לעדות, שאנו יקרים וטובים לפניו ית'.

פשוט מומצא מהרגע...
שנה טובה ומבורכת
בגו"ר
לעבודתו ית'
בשמחה ובטוב לבב
מרב כל

יש שם פסוק שתמיד זעזע אותי

"אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם, לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת"

באמת?!

באמת באמת הקב"ה היה "משבית מאנוש זכרינו" אם לא שהגויים היו אומרים שידם רמה?!

 אף פעם לא הבנתי איך זה מסתדר

מה הקב"ה צריך את כל העולם בלעדינו?

הראשון- התייחסתי לפשט הפסוק מהפרשה הנוכחית [וילך]

השני-  השירה בפרשת האזינו הבאה אח"כ

חושבני [ממה שאני הק' מותר לי לכתוב]
א-

עה"פ "אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם, לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא ה' פעל כל זאת"

רש"י מביא כך-

" אם לא שכעס האויב כנוס עליהם להשחית ואם יוכל להם וישחיתם יתלה הגדולה בו ובאלהיו

ולא יתלה הגדולה בי [הדגשה שלי], וזהו שנאמר פן ינכרו צרימו, ינכרו הדבר לתלות גבורתי בנכרי, שאין הגדולה שלו: "

ובהמשך-  "כי גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה"
כי אותו גוי אובד עצות המה, שאילו היו חכמים ישכילו זאת, איכה ירדוף וגו':

כלומר: הגויים - כאשר ידם תהא על העליונה חלילה , ייתלו את הצלחתם בעצם נכרי, שכביכול עזר להם במקום בה' [שנתן להם לעשות שליחותם]. הקב"ה צריך אותנו פה בעולם. כמו לב באיברים שמזרים חיות וחמצן ונותן בסיס לפעולתו התקינה של הגוף. אנחנו חיוניים לעולם ["אור לגויים" , "תהילתי יספרו" וכד' ]
רק במצב של- ישראל חטא- החטיא את מטרתו- הקב"ה שולח אותות בדמות הגויים - שמזכירים לו את ייעודו ואת האזהרה להיטיב דרכו.

סיכום-
עמ"י הוא עם סגולה ובעל תפקיד מיוחד מאד המשפיע על העולם כולו. הקב"ה צריך אותנו פה.
לעיתים הוא זונח או שוכח את מהותו הייחודית, ומקבל "תזכורות" כואבות ונוראיות לכך. מהגויים שאוחזים ב "מקל"
ש- כמו ב "חד גדיא"- עלולים בידי עילת כל העילות. שליחים.

ורק צריך שניזכר בסגולתנו [כמו שכתבנו לעיל] ובתפקיד הייחודי
הקב"ה לא ישבית שום דבר. אדרבא.

וכמו שכתבת קודם.

אני מקווה שהסלט הזה מובן באיזשהי צורה....

 

ועדין לא מובן איך לולי שהקב"ה חושש שהגויים יחשבו דברים על העבודה זרה שלהם - הוא היה משבית מאנוש זכרינו

מה שווה העולם הזה בכלל בלי עם ישראל?

וסתם בוא נהיה רגשיים קצת, זה לא נשמע קצת מעליב, שהקב"ה כל כך כועס עלינו עד שהוא היה "מפקיר אותנו" "שכל רואינו יאמרו איה הם" והוא לא עושה את זה משיקולים צדדיים?

הקב"ה לא חייב לנו כלום, אבל חשוב שנדע את מצבינו, את המקום שאנחנו עומדים בו, ושנדע אם אנחנו בנים אהובים, רעיה אהובה, או עבדים שמקבלים מצוות מהאדון

שהקב"ה רצה להכניס את עצמו ל'תסבוכת' הזאת, שהוא 'יאלץ' לא להכרית את עם ישראל.

אז נכון שיש כאן אמירה מסויימת, שהיא באמת אמורה להעליב אותנו כאשר הגענו למצב הזה, אבל האמירה הזאת היא לא כל הסיפור.

שידוע לי על 2 מקרים בהסטוריה שהקב"ה שקל להשמיד את כלל ישראל, ונמנע רק בגלל "מה יאמרו הגויים" - בחטא העגל, ובחטא המרגלים

הרי זה הטענה המרכזית של משה רבינו בשני המקרים, ובחטא המרגלים זה ממש הטענה היחידה, והוא אפילו לא מזכיר זכות אבות

אבל אני רואה שבשני המקרים יש להקב"ה פיתרון - ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו

זאת אומרת שישאר המשך לכלל ישראל, ומטרת הבריאה תישאר, ורק חלילה רוב רובו של עם ישראל יושמד

אולי זה הכוונה גם כאן?

בכל מקרה הכיוון שלך נשמע טוב

 בתקביל ל"כפה עליהם הר כגיגית" .
לא בטוח קשור 100% ועיי"ש. [יש הסבר כלשהו ברב קוק על כך]

לא בקיאה מספיק
אבל יש הרבה ספרים וסוגיות שעוסקים בשאלה הזו.

ת"ח שכאן מוזמנים לתרום ממרצם....

אמרו לי את המשפטים האלה בזמנו

ועל זה אמרתי עכשיו שאני לא מבין - לכאורה מה שאני אומר זה פסוק מפורש! 

את מתכונת להתווכח עם הפסוק?

זה שיש שאלה מילדים (וגם מצדיקים כמו ששאל חליל הרועים) - זה שייך בכל אסון שהקב"ה מביא עלינו, לא? 

היתה איזה פעם בהיסטוריה שמצאונו "רעות רבות וצרות" ולא היה לילדים בעיה? היה איזה פעם שמי שנראה לנו צדיק גמור לא ניצל?

אז אם התורה אומרת שהשירת האזינו מסבירה לנו למה יש צרות - למה "לא ראוי" לקרוא את שירת האזינו ולהבין למה היתה הצרה. לא ראוי ללמוד מה שהקב"ה לימד אותי?

אני מסכים שבדור שלנו קשה מאד להבין חשבונות שמים, ולדעת בדיוק על איזה עבירה נענשנו, אבל לומר באופן כללי שזה בגלל עבירות - נראה לי אלמנטרי

אומרים את זה כל יום בק"ש - אם שמוע תשמעו - ונתתי, ואם יפתה לבבכם - ואבדתם

אז זה כן כל כך ברור!

יש לך שאלה של צדיק ורע לו? אז מה? זה לא יכול למחוק פסוקים מפורשים בלי סוף

אם יש עונש - יש עבירה, אין עבירה - אין עונש

זה המהלך הנורמלי, ואם אתה רואה שמצאוך רעות רבות וצרות - התורה הזהירה אותך

בדרך כלל צדיק ורע לו התשובה מאד פשוטה וכתובה בגמרא שזאת התשובה שענו למשה רבינו  - זה שהוא צדיק לא אומר שהוא לא עשה עבירות, וכיון שהוא לא צדיק גמור, הוא צריך לקבל עונש על העבירות שלו

השאלה מתחילה רק בצדיקים נדירים מאד שאין להם בכלל עבירות, שאז באמת לא מובן למה שיקבלו עונש, ועל זה צריך להגיע ליסורים של אהבה, לסוד מיוחד של גילגול וכאלה תירוצים, אבל זה שאלות שרק איוב יכול לשאול, לא אנשים שהם לא צדיקים גמורים

את יודעת על יהודי אחד בשואה שהיה צדיק גמור? אני לא!

את יכולה להרגיש שעכשיו יום

זה יהיה נכון? כן - זה נכון שכך את מרגישה, אבל זה לא הופך למציאות בגלל ההרגשה שלך

השכר ועונש מתקיימים כמו שכתוב בתורה - זה נובע מעצם זה שזה כתוב בתורה! לומר אחרת זה לומר שהתורה חלילה לא אומרת אמת

העולם מסודר, ברור, ואין בעיות

למה החלטת שיש שאלות שאין עליהם תשובה?

אם ספרים שלמים נכתבו על הנושא, זה לא בשביל לומר בסוף - אתה לא מבין! תאמין וזהו!

הרמב"ן בשער הגמול מאריך מאד בנושא, למעשה כל ספר איוב הוא על הנושא הזה

ואת באה ואומרת - אין טעם לחשוב, לעולם לא נדע ובוא נשתוק ונאמין וזהו!

אז בתור אחד שלמד את הנושא - זה כן מובן! כתבתי למעלה סיכום קצר של מה שכתוב ברמב"ן, וזה מסתדר היטב עם המציאות

(אגב, עזבנו את השואה, מה שאת אומרת הוא עקרוני לגבי כל שכר ועונש, לא דוקא באסון בקנה מידה כזה)

את לא אומרת משהו קונקרטי, את סתם אומרת שיש לך דברים לא מובנים ולכן התייאשת

אז כל עוד לא תאמרי טענה- (מה הבעיה? מה לא מסתדר במה שאני אומר?) לא נוכל להבין אותך

את לא טוענת שום דבר, את רק אומרת שוב שאת לא מבינה, לא מסבירה מה לא מובן

הבנתי כבר שאת לא מבינה, אבל את לא מסבירה מה לא מובן במה שסיכמתי למעלה

אין ענין שתחזרי על זה שאת לא מבינה, כתבת את זה כבר 5 פעמים!

אז אל תאמרי לי שוב שאת לא מבינה למה צדיקים נרצחים, כי כבר הבנתי את זה מיד בהחלה, וכתבתי מה שעונים על זה

לא מסתדר לך? את לא מבינה מה שעניתי? תדברי על מה שעניתי, ותאמרי מה לא מובן\את לא מסכימה אל תחזרי על עצמך!

(אגב, על ילדים לא דיברתי, יש גמרא על ילדים גם כן,  ובגדול זה נראה שהתשובה היא שהילד נענש בגלל חטאי אביו. אבל אין הרבה חומר בראשונים וקשה לקבל את התשובה הזאת כפשוטה. אבל לא חייבים לדבר על כל התורה בבת אחת)

לא ברור לי למה טרחת לענות כאן בכלל,

את לא רוצה לדון בזה, מבחינתך קיבלת תשובה מרב, וזה האמת, ואל תבלבלו אותי עם נתונים חדשים, לא רוצה בכלל לדון בהם, לא להתווכח עליהם

את רק תחזרי ותאמרי מה שהבנת מהרב ששאלת אותו

בסדר, את לא חייבת להתווכח איתי, 

רק לא ברור לי איך את מתיימרת לומר שמה שאני אומר זה יהירות, את הרי בכלל לא ניסית להבין אותי

ומבחינתי מי שלא מסכים איתי טועה! אכן! מטבע הדברים אם זאת דעתי - יוצא מזה שאני חושב שמי שחולק עלי טועה

האם מי שחולק עלי לא מאמין בתורה? לא! יש המון מחלוקות בתוך התורה, גם אם אני מוכיח משהו מפסוקים - זה לא אומר שמי שלא מסכים איתי לא מאמין בפסוקים, הוא כנראה הבין אותם אחרת

אבל זה לא אומר שאני לא יכול להביא ראיה מהם! זה רק אומר שאני לא אהפוך לכופר כל מי שמתווכח איתי

השפה שאני מכיר היא דיון שבו אתה טוען טענה ועונים לך עליה, ולא חוזרים על מה שאמרת לפני כן בלי להתייחס לנאמר

לא התיחסת כאן למה שאמרתי, כך שאת גם כאן לא מנהלת איתי דיון

ולגבי הפסוק שלך

בפסוק הזה כתוב שהקב"ה לא עושה עוול, כל הדרכים שלו משפט, ואפשר להאמין לו

כתוב כאן שאנחנו לא מבינים? איפה?

יש כמובן דברים שאנחנו לא מבינים, אבל לא בצורה גורפת כמו שאת מתארת את זה, ואין לזה סמך מהפסוק

זה לחזור על עמדתך (מה שמבחינתך) בלי להגיב למה שאמרתי

אני מביא פסוק - מה ענית לי עליו? כלום, רק חזרת ואמרת שלדעתך אי אפשר להבין

אחרי זה סיכמתי את מה שידוע לנו בגמרא ובראשונם על זה - מה ענית לי על זה? כלום, רק חזרת ואמרת שלדעתך אי אפשר להבין

זה לא להתייחס לדברי

להתייחס זה לומר - אמנם הגמרא אומרת כך, אבל דברי הגמרא לא מובנים לי כי א,ב,ג

או -אני לא הבנתי כך את הגמרא, אלא ...

או - איפה הגמרא הזאת, אני רוצה לראות מישהו שמסביר אותה

או - ידוע לי שיש פירוש שחולק והוא כך וכך

או - הגמרא הזאת לא תסביר מקרה ספציפי שהוא כך וכך

או עוד דרכים שיעלה בדעתך

את לא התייחסת בכלל לדברי, סתם חזרת על עמדתך!

אבל למה הגמרא לא עונה על המקרה שלך?

אחותך היתה צדיקה גמורה? היא לא עשתה עבירות מעולם?

זה נראה שהיא היתה ילדה קטנה, שאז זה דיון אחר, כמו שכבר רמזתי לעיל

אני מנחש נכון?

מבחינה מסויימת, ושניכם טועים מבחינה אחרת.

האמת נמצאת באמצע. אי אפשר להבין את כל התמונה. כי אנחנו לא הקב"ה החשבונות מורכבים הרבה יותר ממה שאנחנו מסוגלים להבין. זה מובנה בבריאה. בעצם - זהו המסר המרכזי בספר איוב. גם הרמב"ם מאריך בזה רבות במורה נבוכים וכן רבים. כך גם אומר הביטוי "אילו ידעתיו - הייתיו" (מובא בספר העיקרים).

אלא מה? זה לא אומר שאנחנו לא מבינים כלום, וזה לא אומר שאין שכר ועונש ח"ו, וזה לא אומר שאנחנו לא צריכים לחקור עד כמה שידינו מגעת. ברור שזו הדרכת התורה וחז"ל, כפי שמובא במקורות שהביא מופים ובעוד אין ספור מקורות.

יתרה מכך: חשוב להבין ולהפנים שיש דין ויש דיין. הכל מדוקדק ומדוייק. "כל האומר הקב"ה ותרן הוא - יוותרו מעוהי". הפנמה זו היא המהות של המסלול הפרטי בברכת זכרונות במוסף של ראש השנה.

יוצא אם כן, לסיכום: יש דין, יש שכר ויש עונש. אלא שהדברים מורכבים, ויש פעמים, שלמרות שחקרנו וניסינו להבין, העניין נשגב מבינתנו, ואז עלינו להרפות ולהבין שלא כל דבר אפשר להבין.

בגלל העבירות הקטנות שלה היא נענשה

למה דוקא היא? זה לא רק היא! כולנו נענשים על העבירות שלנו!

למה היא קיבלה את העונש בדיוק עכשיו ואחרים מקבלים אח"כ?

הנה! כאן הגענו לחשבונות שמים שאני לא יכול לדעת!

יש לנו קצת ידיעה - אנחנו יודעים שבאופן עקרוני ככל שאדם צדיק יותר, הוא מקבל יותר את עונשו כאן בעולם הזה, והחשבון יותר מסובך מזה, כי גם רשעים עלולים לסבול בעולם הזה, כי יש עבירות שהקרן קיימת לעולם הבא ואוכלים את הפירות בעולם הזה

אבל זה ידיעה חלקית, יש להקב"ה עוד שיקולים, שאי אפשר לדעת אותם ואי אפשר לחשב אותם

אבל זה לא בגלל שהתמונה הכוללת לא בידי  שאני לא יודע כלום. אני יודע שאנחנו נענשים על העבירות שלנו, ושכל מי שסובל זה בגלל עבירות - א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא

זה מה שכתבתי למעלה - הקב"ה נאמן שהוא עושה את החשבון נכון, אנחנו לא יכולים לדעת בדיוק איך החשבון נעשה

ובכל זאת אנחנו יכולים לדעת שנענשנו על עבירות. 

זה לא שאנחנו מגששים באפילה ולא יודעים כלום

וזה כוונת התורה להדגיש! הקב"ה ביקש מאיתנו לומר פעמיים ביום פרשה שניה של ק"ש כדי שנזכור שעבירות=עונש. והעונש יבוא - במוקדם או במאוחר, אבל הוא יבוא, 

(יותר שווה לחזור בתשובה )

ואני חוזר למה שכתבתי כאן בהתחלה - אם מצאו אותנו רעות רבות וצרות - שירת האזינו אומרת לנו - הזהרתי אותכם - אם תחטאו תחטפו עונש!

איך בדיוק נעשה החשבון לפרטי פרטים? לא יודע, אבל העונש הגיע מעבירות, לא ממשהו אחר

שכל מי שסובל זה בגלל עבירות. יש עוד חשבונות. יש ה"עבירה" הכללית של חסרון הבריאה. ויש מיתת צדיקים מכפרת. ויש עוונות הדור. וכו'.

אלא שאסור לומר שזה "במקרה". וכשמדובר על האדם בעצמו, הוא אכן צריך לעשות חשבון לעצמו מה צריך לשפר. לא לאחרים.

ולעשות חשבונות למה השואה - הרצי"ה אמר שזה ילדותי. אלא שצריך להתרומם ולהאמין שהכל בהשגחה מה', למעלה מהבנתנו. מתוך זה - לראות קצת מה התהליך שקורה כאן.

וכן אמר הרבי מלובאוויטש, שאי אפשר להבין - ולא צריך לתת "הצדקות" לה' על השואה. לא מחשבותי מחשבותיכם.

השאלה מהאזינו היא באמת טובה. אבל זה לא חייב להיות כמו שהוסבר. אלא "הלוא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני כל הצרות האלה". ו"אין אלוקי בקרבי" - זה כל המצב של הגלות. והגלות בכללה - מפני חטאינו גלינו מארצנו. מצב של השחתה מוסרית בארץ, עד שגלינו, מהלך ארוך מאד של מירוק והתנקות והיטהרות, ובתוכו כל יסורי הגלות המרה הזאת. ועליה בחזרה, שבתוכה גם הקריעה הכואבת הזו של עם ישראל מהגלות, שסיימה להיות לנו תחליף חיים.

אומרים על צדיק גמור

ונכון, יש מקרים נדירים כאלה

אבל מי שלא צדיק גמור - התורה מליאה בזה שמי שיש לו עבירות מקבל עונש

אני מניח שאתה לא מצטט נכון, כי הרב שך עשה את החשבון הזה, אתה יכול אולי לא להסכים, אבל אתה לא יכול לקרוא לו ילדותי

ומי שיקרא לו כך הוא חצוף!

וגם הרמב"ן בשער הגמול הוא ילדותי? כשהוא מאריך שעל עבירות מקבלים עונש, וכל השאלה מתחילה רק בצדיק גמור?!

ומה שענית מהאזינו - בסופו של דבר אמרת שזה בגלל העבירות, רק שדיברת על עבירות כלליות, של "כי אין אלוקי בקרבי", על השחתה מוסרית כללית

ועם זה אני מסכים - יש מצב של אנדרלמוסיה אנשים חוטאים וזה מביא אסון שנענשים בו גם מי שעל פי חשבון לא היה אמור לקבל את עונשו עכשיו

שאין עונש על עבירות. בוודאי שיש.

אבל לא כל דבר שוקרה הוא בגלל "ענש". אם כי האדם עצמו אכן צריך לעשות את החשבון ולא לחשוב שבא במקרה.

והשואה - זה ענין כללי. של כלל ישראל. לא רק חשבון של יחידים.

הרמב"ן לא קשור לענין - ברור שעל עבירות מקבלים עונש.. מי אמר שלא? בעוה"ז או בעוה"ב ואפשר לעשות תשובה ורק הקב"ה יודע משקל עבירות וממצוות כדברי הרמב"ן.

לגבי הסוף - דיברתי על מצב האומה בעקבות היציאה לגלות. שזה מירוק ארוך (כדאי לראות בספר אורות של הרב קוק חלק א פיסקא ג. ועוד). והגלות עצמה היא חוסר חיים. ה"אין אלוקי בקרבי" - הוא עצם הגלות. כל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלו-ה. והיציאה לגלות היא מפני חטאינו גלינו מארצנו. זה תהליך ארוך של מירוק ותיקון.

לכן, זה גם מעבר למה שאמרת. לא רק במובן של "סובלים גם אחרים".

בדיוק כפי שניבא ה'משך חכמה', שנים ספורות לפני התרחשותה.

"חכם עדיף מנביא"..

אמנם חשבונות כלליים ולא פרטיים, אבל חשבונות.

זה לא "למה" במובן המצומצם. זה גישוש לראות מהלך כללי, אחרי ההבנה שלא מבינים "למה".

גם המשך חוכמה לא היה אומר אחרי השואה, "זה בגלל"....

אבל זו באמת אריכות-דברים לכאן.

שמתי משהו מזה בהודעה שכתבתי בהתחלה.

שנה טובה.

כולנו חוטאים, אז כולנו אמורים למות לפי מה שהבנתי ממך.

כיוון שלכולנו אותו בסיס, איך אפשר להסיק שמי שנפטר מן מהעולם, זה בהכרח מהסיבה הזו שחטא?

אם כך, למה אני לא מתתי?

ומה לגבי אנשים שמתו על קידוש ה'? גם הם מתו כי חטאו?

יש שכר ועונש בעולם הזה, אך אל לנו להתיימר להבין חשבונות שמיים [והבנתי שזה "תירוץ" שלא מתקבל אצלך..] ולחשוב שלחטא ולמוות יש קשר ישיר.

כי אם כך, מה טעמה של החזרה בתשובה? כבר חטאתי, אז אני אמות. לא?

ואענה: לא!

השכר ועונש שכתובים בתורה הם ידועים ["והיה אם שמוע וכו'..] ובהחלט ראינו את התגשמותם בתק' שונות [הגלות- האדמה "הקיאה" את עמ"י, שחטאו..],

אך הקישור הישיר שאנחנו עושים בין מעשי הפרט לתוצאתם, בעיניים המצומצמות שלנו- קשה לי איתו..

ובמיוחד במה שקשור לחיים ומוות, והכי- בשואה..

בא ניתן לחכמי העם הקדושים לדון ביניהם על זה. הדעות שונות. זו לא תורה מסיני.

מוות הוא עונש חמור, שלא מוכרח שעברנו עבירה שחייבים עליה מיתה

(מי שמת צעיר לא בטוח שזה עונש, יתכן שמלכתחילה זה כמות החיים שנקצבה לו)

את חוזרת על שאלה שכבר עניתי עליה, 

אני אנסה לתת דוגמא

אם יש שדה מוקשים, ועשרה אנשים עברו בו, ורק אחד מהם נהרג

האם הוא נהרג כי הוא נכנס לשדה מוקשים? כן! האם מוקש הרג אותו? כן

אז למה האחרים לא מתו?

כי כניסה לשדה מוקשים לא מבטיחה שימותו, זה תלוי בהמון גורמים, איפה בדיוק היה המוקש, איפה בדיוק האדם דרך, המשקל שלו, וגורמים אקראים כמו אם המוקש בנוי טוב או לא, אבל אם הוא מת - זה בטוח בגלל המוקשים, לא בגלל שהיה חם היום

אותו דבר לגבי עבירות - לכולנו יש עבירות, וכולנו נקבל עליהם עונש. מתי? זה תלוי בהרבה גורמים שאי אפשר לחשב. (וזה "חשבונות שמים" שאני מסכים שאי אפשר לעשות*

אבל מי שכבר נענש-  ברור שזה בגלל עבירות. זה לא חשבון - זה הבסיס

ואם הוא מת על קדוש השם זה לא משנה כלום. מפורש בגמ' [תענית יח:] על אנשים שנהרגו על קידוש השם שהם אמרו למלך - אנחנו עשינו עבירה ונתחייבנו מיתה לשמים - גם אם לא תהרוג אותנו נמות אח"כ ע"י דובים ואריות, 

אם מישהו לא עושה עבירות אי אפשר להרוג אתו גם על קידוש השם

לא הבנתי מה הקשר לחזרה בתשובה! כשאדם עושה עבירה אם הוא חוזר בתשובה הוא לא יענש (תלוי ברמת העבירה וברמת התשובה, אבל העיקרון נכון) למה זה קשור לענין? כל עוד לא חזרתי בתשובה אני אקבל עונש, ויש קשר ישיר ביניהם. אם אחזור בתשובה לפני שהגיע העונש התשובה תגן עלי. מה הבעיה?

ולא מבין מה ההבדל שעשית בין קשור "ישיר" לקשור עקיף

אם את יודעת שמי שעושה עבירות נענש, ואין אדם נוקף (=מקבל מכה) אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה ויש השגחה פרטית על כל מקרינו ומעשינו, אז חיב להיות קשר ישיר בין החטא לעונשו

אני לא מבין איך הקשר יכול להיות עקיף

אחרת, לא ברור למה מסרבים ללמוד את הלקחים הברורים של השואה.

הקב"ה אמר שאם עם ישראל יחטא - הוא יחטוף. השואה באה אחרי תהליך חילון עצום בעם ישראל, דרך תנועת ההשכלה והציונות. אותי לימדו בגן ש1+1=2.

לפרטים נוספים לחץ כאן.

לזה ככפרת עוונות.

מלבד זאת, לעמוד זמן רב בשמש או רוח או אבק, לא מיטיב עם הגוף ההפכפך של הבן אדם...

על חוש הריח שלך. הוא כנראה מפותח מדי!

אלא מה? לקוות שמגיעים מהיכן שהם מגיעים עם ריח של אפטרשייב צרפתי, זה קצת מדע בדיוני. לא?

ואגב, לכבשים יש ריח טוב!

לכל בעלי החיים (חוץ מבואש...) יש ריח טוב!

נעלבתי במקומם!

רק לנו, לבני האדם, יש לפעמים ריח רע. בגלל העבירות שלנו.....

כל הכבוד שאתם עוצרים לטרמפיסטים. זו מצווה. אבל, תזהרו ותבדקו קודם מי הוא הטרמפיסט....ולא בגלל הריח.

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

לומדים אותו עכשיו לבגרות, נדמה לי.

קראתי סיפורים אחדים שלו באנגלית (לא בטוחה שמתורגמים)

האנגלית שלי לא מאה אחוז, רחוק מזה, אבל סיפורים שאינם

קשים לקריאה. 

עצוב ומדכא. מאוד. הוא עצמו , נדמה לי,  סבל מהתמוטטות עצבים,

לפי אחד הסיפורים. אולי קשור למה שעבר במלחמה (השנייה?)

לא בטוחה.

קראתי ואהבתי את

הר הקסמים

בית בודנברוק

מוות בוונציה

התחלתי וזרקתי לפח במיאוס: הנבחר

קראתי את שני הראשונים; הר הקסמים - תיאורי המחלה הגעילו אותי וגם לא הבנתי איך זה משל על החברה באירופה (לא סיימתי הכל)

יש את "יריד ההבלים" של תומאס הרדי הבריטי. לא סיימתי כי גם הוא לא ספר המביא לשמחה יתירה....נחשב לספר טוב.

יש ספר אמריקאי "עדין הוא הלילה". של פיג'רלד. דפדפתי. נראה ספר טוב. 

יש את "במערב אין כל חדש"

"החייל האמיץ שוויק"

מאוד מאוד ישנים. בזמנו, התרשמתי. אנטי מלחמתים.

את "היום אינו כלה" סופר מאחת הארצות ששמותיהן מסתיימות בטן...פקיסטן, קיריגיסטן, אוזבקסיסטן.......

ואת  "הדבר" של קאמי.  אקזסיסטצינליזם. אז כמובן כפירה בהשם ובמשהו רוחני בכלל.

שבת!!!!   עדיין לא התחלתי כלום!  אנחנו נרעב!!!

שבת שלום!

התחביב שלי (ספרים) הוא בעוכרי. ממש!

מה יהיה עם שבת?

דוד זריצקי - בצל צח - כל כך יפה ויהודי ועדין. נוגע ממש בנשמה.

סלינג'ר מסתבר כן מתורגם. אבל מציעה לקרוא את רוב הסיפורים רק במצב רוח טוב! (ממוצא יהודי: אמא קתולית ואבא יהודי)

עוד משהו:

גם ספרים טובים ובעיקר ספרים טובים, עלולים להכניס אלינו, מבלי שנרגיש, דרך הדלת האחורית,

מושגים והשקפות זרות. הרבה. זה לא הכי מיטיב עם הנשמה היהודית שלנו....

 בעיקר נוצריות.

למשל, קראתי על "מובי דיק" שיש הרבה נצרות;  לא קראתי, אבל חושבת שכנראה

הכוונה לא שמטיפים שם לנצרות. אבל ההשקפה, מושגים, ראיית החיים, העולם -

לזו הכוונה כנראה.

הרב ד"ר ליכטנשטיין (ראש ישיבת ? ) ז"ל, שהיה ד"ר לספרות אנגלית מאוניברסיטת הווארד,

אמר בשיחה עם חיים סבטו שיבדל"ט, שהספרים המסוכנים ביותר (דיבר על ספרות   ילדים)

הם דווקא אלה הטובים.

אז אולי באמת כדאי  להתרכז יותר בספרים כמו הארי פוטר וכל הספרות הבדיונית הקיימת

עכשיו (ערפדים וכאלה...). זה לפחות לא מכניס שום דבר דרך הדלת האחורית ואם כן

 - לא עמוק מדי.   וילדים לא מתרכזים בזה. זה עוד סממן של מתח או הרפתקאה עבורם.

(מוטיב האייל שראיתי שם, שייך למסורת הנוצרית. נדמה לי. שים לה לגרביים החמות,

וכאלה שמוכרים אצלנו בחורף (ענקיות כאלה עם פרווה בפנים), או סוודרים -

יש שם בד"כ הרבה איילים.

הארי פוטר קראתי את הראשון ולא יכולתי לישון בלילה; הרגשתי כזו טומאה...

ולא שאני צדיקה, הלוואי. הספר השני היה מגעיל ומפחיד.

אחר כך התרגלתי.   השלישי...

וזהו - יותר אני לא אמשיך לקרוא כדי להתחנף לנכדים. בלי נדר. (חייבים למצוא נושא אחר לשיחה עם הילדים!)

אבל למבוגרים, לא חושבת שקיימים ספרים מ סוג זה.

יש ספרי מסעות. גם לא כולם. מה שכן אפשר:

מסע קונטיקי

אינדיורנס

שניהם - מסעות אמיתיים.

מסעות אחרים - לפני שמתחילים לקרוא אותם, אפשר לשאול אותי. אני אהיה הרעה שקראה ועכשיו מזהירה את האחרים...

אפשר גם "3 כוסות של תה". לא ממש מסע אבל הרפתקאה אמיתית. 

:

 ממשיכה לשבת.

באמת שבת שלום.

אחד הספרים היפים והמוסריים ביותר שנכתבו בעולם החילוני

הרב חיים וידאל מצטט ממנו בבלוג:

פרשת אמור תש”פ – והאלוקים יבקש את נרדף (יש לו ‘חולשה’ לאוכלוסיות חלשות ולחלשים)

הבנתי;

אבל גם לא קראתי את הקישור.

אם זו התייחסות לדברי על חוסר אמונה לומה שעבר ב"דבר" - זה לא סותר את החמלה והמעשיות

שבדברי הרופא אליבא קאמי;  אולי, נכון, זה אפילו נותן לה עוצמה מיוחדת אמנם וכוח, דווקא בגלל

העובדה שהאדם הוא לבד לבד במאבק שלו: לפי הרגשתי (לא מכירה ממש את התפישה של הוגי הזרם הזה), נושבת מהספר רוח של....יאוש.

נואשות. האדם הקטן שנלחם בציפורניים בגורלו של בן תמותה; לבד.

 או קי, יש כאן יושר ו אומץ ומסירות - אבל האדם

נתפש כלבד לבד. בדידות איומה מול המאורעות החזקים ממנו.

כל הויכוח עם הכומר.... אם אני לא טועה, גם הוא נשבר בסוף.

אין שום יד התומכת מלמעלה ולכן   אין שום יד הנתמכת  מלמטה. אין אלוקים. אין שום דבר שמעבר. גם אין איזושהי

משמעות למגיפה  (צריכה אולי לקרוא שוב, ייתכן שהם נותנים לזה איזו משמעות)

זה נפל עלינו כרעם ביום בהיר ואנו עושים ככל שביכולתנו;. יותר מיכולתנו. אבל נורא לבד. עולם בלי אלוקים. ובעצם-

בלי חמלה גדולה המכילה ורואה ומבינה את הכל ("מאזין ומקשיב.."..) האדם נעזר באדם . אין לו דבר אחר  ומשכך

הוא מועד לאכזבות, יאוש, נפילות.

זה לא "הסתרת פניך הייתי נבהל", כי כאן יש מישהו שאמנם מסתיר עכשיו פניו, אבל יש גם אי הסתרה. מחר, מחרתיים,

בעוד חודש......

שים לב שאין שום יאוש בשירים יהודיים. יש לפעמים עצב, געגועים, תחנונים, בקשה לגאולה, אבל אף פעם לא יאוש

או דיכאון.

גם אחרי השואה, שיר שהיו שרים:

הבט משמים וראה

איך היינו ללעג וקלס....

ובכל זאת בריתך לא שכחנו...

איזה יופי! איזו נחמה! איזה כיף שיש השם.  איזה מסכנים אנשים שלא לוקחים אותו בחשבון....

(לא שאני תמיד קרובה ותמיד שמחה ותמיד מודה ותמיד זוכרת שהכל ממנו , אבל ככה צריך לחשוב ולהרגיש  ו ל ד ע ת   יהודי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.