אני שבור, ממוטט, מפחד פחדים שאי אפשר לדמיין,
מדוכא ברמות שאי אפשר לתאר. רואה הכל שחור משחור
מיואש.
ללא תקווה.
גופנית מרגיש גמור...חלש, עם בחילות...כאבים...
ונפשית אין מה לדבר....
לא מסוגל לחיות יותר....
תרחמו עליי ותעזרו לי...אם אתם יכולים...אנא!!!!
אשמח לעזור (משעמם לי{מתוך שלא לשמה יבוא לשמה} )איזו עזרה אתה צריך? ...(אפשר במסר אישי)
(לא שיש לי כרגע בבנק או מתחת לבלטות)
בס"ד
יותר רקע בבקשה :
שלב בחיים : צבא/תיכון/לימודים
סיבות ספציפיות לעניין: שונא את עצמך? אמונה חלשה?-לא מאמין שהכל לטובה?
וכו....
אפשר להציע שרותי אבטחת אישים?
מחפש שותף לעסק?
ואתה לא יודע את מי לישאול?
שיהיה אפשרי לעזור לך. יש סיבה להרגשה שלך? יש לך קרובי משפחה/אנשים קרובים שאפשר להעזר בהם?
חבל שתישאר עם כל הפחדים והעצב האינסופיים האלה. יש תשובה בצורת כדורים והיא קלה וזמינה. כמובן רק רופא יוכל לקבוע האם זה הפתרון עבורך...
אין מה להתבייש מיליוני אנשים גילו את האור בזכות הכדורים הללו.
רפואה שלמה!
תלוי כל מקרה לגופו - בלי לשלול גם את הבחירה שיש לאדם תמיד להתרומם ולעלות.
אע"פ שאני מאד מוקיר את דברייך בכללי - וגם מסכים עם הכיוון של היכולת של עבודה עצמית לשנות ממש, וממש כמו פעולה של דברים כאלה, אבל באופן בחירי וערכי - אבל לעיתים זה נצרך. תלוי במצב. ולעיתים, כמו שכתבו כאן, זה יכול להיות "פוש" ראשוני, או במקביל, שעוזר "לתפוס את ההגה". אז כמובן, אם מסתדרים בלי זה, עדיף. אבל כשאכן צריך - אז גם צריך לדעת מתי לא לפחד מזה. ספציפי מאד.
שמחה לכולם - אדר....
)למאן דאמר שהיא חכמה ,ה"חכמה" הזו לא מוחכת מדעית
[וזה לא קשור דווקא לדיון שעלה פה]
[וזה לא קשור דווקא לדיון שעלה פה]
רובם היו לפני המצאת התרופות האלה בכלל.
וקישור לדבריו של רב חשוב (הרב שלמה וולבה) בנושא -
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28406&st=&pgnum=77
הנקודה במאמר אלי קישרתי, זה המקום שבו הוא מתחיל לדבר על היחס המעשי לטיפול הפסיכיאטרי.
למתעניינים בתחום, המאמר כולו מומלץ.
הרב קוק והרבי מחב"ד לא שללו טיפולים פסיכיאטריים/פסיכולוגיים. הרב קוק אפילו מדבר על הצורך להכיר את הפסיכולוגיה המודרנית.
ואין לכך כל קשר ל"לעשות מהמחקר תורה" חלילה - ובוודאי שלא מפרויד ואדלר אנו חיים...
ולטיפול פסיכיאטרי, כשנצרך, אין כל קשר אליהם.
כדאי אכן לראות את המאמר המענין שהובא כאו מהרב שלמה וולבא זצ"ל, שעיין הרבה דומני, בנושא הדרכת הנפש (אם כי גם שם יש מקום לעידכונים בתחומים המדעיים, לפי מה שהתחדש בינתיים). יש שם איזון, כמשפט הסיום שלו:
"יש.. מקום לשיתוף־פעולה. תורת ישראל היא החכמה של בנין האדם; הפסיכיאטריה היא החכמה של שיקום האדם חולה־הנפש. שיתוף־פעולה ביניהן יוכל, אולי, להביא ברכה רבה הן בטיפול מונע עם בני אדם רבים שהם גבוליים והן בטיפול בשיקומם של חולים"
בוודאי שיש נשמה אחרת ליהודי, וגם כחות נפש ייחודיים. ועל כן לעיתים גם טיפול בבעיות יהיה בהתאם למעלתו הפנימית, וגם בהכוונה לערכים ולאמונה שיכולים להחיותו. אבל יש אכן דברים ששייכים לטיפול פסיכיאטרי כפשוטו. או בגלל עניינם, או בגלל הצורך בדחיפות.
גם פסיכולוגיה מכירה במציאויות של "טיפול קוגנטיבי" בנושאים מסויימים, שטיפול זה עושה במח ממש את הפעולה המקבילה לתרופות. ובוודאי שיש הקבלה ב"טיפול" ערכי ומידותי ואמוני. אבלזה לא תמיד מספיק, לא תמיד נכון, ולפעמים צריך גם עליה לרובד הבסיסי של היכולת לעבוד.
וכשם שנכון שמסוכן ואין צורך סתם להלעיט ב"תרופות" מי שאינו צריך לכך - לא פחות מסוכן למנוע מכך מי שצריך לכך..
המבחן הכי אטרקטיבי- מבחן התוצאה.
הפסיכיאטריאה המערבית מוכיחה את עצמה שוב ושוב.
את יכולה לקרוא לזה פלסטר, אבל זה מה יש. אני לא נמנעת מפלסטרים מתוך זלזול בהם, הם יעילים.

לגמרי.
[אם כי אכן נזהרת ואמרת שהתייחסת לאופן הביטוי שלה כאילו "היא" - אע"פ שברור שהתכוונה בכללי..]
וגם יש בה הרבה מאוד כפירה, צריך להיות גיבור ולהתמודד איתה, להיקשר לתלמיד חכם שיעשה לך סדר בראש אחרי הכל יהיה רע ומר אם יחסרו פסיכולוגים בארץ ובעולם.
כשיש בעיה בנפש הולכים לרופא נפש, לא לרב, כך קיבלתי מרבותי.
ולא, אני לא מוכן בשום פנים ואופן שאדם שעבר כמה קורסים בחסידות ואבנים חמות יטפל בי, יש לא מעט אנשים כמוני אז צריך לספק להם את הצורך בפסיכולוגים שעבדו על מינימום חמש שנים ידע תיאורטי וארבע שנים התמחות.
ואת יודעת כמה אני מעריכה אותך, נשמה יקרה.
אבל אם חס ושלום מישהו מרגיש כפי שהוא מתאר אז מוכרחים למצוא את כל העזרה שאפשר לקבל. וכן, לפעמים עזרה כזאת יכולה לבוא בצורה של תרופה ביולוגית.
לא לשלול, זה יכול להציל חיי אדם.
כמו בכל תרופה ביולוגית, לצערינו יש מקרים של אבחנה לא נכונה או חשיבה שהתרופה לבדה תפתור את הבעיה ולא כך.
אספר בעניין אחר לגמרי שאני נוטלת תרופות הורמונליות. אנשים טובים טרחו לספר לי עד כמה זה לא בריא והורס את הגוף ושזה ממש אסור וראיתי סרטונים, וכתבות.. בקיצור, הופחדתי והפסקתי לקחת.
לא אספר לכם על התוצאות הפיזיות המיידיות שקרו לי ושגרמו לי סבל רב. אספר מה אמר לי הרופא כשהלכתי אליו ושיתפתי אותו במה שאמרו לי.
הוא ענה לי : "את צודקת, נשים רבות דוחפות לעצמן הורמונים רבים ללא צורך וזה עלול לגרום להן נזק. במקרה שלך התרופות האלה מצילות אותך. בפשטות- אם לא תיטלי אותן הסיכוי שתעברי כריתת רחם בגלל סרטן בשנות השלושים שלך הוא כמעט מאה אחוז.
בכוונה נתתי דוגמא מאוד שונה. אבל חשוב לי שאף אדם לא ייתן חוות דעת רפואית חד משמעיות כאשר כל כך חשוב לתת לרופא מקצועי לבדוק את המקרה לגופו.
מותר לשתף בסיכונים או בדיעות אישיות, אבל לא לדון.

נכון, חלקם מרדימים ומשתיקים.
משתיקים את הקולות, משתיקים את הכאב, מרדימים את היצר הרע שמתבטא במחלה ומשתלט על הלך המחשבה.
תורה בגויים אל תאמין, זו לא תורה. לא ביקשתי מהם פירוש לרש"י או לגמרא.
ביקשתי פיתרון ביולוגי לבעיה ביולוגית לחלוטין.
הגוף והנפש מחוברים ולכן זה מאוד מבלבל והאמת גם מאוד מסוכן. אבל אין זה אומר שהם לא רלוונטים זה לזה. אדם שחסר לי ויטמין קטן וחמוד בשם בי-12 עלול להגיע חלילה למצב מאוד גרוע שכולל דיכאון קשה. מה זה משנה אם הוא יהודי או לא? אם חסר ויטמין מ סויים, כל שעליו לעשות הוא לתת לגוף שלו את מה שחסר והגוף יוכל לחזור לתפקוד תקין. את מבינה למה אני רואה בזה ביולוגיה ולא תורה של יהדות?
אני מסכימה איתך שבטיפול פסיכולוגי יש משמעות ענקית ללכת לאדם שהולך בדרך התורה והמצוות ושיעזור לענות על שאלות וקשיים בהתאם לתורה.
אבל יש אנשים שללא התרופות שאת קוראת להן מרדימות את הנשמה, הם לא יוכלו להיות פה בכלל מול הפסיכולוג, לא משנה איזה סוג.
האם הדברים שאת מביאה הם ספציפית בעניין של מחלות נפשיות או שאת מחלילה בכך את כל הקשיים מם בני האדם סובלים?
ואני איתך, יקרה. לא מעבירה את הדיון לאישי כי חשוב לי שכולם יהיו שותפים ויקראו ויהרהרו בדברים, אבל שומרת איתך על כבוד וקבלה של דעות שונות משלי.
יכולת שקיבל מאת הבורא.
הרופאים הם שליחים, לא נוגדנים.
את מסכימה בבקשה להתייחס לדוגמא הספציפית שכתבתי? איזה פיתרון מציעה השיטה שאת לומדת לזה?
למה העזרה שהרפואה המערבית מציעה לי היא לא טובה?
את מתכוונת גם לדוגמא שהבאתי מעצמי?
אני פשוט לא לחלוטין הבנתי את הגישה. כל תרופה ביולוגית היא רעה?
שנראה מאוד שהכדורים שרלוונטים כאן הם אלה שהוזכרו בשורה האחרונה, ולא הכדורים עם ההשפעות הבעיתיות יותר.
לא צריך לפחד מכדורים נגד דיכאון וחרדה. אם אפשר להתמודד בלעדיהם עדיף, אבל אם לא, זה לא נורא לקחת, ובחלק לא מבוטל מהמקרים זה גם עוזר.
ויתכן שלפעמים, דווקא זה מה שמאפשר לאדם להתייחס בצורה נכונה לקולה של הנשמה שלו.
יש ממש תופעה מוגדרת של דיכאון חורף, זה פוקד אנשים רבים. אני לא מבינה בזה ואישית החורף עושה לי טוב, אבל מקצת לימוד בנושא, מדובר בתופעה מצויה שפוגעת במצברוחם של רבים רבים ברחבי העולם. אל תיבהל.
ואתה צודק, עם ישראל כולו עובר תקופה לא קלה, תקופת חבלי משיח כואבים ומייסרים. ממש כמו חבלי לידה.
אבל גם בתקופה כזאת ניתן למצוא המון המון טוב ואפילו כזה שמתגלה דווקה עכשיו, כשקשה יותר. אל תיבהל.
לך לרופא ותתייעץ איתו אולי באמת חסר לך איזה ויטמין? תתפלא עד כמה זה יכול להשפיע.
או אולי הרופא יגיד שאתה בסדר ורק מאוד עצוב מהבשורות הקשות שתקפו אותנו?
אולי יפנה אותך לטיפול אצל מומחה אחר.
אבל בכל אופן שמחה שאתה לא מתעלם מהקושי ולא מדחיק אותו, אני גאה בך ובשכמותך שבאמת רוצים להרגיש טוב ולא מזניחים את עצמם אלא מטפלים, פונים לעזרה.
בעזרת השם שתמיד תזכה להיות זה שמעניק עזרה, ולא זה שזקוק לה.
ועוד דברים שנראה שכדאי לנסות -
פעילות גופנית.
לצאת יותר החוצה בימים של שמש.
אם יש אפשרות לעשייה שתגרום לך סיפוק.
להקפיד על שינה מספקת.
ואם צריך תרופות, אז גם תרופות.
אלו לא דברים סותרים ולפעמים הכדורים עוזרים להתחיל בעבודה עצמית.
אסור לשלול באופן כוללני.
במקרים קשים - הכדורים יכולים לתת את ה''פוש'' הראשוני, ונותנים כוח להמשיך הלאה בכוחות עצמו.
אבל קצת מפחיד לדון על זה כאן...
מחזקת את דבריכם.
אני רואה את הטיפול התרופתי כחומר עזר שמאפשר לטיפול ה רוחני לנחות על קרקע יציבה.
אני מביאה ומכירה דוגמאות רבות שמוכיחות את היעילות בתרופות כאלה.
אשמח להתייחות ספציפית. למה לקיחת ציפרלקס (כדוגמא שהביאו פה) שעוזרת למנוע מחשבות אובדניות זה מזיק? אני באמת לא רואה את הנזק בזה.
זה משתיק לאנשים דכאוניים מחשבות של פגיעה עצמית, איפה פה הנזק? את היעילות אני רואה בבירור.
ואם האדם לא יקבל את התרופה, הוא עלול להגיע למצבים מאוד מסוכנים..ואז אין מצב של להתחיל טיפול נפשי בגישה כלשהי.
במצב של פיקוח נפש (לא בכל מקרה זה פיקוח נפש כמובן) לא שואלים יותר מידי שאלות, עושים מה שצריך כדי להציל את האדם!
כי האנטי דיכאוניים מחזירים אנרגיה לפני שעוזרים לדיכאון.. ובד"כ דווקא אדם מדוכא לא מתאבד כי התאבדות דורשת אנרגיה- מה שאין לו.
זה מחזיר את האנרגיה הרבה לפני השפעתו האנטי דיכאונית ולכן השבועיים הראשונים דורשים השגחה.
וכאמור אני לא נגד, סתם נקודה....
לא, כאילו באמת?
את מדברת כאילו את מינימום חוקרת מוח, שבדקה מה גרם למה,
אז לא- חוקרים טובים ורבים לפנייך כבר גילו שדיכאון הוא בעל נטייה גנטית, שרמות הסרטונין נמוכות באנשים כאלה עם נטייה גנטית.
וכן, אנשים עם נטייה גנטית יצטרכו SSRI או כל כדור אחר שעוזר להם לשארית חייהם[אחרי אפיזודה שלישית של דיכאון].
לא מדובר באיזה דיכי חולף, שאת מתכרבלת מתחת לשמיכה ובוכה.
מדובר במחלה.
כדאי לך מהר ללכת ולהתרענן, ולא להישמע כמו הטיפש שהזכרתי[שלא ברור מי נתן לו לדבר מול כיתה].
אחת הדעות הבאמת הזויות, חשוכות ודורשות ריענון דחוף.
תחליפי מהר את הרבנים שלך לקצת יותר נורמלים, לא חסר רבנים שמבינים שהם לא אנשי רפואה ולא חוקרי מוח, וגם לא פסיכולוגים קלינים כדי לקבל החלטות כאלה....
קיים מאות שנים, ניתוחי מוח נעשו דיי מתחילת הרפואה.
להבין את המנגנון של ירידת הסרטונין הבינו כבר לפני 20 שנה.
זה נכון שאולי נדרש עוד פיתוח, אבל תמיד מתפתחים, עובדה שהיום ציפרלקס היא תרופת הבחירה ולא פרוזק.
הבעיה היא דווקא הפסיכאטריה, שלא מצליחה להיכנס לגמרי לרפואה בגלל מחסור בכלי מדידה סטטיים.
חוץ מזה שהיום אף אחד לא מדבר על תרופה וזהו.
היום הגישה היא פסיכוסוציאלית יותר- שלה קיימות 3 גישות- ההחלמה, התמיכה והשיקום. שלושתן לא מדברות על לקחת תרופות וזהו. זה בניגוד למודל הטיפולי[פסיכולוגי ורפואי].
לדג' גישת השיקום אומרת שלא מספיק לתת לחולה סכיזופרני לפונקס או כל תרופה אחרת נוירולפטית אחרת, אלא נבדוק משאבים לשיקום.


איזה נס את מצפה שיקרה בדיוק שהוא רק יעזר בהם זמנית? שאחרי אפיזודה נוספת לא יזדקק להם?
שוברת גלים
הרקע הגנטי הוא ברור ועיקרי, השאלה מה רמת הפגיעה הגנטית:
קלה- לא יפתח.
חמורה- יפתח בכל מצב.
בינונית- תלוי סביבה.
מה שנכון כאן גם לסרטנים אגב, נכון לחלוטין גם להרבה מהבעיות הנפשיות.
בכל מקרה בעוד היום יש חולי נפש שחיים יפה מאוד בהוסטלים, או בקהילות מיוחדות ומתפקדים, והכל באותן שיטות פסולות שלך...
עדיין לא ראיתי איזה הצלחה מזהירה לשיטתך, כשתהיה- כולנו נשמח לראות...
ולא מוכנה לנסות זאת במחלקה סגורה?
גם אם תיקחי את האדם הכי "נורמלי" ותכניסי אותו למחלקה סגורה הוא יתנהג הצורה "לא נורמלית"
צודק- שמחלקה פסיכיאטרית זה מקום לא נורמאלי ולא מומלץ להיות שם. אלא אם כן אין ברירה.
טועה- שחייבים להתנהג שם לא נורמאלי. להיפך-אני נוטה לגישה שאומרת שאנשים חריגים בעולם שמחוץ למחלקה, יכולים להתעלות מעבר לחריגות שלהם בפנים ולפתח התנהגות נורמטיבית למדי.
כמובן, הכל יחסי.
החיסרון העיקרי של אשפוז פסיכיאטרי הוא החשיפה לאנשים חריגים אחרים
[נדמה לי שכבר חרגו הרבה ממה שממנו התחיל השרשור הזה..]
נראה לי שנינו מדברים על דברים ומקרים אחרים וסיבות אחרות[מעבר להחלמה].
שנהיה מפוקסים ששנינו מדברים באותם מובנים ובאותו רקע שמבין מה הסיבות יהיה לנו יותר קל לדון על זה...
בס"ד
מה עם היחס הנכון והאיזון בין השתדלות/לסמיכה על ה'-וידיעיה ברורה שהצלחת ההשתדלות היא מה' והוא רוצה שנעשה השתדלות.
בבקשה עייני:
http://www.kipa.co.il/ask/show/271349
?
אולי צריך לעשות השתדלות של גם וגם? גם כדורים בשביל למנוע סבל אבל גם ע"י פסיכיאטר/פסיכולוג שפועל מתוך "הפסיכולגיה היהודית" כלומר מתוך מציאת הפתרון על פי התורה ובדרכה ולא לפי שקר הפסיכולוגיה המערבית.
הכדורים ממש לא הפתרון אבל למה לסבול עד שנשיג אותו?(לדוגמא חרדה:למה שאדם יסבול מהחרדה עד שהטיפול יניב פרות)
אולי מה שנכון לעשות זה לקחת כדורים ולהאמין בלב שלם שהרפואה היא מה' לגמרי והוא החליט שההשתדלות תצליח. וכומובן גם והעיקר הוא ההשתדלות לראות מה חולה בקשר/אמונה עם ה' ואת זה לתקן!
לדוגמא: מי שחולה בדלקת אולי לא ילך לרופא לקבל אנטיביוטיקה לפי השקפתך? אלא יעשה תשובה יתפלל לרפואה וכו' במקום ללכת לרופא?
או לדוגמא מי שיש לה חוסר בהורמון בגוף לא תקבל תוסף/תרופה,כיוון שהיא צריכה להשתדל לרפואה באופן שונה(תפילה וכו')
או שבעצם את חושבת שרפואת/חוליי הנפש שונים מן רפואת הגוף במהותם ובאופן שיש לרפאותם?
אבל - (אני שואל את עצמי ואותך) מי שסובל מחוסר הורמון במח שגורם לו לחרדה/דכאון/פסיכוזה:
אולי כן צריך לקחת תרופה- כלומר ה' כן חפץ שהוא יעשה גם השתדלות "פיזית" ולא רק "רוחנית".ואולי הוא ה' רוצה שהוא יקח את התרופה כל חייו - ויחד עם זה להאמין לגמרי שזה שהוא התרפא זה מה' ולא בזכות עצמו/השתדלותו?
כמובן שאני נגד כל הפסיכולגיה המערבית לגמרי!!!!!!! ברור שאם צריך אז רק טיפול ע"י התורה/דרכה = "פסיכולגיה יהודית". אבל מי אמר שביחד עם זה תרופות זה לא השתדלות שה' חפץ גם בה?
סליחה על השאלה.
פשוט זה חשוב לי לגבש דעה/לברר לעצמי דעה בעניין.
אשמח גם למקורות/ספרים שמלמדים את השקפתך.
נקודה טובהבהתחלה שתקתי,
אבל עוד לא קראתי טענה אחת הגיונית ומחקרית שמחזקת את טענותיה ע"י הבנת פעילות המוח או כל דבר אחר שיכול להראות משהו.
תחשבי שיש מצב שיש בפורום הזה[ויש מצב שיש, בעצם פשוט יש..] אנשים הנזקקים לתרופות? אז הם לא יגידו בקול, אבל ההודעות שלה הרבה אבל הרבה יותר חסרות טאקט, ואת יודעת את זה....
אז תעשה טובה, תקרא, ואז תעדכן את התגובה.
אין לי כוח לחזור על עצמי.
כי גם אני למדתי בס"ד כמה שנים ב"תורת הנפש" -פסיכולוגיה יהודית, אצל תלמידים של הרב גינזבורג. לא ראיתי שהם שוללים תרופות ופסיכיאטריה, אך כן יש ביקורת על הפסיכולוגיה המערבית.
ראשית, נתחיל מזה שכל הפסיכולוגיה המערבית בנויה לפי מבנה הנפש הבהמית- שזה נפש שקיימת גם אצל גוי וגם אצל יהודי. הבעיה היא שהיא מתייחסת רק לנפש הזאת, ומתעלמת לחלוטין מחלק שקיים אך ורק אצל יהודי- "הנפש הא-לקית", שהיא חלק א-לוק ממעל ממש.
בהתעלמות הזאת, היא מטפלת אך ורק בסימפטומים של הבעיה/התסבוך ולא בשורשה/ו, כי כאמור- היא לא מודעת לשורשה/ו.
נפש של יהודי בנויה אחרת לגמרי,וע"מ להבהיר, אמחיש ע"י רעיון מאוד מרכזי בתורת הנפש: עיקר הנפש הבהמית היא האגו של האדם- תפיסת האדם את עצמו ליישות- "יש" נפרד מהקב"ה. זה עיקר החולי-וזה עיקר המזון של הנפש הבהמית. כל תסבוך- רגשי נחיתות, כעסים ואפילו חרדות ודיכאון הם שיכלול ותוצאה והתפתחות של הרעה החולה הזאת שנקראת ה"אגו" של האדם-שעליו כאמור מושתתת הנפש הבהמית.
בפסיכולוגיה המערבית-כמחפשים פיתרון, הפתרון עפ"י רוב מושתת על בניית הנפש הבהמית- חיזוק האגו, חיזוק הביטחון העצמי (בניגוד לביטחון הא-לקי)- חיזוק ה"יש" העוצמתי והמסוגל של האדם. יוצא שבפסיכולוגיה המערבית- מנסים לרפא את המחלה בסיבתה.-מחזקים את המחלה ע"י דרכי הטיפול השגויות האלו של חיזוק האגו.
בתורת הנפש היהודית,יודעים שחולי הנפש של יהודי נובע בדיוק מזה- מחוויית הנפרדות שלו מהקב"ה. מתחושת האגו-מזה נובעים כל התסבוכים. לכן בתורת הנפש היהודית יעשו טיפול שורש לעניין. אם יבוא אדם עם קושי ינסו לבדוק היכן שורש הבעיה.
כל בעיית נפש (וגם גוף)- בשורשה היא בעייה בעבודת השם-כך אצל יהודי!
אם מחפשים פתרונות אחרים, זה בגדר "אקמול",לא אנטיביוטיקה שפותרת מהשורש.
מה שכתבתי כאן זה קצת כוללני ואולי קצת פשטני מכדי לתאר את מורכבות הדברים, אבל זה רק לצרכי המחשה.
בכל אופן,לעניין כדורים אי אפשר לשלול-כי גם אם רוצים טיפול מעמיק ושורשי, לפעמים הכדורים הם בגדר עזרה ראשונה וטיפול נמרץ מוכרח. כמו כן, יש כדורים שבאים לטפל בחוסר איזון כימי וכדו, ז"א בעיות גוף, והרי הרפואה לא נשללה- הם בגדר רפואה ולא פסיכולוגיה.

בכל מקרה זה מתאים לדיכי קל בעיקר,
כי היום לדג' לא מטפלים בהפרעות מסוימות בכלל ע"י פסיכולוגים- כי הבעיה היא אחרת לגמרי....
לדג' איך תטפלי במצב קטטוני?
בפסיכולוגיה המערבית מכירים את הנפש ע"י ניסוי ותעיה- תצפיות, מחקרים וכדוו'- ז"א בעיקר באופן חיצוני. בתורת הנפש היהודית- חסידות לומדים על מבנה הנפש ע"י הקבלה, שנתנה לנו כמובן ע"י מי שהיה ואמר העולם-זה שברא אותנו ואת נפשינו. ז"א -הכירות בלתי אמצעית עם הנפש-הכרות פנימית ומדוייקת הרבה יותר.
איך הפסיכולוגיה מתיימרת לעשות מחקרים בנפש? איך אפשר לבודד משתנים בעולם הנפשי המורכב?
והראיה- שהגישות בפסיכולוגיה כל הזמן משתנות-פעם הפסיכואנליזה שנחשבת לזרם מרכזי בפסיכולוגיה הובילה, והיא,כידוע בגישה של "לחפור " ברע כדי לגלות את הבעיה ולפתור אותה, היום לעומת זאת מתחילים להשמיע גישה הפוכה- להעצים את הטוב, להתעלם מהרע, וע"י זה לפתור את הבעיות. על זה אנשים אמורים לסמוך?
ולשאלתך,לגבי מצב קטטוני- שוב, אני לא שמעתי ששוללים טיפול תרופתי. דרך אגב, גם את הפסיכולוגיה לא שוללים מכל וכל( אלא מבקרים אותה)ז"א, לפעמים יש מקום להעזר בשיטות הפסיכולוגיה ולו ברובד הטיפול בנפש הבהמית כעזרה ראשונה,כמו לדוגמא כשיש לאדם מוגלה, לא נתחיל לטפל בו טיפול שורש,אלא ראשית נגיש לו עזרה ראשונה- חיטוי וכדו'.כך בנפש- לפעמים הנפש הבהמית כ"כ מרוסקת ושבורה (וביהדות אין עניין לשבור אותה ,אלא לרתום אותה לטובת הנפש האלוקית),שכן אפשר לחזק אותה ולא ע"מ שכן נוכל לטפל באופן עמוק ואמיתי אח"כ.
תרגע לכמה דקות. תשתה משהו חם.
לאט לאט תסביר מה כואב. תפרק את זה לפרטים.
לא הכל ביחד אלא מספר נקודות ראשוניות, בא נגיד למשל 5 נקודות שמטרידות אותך
אני בטוח שהרבה אנשים פה ישמחו לעזור ברגע שתפרט אפילו טיפה
זה נראה שאתה נמצא בדיכאון וזה לגיטימי וקורה להמון אנשים
לכן אולי קשה לך לפרט כי הכל גוש שחור כזה..
אבל תתחיל תהליך ותראה את השינוי לאט לאט בע"ה
מתפללת שתזכה לשמחה אמיתית ולתמיכה והכלה מהאנשים בחייך.
סליחה על הניצול שירשור
זה "פסאודו מדע"..
הכדורים הללו, במקרים שהם נצרכים, דומים לא למה שאתה הבאת, אלא על אותו משקל, למי שיש לו דימום בגלל, נניח, חוסר בחומר קרישה - ועוצרים אותו ע"י נתינת החומר החסר.
לפעמים, ניתן לפעול את אותה פעולה באופן קוגנטיבי וכד', לפעמים לא, לפעמים לא באותה יעילות, לפעמים לא בדחיפות הנדרשת - ואז ממשיכים במקביל לטפל גם ב"גורם" לענין, במידה וה"גורם" הוא אכן לא חסר בחומר מסויים בעלמא. לעיתים גם חסרים כאלה ניתנים לטיפול ע"י פעולה נפשית/קוגנטיבית-בחירית נמרצת. וגם אז - אוי למי שדורש מהזולת כשנמצא במצב קיצוני, ש"יסבול" בינתיים..
להגיד ש"ריטלין הורס את המוח והריכוז בו זמנית", זה יותר בגדר סיסמה מאשר מציאות. יש ילדים שריטלין עובד אצלם מצוין, בזכותו הם מתרכזים, לומדים, תדמיתם העצמית עולה. אלו לא עניינים "רוחניים", אלא עניינים שצריכים בדיקה תמידית, מדעית ואובייקטיבית. אכן, גם תרופות מתבררות לעיתים כלא-יעילות או ככאלו שנזקן מרובה מתועלתן. על כך אמרה תורה שניתנה רשות לרופא לרפא. המציאות היא שאם לא היו בעולם תרופות (ולענין זה גם ריטלין הוא תרופה), אז תוחלת החיים ואיכות החיים היו נמוכים בהרבה, ר"ל. זה עדיין לא אומר שאין כאלה שמשתמשים בתרופות היכן שלא צריך. גם מזה יש להיזהר. וזה נכון גם לגבי ריטלין - צריך לבדוק האם אכן הבעיה היא ריכוז ולא משהו "דומה", ומה ההשלכות.
יש "אזהרות" לגבי כל מיני תרופות, לא רק מסוג זה.
זה אומר שצריך לקבל, כשאכן חייבים, ממישהו מומחה - ובבקרה.
בד"כ, ההתוויה לסיכונים שאתה מציין, למיטב ידיעתי, היא רק בהתחלת הענין. ויותר בגילאים ספציפיים.
קשים, אז כח קשור גם ליכולת לצאת ממצב קשה, ע"י עזרה כזו. חוזרת שמחת החיים. ואז אפשר לטפל נפשית וגם לקחת מה שצריך מבחינת "ויטמינים" וכו'. כמובן, זה לא בכל מקרה ולא "דבר ראשון".
אבל חשוב שהועלתה תזכורת על כך שהיעד והאמונה והמידות ודרך ההתמודדות שלנו בכללי, נקבעים מתוך דרכה של תורה, המתאימה לעומק הנפש של אדם מישראל. לפעמים, די בכך גם כדי לתקן את ה"כלים" - ולפעמים, ה"צנרת" צריכה עזרה מכלים מקובלים באנושות הכללית. אבל גם זה, כדי להביא אח"כ לעבודה והתקדמות "שלנו"..
מעניין אותי אם גם הנופלים עומדים במתיבתא דרקיעא בשעת הצפירה ומצדיעים...
מעניין אותי גם אם הם צופים במטחי היריות ובזרי הפרחים לרוב...
מישהו יודע?
שהמקור להדלקת נר הוא שבעבר היו תורמים לעילוי נשמה נר כדי להאיר את בית הכנסת (לפני שהיה חשמל),
אם אכן זה המקור אז המקבילה בימינו צריכה להיות אולי תרומה לחשבון החשמל של בית הכנסת.
כל הבנות שזכו בחידון התנ"ך בשנים האחרונות הן בנות כהן שלמדו בבהר"ן
בד"כ אני לא מתחבר לכיוונים האלו, אבל כאן לדעתי בנוסף לכל הכשרון וההשקעה שלהן עומדת להן זכותו של מקים האולפנה הרב בהר"ן שהיה כהן
באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.
כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.
כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.
הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.
וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת
על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.
יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.
פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.
(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)
תהנה, זה פורום ציבורי.
מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?
זה נורא ואיום
לא שורד ככה
[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]
קעלעברימבאר
ל המשוגע היחידיכמובן הכל ברוח טובה
ומוגבים..
אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..
ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות
אלא להחזיק גם וגם
לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון
בסוף גם לא תצטרך את הראשון
כן?
פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח
המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.
עוד משהו שפיספסתי?
בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר
אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר
אני לא מצליח לזהות חילונים.
ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד
כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן
ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה
ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו
בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,
או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר
ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..
כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".
ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.
רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות
אני נהנה
תמשיכו
אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)
אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.
באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו. סליחה!
וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו
אני מייד מוצאת את עצמי שם....
בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי
אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.
העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..
אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...
כל היתר ממש לא חשוב.
כל טוב.
מישו יכול להסביר לי למה חאבייר מיליי ביקר דווקא בישיבת חברון ולא במרכז הרב?
גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.
למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.
ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.
ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.
ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.
שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים
בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית
פולו זה סוג של חולצה לא?
קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..
אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...
לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.
תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!
איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?
אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:
– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)
– שיעורי תורה בספרדית
– שיעורי תורה באנגלית
מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)
באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)
ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים
מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"
(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)
זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.
וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא
מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?
אתה מציף תאים רדומים...
ומה הנפק"מ העצומה.
באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה
שאין להם בראש שום דבר אחר חוץ מיישוב הארץ, או שמתערבבים פה עוד דברים אחרים [כסף, נדל"ן, מקום לגור, ועוד ועוד].
כי פעם חשבתי ככה, אבל כשהכרתי עותם קצת יותר מקרוב ראיתי שכנראה יש פה עוד המוווווווווווווווווווווווווון דברים אחרים.
מה אתם אומרים.ות?
מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה
אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה
אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.
אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.
עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53
בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).
היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.
ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?
אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?
אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.
כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.
אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.
(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)
והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.
לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.
בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.
ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.
כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.
(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)
נ.ב.
כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות..
כל מי שגר מעבר לקו הירוק?
ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים
כמו יוקר הדיור הארץ.
קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.
2006 החלה העליה המטאורית בנדלן
קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל
2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.
זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה
הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.
הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.
ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)
הגבעונים זה נטו מסירות נפש.
במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.
אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!
אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!
יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.
זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?
אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש?
מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')
למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו
אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה
אלוקים יברך את כל המתנחלים
אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,
כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.
אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",
וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,
מסכים עם @שוקולד לבן.
במה אתם יותר מאמינים:
בזה שאפשר לקלקל,
או בזה שאפשר לתקן???
להתמקצע, לצבור ניסיון מועיל, ללמוד
את זה ש"אפשר לתקן" אני צריך להזכיר עצמי ולשכנע את עצמי כל פעם
לקלקל יותר קל
לקלקל לא צריך להאמין/ לחשוב/ להתאמץ
זה קל
אנשים עושים את זה כל הזמן
כדי לתקן צריך לא רק להאמין אלא לרצות
להיות במודעות
ללמוד
ליישם
להתמיד
להתאמץ
לא רק באמונה אלא גם בתחושה
בסוף המקור הרוחני לקלקול הוא המקור הרוחני לתיקון.
מעניין למה הקלקול תפס יותר מהתיקון
לא מבין ת'שאלה