
חזרה לימים הטובים (גיל שנה?)

|מסמיק|דינה ל.
דינה ל.~ נסיעה משמחת בבוקר
~ היה טוב בעבודה! סוף סוף התקדמתי בלי לאבד את הראש.
~ הלכתי לים עם חברה (אבא שאל מה פתאום ים בערב יו"כ. האם כדי לעשות תשכליך. מצחיק.).
היה דיבור טוב וקרוב. רעש גלים, מזג אויר נפלא של ערב נעים, שמיכה ולבסוף שמים זרועי כוכבים.
~ ומיד ובשינוי אוירה דרסטי מאין כמוהו-
מהים להתוועדות באולפנא.
נכנסתי לאולם, והרגשתי כאילו נכנסתי להיכל קודש... מן מעטפת של אהבה וקבלה, שירה אדירה, מקום מוכר, ישן, נוסטלגי עד כאב 
ורק נכנסתי, וחברותיי האהובות מכל (
) קלטו אותי ונפנפו אלי וקיבלו אותי בחיבוקים ואהבה רבה כזאת.... ![]()
היה עצוב במקצת (או שלא במקצת) כי האויר היה ספוג בקדושה כזאת. חשמל באויר. וכמה רחוקה אני מהמצב הנתון שהיה שם.
"אנא ה', אנא ה', כי אני עבדך2X
אני עבדך בן אמתך... פיתחת למוסריי"
"תסתכל למעלה" (הרב רונן חזיזה)
וואו. איפה אני ואיפה זה. 
~ אח"כ מלא טרמפים ברחביי העיר.
גם את הבן של הרב מהאולפנא נמנה ברשימה
היה מצחיק.
וזהו.
נחתם לו יום מאוד מוצלח זה זמן ארוך.
הלוואי והשנה הקרובה תהיה מלאה בימים טובים ומהנים כאלו,
מלאה אהבה של אנשים טובים. שאהיה מוקפת אנשים מהסוג הזה. זה חשוב (אמן!)
אני שמחה שבאת בסוף! אפילו לכמה דקות קצרות..
לפחות ראית את התספורת שלי 
בע"ה השנה הקרובה תהיה מלאה בימים טובים ורק בשמחות וישועות!
אוהבת 
הצער לא על הקדושה דווקא.
אלא על הריחוק מהמקום של אלו אותם אני אוהבת.
זה קדוש?
לאו דווקא.
מזה זמן רב אני מתהלך בתחושה
ששני שירים אהובים עלי נכתבו
בשני סגנונות שונים לגמרי
ואומרים דבר אחד.
להלן שני השירים:
ביני לנדאו - אור בהירות הדרך:
אריק איינשטיין - יושב בסן פרנציסקו על המים:
ואני שואל באמת:
האם יש הבדל?
האם יש הבדל בין ביני היושב בלב שלא נדם
ומבכה על זה שעזב את הבית
את הארץ האהובה שהוא כוסף אליה
ומבקש ממנה לחכות לו עד שישוב
לבין אריק היושב על גשר גדול מעל מים כחולים וירוקים
ומרגיש רחוק ומתגעגע הביתה, למוישה וחצקל?
לכינרת, לתבור, לארץ הקטנה והחמה?
אני מרגיש ממש כמו
'אני רוצה להיות שם'...
אם אתם כל כך רוצים להיות שם,
למה אתם לא הולכים לשם?
מה הענין לנסוע לשם ולחבר כאן
את השיר על הגעגוע שתתגעגע כשתהיה שם?
אי אפשר לרצות להיות גם כאן וגם שם בבת אחת.
אם הארץ היא כל כך אהובה, אז למה הלכתם לשם?
אשמח לתגובות.
אני מקוה שאני לא אמצא את
הפוסט החופר הזה אי שם
בעמ' 2 למטה... 
משהו שאכתוב בשירשור חדש...
עוגי פלצת(ובכלל, אתה יכול לדמיין עולם בלי הרגש הנשגב והמרתק הזה
שנקרא געגוע?
אם לא היה ריחוק לא היו געגועים.
היום זה דור של געגועים לגעגועים [הפוסטמודרנה])
ההבדל או הזהות בין השניים.
וואלה...
את הסרטון השני.
והשיר נשמע מעניין מאוד. אולי תעלה אותו בקובץ?(...
)
וגם השאלה שלך מעניינת ומעוררת מחשבה. מעניין יהא לשמוע את שניהם. בינתיים, אני איתך. (בפסקה אחת לפני האחרונה)
עין הקורא
מזה זמן רב אני מתהלך בתחושה
ששני שירים אהובים עלי נכתבו
בשני סגנונות שונים לגמרי
ואומרים דבר אחד.
להלן שני השירים:
ביני לנדאו - אור בהירות הדרך:
בלי לדעת שום דבר
בלי להבין כלום מכלום
מוצאים עצמנו קמים ועוזבים את הבית
אור בהירות הדרך זורח עלינו
ואת תוהה לאן הולכים בנייך
אל נא תבכי ארץ אהובה
כל צעד מקרב אותנו לזכות לגלות שוב את פנייך
חסד ועוד חסד ועוד יום במתנה
אך הוא עודנו עומד שם משקיף וכוסף אלייך
אנו נוסעים אליו אל הלב שלא נדם
אנו נוסעים עכשיו
אנא חכי לנו עד שובנו
אנו נוסעים אליך צדיק יסוד עולם
נוסעים אליך רבנו.
אריק איינשטיין - יושב בסן פרנציסקו על המים:
יושב בסן פרנסיסקו על המים
שוטף את העיניים בכחול ובירוק
יפה בסן פרנסיסקו על המים
אז איך זה שאני מרגיש רחוק.
ממול האווזים, שטים בין הסירות
וגשר הזהב יפה כמו בסרט
חבל שאת לא פה איתי בשביל לראות
היית אומרת שמפה את לא חוזרת
יושב בסן פרנסיסקו...
רואה את דוקטור ג'יי קורע רשתות
וקרים עבדול ג'אבר נוגע בשמיים,
חבל שאת לא פה איתי בשביל לראות
כל כך יפה בסן פרנסיסקו על המים.
יושב בסן פרנסיסקו...
פתאום אני רוצה הביתה חזרה אל הביצה
לשבת בכסית ולצחוק עם משה ועם חצקל.
תן לי חתיכת תבור תן לי חתיכת כנרת
אני אוהב להתאהב בארץ ישראל קטנה,
חמה
ונהדרת.
ואני שואל באמת:
האם יש הבדל?
האם יש הבדל בין ביני היושב בלב שלא נדם
ומבכה על זה שעזב את הבית
את הארץ האהובה שהוא כוסף אליה
ומבקש ממנה לחכות לו עד שישוב
לבין אריק היושב על גשר גדול מעל מים כחולים וירוקים
ומרגיש רחוק ומתגעגע הביתה, למוישה וחצקל?
לכינרת, לתבור, לארץ הקטנה והחמה?
אני מרגיש ממש כמו
'אני רוצה להיות שם'...
(למרות שכשרואים סיפור זה אחרת...
)
אם אתם כל כך רוצים להיות שם,
למה אתם לא הולכים לשם?
מה הענין לנסוע לשם ולחבר כאן
את השיר על הגעגוע שתתגעגע כשתהיה שם?
אי אפשר לרצות להיות גם כאן וגם שם בבת אחת.
אם הארץ היא כל כך אהובה, אז למה הלכתם לשם?
את הכוונה שלך - ב"האם יש הבדל". זה נשמע כאילו אתה יוצא מתוך נקודת מוצא ש"ברור שיש הבדל", ואז במבט שני, מחודש ומעמיק יותר אומר - "בעצם אין הבדל!". ושואל אותנו מה דעתנו על המבט השני. אבל למעשה לא הסברת את המבט הראשון - על איזה הבדל אתה מדבר, מאיזו בחינה? הדיון קצת עמום.
סתם ככה, בקריאת שני השירים (ולא האזנה), יש הבדל אחד מרכזי לדעתי, שבלט לי ביותר. בשיר הראשון - מראש עוזבים ארץ אהובה, מראש מתכוננים להתגעגע אליה... בשיר השני - המשורר מוצא את עצמו מתגעגע, אפילו בעל-כורחו. הוא לא תכנן להתגעגע ולא חשב שיתגעגע... אבל הוא פשוט - מתגעגע, למרות כל הפלאות שמצא בחוץ-לארץ.
ממילא השאלה ששאלת בסוף - מה העניין לנסוע וכו' - יכולה להישאל באמת רק על השיר הראשון.
לא ברור לי מה השיר השני אמור לחדד לנו במה שכתבת, ומדוע לא כתבת רק את השיר הראשון והשאלה שבסוף.
כששמעתי את השיר הראשון מיד נזכרתי בשני.
כמו שכתבתי, זה לרצות להיות שם בשני השירים.
אני גם לא באמת יודע אם בשיר השני
המשורר מצא את עצמו בעל כרחו.
על כן חשבתי ששניהם יצאו מאותה נקודת הנחה,
שהם יהיו שם ויתגעגעו ויחזרו.
אח"כ התלבטתי, כמו שכתבת, אם באמת המשורר מצא
את עצמו מתגעגע בעל כרחו.
האם הראשון יותר טוב מהשני? האם עדיף לנסוע
ולתרץ תרוצים לארץ האהובה,
או לנסוע ולגלות שם שאתה בעצם מתגעגע?
אגב: שני השירים נכתבו בארץ.
מה השיר הראשון מתכוון להגיד, ומה השני?
האם עדיף לצאת? או עדיף להישאר?
או שלא הבנתי... או ש---- לוידת...
בכמ לפעמים בחיים נאלצים להיות בנפרד... או לא להיות בארץ ישראל... או לא להיות במקום אהוב.
ובזמן הזה מתגעגעים למה שכרגע אין... ז״א זה נעשה מאילוץ כלשהו...
אם למשל אדם שלהיות באומן ( כמו החברה בשיר) עושה לו טוב מבחינת עבודת ה׳ והוא מרגיש שהוא ח י י ב ליסוע....
הוא עדיין מתגעגע וכוסף, ואוהב את הארץ!
אבל כרגע הוא לא נמצא בה ולכן הוא כותב עליה שירי אהבה...
כמו ״ ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב...״ אכן ריהל בסוף ימיו הגיע לארץ...אבל עד שהוא הגיע הוא התגעגע!!!
וכמו שעוגי כתב, זה רגש חזק, טוב וקשה כאחד!!
שמואלגממ לא יודע, אבל כן, אמורים 
יטבתהצריכים.
חייבים.
יעל מהדרום
יעל מהדרוםלק"י
הלוואי שמחשבה על הצום הייתה נחשבת כצום- אני ממש לא אוהבת לצום..
ואני שותה די הרבה לפני צומות, אבל הערב סתם לא יצא לי כ"כ לשתות.
עכשיו הבאתי את הבקבוק לידי בחדר.
כתר הרימוןתשמחי שאת בריאה וצמה.
תחשבי - איך היית מרגישה אם היו אוסרים עלייך לצום?
היית שמחה עם זה?
לק"י
וב"ה אני עוברת צומות בשלום בדר"כ.
אם היו אוסרים עלי לצום מסיבות משמחות- לא בטוח שהייתי מרגישה רע עם עצמי.
אבל טרם נתנסיתי בעניין 
אם גמרתם תוך שעתיים שלוש אתם המצב טוב
נראה לי שזו שנה ראשונה שאני זוכה להבין את המתנה היקרה ששמה יום כיפור...
(ולאו דווקא במשמעות הרגילה של הדבר...)
של הימים האלו
-משה ר-נראה לי שזה הולך להיות הכי גרוע שהיה לי
מזה שנים...
החום הזה יהרוג אותי..
למרות שאני חושב שיש לי
חום כבר עכשיו 


כתר הרימוןאחרונהנעלמת לך!
מה, בגלל שאחותי ילדה ילד שלישי ואין שם מקום?

יעל מהדרוםעד לאחרונה,
הרגע הזה
שבו היא אמרה
שלא כדאי לי לשתות חלב.
![]()
~בממוצע~


יעל מהדרוםאחרונהלק"י
ובהצלחה..
(הא, אולי בעצם התכוונת לשאלה אחרת?
)

אם זה סתם בחיים ואת חייבת לו חוב גדול (וספציפי, לא הייתי חושבת בכזו צורה על הורים על אף ההשקעה העצומה)
אז כן, הייתי לוקחת בחשבון מאוד.
אם את בתפקיד, זה בעיני ניגוד אינטרסים ואסור לך להחליט את ההחלטה הזאת. תני למישהו אחר להחליט.
~בממוצע~
|מפזם באופטימיות|אם הבנתי נכון.
~בממוצע~הרע הוא העדר טוב, כשם שחושך הוא העדר אור.
כמו שאפשר להדליק אור וכך לסלק את החושך, כך אפשר לעסוק בטוב, וממילא יסתלק הרע ולא יהיה לו קיום!
המיטיב הוא ה׳ יתברך, והוא הנחיל לנו תורת-חיים תורת-אמת.
כאשר אנו נקלעים למציאות רעה, בה קשה לאתר את האור, עלינו לתור אחריו בכל כוחנו!
אם אנו מתייאשים ונופלים לעצבות, אנו רק שוקעים יותר ויותר ברע, וזוהי מטרת היצר-הרע.
אפשר לנסות למחות את עמלק ולהילחם בו, ואפילו צריך, אך אפשר גם להימנע מלכתחילה מלהיפגש עימו, כאשר לא נותנים לו סיבה לבוא.
בכל אופן יש להידבק בטוב, ב-ה׳ ובתורה. לא תמיד כדאי לשכוח תקופות רעות, הרי פעמים רבות אפשר ללמוד מהן, להתחזק ולחזק. וגם צריך האדם לדעת מאיפה בא ואיזו דרך עשה עד הלום.
בעצם- החזרה בתשובה, היא השיבה אל הטוב!
והרי כולנו מסוגלים לשוב אל עצמיותינו ואל אבינו שבשמים-כל שעלינו לעשות הוא להאמין בטוב, ולהשתדל לראות הכל בעין טובה.
שנה טובה ומבורכת!
סיפור לבוקר טובדינה ל.
והדליק רדיו 
החרדי! הביט בי וחייך ואף ענה:


(אליעזר רוזנפלד בתרגום
)
בגלל זה הוא היה בחתונה שלי 
זה באמת נדיר למצוא נהגים לא עצבניים בקו שבו נסעת ובשעה שבה נסעת...
[ולמה לא ענית?? גם בחזור ראיתי אותך
]
[אבל בחזור זה היה נהג לא נחמד בכלל
]
ואני סה"כ מרוצה מהם..
תהיתי לעצמי אם זה בגלל שניצלתי את הכמות של הגלישה שאמורה להיות לי.
אבל זה לא ממש הגיוני.
מקובל מאוד להעלות בפורום שירים מיוטיוב. לאו דווקא שירים מהופעות, תכניות או אירועים, אלא גם ביצועים מאלבומים. שירים חדשים ושירים ישנים. אבל גם את השירים הישנים עדיין ניתן לרכוש.
מרגיש לי מוזר לכתוב על זה, מכיוון שזה כל-כך נפוץ, גם בפורום, אבל - האם אתם לא רואים בעייתיות בזה, בהנחה שאין ברשותכם את האלבום ממנו השיר לקוח?
אשמח מאוד לשמוע את דעותיכם. זה נושא שחשבתי לכתוב עליו כמה פעמים, והנה עכשיו כתבתי.
לא ממש הבנתי :-/
לא כל היצירות ביוטיוב הזמרים עצמם העלו אותן - רבות מהן הועלו ע"י אנשים פרטיים.
למה כוונתך ב"מדיניות להעלאת סרטונים ליוטיוב והטמעתם פה"? איזו מדיניות? מה היא אומרת? מה התוקף החוקי שלה? לא הבנתי כלום בערך. הנושא באמת מעניין אותי, ואשמח מאוד לפירוט!
כעיקרון, לא לכל אדם מותר להעלות שירים ליוטיוב.
אם אדם אינו בעל זכויות היוצרים על השיר, ניתן להסיר את השיר מהאתר.
אני אתן לך דוגמה - רוב הדיסקים שיוצאים בארץ (מוזיקה ישראלית) הם של חברת הליקון.
יש לחברת הליקון שם משתמש ביוטיוב אליו הם מעלים את השירים של הדיסקים שתחת חסותם.
זה סוג אחד של העלות.
מצד שני, יש העלאות של יוצרים פרטיים - לדוגמה, לזמרים כמו עידן רייכל וכו' - יש עמוד יוטיוב משלהם אליהם הם מעלים את הסינגלים, השירים ולפעמים את הדיסק כולו.
למה הם עושים את זה?
כי זה מקדם מכירות, כי זה גורם להם להיות מוכרים יותר
(אם זה בחינם וביוטיוב יש יותר סיכוי שאנשים יצפו בזה וישתפו את זה, ועוד.)
ולכן, השירים המועלים ליוטיוב הם להאזנתנו עפ"י החוק ועפ"י רצון האמן.
וסיפור אישי-לפני שנתיים העליתי ליוטיוב סרטון של השירות שלנו, סיכום של השנה ("והדרת").
ושמתי ברקע את השיר של ריטה ורמי "שתשאר צעיר לנצח".
מכיוון ש'עברתי' על זכויות יוצרים, הסרטון אינו ניתן לצפייה יותר (הוא לא הוסר, אלא אפשר לצפות ממנו רק מחו"ל).
כלומר-ביוטיוב יש שמירה על זכויות יוצרים ואין כאן שום גניבה.
יום טוב :*
מסיר תכנים בגלל הפרת זכויות. וגם ידוע לי שיש יוצרים או חברות שמעלים בעצמם תכנים.
אבל יוטיוב מלא בסרטים שעדיין מוכרים דיוידי-ים (או מוכרים דרך הרשת), ושירים שלא הועלו על-ידי שמות מוכרים. מה לגבי כל אלה? תמיד חשבתי שפשוט מנגנון ההסרה (=הגנה על זכויות) של יוטיוב חלש. אחרת, איך אפשר להתיחס לנ"ל?
ותודה רבה על התשובה המושקעת!
בשירים של אחד הזמרים בלי אישור..(40 אלף קנס)
מיו טיוב שיחסמו, אבל לרוב הזמרים יש אינטרס שהשירים שלהם יהיו ביו טיוב, אז אין בעייה
בקשר להורדה יש סוגיא בגמ' בהלכות אבידה שדנה בזוטו של ים ושלוליתו של נהר, זוטו של ים- חפצים שנשטפים לחוף שהם הפקר, ומי שמוצא אותם לא חייב להכריז.
אז יש פוסקים שסוברים כיום שלאינטרנט יש דין של זוטו של ים, ולפי זה לא אמורה להיות בעייה בהורדה..
החל מזריחת החמה ועד שעות הצהריים המוקדמות.
תלוי במשכימים ובמאחרים לישון.
בנדא מצוי!!
יש סתם אחמד בן שרה,
ויש אחמד בן חיה מושקה!
מכאן נובעים הבדלי המנהגים 

בנדא מצוי!!אחרונה
אם זה דבר חשוב אנ'לא יכולה לכתוב סתם "כן" או "לא".
סיפר לי מדריך לשעבר שלי, שיום אחד מגיע אליו חבר וישר פונה בשאלה: "תגיד לי כן או לא?" המדריך שלי:" מה כן או לא? מה נפלת עלי? על מה אתה מדבר?" החבר שלו: "תגיד כן או לא, וזהו...". המדריך שלי אופטימיסט מושבע: "כן, בטח שכן!!!!!".
אחרי חודש החבר מגיע אליו עם הזמנה לחתונה ואומר לו: "זה בזכותך. זוכר את הפעם ההיא שאמרת לי כן? מאוד התלבטתי אם בכלל להמשיך איתה את הקשר ואמרתי שאשמע לעצה של הראשון שאשאל אותו כן או לא - וזה היית אתה...".

סיפור יפה, לא?
(ואמיתי לשם שינוי!!!)
אבל אפשר להתפלל לה' שיהיה בעזרנו ולברר את הצדדים עד היכן שידינו מגעת ולבטוח בה' שיעזור להחליט נכון
אח"כ בד"כ כבר יש גם תחושת בטחון חזקה יותר שעשינו נכון
לכי על זה! 
את צכה להחליט אם להרוג מישו שעשה לך משו רע? ![]()
אבל אנחנו לא יכולים לומר כן או לא!
רק לאחל לך החלטות נכונות... :-/

אוי! אופס...דינה ל.

![]()
![]()
![]()
ליפני שהתחברתי אמרו לי שאין אנשים מזיקים פה....![]()
![]()
![]()

אבל לא רוצה לגרום לנעילת שרשור שלא שלי 
מוכן ב 20 דקות
...
מרכיבים
שמן לפתית 500 מ"ל, לטיגון עמוק.
4 כפות ריבת פטל.
225 גרם קמח תופח, בתוספת נוסף לגלגול.
2 כפיות אבקת אפייה.
5 כפות אבקת סוכר.
150 מ"ל חלב.
...
שיטה
1.
מחממים את השמן בסיר או מחבת לטיגון עמוק גדולים מבוסס כבד על אש גבוהה עד שהוא מגיע 180 ° C. שים את הריבה ומים 2 כפות בסיר קטן ומביא לרתיחה על אש גבוהה. רתיחה, תוך ערבוב מדי פעם, במשך דקה 1 עד הריבה נמסה. מעבירים לקערות טבילה קטנות ומניח בצד.
.
2.
בינתיים, שם את הקמח, אבקת אפייה ו2 כפות אבקת הסוכר בקערה גדולה ומערבבים היטב. הוסף שלושה רבעים מהחלב ומערבבים כדי להפוך את בצק רך, מוסיף עוד חלב לפי צורך. הפעל את הבצק למשטח עבודה מקומח קל ולרדד אותו לעובי של 1 סנטימטר. גזור את סיבובים של בצק, תוך שימוש בחותכן עוגיות עגול 4.5cm, ולאחר מכן לחתוך את החורים במרכז באמצעות חותך 2.5 סנטימטר. מתאסף יחד ומגלגל מחדש את גזם, לפי צורך, כדי להפוך את 24 סופגניות מיני.
.
3.
עבודה בקבוצות, כדי למנוע צפיפות במחבת, מטגן את הסופגניות במשך 2 דקות עד תפוח וזהוב, הופך פעם אחת באמצע. מוציאים מהשמן, בעזרת כף מחוררת, ומסנן על נייר המטבח. להחזיר את השמן לטמפרטורה הנכונה בין קבוצות. מקפיץ את הסופגניות באבקת הסוכר שנותר ומגישים חמים עם הריבה לטבילה.
אבל לא כ"כ הבנתי את הסוף של 2.-משה ר-
אהבת חינםכי זה תרגום של גוגל, אז יש כמה דברים שבתרגום לא יוצאים כ"כ ברורים..
Meanwhile, put the flour, baking powder and 2 tablespoons of the caster sugar in a large bowl and mix well. Add three-quarters of the milk and stir to make a soft dough, adding more milk as needed. Turn out the dough on to a lightly floured work surface and roll it out to 1cm thick. Cut out rounds of dough, using a 4.5cm round biscuit cutter, then cut out the centre holes using a 2.5cm cutter. Gather together and re-roll the trimmings, as necessary, to make 24 mini doughnuts.
בינתיים, שים את הקמח, אבקת האפיה ו-2 כפות אבקת הסוכר בקערה גדולה וערבב היטב.
הוסף שלושת-רבעי מכמות החלב ולוש לקבלת בצק רך, תוך הוספת חלב לפי הצורך.
הוצא את הבצק והנח על משטח מקומח קלות. רדד לעובי של 1 ס"מ. חתוך עיגולים מהבצק באמצעות חותכן-עוגיות עגול של 4.5 ס"מ, ואז חתוך עיגולים באמצע - העזרת חותכן של 2.5 ס"מ.
אסוף שאירות בצק יחד שוב, לרידוד נוסף, וחוזר חלילה - עד לקבלת 24 מיני-סופגניות.
-משה ר-איפה שכתוב "אבקת סוכר" - אני הסתמכתי על התרגום הקלוקל (
) של גוגל מההודעה של אהבת חינם. אבל באמת caster sugar זה לא אבקת סוכר, אלא סוכר עדין יותר מהרגיל.
-משה ר-אחרונה
-משה ר-ניצלוש למנעל.
מוות בשידור חי ![]()
דניאל55
חחח..תודה.~בממוצע~
תילה
מוצלח!יוני
לינוי
טוווב!מייכאחרונה


