מקצוע שברובו נשי כך שמהבחינה הזו אין בעיה.

ואני מאוד מתחזקת מלהיות שם.

אל תדאגי, הם לא באמת שמאלנים....

ראי מה עשו למרצה שרק רמזה משהו שם באותו חוג...

וכנראה שאת לומדת סיעוד...

אין שם עוד ממש חוגים נשיים אז סליחה מראש....

וקוראים לזה בשפת הפורומים - לעשות אאוטינג למישהו. גם אם זה נכון - זה משהו שפשוט לא עושים. כמו שלא היית רוצה שמישהו יסיק באישי מסקנות לגבי מקום המגורים/כל דבר שאת שומרת פחות או יותר בסוד, שלך - ויכתוב את זה לעיניי כולם בפורום.

הרי אם הייתה רוצה לכתוב באיזה מוסד ממש היא לומדת - הייתה כותבת איפה, וכנ"ל אם הייתה רוצה לכתוב באיזה חוג היא נמצאת - הייתה כותבת.

ברגע שהיא לא כתבה - את בפומבי אל תכתבי, גם אם זה רק השערה...

ולגוף הודעתך, במיוחד לנוכח תשובתה - ישנם המון המון מוסדות לימוד חילוניים עם אג'נדה חילונית, בכלל לא רק אוניברסיטאות - גם הרבה מכללות, ובלאו הכי יש בהם גם יותר מקצועות וחוגים ממה שיש איפה שאת חשבת...

בכל מקרה - סוף מעשה במחשבה תחילה

ואוניברסיטאות הן בהחלט מקום עם האג'נדה הכי שמאלנית, בעיקר ה2 שציינתי..

אבל כאמור זה בעיקר תדמית בגלל חיבתן העזה לאפליות מתקנות לערבים, ובגלל כל מיני מקרים והתבטאוית בעבר שאנשים נוטים להשליך מהמרצים וממקרה בודד לשאר המקום.....

ברור שיש יותר חוגים, אבל ציינתי מה החוג הכי נשי באופן מובהק באוניברסיטאות.... אם ננתח נתונים סטטיסטים זה אכן מה שכתבתי(אז אולי אחריו יהיה עוד... אבל הוא אכן מוביל בכמות הנשים לעומת גברים)....

[ושוב חינוך הרבה אנשים נוטים ללמוד במכללות ושם באמת יש רוב לבנות]...

אבל אין חובת נוכחות, אז בפועל אני בקושי נמצא שם..

המפגש עם חילונים (קיצוניים, שמעולם לא פגשו דתיים/ימניים/מתנחלים בחייהם מחוץ למסכי הטלוויזיה) הביאה לשאלות והכרות עמוקה.

(אוניברסיטה חילונית מובהקת, מספר חד ספרתי של דתיים בחוג..)

(פעם ראשונה שאני כותבת כאן! סתם ראיתי קישור למטה והיה נשמע מעניין. מזל שאני מעל 20!)

"קחו עמכם דברים", יש לי הרגשה שאנחנו לומדות באותו מוסד!!!!!

לשמחתי הרבה מאוד האנשים בחוג שלי ממש לא לקוחים ישירות מהסטיגמה ואני הדתייה היחידה ויש איתי עוד דתי. וזהו.

יוצא לי לדבר הרבה עם אנשים על היהדות אך לצערי לא תמיד יש לי מה לענות וזה קצת מתסכל.

אוסיף ואומר שאני שומעת כמיהה מטורפת ואנשים פשוט לא יודעים כלום על היהדות, ובהחלט גורמים לי ללמוד עוד ולחשוב קצת יותר על מה שאני עושה לעומת רק לעשות.

אבל סה"כ אני כנראה כן מרגישה קצת בירידה...

ואני מרוצה מזה,

יש מעט מאוד דתיים

לפני זה למדתי במקום דתי,

כשהגעתי לאונ' חיפה הרגשתי מוזר ובודד להיות הדתייה היחידה עד שהבנתי שזה השפעה של הסגרות במקום דתי.

בעיני צריך לצאת מהבועה.... ואם הייתי יכולה מלכתחילה הייתי לומדת במקום לא דתי את כל לימודיי האקדמאים.

לא מרגישה שהשתניתי, אין כמעט דיבורים על דת... ואם יש אז ההפך, אנשים צמאים להבין, גם אגב מוסלמים ונוצרים, מצד שני גם למדתי עליהם.

אבל כעיקרון לא עושים אישיו מהיותי דתייה.

אני לא ממש מנהלת איתם דיוני דת... אין עניין שזה יהיה המוטיב העיקרי שלך עם אדם לא דתי.

זה סתם אותיות שהקלדתי כשקראתי הודעות ורציתי לראות איזה כרטיס....

ואם כבר זה, וזה ממש לא בקטע של אללה, סליחה על הקונטציה אם כבר זה "אלה"- שזה שם שהיה תפוס...

נוח לי לכתוב בו עכשיו למרות שיש לי ניק אחר למניעת זיהוי

שכל אחד מבין את זה לבד?

אלא אם כן מדובר בחינוך ואז רוב הבנות לומדות ממילא במכללות....

בשאר המקצועות אין מובהקות של נשים....

סיעוד הוא מקצוע אקדמאי שלומדים באוניברסטאות 40% גברים..... [ובארץ 20%],

ככה שאם את כותבת דבר כזה אל תתפלאי אם ינחשו נכון... זה הרי דיי ברור....

ותמיד יש סיכוי שטעיתי....

לי כאמור אכפת, למי שלא אכפת יספק רמזים כ"כ עבים על עיסוקיו....

ורשמתי על 2 אונ' שהיו בהם מקרים שכביכול מראים על אג'נדה שמאלנית, אבל כאמור יש דג' על מרצים כאלה שלא נגמרו טוב...

ושוב ייתכן שהיא בכלל בעברית/בן גוריון ועבורה זה קיצוני.....

זה ניחוש, אתה יכול גם לנחש עלי אם בא לך... 

גם אם לא אסור מעשית - זה לא היה ראוי לכתוב את זה. את חושבת שאת יודעת איפה היא לומדת? תתכבדי וותשאלי אותה באישי...את לא חייבת לכתוב את זה על גבי הפורום. הרי היא עצמה לא כתבה איזה מקצוע ואיזה מוסד לימודים - אז למה את עושה את זה במקומה? אם נניח וזה היה נכון.

אז כן - זה ניחוש - אבל גם ניחוש כזה שיכול לגרום לאאוטינג למישהו - צריך להיזהר ולא לעשות.

רק שתדעי לפעם הבאה...אנשים כאן לא כל כך אוהבים את זה. גם אם ונגיד שזה רמז עבה (חוץ מזה שזה כנראה לא היה רמז עבה כי היא שללה את ההנחות שהנחת, אבל נניח שהיה) - זכותו של כל אחד ואחת לספק רמזים עבים ככל שירצה, אבל כל עוד הוא/היא לא כותבים במפורש פרט כלשהו, את אל תנדבי אותו בניחוש או בקביעה, בפומבי.

באישי עשי מה שבא לך - על גבי הפורום יש הרבה עיניים שלא לכולם נוח שיראו דברים כאלו שעלולים לחשוף מישהו לכאן או לכאן...

שבת שלום

אבל כמו שאמרת בהחלט הבנתי שאין מה לעשות וצריך לצאת מתישהו מהבועה. לא אבחר את המקצוע שלי לפי מי סביבי וכו'.

פשוט הנחיתה לכזאת מנטליות מאתגרת משהו.

חזרתי בטרמפ עם מישהי מהמכללה, לא דתיה 

וכל הדרך דיברנו על...המון..

יהדות, מצוות, כפיה דתית/חילונית, גיוס, זוגיות ועוד..

זה לא פעם ראשונה שאני נוסעת בטרמפ ומתחילה לה שיחה.

ופתאום מתברר כמה יש רצון לדעת, להבין על היהדות מעבר לאיך שהיא מוצגת בעיתונים, לשאול ולשמוע.

ברגע שהתחלנו לדבר הבחורה לא הפסיקה להמטיר שאלות.. 

דיברנו על זה שצריך לעשות מפגשים כאלה במכללה (למרות שאני עדיין לא סגורה אם אני בעד העניין..)

ובהקשר לשאלתך, אני מרגישה שאני לא בירידה בעקבות הלימודים והמפגשים שנוצרים בהם. להפך.

כשיוצא באמת לדבר, זה בעיקר גורם לי לחשוב שוב על האמונה שלי, לבסס ולהעמיק אותה.

אבל אולי אני לא דוגמה, אני גם עושה מדרשה תוך כדי.

ועוד משהו נחמד..באחד השיעורים השבוע יצא לי אכשהו לקרוא מול הכיתה קטע מתוך מאמרי הראיה של הרב קוק.

ואז התפתח עליו דיון .. שמחתי שהתאפשר להשמיע גם מקורות כאלה.

אני מסכימה שזה ממש מעמיק ומבסס את האמונה.. בכלל כשמסתכלים על קשרים בין אישיים בחברה החילונית מאוד מחזק אותי לראות איך היהדות שומרת על בנות ובנים...אני חושבת שאם הייתי עושה מדרשה בטוח שהיה לי קל יותר וכיף יותר.אז כל הכבוד על זה.

איזה כיף זה לקרוא משהו דתי מול כיתה של לא דתיים! גאוות יחידה כזאת. כל הכבוד..

אבל בהחלט היו לי תקופות שלמדתי עם הרבה דתל"שים וחילונים.

לא התווכחתי רק עניתי על שאלות כשהתעניינו.

ולמזלי יש לי תשובה אחת להכל

בדיוק לנושא הנ"ל, והיא "אורייתא לומדים תורה בקמפוס"

זהו מיזם שהקמנו מס' סטודנטים - קבוצת לימוד תורה בלב הקמפוס

פתוח לכולם, והזדמנות למי שמחפש הקשר יהודי בלב ליבו של אונ' המכחישה 

קשר ליהדות. פשוט מכחישה.

למעוניינים ניתן להצטרף יום ראשון 14:15-15:45

בכל מקום בו נמצאים יהיו התמודדויות ברמה הדתית - אם זה להיות במקום בו כולם כמוך (ואז השאלות של למה אני עושה את זה? כי כולם סביבי עושים או כי זה מה שאני מאמין שנכון) ואם זה להיות במקום בו כולם שונים ממך (ואז השאלות של למה הדרך שלי היא הנכונה).

אז ב"ה החברה שסביבי רק חיזקה אותי ואת מה שאני כלומר, אני מרגישה עלייה רוחנית.

יש דתיים סביבי, אנחנו כ-10 דתיים בכיתה (מתוך 120).

יוצא לי לדבר עם אנשים על היהדות וב"ה כמעט תמיד יש לי תשובות שהן טובות. (וחברה טובה אמרה לי פעם: "אני מתחילה לאהוב את היהדות בחזרה בזכותך").

ברור שיש את הקושי שלפעמים מתייחסים אליך כאל "דתי" ולא כאל "אדם", אבל זה רק לפעמים ורוב הזמן ממש-ממש טוב.

בהצלחה

בתור דת"ל שלומדת במקום חרדי,יצא לי לחשוב על זה השבוע. שכמה שיש אצלנו אווירה תורנית ונעימה,לפעמים אני מרגישה יותר מדי בתוך בועה,סגורה בד' אמות של הלכה וקצת מנותקת מהעולם שבחוץ.

ב"ה שהיו לי גם תקופות חיים (ש"ל וכו..)שהייתי יותר מעורבת בחברה הכללית כך שזה קצת מתאזן.

כמו כל דבר בחיים,יש יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן.

בעיני,מי שלומדת באוניברסיטה-זאת גם זכות גדולה וגם ניסיון מאתגר (ולא פשוט)

אין ספק שיש פער עצום בין הישיבה הקדושה לאוניברסיטה. 
פער שבא לידי ביטוי - בעיסוק, באקלים, במסגרת, באנשים, בתחושה פנימה.
   
ההבדל בין עולם הקודש פנימה, בד' אמותיה, והתמקדותה באידיאה הדתית המוגבלת, לבין העולם הגדול שמכיל את האדם והטבע וכוחות היצירה והעשייה. עולם שבו הנשמה שואפת לאידיאה האלוקית הגדולה, ופעמים מתוך מחסור מחפשת להתנחם בדתיות הישנה מקדם. בה האדם מתוודע לנפש הבהמית ולנפש האלוקית שמבקשות לדור יחד, ולחבר את הפרודים הגדולים לאור הישראלי הגדול.  אין כמו "משבר הביינישים", שעוזבים את הישיבות ונכנסים לאקדמיה ולמקצועות הפרנסה כדי לדרוש אל "למהלך האידיאות" של הראי"ה. 

הרצון הוא לא לשמש כמשגיח דת או משגיח כשרות ולדאוג שהקצוות והפרטים הקטנים הולכים יחד עם דרישות ההלכה הפסוקה (כדוגמת: לא לעבוד בשבת). העיסוק אינו רק "בקטנות", בסוגיות הצניעות, השבת, האוכל, ודעות המרצים. הנשמה דורשת איחוד ואור. את אור הקודש שהשיגה בבית המדרש בלימוד ואווירה של ישיבה. דרישת הנשמה אינה בחזרה המבוישת אל הקודש בדף יומי או שיעור, אלא היא דורשת את ההוויה. היא דורשת שכל מעשיה יהיו לשם שמיים, מתוך תורה ובעצמם תורה. כמו שכל רגע ורגע מהישיבה היו בבחינת קודש, היא דורשת שכל רגע ורגע מחיי האקדמיה והפרנסה יהיו הקדושה שבטבע, ולא צורך חיצוני או כורח מתוך עול הקיום, או בהפרדת מה נאה אילן זה. 

זהו האתגר הגדול מחוץ לישיבה. 
כיום, אני לומד לתואר מתקדם באוניברסיטה שתדמיתה לא חיובית במיוחד בקרב המגזר, למרות שלא חסרים שם דתיים. אני הדתי היחידי אצלנו בשנה, ונדמה לי שגם בפקולטה. החברים והמרצים הם נחמדים וטובים. 
אני חושב שכל אחד נפגש עם האתגר הזה, ולפי דרישת נפשו מתמודד עם שאלות המהות הגדולות. 
לפיכך, השאלה אינה על המציאות, כי אם על האדם. 

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים