פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1745)

טפו טפו

המילים האחרונות שלך הן ממנהג נוצרי...

ואולי בעצם סתם אמונה טפילה מכל מיני תרבויות/עבודה זרה...

|נכנע|

 

(מה קרה עם הסמיילי הנכנע ההוא? משהו יצר כזה בסוף?)

אני עשיתי

שיהיה גם ביום..רק שלא אהיה בחוץ באותו הזמן

חיים במדבר

הגגון פה כמעט נשבר מהגשם העז!
ברקים, רעמים, סופה אמיתית..


רק שבפורים יהיה מזג אויר טוב! |מתחנן|

עכשיו יבש פה כמו טיול של ילדים ביסודי

אם זה ימשך ככה..

חבל שירטבו סתם..

יש פה דבר תורה לפורים. הוא טיפה מורכב, אז כדאי שתתנו לעצמכם כמה דקות. אולי אפילו תדפיסו... וכן, גם בנות יכולות, כרגיל, למרות הגמרא

 

פורים – הדור קיבלוה

 

 

הר"ן בתחילת מסכת מגילה שואל, מדוע חילקו דווקא בפורים את החג לשני ימים, דבר שלא מצינו כמוהו בשאר המצוות ("תורה אחת ומצווה אחת")  הר"ן עונה שהיהודים שבשושן נחו בחמישה עשר והיהודים שיושבים בהרי הפרזות - נחו בארבעה עשר. וכל אחד מהם עשה יום משתה ושמחה ביום אחר.

מוסיף להקשות הר"ן – למי שאומר שהולכים לפי מוקפות חומה מימות יהושע בן-נון הרי הערים הנ"ל אינן דומות לשושן! מה הקשר בין יהושע לימי הנס?

תשובת הר"ן, בשביל לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה באותם ימים. ומסביר הר"ן, שאם היו הולכים לפי זמן המגילה עצמה - ארץ ישראל היתה נידונת כלא מוקפת, ולכן הלכו לפי ימי יהושע, ואז א"י נכנסה לגדר "מוקפות חומה".

 

וצריך להבין, מדוע צריך לחלוק כבוד לא"י דווקא במצווה זו?

להסבר הדברים, נביא גמרא במסכת שבת ('כפה עליהם הר כגיגית').

'ויתיצבו בתחתית ההר, אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה - מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא '

'מכאן מודעה רבה לאוריתא' – כלומר יש הכרזה הלכתית, שקבלת התורה – היתה בכפיה(כפיה ע"י ההר) ואם יטענו למה אין מקיימים אנו את התורה – נענה שכפוה עלינו.

הגמרא שם ממשיכה "אמר רבא: אף על פי כן, הדור קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב 'קימו וקבלו היהודים', קיימו מה שקיבלו כבר"

הרמב"ן מקשה, מה זה עוזר שאח"כ 'הדור קיבלוה'? הרי מדובר במאות שנים אח"כ! למה היה לישראל חיוב מצוות באותו זמן עד תקופת אסתר? ולמה נענשו כשעברו על מצוות אלו?

 

מסביר הרמב"ן, שבתחילה, למרות שמסרו מודעה, ניתנה הארץ רק בשביל קיום התורה ברצון (ברצון – גם להתחייב!). אומנם, כאשר עברו עם ישראל על קיום התורה והגלם הקב"ה– אז מסרו את המודעה שכפו עליהם והם לא חייבים. אך כאשר חזרו לארץ במי עזרא, שחזרו ממות לחיים- קיבלוה ברצון, וזה מה שנאמר 'הדור קיבלוה - בימי אחשוורוש'.

 

ותמוה הסבר הרמב"ן, צריך להבין איזה מין מודעה היתה בתחילה? קיבלו על עצמם או בכפיה?

אנו רואים שהשימוש הראשון בהחרזת חוסר מחוייבות של ישראל לתורה היה ביציאה לגלות. ושם הנביא אומר 'העולה על רוחכם – היו לא תהיה!' כלומר, 'גם אם תרצו לא לקיים את התורה – זה לא אפשרי!'

מכאן נראה, שהרמב"ן בא לומר שעמ"י מתחילה לא עשו שום מודעה אלא אמרו מעצמם 'נעשה ונשמע'. וצריך לדעת שבזמן יציאת מצרים חיו עמ"י בדרגה מיוחדת, ובתוכם היו המון נביאים (כל הנביאים – כפלים ליוצאי מצרים). המשמעות של נביאים בישראל, היא שדבר ה' גלוי לכולם. ואת ההנהגה הזו – עם ישראל מקבלים מרצון. הם מאוד רוצים אותה ועליה אמרו 'נעשה ונשמע'. אך אחרי החורבן, כאשר עמ"י גולים – הם מוציאים את המודעה. הם פשוט מסבירים – זו לא המציאות שקיבלנו על עצמינו. אנחנו קיבלנו ב'נעשה ונשמע' הנהגה אחרת! לא הנהגה של גלות! אחרי שהאדון גירש את העבד, הוא כביכול לא קשור אליו.

[לסיכום, כל הברית בין ישראל לה' – שייכת דווקא כשהם בארץ, עם הנביאות, ולא בגלות כאשר משתנה המציאות. וזה שלא קיבלו מרצון]

וכאן כמובן, כאשר ישראל מתכחשים לקבלת התורה שלהם, נכנסת תשובת הקב"ה 'וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן' הקשר שלכם איתי אינו קשר שניתן לניתוק! אולי בכפיה, אבל זה קשר שלא יזוז לעולם!

 

וכך תוסבר מחדש הקבלה מרצון בזמן העליה השניה, עליית עזרא. ופה נתחדש חידוש עצום. בביאה הראשונה לארץ – עם ישראל קיבלו על עצמם דווקא בהתניה שיהיו נביאים ושכינה כמו שהסברנו, אבל הביאה השניה של עזרא היתה קבלה אמיתית. בלי תנאים. קבלה מלאה מרצון.

 

 

הגר"א בפירושו למגילת אסתר כותב כך על הפסוק 'בשושן הבירה':

וכתב זאת להראות גדולת ה' יתברך שסיבב סיבובים לעשות נס לישראל. לפי שמרדכי היה בשושן, כמו שכתוב 'איש יהודי היה בשושן' פירוש שהיה כבר. סיבב הקב"ה והוליך את אחשוורוש לשושן שישב שם ולפיכך אמרו שצריך לקרותה כולה ולכאורה למה לנו? אך שבכל פסוק ופסוק הוא מספר גודל הנס, אך הנס הוא בהסתר פנים – כלומר שסיבב לעשות בדרך הטבע ולא כמו שהיה במצרים ביד חזקה ובזרוע נטויה. ולפיכך אנו מזכירים בכל יום ובכל יום טוב ושבת נס יציאת מצרים, ואין אנו מזכירים נס זה אף שהנס הזה היה ממיתה לחיים ובמצרים היה מעבדות לחירות וזה מה שכתוב בגמ' במגילה "ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס אמתי? בזמן המן. ולכאורה הוא תמוהה, והעניין כמו שאמרו חז"ל אסתר מין התורה מניין? דכתיב "ואנוכי אסתר אסתיר פני" ולכאורה המאמר הזה אין להבין! מה קשה לו על אסתר משאר הצדיקים?' ועונה הגר"א – 'דהיינו, שבנס שבארץ ישראל אין כ"כ חידוש , ולכך חנוכה לא נס כ"כ כמו פורים אף שהיה נס גדול מאוד, לפי שהיה בזמן המקדש. אבל מה שכתב 'אסתר מין התורה מניין?' פירושו, היכן מרומז שאפילו בהסתר פנים, דהיינו בגלות, עושה לנו נס גדול כזה ואמרו שכתוב 'ואנוכי אסתר אסתיר פני ביום ההוא' פירוש אפילו בשעת הסתר פנים אשלח את אסתר.

[ולפי זה מובן מה שאמר בהמשך ההוא מינא לר' יהושע בן חנניה אתם עם שאדונו החזיר את פניו ממנו! אין עליכם השגחת ה'! וענה לו – עוד ידו נטויה עלינו, שנאמר 'ואנוכי אסתר אסתיר'. הטענה של המין היתה טענה נכונה! לכאורה מהפסוק משמע שאכן ישנו הסתר! אך ר' יהושע בן חנניה ענה לו שעושה לנו ניסים, רק שהם בהסתר]

 

הגמ' במסכת יומא שואלת למה נקראו 'אנשי כנסת הגדולה' כך, ועונה – 'שהחזירו עטה ליושנה'

"אתא משה אמר 'האל הגדל הגבר והנורא', אתא ירמיה ואמר: 'נכרים מקרקרין בהיכלו, איה נוראותיו?' לא אמר נורא. אתא דניאל, אמר: 'נכרים משתעבדים בבנין, איה גבורותיו?' לא אמר גבור. אתו אינהו ואמרו: אדרבה, זו היא גבורת גבורתו שכובש את יצרו, שנותן ארך אפים לרשעים. ואלו הן נוראותיו - שאלמלא מוראו של הקדוש ברוך הוא היאך אומה אחת יכולה להתקיים בין האומות? ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי תקנתא דתקין משה! - אמר רבי אלעזר: מתוך שיודעין בהקדוש ברוך הוא שאמתי הוא, לפיכך לא כיזבו בו"

אחרי שעם ישראל מקבלים מרצון את הנהגת הבורא גם בהסתר פנים יכולים לומר אנשי כנסת הגדולה 'אדרבה!!' זוהי ההנהגה האמיתית שקיבלנו עלינו, מתי? במי אחשוורוש. והיתה חביבה עליהם קבלה זו יותר מיציאת מצרים.

 

וכאן נבין את דברי הר"ן מהתחלה – 'כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל' במצב הראשוני, זה שקיבלו בו את התורה – אין שום חידוש שצריך את ארץ ישראל! שהרי השגחת ה' ברורה ויש נביאים. אבל ההבנה שיש ערך לארץ ישראל, אפילו בהסתר פנים – זה חידוש! וזה מה שאמרו אנשי כנסת הגדולה! ואדרבא, בצורה החדשה – חביב עליהן יותר.

 

כמו כן אפשר לראות המהר"ל ב'אור חדש' שמסביר את משמעות כפיית הר סיני. המהר"ל משווה בין כפיית התורה לאישה אנוסה, ואת קבלתה מרצון – למפתה, וכתוב – 'לא יוכל לשלחה כל ימיו' כלומר, הקשר ביננו לבין ה', הקשר האמיתי שנמצא גם במקום של הסתר – הוא בימי אסתר ומרדכי.

 

 

שנזכה לקבל את התורה, גם השנה, מרצון

|עובר בלא תנחשו|

מוכשרים פה!!!!!

אני משרקרק לי פה מאושר!

תודה!



(רק למה לעשות לי אאוטינג?! |הולך להוריד את השפם| -צ-)

לקח לי דקה להבין מה שונה

 

 

 

 |חושד|  |חשדניסט| 

 

 

אהמ! (כן?!)

ולגלות לי בסוד

תסתובב בעוד פורומים שקשורים למנה בדרך כזו או אחרת

אבל זו רק השערה שלי

אמן, שנזכה להתחחזק בזה כמה שיותר בעז"ה...

יאללה משיח!! 

ולאהוב את כולם על אף השוני.

איך נדע אם יש כיסוי לדברים?

 

למרות שלמען האמת - גם אם לא נאמרו הדברים - היה ראוי שייאמרו.

וגם אם האיש הזה היה חולמם מהרהורי ליבו - 

 

אין ספק שזה לגמרי "חפץ חיים"...

 

יישר כחך כל המובאה.

אנצור לשוני...

צער בעלי חיים

הוא נראה מרוצה בסה"כ, לא?

(אני כבר ראיתי את זה מזמן)

(מקווה שעל כלבים מותר)

הם הולכים על 2 או על 4

אפילו שבאלי לבכות

כפר מימון, נחל עוז, כפר עזה, עלומים, נתיב העשרה ועוד ימח שמם!!

שדות נגב, סעד..

זה גורם להגברת הדיוק בהמשך הירי

 

תודה

אבל האמת היא שזה באמת מסוכן. יש לי חבר שהיה לפי בערך 7 שנים בהסדר והם ממש טווחו ע''י ערוץ 2 בשידור חי וככול שהשידור נמשך הפגיעות הלכו והתקרבו.

שילכו לעזאזל..אמן שזה יחזור אליהם איכשהו.

פחד וחרדה לחלק מהתושבים, ולזה יכולות להיות השפעות ארוכות טווח על הנפש.
ה' ירחם ישמור ויציל, ונתעורר לעשות את מה שעשו בתאריך 'תענית אסתר' "ויכו היהודים בכל אויביהם מכת הרג וחרב ואבדן ויעשו באויביהם כרצונם"!

אולי נרוויח מזה חופש לפחות..

כי הזוהר אומר שאסור להסתכל על הקשת כי זה כמין גילוי שכינה

אני יודעת שעל הירח אסור להתסכל, גם על הקשת אסור? והשמש גם?,

איך נהנה מהבריאה ככה?? 

כי זה פוגע בעיניים

תגידי לי, את רצינית??!?

על 'קידוש לבנה' שמעת??????

ובאמת יש עניין שלא להסתכל הרבה 

משום בושה של הלבנה במיעוטה

ומשום שנמשלה לשכינה

ורק יסתכל רגע לפני הברכה.

כששאלתי על זה אמרו לי רבותי שלא רגילים להקפיד על זה

יש לזה מקור כלשהו במסכת ברכות אם אני זוכרת נכון, נראה לי זה מאותה סיבה שאסור להסתכל על הכהנים בברכת כוהנים [מוזמנים לתקן אותי אם אני טועה]

למגדילי ראש 

"כל מאן דאסתכל בקשת כמאן דמסתכל בשכינתא... דכל מאן דאסתכל ביה עביד קלנא לעילא" [כל מי שמסתכל בקשת כמי שמסתכל בשכינה... וכל מי שמסתכל בו עושה קלון למעלה] זוהר שמות דף סו, ב.

שמי שמסתכל על הקשת זה סימן של פורענות או משהו..בגלל דור המבול וזה..שה' הבטיח, לכן עדיף לא לראות אותה..

מתוך מסכת חגיגה, ט"ז ע"א:

ל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם מאי היא? רבי אבא אמר: זה המסתכל בקשת, רב יוסף אמר: זה העובר עבירה בסתר. מסתכל בקשת - דכתיב כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה'... דרש רבי יהודה ברבי נחמני, מתורגמניה דריש לקיש: כל המסתכל בשלשה דברים עיניו כהות:בקשת, ובנשיא, ובכהנים. בקשת - דכתיב כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם הוא מראה דמות כבוד ה'...

הרא"ש התקשה בדברי הגמרא, הרי במסכת ברכות למדנו שהרואה קשת בענן מברך, משמע שמותר לראות, אם כן מה המשמעות של איסור הסתכלות בקשת? מה הבדל בין ראייה המותרת להסתכלות האסורה? דבריו הוזכרו בספר 'אבודרהם' (ברכת הראייה, השבח וההודאה):

נשאל הרא"ש איך מסתכלין בקשת כשמברכין. והא אמרינן בחגיגה בפרק אין דורשין (טז, א) המסתכל בקשת עיניו כהות. והשיב דאין מסתכל כרואה. כי המסתכל מוסיף ומדקדק בהבטתו יותר מהרואה.

 

מכיוון שגם אסור לספר ולבשר בשורות רעות- יש פוסקים גם שאסור לספר למישהו אחר או להפנותו להתבונן בקשת

 

הרא"ש חילק באופן הראייה: ראייה מהירה בעלמא מותרת, אך הסתכלות, דהיינו התבוננות דקדקנית, אסורה.

וכן נפסק  בטור ובשו"ע (או"ח סי' רכט סע' א)

הרואה הקשת,אומר: בא"י אלקינו מ"ה  זוכר הברית נאמן בבריתו וקיים במאמרו; ואסור להסתכל בו ביותר.

*הגמרא [ברכות נט] אומרת שמתפעלים ומברכים על קשת, וכן נפסק בשו"ע [או"ח רכ"ט, א].

*הגמרא [חגיגה טז. קידושין מ.] דורשת את הברייתא "כל שלא חס על כבוד קונו ראוי לו שלא בא לעולם"- "זה המסתכל בקשת".

*הגמרא [חגיגה טז.] אומרת, שהמסתכל בקשת עיניו כהות.
*הריטב"א מסביר "לפי שהוא (הקשת) בדמות מראה כבוד ה'... ויש בזה סוד גדול לבעלי האמת".
המהרש"א גם מסביר שיש בקשת 'דמות וזיו שכינה'.

*השו"ע [או"ח רכט, א] פוסק "ואסור להסתכל בו (בקשת) ביותר".

*האיסור הוא ההתבוננות כפי שמובא בראשונים ובאחרונים, אבל מותר לראות.

*לגבי השמש, לא ידוע לי מקור לאיסור, ונראה לי שמותר. אמנם השמש קשה להסתכל בו מבחינה טכנית וכדברי המדרש "ומי יכול להסתכל בשמש" [ילק"ש כי תשא], אבל אין בזה בעיה הלכתית.

*יש מצוה להתבונן בפלאי הבריאה ולהגיע מתוך כל ליראה ואהבת ה', כמו שדוד המלך אומר בתהילים [ח] "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת" ובעוד מקומות, וכמבואר ברמב"ם בהלכות יסודי התורה פרק ג.

אבל אמרו לי שאסור להסתכל בקשת בענן כי זה סימן שהדור הזה חייב והיה צריך להיות מבול. במקום זה מופיעה הקשת, שקשת הפוכה מסמלת שלום (ולא "מכוונת" ח"ו). לא יודע מה מקור האיסור (כנראה כתבו מעליי כבר). מה שכן, שמותר לעשות קשת עם מים שיוצאים מצינור השקייה ואין בזה בעיה.

ומרעננת כשהולכים ברחוב!

אבל למה רק שבועיים?
לפחות לפחות חודש

רק לעניין החקלאות, יש לא מעט ענפי חקלאות שסובלים מהגשם החזק!

בגלל גלי החום שפקדו אותנו הרבה עצים התחילו לפרוח, הפריחה עדינה, גשם כזה יכול לפגוע בה, ואז היבול יקטן..,

ככה לפחות יש מנקה טבעי לקיא של השיכורים ברחובות 

 

 

 

<צ>

ירדו גשמים במשך שבועיים או יותר ברציפות והיו הצפות בכל הארץ..

ובכלל, ברוך לוין - קול מלאכי...

על כל השלושה

איזה כיף לי לראות את זה

(לא יכולה להגיב עכשיו כ"כ באירוך... אבל ממש שימחת אותי )

שולחת לך כמה דברים מתוקים (ומשמינים...אבל למי אכפת) 

 

 

 

 

וקליפ חמוד שיעלה לך את מצב הרוח לכבוד חג פורים המתקרב: 

 

 

have a nice day!

הגיע לי בדיוק בזמן!!! הייתי במצברוח קצת ...

 

יש לי רק רימון הרמטי (או )בע"ה אראה את הקליפ כשיהיה לי אינטרנט עם רימון לא הרמטי...

 

(אני מתרגשת ממש ממש!!)

תודה רבה!!! ‏‎‏

הצלחת להתגבר על המנהג הרווח!

א  לַמְנַצֵּחַ, עַל-אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר;    מִזְמוֹר לְדָוִד. ב  אֵלִי אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי;    רָחוֹק מִישׁוּעָתִי, דִּבְרֵי שַׁאֲגָתִי. ג  אֱלֹהַי--אֶקְרָא יוֹמָם, וְלֹא תַעֲנֶה;    וְלַיְלָה, וְלֹא-דֻמִיָּה לִי. ד  וְאַתָּה קָדוֹשׁ--    יוֹשֵׁב, תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. ה  בְּךָ, בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ;    בָּטְחוּ, וַתְּפַלְּטֵמוֹ. ו  אֵלֶיךָ זָעֲקוּ וְנִמְלָטוּ;    בְּךָ בָטְחוּ וְלֹא-בוֹשׁוּ. ז  וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא-אִישׁ;    חֶרְפַּת אָדָם, וּבְזוּי עָם. ח  כָּל-רֹאַי, יַלְעִגוּ לִי;    יַפְטִירוּ בְשָׂפָה, יָנִיעוּ רֹאשׁ. ט  גֹּל אֶל-יְהוָה יְפַלְּטֵהוּ;    יַצִּילֵהוּ, כִּי חָפֵץ בּוֹ. י  כִּי-אַתָּה גֹחִי מִבָּטֶן;    מַבְטִיחִי, עַל-שְׁדֵי אִמִּי. יא  עָלֶיךָ, הָשְׁלַכְתִּי מֵרָחֶם;    מִבֶּטֶן אִמִּי, אֵלִי אָתָּה. יב  אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי, כִּי-צָרָה קְרוֹבָה:    כִּי-אֵין עוֹזֵר. יג  סְבָבוּנִי, פָּרִים רַבִּים;    אַבִּירֵי בָשָׁן כִּתְּרוּנִי. יד  פָּצוּ עָלַי פִּיהֶם;    אַרְיֵה, טֹרֵף וְשֹׁאֵג. טו  כַּמַּיִם נִשְׁפַּכְתִּי--    וְהִתְפָּרְדוּ, כָּל-עַצְמוֹתָי: הָיָה לִבִּי, כַּדּוֹנָג;    נָמֵס, בְּתוֹךְ מֵעָי. טז  יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ, כֹּחִי, וּלְשׁוֹנִי, מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי;    וְלַעֲפַר-מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי. יז  כִּי סְבָבוּנִי, כְּלָבִים:    עֲדַת מְרֵעִים, הִקִּיפוּנִי; כָּאֲרִי, יָדַי וְרַגְלָי. יח  אֲסַפֵּר כָּל-עַצְמוֹתָי;    הֵמָּה יַבִּיטוּ, יִרְאוּ-בִי. יט  יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם;    וְעַל-לְבוּשִׁי, יַפִּילוּ גוֹרָל. כ  וְאַתָּה יְהוָה, אַל-תִּרְחָק;    אֱיָלוּתִי, לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה. כא  הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי;    מִיַּד-כֶּלֶב, יְחִידָתִי. כב  הוֹשִׁיעֵנִי, מִפִּי אַרְיֵה;    וּמִקַּרְנֵי רֵמִים עֲנִיתָנִי. כג  אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי;    בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ. כד  יִרְאֵי יְהוָה, הַלְלוּהוּ--    כָּל-זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ; וְגוּרוּ מִמֶּנּוּ,    כָּל-זֶרַע יִשְׂרָאֵל. כה  כִּי לֹא-בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ, עֱנוּת עָנִי--    וְלֹא-הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ; וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו    שָׁמֵעַ. כו  מֵאִתְּךָ, תְּהִלָּתִי:    בְּקָהָל רָב--נְדָרַי אֲשַׁלֵּם, נֶגֶד יְרֵאָיו. כז  יֹאכְלוּ עֲנָוִים, וְיִשְׂבָּעוּ--    יְהַלְלוּ יְהוָה, דֹּרְשָׁיו; יְחִי לְבַבְכֶם    לָעַד. כח  יִזְכְּרוּ, וְיָשֻׁבוּ אֶל-יְהוָה--    כָּל-אַפְסֵי-אָרֶץ; וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ,    כָּל-מִשְׁפְּחוֹת גּוֹיִם. כט  כִּי לַיהוָה, הַמְּלוּכָה;    וּמֹשֵׁל, בַּגּוֹיִם. ל  אָכְלוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ, כָּל-דִּשְׁנֵי-אֶרֶץ--    לְפָנָיו יִכְרְעוּ, כָּל-יוֹרְדֵי עָפָר; וְנַפְשׁוֹ,    לֹא חִיָּה. לא  זֶרַע יַעַבְדֶנּוּ;    יְסֻפַּר לַאדֹנָי לַדּוֹר. לב  יָבֹאוּ, וְיַגִּידוּ צִדְקָתוֹ:    לְעַם נוֹלָד, כִּי עָשָׂה._________________________________________

רק בלי החיוך המטופש

הגוף והנפש' כדברי האלשיך על הפסוק!

מה קרה לשירשור מי ער???

 

קראי והחכימי

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t554589#6188111

ולא יעזור שום אבן שושן בשכל!

לילה הוא מצאת הכוכבים ועד עמוד השחר. מעמוד השחר זה כבר בוקר!

אין לזריחה משמעות להגדרת היום!

וכמבור בגמ' ברכות ב: והוא נלמד מפסוק בעזרא שהם היו עובדים מעמה"ש עד צאה"כ, ואח"כ הפסוק אומר שהם היו עובדים ביום ושומרים בלילה. ומוכרח שלילה תלוי בעמ"הש וצאה"כ.

 

מזלכם שלא הייתי כאן אז!

 

 

אפילו שירשור של לילה טוב הופך לדיון הילכתי?

מופים, מה יהיה איתך?

 

מי דיבר על הלכה?

זה לא מוגדר כהלכה, גם אם אבן שושן יחליט כך

 

דיברנו על הגדרות יום ולילה, ודרך המדקדקים כשמנסים להגדיר מילים - להביא פסוקים בתנ"ך.

אז זה מה שהגמרא עשתה, וזה מה שהבאתי. זהו!

 

אפילו יש יעב"ץ (מו"ק סי' פ"ו) שאסור להרה בדיקדוק בשירותים, כי בטוח הוא יחשוב על פסוקים!

 

הנה! עכשיו עברתי להלכה! טוב לך? 

 

ברוך ה'! אנו עמלים והם עמלים!

אישה בורה ועמת הארץ, זה אני

זה עץ שמאושר באופן תמידי. (הבנתי נכון?)

אהבתי את הרעיון! 

גמדה את מוכשרת

זה מקסים!

 

(אגב..זה אומר שיש לי שורשים חזקים..? )

קיץ, חורף, סתיו, אביב..

את ציירת את זה??

לו הייתי יודעת לחרוז

מילים - במשקל לארוז

אז היו לי שורות למכביר

 

לו שינה לא היתה חסרה

וריכוז לא היה במשורה

אז הייתי כותבת לך שיר

 

מכיוון שזה לא המצב... 

הנה שיר של מישהו אחר על פורים, עם קרדיט כמובן:

 

באיחולי אושר תמידי!

 

 

 

 

 

לפחות לפי הפסקאות הראשונות שכתבת

זה קצת מצחיק לכתוב ש

לו הייתי יודעת לחרוז

מילים - במשקל לארוז

אז היו לי שורות למכביר

ולהגיד שאת לא יודעת לחרוז.

 

טוב נו, יכול להיות שאת זה כתב אחד ואת זה כתב אחר?

מצחיק אבל קראתי את שכתבה הגמדה , ואהבתי , נדמה לי כאור

 

אבל אחרי קריאה של אריקל (המשובח) זה היה נדמה לי כחושך

 

(אבל בשביל לא לקלקל - אהבתי בהחלט את שתי הכתיבות)

והמשך יום נפלא 

 

שיר משמח ומחייך: 

 

יומקסים גם לך! 

לא כזה של אוטו.
כזה בבקבוק כמו אצטון ואלכוהול..
להספיג משו בבנזין ולשפשף..
אבל תזהרי על העור שלך, כן?

‏(אני בד"כ לא טורחת להוריד, זה יורד לבד אחרי כמה ימים.
רק מוודאת שהאצבעות שלי נשארו אחת אחת‎‎‏)

אני חושב שהוא יכול לעזור בד"כ

סתם לא יודעת... זה עוזר בצבע ודברים חזקים אז אני מאמינה שזה יעזור בזה..

לא זוכרת את שמו.
משתמשים בזה אצלנו במכללה להסיר את הדבק מהשולחנות.