פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1582)

תגיע לצלחת

איך אני יגיע לשם בחושך

 

מניחה שזה חתול...
לא להתקרב אליה ולא לגעת בה עם הידיים , ברגע שתיגעי בה סביר שהאמא לא תרצה בה.
במידה ועד מחר האמא לא חוזרת יש כמה אופציות:
1. להחליט שאת מטפלת בה לקנות אוכל מיוחד ( כמו מטרנה של חתולים) ולתת עם מזרק
2. להתקשר לתנו לחיות לחיות

אז יש שמה 3 גורים מתוקים והאימא חזרה 

תודה לכולם

במקום למחוק יכלת למסור לי ד"ש תמיד אפשר להפוך אותו לכן רלוונטי

דש לנקודה

תמשיכי להנות היום, ואל תתני לאף אחד להרוס לך את המצב רוח.
כי שום אדם לא יכול לשלוט לך בו, זה או שהוא לא שווה את זה, או שלא הבנת, או שהוא פשוט לא שפוי- אז יודעים להתייחס לזה.
(זאת המסקנה שביטלה את השרשור אולי רלווטי גם לגבייך)

וכן, חלק ממנה רלוונטי
אה, ותודה על המקום לחפור בו היום, ומקווה שבקרוב אני אוכל לבוא לנקות שם את הכל, שיהיה יפה יותר

ואת מוזמנת תמיד.

מה לנקות?? הכל יפה פה...!

או לפחות מסקרן תמיד

ונשאר לי רק המחק החדש בצורת דובי

אהה,וגם המחק שתמיד משאיר פס שחור

בעצם יש עוד אחד פיצי אבל הוא כל כך קטן שהוא מחליק לי בין האצבעות

טוב,לא נורא.אפשר למחוק בטיפקס

אבל זה טיפקס שמשאיר ריח חזק כמו של בית חולים

מה עושים .איך נמחוק את השירשור של נועם?

למי פה יש רעיון? איך נצא מהמשבר הזה?

איך נצליח למחוק את השירשור וכך לחסוך במקום?

שירשור לא רלוונטי ומיותר,לא חבל?

רגע,עכשיו בזבזתי בעצמי המון מקום.כתבתי כבר יותר מדי שורות

הנה בזבזתי עכשיו שורה שלמה

ועוד אחת

ועוד

 

וואי,איזה תגובה מיותרת כתבתי עכשיו

בואו נמחק אותה מיד

מיד

כמה שיותר מהר

אז תגידו....למי יש מחק?

 

מעניין למה באמת ...........
המטרד העיקרי לא הפריע למלאכתו

+1

אפילו שירשור שאמור להמחק זוכה למספר דו-ספרתי של תגובות...

אף על פי שבמשנה ברורה מבואר שהידור מצוה צריך לקנות בינוני

בכל זאת ההבדל בעמידות הוא משמעותי

 

בתכלת אין לי מושג, אבל אני מתפלא ששמעתי שדווקא רוז'ין יותר יקר

בס"ד

 

לאחרונה קניתי ציצית חדשה ועדיין לא החלפתי לה לפתילים עבים ועכשיו כששוב לבשתי את הציצית עם הפתילים העבים זה נתן לי הרגשה הרבה יותר טובה שאני מרגיש את הציצית והיא יותר חזרה ונראת לעיין. 

 

לגבי תכלת-

אני רוצה לעשות את המעבר לתכלת וזאת הסיבה שעדיין לא החלפתי לעבים את הציצית החדשה.

על פי מה שהבנתי אפשר להשיג ב80-90 ש"ח תכלת מהחברה שמייצרת את זה.

ישנם לא מעט רבנים שמורים ללכת עם תכלת.

רמב"ם 7 חוליות דק.
או איזה מבצע לחיילים.

2. ממה שקראתי כהה קוצים נשמע אמין יותר.. אם אין לך את הרב שלך לשאול אני ממליץ לך לקרוא קצת בעצמך.

את הציציות.
אחרת זה עושה רעש בשמונה עשרה בתפילה

אם כבר אז שבשעה שאתה מקיים מצוות ציצית ומשליך את שתי כנפותיך לאחור שלא תאכיב למישהו בפרצוף.
על פי הקבלה זה בעיה לעשות קשרים בסוף הפתילים וחוץ מזה זה ממש מכוער וממש לא נוי מצווה.

אבל עבים פחות נוחים ויקרים יותר

 

2. ממה שאני יודע, הארגמון כהה קוצים הוא הודאי יותר

עכשיו אתה אומר שזה פחות נוח???

קניתי עבים!!!!!

בטלית זה לא ממש משנה

בציצית זה לא נוח עבים

לקנות תכלת של ראדזין זה בזבוז. אם בחרת לקנות תכלת - מארגמון. זאת השקעה - אבל מצווה.

רוב ערכות הפתילים לא עולות 200. זה משתנה לפי השיטה שאתה הולך לפיה - כמה פתילים מתוך הארבעה הם תכלת... וכן פתילים עבים יקרים קצת יותר. אני הולך עם ראב"ד קצר דק - זה עולה 140 בד"כ, ואפשר להשיג בפחות.

אהבתי את הרעיון של דבק 3 שניות על הקצה. באמת נשמע יעיל

שבוע טוב!

ראדזין זה וודאי לא התכלת אם תיקח דם של פרה ותשים בו את מה ששמים ב"תכלת" ראדזין גם יצא לך תכלת.
אבל 200₪ לארגמון זה ממש יקר המחיר הנורמלי זה 180₪ ויש שמוכרים בקצת יותר זול.

הראדזין הוא בטוח לא נכון.

בניגוד לחד קוצים. הקוצים שלו לאו דווקא כהים...

הרב ליאור אומר שאפשר לקנות את הכפול, , לחתוך ח2 ולהרוויח 2 בגדים באותו מחיר.
אאל"ט ראיתי מישהו שעושה מבצע ב175

כידוע על פי ההלכה פתילי הציצית צריכים להיות שזורים. ולכאורה מספיק לשזור שניים.ערוך השולחן מביא שעדיף ארבע.
כיום פתילים דקים שזורים ל8 ועבים ל16 ככה שאפשר לקנות דקים ולפתוח (ל2 או ל4) או עבים ולפתוח (ל4 או ל8) זה אמנם מכוער וממש לא נוי מצווה אבל זה חוסך מלא

איך שאני קושר את הציציות זה מספיק חסכוני.
חוץ מזה שזה ממש לא נוי מצוה ודוקא במצות ציצית הנוי מאד חשוב כי כל המצווה היא "וראיתם אותו"

הכי הזוי- טיסה במטוס קרב F16
הכי מפחיד- אממממממ מפגש לא סימפטי עם ג'וק |מת|

לק"י

חלום שהייתי רוצה שיתגשם- לאכול מלא מלא מלא שוקולד בלי לחטוף בחילה

חלום הזוי? לא עולה לי כרגע..

וחלום מפחיד (שאני חולמת מפעם לפעם..)- ששבת כבר מגיעה ויש עוד ארגונים לעשות.
זה אולי לא ממש מפחיד, אבל סיוטי בהחלט!

חלום שיתגשם- שאתחתן בע"ה השנה

 

זה מפחיד קצת לא?

לא רוצה הלוואה בסך עשרת אלפים מהבנק!
לא רוצה לקנות מגרש בהונלולו!

אצטרך למצוא פרנסה אחרת.

חבל שהרסת.

עם אוטבוס לא שווה, עדיף כמה לעלות לירושלים + טרמפים.

 

או לקחת מאריאל את הקו למעלה אדומים (יש פעם או פעמיים ביום)ולחזור מחיזמא

קצת מסוכן לטעות שם בדרך 

שמאלה לכוכב השחר

באופן עקרוני, הדרך מירושלים נחשבת לבטוחה יותר.

באופן אישי, נסעתי בדרך הזו

 

כביש 5 להמשיך ישר לתפוח להמשיר ישר לבקעה

ולפנות ימינה לציר אלון עד כוכב השחר...

הדרך הכי מהירה

ואין חשש סכנה בנסיעה

הוא עושה טיול בכל יישוב שקיים עד שהוא מגיע לשם.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t670548#7431791

הם אמרו להיות פה ב-8? נכון?
אז למה הם לא כאן?

|מודאג|

קמתי מוקדם מדי אבל מתחיל בסדר.

בוקר אור

אם עשית פסיכו' אז מומלץ ללמוד את האוצר מילים ששם ולעשות תרגול דומה של השלמת  משפטים ואנסינים בלי מילון

אבל תלוי מה הרמה שלך.. כמה את רוצה לקבל?

כמה שאגיע ליותר אחסוך לעצמי שיעורי אנגלית בהמשך.

לא עשיתי פסיכו'.

 

אם תוכלו לקשר אותי לאתרים שיכולים לעזור- אני אשמח!

 

שכחתי מה זה ללמוד, וכבר 5 שנים לא למדתי אנגלית!

אבל יש אתרים ששמעתי שהם נותנים ללמוד מהם בסכום יחסית סימלי.. אבל זה היה מזה מזמן אז תחפשי בגוגל (אולי לחמן וכל החברות של הפסיכו, הם לפעמים גם מוציאים קורסים באמיר)

או שתבקשי את החוברות ממישו שעשה כבר אמיר או פסיכו.

יש לי חומר שנראה לי יוכל לעזור לך

ידעתי שתוכלו לעזור לי!

 

 

אתם מקסימים!!

 

 

 

מקיפים 2 או 3 בעיקביות וזהו

{זו היתה הבדיחה- מי שהקיפה 2 נדרשה לx. שעות אנגלית ומי שהקיפה 3 נדרשה ל2x שעות אנגלית }

או בקיצור- אם האנגלית שלך לא ברמה מעולה + חבל לך לבזבז על זה את הזמן...

בשביל שאח"כ לא אצטרך ללמוד כמה שפחות?

או שבפרק זמן קצר אין כ"כ תוצאות?

ככה אני למדתי

בעיקר צריך לשפר את מהירות הקריאה ואוצר מילים

השאלות די קלות בהבנת הנקרא

וזה יותר קל מהפסיכומטרי בגלל שזה רק 3 פרקים ואין את ההתשה של לשבת שעות במבחן כמו בפסיכומטרי

בדיוק הערב חשבתי לחפש על זה קצת

ואני צריך להתחיל מ0 ולעבור את המבחן

אולי מורה פרטי שווה את זה?!

כך לענ"ד.

בקורס יש הספקים מוגדרים לכל שיעור ואם רותים להצליח צריך לעמוד בהם ולעשות ש"ב לעומת מורה שיכין אותך בקצב שלך (שיכול להיות יותר איטי אם אין מספיק משמעת עצמית וכו')

הרבה יותר קל מהחלק של הפסיכומטרי...

אנסה לחפש בלנ"ד.

העקרון- הבנה של טריקים בכדי לענות על אנסין+ אוצר המילים.

לא יותר מזה לדעתי..

http://www.ptor.co.il/simulation.asp

הועיל מאוד.

 

ומצבי בכי רע

אוכל לכתוב לך במסראישי, בהצלחה רבה

שהוא "ער"

אחרי הרבה עבודה קשה ובכי היא נרדמה לפני כמה דקות...
ממש נס!
הלוואי והלילה היא לא תתעורר ותדרוש לישון איתי כי אני כבר תפוסה כולי מהשבוע האחרון...
לפחות היא מרגישה טוב יותר...

 

שו"ע ס' תקס - אסור לשיר, אסור לנגן, בכל אירוע שמח
יש לעשות זכר לעצבות ולחןסר
אסור לעשות משהו 'מושלם'

וזה גם מתחבר לצער הפרטי

כל מילה

לק"י

עשיתי שירות- אז בראשון בבוקר לא נאלצתי להדחס באוטובוס

ב"ה

אבל..אם זה חיילים שחוזרים לבסיס שלהם, אני קצת מבין למה הם נדחפים.

כי אם הוא יאחר הוא יחתוף שבת/ריתוק/כלא/העפה מקורס

לכן, החייל הזה מעדיף שאזרח זה או אחר יכעס עליו יתעצבן עליו ויקלל אותו ובלבד שהחייל יגיע לבסיס בזמן.

ולא, זה לא מצדיק את ההתנהגות הזו!

אבל זה המציאות..

לדחוף בתור לאוטובוס לא יעזור לו להגיע מוקדן יותר
זה רק יעזור לו (אולי) לתפוס מקום ישיבה...

ב"ה

וגם, לשבת עכשיו עוד חצי שעה בנסיעה זה בונוס!

לק"י

והיו מלא אוטובוסים ישירים בערך כל רבע שעה.
אז אם כל אחד שמגיע, יחכה עוד רבע שעה ולא ימעך את כולם- אז מצבינו יהיה טוב יותר!

חוץ מזה, תמיד אפשר לצאת באוטובוס מוקדם יותר..ומקסימום לחכות לאוטובוס הבא.

אני עברתי היום את החוויה המזעזעת של עלייה לאוטובוס בתחנה מרכזית באר שבע...

מזלי שמלפני היו שתי נשים שצעקו על כולם (=החיילים) לא לדחוף, ופלסו גם לי נתיב לדלת. 

נסעתי עם חברה, נכה.

ירדנו מהאוטובוס, בעוד אני מוציאה את הכיסא גלגלים מהתא מטען, היא ירדה מהאוטובוס, ונשענה על הדלת (הפתוחה) הקדמית (!!!) עד שאסיים להוציא אותו.

תו"כ שאני מוציאה את הכיסא, אני קולטת שהנהג סוגר את הדלת עליה היא נשענת!

מה שקרה- כצפוי שהיא פשוט נפלה על הפנים, חזיתית, זה היה נורא לראות את זה. 

למזלה, ה' שמר עליה כל כך, ואפילו שנפלה על הסורגים של הגשר שהיה ליד לא קרה לה כלום.

 

(הנהג להערכתי לא שם לב בכלל לכל הסיפור, פשוט סגר ת'דלת והמשיך בנסיעה. רק אנשים שישבו בצד ההוא שמו לב שכל מה שקרה)

לי- זה היה טראומה.

 

ואם כבר חודש אלול- אני רוצה ללמד זכות על נהגים מיוחדים שעושים מאמצים מיוחדים להתקרב למדרכה עד כמה שאפשר שיהיה יותר קל לעלות עם כסא גלגלים, נהגים שטורחים, ויורדים, ומעלים בעצמם את הכסא, ולעוד כל מיני אנשים טובים בדרך שרואים נערה מעלה כסא גלגלים לתא מטען, ומציעים לה עזרה. (ואם אתם נתקלים בסיטואציה כזו-גברים-תציעו עזרה, זה כבד!!!!)

לגבי ההמשך, גם לי יצא להיות בסיטואציות האלה. זה כל כך משמח!!

לגמרי לרוץ

לוותר, תכלס לא בריא ולא טעים

אל תוותר

בס"ד

כבר הרבה זמן שלא היה לי מצב כמו היום שאני זה שנועל את הבית.

ולזאת ייקרא בוקר טוב???

אלול, צריך להתעורר!

איך אפשר בלי קפה????

 

ואז לברך בכוונה "ברוך שעשה לי נס במקום הזה"

ספר לנו

 

 

בוקר

ושתיתי שם קפה


|אוכל א. בוקר|

קוסקוס עם תירס למתעניינים

משוגעים!

וישר קפץ לי השרשור הזה

אבל הוא לא מדבר על מילים שנתחברו לאחר שהתקלקל

 

האם כדאי? בעיקרון נראה לי שאין סיבה שלא, אבל אם לך אישית זה מזכיר את העבירות שלו לא הייתי ממליץ

אם כן, לכאורה הבעיה אותה בעיה

יוו"ד סימן רסח ס"ק טז, ז"ל: 

בטור כתוב בשם בעל הלכות דאם חזר (הגר) לסורו יינו יין נסך כו'. וכתוב בפרישה, שיש מקשים, פשיטא,

וכי עדיף מישראל מומר שכתב ב"י סי' קכ"ד דיינו יין נסך, ומתרצים דכאן אסרינן יינו שלו אפילו למפרע

קודם שחזר לסורו. ע"כ. וזה דבר שאינו אמת, כיון שבא לכלל ישראל הוחזק לכל דבר כישראל ואין לך

לפסלו עד שיודע לך שהוא פסול משם ולהבא. עכ"ל.

 

וע"ע בזה בספר שב שמעתתא (ש"ג פ"ד) באורך. וקצת פלא שלא העיר שם באג"מ מצד זה. 

האיסור בשמיעת מוזיקה נובע מהיתכנות של פגם אצל הזמר שיעבור לשומע,

כפי שהרחיבו רבים.

אין קשר לנושא ההלכתי הטהור.

דן בזה בשו"ת אגרות משה ח"א (חאה"ע סי' צו) וכתב שמותר, והביא כמה ראיות לדבר.

 

ובנוגע לשירים שמחברים בהווה - יש בזה כמה חילוקים.

בעקבות התקלה באתר, לא ראיתי את תשובתך.

מהצד הסובייקטיבי - אני חושב שתלוי בהרגשת האדם, עד כמה זה מעורר לו "אסוציאציה" למחבר כמו שהוא היום..  זה יכול לגרום לתחושה של "סתירה פנימית" ואי נוחות עם הענין.

השירים של עמיר בניון היו עמוקים ומדהימים

גם הרבה הרבה לפני החזרה שלו בתשובה

מצד שני של אביתר בנאי היו מאוד כואבים,אלימים ובוטים

מדהים לראות איך החזרה בתשובה שלהם

גרמה לכל אחד מהם לקחת את שיריו למקום מדהים אחר.

ממש לא חושב שזה אותו דבר.

מהרגע הראשון זה זעק גוי!!!!!!

(לי לפחות)

גם לפני כל מליון החילופים שלו

סלדתי ועודני סולדה מה"מוזיקה" שלו.

לא לטעמי אבל טובה

אתה מבין מה הוא אומר? או רק בגלל הסגנון?

כי יש לו מלאה שירים עם טקסטים יהודיים.

אבל לא הכל בשירים זה המילים.

יש הרבה מאד משמעות למנגינה (ואפילו יותר מהמילים).

ואם המנגינות שלו נשמעות גויות או ממקור לא טהור (ואפשר לראות את זה על מנגינה), זה לא משנה אם המילים יהודיות או לא. וזה משפיע על הנשמה שלנו יותר מאשר המילים.

גם הוא ישים עליה את ניגון ה"צמח צדק"

בשביל לגייר שירים צריך לדעת איך וכיצד לעשות זאת.

(למדתי זאת מהרב אריה הנדלר שליט"א)

ובכו"מ המוזיקה שלו מלכתחילה גוית לגמרי.

אם המוזיקה שלו גויית אז אני אוהב מוזיקה גויית.

או שלא לטרוח לענות על זה..?

אני אמשיך להקשיב לו בין כה וכה.
אבל אם בא לך לענות אז תעני.

מקפיצה כדי שאזכור..

המוזיקה המזרחית פייטנית - הגיעה מהמוזיקה הערבית (תשמע מואזין ולהבדיל תשמע פייטן ותראה שזה ממש אותו סגנון).
החזנות - הגיעה משירת הכנסיות והאופרה.
הניגונים החסידיים - הגיעו מסגנון המוזיקה האירופאי של העיירות.
מוזיקה חסידית של ימנו (כולל מרדכי בן דוד ואברהם פריד)  - זה מוזיקת פופ ורוק קל.
המוזיקה המודרנית היהודית בימנו - זה שלל של סיגנונות של גויים בניהם דאנס, רוק, פופ וכדומה.

כמובן שאני מדבר על הסגנון, אם כי לפעמים (לא לרוב) מדובר גם בלחן עצמו.

אין סגנון מוזיקה שהומצא ע"י יהודים (מלבד שירת הלוויים שנשתכחה).
למה שירי ראפ או רגאי הם גויים ומוזיקה מזרחית או חזנות לא?

השאלה היא מה המוזיקה עושה לאדם וכמובן מה המילים.
אם יש אדם שיגיד לך ששירי ראפ על אמונה מחזקים אותו מבחינה דתית - אז למה שלא ישמע? זה אינדבדואלי.
יש אנשים שיגידו שכשהם שומעים שיר רוק, גם אם המילים הם מתהילים, זה גורם להם לתחושה יצרית ולפורקן אך יש אחרים שיגידו שזה דווקא מכניס בהם קדושה ומסלק את היצר הרע.

אם זה מחזק אותי בעבודת ה' אני ישמע.

מותר או לא, לא יודע.

אבל נראה לי שזמר ששר שירים של אהבה לקודש ונהיה חילוני, כנראה שהוא לא למד כמו שצריך לא? (אחרת הוא לא היה חוזר בשאלה), ושיר זה בדר"כ מהתרשמות המשורר. ואם כך: אז זה אומר שהשיר בעייתי לא?
סתם כיוון שעלה לי...

שמבואר במסכת 'חגיגה' בירושלמי ובבבלי, ועדיין מזכירים את דבריו במשנה ב'אבות'.

זה הרבה יותר גרוע.

כלפי חוץ הוא עדיין דתי

 

אבל אני יודעת שפעם הוא היה אחרת לגמרי.

ישש כמה שכר על הימנעות מלשה"ר

שלא תדע.

אם מהתחלה אאז לכאורה עדי שלא ואם היתה סיבה פתאומית לכאורה כן.

 

איך יודעים?

 

זה באמת שאלה טובה

אני פעם אהבתי לשמוע את שיעוריו של רב בציונות הדתית שכנראה עשה דברים לא ראויים (אני מבין שגדרי לשון הרע פה מחמירים, אבל אני מניח שכולם יודעים על מי אני מדבר, כשם שדי ברור לדעת על מי חרותניק מדבר), אך מאז גילוי הפרשה אני לא מסוגל לשמוע או לקרוא את תורתו.
אם אשמע שיעור שלו זה ירתק אותי (השיעורים שלו מדהימים) אך אני לא יכול לנתק בין הדברים למי שאמרם. אולי יש שמסוגלים, אני לא מסוגל.
כי כשאני שומע את דבר התורה שלו אני ישר חושב על מה שכנראה הוא עשה ואני לא יכול להתחבר לדבר התורה. זה מרגיש לא אמיתי כשמסתכלים על מי אמר את הדברים.

גם במקרה הנוכחי, זה די צורם לי לשמוע את שיריו של פלוני, זה לא מרגיש לי טוב.

אז לפני השאלה ההלכתית תחשוב מה המוסיקה הזאת עושה לך, האם היא גורמת לך להרהר הרהורים לא טובים? או שנחלשת האמונה? אם כן, אז עדיף לא לשמוע.
אך אם זה עדיין מחזק אותך בעבודת ה' ולא מזכיר לך את חטאיו של האיש, אז כדאי לעשות שאלת רב.

לפעמים יש דברים הזויים ביותר שאין סיכוי שבעולם שנבין למה ה' גילגל אלינו, או גרם לנו שלא נוכל וכו' וכו' - ועד מותנו לא נבין את זה - ובכ זאת, כדברי רבי עקיבא/נחום איש גמזו - "גם זו לטובה" /"כל מה שה' עושה - עושה הוא לטובה" (יש עניין מיוחד בכל אחת מהאמירות האלו בפני עצמה, אבל לא ארחיב כאן).

 

ולנו נשאר רק לדעת שה' תמיד אוהב אותנו גם כשהוא מונע מאיתנו משהו ואנחנו באמת לא מבינים למה.

 

וזה כמובן לא סותר את ההשתדלות שאנו צריכים לעשות בנוגע לדברים אם אנחנו הגענו באמת למסקנה שהם טובים ושאנחנו צרכיכים אותם - עד לנקודה שבה נחליט שזה כבר "לא שווה את זה" או משהו כזה. 

 

וב"הצלחה, בכל מקרה...

אם קורה לך משהו כזה צריך לבדוק אם זה בטוח דבר חיובי.

אם לא- כדאי לא להמשיך לנסות ופשוט לעזוב את זה.

ואם הוא כן חיובי תמשיכי ותתפללי לה' שיעזור לך בפעם הבאה 

בהצלחה! 

(מכירה את זה עם דברים אחרים.. באמת מרגיז, אבל אולי זה נסיון מה' לראות את את מתמידה? או כפרת עוונות על משהו?)

יכולים להיות לכאורה שני כיוונים:

 

משהו לא בסדר בכך, למרות המבט הראשוני - ואז צריך להניח לזה.

 

ולפעמים: ניסיון - כמה תתעקש על הטוב. ואז לא להתייאש, מנסים בנחת שוב.

 

ויש שגם ממשהו טוב צריך להרפות לרגע - ולחכות קצת לשעת כושר יותר מתאימה, בלי להתייאש ממנו.

 

הכל לפי הענין. לענ"ד.

אבל (חצי ניצלו"ש) איך יודעים מתי להרפות ומתי להתעקש?
לפעמים אפילו לא יודעים אם זה טוב או לא.

א. צריך להתפלל לדעת להבחין בין טוב ללא טוב; וגם אם להתעקש באותו רגע או לא.

 

ב. אם טוב או לא - שכל ישר, כמה שאפשר ללא "נגיעות" ויראת שמיים. ולפעמים התייעצות עם ת"ח אמיתי, לדעת בין טוב לרע.

 

ג. לגבי "להרפות" - זה לענ"ד שקילול של הדחיפות ושל היעילות. איך יעזור יותר. האם ההמשך "ידחוף את העגלה", או שההפוגה לרגע - תיתן יותר כח לדחוף אותה מחדש..

 

אלו דברים שצריכים שיקול מקומי וישר, לענ"ד.

 

לעשות מה שאנחנו חושבים שנכון.

ויש לזה הרבה תירוצים גשמיים ורוחניים.

אך המאמין צריך להפנים שהמחשבות של ה' גבוהות ממה שאנחנו יכולים לתפוס ולפעמים לא נבין כלום.

ועדיין זה הדבר הנכון שצריך לקרות

מעניין מה הוא רצה..

גם ביחס לחלק הבהמי באדם, שכמובן אסור להפקיר אותו ללכת לפי טבעו, יש מקום מסויים לטבע שלו, וצריך לתת לו את מקומו על פי השכל והתורה, ולא לחנוק אותו. 

 

"הֶחָסִיד הוּא מִי שֶׁהוּא מוֹשֵׁל, נִשְׁמָעִים לוֹ חוּשָׁיו וְכֹחוֹתָיו הַנַּפְשִׁיִּים וְהַגּוּפָנִיִּים, וּמַנְהִיגָם הַהַנְהָגָה הַמְּדִינִית, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר". וְהוּא הַמּוּכָן לְמֶמְשָׁלָה, כִּי אִלּוּ הָיָה מוֹשֵׁל בִּמְדִינָה הָיָה נוֹהֵג בָּהּ בְּצֶדֶק כַּאֲשֶׁר הוּא נוֹהֵג בְּגוּפוֹ וְנַפְשׁוֹ, וּמַכְנִיעַ הַכֹּחוֹת הַתַּאֲוָנִיִּים וּמוֹנֵעַ אוֹתָם מִן הַהֶפְקֵרוּת, אַחֲרֵי שֶׁהוּא נוֹתֵן לָהֶם חֶלְקָם וּמְמַלֵּא לָהֶם חֶסְרוֹנָם בַּמַּאֲכָל הַמְאֻזָּן וּבַמַּשְׁקֶה הַמְאֻזָּן, וּבָרְחִיצָה וְאֶמְצָעֶיהָ הַמְאֻזָּנִים גַּם כֵּן... וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶחָד מֵאֵלֶּה הָאֵיבָרִים וְהַכֹּחוֹת לִפְרֹץ בְּמַה שֶּׁמְּיַחֵד אוֹתוֹ לְבַדּוֹ וִיקַפֵּחַ הַנּוֹתָרִים."

(כוזרי מאמר שלישי ג - ה).

אבל אי אפשר לכתוב את כל התורה בפוסט אחד

חיילכם לאורייתא

 

מהיצר הרע.
הרי הנשמה ניתנת בו משעת פקידה, יצה"ר הוא רק משעה שנולד (סנהדרין צא, ולא ממש משנולד אלא מיד אחרי הלידה (ראב"ע 'שיטה אחרת' בראשית).

נכון, ש" 'ועיר פרא אדם יולד', ואם יניחנו להתנהג על טבעו ישאר לאותו דרך לעולם... ואע"פ שהיא דרך רעה". ('תורת המנחה' דברים).

אבל עדיין יסוד האדם הוא 'ישר' (קהלת ז,כט), ו'ברוך' בלידתו (ב"מ קז. ע"פ דברים כח,ו).
אם האדם יעסוק במושכלות ויעשה מצוות ויתרחק מהעבירות, ובפרט בא"י, האדם לא צריך לדאוג להשתוללות החומר שלו כמבואר (קידושין ל: "ת''ר (דברים יא,יח) 'ושמתם' סם תם נמשלה תורה כסם חיים משל לאדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו ואמר לו בני כל זמן שהרטיה זו על מכתך אכול מה שהנאתך ושתה מה שהנאתך ורחוץ בין בחמין בין בצונן ואין אתה מתיירא ואם אתה מעבירה הרי היא מעלה נומי כך הקב''ה אמר להם לישראל בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו שנאמר (בראשית ד,ז) 'הלא אם תטיב שאת' ". עיין שם במהרש"א.

מעניין איך הוא הצליח להתגלגל בך ככה

"...................אבל הענין הוא, שהנשמה במציאותה ושרשה, גדולה היא מאד מאד, אבל כדי שתבא בגוף הזה - הנה הקב"ה ממעט אורה וכחה, ומשאיר לה רק אותו השיעור הראוי לגוף בעולם הזה. והנה היא באותה שעה כירח זאת שנאמר לה (חולין ס ע"ב), "לכי ומעטי את עצמך", ולעתיד לבא (ישעיהו ל, כו), "והיה אור הלבנה כאור החמה". והנה בידה טובה - להתעלות מעילוי לעילוי עד תקפה העליון, לפי שלמות מעשיה. והנה לפי מיעוט הכח אשר ניתן לה בעולם הזה, היא עומדת סוגרת ומסוגרת בתוך הגוף העכור הלז כל ימי צבאה, להתנסות ולהבחן בנסיונות היצר הרע, שעל כן הושם באדם, וכמאמרם ז"ל (זוהר ח"א, קו ע"ב), "לא נברא יצר הרע אלא לנסות בו את בני האדם". ולפי כשרון מעשיה - כך זוכה לעצמה עילוי, להתעלות ממדרגה למדרגה. והנה בזמן הגמול אז מוצאות כל הנשמות פעולתם את ה', ומתעלות במעלתם על פי מעשיהם, ובמעלתם זאת ישובו ויזככו את גופותיהם בזמן התחיה, ויתענגו על רוב שלום לנצח נצחים, וכמו שביארנו לעיל."

(דעת תבונות לרמח"ל, עב)

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4757&st=&pgnum=213

יש מחלוקת רק האם הפסוק הזה יכול לשמש כמקור.

גם לשיטתו של רבי אליעזר, מדוע הפשט אינו תורה במובן של קיום מצוות באופן כללי?

 

ואגב זה, עוד מקרה קלאסי שבו דרשנים לוקחים מאמר חז"ל העוסק בתורה ומפרשים אותו באופן טוטאלי בהקשר של לימוד תורה.

עיין בשמות רבה 'כי תשא' (מז,ד), תנחומא נח (ג') האזינו (ג'), מדרש תהילים (ו'), זוהר בשלח (מו.)

בס"ד

וכך הם נהגו בישיבה - שתמיד יהיה מי שילמד בבית מדרש.

והארץ, כמו שנשמע במפרש בנדרים לב. שהם רק חולקים במשמעות דורשין.

הנה ההוכחות:
*יש כמה של סתמא בגמרא על 'התורה' [שבת לג., פסחים סח:, סנהדרין צט:], ויש כמה על ה'מילה' משנה נדרים [ג,יא], [שבת קלז:]. נכון שאפשר להגיד שהסתמות חולקים. אבל עדיף להגיד שאין מחלוקת עקרונית ביניהם.

*בכמה מדרשים מצינו שמביאים את שניהם ביחד:
אסתר רבה (ז', יא'), מדרש תהילים (ו'), אליהו זוטא (כג'), זוהר חדש (בראשית כט.)

משמע ב'בראשית רבתי' (לך לך), שבעצם התורה היא מקיימת את העולם, רק "שאלולי המילה לא נתנה התורה".

ולי הפריע המילה "ופליגא" שמבוארת בגמרא בנדרים

 

גם אני יודע שיתכן שתי דרשות שלא יחלקו, וכל אחד דרש דרשה אחרת, אבל בד"כ לא קוראים לזה בגמ' "ופליגא"

עיין סוטה מא: שכתוב לשון ופליגא. וכי רבי לוי לא מודה שמותר להחניף לרשעים בעוה"ז, הרי יש פסוק אחר מהנביאים אלא הם חולקים בפירוש הפסוק בתורה.
[אכן יש ראשונים שרק מביאים את הפסוק מהנביאים, כי הם סוברים כמו רבי לוי, והוא לא חולק עקרונית.]

וכן בחולין סג:, לכאורה זה רק מחלוקת בפירוש הפסוק

א"כ במיוחד לפי שער ראשון אתה מבין בכביכול 'טכנית' העולם לא יכול להחזיק בלי למוד תורה כל רגע.

קיצר ללימוד ספר מחשבה (במיוחד מהסוג של נפש החייין שכל מילה בו מדודה וסדורה) לא לפי הסדר שלו יש מחיר(שלפעמים אין בדירה ומשלמים אותו, אבל צריך להיות מודע אליו) וזה שלא בונים נכון את הבנין מהיסוד.

מופים הוא ת"ח.

 

מן הסתם למד כסדר.

 

ומכל מקום, הוא שאל על הראָיה. וזו שאלה נכונה גם אם ה"ענין" מובן ברוחניות.

 

אלא שאפשר לתרץ - אם זה הכיוון שרצית - שה"ראיה" פה לא היתה עיקר הענין.

 

 

נפש החיים לא כתב שאין מחלוקת.

הוא כתב וצרייך לדייק"בלי שום ספק בכלל" ואכן לר' חיים בדרך לימודו אין ספק בכלל שככה העולם עובד טכנית(אם אתה רוצה להיכנס לעומק הסוגיות של שער א אתה מוזמן, לא נראה לי שהפלטפורמה של הפורום זה המקום הראוי לו..) ולכן זה ודאי לו.

 

קצת הרחבתי כאן

אינו נוגע לנושא הנידון, אף שברור שאכן התוכן של דבריך נכון - שכך היה מחוור ללא ספק לר' חיים שהעולם עובד כך.

 

והוא שאמרתי בסוף ההודעה הקודמת, שיש מקום לתרץ על שאלתו של מופים, שהראיה שהביא נה"ח מהפסוק, אינה העיקר שבגללו אומר ש"אין ספק". כדבריך.

 

אבל מה שאני הגבתי עליו - היה מה שנכתב על כאילו "למד לא כסדר" ואולי בגלל זה שאל... וגם, שיש מקום לשאלתו על הראָיה (גם כשעובדה ברור מצד התפיסה הרוחנית, יש מקום לשאלה על הראיה מפסוק). אפשר לתרץ כנ"ל שהעיקר אינה הראיה מהפסוק, ואפשר לתרץ עוד דברים (למשל, שעיקר האסמכתא היא דווקא מהפס' "שוקיו עמודי שש").

אותנו לימודו בישיבה ללמוד רק שער ג', כי שער א' לא תבינו - הוא מדבר על קבלה

אבל אני הצצתי סתם מסקרנות. מצד שני אני לא מתיימר לומר שהבנתי לעומק

(מלבד מה שעברו יותר מ10 שנים)

 

שלומי קראתי מה שכתבת, ואני מתכוין בעיקר לראיה

 

דן, מה שאתה אומר שעיקר הראה הוא מדברים אחרים עלה בדעתי. מפרי לי בעיקר הלשון "ופליגא" כמו שכתבתי לחסדי, שמשמע שיש כאן מח' אמיתית ולא רק השאלה איך לדרוש

 

ועדיין לאור דבריכם נראה שזה באמת לא כל כך קשה

שיש מיקרים שעדיפות הרצף מתקטנת לעומת דברים אחרים(גם אני בשיעורים הצעירים למדתי רק ג וד אבל ידעתי שזה חסר ואחרי זה השלמתי מההתחלה.

 

מה שבאתי להגיד שאכן טורף הראיה שלו זה מהמהלך שלו עצמו ומה שהוא הביא את הפיסוק זה מה שקרא כהסמכתא ולא כההוכחה שלו..

נודע לי שבחורה מתוקה ממש התארסה

 

איזה משמח!

 

 

מזל טוב!!!!!

בס"ד

 

אולי בעוד עמה דקות אפרוש לישון...

 

טוב, בסוף הבנתי

קראתי ספר.
כ"כ אני להשאר ערה עד שאני אגמור אותו.
וכ"כ חבל שאין הרבה ספרים טובים בימינו.

ישלי הרהורי כפירה בהחלטה שלי.
למה לעזאזל קראתי ספר כ"כ קיטשי?