הכינוי "דוסית אמיתית" משדר יהירות???
ואני חשבתי שזה כינוי חנון

הכינוי "דוסית אמיתית" משדר יהירות???
ואני חשבתי שזה כינוי חנון

תילהאת בסדר גמור..
את תופסת את עצמך כזאת באמת? אז מעולה. אין כאן יהירות.
לא זכור לי משהו.
משהו אמר לי את זה בדרך אגב ונדהמתי, ממש לא כוונתי להישמע יהירה.
חיה וקיימת
(את שאלת)
)
חיה וקיימת
)באמת חנוניות או משהו דוס ושגרתי כמו אין עוד מלבדו או אוהבת את אבא וכדומה..
בת-שבע77(חשבתי בהתחלה שבחרת את הכינוי כי את חושבת שחרדים הם דוסים אמיתיים בניגוד לציבור הדתי)
אז טוב שכתבת שזה נובע ממשהו אחר..
שזה לא כמו שחשבתי לפי איך שאת כותבת..
אז סליחה על החשד![]()
בכלל לא יהירה 
כלומר- משתדלת.
רק טוב שהסברת מאיפה זה נובע..![]()
חיה וקיימתדוסית אמיתית את חרדית?
את מטיילת המון באו"ח, שם זה הכי בולט
ככה גיליתי . ובגלל זה הפסקתי ללכת לשם אם שמת לב או שלא...
מי שמגדיר את עצמו כ"X האמיתי" מעורר מחשבה...
כי ניק זה על יפ רוב כינוי שבוחרים על מנת שלא ידעו מי אני באמת
הדבר הכי כבד בטבע- זה שמיכת פוך בבוקר..
חודש נהפוך הוא, פותח בהרגל קימה חדש. נמאס.
איך מתעוררים?!
איך מצליחים לגרד עוד שעה לבוקר?
איך קמים בזמן?
רק מהפחד אתה קופץ לפני 
אם אומרים "נקום בערך ב... נראה..." הרבה יותר קשה לקום.
)
תפילה (עד כמה שלא נעים לומר) היא יום יומית, ולא תמיד יש את הכח...
והראש- לא כבד מדי, אני מצליח להרים אותו, לסובב לצד השני, ולחזל"ש לשינה שלי 


זה גם פתרון טוב להרדמות מהירה!
נקודה טובה
אני יכול לקום, ללכת לשירותים, ליטול ידיים, לחזור חזרה לחדר, להתרסק על המיטה.
|כח המשיכה|
כדי שיהיו לי שעות כדי להשלים את בקרי יום ראשון הארורים...
מישהו רוצה לעזור לי?
בקצרה
1. כולם בריאים ב"ה
2. אני מוקף באנשים טובים
3. ישנתי טוב בשבת
4. פגשתי חברים
5. משהו שציפתי שיהיה לא טוב, עבר בסדר (אומנם יש הרבה מקום לשיפור, בעז"ה גם נראה אותו)
שיהיה שבוע טוב
וחודש מלא שמחה ואור



עוגת גבינה.
מי?
בקצרה
אושר תמידיוצריכה להכין מלא דברים למחר


העבודה הזאת,
בקריאה אחרונה קלטתי שאין לי פרק אחד.
נעלם.
אז להמציא אותו מ0
ולסדר עמודים
ולחרטט כל מה שצריך.
כמה נחמד <צ>!
אוף.
לפחות זה נגמר בסוף.
בנימה אופטימית זו
לילה טוב
ומחר אני צריכה לקום מוקדם..יעל מהדרום
בקטנהאחרונה
במקום זה אעשה^^^^^^^^חרדי מקורילמרות שבישיבה זה היה שונה וכמה שיותר רעש- יותר טוב
.
לא חשוב יופי וניקיון, אבל חשוב לי שלא יהיה צפוף בצורה דחוסה. אין לי אוויר
אני מעדיף שקט, יכול להסתדר עם רעש, אבל אז אני מוציא את הגרון
זה מונע בלאגן בראש...
ברור ששקט. ואם הדלת פתוחה אקום לסגור אותה.
בד"כ יש שקט אבל אם בנות מזמזמות לי מאחורי האוזן אין לי בעיה להשקיט אותן...![]()
ועדיף שקט.
אם מישהו מפריע- תלוי מי- יש כאלה שאני אבקש מהם להיות בשקט ויש כאלה שאני אתעלם או אעבור מקום.
סוג רעש- יותר מפריע דיבורים שאני יכולה להקשיב להם מאשר סתם בליל של קולות רקע.
אני יכולה ללמוד בבלגאן- אם זה לא הבלגאן שלי.... אם זה שלי- לא יכולה ללמוד שם
(אני גם מאילו שנכנסת לכיתה ומעיפה כוסות ושקיות לפח שאחרים השאירו, רק כי אני מאילו שבאמת רואים את זה!!)
רעש מקולות של לימוד- בכיף
רעש מקשקשת אחרת- אני או עוברת או מבקשת לשתוק
חשוב לי שהמקום יהיה נקי, יפה ומסודר. הראש יותר פנוי ללימוד. חשוב גם שיהיה מרווח, אני צריכה הרבה מקום! 
בעיקרון מקום שקט, אבל ממש לא מפריעה לי מוזיקה תוך כדי. אפילו מוזיקה קצבית במיוחד.
דברים שמפריעים לי מאוד ללמוד: פטפוטים של אנשים (במיוחד בשפות זרות
) פלורסנט מרצד, דלתות נטרקות.
או לפחות שלא יפריעו לי
אבל סדר ונקיון לא ממש משנים לי
כל עוד שזה לא ברמה מטרידה
שזה אחת לחודש לערך:
1. מאחד עד עשר: 4. לא חשוב לי. העיקר שיהא מקום לשבת, מקום למחשב. אם זה עם דפים אזי צריך שולחן ריק כמובן, אבל לא ממש חשוב, היופי והנקיון לא יפריע לי, אם כי במסגרת הלימודים שלי אני תמיד במקום מסודר.
2. שקט. שוב, לא ממש הגיוני שיהא רעש. באים אנשים שרוצים ללמוד וללכת. אם יש משהו שמדבר, לא אוכל להתרכז אלא אם זה קובץ שמע פועל, בד"כ מבקשת לצאת.
[אמצע הלילה אז נענה כי אין משו יותר טוב לעשות]
1. יפה? מה אכפת לי? צריכה שיהיה מסודר אחרת הכל מתבלגן לי במוח יותר ממש שמבולגן..
2. רעש. כמה שיותר רעש וכמה שפחות קשור אלי. (אני לא יכולה ללמוד בספריה, אני לא יכולה ללמוד בבית, לא יכולה ללמוד עם חברות. תזרקו אותי באמצע שומקום שיש שם סינים שמדברים עם עצמם- זה יהיה המקום האידיאלי ללימוד
]
נקודה טובה


נקודה טובה
נקודה טובהשל הרב עמיר כץ. זה פרוש רק על מעשה מאבדת בת מלך.
זה בשפה ממש קלילה
רק תזכירי לי באישי כי אני ישכח
שלא אתפחלץ שאראה אותו.... תזכו למצוות!! 
איך יודעים מתי לכפול את הה"א?
ויש ה' שורשית רק בשורשים ג"נ כת"מ-
גבה, נגה , כמה, תמה, מהמה.
או שלא הבנתי את כוונתך
מה את ומה חייך
אז, פשוט תסלחי לה. פשוט. תסלחי.
וזהו
כמו שאמרת, בתמימות.
חליל הרועיםבטוחה שחשבת על זה אבל לשמוע את זה שוב לפעמים יכול לעזור מאד בלהפנים את זה.
זה אפשרי גם במקרים קשים במיוחד, צריך לחשוב על צדדים החיוביים והטובים.
אם תכתוב את כל נקודות הזכות שבה, כולל נסיון למצוא נקודות זכות במה שהיא עשתה לך (וזה קשה, אני יודעת)
תוכל להסתכל על זה שוב ושוב, עד שבסוף תרגיש שמחלת
(כשמסתכלים שוב ושוב בטוב זה עוזר)
מחשבות זה פחות יעיל, כי תמיד כנגד נסיון לדון לכף זכות עולה המחשבה על מה שהיא עשתה ומכבה את הנסיון
גם מסכימה עם העיצה השניה של כתר-
תכוון טוב טוב בתפילה "שלא יענש שום אדם בסיבתי"
אמן!
פתאום עולה בי המחשבה שאולי אני מעכבת מישהי מלהתחתן..
גם לי יש מקרה דומה-
יש מישהי שגם בי התעללה מילולית מאז גיל 10..
הבעיה שהיא עדין לא הפסיקה- היא עדין ממשיכה מידי פעם, רק הרבה פחות
אז אני לא ממש מסוגלת לסלוח לה (בעיקר שכמו שכתבת זה ממשיך להשפיע לרעה עד היום)
אבל אם זה מעכב לה את השידוך אני אשתדל לסלוח לה לפחות על מה שהיה בעבר
אז תודה על החיזוק!
לשמור טינה בלב זה לא בריא!
תנסה לחשוב מה התועלת שלך מלשמור את הטינה בלב (אפילו תעשה רשימה של בעד ונגד שמירת הטינה)
לאט לאט היא תזרום והטינה תיעלם..
תמשיך לנסות
"מעביר אשמותינו בכל שנה ושנה"
תמשיכו! חסדי הים:חליל הרועים
קח את האהבת ישראל הזו שממלאת לך את הלב-
ותפנה אותה לכתובת אחת - למי שאתה צריך למחול
עיצה אחרת-
לאפשר לך פעם אחת לכאוב באמת באמת את הפגיעה, להרגיש את זה, לבכות על זה, לכתוב לך את הסיפור או מכתב תגובה או משהוא
ולהשתחרר
חליל הרועיםלי עזר לשמוע אותו שוב ושוב...
(גיא צבי מינצ, ניגון עדין)
מהי סליחה?
שימי לב
אנשים חושבים מדברים ומתנהגים מתוך הסיפור שלהם
ראובן רואה את שמעון כפי הסיפור שלו עצמו (ראובן) ולא כפי ששמעון באמת
וכל מה ש"יפגע" בו (ראובן בשמעון) , זה אך ורק פגיעה באותו "שמעון" בסיפור שלו עצמו (ראובן).
כך שרק שמעון יכול לפגוע בעצמו
[ובעצם גם ראובן פסל במומו]
וכמו שאמר ר' נחמן שהוא מבין את המתנגדים לו, כי הם מתנגדים למה שציירו להם עליו ולא לו
זהו גם פירוש הפסוק "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא" - כיוון שאין כאן משו אישי
ב"ה
(משהו שאולי יעכיר את האווירה. אם זה לא מתאים, אפשר להתעלם)
אני מניחה שלא מדובר במקרה שבו בקשו את הסליחה.
אם היו מבקשים, היה יותר קל לסלוח?
אני מניחה שכן.
אלי זה ישמע רע ואישית, לא בטוח שהייתי עושה את זה:
לדבר איתה על זה.
אישית, מה שכן הייתי עושה הוא להמשיך להתפלל עם 'הטינה' בלב. לדעת לומר "מה המקום שלי. אלו התחושות שלי. ולמרות הכל, אני מתפלל/ת." לפי מה שכתבת, אני מבינה שזה השלב שבו אתה נמצא. ואתה רוצה להעמיק שלב נוסף: לסלוח.
לפי דעתי, סליחה באה מתוך תיקון. אם הפוגע/ת משנה את ההתנהגות. מתחרט/ת. וכל מה שכרוך בכך. אז הסליחה מגיעה. (ולו מכורח המציאות ולא דווקא כנקמה).
הדרך הטובה ביותר לדעת שאדם שינה את התנהגותו היא שהוא בא ומבקש סליחה.
אבל אי אפשר לכפות על מישהו לבוא ולהתנצל. כמו שא אפשר לכפות על מישהו לסלוח. וגם לו היה אפשר, זה לא מוסרי בעיניי.
אז, לדעתי, משהו שאפשר לעשות הוא לחפש האם היא שינתה את ההתנהגות שלה?
אנו לא בוחני כליות ולב. אי אפשר להיות בטוחים. מצד שני, לבוא ולגשת זה מחוץ לתחום עד כמה שידוע לי.
אז מה אפשר לעשות? אפשר לנסות לברר על כך עד כמה שאפשר.
ואפשר להתפלל לרפואתה: שאם היא חזרה בתשובה- זו זכות שמזכירים עליה. ואם היא לא חזרה בתשובה על כך- שתרפא ותוכל לתקן.
זו דעתי. (אולי לא הועלתי כלל. ואולי אף סיבכתי את המצב. לדעתי לא מתעלמים מרגשות. ואם לא מתאים מה שאמרתי- בהחלט מאשרת להתעלם. מנצלת אם זה לא היה במקום) שבוע טוב ומבורך.
דבורה הנביאה, בבואה לתאר את גיבורי ישראל שמסרו עצמם למען העם, אומרת "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (שופטים ה). וחז"ל מפרשים: אלו הנעלבין ואינם עולבין שומעין חרפתן ואינם משיבים, עושין מאהבה ושמחין ביסורין (שבת פח, ב).
המשפט הזה תמיד מזכיר לי את הסיפור של חיים ולדר (מתוך ילדים בעקבות העבר) על ילד שאמא שלו הייתה חולה ולא היה להם כסף, אז הם מכרו את המעיל שלו. יום אחד ילד אחד הקניט אותו ואז הוא שם לב שהוא לובש את המעיל שהוא מכר, אז הוא התלבט אם להחזיר לו על העקיצה, אבל לבסוף הוא התגבר ולא אמר כלום. וכמובן שבסוף אמא שלו הבריאה...
אם מישהו במרכז וצריך להגיע לקרנ"ש או לאיזור שידבר איתי.
חייב ליסוע אבל קצת עייף ומעדיף שלא ליסוע לבד.
אז בהלוך נסעתי לבד..
אבל בחזור, איזה טרמפיסט!!! העסיק אותי כל הנסיעה,שכחתי שאני עייף!!
(מסתבר שיש סיטואציות שזה דווקא טוב שהטרמפיסט אוהב לדבר..)
חליל הרועיםבתור הטרמפיסט... אני חושב שהייתי מנסה קודם לברר בעדינות עם הנהג
עד כמה הוא מעוניין לשמוע את הגיגיך..
(לזכותו של הטרמפיסט שלי ייאמר שאמרתי לו יחסית בתחילת הנסיעה שאני שמח שהוא עלה עלי כי
אני קצת עייף ולא רציתי ליסוע לבד..)
b.n
לא שמעתי על טרמפיסטים שמתחילים לחפור לנהגטנגענס
טאבולה ראסהאחרונה
שינה בשבת (והרבה ממנה) תענוג.
חלונות שווא ידברו.

אושר תמידי
מרדכי
אז היה לי חשבון מתמטי על עובי האדנים בפרשת השבוע
אבל צאדיקה רוצה שאני לא אכתוב כאן ד"ת, אלא בראש יהודי.
אז עשיתי ניסיון!

זה נשמר לך במין קבוצה כזאת "הודעות שידור" או משו כזה [זה על הפלאפון השני שלי אז אנלא יכולה לבדוק לך כרגע..]
אבל זה נשמר לך- כל האנשים ששלחת אליהם..
[מניסיון. שלחתי פעם הודעה להתפלל לרפואת בנאדם ואח"כ רציתי לשלוח לאותם אנשים שלא צריך להתפלל- והיה את זה
]
להוסיף לשידור עוד אנשים...

ומחכה לו, לא.. זה הודעה חדשה 
לכתוב כאן. זה נכון??
כתר הרימון
משה
עוגי פלצת
כתר הרימון
.




חיה וקיימת
כתר הרימון
מרדכי
נועם ההיום יומולדת.
אבל של 23 ![]()

חיה וקיימתי'זקנה אחת! ![]()
תודה על המחמאה ![]()
שתזכה לבזבז את הזמן שלך על דברים יותר מועילים לעם ישראל מאו"ח וצמ"ע..
מרדכיבס"ד
וכמו ששלומי איחל, אני גם מקווה לא להיות פה יותר מידי!
(תתפללו שאכן אצליח
)
אבל מזל טוב 
ודמיינתי דובון גומי קטן תקוע במעיים ושאר האוכל עובר הלאה והוא מסתכל על האוכל ועצוב שהוא לא יכול להצטרף אליו![]()
בקצרהסוכריות גומי לא קשורות לגומי
הן עשויות מג'לטין
לעומת זאת מסטיק,
בעבר היה עשוי מגומי, מה שנקרא גומי לעיסה
היום מייצרים את זה מחומרים סינטטים, שהם באמת לא מתעכלים בבטן
אבל לשמחתנו הגוף יודע לפלוט אותם

רמות פולין- כן. ירמיהו- כן.
כי אם כן- עצתי שתקחי מונית... יכול להיות די מורט עצבים לנסוע באוטובוסים ממקום למקום...
|מנסה לחשוב|
מרחוב שירת הים ברמות- לרמות פולין- לא יהיה קשה באוטובוס (אני מקווה... אלא אם הקווים ממש מנותקים ואז צריך לחזור לצומת רמות ולעלות על קו אחר...)
מרמות לרחוב ירמיהו- מן הסתם קו שעובר בצומת בר אילן- 72 למשל
מרחוב ירמיהו להר חומה? בטח לת"מ ומשם עוד קו...
|בימבה|
בביה"ס בו אני עובדת:
ילדים בכיתה ב' מדקלמים-
"יש המון משפחות מכל הסוגים ומכל המינים
משפחות עם אבא ואמא וילדים....
משפחות עם שני אימהות
משפחות עם שני אבות...
והעיקר שבכל משפחה יש המון קבלה ואהבה"
(כפיים)
![]()
התפלאתי שעושים טקס ליום המשפחה, והיה לי בראש איזה ניחוש שבטח זו עוד הזדמנות להכניס קצת "ערכים" בתלמידים...
הייתי פעם בבית ספר איכותי באמת- שבו בכל מחצית- כל ילד כתב לעצמו תעודה (קיבל טופס עם פרמטרים, ומילא אותם)- כדי ללמוד הערכה עצמית,
וגם קיבל תעודה ממולאת ע"י המורה -שהיתה הרבה יותר מפורטת מלתת מספר לכל מקצוע- כל תחום היה מפורק להערכה במספר מיומנויות.
אז הנה קצת נתונים על השמות של בנות
נקודה טובהאחרונהhttp://he.sommer-sommer.com/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%97/
יצא לי כמעט אותו דבר 53%-47%
וואו איזה פער!..
![]()
34% ימין. 66% שמאל.
שיניתי רק תשובה אחת (הצלבת היד על החזה. התלבטתי האם זה ספונטאני
או בגלל ההרגל בהלכות תפילה).
לך תבין (באיזשהו צד של המוח).
פחחחחחח...
הייתי ממש ספונטני אבל מבחן כזה לא יכול לקבוע באמת.
|הולך לעשות שוב|
56 שמאל 44 ימין. המבחן הזה קצר מידי..
שיר ידידתנו מילא
והזוי
לבי ובשריאל תזלזלי בעצמך 
אגב, גם לי זה יצא הזוי. אני יצירתית?! אוקסימורון!
חרדי מקורי
מה שבכלל לא בטוח.
אצלי הלב יותר שימושי
אז...
באיזה צד של הלב אתם משתמשים?
ברכות
הנכם משתמשים במוחכם בצורה שווה.
יצא לי: 81% ימין ו- 19% שמאל !
הלוואי...אבל ממש לא נכון לגבי..
ואאאווו.... מעניין...
מיצד אחד אני שמחה שהמוח שלי נענה לחוקים ולסדר.
מיצד שני יש בי הרבה. מן החלק הימני....
מעניין מש.
ואני כן מרגישה שזה טיפלה אמין.
אבל אנלא באמת מבינה בזה
אה ועוד בר, הצד השמאלי מאופיין יותר כ״גברי״....
מוריה.ר =)זה חסום ברימון, ולא חשבתי ששווה לבקש מאשתי לפתוח
אבל זה נשמע משהו מפונטז שמישהו המציא
ויצא לה שמאל גדול...
נהרה... תעשי גם!!!

















