פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1795)

או שאתה מחפש לדעת?

אולי באו לרמוז לנו

שהתורה היא אלוקית (אותיות הו -  יה)

מן השמים

באה לרומם אותנו מעל הטבע האנושי

"קשו קראי אהדדי - אע"ג דמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה, דכתיב "יד שלוחה אלי והנה בו מגילת ספר" (יחזקאל ב,ט) וכן "השמש באה" (ברא' טו,יז) "השמש יצא" (שם יט,כג) "המחנה האחת והכהו" (שם לב,ח), וכן בלשון חכמים מצינו גבי נר שכבתה אין זקוק לה (שבת כא.) "נר שכבה" (שם מד.), "הלכה חמורך טרפון" (סנהדרין לג.) "השוכר את החמור והבריקה והוליכה להר" (ב"מ עח.) "לא הספיק בעל הפרה למשוך אתץ החמור עד שמת החמור" (כתובות עו.) וכהנה רבות"

סמן טוב ומזל טוב יהא לנו ולכל ישראל....

מצטער שדרותי, אבל לא היה לי כוח לקרוא הכל...

יש את הסיפור המפורסם של החייל הנעדר שבהתחלה רצו להתיר את אשתו והבבא סאלי אמר שבעלה עדיין חי. זה התפרסם השבת בעיתון בשבע אבל סיפרו לי כבר כמה פעמים.

אם כבר ניסים ניצלתי מקנס על מקום חניה ביום שישי

שבוע טוב ומבורך

רק רציתי שהיא תשמע...אוף.

נו,אלו החיים.

שבוע נפלא;)

שדרותי- מי הכותב?

קראתי הכל...

מיוחס לבעש"ט או לר' שלמה מקרלין.

וזה נכון לכל השרשור הזה:

לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה.

זה יעזור לחלק מאיתנו לגלות קרובי משפחה רחוקים

(רציתי להגיד למי אני מיוחסת אבל...חוששת לאאוטינג רציני

"צדיק קטן – אוהב רשעים קטנים. צדיק גדול – אוהב רשעים גדולים. והמשיח ילמד זכות על כל ישראל" 
(הבעל-שם-טוב)

שנזכה כולנו להיות צדיקים גדולים או לפחות לא רשעים גדולים.

ולמי שלא הבין את הקשר בין המשפט לאהבת ישראל מוזמן לצפות:

אהבתי תשיר ולא ידעתי שיש לו קליפ ככ מושקע...

הדרך לאהבת ה' עוברת דרך אהבת האנשים שהוא ברא...

וכן להפך...

שבלי אהבת ***** , אי אפשר להגיע לאהבת ה' בשלימות.

האהבה לישראל צריך להיות בפועל לכל יהודי, ולא רק אהבה אבסטרקטית ורוחנית לכלל ישראל, ואותה אהבה בסיסית בפועל מתחיל באהבת האשה המשלימה אותך.

פעם הרבי מקלויזנברג אמר משפט בוטה וחזק ונכון, לבטא את הרעיון לעיל. הוא אמר "שמי שלא מסוגל למצוץ את הדם שעל גבי המכה של החבר שלו, הוא רחוק רחוק רחוק מאהבת ישראל".

הוא דיבר על דרגה של שלימות באהבת ישראל! צריך לשאוף לאט לאט הגיע לשם!

שה׳ לא יביא אותנו לידי ניסיון....

אבל אם יהיה מישהו במצוקה קיומית את לא תבואי באינסטינקט ותעשי מה שאת יכולה בשביל להציל אותו?!?

לא הכירו את החיידקים והיו פחות איסטניסטים. 

תודה לכם

כי אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקב"ה מגדיל עליו (הרמח"ל,מסילת ישרים,י"ט)

זה הביאור שהלל הזקן נתן ל"ואהבת לרעך כמוך".

ו"רעך"= ישראל דווקא.

החכמת אותי.

חוט אחד של ציצית, רק החוט עצמו, 

יותר יקר בעיני הקב"ה מ6000 שנים של עבודת ה' במסירות נפש של המלאך מיכאל

איך זה שעוד לא כתבו- אהבת ישראל היא תביא הגואל????

אפשרות, פתח לאופציה שדברים יהיו טובים יותר 

בוקר טוב! שבוע טוב! 

אפילו כתבתי את זה פעם בפורום...

אבל שונאת את ראשון בבוקר,

אני סחוטה

הסמיילי הזה פשוט חמודי

חבל שהוא עצוב כל הזמן

הערב...

רוצה לישון!!!!

ביומיום- כותבת, מנגנת  מכינה אוכל שווה.

כשיש חופש- מטיילת, הולכת לאיזה מעיין נחמד עם חברה, גיטרה ופק"ל קפה/פונדו, ישנה קוראת, מבקרת אנשים אהובים 

לשבת לפחות עשר דקות להסתכל על שדות פתוחים/מאגר מים/שקיעה/זריחה בלי לחשוב על שום דבר לנקות את הראש

להתשטות

להתקלח בבוקר

ליצור

לדבר מול אנשים

לארגן פרויקטים

לראות סרט

לקרוא ספר

לקרוא ולהגיב ברשתות חברתיות/פורומים

לשכב על הגב על דשא מתחת לעץ זית ולחפש צורות בעננים

לשמוע שיר

לשמוע את השיר עוד פעם

אחרי שלושים פעם למצוא שיר אחר

לשתות כוס נס קפה מר עם עוגת גבינה מתוקה מדי

לארח חברים

לבשל

להגשים חלומות טיפשיים

לטייל

לעשות לעצמי פדיחות

להתקשר למישהו שהתגעגעתי אליו

לשחות

ללמוד

זה מה שעולה לי עכשיו

שאר הדברים בעיקר תלויים במצב רוח

לדבר על חברה בטלפון

לבקר אצל ההורים

לקרוא ספר טוב מהספריה

לשמוע שיעור מוקלט

ללמוד ספר תורני כלשהוא

ליצור

לעשות מלאכות ידי למיניהן

לישון

בס''ד

חח סתם

באמת שזה הכי כיף

עם מי לדבר עלייך.... 

וגם זה היה בשעה שמאוחר מידי לחפש אותך כדי לדבר איתך- עלייך...  

לאור ההודעה של "התקדמות..." אני מוסיפה תחביב שלי לרשימה: 

לעשות מסע-ציד-מוצצים ברחבי הבית, ולצאת עם שלל הגון 

תעשי משהו בשעות הפנאי!!!

יש גם חיים חוץ מלימודים-עבודה-אוכל-מוצץ-שינה!!!

למרות שכן עשיתי נופש אצל אחותי בשבוע שעבר....

וגם לפעמים אני מנגנת על הפסנתר...

ו..לאכול גם נקרא תחביב?

מממממ... אז אולי אני כן בתקן עדיין....

שזה לא ממש קיים, יש את הפורום, (אם יש מסה של תגובות שלי ע"ג ימים שלמים, זה כנראה הפנאי שגרם לכך..)

ויש את הגיטרה, והספרים שממתינים, יש מלא...

עמי בארצו;)

העידוד הקבוע שלא משתנה,למשנה מה קורה;)

לק"י

1. ה' שומר עלינו!

2. עברה שבת סבבה כזאת..

3. הלכתי לבקר דודים השבוע

4. התחלתי לסרוג את הכיפה לחתונה, ובינתיים מתקדם טוב ב"ה

5. אחי בישל חלק מהאוכל לשבת- איזה כיף!

6. אחת המורות ראתה אותי מכינה מצגת לתלמידים, ואמרה לי שיש לה מצגת ודפי עבודה בנושא

שיהיה שבוע של בשורות טובות ומשמחות בעז"ה!

כי עושה רושם שאת יותר מדי מחכה לחופש הגדול...

(אגב, בחופש הגדול יש קייטנה, להזכירך )

גם אהבה לעבודה (אם קיימת) וגם רצון לשחרור.

השאלה אם אתה איש של שגרה או של חופש.

"ויש גם משהו מתסכל אצלינו בבית ספר: מתעסקים המון בלמידה של מקצועות שונים, וכישורי חיים (שזה הכי חשוב!) לא מקבלים את כל המקום הראוי להם".

מה שאת מתארת זה לדעתי אולי הדפקט הכי גדול של מערכת החינוך המיוחד, עיוות מובנה כנראה עוד מתהליך ההכשרה של מי שעוסקים בתחום. אבל אני בספק גדול אם ועד כמה זה ישתנה אי פעם, גם בגלל שאני לא רואה הרבה מורות שיסכימו לעבוד עם הילדים על מקלחת וגזירת ציפורניים למשל מאשר להכין להם עוד ועוד דפי עבודה, גם בגלל שזה אולי פוגע "ביוקרה" של המוסד, וגם בגלל שזה יותר קשה ודורש יותר מאמץ והשקעה.

אישית, לשמחתי המורה שאני עובד איתה היא בראש שלי בעניין הזה, ואני משתדל ככל שניתן לעבוד עם הילדים על הדברים שבאמת חשובים להם, כמו מקלחת, לקשור שרוכים, לצחצח שיניים, וכדומה.

חוץ מזה, ממה שאת מתארת כנראה שאת עובדת עם האוכלוסיה הכי קשה בתחום, אני לא חושב שהייתי מצליח לשרוד ולהנות שם. לעומת זאת, איפה שאני היום, אני ממש נהנה, בגלל זה היה לי קצת מוזר לשמוע אותך אומרת את זה.

ולגבי הקייטנה - אני מבין שאין לכם הרבה יציאות? כי לנו יש מלא! זאת אחלה הזדמנות לטייל ולבלות במקומות שאחרת כנראה לא הייתי מגיע אליהם. למשל כשהלכנו ללונה פארק, נהניתי שם יותר מחלק גדול מהילדים, עד שצחקו עלי אפילו...

נשמע שאת מתעסקת עם קשה - עמוק?

טיול אחד בשנה בסה"כ? נשמע קצת מבאס.

לק"י

אני עובדת בבית ספר לאוטיסטים ובעלי הפרעות תקשורת.

אני מלמדת בארבע כיתות ברמות שונות..מנמוך מאוד עד גבוה.

אבל הכיתה שיש לי בה הכי הרבה שעות, ושאצלם אני עושה שעות פרטניות- היא ברמה מאוד נמוכה (רוב הילדים..גם מבחינה קוגניטיבית וגם מבחינה תקשורתית).

וטיולים אצלינו זה די מבצע..

אוטיסטים זה קשה...

לק"י

אבל יש אצלינו ילדים שיש להם פיגור או שילוב של אוטיזם ופיגור.

קרה לי עם אחד התלמידים שיש לו פיגור קל (אחד החמודים..):

הייתי תורנית בחצר בהפסקה, והוא הרביץ לאחד התלמידים.

אז קראתי לו ונזפתי בו.

אז הוא אומר לי: "חשבתי שלא ראית"..

תמימות מתוקה.

ילדים עם פיגור הם כמו ילדים קטנים..זה חמוד!

פעם היה ועכשיו כבר לא? לפעמים, אבל בדרך-כלל לא? כן, אבל מנסה להתעלם? בכלל לא?

(סליחה אם זה חופר. באמת מעניין אותי. וכמובן אל תעני אם את לא רוצה)

לק"י

כשהתחלתי- היה לי יותר קשה..

עכשיו כנראה קצת התרגלתי.

למרות שלפעמים זה פשוט לרחם עליהם: יש ילדים שלא מדברים, ולפעמים הם בוכים, ואין לנו מושג אם זה סתם התקף של בכי או שמשהו מפריע להם.

אני רגילה גם לאנשים "מיוחדים" מגיל 0.

אבל לא לאוטיסטים..

אבל את יודעת מה?! כשרואים ילדים כאלה, ממש מודים על זה שיש ילדים "רגילים" בעולם..

תמלול מהסרט: 

Dark Helmet: Have you found them yet?

Corporal: No, Lord Helmet, they're still not on the scanner.

Dark Helmet: Well, keep looking for them. [taking a couple sips of coffee through his helmet]

Colonel Sandurz: Pardon me, sir. I have an idea. Corporal, get me the video cassette of "Spaceballs: the Movie".

Corporal: Yes, sir.

[Corporal searches a Mr. Rental shelf full of Mel Brooks films and reading each title]

Corporal: "The Producers," "Twelve Chairs," "Blazing Saddles," "Young Frankenstein"...

Dark Helmet: Colonel Sandurz, may I speak with you please?

Colonel Sandurz: Yes, sir!

Dark Helmet: [lifts helmet and whispers to Colonel Sandurz and himself quietly] How can there be a cassette of "Spaceballs: the Movie"? We're still in the middle of making it!

Colonel Sandurz: Oh, that's true, sir, but there's been a new breakthrough in home video marketing.

Dark Helmet: There has?

Colonel Sandurz: Yes! Instant cassettes. They're out in stores before the movie is finished!

Dark Helmet: [in disbelief] Nah!

Corporal: Here it is, sir! [takes out cassette and holds it] "Spaceballs"!

Colonel Sandurz: Good work, Corporal, punch it up!

[Corporal puts in tape and it shows an F.B.I. Anti-Piracy warning]

Colonel Sandurz: That's much too early. Prepare to fast-forward!

Corporal: Preparing to fast-forward.

Colonel Sandurz: Fast-forward!

Corporal: Fast-forwarding, sir!

[Corporal fast-forwards to the part where Dark Helmet dented his helmet severely]

Dark Helmet: [about the part where he dented his helmet severely] No-no-no, go past this, past this part. In fact, never play this again. [sips coffee in embarrassment]

Colonel Sandurz: Try here. Stop.

[Corporal stops the tape, then Dark Helmet and Sandurz come across an image of themselves viewing the screen. As they react, the screen mimics what they are doing]

Dark Helmet: What the hell am I looking at?! When does this happen in the movie?!

Colonel Sandurz: "Now". You're looking at "now", sir. Everything that happens now [indicates himself and Helmet] is happening"now". [Indicates the screen]

Dark Helmet: What happened to "then"?

Colonel Sandurz: We passed "then".

Dark Helmet: When?

Colonel Sandurz: Just now. Were at "now," now.

Dark Helmet: Go back to "then"!

Colonel Sandurz: When?

Dark Helmet: Now!

Colonel Sandurz: Now?

Dark Helmet: Now!

Colonel Sandurz: I can't.

Dark Helmet: Why?!

Colonel Sandurz: We missed it.

Dark Helmet: When?!

Colonel Sandurz: Just now.

Dark Helmet: ... When will "then" be "now"?

Colonel Sandurz: Soon.

Dark Helmet: [backpedals in shock] How soon?

[Corporal rewinds the tape back to a scene showing protagonists wandering in desert]

Corporal: Sir!

Dark Helmet: What?!

Corporal: We have identified their location.

Dark Helmet: Where?!

Corporal: It's the moon of Vega!

Colonel Sandurz: Good work, set a course and prepare for our arrival!

Dark Helmet: [increasingly panicked] When?!

Corporal: 1900 hours, sir!

Colonel Sandurz: By high noon tomorrow, they will be our prisoners!

Dark Helmet: WHO?!! [mask falls down]

למי מכם שלא חסום, 85 שניות לצפייה בקטע ביוטיוב. 

אבל דארת ויידר והקצין שהוא חונק עדיפים בהחלט.

פעם היית מעלה תמונות של אוכל...

את מי פה רואים בבית כנסת? 

שבת של שלום ומלא טוב ושמחה ונחת!!!

אוהבת את כולכם!

לגמרי ״לא״!!!

שיש לנו את רב גוגל שליטא יתברך

זה אחלה

פשוט בשירשור אחד יש איזה 20 חדשים מגיבים...

זה מגניב, כי זה אומר כמה אנשים ב א מ ת צופים בנו באתר.... חחחחח

זה לא משהו חדש

ישתבח שמו לעד! זה באמת נס שלא יצאנו עם נזקים בנפש!

אין טעם להפגנות

מחאה ציבורית- כבר ראינו שהיא לא עובדת 

עשיה פוליטית- נבחרי הציבור "שלנו"- הכזיבו, לא שברו את הכלים מספיק חזק, 

עשיה חוץ פרלמנטרית - כמו בגצים, תנועות, אירגונים, יפי נפש- עובדים על זה... זה נהיה חזק בציבור שלנו בימינו 

לעשות נכד לציפי ליבני ושהיא תלך הביתה ותתן לנו מנוחה- יש מתנדבים??? 

להציף את פייסבוק ולשנות את דעת הקהל הישראלית- מי שיש לו- שיעשה, אני מאילו שאין להם בכוונה.... 

מה עוד אתה מציע? 

כלומר, העומד בראש לא עומד בלחצים, ה' מטמטם את הלב של העם שעושה טעויות (גם בבחירת הנציגים שמחליטים בשבילו) ומטמטמים בעצמם.

ופשוט אין מה לעשות מבחינה גשמית

בפועל כל ההפגנות היו הרבה אחרי זה, בערך כשהרעיון כבר קרם עור וגידים.

(את החיילים לא להוציא בשלב זה) ולהשאיר רק גושי התנחלויות.

(העיקר שיש כמה ידיים על ההגה, והמבין יבין)

ופה בנט נכנס ומנסה למשוך לכיוון השני. אם בנט לא היה שם, כבר מזמן זה היה קורה (לא שאני מת עליו, אבל הצבעתי לו בידיעה שהוא יכנס לממשלה מטומטמת וינסה להציל מה שאפשר, מה שבן ארי לא יכול לעשות לדעתי)

כמו המפדל לפני ההתנתקות

זה נכון שיש אינרציה מסוימת שדוחפת לזה בכל זמן. 
ומאידך, יש גם הרבה פעולות ופעילים שעושים בכדי לחזק את היישוב היהודי ביהודה ושומרון. 
ואני שמח שבנט פועל באותה מדיניות וראייה. (זו דעתי). 
הבנה שזה דיבורים והמון דיבורים ותמיד יש דיבורים, וכל עוד זה רק דיבורים, אז להתרכז בכל התמונה הגדולה והעשירה  של עם ישראל כולל חיזוק ההתיישבות. ואם מתישהו זה יהפוך לאקטואלי, אז להתמודד עם זה אז. 

בנוסף, בניתוח ההסתכלות הריאלית לטווח העתידי, האופציה הסבירה שאני רואה היא כזו:  
1. מקומות שהם בטוחים בצד היהודי (למשל שכונות יהודיות בירושלים או גושי ההתיישבות - בעיקר ריכוזי אוכלוסייה חילונית וחרדית). 
2. מקומות שכבר נמצאים בשלטון פלסטיני (ערים פלסטיניות וכו). 
3. איזורים אפורים שיש מחלוקת אם יישארו בצד היהודי כמו שהם היום, או שיעבירו אותם לצד הערבי (בעיקר ריכוזי אוכלוסייה דתית לאומית. יישובים קטנים או מבודדים שרחוקים מהקו הירוק. 

*סתם כך, למחשבה, מכיוון שמדובר רבות על חילופי שטחים במקומות שבהם ישראל מתעקשת להישאר, צריך לתהות על היתרון הגדול של השארת יישוב מסוים, והעברת שטח אחר בצפון הנגב או מדבר יהודה במקום. 

* בנוסף, קל לפטור את העניין ב"אי עמידה בלחצים". אבל זה שגוי לחלוטין. מי שאין לו תורה, רואה את יהודה ושומרון ככיבוש, כארץ נכרייה, או לכל הפחות את ההחזקה בו כניצחון פירוס. בהחלט אפשר להאמין ולחשוב שזה דבר טוב להחזיר שטחים ולסיים את הכיבוש, וזה הגיוני ומבוסס. הדעה שלנו היא שזה לא דרך התורה. 

ברור שיש זוויות אחרות להסתכלות, כמו הסתכלות הלכתית ורוחנית. 
 

כיבוש

גם שחרור מחבלים זה לא לחץ? נו באמת..

יש יהודים שאוהבים את הארץ, שרואים בה דבר טוב ונחמד, חושבים שהיא יפה, אולי אפילו אינסטרומנטלית. אבל זה לא ערך משמעותי, מהותי, דתי בכבדות שלה. זה לא חלק מתפיסת העולם, מהנשמה.
ואם זה לא תורה, אז זה אולי עצוב, זה אולי לא נחמד, אבל אם כולם דורשים שנביא, אם יש טרור וערבים, אז אין סיבה "טובה" שלא נחזיר, הרי זה יעזור לנו ברמה הבינלאומית, וכו.

זו הארץ: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּהּ דָּבָר חִיצוֹנִי, קִנְיָן חִיצוֹנִי לָאֻמָּה, רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקָת קִיוּמָהּ הֶחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלוֹת פְּנִימִיּוֹת עִם מְצִיאוּתָהּ.

כשלא צריך מסירות נפש כמו שהייתה בהקמת הישובים דברים משתנים

לפעמים כשאומרים שצריך לקנות מוצר כחול לבן כי זה תורם ליהודים, משאיר את המט"ח במדינה, מפרנס יהודים, וכו וכו לא מבינים שבעצם פוגעים בחברה הישראלית, פוגעים ביהודים, ופוגעים בעצמנו. למה? כי כלכלה. 
ערכים לא יכולים להיות מנותקים משיקולים בריאים והגיוניים והסוגיה הזו היא אחת החוליים הקשים של החברה הישראלית. היא זו שעומדת בעוכריה של המדינה בסוגיות המים, חקלאות, תעשייה וכו. 

אז מה העניין? 
נגיד ואדם רוצה לקנות תפוח. 
ונגיד והקנדים מוכנים למכור לישראל תפוחים במחיר של 1 שקל = 1 תפוח. 
והתקציב של הישראלי עומד על 5 שקלים. אז הוא ישלם שקל לקנדי, ויישאר עם 4 שקלים שאותם הוא ישקיע במוצרים ישראליים אחרים בכדי להעלות את איכות החיים שלו, ויפרנס יהודים אחרים.  
ולמה עולה רק שקל לגדל את התפוח בקנדה? 
כי נגיד ויש בקנדה שפע של מים, אינסוף קרקעות, כוח עבודה זול, ואולי אפילו סבסוד קנדי ממשלתי שתומך במגזר החקלאי. 
לעומת זאת, בישראל אין מים, ולכן המים הרבה יותר יקרים, ובאים על חשבון הציבור שנאלץ לחסוך, ומשלם הרבה יותר על המשאב. ואין קרקעות, ולכן ינסו בכוח לגדל את זה בנגב (ולהשתמש בהרבה יותר מים), והממשלה תקצה את הקרקעות חינם לחקלאים על חשבון הציבור שהקרקעות אמורות להיות בבעלותו. וכוח העבודה יקר כי ישראלים רוצים משכורות טובות, והבאת פועלים מאסיה זה יקר, והממשלה לא רוצה לסבסד, כי בכל מקרה היא עושקת את כולם עם מיסים גבוהים. ואז יוצא שהמוצר הישראלי עולה 5 שקלים. 
אז לאחר שדפקו את האזרח מכל כך הרבה כיוונים (לקחו לו את המים, הכריחו אותם לשלם עליהם ביוקר, ועודדו אותו לחסוך, לקחו לו את האדמות, וכו). 
פועלים בשיטת המקל והגזר. 
מצד אחד יוצאים בקמפיינים של כחול לבן, ישראל מתייבשת, ערכים, אידיאלים וכו. 
ומצד שני, אוסרים על יבוא של תפוחים מקנדה או שמטילים מיסי מגן של 500% כדי ששני התפוחים יהיו במחיר זהה, והישראלים יקנו גם מהישראלי. ועכשיו הישראלי מוכרח לשלם את כל התקציב של 5 שקלים על תפוח. 

וכך גורמים למיליוני תושבים לשלם ביוקר - כדי שכמה אלפי משפחות של חקלאים יתפרנסו - בתירוץ של ערכים ואידיאלים. 
כמדברים על "יוקר המחיה"  - תחפשו את "הפרוטקיוצניזם" - מי חבר של השלטון ובאמצעותו מכריח באמצעות חקיקה, את הציבור לקנות רק את המוצר שלו במחיר עצום, ובעזרת הממשלה, מנוע כל תחרות וייבוא. זה יוקר המחיה. 

המסקנה? 
טוב לקנות מיהודים ולתמוך בעמך ישראל. אבל רק אם זה מוצדק כלכלית בראיית מיקרו ומאקרו. 
אחרת, סגור את מי שלא רווחי, ותן לשוק להמציא את עצמו מחדש, ולהתקיים רק אם יש לו זכות קיום. 
ומכל מי שיש זכות קיום כלכלי, מי שתחרותי, מי שזול, מי שרווחי, ממנו מצווה גדולה לקנות ולתמוך. 




 

אבל לא בט"ו בשבט כשכל הרעיון של פירות יבשים הגיע מזה שהפירות האלה (שהיו יקרים בצורה לא פרופורציונלית) הגיעו מא"י.

ולא משהו מסחרי. 
אחרת אין לי את תחושת ה"ממש". 

אבל לרגע במצב שבו זה בין פירות כחול לבן לפירות חוץ לארץ, בטח היום כשההפרש הוא כל כך קטן, אני לא חושב שבט"ו בשבט יש שאלה.

(לא הלכתית או משהו אבל זה די חלול לציין את ט"ו בשבט עם פירות מטורקיה)

טרם הלכתי לקרוא את השירשור ההוא בכלל... 

אני חושבת שבאופן ככלי- אנשים נוטים להתפרץ רגשית בלי לברר- רגע, מה? על מי לירות פה? מה המטרה לחיצים? 

ככה זה רגשות... 

בכל מקרה כמויות השנאה שם לא היו דווקא מופנות לאריאל שרון, אלא לניקים פה מהפורום. זה לא חדש.

מה שכן זה יפה לראות איך בשרשור על אהבת יהודי מישראל \  חוסר אהבה החיצים נשלחים בלי חשבון.

(ראיתם בחלק הראשון של השרשור כמה "תתבייש לך" נכתב? (תתבייש לך! - לא, תתבייש אתה! , אתה! תתבייש! חח ממש צחקתי כולם מתביישים להם עכשיו בטח )

ובד"כ, כשמגיבים ככה - 

פה או בכלל, זה רק כי זה פוגע לנו בנקודות רגישות בעצם. אחרת לא היינו צועקים בכלל, ולא הינו "צועקים" בפורום..

ו..

דברי חכמים,

בנחת נשמעים.

המון נחת לכולנו!!!

(אגב, חידה: לדעתי זאת בחירה לא רעה לשם של הביוגרפיה, מישהו יודע על מה אני חושב בהקשר הזה?)

זה בעצם אני, אתם כולכם חושבים שאני בבית חולים במצב קריטי אבל אני בעצם עם אלביס פרסלי, ג'ון לנון וקנדי (קראש) באי מול מצרי טיראן

ובקשר לתגובות המגעילות שנכתבו שם,

אתה מפוצץ לבנאדם חצ'קון על האף, אל תצפה שלא ישפריץ עליך מוגלה על כל הפרצוף

בגלל שאני לא יודעת מהם חשבונות שמיים ואני בטוחה שבשמיים הוא יקבל את מה שהו צריך לקבל. מבחינה אישית אני לא התפלל על בן אדם הזה, למרות שיש בי כעס ענק עליו. וזה בגלל הסיבה שאני מגורשת מגוש קטיף והבן אדם הזה הרס לי ולכל אנשי גוש קטיף את החיים שהיו לנו. ובנוסף לכך נתן חלק מאדמת א''י לאויבים.

ואמרתי משהו שמבטל את דעתו

והתנצלתי

אבל מה, שמחתי לראות שהפורום לא עבר על זה בשתיקה!!!

|מכינה מלאי עגבניות|

אחרת השרשור הזה היה מיותר.

אם זה היה דבר מקובל להתפלל עבור חולים בפורום, והייתה רשימה כלשהי, והשם שלו השתרבב לשם בתור יהודי בתוך כלל חולי ישראל, לא הייתי מקדיש לזה מחשבה, והייתי מתפלל גם לרפואתו.  
אבל זו סוגיה ותיקה ומוכרת שכלי התקשורת אוהבים לנפח ואוהבי הפרסום והפרובוקציה משתדלים לנצל אותה, ולכן גם ההתייחסות הציבורית היא בהתאם.

בנימה אישית.
גורשתי מהבית. חטפתי ושלמתי מחיר אישי יחד עם המשפחה וחברי הקהילה. וזאת מעבר להסתכלות בראיית המאקרו של עם ישראל וארץ ישראל. והיו רבים שהיו מעורבים בתהליך, אם ברמה הפוליטית כמו כל מי שהצביע בעד, ואם ברמת הביצוע, אלו ששרתו בצבא, משטרה, חברות אזרחיות. כלי התקשורת שהריעו ועודדו, ורבים ואחרים שלקחו בזה את חלקם. 
בעיניי זה לא אישי. רבים השתתפו מתוך מחשבה שזה לטובת ישראל, ורבים אחרים נאלצו לקחת חלק בניגוד לאמונתם, דתם או רצונם ולא יכלו\רצו מכל סיבה לצאת מביצוע העוול. וזה עדיין לא אישי. 
וכל אדם רשאי להרגיש כל מה שהוא רוצה, ודרך הביטוי והתוכן מלמדים רבות על האדם.  
 

למה שלא יאהב אותו.

הרב קוק לימד אותנו להפריד בין המעשה הרע לבין האדם שעשה ועל זה שהסגולה עולה על הבחירה

כך שיש ו על מה שיסמוך

אתה אומר על אדם שהוא גוי - תראה הוכחה הלכתית לכך.

אני גדלתי על כך  שההלכה היא שמגדירה מיהו יהודי (מי שאימו יהודיה) ומיהו אפיקורס שהוריד לעצמו "זכויות" מסויימות - אך עדיין לא הפך לגוי, וכמובן - ההלכה גם מגדירה מיהו תינוק שנשבה שקשה לדון אותו כמו שדנים אדם שבמודע נפל מתוך ידיעה.

תביא הוכחות. תביא אישורים מהרבנות הראשית לישראל שבניו לא יכולים להתחתן בחתונה יהודית ולא התחתנו ככ. או להיפך, אם אצליח למצוא אישורים של הרבנות הראשית לישראל על נישואיהם של בנו וכלתו - אפריך בזאת את דבריך.

איני יודע מתי התגיירה אימו אם באמת התגיירה, האם זה היה לפני או אחרי לידתו, ובכל מקרה - כל עוד היה ילד פחות מגיל 12 בגיורה, גיור של ילד הוא עניין די פשוט - בית דין מחליט לגיירו, הוא עובר טבילה, והוא יהודי באותו רגע. בהגיע הילד/ה לגיל מצוות - 12/13, לוקחים אותו שוב לבית דין ושואלים אותו האם ברצונו להיות יהודי או גוי - אם הוא משיב שברצונו להיות גוי - הגיור בטל באותו רגע. אם הוא משיב שברצונו להיות יהודי - המצב ממשיך בדיוק כמו שהיה קודם, הוא לא צריך לעבור שום תהליך נוסף (ואני אומר את זה מתוך היכרות ממקרים אישיים שאני מכיר מקרוב).

בקיצור - אתה מוציא לעז על אדם שנחשב כיהודי כשר - חובת ההוכחה עלייך.

אשתו יהודיה אז הם יהודים.

אבל זה עניין אישי שלו מולו. כמו שמשה רבינו לא הביא את המכות על היאור ועל העפר, אבל ללקות הם כן לקו.

שמי שגר ביו"ש, הסיכויים מאוד גבוהים לכך שהוא חייב טובה אישית לאריאל שרון על שתמך ודחף את הקמת היישובים שם. תשאל את ראשי ההתיישבות (ברוך ה' משפחת אבי הייתה מראשוני המתיישבים ביו"ש, אבי השתתף בהקמת יישובים - הם מכירים את המצב מהשטח) - והם יספרו לך כמה אריאל שרון היווה גב פוליטי איתן לתנועת גוש אמונים. מה שנקרא בזמנו "בולדוזר ההתיישבות".

ובינתים היסורים שלו מכפרים על העוונות שלו.

ואולי בסוף הוא יפטר מהעולם בשבת..