קובעת את המגמה של השרשור כולו?
ולעתים הפיכתו לשרשורפלצת?
קובעת את המגמה של השרשור כולו?
ולעתים הפיכתו לשרשורפלצת?
היא יודעת..

"רעיון מצויין לעשות עליו בי.אד"


לנקוט, אם אנחנו רוצים לייצר שרשורי פלצת בשיטתיות 
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t606099
תוך פחות משעתיים!!
(ממש לא אישית כלפי אפחד! 
אפילו בקושי קראתי את השרשור)
(ולמה אני ברגע הראשון תמיד חושב
שהניק שלך זה בכלל "חלבי ובשרי" -
ואז אני שם לב שאין חי"ת?
)


לבי ובשריהאמת עד עכשיו לא שמתי לב,
אחרי שאמרת את זה-זה באמת דורש...
אז התשובה אם כך היא שזה לא קובע.. ;)
זה מוכיח שגם התגובות האחרות יכולותעוגי פלצתאבל השאלה היא: האם התגובה הראשונה יכולה יותר 
עד כדי כך שאם אתה קונפורמיסט - תפחד להגיב נגד המגמה המסתמנת,
ואם אתה נון-קונפורמיסט - תעשה דווקא בגלל המגמה המסתמנת 
עוגי פלצתוגם החתימה שלו שנונה ![]()
חזק!!!נועם הוהחתימה מגניבה... עוגי. אבל העכשוית עוד יותר...


מאמע צאדיקהאחרונההודעה. גם אם הוא אומר שאירעה שגיאה, תטענו את הדף מחדש ותראו שההודעה מופיעה. אם לוחצים יותר מפעם אחת, היום, זה מה שיוצר את הבאג של ההודעות החוזרות.
יום טוב 
אושר תמידי
)מאמע צאדיקהלק"י
ממליצה לקנות לחמניות יבשות ועבשות..

הלב כואב לראות לחמניות טריות מיותמות...
כן....
לשם....
בדיוק, לפה... |יאמי|
לק"י
ודוקא לא אכלתי הרבה.
ותיכף נשאיר כמה לכריכים של מחר, ונכניס את השאר להקפאה..
הכי טעים!
בתקווה שזה יעזור
עוגי פלצתמי שמפגין עוצמה - מכבדים אותו!!!

מבקשים להתפלל על כלב שלמה בן אלישבע רות.
תזכו למצוות.
הרועהאחרונהכל המטרה של החדשות זה לייצר קיצוניות (ופחות מסירת מידע). בכל מגזר קיים בעיות. תחשוב לרגע שיעשו כתבה על הרבה אנשים חילוניים שחוזרים בתשובה וננפח את זה ל-"תופעה".
("מי שלא מאמין מפחד ממי שמאמין")
כי נתת קישור לכל המגזין ולא לכתבה ספציפית.
בכל מקרה, יצא לי לעבוד בבתי ספר יסודיים חילוניים והיו הרבה נושאים שחשבתי הרבה איך להסביר אותם לתלמידים ואם יש נושאים שלא כדאי לדבר עליהם, כי חששתי שיגידו שזו כפייה דתית.
ותמיד הופתעתי - לטובה!
המורות היו אומרות את הדברים שלא העזתי להגיד ובשיא הטבעיות!
ברור שזה לצערנו לא מייצג ושזה תלוי אוכלוסיה ומקום, אבל תראה מה הולך במרכזים להעמקת יהדות 
שלא יגידו שאני מקלקלת אנשים ומעודדת אותך להיכנס לפורום הזה לא אביא לך קישור, אבל אתה מוזמן לחפש ולשאול אותם ולראות את הכמות שם.
אבל כן, זה קיים וזאת תופעה ידועה- אין לי מושג לגבי היקפה, אבל זאת הבעייתיות שאתה כבר נשוי עם ילדים ורק אז חוזר בשאלה, ומכיוון שגיל הנישואים בציבור הזה צעיר אז הרבה פעמיים קורה שבחורים ובחורות בני 18-25, ואולי יותר נזכרים שזה לא מה שהם רוצים כשהם כבר עם ילדים.
לפי מה שמובא למטה אין שום קשר לחזרה בשאלה!
![]()
קיימת בציבור החרדי כמו גם בדתי.
כמובן שמצד מוסדות המגזרים (רבנים, עיתונים ושות) זה לא קיים.
זו רק תופעה אחת מיני רבות במגזרים הנ"ל.
ב"ה שהמגזרים גדולים, והצרכים מרובים.
ומי שיכול להוסיף אור בסביבתו ותחומו, טוב יעשה.
אבל זה חסום לי!
על מה מדובר?
אני לא יודע אם מי שמאמין לא מפחד. אבל כמו שזה נראה, מי שלא מאמין מפחד, ממי שמאמין. כי אין דרך אחרת להסביר את הבהלה שמתפשטת בחברה החילונית בזמן האחרון מכל דבר שמדיף ניחוח קל של יהדות.
ההתפלצות הרבתי החלה לפני כשנה עם פרסום הסקר המדובר של מכון גוטמן שממנו עלה ש-80 אחוז מהישראלים מאמינים באלוהים. מה יש לומר, ה' ישמור. מיד נחלצו אז כותבי טורים אתאיסטים ואגנוסטיקנים כדי לזעוק ולהגן על חלקת-היעדר-האלוהים הקטנה שלהם, שלמורת רוחם הולכת ומצטמצמת.
הבעתה הגיעה לשיאים מופרכים במיוחד בחנוכה האחרון עם ההתרעמות על הצבת חנוכיות מאחורי מגישות מהדורות החדשות של ערוץ 2 ו-10. ובסוף השבוע האחרון כבר היה זה מפגן רשמי של פוביה כשבעיתון "הארץ" הכריזו בחיל ורעדה ש"בשנים האחרונות מקבלת מערכת החינוך הממלכתית מנה גדושה של יהדות". רחמנא ליצלן.
שער "מוסף הארץ" בישר על כך ואני מצטט, מהעיתון, כן? לא מהפרוטוקולים של זקני ציון: "מערכת החינוך הממלכתית עוברת תהליך מהיר של חזרה בתשובה". ובכתבה עצמה, כתב פלסתר של שבעה עמודים, מקומם מאוד ולפרקים מתיש, הורים שונים ומשונים צווחו על כך שמעיזים לספר לילדיהם בבית הספר על הדלקת נרות שבת. אחרים התרעמו על כך שבכיתה ו' לימדו את ילדם, שומו שמיים! – על בר-מצווה.
ומנהלת בית ספר הפטירה בתרעומת ש"אי אפשר לדבר עם ילדים חילונים על קידוש כאילו זה משהו ברור מאיליו". ודברי הפלצות והבעתה לא מופיעים רק בציטוטים ומיוחסים למרואיינים, אלא גם מובעים כעמדת הכתבים המודאגים: “נשאלת השאלה: במדינה שיש בה כבר שלוש מערכות חינוך לציבור הדתי... מדוע צריכים תלמידי מערכת החינוך הממלכתית לספוג כל כך הרבה יידישקייט?”
אז יש לי תשובה בשבילכם כתבים רוגזים והורים שוצפים ומנהלים מוטרדים: יהדות היא תרבות, יהדות היא זהות, יהדות היא היסטוריה משותפת, הרבה לפני שהיא דת. והאמת היא שזו לא תשובה שלי, אלא של כמה חבר'ה אחרים שאני מקווה שהפאניקה שלכם לא גרמה לכם לשכוח – מתנועת ההשכלה, דרך סופרי דור התחייה ועד לעליות; ממנדלסון וגורדון דרך טשרניחובסקי וברנר ועד לקורצווייל ורטוש. פרשנויות שונות היו לכל אלה ואחרים למושג יהדות, אבל עבורם לא הייתה זו דת (לפחות לא רק) אלא בסיס קולקטיבי, מצע תרבותי משותף, כר פורה ליצירת שייכות, שמורכב מהתנ"ך ומחז"ל ומהרמב"ם, מהחגים ומהמנהגים ומהסמלים המשותפים שלנו.
אחת האמהות בכתבה – ולא המבריקה שבהן – מלינה כך: “מה זה התרבות שלנו? הקידוש? ביאליק הוא התרבות שלי". ועל כך נאמר: לשמוע ולא להאמין. מתרפקת על ביאליק כמותג חלול, כסלוגן שקל לנפנף בו. מעניין אם היא מכירה את ביאליק. ביאליק של ספר האגדה, ביאליק של המוסד "עונג שבת" באוהל שם בתל אביב. ביאליק של הלימודים בישיבת וולוז'ין, ויחסו אליה גם אחרי שעזב.
טוב, בל ניתמם: מובן לחלוטין על איזה מצע הנביט וצמח הפחד הזה. הרי היהדות כיום, כפי שהיא מצטיירת במפלגות הדתיות וברבנות הראשית, היא באמת לא משהו שהייתם רוצים לפגוש בסמטה חשוכה; גם לא תחת החופה או ליד הקבר הטרי. אבל גישה חילונית אטומה שכזו היא בדיוק מה שמשכפל את המצב הקיים. כי חלקים גדולים בציבור החילוני זנחו מזמן את השאיפה לכונן זהות יהודית שחורגת מגבולות הדת. הם הותירו אותה בידי עסקנים ומיסיונרים (שהחלק השולי בכתבה שמתייחס אליהם מוצדק בחלקו) וויתרו על כל ניסיון להפקיע את הבלעדיות והניכוס שיצרה האורתודוכסיה.
הרי היה זה טבנקין, המנהיג הרוחני של הקיבוץ המאוחד, שאמר ש”לא להרגיש את תשעה באב זוהי ברבריות”. ויודעים מה? מחפשים סמל חילוני יותר עדכני? היה זה המשורר נתן זך שאמר בראיון ל"מעריב" שמטריד אותו יותר מכל "חוסר הבסיס המשותף – הדת, ההיסטוריה, זכר ציון, הכותל המערבי והסמלים שעזרו לנו לתפוס את עצמנו כעם אחד שהצליח לעצב דמות יהודי מול הנצרות, כל אלה נעלמו".
אז עד שלא תכירו בכך שיידישקייט זה לא חזרה בתשובה, עד שלא תבינו שחנוכיות הן לא כפייה דתית אלא סממן של זהות, עד שלא תשכילו לכונן תרבות יהודית שמושתתת על ההיסטוריה המשותפת שלנו – היא תמשיך להיות מתופעלת בעיקר בידי גורמים קנאים ולהדיף ניחוח של חמין מצחין. ואתם תשמרו מרחק, תביטו בזלזול, תזדעזעו כשהילד לומד על קידוש, ורק מפעם לפעם תפגשו בפנים הכעורות שלה, כשתהיו חייבים לקבור כהלכה, לעשות ברית מילה או להתחתן כדת משה וישראל אייכלר.
יש כאן כותב שלא יודע מה זה יהדות שמתעצבן על חילונים שהבינו מהי יהדות,
ורוצה שהחילונים יהיו כמו דור הקמת המדינה - יהדות של פולקלור בלי תוכן פנימי ובלי אמונה.
הוא לא רפורמי במקרה?
למה כולם מגמגמים היום?מופים
אלעד
יטבתהצריך לשלוח הודעה פעם אחת ושהו, אפילו שכתוב למטה באדום שלא ניתן לשלוח.
משההה!
עכשיו אני מהמחשב, משומה אצלי זה נפתח ישר לכתבה הזו, סליחה עם התבלבלתם,
(או שאני בלבלתי אתכם?<)
שפרה ואהרון, הורים לשישה בשנות השלושים לחייהם, מתגוררים בשכונה חרדית ומשתייכים לקהילה חסידית אדוקה. זה שנים שהם חיים חיים כפולים – חרדים כלפי חוץ וחילונים בסתר. "מאז שאני זוכרת את עצמי, כילדה, לא האמנתי באלוהים", מגלה שפרה. "כבר בגן, כשלימדו אותנו את סיפורי יציאת מצרים ומעמד הר סיני זה נשמע לי הזוי. אבל כיוון שגדלתי וחייתי במסגרת הזו, זרמתי. קיימתי כמעט הכל".
לפני כשמונה שנים היא החלה להציץ לעולם החילוני, וכבר לא הקפידה על קיום המצוות כפי שהייתה רגילה. היא הסתירה את העובדה שהיא מחללת שבת - לא רק מעיני הקהילה, אלא גם מבן זוגה ומילדיה. היא לא ידעה שאהרון עובר משבר דומה.
לכתבה הראשונה בסדרה: חיי הלילה הסודיים של האנוסים
התהליך שהוביל את אהרון להתפקרות בסתר נבע מלימוד מעמיק. כמי שכל חייו למד תורה, וגם כיום מקדיש לכך את רוב זמנו, הוא מצא עצמו מאבד אמונה במילים העתיקות. כמו שפרה, הוא החל "לחפף".
רק לפני כשנתיים הם התוודו זה בפני זה. אף ששפרה כבר איבדה את אמונתה, כשהתחוור לה שגם בעלה מצוי באותו המצב, היא לקחה את זה קשה. "בהתחלה, כשגיליתי שבעלי אנוס, נשברתי. לא ידעתי מה יהיה עם הילדים ואיך נצליח להמשיך לחיות בתוך הקהילה החרדית כאשר שנינו לא מאמינים".
עכשיו הם כבר "אנוסים": שותפים לסוד, מבלים בסתר במקומות שהדת מהם והלאה. טועמים מהחיים החילוניים, אף שלבושם וחזותם החיצונית לא מותירים, לכאורה, מקום לספק בזהותם החרדית האדוקה.
הקושי הגדול מבחינת שפרה ואהרון הוא העובדה שהם מחנכים את ששת ילדיהם בדרך שבה הם לא מאמינים. "הבנתי שכל זמן שאנחנו נחיה כאנוסים, אנחנו נשקר לילדים שלנו", אומרת שפרה. "אני סולדת מדרך החיים החרדית, וכשאתה מוביל את ילדיך לאותו המקום, שאתה עצמך כבר לא מרגיש חלק ממנו – זה כואב. זה קורע את הלב שאני צריכה להסתתר מילדיי. למשל, בשבת, אחרי שהם הולכים לישון, אנחנו מסתגרים מאחורי דלת נעולה ורואים סרט במחשב. החלום שלי הוא שאחיה בגלוי כפי שאני מאמינה ואחנך את ילדי בדרך שהייתי רוצה".
אז למה לא לצאת בשאלה ולחיות את החיים על פי השקפתכם?
"יש לנו אחריות על הילדים ועל פרנסתם. בעלי למד בישיבה ובכולל כל חייו. אין לו מקצוע. מה נעשה בחוץ? ממה נתפרנס? אין לנו אפשרות לעשות דבר כזה. אין לי ספק שאם הוא היה לומד לבגרות ורוכש מקצוע הוא היה מצליח מאוד, אבל במצב הקיים, כשאנחנו צריכים לדאוג לפרנסה, אנחנו לא יכולים לממן גם לימודי מקצוע, ולכן אנחנו תקועים, למרות שהיינו מאוד רוצים לעשות את השינוי. זה לא קל בכלל. אני מרגישה שיש לי שתי זהויות ושאני חיה בשני עולמות. כואב לי שאנחנו לא יכולים לצאת מהבוץ שאנחנו טובעים בו ומטביעים בו את ששת ילדינו המקסימים".
קהילת האנוסים, כמו הקהילה החרדית שאליה היא משתייכת לפחות כלפי חוץ, רב-גונית. ניתן למצוא בה אנשים עם דעות שונות וסיבות מגוונת שהובילו לאותו המצב. חלק מהאנוסים מאמינים עדיין, אך רוצים ליהנות משני העולמות. אחרים אבדו את אמונתם, אך לא עוזבים את הקהילה בגלל קשיים שונים: כלכליים, משפחתיים או חברתיים. המשותף לכולם הוא העובדה שהם הציצו אל העולם שמעבר לחומה האורתודוקסית ואיבדו את תמימותם. רק חלק מהם ישלים את התהליך ויעבור את הגדר, לאחר שיקבל החלטה ויתגבר על הקשיים. עד אז, המחיר שהם עלולים לשלם גורם להם לדבוק בחיים הכפולים.
לאהרון ולשפרה יש זה את זה. דוד, גם הוא בשנות השלושים לחייו ואב לשישה ילדים, מתמודד עם המצב לבדו, ללא תמיכת בת זוגו, שאינו יודעת דבר וחצי דבר על החיים החדשים לו. אנו נפגשים בספרייה של אחת מהאוניברסיטאות בארץ, שם הוא מבלה כמה שעות ביום, כדי לצבור את הידע שחסר לו בגלל הסגירות של הקהילה החרדית.
"אני שייך לקהילה מאוד אדוקה, מכל הבחינות", הוא מספר. "הגישה היא שגבר צריך ללמוד תורה כל חייו. השידוכים הם על פי תו התקן המחמיר ביותר, ולאחר כמה פגישות קצרות כבר קובעים חתונה. הסגירות היא בכל. אתה לא מכיר את העולם החילוני כלל וכלל, ויותר מזה - אתה לומד כל הזמן עד כמה הוא שלילי ושגוי".
דוד החל בתהליך איבוד האמונה לפני פחות משנה, אך הרהורי הכפירה עלו במוחו עוד קודם לכן. "היו לי כמה שלבים של שאלות באמונה, ובכל פעם למדתי את הנושא והשתקתי את הספק. בפעם האחרונה התוודעתי לפורום באינטרנט של חרדים לא מאמינים וזה די עשה לי שוק. לא הצלחתי להבין את זה. מילא חילונים, שלא למדו ולא יודעים. אבל חרדים? השוק הוביל אותי לבדיקה וללמידה עמוקה יותר. התחלתי ללמוד הכל מהיסוד – החל מהתנ"ך וכלה בתורת האבולוציה. די מהר האמונה פשוט נעלמה. הבנתי שמדובר בדברים הזויים ופשוט הפסקתי להאמין".
מאז, מקפיד דוד על קיום מצוות במידה מועטה ככל האפשר ומחלק את יומו בין הספרייה לבין הכולל. "בבקרים אני נמצא שעות בספרייה. לומד הכל - היסטוריה, פילוסופיה, שירה - פשוט הכל, כדי לצבור ידע שחסר לי. אני אדם סקרן ואני פשוט לומד מכל הבא ליד. אחר הצהריים אני נמצא בכולל ולומד כפי שחונכתי, למרות שמלבד ההנאה האינטלקטואלית אין לי שום עניין בלימוד הזה.
"קשה לי שאני צריך להסתיר. אני לא יכול לספר מאיפה אני בא ולאן אני הולך לאנשים הקרובים לי ביותר. כשהבן שלי שואל אותי שאלות בהלכה או למשל כשאני עושה בשבת קידוש, אני לא מחובר לזה, אבל אין לי ברירה".
השיקול הכלכלי הוא לא היחיד שמשאיר את דוד בעולם החרדי. "אין לי לב לעשות את זה למשפחה שלי", הוא מסביר. "אשתי שאני אוהב אותה והילדים שלי לא יודעים דבר. גם אם אשתי הייתה זורמת איתי אני מפחד לטלטל את ילדיי לחוויה כזאת, אין לי מושג איך הם יתמודדו עם זה". דוד חושב גם על משפחתו הרחבה. "הקשר עם המשפחה מאוד חזק, ועל דבר כזה אין כפרה. ברגע שאנחנו עושים את הצעד, אין דרך חזרה. הם יושבים עלינו שבעה וזה לא פשוט בכלל. אני כל הזמן שואל את עצמי אם זה שווה".
לא קשה לחיות בשקר?
"מה זאת אומרת שקר? לחיות במקלט בזמן מלחמה זה לחיות בשקר? לא, זו המציאות. גם המצב שבו אני נמצא הוא המציאות וצריך ללמוד לחיות אתו. אני לא ידוע אם אני אשאר במצב הזה כל הזמן, אבל בינתיים אני חי את החיים ואיפה שאפשר עושה מה שנכון לי כשהמשפחה לא רואה ובינתיים ממשיך לשחק את המשחק. מה שחשוב מבחינתי הוא שאני כל הזמן זז קצת. בסופו של דבר אולי נעשה את המהלך עד הסוף אבל אני לא ממהר. אני חייב לחשוב ולהתחשב במשפחה. ברור לי שלחיות לעד כמו שחייתי עד איבוד האמונה זה לא רלוונטי. ברור שיהיה שינוי. גם ברור לי שבסופו של דבר אצא לעבוד, למרות שמבחינת המשפחה זה לא צעד פשוט. החלום שלי הוא שנוכל לעבור לצד החילוני, אבל אני לא בטוח שהוא ריאלי כל כך. ימים יגידו".
חשוב לדוד להדגיש שהאנוסים הם לא סתם חרדים נהנתנים. "כדי ליהנות ממסיבות וממנעמי העולם המערבי לא צריך לאבד את האמונה. יש חרדים שרוצים לטעום גם מהתרבות החילונית והם עושים זאת. האנוסים הם אנשים שאיבדו את האמונה, זה מצב שהגענו אליו ואין מה לעשות בנידון. אני מאוד מקווה שההנהגה והציבור החרדי יבינו שמדובר בתופעה ובתופעה נרחבת וילמדו להשלים עם זה ולא להילחם בזה כי זה חסר סיכוי והופך את המצב קשה יותר לכל הצדדים".
שניאור, אב לארבעה ילדים, חי בשכונה חרדית ומגדיר את עצמו כופר גמור זה כמה שנים. הוא לא מתפלל, לא מקפיד על כשרות ומבחינתו קיום מצוות הוא דבר מיותר לחלוטין. אשתו יודעת על דעותיו ומקבלת אותן אף שהיא דתייה. במקומות שבהם הוא לא נדרש לכך, הוא לא מקפיד על אף מצווה, אף שחזותו חרדית לגמרי. שלא כמו שפרה, אהרון ודוד, שניאור לא מצוי בקונפליקט. הוא פשוט נהנה מכל העולמות. "אני לא מבין מה התועלת בלחזור בשאלה, בשביל מה לעשות צעד כזה. הרי לא מרוויחים שום דבר. כל מה שאני רוצה לעשות אני יכול לעשות, ובנוסף אני לא מאבד את הקהילה שאליה אני שייך ואת המשפחה".
שניאור מדלג בין העולמות בכל הזדמנות אפשרית, בארץ ובחו"ל. כמעט מדי שנה הוא טס למדינה זרה ומתנהג כפי שהוא רוצה. "אם אני רוצה לאכול לא כשר אני יכול לעשות זאת במקומות מסוימים, אם אני רוצה ללכת לפאב גם זה אפשרי. אין טעם לטרוף את כל הקלפים. אני אוהב את הקהילתיות בציבור החרדי, למה לי לאבד את זה", הוא ספק שואל ספק קובע.
"איפה אפשר למצוא חיי חברה כמו בציבור החרדי? מדי שבת אנחנו נפגשים בבית הכנסת. אחרי התפילה עושים קידוש, אוכלים ומדברים. אין דבר כזה בציבור החילוני. אני אוהב את זה ולא מוצא סיבה להפסיד את זה. בצד החילוני אף אחד לא מחכה לי, והקשיים הרבה יותר גדולים ליוצאים בשאלה כך, שאין בזה שום יתרון וחבל לעשות את הצעד הזה". לדבריו, הוא יוכל להמשיך לחיות כך, ללא תסכול, כל ימי חייו.
הפגישה הראשונה עם זלמן, גרוש ואב לשניים בשנות העשרים לחייו, נערכת בביתו בשכונה חרדית. בעוד כמה שבועות יתקיימו הבחירות לרבנות הראשית והנושא נמצא בכותרות. זלמן מזמין לנו אוכל. לאחר התלבטות קלה, ההכרעה נופלת על פיצה. עם נקניק. תוך כדי אכילת בשר וחלב הוא מסביר בהתלהבות של בחור ישיבה מדוע כל אברך צעיר שם בכיס הקטן את הרב דוד סתיו, מועמד הציבור הדתי-לאומי לתפקיד הרב הראשי האשכנזי.
במשך הזמן שמתי לב שבשבתות הוא מחובר לפייסבוק, ולא בטעות. מאז אנחנו מדברים בטלפון בשבת או מתכתבים במסנג'ר. באחת הפעמים שביקרתי באותו ביום שישי בלילה יצאנו לפאב. כשחזרנו בחמש בבוקר הוא זיהה לפתע את שכנו צועד לבית הכנסת ובתוך שנייה כמעט התקפל מתחת למושב המכונית, כדי לא להיתפס מחלל שבת.
הוא לא איבד לגמרי את האמונה, אלא חש ספק. די ברור לו שבעתיד הוא יחזור לחיק הדת, כי זה פשוט יותר משתלם. "מבחינתי הכל עניין של אחוזים. חמישים אחוז שיש אלוהים וצריך לקיים מצוות וחמישים אחוז שלא. עדיף ללכת על בטוח ולא לחטוא. כרגע מתאים לי יותר ליהנות מכל העולמות ולכן אני נהנה ומבלה, אבל ברור לי שעוד כמה שנים אחזור בחזרה ואקפיד על קיום מצוות. זה נכון שאם אתה נפתח אתה לא יכול חזור לאדיקות הרגילה, אבל בגדול אני אחזור להקפיד".
גם הוא, כמו שניאור, לא מבין למה צריך לבחור בין שני העולמות. "אני לא חושב שהחיים שלי עכשיו מסובכים ומתסכלים. אני חלק מהציבור החרדי, אבל אני עושה מה שאני מוצא לנכון באותו הרגע בלי לחתוך ולהכריע. אני לא מבין את הטעם במעשה כזה, מבחינתי זה סוג של מוחלטות וקיצוניות שאני לא רואה בו שום עניין".
זלמן לא רק מסרב לבחור, הוא גם מגן בחירוף נפש על צדקת הדרך החרדית. "בגדול החינוך החרדי טוב יותר מכל בחינה. זה בא לידי ביטוי בערכים, בחוסר באלימות ובכל הפרמטרים. נכון, גם אני, לאחר שרכשתי, לבד, השכלה רחבה יותר, מעדיף שילדיי ילמדו בחינוך עם לימודי ליב"ה, אבל בהחלט בחינוך החרדי".
בין אם מדובר באיבוד אמונה או ברצון להיפתח לעולמות נוספים אך לשמור על אורח החיים החרדי, האנוסים מתמודדים עם קשיים יומיומיים, כמי שחיים בקהילה סגורה שלא רואה בעין יפה את הפסיעה לכיוון החילוניות. בין אם הקהילה מגיבה באגרסיביות ובין אם בהתעלמות חלקית, מסע ההסתרה הוא לחם חוקם של האנוסים.
"אנחנו חייבים לרקוד בין שני העולמות מאוד בזהירות", מסכם דוד. "בין העולם שאנו רוצים להיות בו, לבין המציאות שבה אנו חיים בפועל, מציאות שנכון לעכשיו אנו לא יכולים לעזוב. זו משימה לא פשוטה והיא מלווה בחששות מתמידים עם ניסיונות זהירים לחיות על פי צו מצפוננו. זה ריקוד לא קל שמעסיק אותנו בכל יום ובכל שעה״.
<img height="1" width="1" border="0" alt="" src="http://googleads.g.doubleclick.net/pagead/viewthroughconversion/1002714599/?frame=0&random=1389199602329&cv=7&fst=1389199602329&num=1&fmt=1&label=TyhRCMGLpgMQ5-uQ3gM&guid=ON&u_h=768&u_w=1366&u_ah=728&u_aw=1366&u_cd=24&u_his=2&u_tz=120&u_java=false&u_nplug=4&u_nmime=8&frm=1&url=http%3A//mag.walla.co.il/item/2708752%3Fpage%3D14&ref=http%3A//mag.walla.co.il/item/2708752%3Fpage%3D14" />
והם חשודים על שקר...
שסובלים מפיצול אישיות!
נו ב'מת.
זה נשמע כאילו החיים שלהם זה כלא. בן אדם יגיע למצב כזה ולא יתפקר?
וכו וכו וכו
נכון שהדינמיקה החברתית של המגזר החרדי אינו תואם את זה של המגזר הדתי.
אבל כאשר מסתכלים יותר לעומק, יש הרבה מה לראות, ולא כאן המקום להאריך.
של מיכאל שטרייכר.
אם זה נשמע קשור, אני יכולה לנסות לתמלל לך (אין לי את המילים אבל יש לי את השיר)
זה שיר על השואה. סיפור ידוע שהולחן.
או שלא הבנתי את הבקשה 
when you feel pain, when you rejoice know how He longs to hear your voice"
ובאופן כללי השיר סובב סביב פסוק מסוים מן התפילה.
קשה לי לחשוב על שירים שהם אך ורק על תפילה (חוץ מהשיר של מיכאל שטרייכר שהזכרתי קודם, שלמען האמת אני לא כל-כך אוהבת אותו). ואכן לא ברור מהשאלה האם צריך שיר שתפילה זה הנושא המרכזי\היחיד בו או ששיר כמו שברוךש הביא גם טוב.
he takes his place surrounded by the holy Torah ring
ו-
every heart was broken, and every soul burned bright
אה, ולפי מה שראיתי במקור השיר הוא של יוצר שמכונה Country Yossi (אני לא ממש מכירה אותו, אבל משום מה כן זכור לי משהו לגביו, על שיר שנקרא Phantom of the Shteeble או משהו כזה. שם מסקרן, ואין לי מושג על מה השיר...)
(לא מזמן צפיתי בחברה שהעבירה שיעור בעבודה מעשית- על תפילה
פתחה בהתלהבות בקטע מסרט- משם...
יצאתי מהכיתה.)
גם באקדמיה יצאתי ואני יוצא כאשר יש התעסקות ויזואלית בנושא.
כנ"ל בפעילויות מכל מיני סוגים.
רק לאחרונה החלטתי שהגיע הזמן להשיג צמיד כתום, וזה לאחר שמיאנתי מ-2004, אבל הגיע הזמן.
הויזואל שמור ליום אחד בשנה. אחר צהריים של תשעה באב.
את "תפילה לעני" התחלתי לשמוע רק השנה.
התירוץ: אוקי, אז חיפשתי כמה שירים באנגלית שקשורים לתפילה (רואים כוונות טובות), וניסיתי להיזכר בשמות של זמרים ששרים באנגלית או שיש להם שירים באנגלית (עד כאן טוב). ואז עלתה בתאים האפורים שלי הבזקה... נזכרתי בדב שורין, (ולמי שלא מכיר..) אז.. נכנסתי ליוטיוב וזה היה השיר הראשון שמצאתי, וצפיתי בקליפ, וכל כך נהניתי. הצילומים, התחפושות משעשעות, והכינור נהדר. חייב לשתף. (מנהלים יקרים, מוכן לשלם את המחיר) ת-צ-פ-ו בהכול, זה נהיה טוב מדקה לדקה.
איים א גו איים גו גו גו
איים א גו איים א גו גו גו
את "ואני תפילתי" של יונתן רזאל.
אגב, הנחתי שאת מחפשת דווקא שירים עם מילים מקוריות ולא פסוקים. זה נכון?
לא אכפת לי שיר עם מילים מקוריות או פסוקים..
ברוך- עשית לי נוסטלגיה עם דב שורין..
מישהו10- תפילת הבנות לא טוב לי.
ועכשיו צריך להתחיל להבין את כל המילים של כל השירים ![]()
(סתאאאם נראה לכם? בשביל מה יש בעל אמריקי?)
והזוכה הוא לבי ובשרי- השיר של פרחי מיאמי זה בדיוק מה שהייתי צריכה!
איזה כיף שיש פה חבר'ה צדיקים!
לבי ובשרי
ריבוזום
![]()
(לא אני!
)
|פורש מהפורום|
מסתבר שיש עוד אנשים שחושבים שמיאמי לא מרגש..
קיבלתי וטו על העניין..
אז אם יש לכם עוד רעיונות, אשמח לדעת.
ואם יש למישהו מוזה מיותרת- שלי נגמרה לחלוטין..
|מוח מיובש|
וברוך- תזכיר לי בערב לשלוח לך כמה שירים של יוצר לא מוכר אבל מוכשר.
יש מצב שתאהב אותו..
הוא מדבר על חברים שהתפללו אחד על השני ונושעו.
http://www.inn.co.il/Radio/Player.htm#19#559
(מתחיל בדקה ה-13 בערך)
יושב עם דף ועשרות זמרים ולהקות
אתה באמת צריך לרענן את המוזיקה שלך
פתוח להמלצות לשירים או זמרים\להקות.
הדבר הכי קשה זה שבכדי לבחור שיר, צריך להקשיב לו.
עכשיו כשזה שיר לא טוב, אז פשוט ממשיך הלאה.
אבל כשזה שיר טוב, אי אפשר להתנתק ולהמשיך לשיר הבא, צריך להקשיב לכולו ולהתמוגג.
לזה הכוונה - שלא תביאני לידי ניסיון.
זה חשוב, זה כמו לבחור את ספרי הלימוד לחודשים הקרובים.
זה יהיה חלק מהותי מהמשפיעים על התאים בראש ולב.
ובסוף, אעבור על השירים הקיימים, ואחליט מי נשאר ומי הולך לקיים את חוק שימור החומר
תקבל המלצות!
אפילו שמתי כמה שירים נוסטלגיים מהתיכון. (תור, קלר ודומה).
עומד על כ-300 כרגע. כנראה שלא אספיק הכול היום, אבל הדברים נרשמים.
אושר תמידי
אושר תמידי
פריסבי

לבי ובשריהמצב קשה ![]()
חוצנפים.
ריבוזום(ולא הם אלו שמכריחים למלא)
ניל"סאף בוחן לא מסתכל על זה.
כדאי למלא את המשוב, אבל אם אין לך זמן או כוח אל תילחץ רק בגלל שהם לחוצים (כי לא ממלאים להם מספיק).
אצלנו האגודה הייתה נכנסת בשיעורים עצמם, וכמובן באנונימיות...

ה.נ.לא לוקח כ"כ הרבה זמן
והאמת גם לא ממש מועיל
אני שמח לפרגן לאלה שאהבתי, ולסגור חשבון עם אלה שלא אהבתי. (וזה כאשר הקורסים ממש בעייתיים לטעמי, אני משתדל לא ללכלך על מישהו רק כי הוא לא תותח בהוראה).
אבל אצלנו יש תמריץ אחר של הגרלת מלגות לקורסים.
אני אוהבת למלא. זה משפיע...
גם אני תמיד מילאתי + הערות חופשיות במקרים שהיו לי. ואני חושבת שזה גם השפיע (היה מרצה אחד שלימד אותי שני סמסטרים ברציפות. והיו דברים שכתבתי בהערות אצלו שהשתנו.)
וחוטף מבטים מהסגל.
כנל, כמוך כמוני. ממלא רק משום שמכריחים ולא נוהג להשקיע בזה, סתם לסמן תשובות נוחות במהירות.
אריאל שלחו לי גם השנה, ואז תזכורת, ואז עוד תזכורת - רק שסיימתי ללמוד אצלם שנה שעברה.
בסמסטר הזה, דווקא נהניתי למלא, היו מרצים שאהבתי, והיה נחמד לפרגן.
אני כבר לא לומדת שם?
חשבתי שזה בגלל שאני רשומה לכמה מבחנים בסמסטר הקרוב, אבל אני לא רשומה לקורסים אז על מה אני אשיב במשוב, גאונים??![]()
)(ויש לי פה הרבה מה לכתוב, אבל זה או"חניקי אז נוותר)
את מתגעגעת אלי???
זה אומר שאת בתהליך של לבנות את הבית שלך
לעשות את החלקת השראת שכינה הקטנה שאת יכולה ליצור בעולם- כדי לעשות הכנה לקראת השכינה בבית הגדול והקדוש
צריך להסתכל בעיניים על החיים שלך- ולראות ולעשות את הטוב שיש בו, ולא רק את האידיאלי העליון -החסר
איזה תמונות יש לך על הקיר?
משו שמעורר אסוציאציות?
כתר הרימוןהאמת היא ש-
לא ישנתי בלילות האחרונים בבית.
והחלום הראשון היה אחרי ויכוח עם מישהו על א"י והמקדש...
זה לא באמת מפתיע,
אבל עדיין.
מעניין מה יהיה הלילה
(ומיותר לציין שלא יזיק לראות אותך
)
(מיותר לציין שזה יהיה משמין לראות אותך... ולא רק מנחת)
-משה ר-
מרימה את הראש לאבא - שיתכונן לקחת עוד כמה דמעות...
כי נכון הדבר מעם האלוקים וממהר האלוקים לעשותו.
(חוץ מזה שחלמתי שבוכים עליו, לא על בניין המקדש...)
הלילה חלמתי על משהו אחר...
נקווה שיעלו עוד את המחירים אולי סוף סוף ניפטר מהרעל הזה ברחוב..
כנ״ל לגבי האלכוהול..
שהמעשנים כאן גורמים לנו להיות מעשנים פאסיביים בכפייה ובכך מזהמים לנו גם את האוויר וגם את הגוף שלנו.
אלכוהוליסטים כל עוד הם לא נוהגים ולא מתערבים בקטטות הורסים לעצמם את הכבד והלבלב, וגם אז לא בטוח שימותו כי יש אפשרות להשתיל.
אז מי שבוחר להרוג את עצמו- בכבוד, אבל אל תהרוג אחרים בכוח.
בנוסף סיגריות אולי המוות לא יהיה ישיר משיבוש דעת אבל בהחלט הוא פוגע בהרבה איברי מטרה ובהחלט גורם לתחלואה רצינית כמו סרטן הריאות שנמצא היום במקום השני לתחלואה מסרטן אחרי הערמונית והשד. ובנוסף שבץ, פגיעה בראייה ובאמת שלא חסר...

נפשי תערוגוואו איזה כיף היה לישון הלילה...
אותי זה הצחיק

סגולה גדולה ומסוגלת לשפע פרנסה!
לומר בשבוע של פרשת בשלח ביום שלישי (היום) את "פרשת המן" ניתן לקרוא אותה עד השקיעה ניתן למצוא את "פרשת המן" בחומש שמות פרק טז מפסוק ד עד לו כל עניין אמירת פרשת המן כדי שיאמין ויחדיר בעצמו שכל מזונותיו מאת בורא יתברך ובאים אליו בהשגחה פרטית ואין ריבוי ההשתדלות מועילה כלל ובמסכת ברכות נאמר:"כל האומר פרשת המן מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו" לכן כל אחד יקרא את פרשת המן בכוונה רבה ובעיון רב ובזכות זה יזכה לשפע של פרנסה (אפשר למצוא גם באינטרנט) מצווה גדולה להפיץ את ההודעה כמה שאפשר!
אשרי מי שזוכה לזכות את הרבים שאין חטא בא על ידו וזכות הרבים תלויה בו! יום טוב שמח ומלא ברכת שמים!
כתר הרימוןתקשיבו, זה לא עסק.
פורום צמ"ע לא נועד להחליף את פורומי האקטואליה שבאתר.
נכון, הבנו את הצורך העמוק שבזה, ולכן מדי פעם נתנו לשרשורים כאלו להתקיים פה.
אבל הגזמנו פה!
שרשורים שנפתחים אחד אחרי השני בנושאי אקטואליה?
חלאס...
בתודה.
איש בתורה לא כתב בפורום.
אתה צריך סיבה למה לא, ולא למה כן.
משתמע אם-כן מההודעה שלך שיש לך כלל שציון תאריך חייב להיות בדיוק כמו בתורה. מאיפה הכלל הזה?
לא התכוונתי.
סליחה שוב. מה שהתכוונתי לשאול, לגמרי ברצינות, הוא מדוע ההנחה שצורת כתיבת התאריך שלנו צריכה להיות בדיוק כמו בתורה?
ה...
האם יש בזה ערך?
מדוע לשון חכמים במשנה אינה זהה ללשון המקראית?
גם אז אמרתי לשדרותי,
שלא כל מילה בתורה, הן תחבירית והן רעיונית, מורה לנו על היום.
כמו שבתורה כתובות מילים רבות שכיום אין להן שימוש, זה רע? לאו דווקא (ועל זה היה הדיון בזמנו).
ואם מנין השנים הוא בדרך מסוימת שם- לא בהכרח מורה לנו "מנו כך גם אתם". בתורה מונים במספרים, זה אומר שצריך להיות כך ולא אחרת? לא. הכל בסדר... מטבע הדברים היהודים יצרו להם לוח שנה לפיו הם הולכים, עם שמות שהם אימצו (תמוהים מאוד מאוד!) וספירה מסוימת.
לגבי דרך המניין: דווקא הגיוני שמנין השנים יהיה לפי בריאת התורה, ולא לפי יצ"מ. יצ"מ זה אירוע התהוותנו כאומה, אך לא אירוע שלדורות יחלו לספור את השנים לפיו.
(עם דבר אחד אני מסכימה- שמוטב להשתמש במספרים ולא באותיות. זה כל כך לא נוח!)
ב. בתורה יש מספרים, אבל לא אופני ספירה מקוצרים
(כגון ש-1 ו-א' מייצגים "אחת", 2 ו-ב' מייצגים "שתיים" וכו').
ג. בכוזרי החבר אומר למלך כוזר, שהבחירה בישראל היא דבר
כ"כ עיקרי באמונה, שהוא יתאר לפני הכול את הקב"ה כבוחר
בישראל ומוציאם ממצרים.
ד. כדבריי לעיל, אותיות הן דרך ייצוג של מספרים.
וגם אם לא נוח, אולי יש ערך בשימוש באותיות עבריות ולא בספרות
הודיות ערביות? בשביל ערכים מקריבים מהנוחות.
הספרות (1,2,3,4,5...) והאותיות (א,ב,ג,ד,...כ,כא,כב)
הן סה"כ דרכי ייצוג למספרים.
יש הבדל בין צורות המספרים המוכרות לנו (1,2,3)
שמקורן מהודו-ערב, לבין המספרים - אותם אנחנו באמת
מציינים על ידי אותיות.
לפחות לפי הרמב"ן
(כמו שכתבתי כאן: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t605782#6720119 )
שהשימוש במספרים יותר נוח,
והוא בוודאי לא פסול - הרי כך נכתב בתורה,
אז למה משתמשים באותיות - שזה פחות נח?
(ולא כמו שהבנתי קודם - שצריך להשתמש במספרים כי כך כתוב בתורה.)
האם הבנתי עכשיו נכון?
כמו שעוגי פלצת כתב למעלה http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t605782#6720663
(וסתם בהקשר של שימוש בספרות מול אותיות נראה לי שלנו באמת יותר נוח להשתמש במספרים שמיוצגים ע"י ספרות ולא אותיות, אבל פעם היו רגילים לגמרי לייצוג מספרים באותיות. (באותו אופן שדפים בגמרא ובספרי קודש בכלל ממוספרים בייצוג של אותיות.) וזה נשאר.)
את הסוף של ההודעה שלך (אחרי סימן השאלה) לא הבנתי.
שהוא מנין שמתחיל 1000 שנה אחרי יציאת מצרים
רבנן תיקנו למנות כך משום כבוד מלכות
רק בזמן הראשונים עברו האנשים לספור מבריאת העולם.
לדעתי הסיבה לזה היא שלאחר שנקבע הלוח, היה חשוב מאד לדעת איזה שנה אנחנו כדי לדעת מתי המולד
תלמד אופציה חדשה: קוראים לה עריכה.
למטה, ליד איפה שאתה לוחץ לתגובה להודעה שלך,
יש עוד לחצן, קוראים לו עריכה.
ב"הצלחה..
תראי כמה הודעות ערכתי!
לא יודע מה קרה, כשניסיתי לערוך המערכת אמרה שאין לי הרשאות!![]()
ולא נותרה ברירה אלא לכתוב תגובה נפרדת
חרותיקרק בשרשור הזה, איזה מוזר.
לפי הרמב"ן על החודש הזה לכם - יש משמעות לכך שמשתמשים בשמות הבבלים.
ולע"ד גם על ענין השנים עונה שם
(רמב"ן שמות, יב, ב ד"ה וכמו)
http://www.ateret4u.com/online/f_01584.html#HtmpReportNum0011_L2
אבל-למה החודשים בבליים?
בעבר השתמשו בתאריך מספרי ("עשירי לחודש הראשון") ובשנים ליציאת מצרים.
לאחר מכן עברו לשימוש בשמות "עבריים" (משעשע לקרוא להם כך - תשרי, חשוון וכו'), ושינו לספירה מבריאת העולם.
שתי הספירות נכונות,
ושתיהן קבילות ביהדות.
אלא שהספירה הראשונה - זו ליציאת מצרים, מסמלת את הספירה מהיום בו נהיינו לעם,
והספירה השנייה - זו של בריאת העולם, מסמלת את הספירה מהיום בו התחילה האנושות.
(ואגב, במהלך ההיסטוריה כל הזמן בחרו ספירות שונות לספור לפיהם, ולא בהכרח שמרו על הספירה ליציאת מצרים - "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן, בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן, מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר" ...)
אני אישית כותבת בסיכומים שלי תאריכים עבריים מלאים לבריאת האדם (למשל, היום ז' שבט ה'תשע"ד) וזה אחד המאפיינים הייחודיים של הסיכומים שלי
(ואני סטודנטית באוני' ת"א, זה באמת נדיר שם
)
כל אחד יעשה כמנהגו ומנהג רבו
היה מפשט את כל החישובים שאני מוצא את עצמי עושה בשנים לועזיות רק כי זה קל יותר לחשב 2007-2003 לעומת תשע"ד-תשס"ב....
א. האם התאריך שאנחנו משתמשים בו - הוא אמיתי ומדוייק?
כן, יש לנו מסורת מהימנה עליו
ב. האם נכון למנות שנים כמו שאנחנו משתמשים בתאריך לבריאת העולם ולא ליציאת מצרים?
ג. האם מניין החודשים צריך להיות מתשרי או מניסן? האם המניין צריך להיות במספרים או בשמות שהעלנו מבבל?
ד. האם צורת ציון המניין צריכה להיות בספרות, באותיות, או בכתיבת שם המספרים?
ה. בדורות ראשונים נהגו ישראל לכתוב את מניין השטרות- האם יהיה נכון לנו לכתוב את מניין השטרות? האם יהיה נכון לנו לכתוב תיארוך אחר שבא באותו רעיון (-כלומר- מניין השטרות הוא למלכות יוון- ששלטו באותה תק' בא"י, בדורות אח"כ כתבו מניין לפי מלכות רומי, האם יהיה נכון הלכתית לנו לכתוב את מניין השנים לשילטון הישראלי בא"ע בימינו?)
יש סוגיה בדפים הראשונים של מסכת ע"ז (מחילה, לא זוכרת עמוד מדוייק) -תעיין שם, עם כל ראשון ואחרון שתשיג ידך...
ו. לרב מדן יש שיטה בנושא- מה היא באמת? על מה הוא מתבסס?
(אני מציעה לך לעשות חיפוש בגוגל או ברמב"י למצוא אם יש מאמר שהרב מדן כתב בנושא.. מן הסתם יש... אם אתה צריך עזרה בזה- באישי
)
והבהיר של השאלות!
שתגידי לי שכוייח על ההכוונה לאיפה לחפש תשובות...
לזרוק שאלות בפורום זה לא חכמה
לא זרקת שאלות, אלא סיכמת שאלות שעלו בהודעה קודמת, כאשר לפני כן בשרשור כל אחד (כולל אותי) בחר להתייחס רק לחלק מהשאלות שעלו ממנה, מעצלות או מסיבה אחרת, ונהיה דיון מבולגן.)
-משה ר-אחרונהשאתה נכנס לדף ישן בערוץ, אתה קורא איזו תגובה שלך בפורום שאין לנקוב בשמו,
ואתה אומר לעצמך "וואלה איך גדלתי מאז"...
אבל אופס, זה היה 'כולה' לפני חודשיים... ![]()


מי ער וזה
בת-שבע77עוררת בי חיוך
אני מעתיק:
אני עושה סמינריון לסיום התואר שלי
בפסיכולוגיה וצריכה 50 דתיים ו50 חילונים שישיבו על שאלון אנונימי לחלוטין.
העבודה היא בנושא של אישיות האדם וקבלת החלטות. אני מצרפת קישור לשאלון.
הנתונים הם רק לצורך העבודה המחקרית ללימודים שלי והם דיסקרטיים לחלוטין ללא שם, מקום מגורים וכו'.
אם תוכלו להשיב על השאלון זה יהיה מעולה.
https://docs.google.com/forms/
תודה רבה
הללישאבל זה ארוך פחד...
מלאתי

לילה טוב!יעלי_אעורכי המחקרים האלה צריכים ללמוד לעשות שאלונים ממוקדים
לראות שאתה עיקבי בתשובות שלך.
אולי באקדמיה זה שונה, אבל בתיכון שעשיתי עבודת מחקר, למדנו שצריך לשאול את אותם שאלות בכמה צורות.
בודקים מתאם קרונבך אלפא אחרי ששואלים בכמה צורות.
כך שזה חשוב לא רק בפסיכולוגיה.
אם אתה צריך עזרה בכיף.
לא לשכוח איזה תוקף, ניבוי תוכן או מבנה
טוב, אולי לא מקיזים דם, אבל למרות שזה תחום מהנה, הוא גם קשה.
למרות שנראה לי עושים את זה כבר בקטנה בעבודת סמינריון.
היו קורסים של סטטיסטיקה, שיטות מחקר כמותני, שיטות מחקר איכותני. עשינו את הסמינרים.
אבל מישהו החליט שזה לא מספיק, וצריך לעשות עוד קורסים של כמותני ואיכותני.
ואני טוען שמגזימים איתנו עם העבודות, גם הגודל וגם רמת הקושי (כיף להתלונן). אבל יש לנו מרצים מעולים, וזה פינוק. וזה תחום באמת מהנה.
אני רואה שאתם מומחים בעניין!!
הוא עוד שלושה שבועות..
המבחן האחרון של הסמסטר..
בוהו.
לא שאתה באמת לומד את זה שוב...
מה אתה לומד?
נראה לי דיי מיותר להיבחן על זה שוב, לדעתי די מספיק לדעת תוכנה סטטיסטית כלשהי ולהבין איך בונים מערך מחקר שאת זה התואר הראשון נותן לך, אז למה שוב? למרות שאני מבינה שזה גם תהייה שלך.
או שהתואר השני שלך בסטטיסטיקה או בסגנון?
בסה"כ אני מבין את הסיבה שממשיכים ללמוד את הדברים האלו, כי אומנם אפשר לבנות מערך מחקר על בסיס הקורסים של תואר ראשון, אבל זה לא באמת מספיק, ואם בהתחלה כולנו בקבוצת מחקר הרמנו גבה, אז עכשיו אנחנו דווקא נוטים להסכים. והיו לנו קורסים מעולים, אבל ביחס להיום, הם היו כמו סוג של רקע לתחום. איך אומרים, יש מחקר ויש מחקר, ויש כתיבה ויש כתיבה.
מי שלא עושה עם זה תזה, סבבה, לא שייך לעניין.
אבל תחשבי, בקבוצה הזו, חלק הולכים לכתוב תזות ולבצע מחקרים, וחלקם גם ימשיך לדוקטורט. גם אם זה לא הכרח, זה בהחלט תורם המון.
ואחותי למשל לא עשתה שוב שיטות מחקר בתואר שני. אז אני מסיק שזה תלוי פקולטה ומוסד.
ואני לומד תקשורת
אם הוא מצפה שאני אשקיע מזמני כדי למלא לו את השאלון
לפחות יעשה את זה בצורה כזאת שלא יצרוך לי יותר מדי זמן
באונברסיטאות מקבלים כסף על זה שאתה ממלא מחקרים
כאן אני עושה את זה בהתנדבות
שלא תבינו לא נכון
בד"כ לא היתה לי בעיה למלא את זה
אבל אתמול, הייתי יחסית עייף
ופתאום הרגשתי שזה פשוט מתיש אותי האורך הזה
אז סגרתי
מי יודע, אולי השאלון בודק סבלנות 
כמו מי?
אני לא לומד פסיכולוגיה בגלגול הנוכחי שלי, לא למדתי פסיכולוגיה באף גלגול קודם שלי, ואין לי כוונה ללמוד פסיכולוגיה באף גלגול בעתיד.
(הבהרה: אין באמור לעיל משום הצהרת אמונה בגלגולים)
או שאתה מאלה שסוברים שפעמים רבות זה היינו הך?
הדור של היום..
קשה להשיג אנשים רציניים ומכובדים שיעשו שטויות.
פתולוג נוהג לחפור לאחר המוות, פסיכולוג נוהג לחפור לפני המוות
מה פסיכופתולוג יעשה?
יבתר אותך בעודך חי?
יבורים!!! חחחח
פסיכופתולוגיה זה פסיכולוג שמאפיין מחלות נפש
פסיכופתלוגיה לא פסיכופתולוגיה! לפחות כך ראיתי אתזה עד עכשיו.
אבל נכון שיש כאלה ששיבשו את המושג
וזה דבר שלומד כל פסיכולוג מתחיל DSM וכו'
את באמת חושבת שאני בור?
חחח
זה היה נראה לי אותו דבר
והמינוח המדויק הוא כן פסיכופתולוגיה
ומה שכותבים בלי ו' זה העיוות
והיא אמרה שבאמת יש היגדים דומים או הפוכים בשאלון כדי לבדוק עקביות ולמנוע טעויות
והיא אומרת שלא היא זו שבנתה את השאלונים...
ותודה רבה
אני עם מכה חזקה בכתף (נפילה מרהיבה בריצה אחרי האוטובוס), כבר יומיים חצי בן אדם
די מתחיל לעבור
מקווה שמחר כבר נשכח מזה
עלות-השחראז תדמיינו שכתוב שם: ' קול קורא לניצלו"שים ', טוב?
אני חייבת חבר דחוף,
כזה שיהיה מוכן לקרוא לי ולתרגם אנגלית עם שלל ביטויים מקצועיים ולעשות אח"כ אינטגרציה ביניהם.
כאלה שקשורים לפורום השני.
(בשביל זה חבר? חברה לא תספיק?
לילה לבן זה מבאס
"שוב לילה לבן" זה עוד יותר מבאס
)
יש לי חברה שאת כל העבודות שלה עושה לה החבר- אבל את כל העבודות ועוד הוא מנקה את הבית ושוטף כלים.
עכשיו, אנוכי מסתפקת בקטן, אני לא צריכה שיבשל לי, לא שינקה, וגם לא שיוציא את הכלב- רק שיתרגם מאמרים ויכין לי מהם עבודה, לא קשה נכון?
ואם על הדרך יש לו הבנה בSPSS, יכולת לכתוב עבודות בלל זה יהיה מעולה.
אני? אני מוכנה ללוות אותו לבית, כנראה שאם הוא יעמוד בדרישות שלי הוא ילמד בטכניון... ואת אלה כבר ראינו ביפה והחנון
, ככל הנראה הוא יזדקק מאוד לליווי יומי בשעות החשכה ואת זה אני אספק לו אודות לעברי באומנויות לחימה[כן, גם ג'ודו] .
סתם אני נואשת
וכנראה חבר מאוד יעזור לי עכשיו 
הלילות בשבועות האחרונים שלי לבנים
ברגעים האלה אני מבינה את שי גבסו ששר "הייתי רוצה שיהיה לי נשק..."
דעתי כבר הובעה בנושא בשרשור קדום, ומההערה הזו היא כנראה די ברורה.
יש לי שאלות על בערך כל דבר אחר שכתבת, אבל זה יהיה חופר נורא (למה הוא חייב ללמוד בטכניון? מה זו מערכת היחסים הלא-הגיונית הזו של חברה שלך? למה לשאוף לזה? מה
ראינו ביפה והחנון? האם הייאוש הוא מצב זמני או ממושך? מה שר שי גבסו?)
במקום לשאול את כל זה, אני אאחל לך בהצלחה עם העבודות ולילה פורה!
לפעמים הקושי הגדול הוא להיכנס לזה, ואחר-כך זה זורם. אני מקווה שזה כך גם במקרה שלך.
אם מישהו רוצה להיות חבר שלי כדאי שיתאמץ![]()
בסוף הוא יקבל אותי אז כדאי לו![]()
סתם, רק מלקבל אותי הברחתי את כל מי שאולי שקל זאת.
נראה לי שיש באפריקה המזרחית עדיין עבדים למכירה...
![]()
![]()
![]()
b.nאני הצעתי שהיא תלך להביא אותו
מהסוג הזה בישראל,
אבל אני אחסוך ממך איפה מוצאים זאת.
[ולא, אני לא מתכוונת לדרום ת"א]
עשה לי טובה, זה רק להכין עבודות....
ולא חסר אנשים שהקטע של עבד מדבר אליהם במערכת זוגית... עובדה...
כי כרגע אני מתחרטת שאין לי רישיון להחזקת נשק
ואני חושב שעדיף שתעבדי במקום לחלום על עבדים ולבזבז כאן את הזמן...
כזה שיחשוב שאני מספיק שווה את זה, כדי להשקיע בי את זמנו.
אחרי שימוש בנשק עלי כנראה כבר לאף אחד לא ישנה אם תהיה עבודה עד סופ"ש או לא.
את פשוט עשית לו שינוי השם בתור מכבסת מילים.
ולהתאבד זה פיתרון רדיקלי לבעיה זמנית
זה מאוד שוויוני.... אמנם אני כן אשמח שיוציא את הכלב אבל אני מסתפקת במועט.
תראה איפה לחפש עבדים אני יודעת... אבל לא נראה לי שיש ביניהם מישהו שיהיה מסוגל לעשות לי סקירת ספרות
b.n
אושר תמידיהאורות של רכב הביטחון כל פעם שהוא יורד מהגדר מסנוורים אותי. כל לילה מחדש 

אחרי מרתונים לימודים עם חברים. ברוכאים... צפו פגיעה על מה שעשיתם! 
b.nתוצאות הבחינה הגיעו....![]()
![]()
![]()
קיבלתי ממש ציון טוב! מעל לציפיות שלי
ממש ממש קרוב ל600!!!!!!!!!!!!![]()
תודה תודה תודה לה'!!!!![]()
![]()
![]()

עוגי פלצתישמנה גאון!!!!
סתם... ככ ככ שמחה בשבילך!!!
בקרוב בהכל הצלחה מעברלציפיות 
איזה יופי, משמח לשמוע.חיה וקיימת
היי, מזל טוב!! איזה יופי, כיף לשמוע
ריבוזוםהצלחות בהמשך 
חבר'ה, בחייכם!!!
אחרי שעברתם איתי את התקופה הלחוצה הזאתי? אין לכם עוד מה לומר?????
-משה ר-


נועם הבהצלחה בהמשך!!!
ברוךש
איזה טוב לשמוע!
הרבה הצלחה בכל הדרכים שנפתחו לך כרגע 
![]()

אושר תמידיומהיום יקרא שמך: "מעל לממוצע".
תותחית אחת,
זה נשמע קצת מחשיד שכ"כ הרבה טוב נופל עלייך בתקופה כ"כ קצרה.
אפשר מעשרות?


בת-שבע77אחרונה