מכיוון שהבאת ציטוט חלקי, כדאי להביא את כולו כי כנראה שהוא מלמד משהו אחר:
"יוֹסֵי בֶּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלַיִם אוֹמֵר:
יְהִי בֵּיתְךָ פָּתוּחַ לִרְוָחָה,
וְיִהְיוּ עֲנִיִּים בְּנֵי בֵּיתְךָ,
וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה.
בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ,
קַל וָחֹמֶר בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ.
מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים:
כָּל זְמַן שֶׁאָדָם מַרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה,
גּוֹרֵם רָעָה לְעַצְמוֹ,
וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תּוֹרָה,
וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנֹּם" (משנה מסכת אבות פרק א משנה ה)
ולגבי השלחן ערוך, אני רוצה לציין:
א. הכותרת שהשולחן ערוך נתן לסימן "להתרחק מן העריות"
כלומר, מדובר בקשר עם עריות (ויש מחלוקת אם נדה כערווה או לא עד פוסקי זמננו).
ב. השלחן ערוך מפרט דברים והם לא בדיוק בגדר שיח נורמלי. (וכפי שהערתי לעיל אפילו הגאב"ד של העדה החרדית סבר ש"אל תרבה" לא מתייחס לשיח "כדרך ההמון")
"צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין." (כל הסעיף שעליו דיברת בשלחן ערוך, שם ניתן לראות אלו דוגמאות הוא מפרט וגם שהוא מדבר על נשים האסורות על אדם.)
2. שוב, כפי שאמרתי אני מאמין גדול בהלכה ולא במה שנראה הגיוני להוסיף, אבל זה עניין לדיון ולצערי אין לי זמן כעת ולכן נסכים שלא להסכים.
3. הם אמרו להיזהר לא להיות גבר אחד שעסקו עם הנשים וכד', לא להימנע מעבודה בחברה מעורבת.
