פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1822)

(איכשהו יצא שהפכתי לבעל קורא, פשוט כי אחרת התפילה לא תיגמר)

מישהו שמע על "בין הזמנים דרבנן" ?

חחח נקרעתי מזה

בפריסה סבירה, כך שיהיה כמה שפחות תחנון

(או לעשות הילולא לכל יארצייט,

ראה הקב"ה שיארצייטים מועטים עמד ושתלם בכל חודש וחודש )

אם זה היה תלוי בי, הייתי מוריד מהתפילה הרבה קטעים כדי לקצר אותה. דוגמא קטנה? כל הרחמן שבסוף ברכת המזון, אני פשוט לא אומר את זה.

מבחינת אורך הקטע?

אלא שזה קטע התפילה היחיד שיורד מדי פעם, ולגבי שאר התפילה הארוכה לאנשים אין את האומץ להודות שהיא ארוכה ומייגעת עבורם.

שזה חמור משמעותית מבחינת ההלכה והיחס לבית הכנסת.

גם עלוני השבת משתלבים יפה בנישה הזו ובהצלחה.

ואף פעם לא הבנתי מה ההצדקה להוריד אותו בזמנים שנהוגים, זה נשמע לי סוג של תירוץ. למרות שאולי את התחינות של שני וחמישי היה אפשר לקצר. (התכוונתי זניח מבחינת האורך, בימים שהם לא שני וחמישי).

הזוי משהו...

אין לי את הספרים כאן, אני אבדוק אחר כך.

לגבי מה שאמרת על מנהג אבותיהם בידיהם

קשה לבנות על זה. הרבה דברים נכתבו כצנזורה

צריך לזכור שגוי "תינוק שנשבה" זה לא כמו יהודי, הוא נהרג אף על פי שלא ידע "שהיה לו ללמוד ולא למד" (זה גמרא מפורשת שלומדת את זה מאבימלך)

וההלכות ששמות גדר הם לא רק גדר טכני, יש גם איסור לרחם, כי הרגשות שלנו הם מנוע מאד חזק, שיכול לגרום לנו ללמוד מהם

אפשר להגיד את זה גם על היהודים באיזשהוא מקום לא?

תודה על המקור.

בדרך כלל, מטבע הדברים, יותר יודעים להתייחס ויותר מדורבנים להתייחס לניקים מוכרים - שכותבים בכל מיני נושאים, וגם מגיבים לאחרים.

מצער לשמוע שמישהו מרגיש ככה בצמ"ע שום דבר לא מכוון או מרוע לב. אני מרשה לעצמי להתנצל בשם כולם ולא רק בשמי.

בשורות טובות...

לפחות להתייחס לכל אחד לא משנה מי הוא, כואב שאת מרגישה ככה

היא פשוט רוצה חופש דחוף.

ואני בתור בעל חמוד, מסכים לשמור על חמשת ילדינו בזמן שהיא נוסעת לבדה.

למה שאני לא אפרגן לה ללכת לטיול לחו"ל אם זה על חשבון דינה?

לא אמרת שזה על חשבונך..

|אורזת|

שהבננות לא יחשבו לרגע שזאת התוכנית!

|רץ לוודא|

אני אשקול את הדברים בשנית

|סמיילי מתחנף|

496351

נראה את בעלך שומר על הילדים לשבועיים בשביל שתהני, גם אם אמא שלך תשלם על החופש.

(וסתם דרך אגב, נראה את חמותך מסכימה לזה...)

אבל מה עם הילדים?

מי ישמור עליהם?

התאומות שלי בנות שנתיים, כך שקשה להפיל אותם על ההורים. אבל אולי, מדברים על זה...

אני יודעת מי את בהקשר של הפורום. אבל לא יותר מזה... למה? |סקרן|

דיי אני מרגישה לא מעודכנת..

בממוצע?

אני יודעת רק שאת ~בממוצע~ (ושפיצלש"ת לכמה הודעות משתמש אחר, אבל לא ראיתי הרבה הודעות שלו). אם את עוד ניק אחר... אז אין לי מושג על מה את מדברת...

עד כמה אפשר להיות מוכר פה??

יותר מוכרת מבממוצע אין....

אז עוד פצלש שלה מוכר.... מה ניסגר?!?!?

והשתמשתי בו רק במקרים מיוחדים

למטרות ספציפיות....

מה הקטע?!?

אני זה אני, לוב איט או נאט..

אז גם לי יש?

או שאני צריכה לדאוג לי לאחד כזה כדי לא להרגיש יוצאת דופן

אני רוצה לעשות לכם היכרות עם אדון צ'

אז <צ> תכיר את דניאל הרועה יטבתה וחרדי וההיפך, עכשיו שכולנו מכירים אפשר להמשיך

לא אכפת לי גם אם הוא התפלל כבר  שיעשה ג'סטה ויבוא להשלים.

ובעז"ה שלא תצטרכי לעשות שוב..

אבל אני לא דוגמה כי אני לא מכיר אף אחד מהפורום...

שהייתי רוצה לישון?

אבל אם נניח שכן, אז, אממ. אסור לומר כאן.

לא רוצים לישון, רוצים להשתגעע!! 

לק"י

והייתי רוצה לישון בבית שהכל כבר מאורגן בו לשבת..

שזה לא הבית שלנו כרגע.

נזכר שצריך להתארגן לשבת

אני יכול לישון מחר עד מאוחר בלי מצפון  

לא עשיתי הרבה אבל עדיין

הייתי רוצה לישון עכשיו במיטה עם מזרון מים.

או על דרגש.

נראה.

מה זה אמור להביע? |חשדן ממוצא פולני|

ממש לא התכוונתי לקונוטציה הזו.

מחילה.

ליל מנוחה..על איפשהוא...

אני מרגישה רע. אוף, סליחה!

לא התכוונתי שהתכוונת, רק... רק... לא הבנתי למה... דרגש. זה לא נוח!

אם המצב כל-כך עגום שרק לישון ולא משנה איפה, לכי לך לישון - ליל מנוחה

ואם את לא יכולה לישון עכשיו, תחשבי ששבת קרבה, ובשבת אפשר לישון יותר בדרך-כלל.

זה בסדר גמור.

הנה, חיוך:  

המצב ב"ה מצוין (חוץ מהדרגש שהוא קצת לא נח)

תודה לך!

לא בא לי לישון, בא לי לקרוא את הספרים שהבאתי מהספרייה.

ואיפה הייתי רוצה לישון?אצל בת דודה שלי בירושלים ולשחנש אל תוך הלילה..

איי דונט וונט טו סליפ,

אנד איי דונט וונט טו סטיי אווייק.

אנד איי הב נוט אה פלייס טו בי זייר אין שאבס.

סיימתי עכשיו לקשט עוגה נחמדה קצת מעבר לרגיל

בא לי להיות במיטה שלי..

וישנה עם סבא שיחיה, בבית חולים.

והחלטתי, שפה אני ר ו צ ה לישון!

ה׳ תודה שהאינטרנט עובד!!

בעצם יש לי רק אחת. ובא לי לאכול אותה בעצמי. |מתלבט|

איזה מרגש!!!

אין על עם ישראל!!!!!!!!!!!!!

טוב לראות אותך פה

וגם סוף של שנה אזרחית מה שיכריח אותי לקחת חופשים בשביל שאמורים להתאפס.

וגם בחול המועד אין.. בעצם אין חופש בכלל.

ואם אתה צדיק אז "ילכו מחיל אל חיל" וכו'

לק"י

פעם הביאו לנו באולפנא לפני החופש רב שדיבר, והוא נאם לנו על זה- שצריך לומר "נופש" ולא "חופש", ושרק "במתים חופשי".

לק"י

אצלינו יש חופש רק בחגים (לא כולל חוה"מ סוכות, שושן פורים ול"ג בעומר) ושבועיים בקיץ.

ב"ה שהמורים לא חייבים לעבוד בכל הזמן הזה!

מה עם חול המועד פסח? ופורים? וחנוכה? כל יום זה יום חופש.. וגם ככה אין הרבה.

אבל אני שמח במקום הזה ולא הייתי מחליף אותו גם תמורת ערסל בחוף עם בירה קרה.

(סליחה, הייתי חייב)

חושב! (או לכתוב במקרה שלנו)

שים לב לשרשור הטקט בפורום שאין  לנקוב בשמו (וולדמורט)

כבר תם ופס ההומור מן הארץ?

בכל אופן, אם לשיקול דעת המנהלים זה לא היה

במקום, הם מוזמנים ומומרצים למחוק את הודעתי.

לק"י

איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא...

כן 

יש דבר כזה

זה חלק מהמהות של ניסיון 

מקום מיוחד מאוד של עבודת השם- שלא הרבה אנשים מקבלים את ההזדמנות להיות בסיטואציה הזו כדי לעבוד את ה מהמקום הזה-

מספסל ההמתנה של החיים 

>משם< לקדש שם שמיים 

לקריאה נוספת: ספר לוחמי התמורות. הפרק- כל המתנה תימלא, או אולי כמה פרקים אח"כ 

(הפרק שעולו נמצא בהרים) 

חשבתי לכתוב לך משהו שכלי ואז חשבתי שאולי זה לא המקום עכשיו.

את רוצה לפרוק? תפרקי.

אבל לה'.

שמעתי מהרב ארוש שאם יש לך צרה,

תודי לה' על הצרה במשך חצי שעה ותראי ישועות.

ואולי לא כתבת את זה במקרה בחג ההודאה..

באמת נשמע קשה!!

ודווקא אין נסיון שאת לא יכולה לעמוד בו.

ז"א שלא משנה כמה קשה לך,יש לך את הכח להתגבר..

שיהיה ממש בהצלחה!!!

מי שמתאבל על מותו של אדם כשר?

מפשוטה ומרחיבים אותה באופן כזה מוזר כמו שאתה טוען? קשה לקבל את זה, זה נראה לא שייך לקו של הגמרא.

"אמר רבי מאיר בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת קלני מראשי קלני מזרועי אם כן המקום מצטער על דמן של רשעים שנשפך קל וחומר על דמן של צדיקים" (בבלי סנהדרין מו ע"א)

איפה הגמרא מדייקת כך? וגם אם כן, מה הקשר של זה לטענה שלך שהקב"ה שמח בזה?

שיש הבדל בין עצבות ללב נשבר.

עצבות זה הייאוש, כמי שמתרעם על הקב"ה

ולב נשבר הוא כבן המתחטא לפני אביו הבוכה שנתרחק ממנו..

איך מזהים לב נשבר אמיתי?

שאחרי הלב נשבר באה שמחה..

תגידי אם את רוצה לראות מקורות או עוד הרחבה בנושא...

החילוק הזה די מוכר.

אך את טוענת שכבר ר' נחמן עצמו בכתביו התייחס לזה.

אשמח לראות מקורות.

אות מ"א:

לב נשבר ועצבות אינו ענין אחד כלל כי לב נשבר הוא בלב. אבל עצבות הוא בא מן הטחול. ועצבות שהוא מהטחול היא סטרא אחרא והקדוש ברוך הוא שונא אותה, אבל לב נשבר הוא חביב לפני השם יתברך כי לב נשבר יקר מאד מאד בעיניו יתברך. והיה טוב שיהיה לו לב נשבר כל היום אך אנשים כערככם יכולין לבוא מלב נשבר לעצבות. על כן צריכין ליחד איזה שעה ביום שיהיה לו לב נשבר דהינו להתבודד ולשבר לבו לפניו יתברך כמבאר במקום אחר (עין לקוטי תנינא, סימן כה, ולקמן מז, רלב), אבל שאר כל היום כלו יהיה רק בשמחה. ועל זה הזהיר אותנו כמה פעמים. להתאמץ ולהתגבר שלא יהיה לנו לב נשבר רק איזה שעה ביום, ועצבות כלל לא. ושאר כל היום יהיה בשמחה:

אות מ"ב:

עצבות הוא כמו מי שהוא בכעס וברגז כמו שמתרעם ומתלונן עליו יתברך חס ושלום על שאינו עושה לו רצונו. אבל לב נשבר הוא כבן המתחטא לפני אביו (עין תענית יט.) כתינוק שקובל ובוכה לפני אביו על שנתרחק ממנו וכו' ועין במקום אחר מזה (לקמן סימן מה):

מותר לך, מותר לך, מותר לך....

תמיד את מעודדת אחרים, עם מחשבה ישרה המבוטאת היטב ובמילים חמות.

קורה.. יעבור בע"ה.. ויביא אתו את כל הטוב שגנוז למעלה למי שעובר ניסיון ומקבל אותו באהבה. 

גם עכשיו משדרת חוזק  "וב"ה הכל טוב. מתגברים כתמיד. " -- פשוט צדיקה.

בשורות טובות ובקרוב.

אם את צריכה משהו,

אני כאן לעזרה.

ותתפללי אליו,

גם שיש הסתר גדול וחושך, הוא מקשיב והוא שם ואוהב ודואג לנו.

ברגע הכל יכול להיפתר, והסיוט ייגמר..

חיבוק גדול,

הייתי ביום שני בקבר יוסף.

והיה שם משהו שציער אותי מאד מאד.

ודיי התייאשתי ובכיתי

ובכיתי ובכיתי

לא הצלחתי להפסיק.

ואחרי כחצי שעה של בכי,

המשהו שהתייאשתי ממנו,

פשוט השתנה.

קרה עוד משהו.

והרגשתי שזה בזכות הדמעות.

(מן הסתם גם בזכות המקום וכל זה)

את תבכי. תבכי ותתפללי.

זה עוזר.

ב"הצלחה לשתיגן

בזמן האחרון הרבה פה מפורקים..

אז מתי הפרשות השמחות? 

זה לא דבר שמח?

אז אולי זה למה תמיד אני בוכה שם..

(כמעט תמיד)

עמוס מחשבות ורגשות בצורה עמוסה נורא! 

אני מתעוררת בבוקר- מתוך מחשבות על מה שצריך לעשות להכין לתכנן להספיק לדאוג לבצע ל.............

שהשם ייתן לי כוח 

או שלווה

בו תרמוש כל חייתו יער..

זה דווקא די מסודר תודה!

לנו יש פשטידת תירס שלא מספיקה להתקרר לפני שהיא מתחסלת...

במיוחד במאכל מסוים שאמא שלי מכינה קוראים לזה "מנטו"-מאכל בוכרי-בצק ממולא בשר שמבשלים את זה על אדים בסיר מיוחד.

כמו דים סאם למי שמכיר..יאוו זה טעים

/מתמוגג/

עצוב נורא לקרוא, אין לי כ"כ מה לומר, אבל אני מתפלל ומאחל לך שתעברי את התקופה הזאת ותראי הרבה אור ואושר בעז"ה..

שימי  שאת מבינה שזו תקופה קצת קשה אבל ב"ה יגיע אור ויצא מזה דברים טובים ומשמחים. צריך לראות שהקושי שלנו בפרופורציות לחיים שלנו. אסור לך לתת לעצמך ליפול למקום שמפיל אותך,מנטרל אותך ומוציאה אותך מהחיים הנורמלים והטבעיים שלך. 

קבלי חיבוק ועידוד!

ממש.

אתם מדהימים כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך.

נעצר לי הבכי

ב"ה

ואני גמורה וסחוטה, ויהיה בסדר..

אין כמוכם!

(כמה שרשורי דכאון פתחתי לאחרונה, מבטיחה ביום מן הימים לאזן את המצב בעז"ה, כולם פה יפתחו כל כך הרבה שרשורי שמחה.. אני בטוחה בזה. ה' יעזור לנו. )

(בעז"ה את עוד תהיי פה המלכה של שירשורי "איזה טוב השם" ) 

גם גיסתי קיבלה 8 שובר ל-8 סופגניות..

יכול להיות בגלל קופיקס?

כל היום (לפחות עד אתמול) היו שם תורים

כאילו אנחנו בגטו

כנראה שעד אז עוד יהיו סופגניות...

(שנה שעברה לא מימשתי את הזיכוי, כנראה זה מה שיקרה גם השנה...)

יש לי תרגיל לצלם סופגניה, ועוד לא עשיתי את זה

עד מתי יש סופגניות בשוק?

כל החנוכה הזה- אכלתי רק חצי סופגניה (כן, החצי עם הריבה ) 

אני תמיד רואה אותך (ואת זוגתך שתחי')

עוד מעט תשאל איפה ה' ברשימה

ידעתי שלא הייתי צריך להתחיל עם הרשימה ..

חסר לי פה סמיילי מתאים 

ותיקים בפורום לנ"ו 

גם לי ההורים פתחו ניק בהריון ולידה כשהייתי קטן - אז זה לא רלוונטי 

וגם רחלקה, שלישלישלי, בנדא מצוי

הקשלשיה.... 

צדיקה אחותך 

ומי שלא מכיר אני רק עושה לו טובה 

אכן שנים!!

מכירים ?

איזה כיף שמגיבים !

מה שלומך ?????

וכן, היא היתה אבל תחת ניק אחר.

אבל באמת חלקם עדיין כאן, רק לא בפורום הזה ותחת אותו ניק

למעט 2 הראשונים ..

וכן שכחתי די הרבה כי הזיכרון לא מה שהיה פעם ..

מענין 

הניק האחר היה לפורומים אחרים 

הניק הזה נוצר כפצל"ש סודי ביותר 

וכן, הייתי באותה תקופה מדוברת..

אבל אז כנראה עשיתי פחות רעש.. 

סורי

ב"ה

חיפשת את אליסף ט

ממתי אני במקובלים...?

בגילי אני כבר מתחיל לשכוח 

בגלל שהוא יהיה אנוס אם לא יוכל לעמוד בו, מובטח לו שהקב"ה לא יביא אותו לניסיון כזה.

אם הוא יהיה אנוס אין כאן ניסיון!

יש בגמ' אפשרות של ניסיון שא"א לעמוד בו, ובאמת זה נחשב אונס (ריצוי של אשה בגמר ביאה)

והדוגמא היא רק דוגמא

ובטח על דברים יותר פשוטים כמו אי יכולת טכנית

אומרים שאדם יכול לעמוד בכל נסיון

הרבה מהמהלכים שהקב"ה מעביר אותנו במיוחד לקראת קבלת משיח בן דוד -שזאת הבחינה שלו) זה שנבין שאין לנו מעצמנו דבר: "יצרו של האדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקב"ה עוזרו -אינו יכול לו".

גם הרוחניות שלנו בידי שמים,ואדם ששוכח את זה, מפילים אותו כדי שיזכר.

אם כן מה התפקיד של האדם? לרצות את הטוב (עיקר הבחירה מתחיל ברצון) ואז להתחנן ולהתפלל לקב"ה שיעזור לו לבחור בטוב בפועל!

ז"א עיקר הבחירה, אפשר לומר -היא ברצון ובתפילה !

כדאי לשמוע דיסקים של הרב ארוש ושל הרב עופר ארז. הם ממש מרחיבים בנושא הזה.

אז איך אפשר לומר שיש לך כוחות לעמוד בכל נסיון? הרי ההגדרה כשאתה לא יכול לעמוד בו זה אונס, כלומר יש מציאות כזו

כל הנסיונות בעולם אדם יכול לעמוד בהם, חוץ ממה שמוזכר בגמ' שהוא אונס, ואז באמת אין לו עבירה.

המכתב מאליהו כותב שיוסף היה כמעט בניסיון שא"א לעמוד בו עם אשת פוטיפר, ולכן קיבל סיוע משמים בדמות דיוקנו של אביו.

יש גדרים ברורים, וידוע בדיוק מתי אדם יכול לעמוד ומתי לא

וכמדומני שרבי צדוק הכהן מלובלין מזכיר את העניין הזה שיש מציאות שהיצר אנס ולא רק בדוגמא שהגמרא הביאה

מה הגדר?

הרי מדובר אם הוא אנוס הוא לא חייב עונש. מי יוכל לשער כזה דבר.

יש באחרונים דיונים על דברי הגמ' גופא אם זה שייך באשתו נדה, שאולי רק מי שאסורה עליו יש יצר גדול כי אם לא עכשיו אמתי, אבל לא מצאתי בפוסקים מעולם דיון שיחשב אונס כי היה נסיון מאד קשה.

ואני מאמין שיש מקרים יותר קשים מזה.... לכן זה רק דוגמא

אני לא שואל על הגדר אלא על הרעיון שה' לא מעמיד אדם בנסיון שהרי ראינו שיכול להיות מציאות כזו

כשיביאו כאן מקור נוכל לדון.

בינתיים זה סוג של "אימרה". או שכן או שלא.

ואתה לא שם לב שמה שאתה אומר מסוכן מאד! הרבה אנשים יוכלו להשתמש בזה, והגמ' היתה צריכה לתת לזה גדר.

ומענין שאין באחרונים טענות כאלה.

הרבה מאד נשים שיש להם בעלים איומים מגיעים למעשים שלא יעשו, והן תמיד טוענות שלא היתה להן ברירה והן אנוסות. ולא מקבלים את טענתן, והן אסורות על בעליהן

אולי הכוונה במשפט הזה זה לא שבכל נסיון שיש תוכל לעמוד

בתחילה הבנתי שאתה שואל שאלת בירור על המשפט

הזה עצמו - מה יהיה אם הוא באמת לא יוכל לעמוד בו,

אך אח"כ שאלת שאלה אחרת - מנין יודע האדם אם הוא

יכול לעמוד בנסיון או שלא.

לגבי השאלה הראשונה:

אין כל שאלה. אם באמת מבחינה אובייקטיבית האדם לא

יכול לעמוד בנסיון, מתברר שזה לא נסיון, אלא תהליך או

אירוע שהקב"ה רצה שיקרה, למרות שמבחינתך לא כ"כ.

וע"ע יהודה ותמר (ובדברי המדרש שם), חטא אדה"ר ועוד.

לגבי השאלה השנייה מנין ידע האדם לבחון האם זה נסיון

או מציאות כפויה:

פשוט מאוד - האדם יודע בעצמו מהם הם כוחותיו. אם הוא

ניצל את כל כוחות הנפש שלו, ומיצה את כל יכולותיו עד תום,

מעתה - לה' הישועה, אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו.

מצאנו עוד התייחסויות למצבים שבהם האדם נחשב כאנוס,

כמו במשל שמביאה הגמרא (ברכות לב.) בהקשר לחטא

-העגל: משל לאדם אחד שהיה לו בן, הרחיצו וסכו וכו'.

וכן בכתובות (לג: ) אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה

פלחו לצלמא [ועי' בתוס' פסחים נג:].

וכן בגמרא בחגיגה (טז.) אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו

וכו' ומעמידה את זה בדלא מצי כייף ליה ליצריה. וע"ש בפירוש

התוס' שדחו את פירוש ר"ח.

רק זאת צריך לדעת - מצב כזה שהוא אנוס מחמת יצרו הוא

מאוד מאוד קיצוני ולא כל קושי הופך לאנוס. באדם טמונים

כוחות עצומים שלפעמים, מתוך יאוש או חוסר הערכה והיכרות

עצמית, הוא מרים ידיים מראש ולא נותן להם לבא לידי ביטוי.

"פשוט מאוד - האדם יודע בעצמו מהם הם כוחותיו. "

ואח"כ כתבת:

"באדם טמונים

כוחות עצומים שלפעמים, מתוך יאוש או חוסר הערכה והיכרות

עצמית, הוא מרים ידיים מראש ולא נותן להם לבא לידי ביטוי."

בשעת יאוש, הכרתו ושיקול דעתו של האדם לא במיטבם.

"לבחון האם זה ניסיון או מציאות כפויה".

הרי ברור ששאלות כאלה - האם אני מסוגל לעמוד בזה, או שזה מעבר לכוחי - רלוונטיות רק בשעות משבר וקושי גדולים.

שאין ה' מעמיד אדם בנסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. שהרי יש מציאות של אונס כלומר נסיון שאדם לא יכול לעמוד בו (ברור שלא יענש עליו)

כזאת - זה לא נסיון. אם אם תרצה - הנסיון הוא

לא האם יעשה מעשה פלוני או שלא, אלא איך

יתמודד עם המצב אח"כ.

לכן, זה מובן מאליו שניסיון צריך להיות מהסוג שאפשר לעמוד בו. 
ואולם, זה בסדר אם תגדיר שאין צרות, רק ניסיונות.

לא נתנו תשובה. 

(הבהרה: לא קראתי את כל השרשור)

מה זה "לא עומד בנסיון"?

לעמוד נקרא להישאר בחיים?

הרי הנסיון יהיה, בין אם נעמוד בו אם ניפול ממנו.

וחוץ מזה שיש מצבים שפשוט גדולים על הבנאדם, והוא נופל איתם לשאול תחתיות.

ויש סיטואציות שגורמות לבנאדם לרדת למצולות הדכאון והיאוש...

נחמד מאוד לפזם שה' שולח את הכוחות. זה אחלה משפט להדפיס בתור סטיקר, או דרך עידוד.

המציאות מראה אחרת.

זה נשמע כאילו מדובר בשאלה של מחשבת ישראל.

ולא היא!

אדם שלא יכול לעמוד בניסיון, אינו אחראי למעשיו, וממילא אין עונש על העבירה!

זה נוגע להלכה למעשה האם להעניש אותו, ויש דיונים על זה בגמ', ונפסק להלכה בשולחן ערוך.

כבר הבאתי למעלה שיש דוגמא בגמ' לניסיון שאי אפשר לעמוד בו, אבל זה מוגדר היטב, יש לזה כללים ברורים בהלכה.

חוץ מהדוגמא הספציפית הזאת, אין (עש כמה שידיעתי מגעת) עוד איזכור של ניסיון כזה, וכיון שזה נוגע להלכה, הייתי מצפה מהפוסקים שיביאו עוד דוגמאות אם ישנן.

לי ברור שכיון שלא הוזכר בפוסקים עוד דוגמאות, אין עוד דברים שאי אפשר לעמוד בהם. (ולא לדאוג, הדוגמא של הגמ' היא ממש ממש נדירה, ולא קרתה לאף אחד כאן מעולם...)

יש אדם אנוס שהגיע למצב כזה כתוצאה מפשיעה.

אם הוא אנוס באמת, אז כנראה שהמצב שנשלח לו הוא לא נסיון האם יצליח באותה מצווה,אלא האם לא יפול לעצבות כתוצאה ממצבו האנוס/האם יגיע לענווה כשיבין שלא הכל בשליטתו -ועוד ועוד.

להשם יש מהלכים שאין לנו מושג בהם.