פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1829)

בס"ד

קודם כל תזכרי, זה הניסיון כמעט הכי גדול שרובנו עוברים, הקשר עם הורה שלא מבין אותך, זה כ"כ קשה ומתסכל כמו שאת מתארת.

אני חושב על שני פתרונות שאפשר לנסות והם לא סותרים, 

אחד זה שתדברי עם אחות גדולה, או דודה או מישהי שיש לך ולאמא שלך דיבור איתם ותבקשי שיעלו את הנקודה הזו למודעות של האמא (רק בעדינות..)

דבר שני שאם הוא מתאפשר, הוא הכי כדאי, 

לדבר עם אמא... מה שקורה במציאות הוא שיוצא לנו לדבר על הנושאים האלה רק כשאתם כוועסות אחת על השניה או כשהיא עצבנית, ואז זה לא עוזר..אף אחד כבר לא שומע..

אבל אם תנסי לדבר איתה דווקא בזמן שאתם רגועות, תגידי לה שאת רוצה לדבר איתה על משהו שחשוב לך..

כדאי אפילו לצאת איתה לבית קפה או למקום מסוים שהוא שונה רק בשביל שאמא תבין שזה לא כמו כל שיחה שאת מספרת לה או כמו שאלה רגילה, אולי זה יגרום לה להבין שזה ממש חשוב לך ויפתח לה את האוזניים..

חשוב שתדגישי שאת מבינה שהכל מתוך אהבה! ופשוט אצלך זה יוצר לחץ כל הזמן ואת מתרגמת את זה לחוסר ביטחון של האמא בך, ודווקא אם היא תשחרר זה יחזק את ההבנה שלך באמון שהיא נותנת לך..

חשוב להדגיש את הרצון הטוב מצידה, שאת מבינה את זה, אלא שהתוצאה מתפקששת..

מקווה שזה יעזור.. 

בהצלחה אחות יקרה..!

בס"ד

א. לא היה ברור לי אם לקחת אותה לשיחה רק את והיא לא בסיטואציה של כעס כשנוצרת, אלא במצב טבעי.

  כי אם החברות מוחות זה לרוב קורה תוך כדי..

ב. אולי תנסו לעשות כללים לגבי יצירת הקשר של אמא איתך והמעורבות שלה בחיים אצלך.

   ז"א במקום שהיא מתקשרת כל שעתיים, את צריכה ליצור קשר פעם ביום נגיד, או כשאת יוצאת לאנשהו, אז לשלוח הודעה שהכל בסדר, המטרה היא לנסות להגדיר חוקים ברורים יותר, ולא להשאיר הכל לרגש של אמא, שבמקרה הזה הוא חונק את הפרטיות שלך.

ג. תנסי לשאול אותה לפיתרון.. במקום לבוא עם פתרונות ולהגיד לה תשתני, תשאלי אותה: אמא, תגידי את איך משנים את המצב..

ד. כל עוד את לא יכולה באמת לעזוב את הבית, זה יהיה תמיד קשה,  זה קורה בהרבה בתים, אולי לא באותו מינון אבל גם קצת.

    אז נשאר רק להתפלל.. ולדעת שזה סופר ניסיון מהקב"ה, וזה הדבר שאיתו את צריכה להתמודד..

  לא כי את אשמה וכי את ילדה רעה, לכי תביני בחשבונות שמים, אולי את תהיי עובדת סוציאלית שתעזור לילדים במצבים הרבה יותר קשים משלך..

בהצלחה אחות!

להיות דובר של מישהו זאת עבודה אבל להיות דובר של עצמך זאת עבודה קשה. אבל אין ברירה, את צריכה לדאוג שהיא תראה אותך באור חיובי. 

את מכירה את עצמך, את מכירה את כל המעלות שלך וגם את החסרונות שלך, את רק צריכה להדגיש את המעלות שלך באוזני אמא שלך. 

זה לא דבר שקורה מהר, צריך סבלנות וצריך תוכנית עבודה בשביל שזה יעבוד.. 

לאט לאט. 

אחד מהדברים שאני עשיתי- הכנתי רשימה עם המעלות והחסרונות של עצמי, את הרשימה עם החסרותות הכנסתי למגירה ואני יעבוד עליה יום אחד ואת הרשימה עם המעלות השוותי עם המעלות והמידות שאמא שלי חולמת שיהיו לי והגעתי לכמה שאותם אני משתדל להדגיש שאני בסביבה שלה. עבודה קשה. 

חוץ מזה, אני משתדל לספר לה על חוויות שעברתי בהדגשה על דברים שאני חושב שהיא צריכה לשמוע ודואג שאנשים אחרים יזכירו לה כמה 'ילד טוב' אני וכמה שזה נשמע דבילי, יוצא לי לעשות דברים שאנשים אומרים לי "כל הכבוד" וכו' אז אני אומר להם "כן? אז תספרו לאמא שלי".. וזה עוזר! 

עדיין, יש מריבות מדי פעם 

עדיין, לפעמים אני שומר מרחק 

עדיין, לפעמים היא צודקת 

לפני פחות משנה התחלתי עם זה והיום זה כבר בלתי מורגש ואני רגיל להתנהג ככה. בהצלחה

שטויות

|כועס|

אולי אני אעשה את זה צילצול שלי?

זמר לשבת וחנוכה.

חיפשתי בגוגל ומצאתי מאמר של הרב פרופ' גוטל בהקשר לשיר הזה. אבל לא קראתי - רק רפרפתי. אולי אקרא יותר מאוחר.

יש שם בהתחלה גם קישור למילים ולביצוע.

פשוט מדהים איך הרעש חודר לתוך הבית.

אם זה לא משהו לחברותא אבל כן קשור כך או אחרת ליהדות/לעולם התוכן של דתיים אז כן.

כל עוד את מפרטת שמות.. 

הוא נורא חוזר על עצמו...

כי באופן כללי אין לי בעיה עם ספוילרים.
(ובד"כ אין מי שיעשה לי ספולרים כי אף אחד לא קורא יותר או מהר יותר ממני)

אבל לאנשים שלא רוצים לדעת את הסוף?

להגיד להם אם הסוף טראגי או ורוד זה די הורס.

ספרי הרב סבתו:

תיאום כוונות - כבד

בואי הרוח - כבד \ בינוני

כעפעפי שחר - כבד \ בינוני

אמת מארץ תצמח - בינוני

את כולם אהבתי מאוד.

ספרים של הרב חיים נבון:

ללכת על דגים - די קליל.

831 - די קליל.

ללכת על דגים הוא ספר סביר\נחמד לקריאה לטעמי. לא  אהבתי במיוחד.

את 831 היה לי מאוד כיף לקרוא, אבל ציפיתי לסגירה הרבה יותר מהודקת והתאכזבתי.

בשניהם זו מעין עלילה בלשית, שנוגעת להלכה \ מחשבת ההלכה.

לך לך בני\חיים שפירא - בחור ישיבה שבורח לרוסיה בתקופת מלחמת העולם השניה. אהבתי מאוד! זה מספר על החוויות שלו, ומכיוון שהוא אדם דתי, נקודת המבט דתית. לא בטוחה אם זה מה שהתכוונת אליו. אבל אולי כן.

לא כבד, ולא מדיי קליל. לדעתי כתוב מעניין מאוד, אבל ההתחלה קצת פחות.

הרוח שגברה על הדרקון (שם המחברת זרח מפרחוני) - ספר שואה. עלילתי. עצוב. כבד. על חבורה של בנות בית יעקב בזמן השואה וקורותיהן.

מתוך ההפיכה\פועה שטיינר - זכרונות של ילדה מירושלים לפני ובמהלך מלחמת תש"ח. כבדות - תלוי, ברובו לא כבד. יש קטעים כבדים יותר (יש קטע ספציפי שזכור לי כחזק מאוד). ספר מעולה.

את כל הנ"ל אהבתי מאוד!

ואני מוסיפה עוד אחד - למרות שהוא לא קליל בכלל. הוא פשוט כ"כ טוב שבא לי שכולם יקראו אותו:

מלך בשר ודם של משה שמיר.
(ותודה למי מפה שהמליץ לי עליו)

לזה כיוונתי.

הכיוון של רוב האנשים שזה מיועד להם הוא שכלתני, אנשים אינטלגנטים משהו.

(מהסוג שיצטט יהודה עמיחי)

קרו לו המון דברים מעניינים, מצחיקים, מותחים... תוך כדי הוא נותן חומר היסטורי על ברית המועצות - כפי שהוא נחשף אליה בשהותו שם. הכל מסופר בעניין והומור. זה בהחלט ספר אהוב עליי מאוד.

"הכל לאדון הכל"- ספר אמונה אדיר ומחייה, סיפורים קצרים כחלק ממארג גדול. עוד לא סיימתי לקרוא אותו מחוסר זמן באותה שבת קצרה שגיליתי אותו, אך הוא ממש ספר בסיס ליראת שמים ואהבת תורה, כפשוטו.

הוא כתוב בלשון פשוטה, לא כבד.

בעיני.... לא כבד!!

זורם מעולה!!

כעפעפי ובואי יותר כבד לדעתי....

כעפעפי ממש יותר כבד...

זה יכול גם להוות תיאור של הנושא והאווירה. 

את תיאום כוונות בפעם הראשונה שלקחתי מהספריה (מתישהוא בחטיבה\תיכון) אמנם נראה לי שלא הצלחתי לסיים.

בפעם השניה שקראתי אותו, הקריאה היתה רצופה עד לאמצע הלילה, אבל בכיתי כל הזמן. זה ספר מאוד עצוב.

ספר שנוגע בבפנוכו של הבפנוכו!!

הכי חזק שיש

אהה בעצם גם "האם יש סיכוי לאהבה"\ דוד בן יוסף 

שלהגדרה "כבד" יכולה להיות עוד משמעות חוץ מקריאה לא זורמת.

סדרת ספרי "סיפור לחג"/לשבת/"סיפור מבית אבא"- של יאיר וינשטוק

מזלטוב!

לילה מתוק שיהיה..

ובממוצע-תרגישי טוב!!

איפה את???

ומזל טוב אחות יקרה!!!

אמון אושר!!

שהחיים ימשיכו כמו היום הזה, רק ביותר טוב!!

לא אתמול ולא היום

תודה, אנשים...

את תהיי חייבת לגלות לנו מתי הוא.

המתחיל במצווה אומרים לו גמור

אהבתי!!

המסר: צדקה תציל ממוות.

מלחיץ. לא יודע אם היה שם תינוק אמיתי, אבל סרטון יפה

כבר עבר חצי?

לא?

אין חצי עצוב!!

 בערך כזה...

הוא עוד בהלם

ועוד רבים רבים...

אבל אתה?! שמתנגד תמיד לסמיילים, תשקיע בזה?!

מיצינו. 

ואלה לא תמונות, אלה אייקונים שהעתקתי אותם כתמונה, כולם אייקונים שלא נכנסו לתיבת האייקונים הרשמית.

קרדיט לעוגי..

לק"י

אסור לדבר סודות בחברה

לק"י

פשוט כולם כמעט התייחסו לסמיילים, אז חשבתי שה"חצי" קשור אליהם.

ונכון, עבר חצי חג

אבל יש עוד זמן להנות ממנו ומהחופש! ב"ה..

גרמת לי באמת באמת לחייך עכשיו ושם בפורום...

למה החלטת לא להשתמש

ולמה החלטת להשתמש?

אוי מה יהיה מה יהיה תגיד לי מה יהיה מה יהיה..

אם אני לא תוהה...

נראה לי...

אאמממ....

שאני ער!

מחכה שהלחמניות ייצאו מהתנור..ואחריהן יש עוד נגלה של לחמניות..

מכירים שהבצק יוצא לא מוצלח וזה פשוט יכול להרוס את היום?

שפשוט התמכרתי!!!!מסתכל קצת וגם מצחיק...

בס"ד

|לא מצליח לישון...|

סיוט לגמרי הדבר הזה.

פשוט בזבוז להיות חולה בחופש.

להיות חולים בחופש או לבטל עבודה

לא הגעתי להכרעה

נכוותי.

מקסים!

[מזל שזכיתי בבעל מקסים... תודה]

אחרת זה לא תרופה ולא סבתא.

יעיל מאד נגד שפעת וכ"ו..

אה, ותה שותים פה בכמויות...

ונמאס לי!!!!

האדים מנקים את דרכי הנשימה.

אולי אני

לא

רחוק מידי..

אני לא יכול לדעת מה איתי עד תחילת שבוע הבא, אם אני אוכל אני כנראה אנסה להגיע.

כלומר אם את באה לראות אחרים, למה את מרגישה בנח לא להראות את עצמך? לא הוגן לא יפה

אלא אם זה מבושה, את זה אני יכול להבין

אני בעצמי לא יודע אם אבוא.

תהני גם את

יש לי מפגש אחר משפחתי

ואח"כ יש לי עוד מפגש שאולי אקפוץ אליו

ואח"כ יש לי גם חתונה

תלוי אם יהיה לי מישהו שישמור על הילד...

(גם ככה אני לא אביא אותו איתי כי זה בטח ייגמר מאוחר מדי בשבילו וגם ככה כל החנוכה הזה הוא משתגעות לו השעות..)

שלו

אני אשקול את הגעתי

וברצינות - 

את האמת שקצת פאדיחות, אבל בא לי ממש.. 

נראה איפה אני אגור עד מוצא"ש ומה יהיה עלי

ועוד כמה... אקנה לך

למרות, שאני לא בעד  שתאכלי ככ לא בריא...

אבל אם ממש בא לך, אז אקשיב לך ולא לי...

כנראה הם לא מכירים את עולם הפרסום הדתי ואת אותה פרסומת הם מפרסמים גם באתרים דתיים וגם בכאלה שלא. 

שכאן.

הוא כבר מסתובב פה חודש, וכדאי להקפיץ אותו על כל הניסים שבו, מלפתוח אחד חדש

בעיקר נותן מוטיבציה לסדר סוף סוף את שעות השינה שלי... בקרוב!

הלוויתו תצא בשעה: 

14:00

14:05

14:10

14:15

14:20 

אני רגיל לכוון 5-6 שעונים מעוררים כדי לקום לותיקין, עכשיו אני צריך לעשות חשבון נפש.

יכולים לעקוב אחרי עצמכם נרדמים, לתוך מצב השינה, ועד לחלום?

ניסיתם פעם? (אולי זה קורה לכם גם בלי לנסות?)

הייתם מנסים? נשמע מפחיד מדיי?

(אם אתם מסכימים לשתף..)

בכבוד

להסריט?

או שהתכוונת לעקוב אחר התחושות?

לשים לב לעצמך נרדם... ואז חולם... להיות מודע לתהליך, ולהרגיש איך נרדמים, ואחר-כך חולמים.

לרוב, מנסים להירדם, ואולי לפעמים מרגישים קצת שהחשיבה נעשית רנדומלית כלשהוא ומתערפלת, ואז.. אמ, מתעוררים (ואולי זוכרים את החלום האחרון). זו בערך החוויה הרגילה של שינה.

אז השאלה היא האם אי פעם מישהו מכם ניסה להישאר מודע מספיק במשך תהליך ההירדמות.

בספר שקראתי (די מזמן) המחבר מתאר שהוא עשה על עצמו כאלו ניסויים, והוא הצליח לתצפת על עצמו עד לשלבי חלום. ושם הוא בדק אם הוא יכול להריח בחלום וכדומה.

זה נשמע לי קצת מפחיד. אבל זה משונה. השינה היא "מקום" שאנחנו "מבקרים" בו בתדירות מאוד גבוהה, אז למה זה מפחיד לבקר בו "באמת"?...

אם כי כן היתה תקופה שהיו לי חלומות שקופים - שידעתי שאני חולמת, ולפעמים ניסתי לשלוט בחלום (אם הוא היה מפחיד מדיי, ניסיתי "להחליף חלום"). זה היה לפני הרבה שנים.

והוא בטח מתלוצץ 

מעניין, אף פעם לא ניסיתי להחליף חלום כשידעתי שאני חולם אהבתי לשנות דברים בו אבל אף פעם לא החלפתי לגמרי.

הצלחת בזה?

אבל אני לא אמליץ על הספר הזה בפה מלא, כי יש בו כמה פרקים בעייתיים :-/

זה הי מזמן, ואני לא זוכרת לגמרי. נראה לי שהצלחתי חלקית. אולי לפעמים כן ולפעמים לא. נראה לי שלא היו הרבה אפשרויות לבחור ביניהן. אז במקרה שהשאר גם היו חלומות מפחידים - לא היה מה לעשות לגבי זה. או שאולי הצלחתי להחליף רק לקצת זמן. בכל אופן, להגיד לעצמי שזה רק חלום גם עזר.

מודעות למצב- הנה אני נרדם, יופי נרדמתי. 

לזכור את זה בבוקר. 

אבל ממש פעם ב.. זה קורה

ואף פעם לא הצלחתי

ואני לא חושב שזה אפשרי..

אני היחידה שלא הבנתי מילה כי זה באנגלית?? 

כולם גאונים פה, אה?

|נאנחת|

רק הבנתי שנודניק זה לא טוב, בקיצר.

היה מתורגם

|מאושרת|

אות ואות

אני אוהבת שרשורי מי ער, ואני אוהב את היום שבו לא אוכל להשתתף בהם..

אחחחחחחחחחחחח

אבל כמה שנים בישיבה לפי חוק טל נותן לך לבחור שירות אזרחי.

אני ממש לא בקיא אם צריך להיות נשוי או לא. צריך לברר בנט\לשכת גיוס

השירות האזרחי - לאומי, הנעשה בהתנדבות, מאפשר מתן שירות לציבור במקומות בהם הוא חסר. ההתנדבות מתבצעת בתחומים כגון עבודה מנהלתית, שירות בכוחות הבטחון, תחום הבריאות, חינוך פורמלי וחינוך מיוחד, תחום הרווחה, בע"ח וסביבה. השירות יכול להיעשות במסגרת משרדים וגופים ממשלתיים או עמותות אזרחיות הפועלות למען מטרות שונות. השירות פתוח לכל אזרח או תושב ישראל שקיבל פטור מהצבא או שלא נקרא לשרת בצבא, כולל בני ובנות המגזר הערבי.

http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_-_%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99

http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%96%D7%A8%D7%97%D7%99_%D7%9C%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94

בשרות אזרחי והם ידעו

קישור לחוברת מידע לשרות אזרחי לחרדים

http://most.gov.il/ncs/Documents/haredim%20information.pdf

בחמאה הקנויה הוסיפו עוד 42% שומן במפעל

בעוד שאתה עושה ביתי אם אין עוד תוספי מזון אני לא חושבת שעוד שומן יתגנב לך לחמאה... (חוק שימור השומן..)

כך נראה לעניות דעתי...

אם לא,

אז בתהליץ החביצה השומן נפרד מהמים והופך לחמאה

ונוצר מין נוזל שהוא יחסית דל שומן

ולכן 

אם יש לך 200 מ"ל של שמנת עם 38%

נוצר לך בסוף בערך

100 מ"ל של חמאה עם בערך 80%-75% שומן

ו100 מ"ל שהוא יחסית ממש דל שומן

את החמאה לשמנת, אבל עדיין לא ברור לי איך מ-38% זה נהיה 70-80?

ואני לא מכירה את התהליך של הפיכת שמנת לחמאה.

אבל לפי מה שנפשי תערוג כתב, בייצור חמאה משמנת מקבלים שני תוצרים: חמאה, ועוד נוזל דל-שומן.

אם כל השומן של השמנת, שהיה כ-40% ממשקל השמנת כולו X, עבר למשקל קטן פי שניים X/2 - משקל החמאה, נקבל כ-80% שומן בחמאה.

מוצר עם אחוזי שומן נמוכים ואחרי תהליך מסויים הוא מכפיל את אחוזי השומן שלו עד שהוא נהיה לא ממש בריא?

לא הבנתי מה קורה פה..

כי בעצם לפני הפירוק יש בה גם את השומן של החמאה נכון? ז"א ה-80% שומן של החמאה בלועים בתוך..

אז פשוט אחוזי השומן מחולקים?

על כל השמנת ממנה הכינו את החמאה,

לעומת החמאה שנוצרה,

יש בהן אותה כמות שומן (הוא לא צץ משום מקום).

אבל אם תסתכל על כמות חמאה מסויימת,

ולעומתה - על אותה הכמות של שמנת,

בחמאה יהיה בערך פי שתיים שומן.

ז"א שאם נסתכל על כמות השומן שאוכלים כמדד לכמה האוכל לא בריא,

זה לא בריא באותה מידה לאכול X גרם שמנת ולאכול X/2 גרם חמאה.

אבל זה פי שתיים לא בריא לאכול X גרם חמאה מאשר לאכול X גרם שמנת. (ולכן חמאה פחות בריאה.)

ולאן החומר הזה הולך? 

ולמה לך לעשות דבר כזה בכלל? 

למה? א. חמאה איכותית יותר ללא כל מיני חומרים משמרים ותוספים, זול יותר וטעימה הרבה יותר...

וגם פעמים נתקעים בלי חמאה אז אפשר להכין(10 דקות הכנה)

ואז השומן מופרד מהנוזל מתגבש סביב המטרפה, מוציאים, שוטפים טוב במים להוצאת כל הנוזלים וסוחטים את החמאה יוצרים כדור או מלבן ועוטפים בניילון נצמד או נייר כסף..

שמנת מתוקה עולה 8-9 שח וחמאה 4??