז צריך לספק להם את הצורך בפסיכולוגים שעבדו על מינימום חמש שנים ידע תיאורטי וארבע שנים התמחות.

ואת יודעת כמה אני מעריכה אותך, נשמה יקרה.

אבל אם חס ושלום מישהו מרגיש כפי שהוא מתאר אז מוכרחים למצוא את כל העזרה שאפשר לקבל. וכן, לפעמים עזרה כזאת יכולה לבוא בצורה של תרופה ביולוגית.

לא לשלול, זה יכול להציל חיי אדם.

כמו בכל תרופה ביולוגית, לצערינו יש מקרים של אבחנה לא נכונה או חשיבה שהתרופה לבדה תפתור את הבעיה ולא כך.

אספר בעניין אחר לגמרי שאני נוטלת תרופות הורמונליות. אנשים טובים טרחו לספר לי עד כמה זה לא בריא והורס את הגוף ושזה ממש אסור וראיתי סרטונים, וכתבות.. בקיצור, הופחדתי והפסקתי לקחת.

לא אספר לכם על התוצאות הפיזיות המיידיות שקרו לי ושגרמו לי סבל רב. אספר מה אמר לי הרופא כשהלכתי אליו ושיתפתי אותו במה שאמרו לי.

הוא ענה לי : "את צודקת, נשים רבות דוחפות לעצמן הורמונים רבים ללא צורך וזה עלול לגרום להן נזק. במקרה שלך התרופות האלה מצילות אותך. בפשטות- אם לא תיטלי אותן הסיכוי שתעברי כריתת רחם בגלל סרטן בשנות השלושים שלך הוא כמעט מאה אחוז.

בכוונה נתתי דוגמא מאוד שונה. אבל חשוב לי שאף אדם לא ייתן חוות דעת רפואית חד משמעיות כאשר כל כך חשוב לתת לרופא מקצועי לבדוק את המקרה לגופו.

מותר לשתף בסיכונים או בדיעות אישיות, אבל לא לדון.

נכון, חלקם מרדימים ומשתיקים.

משתיקים את הקולות, משתיקים את הכאב, מרדימים את היצר הרע שמתבטא במחלה ומשתלט על הלך המחשבה.

תורה בגויים אל תאמין, זו לא תורה. לא ביקשתי מהם פירוש לרש"י או לגמרא.

ביקשתי פיתרון ביולוגי לבעיה ביולוגית לחלוטין.

הגוף והנפש מחוברים ולכן זה מאוד מבלבל והאמת גם מאוד מסוכן. אבל אין זה אומר שהם לא רלוונטים זה לזה. אדם שחסר לי ויטמין קטן וחמוד בשם בי-12 עלול להגיע חלילה למצב מאוד גרוע שכולל דיכאון קשה. מה זה משנה אם הוא יהודי או לא? אם חסר ויטמין מ סויים, כל שעליו לעשות הוא לתת לגוף שלו את מה שחסר והגוף יוכל לחזור לתפקוד תקין. את מבינה למה אני רואה בזה ביולוגיה ולא תורה של יהדות?

אני מסכימה איתך שבטיפול פסיכולוגי יש משמעות ענקית ללכת לאדם שהולך בדרך התורה והמצוות ושיעזור לענות על שאלות וקשיים בהתאם לתורה.

אבל יש אנשים שללא התרופות שאת קוראת להן מרדימות את הנשמה, הם לא יוכלו להיות פה בכלל מול הפסיכולוג, לא משנה איזה סוג. 

האם הדברים שאת מביאה הם ספציפית בעניין של מחלות נפשיות או שאת מחלילה בכך את כל הקשיים מם בני האדם סובלים?

ואני איתך, יקרה. לא מעבירה את הדיון לאישי כי חשוב לי שכולם יהיו שותפים ויקראו ויהרהרו בדברים, אבל שומרת איתך על כבוד וקבלה של דעות שונות משלי.

יכולת שקיבל מאת הבורא.

הרופאים הם שליחים, לא נוגדנים.

את מסכימה בבקשה להתייחס לדוגמא הספציפית שכתבתי? איזה פיתרון מציעה השיטה שאת לומדת לזה?

למה העזרה שהרפואה המערבית מציעה לי היא לא טובה?

את מתכוונת גם לדוגמא שהבאתי מעצמי?

אני פשוט לא לחלוטין הבנתי את הגישה. כל תרופה ביולוגית היא רעה?

שנראה מאוד שהכדורים שרלוונטים כאן הם אלה שהוזכרו בשורה האחרונה, ולא הכדורים עם ההשפעות הבעיתיות יותר.

לא צריך לפחד מכדורים נגד דיכאון וחרדה. אם אפשר להתמודד בלעדיהם עדיף, אבל אם לא, זה לא נורא לקחת, ובחלק לא מבוטל מהמקרים זה גם עוזר.

ויתכן שלפעמים, דווקא זה מה שמאפשר לאדם להתייחס בצורה נכונה לקולה של הנשמה שלו.

יש ממש תופעה מוגדרת של דיכאון חורף, זה פוקד אנשים רבים. אני לא מבינה בזה ואישית החורף עושה לי טוב, אבל מקצת לימוד בנושא, מדובר בתופעה מצויה שפוגעת במצברוחם של רבים רבים ברחבי העולם. אל תיבהל.

ואתה צודק, עם ישראל כולו עובר תקופה לא קלה, תקופת חבלי משיח כואבים ומייסרים. ממש כמו חבלי לידה.

אבל גם בתקופה כזאת ניתן למצוא המון המון טוב ואפילו כזה שמתגלה דווקה עכשיו, כשקשה יותר. אל תיבהל.

לך לרופא ותתייעץ איתו אולי באמת חסר לך איזה ויטמין? תתפלא עד כמה זה יכול להשפיע.

או אולי הרופא יגיד שאתה בסדר ורק מאוד עצוב מהבשורות הקשות שתקפו אותנו?

אולי יפנה אותך לטיפול אצל מומחה אחר.

אבל בכל אופן שמחה שאתה לא מתעלם מהקושי ולא מדחיק אותו, אני גאה בך ובשכמותך שבאמת רוצים להרגיש טוב ולא מזניחים את עצמם אלא מטפלים, פונים לעזרה.

בעזרת השם שתמיד תזכה להיות זה שמעניק עזרה, ולא זה שזקוק לה.

ועוד דברים שנראה שכדאי לנסות -

פעילות גופנית.

לצאת יותר החוצה בימים של שמש.

אם יש אפשרות לעשייה שתגרום לך סיפוק.

להקפיד על שינה מספקת.

ואם צריך תרופות, אז גם תרופות.

אלו לא דברים סותרים ולפעמים הכדורים עוזרים להתחיל בעבודה עצמית.

אסור לשלול באופן כוללני.

במקרים קשים - הכדורים יכולים לתת את ה''פוש'' הראשוני, ונותנים כוח להמשיך הלאה בכוחות עצמו.

אבל קצת מפחיד לדון על זה כאן...

מחזקת את דבריכם.

אני רואה את הטיפול התרופתי כחומר עזר שמאפשר לטיפול ה רוחני לנחות על קרקע יציבה.

אני מביאה ומכירה דוגמאות רבות שמוכיחות את היעילות בתרופות כאלה.

אשמח להתייחות ספציפית. למה לקיחת ציפרלקס (כדוגמא שהביאו פה) שעוזרת למנוע מחשבות אובדניות זה מזיק? אני באמת לא רואה את הנזק בזה.

זה משתיק לאנשים דכאוניים מחשבות של פגיעה עצמית, איפה פה הנזק? את היעילות אני רואה בבירור.

ואם האדם לא יקבל את התרופה, הוא עלול להגיע למצבים מאוד מסוכנים..ואז אין מצב של להתחיל טיפול נפשי בגישה כלשהי.

במצב של פיקוח נפש (לא בכל מקרה זה פיקוח נפש כמובן) לא שואלים יותר מידי שאלות, עושים מה שצריך כדי להציל את האדם!

כי האנטי דיכאוניים מחזירים אנרגיה לפני שעוזרים לדיכאון.. ובד"כ דווקא אדם מדוכא לא מתאבד כי התאבדות דורשת אנרגיה- מה שאין לו.

זה מחזיר את האנרגיה הרבה לפני השפעתו האנטי דיכאונית ולכן השבועיים הראשונים דורשים השגחה.

וכאמור אני לא נגד, סתם נקודה....

לא, כאילו באמת?

את מדברת כאילו את מינימום חוקרת מוח, שבדקה מה גרם למה,

אז לא- חוקרים טובים ורבים לפנייך כבר גילו שדיכאון הוא בעל נטייה גנטית, שרמות הסרטונין נמוכות באנשים כאלה עם נטייה גנטית.

וכן, אנשים עם נטייה גנטית יצטרכו SSRI או כל כדור אחר שעוזר להם לשארית חייהם[אחרי אפיזודה שלישית של דיכאון].

לא מדובר באיזה דיכי חולף, שאת מתכרבלת מתחת לשמיכה ובוכה. 

מדובר במחלה.

כדאי לך מהר ללכת ולהתרענן, ולא להישמע כמו הטיפש שהזכרתי[שלא ברור מי נתן לו לדבר מול כיתה].

אחת הדעות הבאמת הזויות, חשוכות ודורשות ריענון דחוף.

תחליפי מהר את הרבנים שלך לקצת יותר נורמלים, לא חסר רבנים שמבינים שהם לא אנשי רפואה ולא חוקרי מוח, וגם לא פסיכולוגים קלינים כדי לקבל החלטות כאלה....

קיים מאות שנים, ניתוחי מוח נעשו דיי מתחילת הרפואה.

להבין את המנגנון של ירידת הסרטונין הבינו כבר לפני 20 שנה.

זה נכון שאולי נדרש עוד פיתוח, אבל תמיד מתפתחים, עובדה שהיום ציפרלקס היא תרופת הבחירה ולא פרוזק.

הבעיה היא דווקא הפסיכאטריה, שלא מצליחה להיכנס לגמרי לרפואה בגלל מחסור בכלי מדידה סטטיים. 

חוץ מזה שהיום אף אחד לא מדבר על תרופה וזהו.

היום הגישה היא פסיכוסוציאלית יותר-  שלה קיימות 3 גישות- ההחלמה, התמיכה והשיקום. שלושתן לא מדברות על לקחת תרופות וזהו. זה בניגוד למודל הטיפולי[פסיכולוגי ורפואי].

לדג' גישת השיקום אומרת שלא מספיק לתת לחולה סכיזופרני לפונקס או כל תרופה אחרת נוירולפטית אחרת, אלא נבדוק משאבים לשיקום.

איזה נס את מצפה שיקרה בדיוק שהוא רק יעזר בהם זמנית? שאחרי אפיזודה נוספת לא יזדקק להם?

הרקע הגנטי הוא ברור ועיקרי, השאלה מה רמת הפגיעה הגנטית:

קלה- לא יפתח.

חמורה- יפתח בכל מצב.

בינונית- תלוי סביבה.

מה שנכון כאן גם לסרטנים אגב, נכון לחלוטין גם להרבה מהבעיות הנפשיות.

בכל מקרה בעוד היום יש חולי נפש שחיים יפה מאוד בהוסטלים, או בקהילות מיוחדות ומתפקדים, והכל באותן שיטות פסולות שלך...

עדיין לא ראיתי איזה הצלחה מזהירה לשיטתך, כשתהיה- כולנו נשמח לראות...

ולא מוכנה לנסות זאת במחלקה סגורה?

גם אם תיקחי את האדם הכי "נורמלי" ותכניסי אותו למחלקה סגורה הוא יתנהג הצורה "לא נורמלית"

צודק- שמחלקה פסיכיאטרית זה מקום לא נורמאלי ולא מומלץ להיות שם. אלא אם כן אין ברירה.

טועה- שחייבים להתנהג שם לא נורמאלי. להיפך-אני נוטה לגישה שאומרת שאנשים חריגים בעולם שמחוץ למחלקה, יכולים להתעלות מעבר לחריגות שלהם בפנים ולפתח התנהגות נורמטיבית למדי.

כמובן, הכל יחסי.

החיסרון העיקרי של אשפוז פסיכיאטרי הוא החשיפה לאנשים חריגים אחרים 

[נדמה לי שכבר חרגו הרבה ממה שממנו התחיל השרשור הזה..]

נראה לי שנינו מדברים על דברים ומקרים אחרים וסיבות אחרות[מעבר להחלמה].

שנהיה מפוקסים ששנינו מדברים באותם מובנים ובאותו רקע שמבין מה הסיבות יהיה לנו יותר קל לדון על זה...

בס"ד

מה עם היחס הנכון והאיזון בין השתדלות/לסמיכה על ה'-וידיעיה ברורה שהצלחת ההשתדלות היא מה' והוא רוצה שנעשה השתדלות.

בבקשה עייני:

http://www.kipa.co.il/ask/show/271349

?

אולי צריך לעשות השתדלות של גם וגם? גם כדורים בשביל למנוע סבל אבל גם ע"י פסיכיאטר/פסיכולוג שפועל מתוך "הפסיכולגיה היהודית" כלומר מתוך מציאת הפתרון על פי התורה ובדרכה ולא לפי שקר הפסיכולוגיה המערבית.

הכדורים ממש לא הפתרון אבל למה לסבול עד שנשיג אותו?(לדוגמא חרדה:למה שאדם יסבול מהחרדה עד שהטיפול יניב פרות)

אולי מה שנכון לעשות זה לקחת כדורים ולהאמין בלב שלם שהרפואה היא מה' לגמרי והוא החליט שההשתדלות תצליח. וכומובן גם והעיקר הוא ההשתדלות לראות מה חולה בקשר/אמונה עם ה' ואת זה לתקן!

לדוגמא: מי שחולה בדלקת אולי לא ילך לרופא לקבל אנטיביוטיקה לפי השקפתך? אלא יעשה תשובה יתפלל לרפואה וכו' במקום ללכת לרופא?

או לדוגמא מי שיש לה חוסר בהורמון בגוף לא תקבל תוסף/תרופה,כיוון שהיא צריכה להשתדל לרפואה באופן שונה(תפילה וכו')

או שבעצם את חושבת שרפואת/חוליי הנפש שונים מן רפואת הגוף במהותם ובאופן שיש לרפאותם?

אבל - (אני שואל את עצמי ואותך) מי שסובל מחוסר הורמון במח שגורם לו לחרדה/דכאון/פסיכוזה:

אולי כן צריך לקחת תרופה- כלומר ה' כן חפץ שהוא יעשה גם השתדלות "פיזית" ולא רק "רוחנית".ואולי הוא ה' רוצה שהוא יקח את התרופה כל חייו - ויחד עם זה להאמין לגמרי שזה שהוא התרפא זה מה' ולא בזכות עצמו/השתדלותו?

כמובן שאני נגד כל הפסיכולגיה המערבית לגמרי!!!!!!! ברור שאם צריך אז רק טיפול ע"י התורה/דרכה = "פסיכולגיה יהודית". אבל מי אמר שביחד עם זה תרופות זה לא השתדלות שה' חפץ גם בה?

סליחה על השאלה.

פשוט זה חשוב לי לגבש דעה/לברר לעצמי דעה בעניין.

אשמח גם למקורות/ספרים שמלמדים את השקפתך.

בהתחלה שתקתי,

אבל עוד לא קראתי טענה אחת הגיונית ומחקרית שמחזקת את טענותיה ע"י הבנת פעילות המוח או כל דבר אחר שיכול להראות משהו.

תחשבי שיש מצב שיש בפורום הזה[ויש מצב שיש, בעצם פשוט יש..] אנשים הנזקקים לתרופות? אז הם לא יגידו בקול, אבל ההודעות שלה הרבה אבל הרבה יותר חסרות טאקט, ואת יודעת את זה....

אז תעשה טובה, תקרא, ואז תעדכן את התגובה.

אין לי כוח לחזור על עצמי.

כי גם אני למדתי בס"ד כמה שנים ב"תורת הנפש" -פסיכולוגיה יהודית, אצל תלמידים של הרב גינזבורג. לא ראיתי שהם שוללים תרופות ופסיכיאטריה, אך כן יש ביקורת על הפסיכולוגיה המערבית.

ראשית, נתחיל מזה שכל הפסיכולוגיה המערבית בנויה לפי מבנה הנפש הבהמית- שזה נפש שקיימת גם אצל גוי וגם אצל יהודי. הבעיה היא שהיא מתייחסת רק לנפש הזאת, ומתעלמת לחלוטין מחלק שקיים אך ורק אצל יהודי- "הנפש הא-לקית", שהיא חלק א-לוק ממעל ממש.

בהתעלמות הזאת, היא מטפלת אך ורק בסימפטומים של הבעיה/התסבוך ולא בשורשה/ו, כי כאמור- היא לא מודעת לשורשה/ו. 

נפש של יהודי בנויה אחרת לגמרי,וע"מ להבהיר, אמחיש ע"י רעיון מאוד מרכזי בתורת הנפש: עיקר הנפש הבהמית היא האגו של האדם- תפיסת האדם את עצמו ליישות- "יש" נפרד מהקב"ה. זה עיקר החולי-וזה עיקר המזון של הנפש הבהמית. כל תסבוך- רגשי נחיתות, כעסים ואפילו חרדות ודיכאון הם שיכלול ותוצאה והתפתחות של הרעה החולה הזאת שנקראת ה"אגו" של האדם-שעליו כאמור מושתתת הנפש הבהמית.

בפסיכולוגיה המערבית-כמחפשים פיתרון, הפתרון עפ"י רוב מושתת על בניית הנפש הבהמית- חיזוק האגו, חיזוק הביטחון העצמי (בניגוד לביטחון הא-לקי)- חיזוק ה"יש" העוצמתי והמסוגל של האדם. יוצא שבפסיכולוגיה המערבית- מנסים לרפא את המחלה בסיבתה.-מחזקים את המחלה ע"י דרכי הטיפול השגויות האלו של חיזוק האגו.

בתורת הנפש היהודית,יודעים שחולי הנפש של יהודי נובע בדיוק מזה- מחוויית הנפרדות שלו מהקב"ה. מתחושת האגו-מזה נובעים כל התסבוכים. לכן בתורת הנפש היהודית יעשו טיפול שורש לעניין. אם יבוא אדם עם קושי ינסו לבדוק היכן שורש הבעיה. 

כל בעיית נפש (וגם גוף)- בשורשה היא בעייה בעבודת השם-כך אצל יהודי!

אם מחפשים פתרונות אחרים, זה בגדר "אקמול",לא אנטיביוטיקה שפותרת מהשורש.

מה שכתבתי כאן זה קצת כוללני ואולי קצת פשטני מכדי לתאר את מורכבות הדברים, אבל זה רק לצרכי המחשה.

בכל אופן,לעניין כדורים אי אפשר לשלול-כי גם אם רוצים טיפול מעמיק ושורשי, לפעמים הכדורים הם בגדר עזרה ראשונה וטיפול נמרץ מוכרח. כמו כן, יש כדורים שבאים לטפל בחוסר איזון כימי וכדו, ז"א בעיות גוף, והרי הרפואה לא נשללה- הם בגדר רפואה ולא פסיכולוגיה.

בכל מקרה זה מתאים לדיכי קל בעיקר, 

כי היום לדג' לא מטפלים בהפרעות מסוימות בכלל ע"י פסיכולוגים- כי הבעיה היא אחרת לגמרי.... 

לדג' איך תטפלי במצב קטטוני?

בפסיכולוגיה המערבית מכירים את הנפש ע"י ניסוי ותעיה- תצפיות, מחקרים וכדוו'- ז"א בעיקר באופן חיצוני. בתורת הנפש היהודית- חסידות לומדים על מבנה הנפש ע"י הקבלה, שנתנה לנו כמובן ע"י מי שהיה ואמר העולם-זה שברא אותנו ואת נפשינו. ז"א -הכירות בלתי אמצעית עם הנפש-הכרות פנימית ומדוייקת הרבה יותר.

איך הפסיכולוגיה מתיימרת לעשות מחקרים בנפש? איך אפשר לבודד משתנים בעולם הנפשי המורכב?

והראיה- שהגישות בפסיכולוגיה כל הזמן משתנות-פעם הפסיכואנליזה שנחשבת לזרם מרכזי בפסיכולוגיה הובילה, והיא,כידוע בגישה של "לחפור " ברע כדי לגלות את הבעיה ולפתור אותה, היום לעומת זאת מתחילים להשמיע גישה הפוכה- להעצים את הטוב, להתעלם מהרע, וע"י זה לפתור את הבעיות. על זה אנשים אמורים לסמוך?

ולשאלתך,לגבי מצב קטטוני- שוב, אני לא שמעתי ששוללים טיפול תרופתי. דרך אגב, גם את הפסיכולוגיה לא שוללים מכל וכל( אלא מבקרים אותה)ז"א, לפעמים יש מקום להעזר בשיטות הפסיכולוגיה ולו ברובד הטיפול בנפש הבהמית כעזרה ראשונה,כמו לדוגמא כשיש לאדם מוגלה, לא נתחיל לטפל בו טיפול שורש,אלא ראשית נגיש לו עזרה ראשונה- חיטוי וכדו'.כך בנפש- לפעמים הנפש הבהמית כ"כ מרוסקת ושבורה (וביהדות אין עניין לשבור אותה ,אלא לרתום אותה לטובת הנפש האלוקית),שכן אפשר לחזק אותה ולא ע"מ שכן נוכל לטפל באופן עמוק ואמיתי אח"כ.

תרגע לכמה דקות. תשתה משהו חם.

לאט לאט תסביר מה כואב. תפרק את זה לפרטים.

לא הכל ביחד אלא מספר נקודות ראשוניות, בא נגיד למשל 5 נקודות שמטרידות אותך

אני בטוח שהרבה אנשים פה ישמחו לעזור ברגע שתפרט אפילו טיפה

זה נראה שאתה נמצא בדיכאון וזה לגיטימי וקורה להמון אנשים

לכן אולי קשה לך לפרט כי הכל גוש שחור כזה..

אבל תתחיל תהליך ותראה את השינוי לאט לאט בע"ה

מתפללת שתזכה לשמחה אמיתית ולתמיכה והכלה מהאנשים בחייך.

סליחה על הניצול שירשור

זה "פסאודו מדע"..

הכדורים הללו, במקרים שהם נצרכים, דומים לא למה שאתה הבאת, אלא על אותו משקל, למי שיש לו דימום בגלל, נניח, חוסר בחומר קרישה - ועוצרים אותו ע"י נתינת החומר החסר.

לפעמים, ניתן לפעול את אותה פעולה באופן קוגנטיבי וכד', לפעמים לא, לפעמים לא באותה יעילות, לפעמים לא בדחיפות הנדרשת - ואז ממשיכים במקביל לטפל גם ב"גורם" לענין, במידה וה"גורם" הוא אכן לא חסר בחומר מסויים בעלמא. לעיתים גם חסרים כאלה ניתנים לטיפול ע"י פעולה נפשית/קוגנטיבית-בחירית נמרצת. וגם אז - אוי למי שדורש מהזולת כשנמצא במצב קיצוני, ש"יסבול" בינתיים.. 

להגיד ש"ריטלין הורס את המוח והריכוז בו זמנית", זה יותר בגדר סיסמה מאשר מציאות. יש ילדים שריטלין עובד אצלם מצוין, בזכותו הם מתרכזים, לומדים, תדמיתם העצמית עולה. אלו לא עניינים "רוחניים", אלא עניינים שצריכים בדיקה תמידית, מדעית ואובייקטיבית. אכן, גם תרופות מתבררות לעיתים כלא-יעילות או ככאלו שנזקן מרובה מתועלתן. על כך אמרה תורה שניתנה רשות לרופא לרפא. המציאות היא שאם לא היו בעולם תרופות (ולענין זה גם ריטלין הוא תרופה), אז תוחלת החיים ואיכות החיים היו נמוכים בהרבה, ר"ל. זה עדיין לא אומר שאין כאלה שמשתמשים בתרופות היכן שלא צריך. גם מזה יש להיזהר. וזה נכון גם לגבי ריטלין - צריך לבדוק האם אכן הבעיה היא ריכוז ולא משהו "דומה", ומה ההשלכות.

יש "אזהרות" לגבי כל מיני תרופות, לא רק מסוג זה.

זה אומר שצריך לקבל, כשאכן חייבים, ממישהו מומחה - ובבקרה.

בד"כ, ההתוויה לסיכונים שאתה מציין, למיטב ידיעתי, היא רק בהתחלת הענין. ויותר בגילאים ספציפיים.

קשים, אז כח קשור גם ליכולת לצאת ממצב קשה, ע"י עזרה כזו. חוזרת שמחת החיים. ואז אפשר לטפל נפשית וגם לקחת מה שצריך מבחינת "ויטמינים" וכו'.  כמובן, זה לא בכל  מקרה ולא "דבר ראשון".

אבל חשוב שהועלתה תזכורת על כך שהיעד והאמונה והמידות ודרך ההתמודדות שלנו בכללי, נקבעים מתוך דרכה של תורה, המתאימה לעומק הנפש של אדם מישראל.  לפעמים, די בכך גם כדי לתקן את ה"כלים" - ולפעמים, ה"צנרת" צריכה עזרה מכלים מקובלים באנושות הכללית. אבל גם זה, כדי להביא אח"כ לעבודה והתקדמות "שלנו"..

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.