מצד שני, אני מוצאת את עצמי (כמו בפייס) חושבת פעמיים לפני שאני מגיבה לאיזה שרשור.
שמא אהיה מפוצצת בהתראות...
מגניב לחלוטין.
תודה משה



נועם ה4-5 פעמים <ר> 
ובתור עובדה הביא את עצמו, בתור אחד שהפסיק לעשן כבר עשרות פעמים!!!
הנה, הוכחה שזה קל!!!

אמרו על אחד שהיה הכי גרוע במחזור שלו שהוא לא יתחתן אף פעם...
בסוף הוא התחתן הכי הרבה פעמים
אייי מה אנו מה חיינו
לבוא למפגשי פורום, להצטרף לקבוצות וואצאפ ערוצניקיות,
להיות בקשר עם כל הערוצניקים/יות (השלם את החסר) בחיים האמיתיים.
הבעיה היא שהבנאדם הכי מומחה ביעילות פה בסביבה,
הוא גם יעיל בלעשות את הערוץ כל כך טוב שאי אפשר בלעדיו 
עוגי פלצתדבר איתי באישי אם ת'רציני
ואולי לא באמת שנים אבל אולי כן יש משהו?
או שלגמרי עשיתי סלט שלם מכל מיני דברים שאני שומע... 
לא באמת התכוונתי "שנים" במובן של - מעל שנתיים... (מיעוט רבים). אלא זה כמו שאומרים, "וואי, זה לקח שנה..." על דבר שבמציאות לקח "רק" חצי שעה אבל נראה לך כמו המון זמן בדימיון...
בס"ד
ברחתי משם מהר...
(למרות שאז עדיין הייתי בפורומים האלו)
אם כן, שווה להתייחס לזה בהתאמה ואולי לאפשר בתגובה לבטל את התזכורות האלה.
אז לדעתי כדאי לבטל את ההתראות על תגובות לשרשור שגם אני הגבתי בו ולהשאיר רק את ההתראות על תגובות ששורשרו לתגובה שלי.
4 שעות עבודה, וכמה סרטים של "הופ" על המחשב ליד.
בס"ד
(לא שאני רוצה לבטל כרגע, אלא סתם מתוך סקרנות)
יישר כוח!!מרדכישלא ברור לך מי כאן רודף אחרי מי...
(צחוק מטורף)
אבל הכל חשדות שאי אפשר באמת לברר,
ואפילו הם, אין שום בעיה בהם. הכל ישר וראוי,
זה רק אתה שצריך לפחד מה'מוקשים' על הדרך.
אלעזר300שיהיה. ומלבד זאת, אני עוד אסתגל גם לזה מתישהו, בעז"ה.
לכל היותר, לא נעים.
לא הבנתי כלום..נקודה טובהאחרונה
כתר הרימון
עוגי פלצת
אושר תמידי
לומדתתתת
עוד לא התחלתי... אופס!תולעת השני
.
בס"ד
שתיתי היום מקסימום 3 כוסות...
וארוחות לא אכלתי היום בכלל (רק בשעות הצהריים המאוחרות נשנשתי מעט בייגלה ובמבה)
לעצמי....ת.מ.
רחלקה
חיה רוזמרגישה לא טוב. ולא זורם לי לשתות.
בד"כ מרגישה מאוד טוב בצומות, השנה אני חוששת..
לומדתתתת

של להקיא
|מתפרק|
עכשיו?! ממש לא בסדר!יעל מהדרום
כמו צמח בר
גם אניהכל ממנו
יוניאחרונה
תולעת השני

אלעזר300
כתר הרימון
עוגי פלצת

עוגי פלצת
הלליש
פנסאי
חסדי היםאחרונהברכות ותודות ליוצא -
המנהל היקר, בדימוס, שמואלג
על ניהול הפורום במשך זמן רב ביעילות ובמסירות.
על לילות ללא שינה, על מחשבה רבה, על הסבלנות הרבה לכולנו ועל כל ההשקעה הגדולה והממושכת.
(ואני עדה...)
בהצלחה גדולה בדרכך החדשה!
מחכים לך פה כשתתפנה...
ברכות ותודות לנכנסת -
המנהלת היקרה, כמו צמח בר (המכונה כמוצי)
על הנכונות לקחת את המושכות לידיה
ולהשקיע בנו ממיטב טוב לבה הרחב.
בהצלחה גדולה בדרכך החדשה!
(ותעשו לה חיים קלים, אחרת אני אקבל על הראש...)
אוהבת אתכם!
תני כיוון מה את מחפשת.
ואת יכולה גם להתקשר למוקד של רבנים ולשאול אותם היכן יש רבנית באזור מגוריך.
או לברר במכון פועה
סגנון אישי של הרבנית?
אני לא יודעת למה ,אבל היום כשקראתי אותו התחלתי לבכות עם דמעות ממש...(לא חשבתי שאני כזאת רגשנית!)
אני מכירה את הסיפור עוד מהגן ורק עכשיו פתאום הוא נגע בי...
אפשר למצוא בו הרבה מוסרי השכל :עין טובה , לא לשפוט סתם וכו'.
אבל דווקא לי פתאום קפץ משהו אחר...פשוט להיות אדם טוב!!! גם בסתר, גם כשלועגים לך, גם כשלא מעריכים...
אז בעז"ה זה מה שאני מקבלת על עצמי (בלי נדר...)
להיות טובה יותר ולעשות טוב כמה שיותר בעולם הזה!(פתאום זה נראה גדול מיד...
)
אז מה אתם קיבלתם על עצמכם??
גמר חתימה טובה!!
זאת הגרסה שאני קראתי היום:
ומעשה בעיר קראקוב שרוב תושביה היו עניים מרודים, והפרנסה בה הייתה קשה מאוד. התגורר שם אדם עשיר, וכולם קראו לו יוסל'ה הקמצן, כיוון שכל מי שהיה הולך לבקש ממנו צדקה - היה יוסל'ה מגרשו בביזיון ואומר לו 'תסתלק מכאן, אתה לא יודע שאני לא תורם דבר?'
כשהיה מגיע לבית הכנסת אף אחד לא היה אומר לו שלום, וגם בשבת כשכולם בירכו איש את רעהו בברכת "שבת שלום" ולחצו ידיים - אף אחד לא לחץ את ידו של יוסל'ה, מתוך רצון להראות לו כמה הם לא אוהבים אותו. גם בלכתו ברחוב הילדים היו לועגים לו על קמצנותו הרבה.
הגיע היום ויוסל'ה קרב אל יומו. הגיעו אליו חברה קדישא ואמרו לו 'יוסל'ה, אתה לא עזרת לנו בימי חייך. לפחות עכשיו, כשאתה על סף מוות, תעזור לקהילה בסכום נכבד של עשרת אלפים רובל (סכום גדול באותם ימים), ונערוך לך קבורה כראוי. שהרי את כספך לא תיקח איתך לבית הקברות. ואם לא תיתן את הסכום הזה - אנחנו מבטיחים לך שלא נקבור אותך'. ענה להם יוסל'ה 'אני לא צריך את הטובות שלכם. כל חיי הסתדרתי לבד, וגם עכשיו אסתדר לבד. סכום גדול כזה לא בא בחשבון'.
אנשי חברה קדישא עזבו את המקום כשהם המומים, וזמן קצר לאחר מכן יוסל'ה הלך לעולמו. אנשי החברה קדישא קיימו את הבטחתם ולא קברו אותו, אלא שלאחר שלושה ימים בא אחד השכנים, לקח את גופתו וקבר אותה באמצע הלילה.
והנה מגיע יום חמישי בצהריים. ניגש אחד העניים אל רב הקהילה, והתחנן לעזרה כספית לקראת שבת קודש. הרב טרם הספיק לבדוק עבורו האם יש כסף בקופת הקהילה, ומגיע עני שני כשבפיו אותה בקשה. אחריהם מגיע שלישי וכן הלאה, וכמעט כל העיר מבקשים סיוע לקראת שבת קודש.
אמר להם הרב: 'אני לא מבין. אני משמש בתפקיד רב הקהילה מזה עשרים שנה, ואף פעם לא בא עני אחד לבקש ממני סיוע לשבת. פתאום כולם באים?'. שאל הרב איך במשך עשרים השנים האחרונות היה להם כסף לשבת, וכולם כאחד השיבו שמדי בוקר מצאו מעטפה עם כסף מתחת לדלת [עד אותו יום]. זה מצא עשרה רובל, זה מצא שנים-עשר וכן הלאה. הציע הרב שיבדקו מי מהקהילה נפטר באותו שבוע, ועל ידי כך יבינו את העניין.
אחרי דין ודברים התברר לכולם שיוסל'ה "הקמצן" שכולם בזו לו, לא בירכו אותו לשלום, לעגו לו ואף לא רצו לקברו, הוא זה שפרנס את משפחותיהם זה למעלה מעשרים שנה, ואף ידע בדיוק כמה היו צריכים, והביא להם סכומים מדויקים. הכריז הרב על יום ראשון כיום צום ותפילה בבית הכנסת, על מנת לבקש סליחה גדולה מיוסל'ה על הצער שהם גרמו לו.
ביום ראשון הגיעו לבית הכנסת כל תושבי העיר, מקצה ועד קצה, והתפללו לבורא עולם. בסוף היום פתח הרב את ההיכל, וביקש בשם כל תושבי העיר סליחה ומחילה מיוסל'ה, ואמר לכולם שעדיין אין הוא יודע אם יוסל'ה סלח. פתאום נפל כמתעלף.
והנה נגלה אליו יוסל'ה בחלום ואמר לרב: 'על מה ולמה באים כולם לבקש מחילה? אין להם על מה לבקש. אני הוא שבחרתי בדרך הזו, על מנת שלא יוודע הדבר לאיש. וה' הצליח דרכי. ואם אתה בכל זאת רוצה להרגיעם, תגיד להם שאני מוחל להם מחילה גמורה, וכי מעולם לא כעסתי עליהם'.
שאל אותו הרב: 'אבל איך הסתדרת כמה ימים ללא קבורה?'. 'הכל היה בסדר', ענה יוסל'ה, 'הגיעו אליי האבות הקדושים עם משה רבינו, אהרן הכהן, יוסף הצדיק, דוד המלך ואליהו הנביא, וכולם ליוו אותי עד מקומי בגן עדן. ומה אומר לך, אני ממש בגן עדן, אבל חסרות לי כאן רק דלתות שבורות שאוכל לתת תחתיהן מעטפות עם כסף....'
ומאז קראו לו יוסל'ה קמצן קדוש, וכך כתבו גם על קברו.
http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1029&lang=hebrew
במדור 'מעשה שהיה' שהתפרסם בגליון 213 של "שיחת השבוע" (י' בשבט תשנ"א), מופיע הסיפור הבא:
סקרנות של כומר
הזמנות להרצאות הן אצלי דבר שגרתי, מספר הרב דוד שוחט, תושב טורונטו שבקנדה. אבל ההזמנה שהגיעה אלי מבופאלו היתה חריגה. הוזמנתי להופיע בכינוס שבו השתתפו סטודנטים יהודים וגויים, ולהרצות על ענייני יהדות...
החלטתי לשאול את עצת הרבי שליט"א. טילפנתי למזכירו של הרבי... כעבור זמן קצר נתקבלה התשובה. הרבי הורה לי להיענות להזמנה ולדבר על נושא הצדקה. היה זה בשבוע שבו קראנו בתורה את הפסוק: "פתוח תפתח את ידך"...
דיברתי על נושא הצדקה. בתוך הדברים סיפרתי את הסיפור הידוע על אותו עשיר שלא נתן פרוטה לצדקה בימי חייו, עד שכל בני העיירה בזו לו וכינו אותו 'גוי'. כשנפטר, קברו אותו בביזיון בחלקה צדדית של בית-העלמין. אבל אז חדלו פתאום כמה מבעלי-הצדקה הגדולים של העיר לתמוך בעניים, והתברר כי כל מה שהם חילקו במשך השנים היה מרכושו של אותו עשיר 'קמצן'...
כאשר התבררה עובדה זו לרב העיר, בעל 'תוספות יום-טוב', אסף את בני העיר והלך עמם לבקש סליחה ומחילה ליד קברו של העשיר. הוא אף ציווה, שבבוא עתו יקברו אותו ליד העשיר...
בדרכי אל היציאה עצר אותי אחד מפרחי-הכמורה, הודה לי בחמימות על הרצאתי וביקש שאחזור ואספר לו את הסיפור... הזמנתיו לחדרי שבמלון... וסיפרתי לו שוב את הסיפור. הוא היה מרוכז מאוד ובלע כל מלה. כשסיימתי, ביקש שאחזור על הסיפור בשלישית, כדי שיקלוט היטב את כל הפרטים...
כשסיימתי את דברי שקע הכומר הצעיר בהרהורים, ואחר-כך הפליט, שהעשיר ה'קמצן' היה סב-סבו...
חלפו כחמש-עשרה שנים. יום אחד, כשהגעתי לביקור בארץ-ישראל והתפללתי בכותל המערבי, ניגש אלי יהודי בלתי-מוכר, לחץ את ידי בחום ועמד על כך שאזהה אותו... לבסוף אמר לי: "אתה זוכר את הכומר הצעיר שבא אליך למלון וביקש לשמוע שוב ושוב את הסיפור על העשיר ה'קמצן'?... ובכן, אני הוא!"...
"כשהורי הגיעו לארה"ב, הם הסתירו ממני את מוצאם היהודי... בתוך כך חלתה אמי במחלה קשה, וכשעמדה להיפטר מן העולם גילתה לי כי בעצם אני יהודי. אז גם סיפרה לי בקיצור את סיפורו של העשיר ה'קמצן', ואמרה כי הוא אבי סבה, וכי הוא קבור ליד רב גדול, שלא זכרה את שמו"...
כאשר שמע מפי את הסיפור על העשיר הזה, נזכר בסיפורה של אמו... הוא החל להתעניין יותר ויותר ביהדות, ובסופו של דבר החליט לחזור בגלוי אל עמו ואל דתו. הוא הגיע לארץ-ישראל, נכנס ללמוד באחת הישיבות, וכיום הוא יהודי שומר תורה ומצוות, בעל משפחה, יהודי למופת...
פתאום הבנתי למה הורה לי הרבי להיענות להזמנה ולהרצות על צדקה לפני קהל מעורב של יהודים וגויים...
הערב נאכל סלט קדוש!
קניתי ירקות קדושים 
ואיך שאני יוצאת מהמכולת והולכת לדואר- ומגלה שבדיוק קיבלנו סו"ס את הכרטיס של אוצר הארץ..
נו שויין..
וגם את הלוח שנת-שמיטה של הרב י"צ 
(ובבקשה אל תפתחו מזה שרשורפלצת הלכתי או וואט אבר. מי שרוצה להתרגש בהתרגשותי הקדושה- מוזמן. מי שלא- שיפתח לו שרשור משל עצמו!!)
שנת שמיטה מבורכת וקדושה לכולנו!!
הקולה טובה(יש את של החוצניקיות ויש את של הישראליות..)
אני מניחה ששל הישראליות אז לא יכולה לעזור..
ותן טלסבא שלי עונה בדיוק לקריטריונים של אותו נתנאל - גם הוא עובד בשיפוצים בסנפלינג - ואני נחרד מהמחשבה שזה עלול חלילה חלילה לקרות גם לו, בלי עין הרע...
(וסבא שלי הכי מקצועי שיש).
ותן טל
מרדכיההיגיון במדינה נורמאלית הוא אכן להתקשר למשטרה - המחשבים שלהם מתחילים לאתר את מיקום השיחה ברגע המענה, תמיד.
(קרוב שלי תת ניצב במשטרה. תאמינו לי שרוב השוטרים הם אנשים טובים והגונים שמשתדלים לעשות את מלאכתם על הצד הטוב ביותר...זה שיש קילקולים - נכון, בכל מערכת גדולה יש קילקולים, גם בצבא יש מפקדים שמרביצים לחיילים או חיילים שעושים זובור לחיילים אחרים או מפקדים שמלכלכים על מפקדים אחרים...זה לא אומר שהארגון פסול מהיסוד).
שמעתי את הערוכה.
חטפו אותי
הלו הלו הלו הלו של ערסים, אהה סליחה של המשטרה
יריות וצעקות של כאב
תלתה, תלתה
שיר
ותכנית של איזו אחת ברדיו
שיכלה למנוע הכל, זה הלא בסדר.
מה שהיה נמנע זה החיפוש אחריהם,
לא הרצח עצמו.
כי הרצח התרחש ממש בדקות הראשונות אחרי שהם עלו לרכב,
היו מקפיצים ניידת-
היא היתה ישר מוצאת את הגופות, שזה המון-
אבל הם לא היו בחיים...
אחת שאומרת שהם רק נפצעו ברכב ו 15 דקות אחרי השיחה למשטרה הם נרצחו, או לפחות אייל שנרצח בדקירות והתעמת איתם מחוץ לרכב.
משטרה תוך כמה דקות הייתה אמורה לעזור בכל מקרה.
שום דבר לא ברור שם, לפני חודש בערך עמדתי בטרמפיאדה שם, לכיוון ירושלים.. ומישהו הסביר לי שהם בכלל עמדו בכיוון ההפוך ומשם נחטפו (ולא ברור למה, כי הם היו בדרך לירושלים..) היו סימנים של הפרסה שעשה הרכב על הכביש.. ואז גילעד קלט שחוטפים אותם, ואז הוא התקשר..
בקיצור שום דבר לא ברור חוץ מזה שאי אפשר לסמוך על אף אחד
ולכן הם עמדו לכיוון בית שמש- מודיעין (הגיוני דווקא, חברות שלי שנסעו לכיוון נוף איילון והסביבה נסעו משם)
למוקדן לא ערכו את זה בזמן אמת.
היא לא התמקצעה בשביל שיחות כאלו. היא לא יודעת מה עושים במצבים כאלו.
המשטרה אמורה להיות קצת, קצת יותר.
גם המשטרה וגם מד"א, שחשבו שהבת שירות שנשרפת למוות עובדת עליהם.
הלוואי שהקב"ה יעזור לי להוציא רישיון לנשק, ופשוט אפסיק לבטוח ביצורי אנוש.
רק בו, ורק בו. וזו תהיה ההשתדלות שלי.
זו המדינה שלי ואלו התוצאות. צר לי
בס"ד
אני יכול להעיד על כך שאצלנו בלי עין הרע נאלצנו לזמן שוטרים, ואני יודע שהם היו הכי נחמדים שיש.
משטרת פתח תקווה, אגב.
(למען יושר - אני מתחת לצמ"ע.)
וזה גם אולי עונה לדי"מ שהיה קשר לפוליטיקה במי שהוא פגש אולי?
ובדומה למה שפותחת השירשור הביאה- גם ברצח של אשר פלמר הי"ד ובנו.
המשטרה ממש ניסתה להגיד בהתחלה שזה היה תאונת דרכים ואיבוד שליטה שלו על הרכב.
שהדיו נגמר באמצע הדפסה!!!!![]()

כמו צמח בראחרונהבואו נראה מי יודע
ואם יש מי שיודע לספק תשובה רשמית עוד יותר טוב 
כפרה עליו!!!מאמע צאדיקהכסף או תרנגול?
יעל מהדרום
עוגי פלצת
עוגי פלצת(הייתי שמה פה את שיר השכונה של התרנגולים וחיים חפר, אבל יהרגו אותי על זה אז אני אסתום..)

אבל אני חוצניק, מסתבר...
יש איזשהו קו לילה שעובר שם? משהו?
הכי כייף!אושר תמידישאתה קם לוותיקין ובסליחות אתה חצי ישן (אין מניין וישבתי מאחורה) ופתאום מגיע משהוא ואומר לך שאתה בסליחות ליום הלא נכון, (כבר היתי בסוף)

צחקתי בקוללומדתתתת
^^^ [יש אחרונים שאומרים שזה מתחיל מהלילה.]חסדי היםאחרונה