פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1836)

נסיעה טובה!!

לפני שאתה עולה לכביש

אתה צריך להתרגל שוב!

למרות שהאינטואיציה שלי אמרה - דין,

ושהצמד "אמת" ו-"שלום", הקביל לי ל-"דין" ו-"חסד".

 

מצד שני, האם החסד איננו אמיתי?

האם החסיד הוא מי שפורץ את גבולות האמת - ומגזים?

 

אלא מה,

שה"חסד" שמתגלם באברהם אבינו,

יש לו בחינות של הגזמה ו"שיריים" -

שבאות לידי ביטוי בחוסר הגבולות של ישמעאל בנו,

הנטיה לגזל.

 

וה"גבורה" שביצחק אבינו,

בחינת ה"שיריים" שלה זה הרצחנות של עשיו הוא אדום.

 

רק אצל יעקב אבינו,

שבחינתו תורה - איש תם יושב אהלים,

שמשלב את שתי המידות -

הוא זה שאין אצלו שיריים - אלא התקדמות בביטחה,

כי ב"אמת" אין "יותר מדי".

 

 

להרחבה מומלץ לעיין למשל,

ב"נתיבות שלום" בתחילת פרשת תולדות,

ממש מתיקות 

הטמת נכללת ביג׳ מידות של רחמים, משמע היא בבחינת חסד, הבעייה היא היא שאם אנחנו אומרים שהקב״ה נוהג במידת האמת לכאןרה זה בעייתי מבחינתנו כי זה יותר שייך לדין.

אברהם אבינו הוא בחינת חסד, יעקב אבינו (גם) בחינת רחמים.

לשאלה זאת שמופיעה נדמה לי בסיפורי חסידים:

אם זכורני נכון בסיפור מובא ששאלו שאלה זאת את אחד האדמו"רים והוא ענה:

שאם נניח יש אדם שלא בדרגה רוחנית גבוהה כ"כ, אך מרשה לעצמו ללבוש "חלוקא דרבנן", מרשה לעצמו להתייהר ולהראות כאילו הוא רב וצדיק, אז זה שהשם מדקדק עם אדם זה ושופטו אך ורק לפי דרגתו האמיתית ולא לפי מה שאותו אדם מראה את עצמו, זה בעצם חסד השם, כי אם השם היה מקפיד לדקדק איתו לפי מה שאותו אדם מראה את עצמו, האדם הזה היה צריך להענש הרבה יותר בחומרה (שהרי השם מדקדק עם צדיקים כחוט השערה)

יוצא שעצם זה שהשם יתברך דן אותו במידת האמת- הוא הוא החסד הגדול!

וכל בניו מהווים את אבני הבניין של האומה הישראלית,

ללא יוצא מן הכלל)

רק אוסיף ש'אמת', זה לדעת מתי להשתמש בחסד, ומתי בדין, ומתי לשלב שזה 'רחמים', זה מופיע בי"ג מדות רחמים, על השילוב.
יאמת' הוא חותמו של הקב"ה, כי חותם זה איך דבר יוצא לפועל, והנהגת ה' יוצא לפועל בעולם ע"י 'אמת', שיודעת לבחור ולשלב.

האימהות שלנו הן במידות שלהן- השלמה לאבות 

 

אברהם אבינו הוא חסר- שרה היא גבורה (עושה גבולות לבית) 

יצחק אבינו הוא דין- רבקה היא גומלת חסד (מבחן הגמלים שעשה עבד אברהם היה מדוייק מאוד) 

יעקב אבינו- הוא ההרכבה, השילוב- ויש לו שתי נשים- שכל אחת מופיעה צד אחר (זה חלק שפחות מבורר לי עדיין, אשמח תובנות) 

 

לגבי האמת 

יש מדרש (גמ' שבת פט: ) 

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מ"ד (ישעיה סג, טז) כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך לעתיד לבא יאמר לו הקב"ה לאברהם בניך חטאו לי אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך אמר אימר ליה ליעקב דהוה ליה צער גידול בנים אפשר דבעי רחמי עלייהו אמר ליה בניך חטאו אמר לפניו רבש"ע ימחו על קדושת שמך אמר לא בסבי טעמא ולא בדרדקי עצה אמר לו ליצחק בניך חטאו לי אמר לפניו רבש"ע בני ולא בניך בשעה שהקדימו לפניך נעשה לנשמע קראת להם (שמות ד, כב) בני בכורי עכשיו בני ולא בניך 

 

שמעתי על זה כמה פעמים שיעורים- (אאלט זה על בסיס העין איה- אבל לא ראיתי בספר כדי לזכור מקור...) 

שדווקא יצחק אבינו חודר לאמת של עמ"י- שהם בנים- ולכן יכול ללמד עליהם סנגוריה

אמת שהיא מידת רחמים 

 

אברהם = חסד, יצחק=גבורה יעקב הקו האמצעי תפארת לכן הוא בחינת אמת נצחית כי זה המיזוג הנכון

בצורה המדודה והנכונה

כשיונה מאשים את ה' שהוא מוחל לנינווה סתם הוא מחליף את המילה אמת בניחם על הרעה.

(ואם זה לקוח מאיזה טקסט עתיק- אז בעברית עתיקה יש הרבה דברים שלא עומדים בתקנות העברית המודרנית)

שעקב השימוש התדיר של המילה בעולם ההלכה,

נעשתה המילה כזית מילה עצמאית.

 

והמילה כזית כמילה אחת, ולא עירוב של 'כ' ו'זית' - הגיוני שתשמש בצורת נקבה.

 

א.הרבה מהמילים שאנו אומרים כיום הם לא השפה העברית התקנית והנכונה.

ב. נדמה לי ש"כ" משמעותו מידה של משהו. ומידה זו נקבה ולכן כזיתות.

אבל זו סתם השערה של רגע 

שבתקופת חז״ל הפירות היו גדולים הרבה יותר מימינו ויש כמה וכמה סיפורים על זה בגמרא..

להפוך סדרי בראשית רק כדי לא לטעון שהתפיסה שלנו את מושג הזית היא שגויה ושכזית צריך להיות אכן בגודל של...זית! מפליא לא?

ובאמת צריך להחמיר כך.

יש מחלוקת בראשונים אם כזית הוא חצי ביצה או פחות משליש ביצה.

אנחנו מחמירים כשתי השיטות ולכן בפסח אוכלים חצי ביצה, אבל זה לא אומר שלא מחמירים גם שכזית הוא באמת קטן (בסביבות 5 סמ"ק)

אמרתי לילדים שלי שאם הם רוצים לאכול לחם בלי נט"י  הם יכולים לאכול עד גודל של זית של ימינו.

דהיינו שבפסח וכדומה מספיק לאכול כשיעור זית ממש. זה שאתה מחמיר על עצמך זה עניין שלך. לדעתי זה מיותר ולא עקבי. (אני אישית לא נוהג כך, אבל אולי בעתיד זה ישתנה).

ופוסק בסתם ויש להחמיר.

כך שקשה להקל בזה בפסח.

(קראתי את זה וחשבתי לי- הילד שלי אוכל ביסים שגודלם פחות מכזית... איפה הוא ואיפה נטילת ידיים... 

זה מצחיק אותי שהוא עוד יהיה בגיל שמחנכים אותו לנט"י. 

בעז"ה) 

 

אבל זה לא עונה לשאלה הלשונית של שדרותי 

איפה כתר??? 

כדי לייחד מילה מיוחדת למושג הזה.
לדוגמה: תהילה-->תהילות. אבל אומרים תהילים - מילה מיוחדת.
וכן תפילין.

השערה נוספת: ענייני לשון חז"ל...

בטוח שיש אופציה אחרת לבטא ברבים..
תודה בכ״א על התשובה..

יש אומרים מלשון תפילה.

אז הנה, תפילה ברבים והגיעו לתפילין...

זה תפילות ברבים, אז לכאורה צריך לומר הנחת תפילות ולא תפילין..

ייחוד מילה, ולכן הצורה שונה ולא רגילה. כמו תהילים.

ההבדל מתבטא בד"כ בהחלפת האותיות ס ב-ש ם ב-ן ועוד. (ארוסים- ארושין)

הבדל נוסף הוא הסיומת, לכן בלשון חכמים אפשר למצוא סיומת נקביות למילה זכרית (כזיתות גדולים ולא גדולות).

מתבסס על חומר שלמדתי לפני שנתיים ולא בהכרח שזה נכון.

ורואים עוד דוגמאות.

לא רק בגלל שפעם לא ידעו היטב דקדוק ולשון (<זה נכתב בציניות!)

אלא משום שהיו כללים עוד לפני אליעזר בן יהודה, והוא שינה אותם.

לדוגמא "טעותים ותעניתים" בליקוטי מוהר"ן, וכד'

סתם.

 

אבל נראלענ"ד עיקר (ופשט) כדברי האלעד דלעיל.

שיטה - שיטים = עץ(י) השיטה

 

שיטה - שיטין = שורה(ות)

 

שיטה - שיטות = מתודה(ות)

זית הוא זכר, לכן ברבים אומרים "זיתים". כאשר מדברים על "כזית", למעשה הכוונה לדבר אחר שאינו זית ששיעורו כגודל של זית. למשל, במשפט כמו "יש במצה אחת כמה כזיתות" המילה "כזיתות" מוסבת על מילה שנסתרת במשפט - המילה "חתיכות", שהיא לשון נקבה כמובן.

 

למעשה, כנראה צריך לומר "כזיתות" או "כזיתים" בכל פעם לפי ההקשר. על פי רוב זה יצא בלשון נקבה, כי בדרך כלל מדובר בחתיכות או פרוסות.

 

זהו, די להיום

אז אני נמצא פחות זמן בחברה חילונית, כי יש פחות שיעורים. בקושי יש דתיים בקורסים שלי, חלק מסורתיים.

אינני מרגיש שינוי בדת. דוקא זה מחזק אותי בצדדים מסוימים, כי אני מרגיש שאני צריך לחזק את עצמי כשרוב החברה חילונית מסביבי.
רוצה לדבר עם אנשים על יהדות, לצערי בינתיים לא יצא לי.

איך הולך- סבבה.
יש דתיים (אבל בקטע אחר, זה גם תלוי מקצוע מן הסתם)
שאלות? לא. למה שנכנס לזה בכלל

אריאל. יש הרבה דתיים בקורס ומקיימים מניינים בהפסקות ‎‎‏.

יצא לי להתווכח עם כמה אנשים על דת וב"ה מי שהיה בישיבה יודע מה לענות (כמעט). מבחינה רוחנית מרגיש טיפה ירידה כי אני לא לומד בישיבה כבר ועכשיו מתמודדים עם מה שהולך בחוץ, אבל מכיוון שאני יודע מה אני רוצה מעצמי בחיים מבחינה רוחנית, אז הסביבה החילונית לא משפיעה עליי. מה שכן, חשוב לקבוע עיתים גם אם זה נראה קצת.

אריאל.

לא מתווכח על דת. כן באים לשאול אותי החברה אחרי שיעורי מורשת איך זה שהיהדות כזאת פנאטית. הכל בגלל איזה מרצה או רב שנהנה מלהגיד שיטות יחיד כפסק מובהק...
בכל מקרה פחות יוצא ללמוד ולהתקרב לה' וכמו שפריסבי אמר צריך לנסות. אבל אני תופס את זה כזמן שהוא צריך להשקיע בקשר... ובאמת שהוא משקיע.

מקצוע שברובו נשי כך שמהבחינה הזו אין בעיה.

ואני מאוד מתחזקת מלהיות שם.

אל תדאגי, הם לא באמת שמאלנים....

ראי מה עשו למרצה שרק רמזה משהו שם באותו חוג...

 

וכנראה שאת לומדת סיעוד...

אין שם עוד ממש חוגים נשיים אז סליחה מראש....

וקוראים לזה בשפת הפורומים - לעשות אאוטינג למישהו. גם אם זה נכון - זה משהו שפשוט לא עושים. כמו שלא היית רוצה שמישהו יסיק באישי מסקנות לגבי מקום המגורים/כל דבר שאת שומרת פחות או יותר בסוד, שלך - ויכתוב את זה לעיניי כולם בפורום.

 

הרי אם הייתה רוצה לכתוב באיזה מוסד ממש היא לומדת - הייתה כותבת איפה, וכנ"ל אם הייתה רוצה לכתוב באיזה חוג היא נמצאת - הייתה כותבת.

 

ברגע שהיא לא כתבה - את בפומבי אל תכתבי, גם אם זה רק השערה...

 

ולגוף הודעתך, במיוחד לנוכח תשובתה - ישנם המון המון מוסדות לימוד חילוניים עם אג'נדה חילונית, בכלל לא רק אוניברסיטאות - גם הרבה מכללות, ובלאו הכי יש בהם גם יותר מקצועות וחוגים ממה שיש איפה שאת חשבת...

 

 

בכל מקרה - סוף מעשה במחשבה תחילה

ואוניברסיטאות הן בהחלט מקום עם האג'נדה הכי שמאלנית, בעיקר ה2 שציינתי..

אבל כאמור זה בעיקר תדמית בגלל חיבתן העזה לאפליות מתקנות לערבים, ובגלל כל מיני מקרים והתבטאוית בעבר שאנשים נוטים להשליך מהמרצים וממקרה בודד לשאר המקום.....

 

ברור שיש יותר חוגים, אבל ציינתי מה החוג הכי נשי באופן מובהק באוניברסיטאות.... אם ננתח נתונים סטטיסטים זה אכן מה שכתבתי(אז אולי אחריו יהיה עוד... אבל הוא אכן מוביל בכמות הנשים לעומת גברים)....

[ושוב חינוך הרבה אנשים נוטים ללמוד במכללות ושם באמת יש רוב לבנות]...

 

בר אילן
מחלקנ חצי-חצי
שואלים ומדברים על דת ויהדות
זה קשה (נושא לימודים מאתגר אמונית)
ירידה.

אני לומדת במכללה שהיא סמל החילוניות הרוב שם זה קיבוצניקים וערבים.

למזלי יש איתי בכיתה מישהי מקסימה דתיה.
בכללי בכל המחלקה שלי אנחנו שלושה דתיים ועוד אחד חוזר בתשובה.
החוזר בתשובה הוא היחידי שמנסה לדבר על כל מה שקשור ליהדות.

בכללי לא כזה קשה. כל יום אני חוזרת הביתה. ויש התחשבות מבחינת הכיתה

אבל אין חובת נוכחות, אז בפועל אני בקושי נמצא שם..

 

 

ישנם הרבה דתיים סביבי

על יהדות, לא כ"כ, על זרמים שונים ביהדות מצד שני-כן ( חב"ד-חסידות, ליטאים-ספרדים בעיקר על מה ההבדלים בינהם)

לצערי הרב, ירידה קלה, אין מה לעשות זה לא כמו ישיבה

המפגש עם חילונים (קיצוניים, שמעולם לא פגשו דתיים/ימניים/מתנחלים בחייהם מחוץ למסכי הטלוויזיה) הביאה לשאלות והכרות עמוקה.

 

(אוניברסיטה חילונית מובהקת, מספר חד ספרתי של דתיים בחוג..)

 

(פעם ראשונה שאני כותבת כאן! סתם ראיתי קישור למטה והיה נשמע מעניין. מזל שאני מעל 20!)

"קחו עמכם דברים", יש לי הרגשה שאנחנו לומדות באותו מוסד!!!!!

לשמחתי הרבה מאוד האנשים בחוג שלי ממש לא לקוחים ישירות מהסטיגמה ואני הדתייה היחידה ויש איתי עוד דתי. וזהו.

יוצא לי לדבר הרבה עם אנשים על היהדות אך לצערי לא תמיד יש לי מה לענות וזה קצת מתסכל.

אוסיף ואומר שאני שומעת כמיהה מטורפת ואנשים פשוט לא יודעים כלום על היהדות, ובהחלט גורמים לי ללמוד עוד ולחשוב קצת יותר על מה שאני עושה לעומת רק לעשות.

אבל סה"כ אני כנראה כן מרגישה קצת בירידה...

רובם סביבי לא משויכים להגדרה של דתיים (לא לשכוח שהגבולות לא ברורים בין דתי ללא דתי.. לכל אדם הגבולות שלו.. (

מרגישה אותו הדבר מבחינה דתית,
נכון שהחברים לא יודעים שאסור לטפוח לי על הכתף..
אבל מיצד שני אני חושבת יותר, וזה טוווב!
חושבת גם על דברים שהם ככ מובנים מאליהם, חושבת על המשמעות העמוקה והיפה שלהם

ואני מרוצה מזה,

יש מעט מאוד דתיים

לפני זה למדתי במקום דתי,

כשהגעתי לאונ' חיפה הרגשתי מוזר ובודד להיות הדתייה היחידה עד שהבנתי שזה השפעה של הסגרות במקום דתי.

בעיני צריך לצאת מהבועה.... ואם הייתי יכולה מלכתחילה הייתי לומדת במקום לא דתי את כל לימודיי האקדמאים.

לא מרגישה שהשתניתי, אין כמעט דיבורים על דת... ואם יש אז ההפך, אנשים צמאים להבין, גם אגב מוסלמים ונוצרים, מצד שני גם למדתי עליהם.

אבל כעיקרון לא עושים אישיו מהיותי דתייה.

אני לא ממש מנהלת איתם דיוני דת... אין עניין שזה יהיה המוטיב העיקרי שלך עם אדם לא דתי.

זה סתם אותיות שהקלדתי כשקראתי הודעות ורציתי לראות איזה כרטיס....

ואם כבר זה, וזה ממש לא בקטע של אללה, סליחה על הקונטציה אם כבר זה "אלה"- שזה שם שהיה תפוס...

 

נוח לי לכתוב בו עכשיו למרות שיש לי ניק אחר למניעת זיהוי

פה למעלה בשרשור ככ ניחשת על ניקית אחרת וסיפרת לכוולם מה היא לומדת ואיפה??

שכל אחד מבין את זה לבד?

אלא אם כן מדובר בחינוך ואז רוב הבנות לומדות ממילא במכללות....

בשאר המקצועות אין מובהקות של נשים....

סיעוד הוא מקצוע אקדמאי שלומדים באוניברסטאות 40% גברים..... [ובארץ 20%],

ככה שאם את כותבת דבר כזה אל תתפלאי אם ינחשו נכון... זה הרי דיי ברור....

 

ותמיד יש סיכוי שטעיתי....

 

לי כאמור אכפת, למי שלא אכפת יספק רמזים כ"כ עבים על עיסוקיו....

 

ורשמתי על 2 אונ' שהיו בהם מקרים שכביכול מראים על אג'נדה שמאלנית, אבל כאמור יש דג' על מרצים כאלה שלא נגמרו טוב...

ושוב ייתכן שהיא בכלל בעברית/בן גוריון ועבורה זה קיצוני.....

זה ניחוש, אתה יכול גם לנחש עלי אם בא לך... 

 

גם אם לא אסור מעשית - זה לא היה ראוי לכתוב את זה. את חושבת שאת יודעת איפה היא לומדת? תתכבדי וותשאלי אותה באישי...את לא חייבת לכתוב את זה על גבי הפורום. הרי היא עצמה לא כתבה איזה מקצוע ואיזה מוסד לימודים - אז למה את עושה את זה במקומה? אם נניח וזה היה נכון.

 

אז כן - זה ניחוש - אבל גם ניחוש כזה שיכול לגרום לאאוטינג למישהו - צריך להיזהר ולא לעשות.

 

רק שתדעי לפעם הבאה...אנשים כאן לא כל כך אוהבים את זה. גם אם ונגיד שזה רמז עבה (חוץ מזה שזה כנראה לא היה רמז עבה כי היא שללה את ההנחות שהנחת, אבל נניח שהיה) - זכותו של כל אחד ואחת לספק רמזים עבים ככל שירצה, אבל כל עוד הוא/היא לא כותבים במפורש פרט כלשהו, את אל תנדבי אותו בניחוש או בקביעה, בפומבי.

 

באישי עשי מה שבא לך - על גבי הפורום יש הרבה עיניים שלא לכולם נוח שיראו דברים כאלו שעלולים לחשוף מישהו לכאן או לכאן...

 

שבת שלום

אבל כמו שאמרת בהחלט הבנתי שאין מה לעשות וצריך לצאת מתישהו מהבועה. לא אבחר את המקצוע שלי לפי מי סביבי וכו'.

פשוט הנחיתה לכזאת מנטליות מאתגרת משהו.

חזרתי בטרמפ עם מישהי מהמכללה, לא דתיה 

וכל הדרך דיברנו על...המון..

יהדות, מצוות, כפיה דתית/חילונית, גיוס, זוגיות ועוד..

 

זה לא פעם ראשונה שאני נוסעת בטרמפ ומתחילה לה שיחה.

ופתאום מתברר כמה יש רצון לדעת, להבין על היהדות מעבר לאיך שהיא מוצגת בעיתונים, לשאול ולשמוע.

ברגע שהתחלנו לדבר הבחורה לא הפסיקה להמטיר שאלות.. 

דיברנו על זה שצריך לעשות מפגשים כאלה במכללה (למרות שאני עדיין לא סגורה אם אני בעד העניין..)

 

ובהקשר לשאלתך, אני מרגישה שאני לא בירידה בעקבות הלימודים והמפגשים שנוצרים בהם. להפך.

כשיוצא באמת לדבר, זה בעיקר גורם לי לחשוב שוב על האמונה שלי, לבסס ולהעמיק אותה.

אבל אולי אני לא דוגמה, אני גם עושה מדרשה תוך כדי.

 

ועוד משהו נחמד..באחד השיעורים השבוע יצא לי אכשהו לקרוא מול הכיתה קטע מתוך מאמרי הראיה של הרב קוק.

ואז התפתח עליו דיון .. שמחתי שהתאפשר להשמיע גם מקורות כאלה.

שזה בדיוק השיחות האלה.
רק שזה מלגה ומקבלים על זה כסף.

אני מסכימה שזה ממש מעמיק ומבסס את האמונה.. בכלל כשמסתכלים על קשרים בין אישיים בחברה החילונית מאוד מחזק אותי לראות איך היהדות שומרת על בנות ובנים...אני חושבת שאם הייתי עושה מדרשה בטוח שהיה לי קל יותר וכיף יותר.אז כל הכבוד על זה.

איזה כיף זה לקרוא משהו דתי מול כיתה של לא דתיים! גאוות יחידה כזאת. כל הכבוד..

כידוע בר אילן מלאה בדתיים מסוגים שונים.
בפקולטה שלי בכלל יש הרבה בנות, והרבה דתיות.
גם הדתיים- בעלי השקפות שונות, באים מרקעים אחרים.
סה"כ השוני והגיוון יוצר עניין, כיף לדבר גם עם לא דתיים, ולשמוע דעות וכיוונים שונים.
לא מתווכחת עם אף אחד, ולא מנסה לשכנע..

אבל בהחלט היו לי תקופות שלמדתי עם הרבה דתל"שים וחילונים.

 

לא התווכחתי רק עניתי על שאלות כשהתעניינו.

ולמזלי יש לי תשובה אחת להכל

בדיוק לנושא הנ"ל, והיא "אורייתא לומדים תורה בקמפוס"

 

זהו מיזם שהקמנו מס' סטודנטים - קבוצת לימוד תורה בלב הקמפוס

 

פתוח לכולם, והזדמנות למי שמחפש הקשר יהודי בלב ליבו של אונ' המכחישה 

 

קשר ליהדות. פשוט מכחישה.

 

למעוניינים ניתן להצטרף יום ראשון 14:15-15:45

 

 

בכל מקום בו נמצאים יהיו התמודדויות ברמה הדתית - אם זה להיות במקום בו כולם כמוך (ואז השאלות של למה אני עושה את זה? כי כולם סביבי עושים או כי זה מה שאני מאמין שנכון) ואם זה להיות במקום בו כולם שונים ממך (ואז השאלות של למה הדרך שלי היא הנכונה).

 

אז ב"ה החברה שסביבי רק חיזקה אותי ואת מה שאני כלומר, אני מרגישה עלייה רוחנית.

יש דתיים סביבי, אנחנו כ-10 דתיים בכיתה (מתוך 120).

יוצא לי לדבר עם אנשים על היהדות וב"ה כמעט תמיד יש לי תשובות שהן טובות. (וחברה טובה אמרה לי פעם: "אני מתחילה לאהוב את היהדות בחזרה בזכותך").

 

ברור שיש את הקושי שלפעמים מתייחסים אליך כאל "דתי" ולא כאל "אדם", אבל זה רק לפעמים ורוב הזמן ממש-ממש טוב.

 

בהצלחה

בתור דת"ל שלומדת במקום חרדי,יצא לי לחשוב על זה השבוע. שכמה שיש אצלנו אווירה תורנית ונעימה,לפעמים אני מרגישה יותר מדי בתוך בועה,סגורה בד' אמות של הלכה וקצת מנותקת מהעולם שבחוץ.

ב"ה שהיו לי גם תקופות חיים (ש"ל וכו..)שהייתי יותר מעורבת בחברה הכללית כך שזה קצת מתאזן.

כמו כל דבר בחיים,יש יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן.

בעיני,מי שלומדת באוניברסיטה-זאת גם זכות גדולה וגם ניסיון מאתגר (ולא פשוט)

 

אין ספק שיש פער עצום בין הישיבה הקדושה לאוניברסיטה. 
פער שבא לידי ביטוי - בעיסוק, באקלים, במסגרת, באנשים, בתחושה פנימה.
   
ההבדל בין עולם הקודש פנימה, בד' אמותיה, והתמקדותה באידיאה הדתית המוגבלת, לבין העולם הגדול שמכיל את האדם והטבע וכוחות היצירה והעשייה. עולם שבו הנשמה שואפת לאידיאה האלוקית הגדולה, ופעמים מתוך מחסור מחפשת להתנחם בדתיות הישנה מקדם. בה האדם מתוודע לנפש הבהמית ולנפש האלוקית שמבקשות לדור יחד, ולחבר את הפרודים הגדולים לאור הישראלי הגדול.  אין כמו "משבר הביינישים", שעוזבים את הישיבות ונכנסים לאקדמיה ולמקצועות הפרנסה כדי לדרוש אל "למהלך האידיאות" של הראי"ה. 

הרצון הוא לא לשמש כמשגיח דת או משגיח כשרות ולדאוג שהקצוות והפרטים הקטנים הולכים יחד עם דרישות ההלכה הפסוקה (כדוגמת: לא לעבוד בשבת). העיסוק אינו רק "בקטנות", בסוגיות הצניעות, השבת, האוכל, ודעות המרצים. הנשמה דורשת איחוד ואור. את אור הקודש שהשיגה בבית המדרש בלימוד ואווירה של ישיבה. דרישת הנשמה אינה בחזרה המבוישת אל הקודש בדף יומי או שיעור, אלא היא דורשת את ההוויה. היא דורשת שכל מעשיה יהיו לשם שמיים, מתוך תורה ובעצמם תורה. כמו שכל רגע ורגע מהישיבה היו בבחינת קודש, היא דורשת שכל רגע ורגע מחיי האקדמיה והפרנסה יהיו הקדושה שבטבע, ולא צורך חיצוני או כורח מתוך עול הקיום, או בהפרדת מה נאה אילן זה. 

זהו האתגר הגדול מחוץ לישיבה. 
כיום, אני לומד לתואר מתקדם באוניברסיטה שתדמיתה לא חיובית במיוחד בקרב המגזר, למרות שלא חסרים שם דתיים. אני הדתי היחידי אצלנו בשנה, ונדמה לי שגם בפקולטה. החברים והמרצים הם נחמדים וטובים. 
אני חושב שכל אחד נפגש עם האתגר הזה, ולפי דרישת נפשו מתמודד עם שאלות המהות הגדולות. 
לפיכך, השאלה אינה על המציאות, כי אם על האדם. 

אם זה שניצל אז בקטנה...

אבל אם זו שווארמה עסיסית בלאפה אי אפשר לסרב

הם מתבאסים לאכול בשר, כאילו מחכה להם אחרי כל ארוחה איזה גלידה או עוגה חלבית

 אין שומדבר חלבי ..עצם הסטטוס "בשרי" מרגיש לי כבול..

אני אעדיף סטייק על פני גלידה שווה במיוחד.

(אבל אם זה עוף משעמם אז בטח הגלידה תקרוץ לי יותר)

 

יש לי פתרון בשבילך- תתחתני עם הולנדי

וטעם של החלבי לעומת הטעם של הבשרי הוא כ"כ זניח

עד שכבר שזה לא שיקול

טוב, צודקת

תאכלו מה שבא לכם!

 

3 שעות עוברים הרבה יותר מהר מ6

 

למען האמת אני גם שמינית הולנדי (מצד אמא של אבא) - אבל היקיות ניצחה, אז זה 3 במקום שעה... לא נורא, גם טוב

אבל הוא יותר מדי עדתי

ויכול להיות פוגע אז...

אוותר

 

סיקרנת אותי עכשיו

 

אם בא לך...

ובכל זאת, המרווחים בין הארוחות יוצרים מבנה מסודר ובריא, לי זה גורם לאכול יותר בארוחות ופחות ברווחים.

לא רוצה להלשין או משהו אבל יש לי חבר טוב שמבזבז תקן של הולנדי, הוא אמור לשמור שעה אבל הוא צמחוני.

ולגבי ההולנדי-

לא לאכול בשר בשביל הסיכוי למשהו חלבי זה הרגלי תזונה רעים.

לפי החוק החדש הוא קטין אבל זאת יכולה להיות השקעה לטווח רחוק

מישהו חוץ ממני פעם תהה אם לא אמורים לחשב את זה בשעות זמניות?

מה אתה עושה ככה טיזינג בלי לצטט?

פלתי - מתעכל באותו זמן ואם הולכים עפ"י סעודה יוצא שת"ח שזמן סעודתם ב6 הקלו יותר משאר העם שסועדים ב4

[ונ"ל שכוונתו שמכאן מוכח שזו רק דוגמא ולא דין והכוונה ליום בינוני]

הפעמים שאני אוכלת בשרי כ"כ נדירות,

שאני כמעט תמיד נכשלת ואוכלת חלבי לפני הזמן.

כי אני רגילה שתמיד אפשר.

 

אז אני בכלל בעד להעיף את הבשרי מהתפריט וחסל סדר בעיה

בלי בשר גם בשאבעס??

כבר יותר מחודש לא אכלתי.

 

ככה זה שאף שבת אני לא בבית

 

אבל שבת הבאה אמא שוב תגרום לי לאכול..

 

ואגב-רק עוף.

בשר בכלל מחוץ לאופציות.

ברמת גן למשל - התחנה נמצאת ממש בתוך העיר

והשכנים התלוננו שמד"א הורס להם את החיים ומוזיל את ערך הדירות

 

אז היום אסור להפעיל את הסירנה עד שאתה יוצא מטווח מסויים של התחנה!

הרי רואים את האורות המהבהבים, ואם יש רכב מפריע, שיתנו צפירה אחת.


(אגב, מצבנו עוד טוב,
ברומא האמבולנסים באמת מפגע סביבתי! הם רועשים בצורה לא נורמאלית, הרבה יותר מבארץ, ושומעים אותם היטב ממרחק כמה רחובות. והצליל מיושן ובלתי נסבל)

בישראל יש נהגים חצופים שחושבים שיכולים לעשות מה שהם רוצים על הכביש

אז רק האורות לא עוזרים

ועד שלא צופרים להם הם לא יזוזו

 

חוץ מזה במעבר של צמתים לפעמים עד שאתה לא בתוך הצומת רכבים לא רואים אותך וזה מתכון בדוק לתאונות - לכן גם אם אתה כרגע בלי סירנה במעבר של צמתים חובה לשים סירנה

 

ב' לפי חוקי התנועה

אמבולנס בנסיעת חרום שלא מפעיל סירנה - עובר על החוק וצריך לקבל קנס

 

לא שבאמת מקיימים את זה

 

אבל אני מכיר שוטר שעובד גם במד"א שמקפיד על כך מאד!

מתרגלים לזה תוך זמן קצר.

אני לא שומעת אותם כשאני בבית.
ז"א, הם צווחים, ואני בכלל לא שמה לב..

לק"י

כי אם לא, זה צורם ה"מפונקים" הזה.
גם אני שלא רועדת מאזעקות, נבהלת לפעמים מקולות שנשמעים כמו התחלה של אזעקה

ב. כשהייתי באשדוד, גם לי קפץ הלב מכל אמבולנס.
כי ידעתי בדיוק איך נשמעת אזעקה..
לכן אמרתי שכשאני בבית..

לק"י

כי לא היה מושג איפה את גרה...

והוא דיבר על רמ"ג.

שמחה שהבהרתי את כוונתי‎‎

לק"י
קורה לי בעיקר בתקופה של אזעקות או אחריה.
הלב נופל לרגע, ואז אני קולטת שזאת לא אזעקה.

ויש עוד רעשים שנשמעים כמו אזעקה, כמו הצפירה לפני שבת.
אצלינו יש שירים ואז צפירה לפחות..

לאזעקה וזה לא הפריע לי אף פעם..

# קהילה_בפוסט_טראומה 

סה היה מקפיץ אותי..

שיהיה יומוצלח

לק"י

מה יהיה עם החלומות האלה?
חלמתי ששכחתי ללכת לבית ספר ולכן הגעתי באיחור.

עוגה- תרגישי טוב

(מקווה שאת כבר, ולעתיד..)

אם הם יתעוררו פעם אחת בכזו שעה הם יבינו לפעמים הבאות..

 

מתישהו למדנו להתעלם ממנה (או שהם עברו דירה).

אחרי מסיבת הפתעה ומתנה שווה שהחברות המדהימות שלי ארגנו לי

כייף

חולה במיטה

בקצב הזה לילה לבן.

תאחלו לי בהצלחה גדולה מחר!

אסיפת הורים -

א. אין לי מושג מה לעשות שם.

ב. זה בזבוז של מלא שעות!!

 

מבאס.

לק"י

 

תביאי לך תעסוקה.

 

לי גם הייתה השבוע סוג של אסיפת הורים.

למזלי אני לא ממש מחנכת, אלא מורה שלישית בצוות של אחת הכיתות (ו"מורת סבב" בעוד כמה כיתות)- אז לא הייתי צריכה לדבר עם ההורים..בעיקר ישבתי והקשבתי.

 

נשמע נחיתה חזקה לעבודה... שיהיה בקלות...

לא עייף בכלל!

אשתי כבר נרדמה מזמן

יש לי מחלה, אני דוחה ודוחה, ועכשיו הגיע מוצ"ש ואני לא מספיקה הכל. תסכים לחכות עם זה? יש לי מאמר לסיים להלילה.

את לא חייבת לי כלום.

מותר גם לטירונים?

Off

מקווה ללכת לישון בדקות הקרובות

יש פה לפחות חמישה בטווח שמיעה

לי עד כה היו רק הצרות האלה, שיש רק בעיר /Forum/Forum.aspx/t594604#6605132

סוד זה שמהו שלך עם עצמך

אם עוד משיהו יודע, כנראה שזה כבר לא סוד

 

 

וד"א

המקור למה שכתבת נמצא בתחילת בבא בתרא

אאל"ט בתחילת דף ד

למדתי את זה שנה שעברה וגם לא זוכר את הדף. זה לפני הסיפור עם ר' עקיבא עם משל הגלוסקאות וברית המילה.

זה דבר שגם לאחר שכולם יודעים אותו הוא נשאר סוד.

אני בטוחה שסיפרת בטעות את הסוד שלך לאישה- 

10 קבין שלנו זה משו.... 

והיא לא סיפרה!

 

פשוט.. לא הייתי אמור להחשף לזה אבל במקרה.. ואין מקרה בעולם..

 

 

אפילו עזר לי לפענח מקרה פלילי

 

חח 

 

מי שזוכר בקיץ חיפשתי כאן מתנדבים, בהזדמנות קודמת הזמנתי חבר (קצת רחוק) אחד לפעילות דומה, דא עקא שהוא אמנם היה סבבה והסכים לבוא והגיע אבל לא ממש השתלב בפעילות והלך די מוקדם.

 

בערב אני מקבל הודעה במענה הקולי, שהיא בעצם הקלטה של שיחה ארוכה שלו עם חבר. אממה? שבחלק מהשיחה הוא דיבר עלי ועל ההתנדבות שהזמנתי אותו אליה וקצת קיטר לחבר שלו, רק שלא הצלחתי ממש לקלוט אם הוא גם לכלך עלי או לא, כי בפלאפון שלי אחרי ששומעים את ההודעה היא נמחקת, ושמעתי את זה בקושי פעם אחת. 

 

ואולי טוב שכך כי זה היה יכול להרוס את היחסים בינינו, ובגלל שהיו לי ספקות לגבי מה שהוא אמר, העדפתי לא לקחת ללב ולהמשיך הלאה...  

 

כנראה שהפלאפון שלו נלחץ בטעות והוא התקשר אלי כך שהפלאפון שלו שימש כמו מכשיר ציתות, ועוף השמיים יוליך את הקול...

שבוע וחצי לא פתחתי מחשב (!)

 

הפכתי לאדם שלם

 

היה נהדר!

 

יש לי בית חדש ושכנים נחמדים.

פגשתי הרבה משפחה וחברים.

 

היושב לצידי מוסר גם הוא ד"ש

ואם כבר הגבתי, אצטרף לשירשור:

- היה סופשבוע טוב לשבוע פחות טוב, יומיים במקום חדש ויפה והיה כיף מאוד (אכלתי פוייקה לראשונה )

- העברתי סדנת ציור והיה מצוין קיבלתי פידבקים מחמיאים

- שבת נהדרת עם אנשים מקסימים ואהובים

- אוטוטו יומולדת חנוכה בפתח...

- מחר אני אקנה מגפיים ונעליים

איזה משפט!

לק"י

1. 2 חגיגות יומולדת- אחת עם **** ואחת עם בנות משפחה. היה כיף ממש ב"ה

2. קפצתי לבקר דודים.

3.עוד צעד קטן בהכנות ל*****

4. שבת בצפון- הכרתי אנשים חדשים וחביבים.
הייתה שבת משעשעת

היה לי השבוע "יום ילדת" - ולבן שלנו יום הולדת שנה אחת... 

 

כתר ושמואלג התחתנו באמת. איזה כלה מהממת!!! 

 

בעלי עשה משו שממש ריגש ושימח אותי  

 

היה שבת כיפית וטובה

בעז"ה שיהיו רק בשורות טובות לכל עמ"י! 

יש סביבי אנשים מדהימים ודואגים.
הרגשתי השבוע רע פיזית אבל ב"ה.

שבוע טוב ובשורות טובות

סך הכל רצו להגן עלייך..

המשכנו בנסיעה חלקה ונוחה ורגע לפני שעברנו ב׳מחלף המוביל׳ אמרתי תודה בליבי על זה שזה כבר לא ׳צומת המוביל׳. ובאותו רגע שעברנו על הגשר ראיתי בעיניי רוחי את רשב״י ואמרתי לעצמי שאני חייב להפסיק עם המחשבות האלה.

כל מה שהם עושים הם עושים בשביל עצמם

זה שרשור מי ער מוצלח..

ולא פה

או שזה הוא מסוים?

באלי לשרוף הכל. הכל. הכל!
במצב כזה קשה לישון

"אידיוטי" זו המילה שלי!

 

אמ,

מה קרה?

 

זה סמיילי שאני לא מרבה להשתמש בו, אבל הוא לכבודך:

 

(לי גם היה יום קצת - אמ - יוצא דופן. עדיין כך, האמת.)

לכבוד יט כסלו

ואני עוד ערה ..

פשוט זה יומא אריכתא....

 

 

אז מרשה לעצמי חריגות בשינה

הרסתי לך את כוונותייך הזדוניות‎

זה סיכום טוב, והלוואי שכולם יקראו!

 כתבתי לך דבר תורה מיט כסלו....

 

כי כי ביקשת, כל השאר, אל תקראו....

זה כתוב מפחיד....חחחח

בלי עין הרע זה ארוך...

לפחות סיימתי לאפות ולבשל ונשאר למחר "רק" לשטוף רצפה, לבשל סיר אחד ולסדר חדר אורחים. 

 

אה, ולנסות להרדם