פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1740)

היתה לי חגיגה שלמה לבד, התחילה אחרי שתיים, הסתיימה בכרית (ב5~)

שמח פה ב"ה

מי זה??

 

 

חחחחחח

 

 

תאמת, שגם לי הייתה מסיבה....

 

 

המוזמנים: כאב, היגיון, צחוק, עייפות, רצון טוב, אמון, שמחה ....

 

 

וכולם..... הרגישו שהיה להם מקום, כפרעליהם!! 

 

 

בזכות ״מלחמת השיחרור״

מצחיקים אתם!!!

 

העיקר שבסוף הגיע השמחה

 

יש לי פה מלחמת השחרור מתחת לבית. שכנים שלי פתחו דיסקוטק.

מי מתנדב לבוא לעשות לי מסיבה מתחת לבית???

 

 

 

באלי מסיבבבההה!!!!!!

 

ואני לא יכולה לצאת מהבית כי יש המוווןן עבודההה

 

 

 

תקשיבו, חגים, זה פשוט סיוט. נקודה.

אבל לא בדיוק מתחת לבית. צריך אולם בשביל זה. נראה לי מפעל הפיס או משהו כזה .

ובטח שלא מתחת לבית של דניאל.

בהרבה מאד ערים ויישובים אין אריאל בכלל 

כל השאר - כבר נאמר

לא מאמינה שאנחנו אחרי זה....

ועד באנג בחצר האחורית של בית המקדש. 

הלוואי והייתי יכולה השנה..

בקטע לא של טישים ולא של באנגים

חבל

פורים שעבר איזה ילדון זרק לי נפץ מתחת לרגליים בכיכר ציון יש לו נס שהייתי מסטול לא ממש הרגשתי את זה. 

 

או שאתה בעניין לצבוע סוס בצהוב ולהסתובב ליד תחנה מרכזית ולקחת אנשים ב׳מונית׳? עד שאיזה סמוי יחרים לך את הסוס 

 

 

נו באיזה קטע אתה? 

בדיוק אחי סיים לקרוא לנו מגילה

פורים שמח לכם

לקחתי הצעה מהפורום ונאני מתחפש ליהודי (8חליפה. זנב. קרניים

אתה מודע לעניין שככה הציגו את היהודים בשואה??!?

|מזועזע|

ובהתחשב בחתימה שלך..אז זה לא מובן..

פ-ו-ר-י-ם!

קריקטורה מ'דר שפיגל' אבל לא היה לי כח.

בסוף חצי מהאנשים חשבו שאני זרש והחצי השני חשבו שאני מכשפה

זכתה במקום שני בתחרות של המחקלה

הספר הלבן של מקדונלד!
לבשתי סינר שחור עם האות M של מקדונלדס עליו, ואחזתי ספר לבן גדול.
תודו ענק! כמה פשוט ככה יפה.

אחד התחפש לחלבן ואשתו היתה בהריון היא היתה הפרה היא שמה על הבטן עטינים, מגניבים!!!!!!!!

בתור אבא, זה ממש לא לעניין.

"ילדים בדרך".
 

מכיר את התחפושת שלי...

אבל היא קלה לביצוע...

ובאמת אחרי הסרט להתחפש לאלפים היה מאוד טרנדי...

ארוון!!!!
איך איך איך היא ויתרה על הנצח בשביל כמה רגעים עם גבר?ץ?! זה הזוי ולא אמין! !!!

אחת שתופרת דגלים[בספר... בסרט נתנו לה קצת תפקיד] ומוותרת על חיי נצח בשביל גבר...

 

ממני שהיו מצפים לבחור באאווין שהיא לוחמת....

אני- הודית
אחות- יבשה. לא מתחפשת. החליקה תשיער *ישלה תלתליייםםם*, התאפרה, שמה לק על כל אצבע..
אחות- תלמידת הוגוורטס בית רבנקלו. משעשע.
אחות- חמניה. תחפושת שנשארה ממני בערך
אחות- כלה. רציתי להתחפש לחתן..

(הבנים מעפנים ולא מתחפשים, וההורים כנ"ל. אבאשלי שם לפעמים איזה כובע..)

 

אבל אני בהירה מדי כרגע...

זה מה שאני אעשה כנראה...

כמה קיטשי, ככה אהיה יותר יפה....

 

אז מכפתלי

איזה תחפושות היו לי בעבר:

נסיכה גותית

alice madness - שזה משחק מחשב שהוא גירסה רצחנית לאליס בארץ הפלאות

רופא רוצח

סלאש[מגאנס אנד רוזס] לא צריך הרבה לזה, פאת תלתלים שחורים,מגבעת, נזם חישוק, בגדים דמוי עור.

 

 

(אם יש 2 פרחים אדומים בפיאה, זה אומר שהיא נשית?|מיתמם|) )

 

ומין צעיף כזה. 

 

את האמת שבהתחלה ניסיתי לעשות מהצעיף רעלה, בלי הפאה, ולהתחפש לערבייה.

ברגע שגיליתי שהתענוג בלהיות ערבייה זה להיות גם מכוסה זיעה, ויתרתי ושמתי את הפאה כנ"ל

אוהבים להתחפש כל שנה לדברים מומצאים ומקוריים מתלבושות מוקרצות בדווקא..

למשל השנה שתי אחיות שלי התחפשו לשפרה ופואה,

יצאו מתוקות ופעמיות להפליא!

אבא שלי לפרסי,אח שלי לסולטן..

אני ממ..לקאובוי..

היה ממש כיףף!

 

חשבתי בהתחלה שלא אתחפש בכלל.

רק בליל פורים ממש ראיתי חבר עם הדס תקוע על האוזן כמו עיפרון, והתלהבתי מהרעיון, לקחתי שניים, על תקן זר "דפנה" (כי למי יש דפנה...)

אח"כ לבשתי בגדים לבנים מעל הבגדים הרגילים, והכנתי לי טוגה מאולתרת ביותר מניילון לבן, והייתי יווני!

היה ממש נחמד! הכיף הוא שבפורים הבושה מלהסתובב ככה ממש קטנה בהרבה.

עד שהטוגה נקרעה...

הרבה לחסידים, אחד לסולטן, שניים לשודדי ים...

לא הספיק שבוע שעבר?!

מנהלים, אנא מיחקו זאת.

גם את מאוד חמודה

מקווה לראותך בשבילים/בשער/על הספסל או בקפיטריה.

ומוזמנת לבקר אצלי בעבודה!

אני אתגעגע... את חמודה וחכמה ומי יפתח לנו אישיות וכדו' מעכשיו?

והכי חשוב- כלללל הכבודדד!!!

היה מעניין ומחכים לקרא את הודעותייך.

 

דרך צלחה 

ורק טוב!

ריבוזום!!

נתגעגע

מעריכה את החלטתך האמיצה! בהצלחה!

איזה כיף זה מגילת אסתר

הכי כיף היה לדמיין את השבץ כשהמן חטף כשהמלך אמר לו "מהר ועשה כן למרדכי"

 

אכן יישר כוח לתסריטאי

תחפש חדשות שושן

אני הבנתי רק את השורה של כל הפושט יד נותנים לו..
לפני זה זה היה מילה כן מילה לא...

בחינת הנהגת הייחוד והקו, לישועתך קוויתי ה'!!!

נוראטתיו שטחו 0ארוצבאיו השעאו תפארתו קדשוהו

ויש לי כבר בחילה! אייייכס

כנראה גם לך היין עולה לראש 

לא התכוונתי שאת מגעילה בעצמך, אלא שאת מגעילה אותי

או שתתרגמו לי מה זה - בעעעעעעעעעע 

עיינו אצל מופים ופענחו למי!

הוא הצהוב הקטן

לא מאמין!

תתעוררו!!

כלומניקים שיכורים!

ומסתתרים אצלם כל החג

שכל עניין המתנות לאביונים קשה מאד היום.

 לא פשוט למצוא אביון זמיו ואמין.

בכלל היום מן הסתם כמעט אין אביונים ממש.

שאלו תהינה הצרות שלנו...

וכבן לעובדת סוציאלית - אני אומר לך שיש אנשים שבהחלט יכולים להיקרא היום אביונים.

 

ולעמותות הרשומות יש רשימות רשמיות מהרווחה של כל מקום ומקום - וזה ככל הנראה אמין.

 

 

השאלה האם הם אביונים ע"פ גדרי ההלכה.

כמובן שטוב לעזור לעניים בכל מקרה.

עם האביון אתה לא צריך לתחזק יחסים חברתיים.

 

משלוחי מנות הם לחברים, ולך תדע מה יקרה אם גברת שמואלביץ' תשמע שנתת למשפחת רוטנברג ולא נתת לה...

אני אוהבת להכין משלוחי מנות  מושקעים ואוהבת לתת אותם. מה רע בלהכין הרבה משלוחי מנות לאנשים שאתה מחבב?

יש משהו רע בלשמח אנשים שאתה מכיר?

 

אבל מהכוונות הבאמת טובות האלה נוצרת המציאות שמופים תוהה לגביה...

אני הייתי חושבת על זה בכיוון אחר- שמביא אותה תוצאה

יש לי עוגת תקציב לחג הזה- 

חלק ממנו נשאר פה, חלק ממשיך הלאה

חלק ממשיך הלאה למי שיש להם, חלק ממשיך הלאה למי שאין להם

גם מי שאין להם- הם חלק מהחשבון של עוגת התקציב שלי 

 

 

וגם נראה לי הוא התכוון שצריך הכי הרבה להשקיע. לא יותר משניהם ביחד. אלא שיהיה הדבר הכי יקר.
אבל באופן כללי מעניין מה שאתה אומר

שלי הסעודה ומלוחי מנות (שמביאים אותם לחברים וקרובים)

לחשוב על עמ"י בכללותו ולכן להרבות במתנות לאבונים

 

שע"י המחשבה הזאת אפשר להגיע לחיבור ואיחוד עמ"י שהוא יסוד הנס במגילה (וחוסר בו גרם לסכנה לעמ"י)

 

מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים, מלהרבות בסעודתו ובשלוח לריעיו--שאין שם שמחה גדולה ומפוארה, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים, שהמשמח לב האמוללים האלו מידמה בשכינה, שנאמר 'להחיות רוח שפלים, ולהחיות לב נדכאים' (ישעיהו נז,טו)"

משלוח מנות, מטרתו להרבות שמחה וריעות ואחדות בעמ"י, [כמבואר בספר 'מנות הלוי'], אבל המשמח את החלשים מתדמה לשכינה. לפעמים אתה מביא לחלש, שאתה לא מכיר אותו בכלל "כל הפושט יד נותנים לו", לכן לא נוצר שום קשר וריעות ביניכם, אבל עצם זה ששמחת אותו התדמית והלכת בדרכי השכינה, וזה יותר חשוב מאחדות עמ"י, כי בסופו של דבר גם אחדות עמ"י תלויה בהדבקות בשכינה ולא במנותק.

עכ"פ לפי דעתי, הוא לא בא רק לחנך, אלא להגיד לנו עדיפות הלכתית.

אבל ממש לא רצה שאומר לו כמה יצא לי המשלוחי מנות, כי ...

בכל אופן הוא טען שזה בעיקר נפק"מ אם אין לך בשביל שתיהם ואתה מתכנן לחסוך, אז עדיף שתחסוך במשלוחי מנות

 

אפשר לעשות כלל שפותחים רק פעמיים...ואחר כך שידפקו...

 

מסכן אח שלי חייבו אותו בישיבה ללכת להתרים והוא לא ממש הצליח להתחמק מזה

ממש מצווה הבאה בעברה. חוצפה.

הקטע שהם דופקים במן נחרצות כזאת, מן תביעה שתפתחי! שבא לי לזרוק אותם מהמדרגות.

חוץ מזה שאנ מרגישה "חובה לאומית" לפתוח, ולשאול האם זאת נראית להם שעה ראויה לדפוק בבתים ולהתרים ....

רק שיש להם רשימת כתובות והם לא הולכים לכל אחד...

 

עכשיו עוד מילא (לא עכשיו 00:19, אלא בתקופה הזאת)
אבל כשיש תינוק בבית שלוקח ה-מ-ו-ן זמן להרדים אותו
ופתאום צלצול עצבני בדלת מעיר אותו -

כמעט יריתי בהם.

את סתם תצטרכי לנקות אחריהם.
תכניסי אותם יפה, שישכיבו את הקטנטן עד שהוא ירדם, שיבקשו סליחה, ושיצאו

אבל אמא שלי שפוכה וכאובה אחרי ניתוח.

אני רוצה שקט בבית!!!

 

אבל בלי קשר, לא צריך תירוץ של חולה אחרי ניתוח או של תינוק.

 

לילה זה סיבה טובה לשמור על שקט, ולא להתדפק על דלתות זרים ולשנורר.

כל חמש דקות דופקים!!!!!

 

<השכונה שלנו כנראה יותר שווה משלכם>

 

יש לנו קופסה מלאה בכסף קטן ליד הדלת, שכל אחד שדופק ישר מביאים וגומרים עם הסיפור בשקט.

 

 

היום כמעט תליתי שקית עם כסף על הדלת מבחוץ עם בקשה- בבקש קח רק שני שקל ע"מ שיספיק לכולם

 

ודינה, עשית טוב.

ובשמחה ניתן, אבל בהחלט לא בשעות הלילה!

אבל לא מעשי, יש גנבים (מבוגרים וילדים...)

(חוץ מ"שילכו לעזאזל")

 

נורא מעצבן!

אצלינו ברוך ה' רק דופקים בעדינות, אז זה לא מפריע בכלל. אני פשוט לא פותח!

 

ואני ממליץ בימים אלו לכבות את הפעמון בכניסה

 

מה תאמרי על נפצים ב 11 בלילה?

ההתרמות מאוחר הן כל השנה! עד 23:30- חופשי! וזה מלמד על מנטליות בה אנשים חושבים שהדרך למטרה מכשירה את האמצעים (הרי זה כסף לישיבה ((+אחוזים לדמי כיס...))) ואם אני שליח מצווה אז מותר לי להפריע את מנוחת הדיירים. נו אז מה אם מאוחר, ואולי הם תשושים והתינוק בדיוק נרדם אז יש להם זמן אחד לשני... צדקה יותר חשובה אז הנה אני מזכה אתכם....

וזה לא משנה אם דופקים חלש. זה העיקרון.

לפחות אצלינו

 

בפורים דופקים כל שניה

 

 

ואם דופקים חלש מה מפריע לך? את לא רוצה? אל תעני!

מי מחיב אותך להתייחס.

וה"עיקרון" לא נכון אם דופקים חלש. הם לא פוגעים בך בשביל "לזכות" אותך. הם מציעים לך בנועם

ברגע שאתה לא עושה עוול למישהו, צריך להעריך אותם.

 

תדעי שכשאספנו בישיבה זה היה ממש לא נחמד, המון אנשים לא פתחו את הדלת... וזה עבודה מתישה ומאכזבת, וממש לא מקבלים דמי כיס (אני מדבר על הבחורים שאוספים בפורים, לא על שנוררים מקצועיים)

 

אני תמיד חשבתי שצריך לשלוח כל אחד לאסוף כסף ליום אחד, רק בשביל להבין את ההרגשה, ולראות עד כמה זה לא נחמד

בכל זאת מדובר על יהודי אח שלנו, אם הוא עושה עוול זה באמת מעצבן (אםילו שאני מניח שהוא פשוט לא שם לב), אבל אם הוא לא עושה רע, צריך להעריך אותו

 

היה פעם אחת שאספתי עם בחורים בפורים עצמו, והבעל הבית היה בקומה שניה ושלח את הילדה לתת שקל לכל אחד, אז הבחורים נפגען והשאירו את הכסף על השולחן והלכו

 

ואני כעסתי מאד עליהם, באיזה זכות אתם משאירים כסף של צדקה בשביל "לנקום" על הכבוד המושפל שלכם?

ומה הוא חייב לכם?

 

וכיון שלא היה עם מי לדבר, פשוט הלכתי משם.

 

 

 

ושעות הלילה- זו חוצפה. לא מצווה.
אז גם דפיקות חלש לא עוברות.
זה כן העיקרון- ועוד איך- של לא מפריעים לאף אחד בלילה. מה זה "אם לא בא לך אל לפתחי?!" אל תפריע לי בלילה! זה כמו שתגיד: אל תכרתי אוזנך לקדיחות של בלילה...

ומה זה "לא שם לב"? לא שם לב לשעה? אז משהו דפוק אצלו. זו אחריות שלו (ובמיוחד- של הרב שאמור גם לחנך אותו, ושל הישיבה) לבוא בשעות היום ולא הלילה.

ב"ה כולנו יהודים וכל חג נחגג בצורה זו או אחרת.
אפשר לסבול מזה או להנות מזה.

יש ענין בפורים שכל הפושט יד נותנים לו  - אי אפשר לזכות את כולם אז עושים את זה כמה ימים לפני

בכל מקרה צדקה זה מצוה נעלה  - ולחשוב מה זה פועל למעלה זה יכול לכפר על הרעש בשבוע הזה של פורים.

בכל מקרה זה יותר טוב ממואזין או נפצים.

וללכת אליהם לתת שקל ולבקש יפה להות יותר בשקט זה יותר יעזור

לא כזה מסובך

כשהיינו ילדים קטנים.

וואולה, רעיון. אולי נשים את זה שוב.

אם לאנשים אין הרגישות הנורמאלית הזאת, נצטרך לכתוב את ההוראה המפורשת על פתק. חבל

בחורים יש להם לו"ז קצת שונה משלנו והם לא אוחזים

 

אבל טוב התלבטתי אם לכתוב ובסוף כתבתי

יותר טוב להסתכל על זה בכיף או כזכות

סתם לדוגמא - מתיאום עמדות ביום חמישי בלילה התברר שגם אני וגם מיקימאוס

הצטערנו שלא היה לנו מספיק מטבעות של 5-10 

ובעז"ה נתכונן לזה שנה הבאה 

ב"ה

לבריאות!

שלא יצומו..

גם אצלי בסביבה היום אף אחד לא צם,

למרות שהרוב דתיים אדוקים..הם עושים את זה ברמאדן פשוט...

 

אבל עוד מימי האולפנה הרבה בנות לא צמו, בלי שאלת רב,

האולפנה מצאה הכרחים להביא את כולן[כולל פגיעה בציון וכו'] אז למה הם ציפו בדיוק?

אצלינו פשוט שכולן צמות

ב"ה

היא בהריון?

היא אחרי לידה?

היא חולה?

היא מניקה?

למה לעזזאל שתצום? הצום הספציפי הזה הוא עוד יותר קל משאר הצומות מבחינה הילכתית.

יש הרבה נשים שלא מניקות/ חולות/בהיריון/ אחרי לידה.

יש מגזרים שבהם אם אישה היא לא באחד מהמצבים האלה זה מוזר אצלם...

 

שאם היא לא מניקה ולא בהריון. היא כנראה חולה

תכל'ס כל אלה זה עונש מספיק גדול, בטח יותר מצום...

אתם המוזרים..

אני שכבתי היום בלי יכולת לזוז,
עם סחרחורות,
וצמתי עד הסוף.

נשים מניקות והרות לא צמות, אבל השאר כן.
ובטח הבנים..

צמתי באותה פעם!

אמא שלי צמה את כל הצומות, בכל מצב - הריון\לידה\הנקה - תמיד צמים!

 

קשה לי מאד לקבל את ההיתרים האלה, אז על אשתי - אין לי מה לומר, שתעשה מה שהרב אומר, אבל בשבילי אני לא לוקח היתרים כאלה.

השנה באופן אישי הרגשתי חובה מיוחדת לצום.

 

כשהיתה גזירה על התורה אסתר ביקשה צומו עלי, 

זאת היתה בקשה לדורות.

 

ב"ה

במגילה היה גזירת שמד על עם ישראל

כיום , אני לא מכיר אף גזירה.

ולענייני צומות, אישה מעוברת שמחליטה שכן לצום זה יכול להיות מסוכן לעובר.

אז עם כל הכבוד, למה לצום כשיש היתר לא לצום?

מזכיר לי את החברים החילוינים שלי , ביום כיפור אמרתי להם שיש דבר כזה "שיעורים" שאפשר לאכול כמות מסוימת כל כמות מסוימת של זמן, והם הזדעכו עלי!! גיוועלד!!! לאכול ביום כיפור?!?!?!? אתה השתגעת?!?!?! מה זה היהדות הזאת שלך? או שאתה צם או שאתה לא צם! אז הם לא היו מסוגלים להבין את ההבדל בין שחור ללבן אבל אני חושב שאנשי הפורום פה אמורים להצליח להבין את ההבדל.

כאשר אדם לא צם ממניעים של נוחות וסתם חפיפניקיות אז באמת - זה לא בסדר!

אבל כשיש אדם שבאמת קשה לו והוא לא מסוגל או שהוא מסוגל אבל זה לא בריא לו - זה לא בסדר שאדם כזה יצום.

ב. במגילה היה גם גזירת שמד רוחנית.

מבואר ברש"י שהמן גזר לא ללמוד תורה, לא לשמור על יו"ט, לא למול, לא להניח תפילין

וזה התבטל בהריגתו, וכך הגמ' (מגילה טז מסבירה את הפסוק "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר"

אורה זו תורה, שמחה זה יו"ט, ששון זה מילה ויקר זה תפילין.

בעיקר לא הריון תקין שבו יש רזרבות לקיים עובר גם אם אישה לא אכלה יממה שלמה.

בהריון תקין זה גם לא עניין של באיזה שלב.

ואם הכנה מתאימה לפני ואחרי כמו שתייה מספקת יש נשים שעומדות בזה.

ויש מצבים שרופא מתיר צום אפילו בהריון שלישיה.

 

[כל האמור לעיל לא תקף בהריונות בסיכון

בנוסף לא מהווה יעוץ רפואי

ועד כאן שחזורים מהחומר של שיעורי בריאות האישה]

 

אז למה בכל זאת התירו להריוניות לא לצום בתעניות? אין לי מושג, יכול להיות שבעבר גם הריון היה יותר קשה בגלל תנאים פיזיים, בעוד היום אישה יכולה לנוח בתנאים יותר נוחים.

ואת זה אפשר לראות בכל היחס של חז"ל להריונות ולידה...שיש הקלות בדברים מסוימים ורואים חשיבות רבה בכל דרך לסייע להריונית וגם לאחר לידה... זה גם תואם את תמותת הנשים והתינוקות בזמנים ההם.

 

כאמור, אין כאן עצה לאף אישה בהריון לצום, שתעשה מה שנכון לה בשאלת רב... רק ציינתי זאת כי יש מצבים שאישה בהריון צמה וכולם מזדעקים סביבה שהיא מסכנת את העובר, אז אפשר קצת להיות שקולים ודווקא לכבד אישה שמנסה... וזה דווקא במצב שהיום כל אחד לוקח לו היתר.

אז נכון שאחלה למי שלא צריכה.. [הריון ולידה זה גם ככה לא כיף]... ואני הכי מפרגנת שלכולם יהיה פטור מצדי, סתם לא אוהבת את הגישה שזה ישר סכנה...

ושוב, שינצלו את ההיתר שיש להן.. בכיף...

 

 

ביום כיפור כולן צמות, וגם מי שבסיכון שותה לשיעורין

 

וההיתר לנשים בהריון די חדש, אם מסתכלים בהלכה, מפורש שנשים בהריון חייבות לצום אם הן מרגישות בסדר

 

הענין הוא פשוט שחולה פטור מצומות דרבנן, גם כשאין בו סכנה, ולכן אשה בהריון שמרגישה רע - פטורה, והיום הרבנים אומרים שהנשים חלשות, ובקלות הן נחשבות חולות

 

כך שזה היתר, לא ניסיון למנוע סכנה

אני מדגישה- כי זה פורום, ואא לדעת מי יקרא מתי, ומי יבין מה

 

בפסיקת הלכה בנושא נשים במצבים שונים- וצומות- 

חובה!!! 

להתייעץ אישית עם הרופא המטפל (עדיף רופא ירא שמים שמבין את מהות הצומות) 

וחובה לקבל פסק אישי מרב - כולל הגדרות של מה לעשות במצבים לא-אידיאליים 

 

היא כי אז מי שלא היה נלחם היה צם לזכות את אלו שלוחמים, לכן התענו בי"ג באדר ביום שהתנקמו מאויביהם! כך מבואר בר"ן שהיה ראשון. הוא לא מקשר את זה לצום "צומו עלי שלושת ימים", שהיה לביטול הגזירה.
"תענית אסתר"- תענית בזמן אסתר להצלחת המלחמה כך כתוב בר"ן.

רמאדן בראבק כל השנה!

ומתחילת ההריון לא צמתי אף צום...(יום כיפור שתיתי מיץ ענבים בשיעורים)

אתמול בכלל שכחתי שצריך להכין משהו ללפני...

‏‎‎
אומרים שבנות צמות את כל הצומות...


עד קצת אחרי החתונה
ואני מכירה סיפור דומה לשלך על יום כיפור...

מה העניין של הצום הזה בכלל??? עדיין לא קיבלתי תשובה מניחה את הדעת

מישו אמר לי בשם איזה רב (לא בטוח מי, ולא בטוח שאני מדייק) שבעצם בפורים יש גם שמחה גדולה על ההצלה וכו' אבל יש גם צער על שבריריות הקיום היהודי בגלות וחיזוק תחושת התלות בישועת ד'. ולכן היה צריך להפריד ולייחד יום אחד לשמחה יום שני ל'צער' (סוג של) או יותר נכון תחושת התלות בד' והקיום בזכותו.

מה אומר?

שצמים גם לפני שמבינים. (לא חושד חלילה)

ככה אבא שלי עושה בשנים האחרונות שאסור לו לשתות. זה עובד לו מצוין


בתור ילדה שנאתי כשהוא השתכר באמת

אני לא צריך

יש לי ברוך ה' ילדים ממושמעים

כשאני אומר להם להפסיק לנדנד - הם מפסיקים

אבל גם לי זה קצת הרגשה של פיספוס

 

ומה שאת שנאת - שתדעי שיש הבדל גדול בין שיכורים, יש שיכורים כיפיים ויש שיכורים מלחיצים

אני לא שיכור מלחיץ

 

(לקחת אותי בערבון מוגבל, אני בכל זאת אחרי שתיה...)

שנאתי לא כי הוא היה שיכור מלחיץ, ממש לא, פשוט לא אהבתי לראות את אבא שלי מאבד שליטה. מה שהיום אני יודעת שלא היה נכון.

 

הלוואי והוא היה יכול להשתכר, זה תענוג לראות ולשמוע אותו במצב של "יצא סוד" 

 

 

בערוץ!!

אבל לא בשוטטות בפורום!

קישטא 

עדיף אבא שפוי מאשר אבא שיכור. כשקטנים זה מצחיק, כשגדלים כבר לא כל כך.

אני יודעת שזה ממש שווה שאבא שלי משתכר... (בפורים, לפעמים בשמח"ת)
ואני ממש מתלהבת ונהנית מזה ‎‎‏ (גם כשזה גורם לו להגיד דברים שממש מפדחים אותי מול אנשים... וזה קורה)
אני מחכה למחר כדי לראות אותו משתכר...

ופעם אחת (לפני כמה שנים, כשלא הייתי במצב שהייתי עמוסה כל הפורים) ניסיתי להשתכר, שתיתי 7 כוסות יין (גביעים בגודל בינוני... לא זוכרת כמה סמ"ק) ולא הזיז לי... והפסקתי כשאמא שלי קלטה מה אני עושה (זה היה יותר מ2 בקבוקים בטוח)

לך תשתה קצת עם חברים.

אני עכשיו חוזר מחברים

הם יקיאו בשבילי?

כל אחד והבטן שלו!

 

מכניס לאווירה...

פעם ראשונה שבאמת לא זכרתי כלום..

חברה שלי אמרה לי שפשוט בכיתי שעכשיו כולם ישנאו אותי, כי השתכרתי..

ושאבאשלי ירביץ לי כי אני לא מקשיבה לו וכי אני ילדה רעה.

וכשאבאשלי בא לאסוף אותי בכיתי לו שלא יגלה לאמאשלי כי היא תשנא אותי למשך שארית חיינו.. [כאילו שהיה קשה לפספס אותי.. נכנסתי הביתה כולי בוכה ואמאשלי טיפלה בי בדרך למקלחת ולמיטה..]

 

 

 

 

היום שתיתי קצת.

אני יותר שמחה

 

אבל לא שהייתי שותה אם היה מותר לי

ומחר אסור לי ממתקים! (סגולה בדוקה להקיא - לשתות אלכוהול, ולערבב את זה בבטן עם ממתקים)

ועד שיגמר הפורים יחסלו לי א כל הממתקים השווים

 

פורים זה מבאס! (כמו שהתלוננו פה כמה)

באמצע מסיבת פורים רועשת

הלוואי שזו טעות הקלדה..
תשמח!! אתה בן של מלך!

בן של מלך זה בשבילך..

 

[אני לא מאמינה שהבאתי קישור לשיר שלו...אבל הרעיון זה המילים... למרות שעכשיו יתלוננו שאני מביאה מוזיקה כזאת..]

ונהפוך הוא..

ואני ערה, מסתבר..

אם יש יום לפני פורים,
אז מנצלים אותו להכנות..

מהמנות אחרונות של חמותי


I am

אגב, אני היחיד שלא חוגג פרזים?

אבל איך זה? אשדוד זה פרזים!

או שאתה לא בבית?

אצל ההורים

(מגניב שאנשים זוכרים)

לא יודעת אם כולם זוכרים,
אני התלהבתי מזה כי עשיתי שם שירות..

וברחנו משם במוצ"ש כדי לא להתחייב בפרזים‎
אז אין לי מושג איך זה פורים שם,
אבל אני יכולה לדמיין.

ביום שישי כדי לא להתחייב בפרזים

ואני ממש לא מעוניין לדעת איך פורים שם

אבל היינו חייבות להשאר אז שבת,
כי היתה שבת גרעין,
ואז במוצ"ש שוק פורים לגרעין התורני..
עם שיחה של הרב זיני.

גמאני לא רוצה‎8-)‎

עיין בסקר

שזה ככה, לא?

אכלתי אאוכל שווה
והכנתי עוגה יפה
ומשלוח מנות יפה
ועשיתי הצגה לנשים שמסתבר שהצחיקה

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t622053#6881740

תשתה משהו דחוף.

רמז, וויסקי.

להתפלל

ללמוד על  המגילה מדרשים וכו'

להיות עם אנשים שאתה אוהב

להכין משלוחי מנות מושקעים ולהביא לאנשים (אם אתה בקטע...)

לא כדאי לשתות יותר מידי

בהצלחה ופורים שמח!

מי מצטרף???

 

 

אוף.

שיגמר כבר.

גם אם קשה...

זה חג קדוש ושמח. וצריך להשתדל בשביל זה.
אבל ח"ו לפתוח מועדון לשונאי פורים.

פורים שמח!

אוהבים את כל המצוות, ושמחים בכל המצוות, גם אם זה קשה וזה יסורים.

 

את מעיזה לומר שאת שונאת את תשעה באב?! 

אז אותו דבר פורים!

שבתשעה באב צריך להיות עצובים ולא מצליחים להגיע לזה ובפורים אמורים להיות שמחים וצריך להתאמץ בשביל זה...מדהים

להיות שמחים בפורים זו עבודה!!

אין לכם תקנה!

אבל נראה לי שרק מי שמאמין שאנחנו בגאולה קשה לו להיות עצוב

מי שחושב  (ל"ע ) שאנחנו בגלות - אין קל מזה

 

 

אבל מתרכזים בשמחה.

 

 

(בהקשר לקושי להיות עצוב בט' באב)

סתם ניחוש 

אם עכשיו זה גאולה זו סיבה גדולה לבכייה.

משא"כ אם אנחנו בגלות - עוד ניגאל!!!

אדייק בלשוני:

 

אני שונאת את הצלופנים

ואת האריזות

ואת הרושם

ואת המאמץ וההשקעה שצריך לעשות בשביל המלוחי מנות.

כן, אני שונאת את מה שעשו מהמצווה הזו.

זה מגעיל.

ואין לי מה לעשות עם זה, אני גרה עם ההורים. חוץ מלעזור, ולנסות לא להתחרפן.

 

 

<לא ממש הולך לי>

 

רושםרושםרושםרושם.

|מקיא|

 

(כלומר נקיון אביב)

ובמצבים האלה אמרתי לעצמי בזמנו שאני עכשיו בכלל לא עושה מצות משלוח מנות

אלא מצות כיבוד הורים

(מה שנכון אגב, הרי ממילא זה לא משלוח מנות שלך)

ואין הבדל בין זה ללשטוף כלים

שטיפת כלים לא מנוגדת לאינטרסים שלי.

 

זה כן.

 

 

מה האינטרס שלך שלא ישקיעו?

מה זה ענינך?

שיעשו מה שבא להם, זה החיים שלהם, לא?

לראות את אמא שלי לחוצה עושה לי נרווים.

 

וגם היא לא אוהבת את זה, אבל אין לה ברירה.

על זה אני מתעקשת

על פשטות

שמח!
עוזר? לרקוד
לבקש על השמחה

לזכור שזה הניסיון של פורים

|ההזמנה נרשמה|

אבל אסור לבכות..אסור. |משנן לעצמו|

בעעע....
אף פעם לא הרגשתי ככה

דוקא עכשיו?

 

השמחה והאושר קיימת בכל אחד, אף אחד ושום דבר לא יכול לקחת את זה ממכם

 

 

 

 

אשרייך!

את המצפון
ואז לא נכנסים בכלל לבעיות מסוג הזה

חלקם אנושיים מהסביבה...