פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1913)

[1] ס' חרדים פי"ב. רמ"א סעי' כד'. ב"ח סי' רמ'. מדרש תלפיות ערך 'אב ואם'. שו"ת שבו"י ח"ב סי' צד'. שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קעח'. שו"ת מנח"א ח"ג סי' לג'. ודלא כא"ר בא"ז בסוה"ס הלבוש תשובה א' שפוטר. וע' בשו"ת רעק"א סי' סח' ובשו"ת רבי ידידיה טיאה וייל יו"ד סי' נט' ובשו"ת טוטו"ד יו"ד סי' ריג' וביד אברהם סי' רמ' ובשד"ח מע' כ' כלל קכא' ובשו"ת באר משה ח"א סי' ס' אות ג' שלאחר מיתת אביו אינו חייב בכבוד הורי אביו. אבל דעת הפני יהושע (הו"ד בשד"ח שם) ושו"ת שיבת ציון סי' נח' ובס' הליכות בין אדם לחבירו עמ' קי' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שעדיין חייב בכבודם וכן נראה מדברי הברכ"י סקכ"ג. ע"ש. אומנם נראה פשוט שלכל הדיעות חייב בכבוד סביו לאחר מיתתו כשאביו עודנו חי. 

[2] וכן יחנך את בניו לכבד את אבי אביו, כמבואר בשו"ת מנח"א שצריך לכבד גם את הורי סבו וסבתו.

[3] ואם היה סביו רשע ובעל עבירות לכל הדיעות אין צריך לכבדו. שו"ת שאילת יעב"ץ סי' קכט'.

[4] חרדים פי"ב. שו"ת שבו"י ח"ב סי' צד'. ברכ"י סקכ"ג. בא"ח פר' שופטים אות ל'.

[5] ס' חרדים פ"ד. ס' מנורת המאור אלנקואה סופ"ט. שו"ת הרמ"א סי' קיח'. שו"ת שבו"י ח"ב סי' צד'. ברכ"י סקכ"ג. מדרש תלפיות ערך אב ואם. שו"ת טוטו"ד קמא יו"ד סי' ריג'. בא"ח פר' שופטים אות ל'. ערוה"ש סעי' מד'. הליכו"ע ח"ח עמ' קסז'. אומנם דעת הגר"א סקל"ד והכנסת יחזקאל סי' מד' פטור מכיבוד אבי אמו.

[6] חרדים פי"ח אות א' - ב'. א"ז בתשובה שבסו"ס הלבוש סי' א' בדעת הרמ"א. וע' בשו"ת תורה לשמה סי' רסה' שמותר להוציא לסביו או סבתו קוץ מבשרם או להקיז מהם דם וליתן להם זריקה ולנתחם כשעושה כן לרפואה, ואם מצוי שם אדם אחר, המחמיר לעשות כן ע"י אחר, תבוא עליו ברכה.

[7] ב"ח סי' רמ'. ש"ך סקכ"ג. כנה"ג. חיי"א כלל סז' סעי' כה'. ערוה"ש סעי' מד'. ודלא כבית לחם יהודה סי' רמ'.

[8] א"ז שם בדעת הרמ"א.

[9] וכן יבקרם מפעם לפעם כמו שמחוייב לבקר הוריו.

[10] הליכו"ע ח"ח עמ' קסז' וכן כשעולה לספר תורה יעמוד לכבודו.

[11] רמ"א שם. ובשד"ח אס"ד אות א' אבילות סי' קנח' שאם הסב נפטר ואין מי שיאמר עליו קדיש, מצוה על הנכד לומר קדיש. וע' בבית לחם יהודה סי' שעו' שאם אביו ואמו אסרו עליו לומר קדיש אחר הסבא כדי שלא יורע מזלו, ישמע להם.

[12] שו"ת מנח"א ח"ג סי' לג' בשם הגה"ק משינעווא זי"ע. וכן משמע משו"ת שבו"י ח"ב סי' צד'.

[13] שו"ת מנח"א שם.

[14] ברכ"י סי' רמ'. בא"ח שופטים סעי' ל'. גדולת אלישע סקנ"א. ס' זכרון זאת פר' ויצא עה"פ 'כי אחי אביה הוא'. ומקורו בס' היראה לרבינו יונה. ובס' חרדים פמ"ז אות לב'- לו' שאף לאחר מיתת אביו או ואמו צריך לכבד לאחיהם.

[15] וע' בחפץ חיים עה"ת שמות כ' יב' שראוי לכבד גם אנשים זרים שהוריו מכבדים אותם.

[16] ס' ויחי עזרא עמ' פ'. 

[1] שו"ע סעי' כד'. אבל פשוט שכבוד אביו קודם לכבוד חמיו, וע"כ בכל הכיבודים צריך להקדים לאביו.

[2] שלה"ק שער האותיות ד"א ד"ה 'האשה'. ברכ"י סקכ"ה. שיו"ב סקט"ז. שו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' קעה'. חי"א סוף כלל סז'. גדולת אלישע סקנ"ו. בא"ח פר' שופטים אות ל' והוסיפו שגדול חיוב האשה לכבד חמיה וחמותה מחיוב האיש לכבד חמיו וחמותו, שהיא חייבת גם בכבוד בעלה. 

[3] ובס' הליכות בן אדם לחבירו עמ' קיד' בשם הגרי"ש אלישיב והגרבצ אבא שאול זצ"ל שחמיו וחמותו אף שאינם שומרי מצות בדקדוק, כל שאינם רשעים, חייבים בכבודם.

[4] ובילק"י כבוד הורים עמ' תרעו' שאפילו אם חמיו וחמותו מצערים אותו חייב לנהוג בהם כבוד. וכן אפילו אם חמיו עם הארץ חייב לכבדו. אבל אם היה רשע ובעל עבירות אין חייב לכבדו, אם לא במקום שיביא הדבר לידי מחלוקות שאז יכבדו.

[5] ס' צדה לדרך מאמר א' כלל ד' פט"ו. ב"ח סי' רמ'. ט"ז סקי"ט. ברכ"י סקכ"א. פ"ת סק"כ ושכן מבואר מהשו"ע סי' שעד' סעי' ו'. חיי"א כלל סז' סעי' כד'. בא"ח פר' שופטים אות ל'. ובלקט יושר יו"ד עמ' לז' ובשו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קסה' שאשת חמיו שאינה אם אשתו (או אב חורג של אשתו), אין חייב בכבודה. (ובילק"י כבוד הורים עמ' תרעח' שעכ"פ מצד דרך ארץ יכבדה מעט ובפרט בפני אשתו).

[6] בס' חרדים פי"ח אות א' ובלבוש סעי' כד' משמע שהוא ככבוד אביו ממש. אומנם בב"ח סי' רמ' ובש"ך סקכ"ב ובברכ"י סק"כ ובכר"ש סקכ"ד ובשו"ת בנין עולם יו"ד סי' מז' ובשו"ת יחו"ד ח"ו סי' נא' כתבו דאינו ממש אלא מכבדם כשאר זקנים.

[7] וכן כשעולה חמיו לס"ת יעמוד. הליכו"ע שם.

[8] שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קסה'. ובפרט בימים טויבם וכדו'.

[9] בלבוש סעי' כד' כתב שחייב בכבוד אביו ככבוד חמיו. אומנם הב"ח והש"ך והחיי"א כתבו שחייב לכבד לחמיו כדרך שמכבד הזקנים בקימה והידור וכיוצא בזה.

[10] הגחיד"א בס' ברית עולם על ס' חסידים סי' שמה'. שו"ת בצל החכמה ח"ג סי' צה'.

[11] ט"ז סקי"ט ושכ"כ בס' צדה לדרך. שד"ח מע' חתן וכלה ח"ז. קובץ מבקשי תורה כא' עמ' שיד' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. הליכו"ע ח"ח עמ' קסד'.

[12] וכן מותר מה שנוהגים מקצת אנשים לקרוא לחמיו וחמותו 'אבא' ו'אמא'. ובס' הליכות בין אדם לחבירו עמ' קיג' בשם הגרב"צ אבא שאול שהמנהג לפנות אליהם בלשון אדון או גברת או דוד ודודה.

[13] ערוה"ש סעי' לח'. וע' בכר"ש סקכ"ד.

[14] כן מבואר באגרת הגר"א.

[15] פלא יועץ ערך 'חמיו וחמותו'. ואם אין לחותן בנים שיאמרו עליו קדיש, יאמר עליו חתנו. שו"ת נחלת יואל זאב ח"א סי' נה'.שד"ח אס"ד אות א' אבילות סי' קנט' בשם ס' קרית דוד חנה. וע' בס' קב הישר פל"ה ובס' יסוד ושורש העבודה שער הכולל פט"ו בשם הזוה"ק שע"י לימוד התורה של החתן מעלה לנשמת חותנו.

[16] ויעשה להם נחת רוח כאשר היה עושה לאביו או לאמו.

[17] ס' משיב הלכה ח"ב סי' קמו'. ס' מורא הורים וכבדום עמ' קיז' בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל.

[18] ע' פלא יועץ ערך 'חמיו'.