אשמח לעזור (משעמם לי{מתוך שלא לשמה יבוא לשמה} )איזו עזרה אתה צריך? ...(אפשר במסר אישי)

(לא שיש לי כרגע בבנק או מתחת לבלטות)

בס"ד

יותר רקע בבקשה :

שלב בחיים : צבא/תיכון/לימודים

סיבות ספציפיות לעניין: שונא את עצמך? אמונה חלשה?-לא מאמין שהכל לטובה?

וכו....

אפשר להציע שרותי אבטחת אישים?

מחפש שותף לעסק?

ואתה לא יודע את מי לישאול?

שיהיה אפשרי לעזור לך. יש סיבה להרגשה שלך? יש לך קרובי משפחה/אנשים קרובים שאפשר להעזר בהם?

חבל שתישאר עם כל הפחדים והעצב האינסופיים האלה. יש תשובה בצורת כדורים והיא קלה וזמינה. כמובן רק רופא יוכל לקבוע האם זה הפתרון עבורך... 

אין מה להתבייש מיליוני אנשים גילו את האור בזכות הכדורים הללו.

רפואה שלמה!

תלוי כל מקרה לגופו - בלי לשלול גם את הבחירה שיש לאדם תמיד להתרומם ולעלות.

אע"פ שאני מאד מוקיר את דברייך בכללי - וגם מסכים עם הכיוון של היכולת של עבודה עצמית לשנות ממש, וממש כמו פעולה של דברים כאלה, אבל באופן בחירי וערכי - אבל לעיתים זה נצרך. תלוי במצב. ולעיתים, כמו שכתבו כאן, זה יכול להיות "פוש" ראשוני, או במקביל, שעוזר "לתפוס את ההגה". אז כמובן, אם מסתדרים בלי זה, עדיף. אבל כשאכן צריך - אז גם צריך לדעת מתי לא לפחד מזה. ספציפי מאד.

שמחה לכולם - אדר....

למאן דאמר שהיא חכמה ,ה"חכמה" הזו לא מוחכת מדעית 

[וזה לא קשור דווקא לדיון שעלה פה]

[וזה לא קשור דווקא לדיון שעלה פה]

רובם היו לפני המצאת התרופות האלה בכלל.

וקישור לדבריו של רב חשוב (הרב שלמה וולבה) בנושא -

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28406&st=&pgnum=77

הנקודה במאמר אלי קישרתי, זה המקום שבו הוא מתחיל לדבר על היחס המעשי לטיפול הפסיכיאטרי. 

למתעניינים בתחום, המאמר כולו מומלץ.

הרב קוק והרבי מחב"ד לא שללו טיפולים פסיכיאטריים/פסיכולוגיים. הרב קוק אפילו מדבר על הצורך להכיר את הפסיכולוגיה המודרנית.

ואין לכך כל קשר ל"לעשות מהמחקר תורה" חלילה - ובוודאי שלא מפרויד ואדלר אנו חיים...

ולטיפול פסיכיאטרי, כשנצרך, אין כל קשר אליהם.

כדאי אכן לראות את המאמר המענין שהובא כאו מהרב שלמה וולבא זצ"ל, שעיין הרבה דומני, בנושא הדרכת הנפש (אם כי גם שם יש מקום לעידכונים בתחומים המדעיים, לפי מה שהתחדש בינתיים). יש שם איזון, כמשפט הסיום שלו:

"יש.. מקום לשיתוף־פעולה. תורת ישראל היא החכמה של בנין האדם; הפסיכיאטריה היא החכמה של שיקום האדם חולה־הנפש. שיתוף־פעולה ביניהן יוכל, אולי, להביא ברכה רבה הן בטיפול מונע עם בני אדם רבים שהם גבוליים והן בטיפול בשיקומם של חולים"

בוודאי שיש נשמה אחרת ליהודי, וגם כחות נפש ייחודיים. ועל כן לעיתים גם טיפול בבעיות יהיה בהתאם למעלתו הפנימית, וגם בהכוונה לערכים ולאמונה שיכולים להחיותו.  אבל יש אכן דברים ששייכים לטיפול פסיכיאטרי כפשוטו. או בגלל עניינם, או בגלל הצורך בדחיפות.

גם פסיכולוגיה מכירה במציאויות של "טיפול קוגנטיבי" בנושאים מסויימים, שטיפול זה עושה במח ממש את הפעולה המקבילה לתרופות. ובוודאי שיש הקבלה ב"טיפול" ערכי ומידותי ואמוני.  אבלזה לא תמיד מספיק, לא תמיד נכון, ולפעמים צריך גם עליה לרובד הבסיסי של היכולת לעבוד.

וכשם שנכון שמסוכן ואין צורך סתם להלעיט ב"תרופות" מי שאינו צריך לכך - לא פחות מסוכן למנוע מכך מי שצריך לכך..

המבחן הכי אטרקטיבי- מבחן התוצאה.

הפסיכיאטריאה המערבית מוכיחה את עצמה שוב ושוב.

את יכולה לקרוא לזה פלסטר, אבל זה מה יש. אני לא נמנעת מפלסטרים מתוך זלזול בהם, הם יעילים.

לגמרי.

[אם כי אכן נזהרת ואמרת שהתייחסת לאופן הביטוי שלה כאילו "היא" - אע"פ שברור שהתכוונה בכללי..]

וגם יש בה הרבה מאוד כפירה, צריך להיות גיבור ולהתמודד איתה, להיקשר לתלמיד חכם שיעשה לך סדר בראש אחרי הכל יהיה רע ומר אם יחסרו פסיכולוגים בארץ ובעולם.

כשיש בעיה בנפש הולכים לרופא נפש, לא לרב, כך קיבלתי מרבותי.

ולא, אני לא מוכן בשום פנים ואופן שאדם שעבר כמה קורסים בחסידות ואבנים חמות יטפל בי, יש לא מעט אנשים כמוני אז צריך לספק להם את הצורך בפסיכולוגים שעבדו על מינימום חמש שנים ידע תיאורטי וארבע שנים התמחות.

ואת יודעת כמה אני מעריכה אותך, נשמה יקרה.

אבל אם חס ושלום מישהו מרגיש כפי שהוא מתאר אז מוכרחים למצוא את כל העזרה שאפשר לקבל. וכן, לפעמים עזרה כזאת יכולה לבוא בצורה של תרופה ביולוגית.

לא לשלול, זה יכול להציל חיי אדם.

כמו בכל תרופה ביולוגית, לצערינו יש מקרים של אבחנה לא נכונה או חשיבה שהתרופה לבדה תפתור את הבעיה ולא כך.

אספר בעניין אחר לגמרי שאני נוטלת תרופות הורמונליות. אנשים טובים טרחו לספר לי עד כמה זה לא בריא והורס את הגוף ושזה ממש אסור וראיתי סרטונים, וכתבות.. בקיצור, הופחדתי והפסקתי לקחת.

לא אספר לכם על התוצאות הפיזיות המיידיות שקרו לי ושגרמו לי סבל רב. אספר מה אמר לי הרופא כשהלכתי אליו ושיתפתי אותו במה שאמרו לי.

הוא ענה לי : "את צודקת, נשים רבות דוחפות לעצמן הורמונים רבים ללא צורך וזה עלול לגרום להן נזק. במקרה שלך התרופות האלה מצילות אותך. בפשטות- אם לא תיטלי אותן הסיכוי שתעברי כריתת רחם בגלל סרטן בשנות השלושים שלך הוא כמעט מאה אחוז.

בכוונה נתתי דוגמא מאוד שונה. אבל חשוב לי שאף אדם לא ייתן חוות דעת רפואית חד משמעיות כאשר כל כך חשוב לתת לרופא מקצועי לבדוק את המקרה לגופו.

מותר לשתף בסיכונים או בדיעות אישיות, אבל לא לדון.

נכון, חלקם מרדימים ומשתיקים.

משתיקים את הקולות, משתיקים את הכאב, מרדימים את היצר הרע שמתבטא במחלה ומשתלט על הלך המחשבה.

תורה בגויים אל תאמין, זו לא תורה. לא ביקשתי מהם פירוש לרש"י או לגמרא.

ביקשתי פיתרון ביולוגי לבעיה ביולוגית לחלוטין.

הגוף והנפש מחוברים ולכן זה מאוד מבלבל והאמת גם מאוד מסוכן. אבל אין זה אומר שהם לא רלוונטים זה לזה. אדם שחסר לי ויטמין קטן וחמוד בשם בי-12 עלול להגיע חלילה למצב מאוד גרוע שכולל דיכאון קשה. מה זה משנה אם הוא יהודי או לא? אם חסר ויטמין מ סויים, כל שעליו לעשות הוא לתת לגוף שלו את מה שחסר והגוף יוכל לחזור לתפקוד תקין. את מבינה למה אני רואה בזה ביולוגיה ולא תורה של יהדות?

אני מסכימה איתך שבטיפול פסיכולוגי יש משמעות ענקית ללכת לאדם שהולך בדרך התורה והמצוות ושיעזור לענות על שאלות וקשיים בהתאם לתורה.

אבל יש אנשים שללא התרופות שאת קוראת להן מרדימות את הנשמה, הם לא יוכלו להיות פה בכלל מול הפסיכולוג, לא משנה איזה סוג. 

האם הדברים שאת מביאה הם ספציפית בעניין של מחלות נפשיות או שאת מחלילה בכך את כל הקשיים מם בני האדם סובלים?

ואני איתך, יקרה. לא מעבירה את הדיון לאישי כי חשוב לי שכולם יהיו שותפים ויקראו ויהרהרו בדברים, אבל שומרת איתך על כבוד וקבלה של דעות שונות משלי.

יכולת שקיבל מאת הבורא.

הרופאים הם שליחים, לא נוגדנים.

את מסכימה בבקשה להתייחס לדוגמא הספציפית שכתבתי? איזה פיתרון מציעה השיטה שאת לומדת לזה?

למה העזרה שהרפואה המערבית מציעה לי היא לא טובה?

את מתכוונת גם לדוגמא שהבאתי מעצמי?

אני פשוט לא לחלוטין הבנתי את הגישה. כל תרופה ביולוגית היא רעה?

שנראה מאוד שהכדורים שרלוונטים כאן הם אלה שהוזכרו בשורה האחרונה, ולא הכדורים עם ההשפעות הבעיתיות יותר.

לא צריך לפחד מכדורים נגד דיכאון וחרדה. אם אפשר להתמודד בלעדיהם עדיף, אבל אם לא, זה לא נורא לקחת, ובחלק לא מבוטל מהמקרים זה גם עוזר.

ויתכן שלפעמים, דווקא זה מה שמאפשר לאדם להתייחס בצורה נכונה לקולה של הנשמה שלו.

יש ממש תופעה מוגדרת של דיכאון חורף, זה פוקד אנשים רבים. אני לא מבינה בזה ואישית החורף עושה לי טוב, אבל מקצת לימוד בנושא, מדובר בתופעה מצויה שפוגעת במצברוחם של רבים רבים ברחבי העולם. אל תיבהל.

ואתה צודק, עם ישראל כולו עובר תקופה לא קלה, תקופת חבלי משיח כואבים ומייסרים. ממש כמו חבלי לידה.

אבל גם בתקופה כזאת ניתן למצוא המון המון טוב ואפילו כזה שמתגלה דווקה עכשיו, כשקשה יותר. אל תיבהל.

לך לרופא ותתייעץ איתו אולי באמת חסר לך איזה ויטמין? תתפלא עד כמה זה יכול להשפיע.

או אולי הרופא יגיד שאתה בסדר ורק מאוד עצוב מהבשורות הקשות שתקפו אותנו?

אולי יפנה אותך לטיפול אצל מומחה אחר.

אבל בכל אופן שמחה שאתה לא מתעלם מהקושי ולא מדחיק אותו, אני גאה בך ובשכמותך שבאמת רוצים להרגיש טוב ולא מזניחים את עצמם אלא מטפלים, פונים לעזרה.

בעזרת השם שתמיד תזכה להיות זה שמעניק עזרה, ולא זה שזקוק לה.

ועוד דברים שנראה שכדאי לנסות -

פעילות גופנית.

לצאת יותר החוצה בימים של שמש.

אם יש אפשרות לעשייה שתגרום לך סיפוק.

להקפיד על שינה מספקת.

ואם צריך תרופות, אז גם תרופות.

אלו לא דברים סותרים ולפעמים הכדורים עוזרים להתחיל בעבודה עצמית.

אסור לשלול באופן כוללני.

במקרים קשים - הכדורים יכולים לתת את ה''פוש'' הראשוני, ונותנים כוח להמשיך הלאה בכוחות עצמו.

אבל קצת מפחיד לדון על זה כאן...

מחזקת את דבריכם.

אני רואה את הטיפול התרופתי כחומר עזר שמאפשר לטיפול ה רוחני לנחות על קרקע יציבה.

אני מביאה ומכירה דוגמאות רבות שמוכיחות את היעילות בתרופות כאלה.

אשמח להתייחות ספציפית. למה לקיחת ציפרלקס (כדוגמא שהביאו פה) שעוזרת למנוע מחשבות אובדניות זה מזיק? אני באמת לא רואה את הנזק בזה.

זה משתיק לאנשים דכאוניים מחשבות של פגיעה עצמית, איפה פה הנזק? את היעילות אני רואה בבירור.

ואם האדם לא יקבל את התרופה, הוא עלול להגיע למצבים מאוד מסוכנים..ואז אין מצב של להתחיל טיפול נפשי בגישה כלשהי.

במצב של פיקוח נפש (לא בכל מקרה זה פיקוח נפש כמובן) לא שואלים יותר מידי שאלות, עושים מה שצריך כדי להציל את האדם!

כי האנטי דיכאוניים מחזירים אנרגיה לפני שעוזרים לדיכאון.. ובד"כ דווקא אדם מדוכא לא מתאבד כי התאבדות דורשת אנרגיה- מה שאין לו.

זה מחזיר את האנרגיה הרבה לפני השפעתו האנטי דיכאונית ולכן השבועיים הראשונים דורשים השגחה.

וכאמור אני לא נגד, סתם נקודה....

לא, כאילו באמת?

את מדברת כאילו את מינימום חוקרת מוח, שבדקה מה גרם למה,

אז לא- חוקרים טובים ורבים לפנייך כבר גילו שדיכאון הוא בעל נטייה גנטית, שרמות הסרטונין נמוכות באנשים כאלה עם נטייה גנטית.

וכן, אנשים עם נטייה גנטית יצטרכו SSRI או כל כדור אחר שעוזר להם לשארית חייהם[אחרי אפיזודה שלישית של דיכאון].

לא מדובר באיזה דיכי חולף, שאת מתכרבלת מתחת לשמיכה ובוכה. 

מדובר במחלה.

כדאי לך מהר ללכת ולהתרענן, ולא להישמע כמו הטיפש שהזכרתי[שלא ברור מי נתן לו לדבר מול כיתה].

אחת הדעות הבאמת הזויות, חשוכות ודורשות ריענון דחוף.

תחליפי מהר את הרבנים שלך לקצת יותר נורמלים, לא חסר רבנים שמבינים שהם לא אנשי רפואה ולא חוקרי מוח, וגם לא פסיכולוגים קלינים כדי לקבל החלטות כאלה....

קיים מאות שנים, ניתוחי מוח נעשו דיי מתחילת הרפואה.

להבין את המנגנון של ירידת הסרטונין הבינו כבר לפני 20 שנה.

זה נכון שאולי נדרש עוד פיתוח, אבל תמיד מתפתחים, עובדה שהיום ציפרלקס היא תרופת הבחירה ולא פרוזק.

הבעיה היא דווקא הפסיכאטריה, שלא מצליחה להיכנס לגמרי לרפואה בגלל מחסור בכלי מדידה סטטיים. 

חוץ מזה שהיום אף אחד לא מדבר על תרופה וזהו.

היום הגישה היא פסיכוסוציאלית יותר-  שלה קיימות 3 גישות- ההחלמה, התמיכה והשיקום. שלושתן לא מדברות על לקחת תרופות וזהו. זה בניגוד למודל הטיפולי[פסיכולוגי ורפואי].

לדג' גישת השיקום אומרת שלא מספיק לתת לחולה סכיזופרני לפונקס או כל תרופה אחרת נוירולפטית אחרת, אלא נבדוק משאבים לשיקום.

איזה נס את מצפה שיקרה בדיוק שהוא רק יעזר בהם זמנית? שאחרי אפיזודה נוספת לא יזדקק להם?

הרקע הגנטי הוא ברור ועיקרי, השאלה מה רמת הפגיעה הגנטית:

קלה- לא יפתח.

חמורה- יפתח בכל מצב.

בינונית- תלוי סביבה.

מה שנכון כאן גם לסרטנים אגב, נכון לחלוטין גם להרבה מהבעיות הנפשיות.

בכל מקרה בעוד היום יש חולי נפש שחיים יפה מאוד בהוסטלים, או בקהילות מיוחדות ומתפקדים, והכל באותן שיטות פסולות שלך...

עדיין לא ראיתי איזה הצלחה מזהירה לשיטתך, כשתהיה- כולנו נשמח לראות...

ולא מוכנה לנסות זאת במחלקה סגורה?

גם אם תיקחי את האדם הכי "נורמלי" ותכניסי אותו למחלקה סגורה הוא יתנהג הצורה "לא נורמלית"

צודק- שמחלקה פסיכיאטרית זה מקום לא נורמאלי ולא מומלץ להיות שם. אלא אם כן אין ברירה.

טועה- שחייבים להתנהג שם לא נורמאלי. להיפך-אני נוטה לגישה שאומרת שאנשים חריגים בעולם שמחוץ למחלקה, יכולים להתעלות מעבר לחריגות שלהם בפנים ולפתח התנהגות נורמטיבית למדי.

כמובן, הכל יחסי.

החיסרון העיקרי של אשפוז פסיכיאטרי הוא החשיפה לאנשים חריגים אחרים 

[נדמה לי שכבר חרגו הרבה ממה שממנו התחיל השרשור הזה..]

נראה לי שנינו מדברים על דברים ומקרים אחרים וסיבות אחרות[מעבר להחלמה].

שנהיה מפוקסים ששנינו מדברים באותם מובנים ובאותו רקע שמבין מה הסיבות יהיה לנו יותר קל לדון על זה...

בס"ד

מה עם היחס הנכון והאיזון בין השתדלות/לסמיכה על ה'-וידיעיה ברורה שהצלחת ההשתדלות היא מה' והוא רוצה שנעשה השתדלות.

בבקשה עייני:

http://www.kipa.co.il/ask/show/271349

?

אולי צריך לעשות השתדלות של גם וגם? גם כדורים בשביל למנוע סבל אבל גם ע"י פסיכיאטר/פסיכולוג שפועל מתוך "הפסיכולגיה היהודית" כלומר מתוך מציאת הפתרון על פי התורה ובדרכה ולא לפי שקר הפסיכולוגיה המערבית.

הכדורים ממש לא הפתרון אבל למה לסבול עד שנשיג אותו?(לדוגמא חרדה:למה שאדם יסבול מהחרדה עד שהטיפול יניב פרות)

אולי מה שנכון לעשות זה לקחת כדורים ולהאמין בלב שלם שהרפואה היא מה' לגמרי והוא החליט שההשתדלות תצליח. וכומובן גם והעיקר הוא ההשתדלות לראות מה חולה בקשר/אמונה עם ה' ואת זה לתקן!

לדוגמא: מי שחולה בדלקת אולי לא ילך לרופא לקבל אנטיביוטיקה לפי השקפתך? אלא יעשה תשובה יתפלל לרפואה וכו' במקום ללכת לרופא?

או לדוגמא מי שיש לה חוסר בהורמון בגוף לא תקבל תוסף/תרופה,כיוון שהיא צריכה להשתדל לרפואה באופן שונה(תפילה וכו')

או שבעצם את חושבת שרפואת/חוליי הנפש שונים מן רפואת הגוף במהותם ובאופן שיש לרפאותם?

אבל - (אני שואל את עצמי ואותך) מי שסובל מחוסר הורמון במח שגורם לו לחרדה/דכאון/פסיכוזה:

אולי כן צריך לקחת תרופה- כלומר ה' כן חפץ שהוא יעשה גם השתדלות "פיזית" ולא רק "רוחנית".ואולי הוא ה' רוצה שהוא יקח את התרופה כל חייו - ויחד עם זה להאמין לגמרי שזה שהוא התרפא זה מה' ולא בזכות עצמו/השתדלותו?

כמובן שאני נגד כל הפסיכולגיה המערבית לגמרי!!!!!!! ברור שאם צריך אז רק טיפול ע"י התורה/דרכה = "פסיכולגיה יהודית". אבל מי אמר שביחד עם זה תרופות זה לא השתדלות שה' חפץ גם בה?

סליחה על השאלה.

פשוט זה חשוב לי לגבש דעה/לברר לעצמי דעה בעניין.

אשמח גם למקורות/ספרים שמלמדים את השקפתך.

בהתחלה שתקתי,

אבל עוד לא קראתי טענה אחת הגיונית ומחקרית שמחזקת את טענותיה ע"י הבנת פעילות המוח או כל דבר אחר שיכול להראות משהו.

תחשבי שיש מצב שיש בפורום הזה[ויש מצב שיש, בעצם פשוט יש..] אנשים הנזקקים לתרופות? אז הם לא יגידו בקול, אבל ההודעות שלה הרבה אבל הרבה יותר חסרות טאקט, ואת יודעת את זה....

אז תעשה טובה, תקרא, ואז תעדכן את התגובה.

אין לי כוח לחזור על עצמי.

כי גם אני למדתי בס"ד כמה שנים ב"תורת הנפש" -פסיכולוגיה יהודית, אצל תלמידים של הרב גינזבורג. לא ראיתי שהם שוללים תרופות ופסיכיאטריה, אך כן יש ביקורת על הפסיכולוגיה המערבית.

ראשית, נתחיל מזה שכל הפסיכולוגיה המערבית בנויה לפי מבנה הנפש הבהמית- שזה נפש שקיימת גם אצל גוי וגם אצל יהודי. הבעיה היא שהיא מתייחסת רק לנפש הזאת, ומתעלמת לחלוטין מחלק שקיים אך ורק אצל יהודי- "הנפש הא-לקית", שהיא חלק א-לוק ממעל ממש.

בהתעלמות הזאת, היא מטפלת אך ורק בסימפטומים של הבעיה/התסבוך ולא בשורשה/ו, כי כאמור- היא לא מודעת לשורשה/ו. 

נפש של יהודי בנויה אחרת לגמרי,וע"מ להבהיר, אמחיש ע"י רעיון מאוד מרכזי בתורת הנפש: עיקר הנפש הבהמית היא האגו של האדם- תפיסת האדם את עצמו ליישות- "יש" נפרד מהקב"ה. זה עיקר החולי-וזה עיקר המזון של הנפש הבהמית. כל תסבוך- רגשי נחיתות, כעסים ואפילו חרדות ודיכאון הם שיכלול ותוצאה והתפתחות של הרעה החולה הזאת שנקראת ה"אגו" של האדם-שעליו כאמור מושתתת הנפש הבהמית.

בפסיכולוגיה המערבית-כמחפשים פיתרון, הפתרון עפ"י רוב מושתת על בניית הנפש הבהמית- חיזוק האגו, חיזוק הביטחון העצמי (בניגוד לביטחון הא-לקי)- חיזוק ה"יש" העוצמתי והמסוגל של האדם. יוצא שבפסיכולוגיה המערבית- מנסים לרפא את המחלה בסיבתה.-מחזקים את המחלה ע"י דרכי הטיפול השגויות האלו של חיזוק האגו.

בתורת הנפש היהודית,יודעים שחולי הנפש של יהודי נובע בדיוק מזה- מחוויית הנפרדות שלו מהקב"ה. מתחושת האגו-מזה נובעים כל התסבוכים. לכן בתורת הנפש היהודית יעשו טיפול שורש לעניין. אם יבוא אדם עם קושי ינסו לבדוק היכן שורש הבעיה. 

כל בעיית נפש (וגם גוף)- בשורשה היא בעייה בעבודת השם-כך אצל יהודי!

אם מחפשים פתרונות אחרים, זה בגדר "אקמול",לא אנטיביוטיקה שפותרת מהשורש.

מה שכתבתי כאן זה קצת כוללני ואולי קצת פשטני מכדי לתאר את מורכבות הדברים, אבל זה רק לצרכי המחשה.

בכל אופן,לעניין כדורים אי אפשר לשלול-כי גם אם רוצים טיפול מעמיק ושורשי, לפעמים הכדורים הם בגדר עזרה ראשונה וטיפול נמרץ מוכרח. כמו כן, יש כדורים שבאים לטפל בחוסר איזון כימי וכדו, ז"א בעיות גוף, והרי הרפואה לא נשללה- הם בגדר רפואה ולא פסיכולוגיה.

בכל מקרה זה מתאים לדיכי קל בעיקר, 

כי היום לדג' לא מטפלים בהפרעות מסוימות בכלל ע"י פסיכולוגים- כי הבעיה היא אחרת לגמרי.... 

לדג' איך תטפלי במצב קטטוני?

בפסיכולוגיה המערבית מכירים את הנפש ע"י ניסוי ותעיה- תצפיות, מחקרים וכדוו'- ז"א בעיקר באופן חיצוני. בתורת הנפש היהודית- חסידות לומדים על מבנה הנפש ע"י הקבלה, שנתנה לנו כמובן ע"י מי שהיה ואמר העולם-זה שברא אותנו ואת נפשינו. ז"א -הכירות בלתי אמצעית עם הנפש-הכרות פנימית ומדוייקת הרבה יותר.

איך הפסיכולוגיה מתיימרת לעשות מחקרים בנפש? איך אפשר לבודד משתנים בעולם הנפשי המורכב?

והראיה- שהגישות בפסיכולוגיה כל הזמן משתנות-פעם הפסיכואנליזה שנחשבת לזרם מרכזי בפסיכולוגיה הובילה, והיא,כידוע בגישה של "לחפור " ברע כדי לגלות את הבעיה ולפתור אותה, היום לעומת זאת מתחילים להשמיע גישה הפוכה- להעצים את הטוב, להתעלם מהרע, וע"י זה לפתור את הבעיות. על זה אנשים אמורים לסמוך?

ולשאלתך,לגבי מצב קטטוני- שוב, אני לא שמעתי ששוללים טיפול תרופתי. דרך אגב, גם את הפסיכולוגיה לא שוללים מכל וכל( אלא מבקרים אותה)ז"א, לפעמים יש מקום להעזר בשיטות הפסיכולוגיה ולו ברובד הטיפול בנפש הבהמית כעזרה ראשונה,כמו לדוגמא כשיש לאדם מוגלה, לא נתחיל לטפל בו טיפול שורש,אלא ראשית נגיש לו עזרה ראשונה- חיטוי וכדו'.כך בנפש- לפעמים הנפש הבהמית כ"כ מרוסקת ושבורה (וביהדות אין עניין לשבור אותה ,אלא לרתום אותה לטובת הנפש האלוקית),שכן אפשר לחזק אותה ולא ע"מ שכן נוכל לטפל באופן עמוק ואמיתי אח"כ.

תרגע לכמה דקות. תשתה משהו חם.

לאט לאט תסביר מה כואב. תפרק את זה לפרטים.

לא הכל ביחד אלא מספר נקודות ראשוניות, בא נגיד למשל 5 נקודות שמטרידות אותך

אני בטוח שהרבה אנשים פה ישמחו לעזור ברגע שתפרט אפילו טיפה

זה נראה שאתה נמצא בדיכאון וזה לגיטימי וקורה להמון אנשים

לכן אולי קשה לך לפרט כי הכל גוש שחור כזה..

אבל תתחיל תהליך ותראה את השינוי לאט לאט בע"ה

מתפללת שתזכה לשמחה אמיתית ולתמיכה והכלה מהאנשים בחייך.

סליחה על הניצול שירשור

זה "פסאודו מדע"..

הכדורים הללו, במקרים שהם נצרכים, דומים לא למה שאתה הבאת, אלא על אותו משקל, למי שיש לו דימום בגלל, נניח, חוסר בחומר קרישה - ועוצרים אותו ע"י נתינת החומר החסר.

לפעמים, ניתן לפעול את אותה פעולה באופן קוגנטיבי וכד', לפעמים לא, לפעמים לא באותה יעילות, לפעמים לא בדחיפות הנדרשת - ואז ממשיכים במקביל לטפל גם ב"גורם" לענין, במידה וה"גורם" הוא אכן לא חסר בחומר מסויים בעלמא. לעיתים גם חסרים כאלה ניתנים לטיפול ע"י פעולה נפשית/קוגנטיבית-בחירית נמרצת. וגם אז - אוי למי שדורש מהזולת כשנמצא במצב קיצוני, ש"יסבול" בינתיים.. 

להגיד ש"ריטלין הורס את המוח והריכוז בו זמנית", זה יותר בגדר סיסמה מאשר מציאות. יש ילדים שריטלין עובד אצלם מצוין, בזכותו הם מתרכזים, לומדים, תדמיתם העצמית עולה. אלו לא עניינים "רוחניים", אלא עניינים שצריכים בדיקה תמידית, מדעית ואובייקטיבית. אכן, גם תרופות מתבררות לעיתים כלא-יעילות או ככאלו שנזקן מרובה מתועלתן. על כך אמרה תורה שניתנה רשות לרופא לרפא. המציאות היא שאם לא היו בעולם תרופות (ולענין זה גם ריטלין הוא תרופה), אז תוחלת החיים ואיכות החיים היו נמוכים בהרבה, ר"ל. זה עדיין לא אומר שאין כאלה שמשתמשים בתרופות היכן שלא צריך. גם מזה יש להיזהר. וזה נכון גם לגבי ריטלין - צריך לבדוק האם אכן הבעיה היא ריכוז ולא משהו "דומה", ומה ההשלכות.

יש "אזהרות" לגבי כל מיני תרופות, לא רק מסוג זה.

זה אומר שצריך לקבל, כשאכן חייבים, ממישהו מומחה - ובבקרה.

בד"כ, ההתוויה לסיכונים שאתה מציין, למיטב ידיעתי, היא רק בהתחלת הענין. ויותר בגילאים ספציפיים.

קשים, אז כח קשור גם ליכולת לצאת ממצב קשה, ע"י עזרה כזו. חוזרת שמחת החיים. ואז אפשר לטפל נפשית וגם לקחת מה שצריך מבחינת "ויטמינים" וכו'.  כמובן, זה לא בכל  מקרה ולא "דבר ראשון".

אבל חשוב שהועלתה תזכורת על כך שהיעד והאמונה והמידות ודרך ההתמודדות שלנו בכללי, נקבעים מתוך דרכה של תורה, המתאימה לעומק הנפש של אדם מישראל.  לפעמים, די בכך גם כדי לתקן את ה"כלים" - ולפעמים, ה"צנרת" צריכה עזרה מכלים מקובלים באנושות הכללית. אבל גם זה, כדי להביא אח"כ לעבודה והתקדמות "שלנו"..

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.