אני שבור, ממוטט, מפחד פחדים שאי אפשר לדמיין,
מדוכא ברמות שאי אפשר לתאר. רואה הכל שחור משחור
מיואש.
ללא תקווה.
גופנית מרגיש גמור...חלש, עם בחילות...כאבים...
ונפשית אין מה לדבר....
לא מסוגל לחיות יותר....
תרחמו עליי ותעזרו לי...אם אתם יכולים...אנא!!!!
אשמח לעזור (משעמם לי{מתוך שלא לשמה יבוא לשמה} )איזו עזרה אתה צריך? ...(אפשר במסר אישי)
(לא שיש לי כרגע בבנק או מתחת לבלטות)
בס"ד
יותר רקע בבקשה :
שלב בחיים : צבא/תיכון/לימודים
סיבות ספציפיות לעניין: שונא את עצמך? אמונה חלשה?-לא מאמין שהכל לטובה?
וכו....
אפשר להציע שרותי אבטחת אישים?
מחפש שותף לעסק?
ואתה לא יודע את מי לישאול?
שיהיה אפשרי לעזור לך. יש סיבה להרגשה שלך? יש לך קרובי משפחה/אנשים קרובים שאפשר להעזר בהם?
חבל שתישאר עם כל הפחדים והעצב האינסופיים האלה. יש תשובה בצורת כדורים והיא קלה וזמינה. כמובן רק רופא יוכל לקבוע האם זה הפתרון עבורך...
אין מה להתבייש מיליוני אנשים גילו את האור בזכות הכדורים הללו.
רפואה שלמה!
תלוי כל מקרה לגופו - בלי לשלול גם את הבחירה שיש לאדם תמיד להתרומם ולעלות.
אע"פ שאני מאד מוקיר את דברייך בכללי - וגם מסכים עם הכיוון של היכולת של עבודה עצמית לשנות ממש, וממש כמו פעולה של דברים כאלה, אבל באופן בחירי וערכי - אבל לעיתים זה נצרך. תלוי במצב. ולעיתים, כמו שכתבו כאן, זה יכול להיות "פוש" ראשוני, או במקביל, שעוזר "לתפוס את ההגה". אז כמובן, אם מסתדרים בלי זה, עדיף. אבל כשאכן צריך - אז גם צריך לדעת מתי לא לפחד מזה. ספציפי מאד.
שמחה לכולם - אדר....
)למאן דאמר שהיא חכמה ,ה"חכמה" הזו לא מוחכת מדעית
[וזה לא קשור דווקא לדיון שעלה פה]
[וזה לא קשור דווקא לדיון שעלה פה]
רובם היו לפני המצאת התרופות האלה בכלל.
וקישור לדבריו של רב חשוב (הרב שלמה וולבה) בנושא -
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28406&st=&pgnum=77
הנקודה במאמר אלי קישרתי, זה המקום שבו הוא מתחיל לדבר על היחס המעשי לטיפול הפסיכיאטרי.
למתעניינים בתחום, המאמר כולו מומלץ.
הרב קוק והרבי מחב"ד לא שללו טיפולים פסיכיאטריים/פסיכולוגיים. הרב קוק אפילו מדבר על הצורך להכיר את הפסיכולוגיה המודרנית.
ואין לכך כל קשר ל"לעשות מהמחקר תורה" חלילה - ובוודאי שלא מפרויד ואדלר אנו חיים...
ולטיפול פסיכיאטרי, כשנצרך, אין כל קשר אליהם.
כדאי אכן לראות את המאמר המענין שהובא כאו מהרב שלמה וולבא זצ"ל, שעיין הרבה דומני, בנושא הדרכת הנפש (אם כי גם שם יש מקום לעידכונים בתחומים המדעיים, לפי מה שהתחדש בינתיים). יש שם איזון, כמשפט הסיום שלו:
"יש.. מקום לשיתוף־פעולה. תורת ישראל היא החכמה של בנין האדם; הפסיכיאטריה היא החכמה של שיקום האדם חולה־הנפש. שיתוף־פעולה ביניהן יוכל, אולי, להביא ברכה רבה הן בטיפול מונע עם בני אדם רבים שהם גבוליים והן בטיפול בשיקומם של חולים"
בוודאי שיש נשמה אחרת ליהודי, וגם כחות נפש ייחודיים. ועל כן לעיתים גם טיפול בבעיות יהיה בהתאם למעלתו הפנימית, וגם בהכוונה לערכים ולאמונה שיכולים להחיותו. אבל יש אכן דברים ששייכים לטיפול פסיכיאטרי כפשוטו. או בגלל עניינם, או בגלל הצורך בדחיפות.
גם פסיכולוגיה מכירה במציאויות של "טיפול קוגנטיבי" בנושאים מסויימים, שטיפול זה עושה במח ממש את הפעולה המקבילה לתרופות. ובוודאי שיש הקבלה ב"טיפול" ערכי ומידותי ואמוני. אבלזה לא תמיד מספיק, לא תמיד נכון, ולפעמים צריך גם עליה לרובד הבסיסי של היכולת לעבוד.
וכשם שנכון שמסוכן ואין צורך סתם להלעיט ב"תרופות" מי שאינו צריך לכך - לא פחות מסוכן למנוע מכך מי שצריך לכך..
המבחן הכי אטרקטיבי- מבחן התוצאה.
הפסיכיאטריאה המערבית מוכיחה את עצמה שוב ושוב.
את יכולה לקרוא לזה פלסטר, אבל זה מה יש. אני לא נמנעת מפלסטרים מתוך זלזול בהם, הם יעילים.

לגמרי.
[אם כי אכן נזהרת ואמרת שהתייחסת לאופן הביטוי שלה כאילו "היא" - אע"פ שברור שהתכוונה בכללי..]
וגם יש בה הרבה מאוד כפירה, צריך להיות גיבור ולהתמודד איתה, להיקשר לתלמיד חכם שיעשה לך סדר בראש אחרי הכל יהיה רע ומר אם יחסרו פסיכולוגים בארץ ובעולם.
כשיש בעיה בנפש הולכים לרופא נפש, לא לרב, כך קיבלתי מרבותי.
ולא, אני לא מוכן בשום פנים ואופן שאדם שעבר כמה קורסים בחסידות ואבנים חמות יטפל בי, יש לא מעט אנשים כמוני אז צריך לספק להם את הצורך בפסיכולוגים שעבדו על מינימום חמש שנים ידע תיאורטי וארבע שנים התמחות.
ואת יודעת כמה אני מעריכה אותך, נשמה יקרה.
אבל אם חס ושלום מישהו מרגיש כפי שהוא מתאר אז מוכרחים למצוא את כל העזרה שאפשר לקבל. וכן, לפעמים עזרה כזאת יכולה לבוא בצורה של תרופה ביולוגית.
לא לשלול, זה יכול להציל חיי אדם.
כמו בכל תרופה ביולוגית, לצערינו יש מקרים של אבחנה לא נכונה או חשיבה שהתרופה לבדה תפתור את הבעיה ולא כך.
אספר בעניין אחר לגמרי שאני נוטלת תרופות הורמונליות. אנשים טובים טרחו לספר לי עד כמה זה לא בריא והורס את הגוף ושזה ממש אסור וראיתי סרטונים, וכתבות.. בקיצור, הופחדתי והפסקתי לקחת.
לא אספר לכם על התוצאות הפיזיות המיידיות שקרו לי ושגרמו לי סבל רב. אספר מה אמר לי הרופא כשהלכתי אליו ושיתפתי אותו במה שאמרו לי.
הוא ענה לי : "את צודקת, נשים רבות דוחפות לעצמן הורמונים רבים ללא צורך וזה עלול לגרום להן נזק. במקרה שלך התרופות האלה מצילות אותך. בפשטות- אם לא תיטלי אותן הסיכוי שתעברי כריתת רחם בגלל סרטן בשנות השלושים שלך הוא כמעט מאה אחוז.
בכוונה נתתי דוגמא מאוד שונה. אבל חשוב לי שאף אדם לא ייתן חוות דעת רפואית חד משמעיות כאשר כל כך חשוב לתת לרופא מקצועי לבדוק את המקרה לגופו.
מותר לשתף בסיכונים או בדיעות אישיות, אבל לא לדון.

נכון, חלקם מרדימים ומשתיקים.
משתיקים את הקולות, משתיקים את הכאב, מרדימים את היצר הרע שמתבטא במחלה ומשתלט על הלך המחשבה.
תורה בגויים אל תאמין, זו לא תורה. לא ביקשתי מהם פירוש לרש"י או לגמרא.
ביקשתי פיתרון ביולוגי לבעיה ביולוגית לחלוטין.
הגוף והנפש מחוברים ולכן זה מאוד מבלבל והאמת גם מאוד מסוכן. אבל אין זה אומר שהם לא רלוונטים זה לזה. אדם שחסר לי ויטמין קטן וחמוד בשם בי-12 עלול להגיע חלילה למצב מאוד גרוע שכולל דיכאון קשה. מה זה משנה אם הוא יהודי או לא? אם חסר ויטמין מ סויים, כל שעליו לעשות הוא לתת לגוף שלו את מה שחסר והגוף יוכל לחזור לתפקוד תקין. את מבינה למה אני רואה בזה ביולוגיה ולא תורה של יהדות?
אני מסכימה איתך שבטיפול פסיכולוגי יש משמעות ענקית ללכת לאדם שהולך בדרך התורה והמצוות ושיעזור לענות על שאלות וקשיים בהתאם לתורה.
אבל יש אנשים שללא התרופות שאת קוראת להן מרדימות את הנשמה, הם לא יוכלו להיות פה בכלל מול הפסיכולוג, לא משנה איזה סוג.
האם הדברים שאת מביאה הם ספציפית בעניין של מחלות נפשיות או שאת מחלילה בכך את כל הקשיים מם בני האדם סובלים?
ואני איתך, יקרה. לא מעבירה את הדיון לאישי כי חשוב לי שכולם יהיו שותפים ויקראו ויהרהרו בדברים, אבל שומרת איתך על כבוד וקבלה של דעות שונות משלי.
יכולת שקיבל מאת הבורא.
הרופאים הם שליחים, לא נוגדנים.
את מסכימה בבקשה להתייחס לדוגמא הספציפית שכתבתי? איזה פיתרון מציעה השיטה שאת לומדת לזה?
למה העזרה שהרפואה המערבית מציעה לי היא לא טובה?
את מתכוונת גם לדוגמא שהבאתי מעצמי?
אני פשוט לא לחלוטין הבנתי את הגישה. כל תרופה ביולוגית היא רעה?
שנראה מאוד שהכדורים שרלוונטים כאן הם אלה שהוזכרו בשורה האחרונה, ולא הכדורים עם ההשפעות הבעיתיות יותר.
לא צריך לפחד מכדורים נגד דיכאון וחרדה. אם אפשר להתמודד בלעדיהם עדיף, אבל אם לא, זה לא נורא לקחת, ובחלק לא מבוטל מהמקרים זה גם עוזר.
ויתכן שלפעמים, דווקא זה מה שמאפשר לאדם להתייחס בצורה נכונה לקולה של הנשמה שלו.
יש ממש תופעה מוגדרת של דיכאון חורף, זה פוקד אנשים רבים. אני לא מבינה בזה ואישית החורף עושה לי טוב, אבל מקצת לימוד בנושא, מדובר בתופעה מצויה שפוגעת במצברוחם של רבים רבים ברחבי העולם. אל תיבהל.
ואתה צודק, עם ישראל כולו עובר תקופה לא קלה, תקופת חבלי משיח כואבים ומייסרים. ממש כמו חבלי לידה.
אבל גם בתקופה כזאת ניתן למצוא המון המון טוב ואפילו כזה שמתגלה דווקה עכשיו, כשקשה יותר. אל תיבהל.
לך לרופא ותתייעץ איתו אולי באמת חסר לך איזה ויטמין? תתפלא עד כמה זה יכול להשפיע.
או אולי הרופא יגיד שאתה בסדר ורק מאוד עצוב מהבשורות הקשות שתקפו אותנו?
אולי יפנה אותך לטיפול אצל מומחה אחר.
אבל בכל אופן שמחה שאתה לא מתעלם מהקושי ולא מדחיק אותו, אני גאה בך ובשכמותך שבאמת רוצים להרגיש טוב ולא מזניחים את עצמם אלא מטפלים, פונים לעזרה.
בעזרת השם שתמיד תזכה להיות זה שמעניק עזרה, ולא זה שזקוק לה.
ועוד דברים שנראה שכדאי לנסות -
פעילות גופנית.
לצאת יותר החוצה בימים של שמש.
אם יש אפשרות לעשייה שתגרום לך סיפוק.
להקפיד על שינה מספקת.
ואם צריך תרופות, אז גם תרופות.
אלו לא דברים סותרים ולפעמים הכדורים עוזרים להתחיל בעבודה עצמית.
אסור לשלול באופן כוללני.
במקרים קשים - הכדורים יכולים לתת את ה''פוש'' הראשוני, ונותנים כוח להמשיך הלאה בכוחות עצמו.
אבל קצת מפחיד לדון על זה כאן...
מחזקת את דבריכם.
אני רואה את הטיפול התרופתי כחומר עזר שמאפשר לטיפול ה רוחני לנחות על קרקע יציבה.
אני מביאה ומכירה דוגמאות רבות שמוכיחות את היעילות בתרופות כאלה.
אשמח להתייחות ספציפית. למה לקיחת ציפרלקס (כדוגמא שהביאו פה) שעוזרת למנוע מחשבות אובדניות זה מזיק? אני באמת לא רואה את הנזק בזה.
זה משתיק לאנשים דכאוניים מחשבות של פגיעה עצמית, איפה פה הנזק? את היעילות אני רואה בבירור.
ואם האדם לא יקבל את התרופה, הוא עלול להגיע למצבים מאוד מסוכנים..ואז אין מצב של להתחיל טיפול נפשי בגישה כלשהי.
במצב של פיקוח נפש (לא בכל מקרה זה פיקוח נפש כמובן) לא שואלים יותר מידי שאלות, עושים מה שצריך כדי להציל את האדם!
כי האנטי דיכאוניים מחזירים אנרגיה לפני שעוזרים לדיכאון.. ובד"כ דווקא אדם מדוכא לא מתאבד כי התאבדות דורשת אנרגיה- מה שאין לו.
זה מחזיר את האנרגיה הרבה לפני השפעתו האנטי דיכאונית ולכן השבועיים הראשונים דורשים השגחה.
וכאמור אני לא נגד, סתם נקודה....
לא, כאילו באמת?
את מדברת כאילו את מינימום חוקרת מוח, שבדקה מה גרם למה,
אז לא- חוקרים טובים ורבים לפנייך כבר גילו שדיכאון הוא בעל נטייה גנטית, שרמות הסרטונין נמוכות באנשים כאלה עם נטייה גנטית.
וכן, אנשים עם נטייה גנטית יצטרכו SSRI או כל כדור אחר שעוזר להם לשארית חייהם[אחרי אפיזודה שלישית של דיכאון].
לא מדובר באיזה דיכי חולף, שאת מתכרבלת מתחת לשמיכה ובוכה.
מדובר במחלה.
כדאי לך מהר ללכת ולהתרענן, ולא להישמע כמו הטיפש שהזכרתי[שלא ברור מי נתן לו לדבר מול כיתה].
אחת הדעות הבאמת הזויות, חשוכות ודורשות ריענון דחוף.
תחליפי מהר את הרבנים שלך לקצת יותר נורמלים, לא חסר רבנים שמבינים שהם לא אנשי רפואה ולא חוקרי מוח, וגם לא פסיכולוגים קלינים כדי לקבל החלטות כאלה....
קיים מאות שנים, ניתוחי מוח נעשו דיי מתחילת הרפואה.
להבין את המנגנון של ירידת הסרטונין הבינו כבר לפני 20 שנה.
זה נכון שאולי נדרש עוד פיתוח, אבל תמיד מתפתחים, עובדה שהיום ציפרלקס היא תרופת הבחירה ולא פרוזק.
הבעיה היא דווקא הפסיכאטריה, שלא מצליחה להיכנס לגמרי לרפואה בגלל מחסור בכלי מדידה סטטיים.
חוץ מזה שהיום אף אחד לא מדבר על תרופה וזהו.
היום הגישה היא פסיכוסוציאלית יותר- שלה קיימות 3 גישות- ההחלמה, התמיכה והשיקום. שלושתן לא מדברות על לקחת תרופות וזהו. זה בניגוד למודל הטיפולי[פסיכולוגי ורפואי].
לדג' גישת השיקום אומרת שלא מספיק לתת לחולה סכיזופרני לפונקס או כל תרופה אחרת נוירולפטית אחרת, אלא נבדוק משאבים לשיקום.


איזה נס את מצפה שיקרה בדיוק שהוא רק יעזר בהם זמנית? שאחרי אפיזודה נוספת לא יזדקק להם?
שוברת גלים
הרקע הגנטי הוא ברור ועיקרי, השאלה מה רמת הפגיעה הגנטית:
קלה- לא יפתח.
חמורה- יפתח בכל מצב.
בינונית- תלוי סביבה.
מה שנכון כאן גם לסרטנים אגב, נכון לחלוטין גם להרבה מהבעיות הנפשיות.
בכל מקרה בעוד היום יש חולי נפש שחיים יפה מאוד בהוסטלים, או בקהילות מיוחדות ומתפקדים, והכל באותן שיטות פסולות שלך...
עדיין לא ראיתי איזה הצלחה מזהירה לשיטתך, כשתהיה- כולנו נשמח לראות...
ולא מוכנה לנסות זאת במחלקה סגורה?
גם אם תיקחי את האדם הכי "נורמלי" ותכניסי אותו למחלקה סגורה הוא יתנהג הצורה "לא נורמלית"
צודק- שמחלקה פסיכיאטרית זה מקום לא נורמאלי ולא מומלץ להיות שם. אלא אם כן אין ברירה.
טועה- שחייבים להתנהג שם לא נורמאלי. להיפך-אני נוטה לגישה שאומרת שאנשים חריגים בעולם שמחוץ למחלקה, יכולים להתעלות מעבר לחריגות שלהם בפנים ולפתח התנהגות נורמטיבית למדי.
כמובן, הכל יחסי.
החיסרון העיקרי של אשפוז פסיכיאטרי הוא החשיפה לאנשים חריגים אחרים
[נדמה לי שכבר חרגו הרבה ממה שממנו התחיל השרשור הזה..]
נראה לי שנינו מדברים על דברים ומקרים אחרים וסיבות אחרות[מעבר להחלמה].
שנהיה מפוקסים ששנינו מדברים באותם מובנים ובאותו רקע שמבין מה הסיבות יהיה לנו יותר קל לדון על זה...
בס"ד
מה עם היחס הנכון והאיזון בין השתדלות/לסמיכה על ה'-וידיעיה ברורה שהצלחת ההשתדלות היא מה' והוא רוצה שנעשה השתדלות.
בבקשה עייני:
http://www.kipa.co.il/ask/show/271349
?
אולי צריך לעשות השתדלות של גם וגם? גם כדורים בשביל למנוע סבל אבל גם ע"י פסיכיאטר/פסיכולוג שפועל מתוך "הפסיכולגיה היהודית" כלומר מתוך מציאת הפתרון על פי התורה ובדרכה ולא לפי שקר הפסיכולוגיה המערבית.
הכדורים ממש לא הפתרון אבל למה לסבול עד שנשיג אותו?(לדוגמא חרדה:למה שאדם יסבול מהחרדה עד שהטיפול יניב פרות)
אולי מה שנכון לעשות זה לקחת כדורים ולהאמין בלב שלם שהרפואה היא מה' לגמרי והוא החליט שההשתדלות תצליח. וכומובן גם והעיקר הוא ההשתדלות לראות מה חולה בקשר/אמונה עם ה' ואת זה לתקן!
לדוגמא: מי שחולה בדלקת אולי לא ילך לרופא לקבל אנטיביוטיקה לפי השקפתך? אלא יעשה תשובה יתפלל לרפואה וכו' במקום ללכת לרופא?
או לדוגמא מי שיש לה חוסר בהורמון בגוף לא תקבל תוסף/תרופה,כיוון שהיא צריכה להשתדל לרפואה באופן שונה(תפילה וכו')
או שבעצם את חושבת שרפואת/חוליי הנפש שונים מן רפואת הגוף במהותם ובאופן שיש לרפאותם?
אבל - (אני שואל את עצמי ואותך) מי שסובל מחוסר הורמון במח שגורם לו לחרדה/דכאון/פסיכוזה:
אולי כן צריך לקחת תרופה- כלומר ה' כן חפץ שהוא יעשה גם השתדלות "פיזית" ולא רק "רוחנית".ואולי הוא ה' רוצה שהוא יקח את התרופה כל חייו - ויחד עם זה להאמין לגמרי שזה שהוא התרפא זה מה' ולא בזכות עצמו/השתדלותו?
כמובן שאני נגד כל הפסיכולגיה המערבית לגמרי!!!!!!! ברור שאם צריך אז רק טיפול ע"י התורה/דרכה = "פסיכולגיה יהודית". אבל מי אמר שביחד עם זה תרופות זה לא השתדלות שה' חפץ גם בה?
סליחה על השאלה.
פשוט זה חשוב לי לגבש דעה/לברר לעצמי דעה בעניין.
אשמח גם למקורות/ספרים שמלמדים את השקפתך.
נקודה טובהבהתחלה שתקתי,
אבל עוד לא קראתי טענה אחת הגיונית ומחקרית שמחזקת את טענותיה ע"י הבנת פעילות המוח או כל דבר אחר שיכול להראות משהו.
תחשבי שיש מצב שיש בפורום הזה[ויש מצב שיש, בעצם פשוט יש..] אנשים הנזקקים לתרופות? אז הם לא יגידו בקול, אבל ההודעות שלה הרבה אבל הרבה יותר חסרות טאקט, ואת יודעת את זה....
אז תעשה טובה, תקרא, ואז תעדכן את התגובה.
אין לי כוח לחזור על עצמי.
כי גם אני למדתי בס"ד כמה שנים ב"תורת הנפש" -פסיכולוגיה יהודית, אצל תלמידים של הרב גינזבורג. לא ראיתי שהם שוללים תרופות ופסיכיאטריה, אך כן יש ביקורת על הפסיכולוגיה המערבית.
ראשית, נתחיל מזה שכל הפסיכולוגיה המערבית בנויה לפי מבנה הנפש הבהמית- שזה נפש שקיימת גם אצל גוי וגם אצל יהודי. הבעיה היא שהיא מתייחסת רק לנפש הזאת, ומתעלמת לחלוטין מחלק שקיים אך ורק אצל יהודי- "הנפש הא-לקית", שהיא חלק א-לוק ממעל ממש.
בהתעלמות הזאת, היא מטפלת אך ורק בסימפטומים של הבעיה/התסבוך ולא בשורשה/ו, כי כאמור- היא לא מודעת לשורשה/ו.
נפש של יהודי בנויה אחרת לגמרי,וע"מ להבהיר, אמחיש ע"י רעיון מאוד מרכזי בתורת הנפש: עיקר הנפש הבהמית היא האגו של האדם- תפיסת האדם את עצמו ליישות- "יש" נפרד מהקב"ה. זה עיקר החולי-וזה עיקר המזון של הנפש הבהמית. כל תסבוך- רגשי נחיתות, כעסים ואפילו חרדות ודיכאון הם שיכלול ותוצאה והתפתחות של הרעה החולה הזאת שנקראת ה"אגו" של האדם-שעליו כאמור מושתתת הנפש הבהמית.
בפסיכולוגיה המערבית-כמחפשים פיתרון, הפתרון עפ"י רוב מושתת על בניית הנפש הבהמית- חיזוק האגו, חיזוק הביטחון העצמי (בניגוד לביטחון הא-לקי)- חיזוק ה"יש" העוצמתי והמסוגל של האדם. יוצא שבפסיכולוגיה המערבית- מנסים לרפא את המחלה בסיבתה.-מחזקים את המחלה ע"י דרכי הטיפול השגויות האלו של חיזוק האגו.
בתורת הנפש היהודית,יודעים שחולי הנפש של יהודי נובע בדיוק מזה- מחוויית הנפרדות שלו מהקב"ה. מתחושת האגו-מזה נובעים כל התסבוכים. לכן בתורת הנפש היהודית יעשו טיפול שורש לעניין. אם יבוא אדם עם קושי ינסו לבדוק היכן שורש הבעיה.
כל בעיית נפש (וגם גוף)- בשורשה היא בעייה בעבודת השם-כך אצל יהודי!
אם מחפשים פתרונות אחרים, זה בגדר "אקמול",לא אנטיביוטיקה שפותרת מהשורש.
מה שכתבתי כאן זה קצת כוללני ואולי קצת פשטני מכדי לתאר את מורכבות הדברים, אבל זה רק לצרכי המחשה.
בכל אופן,לעניין כדורים אי אפשר לשלול-כי גם אם רוצים טיפול מעמיק ושורשי, לפעמים הכדורים הם בגדר עזרה ראשונה וטיפול נמרץ מוכרח. כמו כן, יש כדורים שבאים לטפל בחוסר איזון כימי וכדו, ז"א בעיות גוף, והרי הרפואה לא נשללה- הם בגדר רפואה ולא פסיכולוגיה.

בכל מקרה זה מתאים לדיכי קל בעיקר,
כי היום לדג' לא מטפלים בהפרעות מסוימות בכלל ע"י פסיכולוגים- כי הבעיה היא אחרת לגמרי....
לדג' איך תטפלי במצב קטטוני?
בפסיכולוגיה המערבית מכירים את הנפש ע"י ניסוי ותעיה- תצפיות, מחקרים וכדוו'- ז"א בעיקר באופן חיצוני. בתורת הנפש היהודית- חסידות לומדים על מבנה הנפש ע"י הקבלה, שנתנה לנו כמובן ע"י מי שהיה ואמר העולם-זה שברא אותנו ואת נפשינו. ז"א -הכירות בלתי אמצעית עם הנפש-הכרות פנימית ומדוייקת הרבה יותר.
איך הפסיכולוגיה מתיימרת לעשות מחקרים בנפש? איך אפשר לבודד משתנים בעולם הנפשי המורכב?
והראיה- שהגישות בפסיכולוגיה כל הזמן משתנות-פעם הפסיכואנליזה שנחשבת לזרם מרכזי בפסיכולוגיה הובילה, והיא,כידוע בגישה של "לחפור " ברע כדי לגלות את הבעיה ולפתור אותה, היום לעומת זאת מתחילים להשמיע גישה הפוכה- להעצים את הטוב, להתעלם מהרע, וע"י זה לפתור את הבעיות. על זה אנשים אמורים לסמוך?
ולשאלתך,לגבי מצב קטטוני- שוב, אני לא שמעתי ששוללים טיפול תרופתי. דרך אגב, גם את הפסיכולוגיה לא שוללים מכל וכל( אלא מבקרים אותה)ז"א, לפעמים יש מקום להעזר בשיטות הפסיכולוגיה ולו ברובד הטיפול בנפש הבהמית כעזרה ראשונה,כמו לדוגמא כשיש לאדם מוגלה, לא נתחיל לטפל בו טיפול שורש,אלא ראשית נגיש לו עזרה ראשונה- חיטוי וכדו'.כך בנפש- לפעמים הנפש הבהמית כ"כ מרוסקת ושבורה (וביהדות אין עניין לשבור אותה ,אלא לרתום אותה לטובת הנפש האלוקית),שכן אפשר לחזק אותה ולא ע"מ שכן נוכל לטפל באופן עמוק ואמיתי אח"כ.
תרגע לכמה דקות. תשתה משהו חם.
לאט לאט תסביר מה כואב. תפרק את זה לפרטים.
לא הכל ביחד אלא מספר נקודות ראשוניות, בא נגיד למשל 5 נקודות שמטרידות אותך
אני בטוח שהרבה אנשים פה ישמחו לעזור ברגע שתפרט אפילו טיפה
זה נראה שאתה נמצא בדיכאון וזה לגיטימי וקורה להמון אנשים
לכן אולי קשה לך לפרט כי הכל גוש שחור כזה..
אבל תתחיל תהליך ותראה את השינוי לאט לאט בע"ה
מתפללת שתזכה לשמחה אמיתית ולתמיכה והכלה מהאנשים בחייך.
סליחה על הניצול שירשור
זה "פסאודו מדע"..
הכדורים הללו, במקרים שהם נצרכים, דומים לא למה שאתה הבאת, אלא על אותו משקל, למי שיש לו דימום בגלל, נניח, חוסר בחומר קרישה - ועוצרים אותו ע"י נתינת החומר החסר.
לפעמים, ניתן לפעול את אותה פעולה באופן קוגנטיבי וכד', לפעמים לא, לפעמים לא באותה יעילות, לפעמים לא בדחיפות הנדרשת - ואז ממשיכים במקביל לטפל גם ב"גורם" לענין, במידה וה"גורם" הוא אכן לא חסר בחומר מסויים בעלמא. לעיתים גם חסרים כאלה ניתנים לטיפול ע"י פעולה נפשית/קוגנטיבית-בחירית נמרצת. וגם אז - אוי למי שדורש מהזולת כשנמצא במצב קיצוני, ש"יסבול" בינתיים..
להגיד ש"ריטלין הורס את המוח והריכוז בו זמנית", זה יותר בגדר סיסמה מאשר מציאות. יש ילדים שריטלין עובד אצלם מצוין, בזכותו הם מתרכזים, לומדים, תדמיתם העצמית עולה. אלו לא עניינים "רוחניים", אלא עניינים שצריכים בדיקה תמידית, מדעית ואובייקטיבית. אכן, גם תרופות מתבררות לעיתים כלא-יעילות או ככאלו שנזקן מרובה מתועלתן. על כך אמרה תורה שניתנה רשות לרופא לרפא. המציאות היא שאם לא היו בעולם תרופות (ולענין זה גם ריטלין הוא תרופה), אז תוחלת החיים ואיכות החיים היו נמוכים בהרבה, ר"ל. זה עדיין לא אומר שאין כאלה שמשתמשים בתרופות היכן שלא צריך. גם מזה יש להיזהר. וזה נכון גם לגבי ריטלין - צריך לבדוק האם אכן הבעיה היא ריכוז ולא משהו "דומה", ומה ההשלכות.
יש "אזהרות" לגבי כל מיני תרופות, לא רק מסוג זה.
זה אומר שצריך לקבל, כשאכן חייבים, ממישהו מומחה - ובבקרה.
בד"כ, ההתוויה לסיכונים שאתה מציין, למיטב ידיעתי, היא רק בהתחלת הענין. ויותר בגילאים ספציפיים.
קשים, אז כח קשור גם ליכולת לצאת ממצב קשה, ע"י עזרה כזו. חוזרת שמחת החיים. ואז אפשר לטפל נפשית וגם לקחת מה שצריך מבחינת "ויטמינים" וכו'. כמובן, זה לא בכל מקרה ולא "דבר ראשון".
אבל חשוב שהועלתה תזכורת על כך שהיעד והאמונה והמידות ודרך ההתמודדות שלנו בכללי, נקבעים מתוך דרכה של תורה, המתאימה לעומק הנפש של אדם מישראל. לפעמים, די בכך גם כדי לתקן את ה"כלים" - ולפעמים, ה"צנרת" צריכה עזרה מכלים מקובלים באנושות הכללית. אבל גם זה, כדי להביא אח"כ לעבודה והתקדמות "שלנו"..
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים 
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!
ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.
מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...
היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.
אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.
צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה
מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?
מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..
איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!
אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.
שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.
4ne1אחרונהקניתי לאחרונה ג'יפון חמוד, שטח טוב, עשיתי ביטוח חובה סבבה.
אחרי כמה חודשים אני רוצה להוסיף צד ג' ואני מקבל הצעות מופקעות, בסדר גודל של 6500 אלף ל11 חודש.
מה הסיפור?
מישהו יודע על ביטוח זול לגי'פ?
כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.
יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...
אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.
מניסיון אישי:
תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.
לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...
תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר
ותעשה השוואת מחירים
מחפש לקרוא סיפורים אמיתיים אישיים שקשים להבנה, תחשבו על הדבר הכי הזוי/'על-טבעי' שקרה לכם אי פעם? מי שרוצה לשתף בסיפור ארוך או אישי מדי, מוזמן בשמחה לפרטי!
בניסוח אחר לשאלה, מה צירוף המקרים הכי הזוי שקרה לכם, או תחושת בטן שפשוט צדקה ב-100% והצילה אתכם? מקווה שהבנתם מה אני מחפש...
במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.
ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.
קוראים לזה נס.
טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬
ניסים.
פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.
לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.
1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.
בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.
ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!
2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...
3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...
4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)
סימנים מחפשים בשבת.
כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.
אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים
"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"
פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)
אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה
לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים
נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם
ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה
חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה
עוד אירוע ..
בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש
שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .
בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..
וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור
אבל ה' שומר
עוד סיפור אבל מטורף
ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום
וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת
לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.
חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.
בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.
כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏
ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...
כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...
שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני
מבחינת תוכן, איך אתם ממלאים את היום?
ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה
ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום
לפעמים שיעורים על אגדות החורבן
לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים
לפעמים שנ"צ ארוך
לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות
אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.
בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין
ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.
כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום
מגילת איכה, קינות.
קוראת ספרים על חורבן הבית
ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב
אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.
קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.
קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.
עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.
ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.
סליחה על הרוח הקודר של הדברים.
שבת מלאה בשמחה לכולם!
סיבוב שערים אחרי שחרית,
ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.
הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.
קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.
רשימת שינדלר
ספר ירמיהו
לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי
אנימהגמרת לבכות?
German concentration camps factual survey
חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.
ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.
אם כן, למה המזוכיזם הזה.
אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;
אין סרט שיכול לחקות את זה.
זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.
לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.
קצת לא נשמע טוב ליצור סרט כשהזוועות עדיין בשטח.... של מי הרעיון הזה?
לא זוכרת איזה מהם, יש צילומים שהנאצים עצמם צילמו. גם של באבי יאר. ומזעזע
אותנטי לחלוטין; כל כך עצוב ומזעזע. כל כך רוצים שהקב"ה יסלח, ישמור עלינו
יביא גאולה לכולנו, אין כבר כח. זה לא היה מזמן כל כך....
כנראה לא הבנתי מה הכוונה ב"סרט" שדיברת עליו.
ותחשבו על כך שהאומה הזו עשירה ומשגשגת כאילו לא קרה דבר.
הרי אפשר להשתגע אם חושבים על זה!
ועוד יש אנשים שנוסעים לשם ואפילו משתקעים שם.
האינטרסים וכבוד עצמי, כנראה לא הולכים ביחד...
יש הרבה סרטים אותנטיים על איך נראו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, ברגע כניסת הצבא האמריקאי למקום, עם כניעת הנאצים ושחרור המחנות.
זה סרט ערוך מאוסף צילומים של צלמים צבאיים בריטיים (בעיקר), אמריקאים וסובייטים, שצילמו את המצב מיד לאחר שנכנסו למחנות. כלומר צילומים אמיתיים.
הרעיון במקור היה להציג בפני האוכלוסיה הגרמנית כדי לעורר בהם אשמה ולהרחיק אותם מהנאציזם.
חוץ מזה רצו לתעד את הפשעים לטובת ראיות בבתי המשפט / טריבונלים.
בסופו־של־דבר הסרט הספציפי הזה נגנז כי לא הספיקו לערוך אותו עד ששינו את המדיניות והפסיקו להציג את הסרטים האלה.
עיקר הסרט עוסק בברגן־בלזן, במצב של המחנה עם השחרור, טיפול בניצולים, קבורת המתים כו',
אבל במידה כזאת או אחרת גם במחנות אחרים כמו דכאו אוושוויץ אבנזה. נראה לי שזה אחד המקיפים ביותר.
כולל כמה מהרגעים המפורסמים ביותר כמו הרב לזלי הרדמן קורא קדיש מעל הבורות.
לא ניתן לתיאור.

שהנאצים ימ"ש צילמו בעצמם; זוכרת אפילו קשיש אחד לפני מותו, הולם על לוח ליבו בשתי ידיו..
לא יכולה לחשוב על זה, הכל מאבד משמעות, הכל שחור ולא שווה,,,,זו ההרגשה שלי לחזות בזה.
או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)
באמת ככה מכנים את זה?
מילא אנשים רגילים ץאבל לראות דוסים נוהרים אחרי זה זה כזה רדוד בעיני וממש לא לעניין
ץ
לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.
מה אני אגיד לך:
מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.
לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.
ככה אני רואה את זה.
כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.
גם דוסים, תתפלא.
ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.
אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.
אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.
הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר 



אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?
ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע
בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות
ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?
פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.
לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות
מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.
וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?
אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה
אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.
תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.
לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.
קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.
ולא למדת.
אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.
עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?
למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?
כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?
ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.
הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.
ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).
או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...
ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".
וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.
אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.
לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.