פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1792)

וואו איזה כיף היה לישון הלילה...

אותי זה הצחיק

http://www.bresslev.info/files/parshathaman.pdf

איש בתורה לא כתב בפורום.

אתה צריך סיבה למה לא, ולא למה כן.

משתמע אם-כן מההודעה שלך שיש לך כלל שציון תאריך חייב להיות בדיוק כמו בתורה. מאיפה הכלל הזה?

לא התכוונתי.

סליחה שוב. מה שהתכוונתי לשאול, לגמרי ברצינות, הוא מדוע ההנחה שצורת כתיבת התאריך שלנו צריכה להיות בדיוק כמו בתורה?

ה...

האם יש בזה ערך?

מדוע לשון חכמים במשנה אינה זהה ללשון המקראית?

גם אז אמרתי לשדרותי,

שלא כל מילה בתורה, הן תחבירית והן רעיונית, מורה לנו על היום.

כמו שבתורה כתובות מילים רבות שכיום אין להן שימוש, זה רע? לאו דווקא (ועל זה היה הדיון בזמנו).

ואם  מנין השנים הוא בדרך  מסוימת שם- לא בהכרח מורה לנו "מנו כך גם אתם". בתורה מונים במספרים, זה אומר שצריך להיות כך ולא אחרת? לא. הכל בסדר... מטבע הדברים היהודים יצרו להם לוח שנה לפיו הם הולכים, עם שמות שהם אימצו (תמוהים מאוד מאוד!) וספירה מסוימת.

לגבי דרך המניין: דווקא הגיוני שמנין השנים יהיה לפי בריאת התורה, ולא לפי יצ"מ. יצ"מ זה אירוע התהוותנו כאומה, אך לא אירוע שלדורות יחלו לספור את השנים לפיו.

(עם דבר אחד אני מסכימה- שמוטב להשתמש במספרים ולא באותיות. זה כל כך לא נוח!)

ב. בתורה יש מספרים, אבל לא אופני ספירה מקוצרים

(כגון ש-1 ו-א' מייצגים "אחת", 2 ו-ב' מייצגים "שתיים" וכו').

ג. בכוזרי החבר אומר למלך כוזר, שהבחירה בישראל היא דבר

כ"כ עיקרי באמונה, שהוא יתאר לפני הכול את הקב"ה כבוחר

בישראל ומוציאם ממצרים.

ד. כדבריי לעיל, אותיות הן דרך ייצוג של מספרים.

וגם אם לא נוח, אולי יש ערך בשימוש באותיות עבריות ולא בספרות

הודיות ערביות? בשביל ערכים מקריבים מהנוחות.

הספרות (1,2,3,4,5...) והאותיות (א,ב,ג,ד,...כ,כא,כב)

הן סה"כ דרכי ייצוג למספרים.

יש הבדל בין צורות המספרים המוכרות לנו (1,2,3)

שמקורן מהודו-ערב, לבין המספרים - אותם אנחנו באמת

מציינים על ידי אותיות.

לפחות לפי הרמב"ן

(כמו שכתבתי כאן: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t605782#6720119 )

שהשימוש במספרים יותר נוח,

והוא בוודאי לא פסול - הרי כך נכתב בתורה,

אז למה משתמשים באותיות - שזה פחות נח?

(ולא כמו שהבנתי קודם - שצריך להשתמש במספרים כי כך כתוב בתורה.)

האם הבנתי עכשיו נכון?

כמו שעוגי פלצת כתב למעלה http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t605782#6720663

(וסתם בהקשר של שימוש בספרות מול אותיות נראה לי שלנו באמת יותר נוח להשתמש במספרים שמיוצגים ע"י ספרות ולא אותיות, אבל פעם היו רגילים לגמרי לייצוג מספרים באותיות. (באותו אופן שדפים בגמרא ובספרי קודש בכלל ממוספרים בייצוג של אותיות.) וזה נשאר.)

את הסוף של ההודעה שלך (אחרי סימן השאלה) לא הבנתי.

שהוא מנין שמתחיל 1000 שנה אחרי יציאת מצרים

רבנן תיקנו למנות כך משום כבוד מלכות

רק בזמן הראשונים עברו האנשים לספור מבריאת העולם.

לדעתי הסיבה לזה היא שלאחר שנקבע הלוח, היה חשוב מאד לדעת איזה שנה אנחנו כדי לדעת מתי המולד

תלמד אופציה חדשה: קוראים לה עריכה.

למטה, ליד איפה שאתה לוחץ לתגובה להודעה שלך,

יש עוד לחצן, קוראים לו עריכה.

ב"הצלחה..

תראי כמה הודעות ערכתי!

לא יודע מה קרה, כשניסיתי לערוך המערכת אמרה שאין לי הרשאות!

ולא נותרה ברירה אלא לכתוב תגובה נפרדת

רק בשרשור הזה, איזה מוזר.

לפי הרמב"ן על החודש הזה לכם - יש משמעות לכך שמשתמשים בשמות הבבלים.

ולע"ד גם על ענין השנים עונה שם

(רמב"ן שמות, יב, ב ד"ה וכמו)

http://www.ateret4u.com/online/f_01584.html#HtmpReportNum0011_L2

אבל-למה החודשים בבליים?

בעבר השתמשו בתאריך מספרי ("עשירי לחודש הראשון") ובשנים ליציאת מצרים.

לאחר מכן עברו לשימוש בשמות "עבריים" (משעשע לקרוא להם כך - תשרי, חשוון וכו'), ושינו לספירה מבריאת העולם.

שתי הספירות נכונות,

ושתיהן קבילות ביהדות.

אלא שהספירה הראשונה - זו ליציאת מצרים, מסמלת את הספירה מהיום בו נהיינו לעם,

והספירה השנייה - זו של בריאת העולם, מסמלת את הספירה מהיום בו התחילה האנושות.

(ואגב, במהלך ההיסטוריה כל הזמן בחרו ספירות שונות לספור לפיהם, ולא בהכרח שמרו על הספירה ליציאת מצרים - "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן, בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן, מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר" ...)

אני אישית כותבת בסיכומים שלי תאריכים עבריים מלאים לבריאת האדם (למשל, היום ז' שבט ה'תשע"ד) וזה אחד המאפיינים הייחודיים של הסיכומים שלי (ואני סטודנטית באוני' ת"א, זה באמת נדיר שם )

כל אחד יעשה כמנהגו ומנהג רבו

היה מפשט את כל החישובים שאני מוצא את עצמי עושה בשנים לועזיות רק כי זה קל יותר לחשב 2007-2003 לעומת תשע"ד-תשס"ב....

א. האם התאריך שאנחנו משתמשים בו - הוא אמיתי ומדוייק?

כן, יש לנו מסורת מהימנה עליו 

ב. האם נכון למנות שנים כמו שאנחנו משתמשים בתאריך לבריאת העולם ולא ליציאת מצרים? 

ג. האם מניין החודשים צריך להיות מתשרי או מניסן? האם המניין צריך להיות במספרים או בשמות שהעלנו מבבל? 

ד. האם צורת ציון המניין צריכה להיות בספרות, באותיות, או בכתיבת שם המספרים? 

ה. בדורות ראשונים נהגו ישראל לכתוב את מניין השטרות- האם יהיה נכון לנו לכתוב את מניין השטרות? האם יהיה נכון לנו לכתוב תיארוך אחר שבא באותו רעיון (-כלומר- מניין השטרות הוא למלכות יוון- ששלטו באותה תק' בא"י, בדורות אח"כ כתבו מניין לפי מלכות רומי, האם יהיה נכון הלכתית לנו לכתוב את מניין השנים לשילטון הישראלי בא"ע בימינו?) 

יש סוגיה בדפים הראשונים של מסכת ע"ז (מחילה, לא זוכרת עמוד מדוייק) -תעיין שם, עם כל ראשון ואחרון שתשיג ידך...

ו. לרב מדן יש שיטה בנושא- מה היא באמת? על מה הוא מתבסס? 

(אני מציעה לך לעשות חיפוש בגוגל או ברמב"י למצוא אם יש מאמר שהרב מדן כתב בנושא.. מן הסתם יש... אם אתה צריך עזרה בזה- באישי ) 

והבהיר של השאלות!

שתגידי לי שכוייח על ההכוונה לאיפה לחפש תשובות... 

לזרוק שאלות בפורום זה לא חכמה

לא זרקת שאלות, אלא סיכמת שאלות שעלו בהודעה קודמת, כאשר לפני כן בשרשור כל אחד (כולל אותי) בחר להתייחס רק לחלק מהשאלות שעלו ממנה, מעצלות או מסיבה אחרת, ונהיה דיון מבולגן.)

מי ער וזה

עוררת בי חיוך

אבל זה ארוך פחד...

מלאתי

עורכי המחקרים האלה צריכים ללמוד לעשות שאלונים ממוקדים

לראות שאתה עיקבי בתשובות שלך.

אולי באקדמיה זה שונה, אבל בתיכון שעשיתי עבודת מחקר, למדנו שצריך לשאול את אותם שאלות בכמה צורות.

בודקים מתאם קרונבך אלפא אחרי ששואלים בכמה צורות.

כך שזה חשוב לא רק בפסיכולוגיה.

אם אתה צריך עזרה בכיף.

לא לשכוח איזה תוקף, ניבוי תוכן או מבנה

טוב, אולי לא מקיזים דם, אבל למרות שזה תחום מהנה, הוא גם קשה. 

למרות שנראה לי עושים את זה כבר בקטנה בעבודת סמינריון.

היו קורסים של סטטיסטיקה, שיטות מחקר כמותני, שיטות מחקר איכותני. עשינו את הסמינרים. 
אבל מישהו החליט שזה לא מספיק, וצריך לעשות עוד קורסים של כמותני ואיכותני.

ואני טוען שמגזימים איתנו עם העבודות, גם הגודל וגם רמת הקושי (כיף להתלונן).  אבל יש לנו מרצים מעולים, וזה פינוק. וזה תחום באמת מהנה. 
 
 

אני רואה שאתם מומחים בעניין!!

הוא עוד שלושה שבועות.. 

המבחן האחרון של הסמסטר.. 

בוהו.

לא שאתה באמת לומד את זה שוב...

מה אתה לומד?

נראה לי דיי מיותר להיבחן על זה שוב, לדעתי די מספיק לדעת תוכנה סטטיסטית כלשהי ולהבין איך בונים מערך מחקר שאת זה התואר הראשון נותן לך, אז למה שוב? למרות שאני מבינה שזה גם תהייה שלך.

או שהתואר השני שלך בסטטיסטיקה או בסגנון?

בסה"כ אני מבין את הסיבה שממשיכים ללמוד את הדברים האלו, כי אומנם אפשר לבנות מערך מחקר על בסיס הקורסים של תואר ראשון, אבל זה לא באמת מספיק, ואם בהתחלה כולנו בקבוצת מחקר הרמנו גבה, אז עכשיו אנחנו דווקא נוטים להסכים. והיו לנו קורסים מעולים, אבל ביחס להיום, הם היו כמו סוג של רקע לתחום. איך אומרים, יש מחקר ויש מחקר, ויש כתיבה ויש כתיבה. 
מי שלא עושה עם זה תזה, סבבה, לא שייך לעניין. 
אבל תחשבי, בקבוצה הזו, חלק הולכים לכתוב תזות ולבצע מחקרים, וחלקם גם ימשיך לדוקטורט. גם אם זה לא הכרח, זה בהחלט תורם המון.  

ואחותי למשל לא עשתה שוב שיטות מחקר בתואר שני. אז אני מסיק שזה תלוי פקולטה ומוסד. 

ואני לומד תקשורת  


 

אם הוא מצפה שאני אשקיע מזמני כדי למלא לו את השאלון

לפחות יעשה את זה בצורה כזאת שלא יצרוך לי יותר מדי זמן

באונברסיטאות מקבלים כסף על זה שאתה ממלא מחקרים

כאן אני עושה את זה בהתנדבות

שלא תבינו לא נכון

בד"כ לא היתה לי בעיה למלא את זה

אבל אתמול, הייתי יחסית עייף

ופתאום הרגשתי שזה פשוט מתיש אותי האורך הזה

אז סגרתי

מי יודע, אולי השאלון בודק סבלנות

אני לא לומד פסיכולוגיה בגלגול הנוכחי שלי, לא למדתי פסיכולוגיה באף גלגול קודם שלי, ואין לי כוונה ללמוד פסיכולוגיה באף גלגול בעתיד.

(הבהרה: אין באמור לעיל משום הצהרת אמונה בגלגולים)

או שאתה מאלה שסוברים שפעמים רבות זה היינו הך?

הדור של היום.. 
קשה להשיג אנשים רציניים ומכובדים שיעשו שטויות. 

פתולוג נוהג לחפור לאחר המוות, פסיכולוג נוהג לחפור לפני המוות

מה פסיכופתולוג יעשה?

יבתר אותך בעודך חי?

יבורים!!! חחחח

פסיכופתולוגיה זה פסיכולוג שמאפיין מחלות נפש

פסיכופתלוגיה לא פסיכופתולוגיה! לפחות כך ראיתי אתזה עד עכשיו.

אבל נכון שיש כאלה ששיבשו את המושג

וזה דבר שלומד כל פסיכולוג מתחיל DSM וכו'

את באמת חושבת שאני בור?

חחח

זה היה נראה לי אותו דבר

והמינוח המדויק הוא כן פסיכופתולוגיה

ומה שכותבים בלי ו' זה העיוות

והיא אמרה שבאמת יש היגדים דומים או הפוכים בשאלון כדי לבדוק עקביות ולמנוע טעויות

והיא אומרת שלא היא זו שבנתה את השאלונים...

ותודה רבה 

אני עם מכה חזקה בכתף (נפילה מרהיבה בריצה אחרי האוטובוס), כבר יומיים חצי בן אדם

די מתחיל לעבור

מקווה שמחר כבר נשכח מזה

אז תדמיינו שכתוב שם: ' קול קורא לניצלו"שים ', טוב?

אני חייבת חבר דחוף,

כזה שיהיה מוכן לקרוא לי ולתרגם אנגלית עם שלל ביטויים מקצועיים ולעשות אח"כ אינטגרציה ביניהם.

כאלה שקשורים לפורום השני.

(בשביל זה חבר? חברה לא תספיק?

לילה לבן זה מבאס "שוב לילה לבן" זה עוד יותר מבאס )

יש לי חברה שאת כל העבודות שלה עושה לה החבר- אבל את כל העבודות ועוד הוא מנקה את הבית ושוטף כלים.

עכשיו, אנוכי מסתפקת בקטן, אני לא צריכה שיבשל לי, לא שינקה, וגם לא שיוציא את הכלב- רק שיתרגם מאמרים ויכין לי מהם עבודה, לא קשה נכון?

ואם על הדרך יש לו הבנה בSPSS, יכולת לכתוב עבודות בלל זה יהיה מעולה.

אני? אני מוכנה ללוות אותו לבית, כנראה שאם הוא יעמוד בדרישות שלי הוא ילמד בטכניון... ואת אלה כבר ראינו ביפה והחנון, ככל הנראה הוא יזדקק מאוד לליווי יומי בשעות החשכה ואת זה אני אספק לו אודות לעברי באומנויות לחימה[כן, גם ג'ודו] .

סתם אני נואשת

וכנראה חבר מאוד יעזור לי עכשיו

הלילות בשבועות האחרונים שלי לבנים

ברגעים האלה אני מבינה את שי גבסו ששר "הייתי רוצה שיהיה לי נשק..."

דעתי כבר הובעה בנושא בשרשור קדום, ומההערה הזו היא כנראה די ברורה.

יש לי שאלות על בערך כל דבר אחר שכתבת, אבל זה יהיה חופר נורא (למה הוא חייב ללמוד בטכניון? מה זו מערכת היחסים הלא-הגיונית הזו של חברה שלך? למה לשאוף לזה? מה ראינו ביפה והחנון? האם הייאוש הוא מצב זמני או ממושך? מה שר שי גבסו?)

במקום לשאול את כל זה, אני אאחל לך בהצלחה עם העבודות ולילה פורה!

לפעמים הקושי הגדול הוא להיכנס לזה, ואחר-כך זה זורם. אני מקווה שזה כך גם במקרה שלך.

אם מישהו רוצה להיות חבר שלי כדאי שיתאמץ

בסוף הוא יקבל אותי אז כדאי לו

סתם, רק מלקבל אותי הברחתי את כל מי שאולי שקל זאת.

נראה לי שיש באפריקה המזרחית עדיין עבדים למכירה...

אני הצעתי שהיא תלך להביא אותו

מהסוג הזה בישראל,

אבל אני אחסוך ממך איפה מוצאים זאת.

[ולא, אני לא מתכוונת לדרום ת"א]

עשה לי טובה, זה רק להכין עבודות....

ולא חסר אנשים שהקטע של עבד מדבר אליהם במערכת זוגית... עובדה...

כי כרגע אני מתחרטת שאין לי רישיון להחזקת נשק

ואני חושב שעדיף שתעבדי במקום לחלום על עבדים ולבזבז כאן את הזמן...

כזה שיחשוב שאני מספיק שווה את זה, כדי להשקיע בי את זמנו.

אחרי שימוש בנשק עלי כנראה כבר לאף אחד לא ישנה אם תהיה עבודה עד סופ"ש או לא.

את פשוט עשית לו שינוי השם בתור מכבסת מילים.

ולהתאבד זה פיתרון רדיקלי לבעיה זמנית

זה מאוד שוויוני.... אמנם אני כן אשמח שיוציא את הכלב אבל אני מסתפקת במועט.

תראה איפה לחפש עבדים אני יודעת... אבל לא נראה לי שיש ביניהם מישהו שיהיה מסוגל לעשות לי סקירת ספרות

האורות של רכב הביטחון כל פעם שהוא יורד מהגדר מסנוורים אותי. כל לילה מחדש

אחרי מרתונים לימודים עם חברים. ברוכאים... צפו פגיעה על מה שעשיתם!

ישמנה גאון!!!!

סתם... ככ ככ שמחה בשבילך!!!

בקרוב בהכל הצלחה מעברלציפיות

הצלחות בהמשך

חבר'ה, בחייכם!!!

אחרי שעברתם איתי את התקופה הלחוצה הזאתי? אין לכם עוד מה לומר?????

בהצלחה בהמשך!!!

איזה טוב לשמוע!

הרבה הצלחה בכל הדרכים שנפתחו לך כרגע

ומהיום יקרא שמך: "מעל לממוצע".

תותחית אחת,

זה נשמע קצת מחשיד שכ"כ הרבה טוב נופל עלייך בתקופה כ"כ קצרה.

אפשר מעשרות?

מי שיש לו חבר טוב שהוא שמח בראייתו ולא ראה אותו חודש, כשרואה אותו צריך לברך שהחיינו

וראיתי בפוסקים שאין לברך כן על אשה (שאיננה אשתך) כי אסור לאהוב אותה!!!

אבל ברור שהכוונה שאסור לאהוב אותה ברמה ל חבירות כזאת, אלא לאהוב אותה כחלק מעם ישראל.

צדיק (כל ישראל צדיקים!), קוף בלי חולם.

לגבי היו"ד, בדרך כלל יוצא משהו רפוי, בין יו"ד לבין אל"ף. אבל בגדול ממש מעצבן אותי שאומרים עם אל"ף.

אפשר לענות גם על החלק הראשון?

אז כן, יש לי ח' וע' (אבל לא ג' וצ'...)

ח,ע,ק,ט

לא מצליח לומר ג

צ,ו הרב בן ציון אבא שאול אומר לא לומר.

לגבי כל השאר - אצל רוב הקוראים המדקדקים לא מצינו שמקפידים.

ואשכנזי כמוני יכול להסתפק בחי"ת ועי"ן כהלכתן

(למרות שהיו זמנים ששקלתי לקרוא באשכנזי אותנטי - חולם Oy, קמץ O, תי"ו S...)

(תשאל גם - האם קוראים את קריאת שמע בטעמים? )

צד"י, קוֹ"ף.

(מלבד ה"היו זמנים"...)

צדיק, קוף בלי חולם.

אישראל.

מהלעשות,

אני מדברת איך שנוח. לא איך שחייבים ><

[אבל מה שכן- לפעמים יוצא לי ח' וע' למרות שאני אשכנזיה ואבאשלי גם מדבר הרבה עם ח' וע'.. קטע משפחתי דפוק ]

לא מדברת או מתפללת בח'\ ע' גרונית 

(מלבד מילת "שמע") 

צדי , קוף (חולם), יוד (חולם) 

לק"י

סתם..זה הדיבור הרגיל שלי.

ואומרת צדי וקוּף.

בתפילות, ולרוב גם בלימוד (ע"פ שו"ע ס"ס סא) - מקפיד על ח' וע'.

צדי (כמו שצריך לומר. ו'צדיק' השתבש בגלל האות ק' העוקבת לה).

גימל - לפי המצב רוח. בד"כ לא. למעט "לא ניגע לריק".

קוף בשורוק.

ישראל - גם הלכה פסוקה שם.

ומשתדל להדגיש ח' וע', וכן קמץ גדול ושוע נע.

לפעמים ההרגל הורס לי

אנשים כלבבי (כל עוד הם לא על חשבוני). 
אבל ברצינות, אולי הם פשוט התחילו חלש, וזה ישתפר לאורך היום, והם יעשו עבודה מקצועית וטובה.  
אם לא, אז זו בעיה, כנראה כזו שתצטרכי להכיל, ולהיזהר להבא.  
איך שמעת עליהם? הומלצו? לכל הפחות, תדעי לתת להם המלצה שלילית. 
בכל מקרה, תנסי לא לקחת ללב. 
יום מוצלח!

לא אני שמעתי עליהם, לא אני הזמנתי את השיפוצים, ולא עלי להיזהר להבא.

אני רק הבת שאפשר לבקש ממנה להישאר יום אחד בבית ולהשגיח...

עכשיו אחד מהם ביקש אופטלגין וכוס תה.

אז מסתבר שהוא חולה, אולי לכן ההפסקות התכופות והארוכות.

ואני לא לוקחת ללב סתם רוצה לסיים את העסק הזה.

הלוואי וכל השיפוצניקים היו כך!!! 

בהצלחה!!

יא ארצ'י יא ארצ' אלג'דוד
פדאא'י, פדאא'י, פדאא'י
יא שעבי, יא שעב אלח'לוד
בעזמי ונארי וברכאן ת'ארי

אני מעדיף כאלה שאוכל להשאיר את מטאליקה ברקע כשהם עובדים,

והם ייהנו יחד איתי (אבל לא יותר מדי )

בעקרון גיליתי שפועלים שונאים שאני משגיחה עליהם

(בד"כ זה תפקיד של אחרים בבית,

אבל פעם אחת לקחתי פיקוד)

והאם חסרים לו עובדים?

למצוא הוצאה לאור שהוציאה אותם,  (לא וילנא או ונציה, אלא משהו שעדיין קיים...), ולפנות אליהם.

אפשר לחפש את הספרים באוצר החכמה, או בספריה תורנית גדולה, כדי לבדוק בהם באיזו הוצאה הם יצאו.

איפה אפשר להשיג בארץ, או שהם ישלחו בדואר. (לא יודע בכמה זה ייקר את הספר).

בית אריאל זה המוסד של הרב שאר ישוב להוצאת כתבי אביו.

מחשב,אבל רוצה לקנות..

יותר מדי דברים גורמים לי להתלהבות שקשה לפרט,

רמת ההתלהבות לרוב גבוהה מהתגובה של רוב האנשים לעניין.

למשל- ילדים, עננים, שקיעה (שמיים בכללי), חיפושית שבדיוק נחתה על פרח, צורה מעניינת על החול, פתרון יפה של תרגיל במתמטיקה או בתכנות (אל תעשו קולות של הקאה! כן, אתם!)....

מספרת לרוב לאחותי (שלפעמים מסכימה איתי) או לבעלי שמחויב להקשיב גם אם לא ממש מבין על מה ההתרגשות

מוזר זה ה-דבר, bizzare is what we are 

חתונה-לידה-הקמת משפחה 10

שמישו שולח לי סמסים מעצמו - 10 ביני לבין עצמי.8 לחברות שלי

שאחותי הקטנה עושה משהו שהיא עוד לא עשתה (כגון, מצליחה להגיד ר') וכשהיא אומרת משפטים שנונים למוות. 8

כשטוב לי 10

אני בד"כ משתפת חברה או עוד מישו ספציפי

גם אז הוא לא עמוס לעייפה...

שמחת בית השואבה אצל הרבי, כשחברה טובה נהיית כלה, ציון גבוה במבחן, ירושלים שלי המדהימה וכו וכו...

ואם אפרט זה יהיה חתיכת אאוטינג (אם מישהו עוד לא עלה עלי )

והסביבה צוחקת עלי רבות, על התלהבותי המוחצנת |ילדה קטנה|

למשל התלהבתי עד הגג כשקיבלתי את תלוש המשכורת הראשון שלי,

התלהבתי כשהורדתי לראשונה אפליקציה לנקסוס

אני מתלהבת כשאני פוגשת חברות,

אני מתלהבת כשאני עושה שטויות

אני מתלהבת מהים...

10

כמעט ולא. כי אין לי מי שיתלהב מזה

בפני שלושה אנשים כאשר ידוע שהם לא שומרי סוד, החפץ חיים אומר שהוא לא ויודע מה המקור של הרמבם ומומלץ מאוד שלא לסמוך על זה.

כותב שעדיף לא לסמוך על זה. אבל נראה לי שזה חומרא שאין הציבור יכול לעמוד בה.

אבל אתה מוכן להביא ציטוט ומיקום מדויק יותר מהגמרא בערכין?

לדבר דיבורים שליליים, ולכן לא טוב להגיד בכלל לשון הרע (אלא אם כן זה באמת לתועלת)

והוא מביא את הסיפור בגמרא על התלמיד שאמר על נבלת הכלב שהיא מסריחה, והרב תיקן אותו (אני לא זוכרת את הציטוט המדוייק ומאיפה זה)

מופיע בספר חובת הלבבות (שער ו פרק ו):

ונאמר על אחד מן החסידים, שעבר על נבלת כלב מסרחת מאד, ואמרו לו תלמידיו: כמה מסרחת נבלה זאת. אמר להם: כמה לבנים שניה. ונתחרטו על מה שספרו בגנותה. וכיון שהוא גנאי לספר בגנות כלב מת, כ"ש באדם חי, וכיון שהוא טוב לשבח נבלת כלב בלובן שניה, כ"ש שהוא חובה לפי זה לשבח אדם משכיל ומבין. והיתה כוונתו להוכיחם, שלא ילמדו לשונם לדבר רע, וישוב להם טבע. וכן כשילמדו לשונם לדבר טוב, ישוב להם טבע קבוע.

וכן הוא בספר אורחות צדיקים (שער כ"ה) ובספר שערי תשובה לר"י מגירונדי (ש"ג אות ריז).

כמו הרמב"ם, לדוגמא, שרוב האסמכתאות שהוא מביא

הם דווקא מהתנ"ך.

היום המצב התהפך. ראייה מדברי חז"ל בד"כ נחשבת כראייה

יותר חותכת ומשכנעת ממובאה תנ"כית. יש לזה לדעתי כמה

סיבות, ומהעיקריות שבהן: א. מעמד התנ"ך במשך הדורות.

ב. ריבוי וגיוון הפרשנות שנכתבה במרוצת הדורות על ספר התנ"ך

הביאו, שלא במודע כמובן, ליצירת תדמית גולמית של הטקסט בספר.

העושר הגדול בסגנון הפירושים נתן תחושה שהטקסט יכול לסבול

כמעט כל פירוש אפשרי.

היום התקשורת כל הזמן מנסה למצוא דברים מעניינים ולכן לפעמים היא מפרסמת גם אם זה רק שמועה או שרק מישהו אחד אישר את העובדה (וזה לא תופס, כי צריך שני עדים, ויש עוד הלכות- בנים, צריכים להיות אמינים וכו')

יכול להיות שההיתר על משהו שהתפרסם בעיר רלוונטי רק לאז- שאם משהו התפרסם זה אומר שבאמת יש לו בסיס.

היום זה שונה כי התקשורת מעוותת עובדות ומשנה דברים 

קיצר, אל תסמכו על ההיתר הזה..

רק רציתי להראות שאפילו אין כאן (בוודאות) שני אנשים ששמעו את המקרה.

ויש משהו בשני עדים- לא להלכות לשון הרע, אבל יש הלכה שאומרת שאם יש רק עד אחד למקרה מסויים אסור לו להעיד, כי ממילא אין אפשרות להוכיח שזה היה (כי חייבים שני עדים) ולכן זה לשון הרע להגיד (כי זה לא לתועלת, אין הרי מה לעשות עם זה בכלל)

מזה הסקתי (בקל וחומר..) שאסור לדבר על שמועה מהתקשורת, כי לא ברור שמקורה אפילו בשני עדים, ולכן אין שום וודאות שהיא אמיתית וזה לשון הרע יותר חמור (הוצאת שם רע)

והחפץ חיים לא ממליץ לסמוך על המתירים

אבל בנתיב חיים כתב שזה רק כשרק ידוע בפני שלושה אבל אם זה ממש מפורסם כמו בטלויזיה,  יהיה מותר לכו"ע

(ולכן מותר לומר שיגאל עמיר ניסה לרצוח את רבין...)

אבל אבל, כתב החפף חיים שגם כשמותר זה רק כשאתה מספר את הדברים לתומך, ולא כשאתה מתכוין לגנות.

להתכוין לגנות זה איסור נפרד גם אם אין נזק בזה, ואפילו אם שני אנשים ראו את המעשה, אסור לאחד להזכיר לחבירו את הסיפור אם כוונתו לגנות.

לגבי על מי מותר לדבר, זה קשור לשירשור השינאה שנחסם

מותר לדבר לשה"ר על רשע שעושה עבירות ולא חזר בתשובה, אם כוונתך לתועלת  - להכפיש את הרשע בעולם, ולהגביר כבוד שמים. אבל יש לזה את כל התנאים ש לשה"ר לתועלת...

מותר לדבר לשה"ר גם בלי תועלת על אדם שיצא מכלל עמיתך (מחלל שבת בפרהסיא, כופר באחד מעיקרי הדת, וכו') אלא אם כן הוא תינוק שנשבה.

(האמת היא שראיתי הרבה אנשים שחושבים שכל החילונים בימינו הם תינוקות שנישבו, ויש בהם פנימיות טובה וכו', ואעפ"כ לא מקפידים לא לומר לשה"ר על פוליטיקאים. אבל לצערינו לשה"ר זה עבירה נפוצה מאד, שקשה ללמוד עליה מהמנהג)

מה זאת שואלת זה בעצם האם מותר לדבר לשון הרע על איש תקשורת, (ח"כ למשל) שמפרסם את דבריו ברבים, ואף כותב אותם שחור על גבי לבן?