פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1810)

3 ימים (כמעט) לבד...

דאגתי לו לים של חומרים לקריאה, לא משנה מה -רק שישאר שפוי.

תנסי לחפור על משו אחד שהזכרת- בצרוה מעמיקה יותר- גם אם זה לא קשור ישירות לעבודה שלך...

שזה לא כזה פשוט העוד כמה שורות בגוגל, כי אין הרבה מידע, ואם יש אז בעיקר באנגלית

ואני צריכה חומר ספציפי שלא מצאתי לא בספרים ולא באינטרנט

כל ניתוח של המבנה יתקבל בברכה

למבנים אחרים של האמן המדובר, או לסגנונות אחרים של יצירה של האמן?

\הולכת לברר מה זה|

אוקי- ממשיכה-

כתבת על ההיסטוריה של הבעלים של המבנה?

על ההשפעות ההיסטוריות- על הצורה של המבנה (יש שם משו מיוחד בגלל זה)

על המבנה עצמו - תיאור חלקיו השונים (בהרחבה, בהתפעלות, בהשוואה של אותו מוטיב למקומות אחרים)

תיאור של עבודת שימור שנעשו- ושהרסו- את המבנה

תיאור של המשמעות והמיקום של המבנה בתרבות המקומית בימינו

(יש פה מספיק שאלות ליותר מ2 עמודים...)

(הסתכלתי: הערך בויקיפדיה בעברית  יחסית קצר, הערך באיטלקית ארוך- תבקשי מגוגל או ממכשיר דומה שיתרגם לך)

(הסבר: למה אני כזו יעילה הערב לעזור לאחרים בעבודות שלהם? (את השלישית...)

מכיוון שיש לי פה מאמר משלי לקרוא ללימוד -והפונט שלו כזה גרוע שלא בא לי להיכנס לזה...

(מה גם שהנושא לא מלבב אותי במיוחד.. אבל בסדר. )

תמיד צריכה לצמצם,

וברוב המקרים מקפידים על הרווח, הפונט והכתב ככה שבעיה להקטין.

לק"י

אני בעד להעיף את העבודות לכל הרוחות!

מה נסגר עם תכנת ה-PP הזאת?! (כמה פעמים היא נטרקת בלי סיבה נראית לעין. אי אפשר לעבוד ככה )

העלית פעם משהו דומה על מכשירים באופן כללי, לא?

ואני מקווה שהיא אומרת תדברים הנכונים......

אור שירפא את הפגמים ויתקן את החוליים והמידות הרעות

שיביא לעולם שבו לא יהיה צורך לנקום ברשעים- רק לקבל את התשובה שלהם באהבה

אתם זוכרים שהיה פעם דיון על אם ומה להתפלל על סוריה והלחימה שבה?

אני עדיין חושבת על זה...

עונה בהקשר שהגיבו פה....

ובכללי, בית מקדש/גאולה/זיווג כנסת ישראל עם ה׳.

בפרטי, שאהיה אדם שכל מעשיו יהיו מאוזנים.

וסתם לאגו, מממממ שיווו זה הזוי.... אינלי ככ חלום....

שאעסוק במשהו משמעותי לי ולעם ישראל אבל לא קריטי לי מה.....

הטיול הזה היה של ביס"ש סוסיא והוא עבר דרך ובין כפרים ערביים והיה לווי בנשק ושל הצבא, ככה שאני לא יודע עד כמה זה רלוונטי לך, חשבתי לפרסם את הטיול הזה בחמישי בערב, אבל שכחתי.

בכל אופן מדובר בגבעות שליד קרית ארבע, ואני מניח שבתוואי מסוים אפשר להסתובב שם גם לבד. והנה תמונה שצילם חבר שלי:

מזכיר לי שרציתי לקבוע טיול לחרמון.

מי שמכור לפורום אולי זוכר את הווידוי שכתבתי בליל הסערה לגבי שלג... ובכן, צריך לתקן את המצב.

מצאתי שקשה לנהוג עם היופי הזה מסביב... זה פשוט מבלבל -להתרכז בכביש- כשיש כזה הר יפה ממול העיניים

ואת עוד יותר!

שבוע טוב מהממת

את מיוחדת בפני עצמך

לא עניתי לך אז, אבל אני חושב שזה שווה דיון.

י

ש כאן 2 נושאים נפרדים:

האם המדינה היא בסדר בנהלי פתיחה באש, והאם צריך ללכת לצבא כזה.

בנושא הראשון אני חושב שכל יושבי הפורום יסכימו איתך. אנחנו ימניים!

בנושא השני המצב יותר מורכב.

בוא נדמיין שהערבים היו מצליחים להכניס וירוס למחשבים של הטנקים, והם לא היו מצליחים לירות בלי סכנה מיידית, היית אומר שצריך לא להתגייס?

הרי יש סכנה מהערבים, וצריך צבא, זה שיש בעיה לצבא לא אומר שלא חשוב מאד לעשות מה שכן אפשר לעשות.

אז אותו דבר אם יש מפקד טיפש, שמאלני צר אופקים יפה נפש (ותעטר אותו בעוד מחמאות כראות עיניך) שלמעשה לא נותן לחיילים לעבוד, כך את זה כעובדה, ותמשיך לעשות מה שצריך אחרי שיש את העובדה הזאת.

מה ההבדל בין וירוס במחשב לוירוס במוח?

לי נראה שאתה יותר בא להפגין. ואם כך, אני חושב שעדיף לעשות הפגנה מסודרת, כי לפגוע בצבא שמגן כאן על היהודים זה נזק שלא שווה הפגנה.

היית פעם במצב שבו זרקו עליך אבנים ולא יכלת להגיב כי ידעת שאתה עלול ללכת על זה לכלא במידה ותירה?

ולכן?

לאן אתה חותר?

כל עוד לא עמדת במצב דומה, גם של השפלה וגם של סיכון חיים, אני חושב שלא שייך בכלל שתגיב על זה ולא כי חלילה אני רוצה לסתום פיות, אלא כי זה לא הוגן להביע דעה אם לא התנסית בדבר..

הנה סיפור קטן מהמילואים האחרונים, אחד הכלים(זאב) חזר מהפס"ד בבית לחם, כשהוא נכנס למוצב, הוא היה כולו שחור, שאלנו את הנהג מה קרה? הוא אמר ספגנו כמה בקתבי"ם, ו... כלום, אסור להגיב.. זאת דוגמא אחת מתוך רבות..

אם אתה לא רוצה שאני אגיב לשירושר שלך, אין בעיה!

אבל תדע שרוב חברי הפורום לא התנסו בזה, כך שאתה מצמצם את עמך מראש...

העניין הוא שלפעמים אומרים דברים מחוסר ידיעה וחבל..

נראה לעניות דעתי שלא עמדה במצב כזה, שבמקרה שבו חייל באמת יעמוד לפני דבר שהוא באמת סבור שזה סכנת חיים בשבילו - נראה לי ששם בכלל לא יעשה את השיקול האם לפעול או לא - כלומר, בוא נחשוב - למות או להיכנס לכלא - מה עדיף?

לכן, אני סבור שכל הסיפור כהוא במקרה שאין חשש כל כך מוחשי לסכנת חיים (ולא נדון עכשיו מה נחשב סכנת חיים ומה לא - כל אחד עיניו בראשו ושכלו גם בראשו...) - ושם, באמת צריך מחשבה וכו'...

אבל במקרה של סכנת חיים - אנא, בואו לא נהיה עם סדרי העדיפויות של הרמיוני (הארי פוטר הראשון, שם שם...)

חטפתי אבן.

כאב לי פיזית וכאבה לי ההשפלה.

אני ממשיך לעשות מילואים מהסיבה שמופים כתב:

"זה שיש בעיה לצבא לא אומר שלא חשוב מאד לעשות מה שכן אפשר לעשות."

סבבה?

תתמודד עם האמת שבטענה ואל תדחה אותה בטענה דמגוגית.

אם כי אפשר בהחלט להבין אותך.

כלומר, אולי לא, כי "תרומה למדינה", לא משמעה תרומה לממסד ספציפית.

(גם אם זו הייתה תרומה לממדינה/ לממסד ספציפית, אזי יש עניין לחזק את הגוף השולט, (וכמובן במקביל להשפיע) שבלעדי ההשתדלות שלו, אחרי הכל לא היינו כאן.)

בכל אופן, אני לא חושבת שכבן אדם פרטי יש עם דבריך בעיה שניתן להכריע עליה.

תה צודק, אבל זה ישן נושן, השיטה הזו שחייו של פושעים "חשובים" מחייו של יהודי שרוצה להגן על עצמו, זה עמוק עמוק בפנים...

עשה בדיוק את אותו דבר ליהודי.

ואת זה אני יודעת ממקור ראשון.

אז תסלחו לי אם אני קצת שמחה שהוא מקבל על זה עונש.

לא שזה מכבד את הקצינים האחרים,

אני מודה שיש פה עניין פגום מאד.

אבל בקטע האישי, לא מזיז לי.

על המקרה בקאסר אל יהוד..

צריך להלחם בפרק"צ החוצפנים האלה... לא יודע איך

אבל לא להגיע למילואים זה לא יעזור כלום. רק יזיק.

שבוע טוב...

1. השבוע התחיל ברגל שמאל עם הקושי בלקום בבקרים.

2. ב"ה אני מצליחה לעמוד בכל הלחץ של העבודות!

3. אחרי הנחייה כושלת לפני שבוע השבוע הגשתי את העבודה וקיבלתי 100 |מאושר כ"כ| ובפרזנטציה למרצה הנוראי לא היה מילה רעה לומר לי על העבודה, בדיוק להפך הוא שיבח ואמר כמה הוא אהב.

4. יש לי כבר רעיון לכמה עבודות שאני צריכה להגיש בסוף סמסטר.

5. יום חמישי חגגתי את הציון בדרך כיפית במיוחד.

6. יש לי משפחה מדהימה!

7. כי ה' פשוט טוב ושומע לתפילות.

בשורות טובות!!!!

(נפשי, אתה מאחר! כמעט פתחתי בעצמי את השרשור )

1. אנשים סביבי מקבלים את זה שעוברת עלי תקופה דפוקה ולא לוחצים.

גיאופיטים

כ"כ טוב שלא נשאר לי כלום לעשות- רק להביט בו בהשתאות.

תודה ששמעת לתפילותיי וסיבבת את מה שסיבבת שיהיה לי הכי טוב.

גם אם כרגע אני לא מבינה.

שבוע חדש מתחיל..

עדכון של הרבנות לגבי שום, זהירות..

על מנת להימנע מאכילת חרקים המצויים בקליפת השום יש להפריד בין שיני השום, לקלפן ולשטוף אותן טרם הבישול. בישול ואפיית ראשי שום שלמים עלולים להביא לאכילת חרקים.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t601433#6674358

לא טעים.

לא בריא

אתה רוצה שאמפה את מקומך לעיני כולם?

וגם במרקים

אז בעצם לשטוף זה הנקודה?

ואפשר גם לצלות בתנור כשהוא שלם..

חוץ מזה עם המטעמים שאתה מעלה לא פיקציה.. לא חסר למה לבוא אליך

עוד הרבה לפני היציאה של הרבנות

אני לא בטוחה שאני רוצה לראות אותו... אבל הוא בטח עמיד מאוד

ספר מומלץ- הרב ויא 3 כרכים

"עדכון של הרבנות לגבי שום, זהירות.."

הגיוני, לא?

ממש לא קל,
קריעת ים סוף אמיתית

ומתי אני עובר לאסוף את הפרס שלי :-/

חלק מהקטע זה שלא כתוב בטפסים "מתי"

והטפסים ביוקרטים להחריד

הפקס עובד, רק לא עושה ציפצופים של "הפקס נשלח בהצלחה"

אולי נדמה שהטפסים ביוקראטים, אבל מי שחיבר אותם הוא לא ביוקראט מכאני שלא רואה אותך ממטר ולא אכפת לו ממך בגרוש...

למה אני ערה עכשיו ? התעוררתי לפני שעה וחצי וזהו...ככה זה נגמר...אני מרגישה ינשוף

אני רצה להכין שבת...

איזה כיף לי שאשתי מכינה...

תודה לה' שנתן לנו אישה

ברעננות ושמחה

ונתכונן לכבוד שבת המלכה ונצליח להכניס אותה בזמן ברוגע.

תעשו טובה תקפצו עלי אם לא קמתי עד 10

תודה לך,

כתבתי איפושהו שמצאתי עבודה ב"ה , מתחילה קורס השבוע.. 

ואני ישנה אצל חברה נשואה וזה בכלל לא נעים אבל אין ברירה

קוראת עולם קטן (אם נשאר בבית כנסת..)

,ראש יהודי,שיחת השבוע (של חב"ד) לפעמים

ואם יש לי זמן- את עלון שגבאי מהבי"כ תוקע לי ביד (יש לי ברירה?)

הנה:

אני משתדל לא לדחות בשתי ידיים שום דעה ושום אדם,

כמאמר התנא אל תהי בז לכל אדם וכו'.

ואני חושב שפעמים רבות יצאתי נשכר.

הקב"ה כנראה רוצה שיהיה את הגוון הזה בעולמו.

אז למה לא?

ולוקח אותם אח"כ לבית לקרוא. בדרך כלל עולם קטן, גילוי דעת ובראש יהודי.

כך (א. לאו דווקא לפי הסדר הזה. ב. מתנצל

מראש אם אינני זוכר את כל שמות המדורים):

מכור לסיפורי התשובה בסוף ראש יהודי, וכהמשך ישיר - 

מחבב גם את סיפוריו של עודד מזרחי.

כמו כן מדור 'בשניים' (?) שם מעניין ולעיתים גם הריאיון.

שבת בשבתו - נקודת מבט של הרב רוזן. מאמר פתיחה

לפעמים. שו"ת לפעמים. מדור על סופרים וספרים - תמיד

מעניין. המדור לנוער. לעיתים גם רפואה והלכה.

עולם קטן - שו"ת. עמוד אחורי שכולל בעיקר פריקות, ביקורות,

ותגובות לתגובה על התגובה שהגיבה על התגובה לכתבה מלפני

שנתיים.

ועוד ועוד, אך עייפתי מלכתוב.

כך שיש לי את הפריווילגיה להיות מחלק העלונים בסוף התפילה (בתקווה שלמחרת החבר'ה לא יקחו לבית הכנסת - במיוחד בלילות החורף הארוכים מספיק...) - וגם לקחת ראשון מכל מה שאני רוצה לטובת המשפחה.

באופן אישי - אני קורא מספר טורים ומדורים שמעניינים אותי באופן קבוע במגוון עלונים, ומעבר לכך מרפרף בעלונים לראות אם יש משהו שמעניין אותי בנוסף.

אין עלון מיוחד שאני במיוחד נהנה ממנו יותר מאחרים - זה תלוי כל פעם בתוכן של העלונים.

ישנו עלון אחד שאני כמעט לעולם לא קורא - פשוט לא מצליח להתחבר אליו - וזה מעט מן האור. חוץ ממנו נראה לי אני עובר על מרבית העלונים (וכן, בניגוד להרועה אני נהנה לקרוא הרבה פעמים את הודעותיו של הרב ניר בן ארצי - לא שאני מחליט אם זה נכון או לא, אבל מצחיק לראות שכמעט כל שבוע זה בדיוק אותו דבר רק בשינויים קוסמטיים ).

*של מכון מאיר-אם הרב איל ורד כותב.

* עלון של ברסלב-לא מוכר.

*ועוד כמה עלונים לא מוכרים של "בעלי בתים".

קורא כל דבר תורני בעלון כל השאר לא משנה לי

הכי נהנים:  מ"שבת בשבתו". עולם קטן זה תרפיה, אבל לא יותר..

אני בטוח שלא שמבחינתך עוד הרבה פסיקות שלו הם מוקצות מחמת מאוס, אבל כיהודים מאמינים אנחנו ב"ה עדיין לא מחויבים למה שאתה חושב.

אם אתה רוצה לטעון נגד משהו רצוי שתתיחס לטענות שלו או לפחות תביא טענות סותרות.

מספרים כי הגאון ר' חיים בריסק היה נוהג לומר כי הוא אינו מקל בהלכות שבת, כי אם מחמיר בהלכות פיקוח נפש.

עד כמה שאני יודע הרב יוני ממשיך את הקו הזה.

זה במפורש קולא. לא מדובר על פיקוח נפש, אלא על חולה שאין בו סכנה.

(אני מדבר על עצם הטענה, בכל הויכוח כבר הבעתי דעתי למטה)

הפסקים של רב חיים הרחיבו את פיקוח נפש למקרים לא יותר חמורים מזה, אני לא מוצא כרגע מקור אבל זכור לי מקרה שהוא פסק להדליק אור איפשהו בשביל שלא ימעדו שם.

אני חושב שאני יודע איפה קראתי את זה, אני אנסה למצוא בשבת.

בפסק מפורש שהוא התיר מחמת חולה שאין בו סכנה, ולא כי הוא חשש לפיקו"נ.

גם אני שמעתי שמועות כלאה על צומות ביום כיפור.

לא יודע, נראה לי מוזר. בספרות ההלכתית הכתובה לא מתייחסים כך למחלות.

אבל מהכרות עם הרב רוזנצוויג אם הוא אומר משהו כנראה שיש לו ביסוס, או לפחות אני לא אחליט שאין לו על מה להסתמך על סמך חוסר ידיעה שלי.

גם על יום כיפור קראתי משהו כזה, אם אני זוכר נכון ההתיחסות ליום כיפור היתה באיש ההלכה משהו עם חולה והאכלה לשיעורין אני אבדוק בשבת..

הצינה הפכה את כולם לחולים שאין בהם סכנה.

שחקרתי את הנושא, ואפשר בקלות להצדיק את "הרב המחלל" שלך.

שי תשובה של הרב ואזנר (שבט הלוי ח"ח סי' צ"ג)

 http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1418&st=&pgnum=81

שהרב ואזנר מתיר במפורש מלאכה דאורייתא בשינוי לצורך ולה שאין בו סכנה.

כך שהוא לא חילל שבת, ואם היית הולך לרב שלך ושאול אותו, יתכן שגם הוא היה מתיר לך.

אני מסכים שהיתה בעיה בניסוח שלו, והוא נשמע כמו רב "מתיר איסורים", אבל אם תסתכל בפייסבוק שלו, הוא התנצל על הניסוח, וטוען שפעל בתום לב, והוא לא חשב על זה.

אני חושב שצריך לדון לכף זכות

ומודה ועוזב ירוחם

אבל הוא התחרט והתנצל.

קורה שמועדים.

אתה לא טועה אף פעם?

אני מניח שבדרך כלל הוא לא מדבר כך.

לא מכיר אותו אישית, אבל בתור יהודי אני מצווה לדון לכף זכות!

שמעת על עוד דברי תורה שלו?, עוד היתירים מפוקפקים?

מנין אתה כל כך בטוח שהוא מתנצל רק כי תקפו אותו?

אולי באמת הוא הבין שזה כל כך חמור?

אני ממליץ שבאמת תסתכל שם בפייסבוק שלו בשביל לראות את ההתנצלות שלו לפני שתאמר שהיא רק מלחץ חברתי.

(ביקשתי מאשתי להוריד לי את החסימה לשמור כדי לצפות בפייסבוק שלו. אני חושב שזה מספיק חשוב)

או בעברית עשה חילול ה'..

לא היה חסר כאלו שקיבלו היתר מרב לחלל שבת  - אף אחד לא ניפנף בזה.

איך נגאל ככה?

couldn't be!

then who?...

במצב כזה, הייתי אומרת שכדאי מאוד מאוד להתייעץ. לפי הכישורים שלך, לפי התכונות שלך, לפי מה שאת חולמת עליו:

כל אלו יכולים לתת כיוון לתחום. מאוד כדאי להתייעץ עם אנשים שעוסקים בתחומים שונים, או אפילו ללכת לייעוץ והכוונה (יש מכונים שלמים שעוסקים בזה, אם כי מעולם לא הייתי, ואני לא יודעת להמליץ)

תראי,אני יותר מתחברת להומני, בהתחלה מאוד התלהבתי מפסיכולוגיה,כי בתאוריה זה נשמע מעניין ואיכשהו זה מתחבר אליי...אבל כשחשבתי על זה יותר לעומק שבתכלס אחרי התואר אני לא ארצה להיות פסיכולוגית ולייעץ לאנשים ,כי זה פשוט לא אני.זאת הבעיה,שבתאוריה הכל טוב ויפה,אבל בפרקטיקה אני לא כזאת מעוניינת....

ולגבי המכון ייעוץ,נראה לי שאני באמת אלך על זה..למרות שהם בעצמם מדובבים אותי איכשהו ולי אין מושג מה אני רוצה...

כל מיני סוגי מבחנים שבסוף "ממפים" את הכשרונות שלך וכו', את היכולות שלך, ואז נותנים לך קשת של מקצועות שיכולים תיאורטית להתאים לך...

תעשי "סיבוב מקצועות" - לא לעבוד בפועל, רק תחשבי על מגוון רחב של מקצועות שכן את רואה את עצמך מצליחה לעבוד בהם - ואז, בדיוק כמו בבחירת אולפנה לבנות (למי שבחרה אולפנה מחוץ לבית) או בחירת שירות לאומי - תלכי ל"ימי היכרות" עם המקצוע - קחי לעצמך איזה יום - או יותר טוב כמה ימים ואפילו שבוע, שבוא תשהי במקום שעובדים בו את המקצוע שאת חושבת עליו - כמובן שזה מצריך תיאום מראש והכל - ותראי אם את באמת מתחברת לזה, דברי עם בנות שעובדות שם ותשאלי אותן כל מה שעולה לך בראש וזה...

ובסוף, אחרי שביקרת בכל המקומות הרלוונטיים - תעשי חושבים באיזה מקום הכי נהנית, והרגשת שיש לו את הפוטנציאל הכי גדול למקצוע שתשמחי לבלות בו לפחות 40 שנה...

ב"הצלחה!!! בחירת מקצוע זה באמת לא עסקפשוט! מצד שני - גם חשוב לזכור שמקצוע, בניגוד לבן זוג  - זה דבר שתמיד אפשר להחליף במקרה הצורך (כמובן - גם בן זוג תיאורטית אפשר, אבל כוונתי הובהרה... )

אני יודעת למה כואב אבל תכלית של הכאב אין לי משוג עדין

שאנשים שלא מנסים להראות שהכל בסדר מרגישים טוב יותר.

אפשר לתת לעצמך לבכות, להתפרק, להתלונן... ולא לבזבז מדיי אנרגיות על תחפושות.

במקום זה, להשקיע את הכוח איפה שהוא באמת נדרש.

אני לא יודעת על איזו התמודדות מדובר, אם היא ארוכה או קצרה, אם היא צפויה לחלוף בקרוב או לא... מאחלת לך רק טוב והצלחה, שמחה וכוח להתגבר על הכל.

אחותי היקרה,

אל תראי לעולם שהכל בסדר אם לא, זה מתכון מוצלח לנפילה חזקה במיוחד..
תרגישי נח לבכות, ומהבכי הזה רק לא לשקוע, אלא לעלות..

אני לא יודעת מי את ומה את,

אבל הלב שלי איתך עכשיו, לגמרי, באהבה גדולה,

ושולחת לך חיבוק גדול ומתפללת לה' שתקפצי על ההרים בקרוב מרוב דילוגים של אושר ושמחה..

(כן, כן.. מאמינה שקיימת מציאות כזאת! )

באישי אם את רוצה,

בשמחה..

אחרי החתונה, אשתי נתנה לי לעבור על היומנים שלה

וראיתי שהיא "שיתפה" את היומנים ברגשות ובצרות שלה כמו שהיא משתפת אותי עכשיו!

כך שבאמת זה תפקיד מאד משמעותי של בעל.

מצד שני, תדעי שרוב הגברים לא מצליחים למלא את תפקידם כראוי בנושא, וזה לא אשמתם, זה דפקט מולד...

(אני ממש טוב בנושא, ומצד שני אני טיפוס מרחף שלא עוזר הרבה בבית מלבד לשמור על הילדים, כך שבכל מקרה צריך להתפשר על משהו )

אין לי מושג מי את,אבל מאחלת לך מכל הלב שתזכי להרגיש שה׳ איתך צעד צעד!

אני מאמינה כשקשה צריך להרפות..לראות מה קורה איתנו..לחשוב הרבה מה ב ד י ו ק הנקודות הכאובות והמעורבות שגורמות להרגשה של עייפות חוסר אונים או חוסר כוח,ולחשוב איך להתקדם מהם...את עוד צעירה,כל החיים לפנייך!

הכל כמעט יכול להשתנות,החיים דינאימיים,בעזה תזכי לראות עוד המון המון טוב!

אני פה באישי אם את רוצה...

שולחת ים כוחות וחיבוק ענק!!!

אוהבת!(כן,למרות שאני לא יודעת מי את,באמת אוהבת אותך נשמה יקרה)

שתהיה שבת ש מ ח ה ,טובה ונעימה,לגמרי

זה קשר אמיתי ועמוק.

זה הכלה אמיתית של הרגשות שלה.

אני לפחות הודרכתי כך לפני החתונה, וזה ממש עושה לנו טוב.

(אבל אני חוזר ואומר שרוב הגברים לא בנויים לזה, ושמעתי שמבקשים מהבנות לא לצפות לזה, כי מסכן הוא לא אשם)

בוא אני אומר לך איך זה נראה:

בעל מגיע הביתה, עייף מהעבודה, ואשתו ישר מתנפלת עליו "אתה לא יודע איזה יום היה לי היום, הילדים שיגעו אותי, נמאס לי כבר! די, אני לא יכולה יותר!"

ובמקום לומר לה "מסכנה, וואי זה בטח נורא קשה" (כמו שבת נורמלית היתה עונה)

הוא מגיב "למה את נותנת להם?, מה זה? ואמרתי לך לא לוותר להם!"

ומתחיל שישו ושימחו.

ועוד סיפור :

בעל מגיע הביתה, ושותק.

ואשתו אומרת לו, נו, תספר לי, איך היה היום, והוא אומר "אין המ לספר, שום דבר מיוחד"

והיא נעלבת שהוא לא משתף, ומתחילה לחפור לו....

בקיצור, יש דברים שצריכים הכנה לפני חתונה (עוד מעט ינעלו לנו, אז תעני מהר...)

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום אנגלי מהמאה ה-17 של עבודותיו של יוסף בן מתתיהו על ידי תומאס לודג'

• "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים" (ידוע גם בתור מלחמת היהודים). נכתב ביוונית, ראה אור בסביבות שנת 78 לספירה - בספר זה מתאר יוסף את מלחמת היהודים ברומאים בארץ ישראל. הספר מתאר את המרד הגדול, חורבן בית המקדש השני ונפילת מצדה (66-73 לספירה). פרקי הספר הראשונים מהווים הקדמה ומתארים את ההיסטוריה היהודית מגזירות אנטיוכוס ועד לפריצת המרד ואת ירושלים ובית המקדש.

יוספוס מספר כי כתב מלכתחילה את הספר ב"שפת אבותיו", ככל הנראה ארמית, ולאחר מכן תרגמו ליוונית. אולם מלשון החיבור היווני נראה שאין זה תרגום כפשוטו, אלא יצירה בפני עצמה. לא שרדו בידינו כיום ממצאים מהחיבור ב"שפת אבותיו".

 

(דילוג על כמה שורות.....)

 

ספרי בן מתתיהו לא היו נפוצים ביותר בקרב היהודים, אך ספר היסטוריה עברי שכונה ספר יוסיפון, המבוסס על כתבי בן-מתתיהו ואף מיוחס לו, זכה לתפוצה רחבה בקרבם.

 

 

מכאן אני מבינה שזה לא אותו ספר בדיוק.

אם משו מכיר חנות ויכול לעשות טובה ולשלוח לי, זה יהיה חסד גדול..

באינטרנט אני קצת חושש לקנות..

http://rebooks.org.il/book.php?id=48320

יש להם סניף בב"ש אולי הם יסכימו לשלוח לך ושתקנה שם

אם לא אני אוכל לקפוץ לקנות לך אבל אז אני אצטרף למצוא דרך להעביר לך את זה...

כך הבנתי.

יוסיפון הוא ספר עיבוד, מלחמות היהודים הוא ספר- מקור  

אולי בסופו הוא עובר לתקופה של מלחמות.

קדמויות הוא מחולק לחלק שבנוי בעיקר על התנ"ך וחלק שמדבר על ימי בית שני.

ומלחמות מתחיל לדבר בהרחבה מהורדוס.

הם חופפים קצת ורואים שיש הבדל גדול ביניהם כי מלחמות בנוי הרבה על ניקולאוס איש דמשק

שהיה חבר של הורדוס ולכן הוא קצת "אנטישמי" ואילו קדמוניות נכתב יותר מאוחר

ועם יותר השפעה של יוספוס.

אבל עיקר מלחמות הוא המרד ושם הכל מידי יוספוס. 

נגיד למחקר וכו', שמחייבים אותך דווקא אותו?

או שזה לשימושך הפרטי סתם? כי אם זה סתם לשימושך הפרטי - עדיף לך את מלחמות היהודים...

שלחתי לו קישור להיברובוקס של מלחמות היהודים...

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46808&pgnum=1

בכל מקרה מי שלא יודע מה זה  עירוב אז זה בכל מקרה שוגגים

ומי שיודע ידע להיזהר

כך שעדיף להודיע

כמו שהעירוב נפל ביום שישי, הוא עלול ליפול בשבת, ואי אפשר לתן אותו בשבת!

כך שאני הייתי נזהר בכל זאת!

עד כמה שידוע לי כשיש אפשרות שהדברים יתקבלו, לא אומרים מוטב שיהיו שוגגים.

ולגבי העירוב ברור שיש הבה אנשים שכן יודעים, וזה נשמע עוול גדול לא להודיע לאנשים שסומכים עליך שעכשיו יש איסור.

מי שסומך על העירוב, סובר שאין לנו היום רשות הרבים מדאו'.

לרשות הרבים מדאו' לא מועיל עירוב, צריך גדר ממש ודלתות ננעלות בלילה.

מחשבות בעצה זה ספר מאוחר מאד.

ועם כל הכבוד לשש"כ (ויש כבוד) יכולים לחלוק עליו בדורינו.

במיוחד שהוא בעצמו תמה על זה, ונדחק ליישב

שהכלל "מוטב יהיו שוגגים ולא מזידים" נאמר רק על עבירות מדרבנן, ולא על עבירות מדאורייתא.

שאין לנו רשות הרבים דאורייתא, וממילא זה רק עבירה דרבנן

אני מאמין שהם מודעים לשו"ע הנ"ל

ממלי לפנות אליה לקבלת תשובה

|דן לכף זכות באופן מציק|

אולי גם נתיר לרבנים שמחתנים זוגות חילוניים שידוע שכמות הבגידת שם היא גדולה, נתיר להם לפסל ביודעין את החתונה, ככה שלפחות כאשר האישה תבגוד, היא לא תהיה נשואה ולא יוולדו ממזרים, והעבירה של ביאה על אישה רווקה - נידה או לא נידה זה שאלה נוספת ואחרת - קטנה מהעבירה על אישה נשואה שזה גילוי עריות לכל דבר.

אז אולי באמת רבנים אלו יחששו שזה יקרה, כשזה מצוי מאוד במחוזותינו, ויפעלו באמת בסתר לפסול הקידושים?

יודע מה? השאלה הזאת עלתה פעם אל רבנים גדולים מאוד מאוד- לא זוכר כרגע מקור. הם הזדעזעו אפילו מעצם העלאת האפשרות. חס וחלילה לעשות כן, פסקו. עליך מוטלת מצווה עכשיו, לחתן זוג - אתה לא צריך לעשות את השיקולים שאולי בעתיד יחטאו וכו' - עליך לחתן אותם, ואדרבה, אם תפסול את הקידושין וזה יתגלה, יקרה חילול ה' גדול יותר. אתה, תהיה אחראי למה שאתה אחראי עכשיו.

זה אומנם לא דומה לגמרי למקרה פה של העירוב - אבל עדיין - העירוב נקרא? זה עבירה חמורה? אתה יכול להודיע לאנשים ולהזהיר אותם? תעשה את זה! וכמובן - בנוסף אתה יכול גם וצריך לפרט מה אסור לעשות ואיך להישמר - אל תשאיר אנשים בלי כלים... הרי ממה נפשך - אדם דתי, רוצה לקיים מצוות, רוצה לשמור על העירוב, אז ברגע שישמע שאין עירוב ויגידו לו איך עליו לנהוג, הוא יזהר, ואז, גם אם בטעות יעשה משהו, זה יהיה בשוגג ולא במזיד - אבל אם לא תגיד לא מראש, מנעת ממנו אפילו את האפשרות שלא להיות שוגג הכלל.

לעניות דעתי, חבל. ואצלנו, היו רבנים שהזהירו ת הציבור ואמרו שהעירוב נפל.

אבל בלי הזעזוע.

הוא פשוט כותב שלמעשה פנו אליך, וביקשו ממך להציל אותם מאיסור, ואין לך רשות להכשיל אותם באיסור שביקשו ממך, רק בגלל שיש לך חשבונות.

אגב הוא כותב שם בתשובה שזה רק אם פנו אליך מיוזמתם, אבל אתה עצמך באמת אין לך ענין לרדוף אחריהם שיהיו נשואים כדמו"י, כי באנשים שלא מחפשים חתונה דתית באמת יש חשש גדול שתזנה, ונמצא שלא הרווחנו כלום ושוא"ת עדיף

http://www.yeshiva.org.il/ask/default.aspx?id=84984