מצד האמת.

החסיד נהג בעצמו מידת חסידות.

ויפה שעשה את זה על חשבונו ולא על חשבונך..

שזה גורם לך להרגיש שאת מצורעת או משהו..

כאילו עצם זה שהתיישבת- לא מתאים למישהו כי את בת או כל דבר אחר.. לא מרגיש נעים..

כדי לא להגיע לסיטואציות הללו אני אעדיף במקומות מסוימים בכלל לא לשבת/לא להיכנס בכלל למעלית- העיקר לא להרגיש ככה....

ולפעמים אני חושבת לעצמי כאילו למה בכלל? הרי זה לא שמשהו שאני עושה לא בסדר, זה רק בגלל מה שאני.

ליד בחורה חרדיה והיא תקום?

אותו דבר!

ותתפלאי לשמוע, לי עצמי עשו את זה גם כן, (במעלית)

ודוקא לא הרגשתי מצורע, היא מחמירה, וזכותה, וכל הכבוד לה!

זה כבר מתחיל להימאס שצריך לחשוב פעמיים- אם לשבת או להיכנס למעלית רק כי יש בנים, שכמעט תמיד יתנו לך הרגשה רעה אם תשבי/תכנסי.

זה סתם הדרת נשים...

בנתיים הכל בראש שלך

דמיונות על גבי דמיונות..

להתייחס לאישה כמו דבר מוקצה זה דבר משפיל.

וזה בתור בת, שעוברת את זה לפעמים כמה פעמיים ביום.

וכן, זה מדיר, וזה מזלזל.

זה מתחיל כשלא נכנסים איתך לאותה מעלית/ לא יושבים באותו ספסל ואח"כ הפרדה באוטובוסים- ואז גם יבקשו ממך לעמוד ולעבור לאחור.

הכל מתחיל מאותה גישה!

אני גם קמה כשגברים מתישבים לידי. אז מה זה - הדרת גברים?!?!?

לא להיכנס בגלל שיש שם אישה נותן את התחושה מבזה...

זו הדרת גברים מבחינתך?

או שזה כבר לא נכנס ל"אופנה"?

זה עדיין החיים.

קחי את זה איך שבא לך.

אני לא נפגע מזה, ולא מחשיב את זה להדרת גברים

את רוצה לקחת את זה כך? קחי!

זה לא ישנה את המציאות, וזה עדיין יהיה החיים!

לא הייתי יושבת.

אבל אם כבר יושבים לידי, אני לא אקום. לא יודעת.. יצא שכרו בהפסדו

אולי לא הלכתית ממש, אבל יאמרו שלא ראוי

אצלנו בשכונה הרב אמר שמותר לעלות במעלית עם אשה בבנין אחר, אבל אסור לעלות בבנין שלך עם שכינה שלך כי אתה מכיר אותה.

זה לא נשמע איסור הלכתי, ויותר ענין של "לא ראוי"

סתם כך, יש מקום להתחשב בחומרה של מישהו שצריך לקום בגללך, אם הלפי רבותיו זה לא רק חומרה אלא חיוב. מסכן, הוא לא אשם שהחלטת לשבת לידו.

אבל אם לא יכלת לדעת, אז אין מה  לעשות

צורך "להתחשב" בחומרה כזו לדעתי - ולא לשבת בגלל זה.

הרי מדובר בספסל מחובר לריצפה, ארוך. היא התיישבה בקצהו השני. לא יעלה על הדעת שנשים לא תשבנה במרחק כזה. 

זה לא כמו באוטובוס, שהישיבה קרובה.

[כמובן, אם היא יודעת מראש, וגם היא רוצה לעשות לו "מידת חסידות" - זכותה.. ואם הוא רווק - זה ממש יכול להיות שידוך טוב..]

אם לפי רבותיו זה לא רק חומרא, קשה לומר שזכותך לעשות מה שבא לך.

אסור לך להכשיל אותו בדבר שלפי דעתו יש בזה איסור.

מה שאת אומרת נכון רק אם גם הוא חושב שזה חומרא.

אבל האמת שלא שמתי לב שזה היה ספסל גדול, במקרה כזה לא שמעתי שיש אוסרים.

ואני כמעט בטוח שהוא קפץ מבהלה ולא יותר.

אם רבותיו אומרים שזה חומרא, את צודקת.

אם רבותיו אומרים שאסור - אסור לך להכשיל אותו.

יש על זה סעיף מפורש בשו"ע שאסור להאכיל אדם שאסור לו לפי דעתו.

למה לא נצטרך להתחשב בו אם הוא מחויב למשהו?

כל ויכוח בין אשכנזים וספרדים , כל מחלוקת בין רבנים

אם זכור לי נכון (ואני לא בטוח בכלל) הרב וואזנר אוסר מן הדין לשבת ליד אישה. אם את יושבת ליד אדם כשה, והוא נניח יושן ולא שם לב - הכשלת אותו!

הוא לא "בחר" להחמיר. זה מה שהוא צריך לעשות. למה זה שונה מכל מצוה שהוא מחויב בה?

אם לכהן אסור ליסוע מעל קבר, ויש בכביש 1 בנתיב הימני קבר מתחת לכביש (כך המציאות!)

הנהג לא מחויב לעבור לנתיב השמאלי?!

ואם הוא לא כהן, אז מה?

אותו דבר אם יש רב שאוסר, ואני נוהג כמותו, למה לא תצטרך להתחשב בי? לי זה איסור כמו כל איסור אחר!

אין שום הגיון שהכהן יצטרך לרדת.

הוא שילם כמו כולם, ואין סיבה שלא יתחשבו בצרכים המיוחדים שלו. זה צורך לא העדפה

אם הוא היה חולה אסטמה גם כן היית אומרת שלא צריך להתחשב ואפשר לעשן לידו?

זה מסוכן לך!!!

הוא יכול לא לעלות לאוטובוס מלכתחילה, אבל מדובר בסך הכל לעבור נתיב...

וענין שיוכי הוא לא בחירה.

לאחר שאדם בחר רב, הוא לא יכול לומר - "לא בא לי, אני בוחר רב אחר" כך שעכשיו הוא מחויב.

לא עומדים כל הנסיעה בגלל זה, בסך הכל מתארגנים.

את צודקת שמגיע שלב שאדם יחיד לא יכול להכריח את הרוב להתחשב במוגבלתו, והוא יצטרך ליסוע במונית.

כאילו ממש ישבת על הספסל?!?!

מותר לבנות לשבת על ספסל?

ובכלל, מה זה עוזר שישבת על הקצה, הרי הוא פונה לבנות ברבים

וזה אומר שישבו הרבה בנות על הספסל

ואחת מהן היתה ממש קרובה אליו

היית צריכה לקחת את זה בחשבון.

סתם, 

אני חושב שלא רק שברור שאין בעיה עם מה שעשית

אלא אולי יש בעיה עם מה שהוא עשה

כי זה לא חסידות על חשבונו 

אלא על חשבונך, כי הוא היה צריך לחשוש שזה יפגע בך

ולכן, אם הוא רצה לנהוג בחסידות (שזה כשלעצמו סבבה) היה עליו שלא לשבת לכתחילה.

ברחוב שמא תבוא אשה ותשב לידו.

מספרים ע הגרש"ז איערבך שקם וירד מהאוטובוס כדי שלא תיפגע.

אבל יתכן מאד שהוא "קפץ" בלי לשים לב שאולי היא תיפגע

ואחרי זה הוא התבייש ולא היה לו מה לעשות

אבל אם הוא מתכוון לעמוד כשהיא מגיעה אז זה בעייתי ולא ראוי

ואם הוא ממש לא רוצה לשבת ליד אשה

אז שמלכתחילה לא ישב בספסל. 

ומהסיפור על הגרש"ז היה אולי ניתן ללמוד ראיה לדברי אבל

א. זה סיפור, ואפשר לנסות להסביר בעוד אופנים, כמו שעשית

ב. למה צריך ראיה בכלל? האם החשש שהיא תיפגע לא חמור מספיק?

הוא לא עשה משהו שאמור לפגוע בה.

היא מרגישה פגם בעצמה בכך שהוא מחמיר בענייני צניעות

זו בעיה שלה, אין סיבה אמיתית שתיפגע (גם אם היא חושבת שזה הזוי

ק"ו אם היא טועה בזה) ואם היא החליטה להיפגע - היא פגעה בעצמה

(אפשר להגיד שיש כאן מידת חסידות אבל להגיד שהוא לא בסדר

כי היא רואה דברים עקום?) 

מה זה סיבה "אמיתית"?

כל אחת הייתה מרגישה לא נעים מזה (וזה מספיק לצורך העניין, אני לא מתכוון על ממש להיפגע בהכרח)

הנוכחות שלה לא רצויה מבחינתו, והוא מראה את זה בפומבי.  זה ממש משפיל

לא הנוכחות שלה מפריעה אלא נוכחות של בת בקירבתו.

ז"א שאם היא נפגעת או שהיא רואה את מעשיו כאישיים (לא חכם ולא בעיה שלו)

או שהיא רואה בהחמרה בדיני צניעות כדבר שמשפיל ומבזה נשים (בזה להתחשב?)

בשביל לא לעשות את זה. 

היום מותר להיפגע מכל דבר

אותו חרדי מוזמן להציע לה פרח כניחום על העדרותו מהספסל מטעמי צניעות.

אבל להשאר לשבת שם למרות שבוער לו הישבן??

אם הוא מכיר בעצמו שהוא עלול להכשל בהרהורים וכיוצ"ב, לא יהיה רב אחד שיורה לו להשאר על הספסל

"מן הזהירות- שלא תרבה להזהר"

[חובות הלבבות]

לא חומרה ולא נעליים

הוא פשוט ירד עליהם, והתכוין לזה

זה נסיון ברור להעליב בצחוק, לא להחמיר

קורה.

לפעמים אומרים דברים מעליבים בצחוק אצל גברים, ולא נעלבים מהם.

אבל זה לא קשור לחומרה

ומה רמת החומרה.

וזה נקרא משקל החסידות במסילת ישרים

באופן כללי,

כדאי ללמוד מסילת ישרים.

זה מיישר את הראש ומסדר את הבילבולים.

יש דברים בענייני כשרות שאנשים יחמירו בהם בבית שלהם, אבל כשהם אצל אחרים, הם פחות יקפידו,

אבל בפסח אי אפשר!

יש מקום להתחשב, אם ברור שמדובר בחומרא ואין פגם במגיש

והוא מחליט להיעלב בכל מקרה אז את לא פוגעת בו הוא פוגע בעצמו.

(יש הרבה מיקרים שאנשים לא מבינים לחלוטין את מבנה ההלכה

ולכן יפגעו ובבזה יש להתחשב) 

כאן היא נפגעת כי מבחינתה הקפדה יתרה בהלכות צניעות

הכוונה הנסתרת שלה היא שנשים הם "צרעת" (כנאמר לעיל)

מי שסוברת כך - זו בעיה שלה ואין צורך להתחשב בכל טעות

אני לא אוכל אצל מי שאני לא סומכת עליו-

אבל אני כן אשתדל לאכול מה שאני כן יכולה.

דווקא אצל חילונים זה יותר קל- כי הם מוכנים לזה.

הבעיה לפעמים עם דתיים שלא אוכלים גוש קטיף ולא בודקים טוב, או שאוכלים חלב עכו"ם.

כי זה מעיקר הדין. 

אבל כשאני מתארחת- כל קולא שאני יכולה לסמוך עליה- אני סומכת.

(אחותי, שהיא באמת צדיקה, משתמשת בכלי זכוכית לחלבי וגם לבשרי (אחרי שטיפה) לפי הר' עובדיה זצ"ל.

אני אוכלת אצלה למרות שאצלנו פוסקים שזה אסור.

וכנ"ל היא תאכל אצלי- למרות שאני משתמשת בתנור אחד כל עוד זה מכוסה, והיא לא.

או כשאני מתארחת אצל חברה שמותר לה לשים לח על פלטה בשבת.)

וכן- זה מעליב כשלא אוכלים מהכלים שלי כי הם "טרפים" לפי דעתם- הרי יש רבנים שאומרים שזה מותר! אז טרף זה ודאי לא. זה כאילו אמרו עלי שאני אוכלת טריפות. (ואני אומרת את זה כי עשו לי את זה.)

הרי את יודעת שהוא לא חושב שאת לא בסדר כיוון שאת הולכת 

לפי הפסיקה שלך, אבל הוא (או רבו) פוסק אחרת ולכן לשיטתו אסור?

איפה שייך עלבון? (ויש מקרים שממש לא שייך להתיר, כמו שספרדי שיאכל לא חלק

אצל אשכנזי זו בעיה קשה (כיום יש סיבות אחרות להתיר) כי לפי פסיקת

השו"ע זו ממש טריפה ואותו הדבר למי שפוסק שכלי זכוכית בולעים

זה יכול ממש להיות איסור דאורייתא וכבר מצינו בעם ישראל

שיש מח' שלדעת אחד זו מצוה ולשני איסור סקילה וודאי שמי שסובר

שזה איסור לא יכול להתיר משום שמא יפגע האחר

גם לגבי ב"ה וב"ש שנשאו נשים הגמ' שואלת איך יתכן הרי יש נשים מב"ש

שלדעת ב"ה הן ממזרות ועונה שב"ש הודיעו להם שלא ישאו אותן

כיוון שלשיטתם זה איסור) 

לי לא היתה בעיה אם מישהו קם מהספסל כשאני הייתי מתיישבת עליו.

ההפך הוא הנכון - היה לי יותר מקום לשבת.

אולי, ר"ל, ירצה להחמיר ולא להסתכל על נשים,

ואני אעבור בדיוק ברחוב,

ומאוד אפגע אם לא ירצה להסתכל עלי,

וארגיש שהוא ממש מדיר אותי (ממה בדיוק? מנכסי? לא משנה, העיקר ההרגשה)

ומה פתאום הוא יחמיר על חשבוני?

אני הרי יצאתי גם לרחוב באותו יום!!

רוצה להחמיר??? מעצר בית מיידי ל90 יום!!

מה שמותר - מותר

והמחמיר  - יחמיר על עצמו

מזכיר לי 'חסיד' אחד שבבית מלון הקים אותנו מהשולחן כי רצה לשבת ליד הקיר ולהסיט את עיניו הקדושות אל הקיר

ויותר מכך- זה היה יכול להיות מסוכן אם הוא היה ממשיך לשבת, אז- מנסיון - היית צריכה לקום, מחשש ל.. .

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל