מתחתן תוך שבועיים, מנסה לפחות.

איך תוך שבועיים?

 בעולם

הפיס לא חילק טריליון דולר מהקמתו

טעם להמשיך את הלימודים בכלל.

הרי הלימודים באקדמיה מעולם לא הוסיפו חכמה לציבור..

שגרמה למחשב שאתה כותב ממנו? האם לא כמה וכמה אנשי אקדמיה אחראים לפיתוח שלו?

זו רק דוגמא אחת, אי אפשר למנות את כל הפרכות על מה שאמרת.

הרי אוכלים את אותו אוכל, והרי את המשמעות שבשבילה כדאי להאריך חיים - איבדו.

אז זה די מתקזז.

לא, אני לא בא לומר שהיא לא חשובה, אבל בסה"כ, אני לא בטוח שהיא גרמה יותר טוב מאשר רע.

שהלימודים באקדמיה מעולם לא הוסיפו חכמה לציבור.

האם מהקדמיה יוצא יותר טוב או רע זו שאלה אחרת, יותר קשה. כי חכמה - ברור כשמש שהגיעה ומגיעה משם.

לא חכמה.

(בהנחה שכשאת אומרת חכמה את מתכוונת למשהו אידיאלי, ולא לכמות מסויימת של נתונים)

ההודעה הראשונה שלי. זה היה בתשומת לב. "האם זו לא חכמה שגרמה למחשב שאתה כותב ממנו?".  לא כתבתי רק בקצרה, "מה אם המחשב שאתה כותב ממנו?", כי חשבתי שתענה שזו טכנולוגיה ולא חכמה. אלא בכוונה - "זו חכמה שגרמה לו". החכמה במשפט שכתבתי למעלה היא לא סתם "אוסף של נתונים". היא רעיון, היא תבונה, היא מחשבה עמוקה. לא "איסוף של נתונים" הביא לפיתוח של המחשב, למשל, אלא מחשבה מעמיקה על מודלים מתמטיים. מחשבה מעמיקה על תיאוריות פיזיקליות. וכן הלאה. כן, וודאי היה שם גם איסוף נתונים.אבל העיקר הוא הפרשנות והפיתוח של רעיונות מופשטים.

אם אתה לא קורא לזה חכמה, אז תגדיר למה כן. וגם אשמח להבין מדוע אתה מסרב לקרוא למחשבה מתמטית, פיזיקלית, כימית וכדומה - חכמה.

אני חושב שמכיוון שאנחנו הרי מתכוונים לחכמה כאידיאל, ולא כ...סתם מורכבות או ניצול של כישרון או השד יודע מה.. כיוון שכך - רק חכמה שקשורה בסופו של דבר לאידיאל בו אנו מאמינים - תיקרא חכמה.

ומכיון שאקדמיה, למרות התקדמות המדע והטכנולוגיה, בסופו של דבר הזיקה לאידיאלים שלנו יותר משהועילה, (האקדמיה כפרנית, שמאלנית, צבועה) אי אפשר לומר שהיא הוסיפה חכמה.

הקלה על החיים? אולי כן.. אבל מה העניין להקל או להאריך חיים על חשבון הסיבה שלהם שמתפוגגת?

האקדמיה היא מעוז של כפירה ושל שמאל ושל אנשים טפשים דמויי חכמים שטיפשותם עקב כך - הרבה יותר מסוכנת.

אז לא הייתי אומר שהיא הוסיפה חכמה.

כשאדם מנצל את הכושר השכלי שלו ומבין דברים עמוקים - זו חכמה, בלי להזדקק לעוד אלמנטים של תועלת (דתית - כמו שאתה דורש, או גשמית) או כדומה.

אבל בנוסף אעיר גם -

ידוע הפסוק "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה". אולי לא תסכים שזה כולל העמקה בחכמת הטבע, אלא רק התפעלות ראשונית אינטואיטיבית.

אם-כן, דבר יותר ברור. הרמב"ם כותב שהדרך להגיע לאהבת השם היא בלימוד והתבוננות בחכמת הטבע.

עוד מחכמי ישראל כתבו שיש ערך בלימוד חכמות כמתמטיקה וחכמות הטבע.

אולי (?) זה לא מקובל על הכל אבל בהחלט ישנה גישה כזו.

(רק כהערת אגב, כי נראה לי שאם אנחנו לא מסכימים ב"מה זה חכמה" חבל על הדיון. כתבת שהאקדמיה כפרנית, שמאלנית וצבועה. זה נכון שיש כפי הנראה ריכוז גבוה של אשמים בדברים שציינת בחוגים אקדמיים. אבל השפעת האקדמיה בכיוונים שמאליים היא בעיקר (לא שאין יוצאי דופן, אך בעיקר) בתחומי מדעי הרוח, ולא המדעים המדוייקים.)

[עכשיו אני רואה שבזמן שכתבתי נוספו להן עוד שלוש הודעות ממך... אשגר ואפנה לקרוא אותן. ואז כנראה לישון]

דיברנו על "לימודים", לא על להחכים במתמטיקה בשביל חיזוק האמונה...

הממ.. "כפרנית"? דוקא במדע הרוח?

אני לא חושב..

ואני גם לא חושב שאפשר להפריד.

ויש הרבה יותר מאמינים במדעים המדוייקים. אחפש אולי.

אתה אולי דיברת על "לימודים" שמשום מה לא כוללים בתוכם מתמטיקה. אני דווקא כן דיברתי על מתמטיקה (בין היתר). ואולי אפשר ללמוד לא באקדמיה, אבל באקדמיה קל יותר. יש כלים ודחיפה וכו'. ומחקר - לא באקדמיה קשה מאוד, כי אין תקציב.

אלא דיברתי על "לימודים" על כל המשתמע... לא רק העיון עצמו אלא התואר וכל הטררם שמסביב, והתרבות וכו'...

אלא על לימודים. לא "לימודים", אלא לימודים. הבנת אותי?

אבל היא מן הסתם התכוונה גם לטררם....

כשכתבת "ברור שלומדים רק כדי לעבוד?" רצית לומר - יש עניין בחכמה הזאת בלי קשר לפרנסה, יש תועלת בה.

אז אמרתי - אין. כלומר... יש, אבל זה מתקזז.

אגב, נראה לי שהדרך בה זה אמור לעבוד זה שכל אחד דואג לעצמו ולפרנסתו, והצירוף שלו לקבוצה של כאלה - יכול לקדם גם דברים גדולים יותר.

נכון שתמיד היו הממציאים הגדולים שפתחו בעצמם פיתוחים מדהימים, אבל בכללי, ככה בדיוק זה אמור לעבוד. צירוף של הרבה אגואיסטים יצור אגואיסטיות אחתגדולה לכל הקבוצה, שתקדם את כל הקבוצה\עולם.

לא?

אני מתכוון לומר, שחכמה שתהיה מוערכת על ידינו, היא רק חכמה שממלאת את תפקידה בתוך הסיפור הכולל בו אנו מאמינים.

ואם היא גורמת יותר נזק מתועלת לסיפור הזה - היא כבר לא ראויה להיקרא חכמה.

הרי לא תגידי שמורה לסודוקו מורה חכמה, כי אין לזה שום תועלת. גם את מחפשת איפה החכמה משתלבת בקידום של משהו גדול יותר ולא קיימת רק בשביל עצמה.

השחמט, למשל, היא חכמה. היא חכמה כי זה דורש מחשבה עמוקה. אמנם חכמה חסרת תועלת.

את זה גם לא הייתי ממליצה ללמוד כל החיים. אבל אכן קצת קשה להסביר למה. בעיקרון שחמט הוא, אפשר לומר, ענף מאוד מוגבל של מתמטיקה. כל-כך מוגבל ושרירותי, שנראה שהוא לא יכול להתפתח לכיוונים "מעניינים באמת". לכן לטעמי הוא לא דבר שכדאי להשקיע בו את כל החיים ואף שנים. מהם כיוונים "מעניינים באמת" - כמו שאמרתי, את זה קשה לי להסביר כאן. (אפשר אולי לתת דוגמאות)

זה כבר בסה"כ עניין של שימוש במילה.

את חושבת שזה וזה חכמה - ומתכוונת למשהו אחר במילה חכמה.

גם את תסכימי שיש עליונות וחשיבות יתר לחכמות שנקראות חכמות גם בעיני, אלה שממלאות תפקיד יעיל במערך הכולל ולא רק משעשעות או מאתגרות או לא'דע מה..

אז אין ויכוח..

כשאמרתי שהאקדמיה לא הוסיפה חכמה התכוונתי לחכמה "שלי", לא לחכמה שלך.

אבל... אני לא בטוח שכשאמרת מחשב לא חשבת על התועלת שהוא הביא לאנושות...

לא?

תענוג רוחני. ב"רוחני" אל תחשוב על רגש שהוא במובהק דתי באיזשהוא מובן (למרות שיש שיגידו שהם חשים אפילו רגש דתי כשהם חוקרים את הטבע). אלא רוחני במובן שאינו פיזי.

לגבי העניין השני שאמרת, בסה"כ אני מסכימה. אבל זה לא נראה לי קשור ישירות לדיון שלנו.

אולי אחזור לפה מאוחר יותר. אך הימים הקרובים הולכים להיות עמוסים...

כהערת אגב, אני מתעלמת מכל ההודעות האישיות כמו זו שקיבלתי עכשיו אז לא להיעלב בבקשה. (לא שנראה לי שחשבת להיעלב, אבל ליתר בטיחות)

החברים (כדי לראות אם את עוד מחוברת ומתכננת לענות)

בהודעה האחרונה שלי פירטתי עוד יותר, ונראה לי ששם עניתי עלזה, שגם התענוג הרוחני לא מספיק כדי להחשיב חכמה אלמלא הוא חלק מתוך מערכת גדולה יותר, לה הוא מביא תועלת.

אבל אף פעם לא שיחקתי עם זה בעצמי אז לא ידעתי אם אנשים רואים שלחצת "התעלם" או לא, ואם זה נחשב למעליב, או לא...

אני רק אבהיר, כהמשך להודעה האחרונה. (ובהתיחס למה שכתבת על איך אתה חושב שהעולם צריך לעבוד.) ההודעה שלי של "ברור שלומדים בשביל לעבוד?" לא היתה ביקורת, שמי שזה ברור לו הוא לא בסדר. אלא רק הבעת פליאה שנובעת מהאישיות שלי. אני לא חושבת שמי שלא נהנה ללמוד חייב, או חלילה הוא לא בסדר או כל דבר שלילי אחר. אבל יש אנשים שנהנים מזה מאוד. זו לא היתה הודעה בעלת ניחוח פילוסופי, אלא יותר כמו לומר למישהו, "איך לא נהנית לקרוא הארי פוטר?!" ברור שזה עניין של טעם. ומי שאומר את זה רק מעוניין לבטא את עצמו, שהוא, באופן אישי, אהב את הספר מאוד.

לילה טוב.

אפשר להחליף את הסכום הזה במשהו שאי אפשר לקנות בכסף?....

ואולי בכלל אקפצץ לי משמחה ואקנה בית עם מטבח ענק מאובזר ומהמם וארהט לי אותו ברהיטים חלומיים ואטפח גינה מקסימה 

כל מה שאי אפשר לקנות בעד כל הון בעולם...

כל מה שיקר לליבנו ושווה באמת

בס"ד

את הדברים הכי חשובים בחיים אי אפשר לקנות בכסף...

ומביא את המשיח לגאול את עם ישראל!

אח"כ אני אדע איך אני עושה זאת

מקדיש 1 טרליון לשוחד למי שצריך

וכל השאר לבנית בית המקדש

והמשיח יגיע כבר אוטומטית - אני אדאג לזה אישית

כמו שנריה אופן אמר פעם כששאלנו אותו מה יעשה עם מליון שקל (אחרי שהוא הסביר מה יעשה ב500/1000-2000...)

"עם מליון שקל?!הייתי כבר מביא את המשיח...."

וברצינות?..
כמה מליונים לישיבה של אבא שלי.

כמה מליונים להורים שלי, לאחים שלי.

כמה מליונים לאמא של בעלי.

מסדרת אותם עד סוף החיים.

כמה מליונים ל"קול היהודי", הופכת אותם לערוץ תקשורת רציני בטלויזיה.

קונה רכב!!!!

בונה לי את בית החלומות שלי עם מטבח מטורף וגינה מהממת...

בעלי לומד תורה ואני לומדת את התואר הנכסף בראש שקט.

משלמת על החינוך הכי טוב לילדים שלי.

פותחת קונדיטוריה

ומזדקנת בכבוד.

וקונדטוריה זה תחביב.

גם זה שיש הרבה כסף, לא אומר שאני לא הולכת לעבוד יותר בחיים.

יש עדיין מה להשפיע טוב בעולם.

ולטובת זה - צריך תארים כלשהם.

ושכל הנושא של הימורים מבחינה הלכתית הוא ממש ממש לא חלק...

(עמל - זה לאו דווקא עמל אישי, זה יכול להיות גם הצלחה שנובעת מסיבות אחרות, אבל לא כאלו שנובעות מהימורים לסוגיהם)

לזה חיכיתי.

התעשרות מהירה שלא עומלים עליה בדרך כלל מביאה להרס עצמי ובחינה זאת- עדיף שלא למלא טופס לוטו בגלל החשש הלא סביר שכן תזכו בפרס הגדול.

רוב הזוכים בפרס הגדול בכל הגרלות הלוטו בעולם הרסו לעצמם את החיים והמשפחה כי פתאום הם גילו שהם יכולים לבזבז הרבה מאוד כסף על תענוגות והתעוורו מזה (חלקם מתו חסרי כל).

ונקודה אחרונה- עלות אחזקת יאכטה לשנה שווה בערך לעלות היאכטה עצמה (תלוי בדגם)

מענין איך אראלה תתקשר אלי אם אני לא ממלאה לוטו..

וגם כשהציעו לי בחינם- סירבתי.

בעייתי מאד מאד מאד.

ובכל מקרה- לא הייתי רוצה לזכות ביותר ממיליון או גג 2. מעבר לזה- זה כבר הורס את החיים.

מה שחשוב לי באמת- זה בית בלי משכנתא. כי זה נותן יציבות כלכלית כשלא צריך לשלם כמה אלפים כל חודש על קורת גג.

מעבר לזה- אני מעדיפה לעבוד ולקבל משכורת בצדק ולהשתמש בה בחכמה.

(למרות שיהיה לי מאד קשה לוותר על זה, בכ"ז זה המון כסף..)

תורמת חצי לצדקה

קונה דירה לכל האחים שלי

ועוד איזה כמה יחידות דיור (העסק הכי משתלם)

פותחת מרכז לבריאות הנפש מקצועי ומשוכלל עם חדר אומנות אדיר וחיות וסוסים וכל השיכלולים שבעולם לציבור דתי-חרדי

בונה את בית חלומותיי

כל השאר נותנת להורים

והולכת ללמוד ולהשתלם ולהתמקצע אצל המורים הכי טובים

זה נראה לי סך החובות של כל דרום אמריקה

או אפילו פחות..

אפשר לקנות בזה את ברזיל בכיף

בן כמה אתה??

אומר מודה אני, אצחצח שיניים,, דברים שעושים בבוקר..

אלא מה??

מתבקשים לקחת את הכסף ולהעבירו אלי   |תאב בצע|

1) אשכור לסבתא-רבא החולה מאוד עוד שני פיליפינים (גברים) שיעזרו לשתי הפיליפיניות השבריריות שכבר נמצאות- בטיפול בה.

2) מעשר מיידי- לכל קרוביי המשפחה שלי שזקוקים לעזרה כספית

3) ואז לכמה גופי חסד שאני מעריכה מאוד.

4) וכמה ישיבות...

5) פותחת חסכונות לאחיי, ולכל X הילדים שאני רוצה שיהיו לי... (ואולי גם לנכדים?  |רואה את הנולד|)

6) קונה לי את בית חלומותיי, ומאבזרת אותו לפי טעמי...

וגם חיפושית ישנה נושנה צהובה |חלום תמידי|

7) ואז אקנה לי מלתחה חדשה!

שיעשו בחריצות, יעילות ובלי אף תלונה את מה שהפיליפיניות האלו עושות? (עדיפות לנשים חזקות, כמובן. היא כבדה מאוד)

וגם היא לא הייתה קלה.

נכון שזה יותר יקר מעובדים זרים אבל שווה כל שקל.

אם את מעוניינת יש  בעלון מעייני הישועה פרסומת לחברת סיעוד שמעסיקה יהודים

[חילונים שמאלנים (ומקסימים מאוד ) למהדרין, שעבודה עברית לא נמצאת בלקסיקון שלהם]

אישית, כמובן שהייתי מעדיפה.

אך מאחר ולא אני הקובעת ולא המממנת...

יהודי "יהיה עם הקרוב", לעומת "סוס עבודה"?

יש לנו פיליפינית במשפחה, שהיא בהחלט לא רק סוס עבודה, אלא אדם נחמד. אדם. מאוד נחמד.

|אוהו, איזה ניצלו"ש נוצר כאן. לא התכוונתי.|

פילפני נמצא כי זה העבודה שלו, הוא יעשה את מה שהוא צריך וזהו.

האלמנט ל האדם הרבה פחות יתבטא אצלו, לרוב.

וזכיתם שיש לכם פיליפינת טובה.

(תרדי לרחובות ותראי את הזקנים בכיסאות הגלגלים שהפיליפיני "עשה טובה" והוריד לאויר... לעומת להיות עם האדם, לנסות לשממח אותו וכו...)

הנקודה היא שאין יהודים שיעשו את העבודה הזאת.

סוף ניצלו"ש.

חבל על דאבדין...

אז כמובן קודם כל מעשר לכמה ישיבות ומוסדות חסד שיקרים לי.

אתרום כמה שצריך כדי לזרז כמה שיותר את חקר מציאת התרופה לסרטן.

וכמובן, חובות של משפחה, 100 טרליון בצד לשם תשואות (תשואה של חצי אחוז לשנה תיתן לי בערך...חצי טריליון דולר כל שנה...נראה לי אפשר לחיות מזה בלי למות).

אה, ועוד חלום - ללכת בכותל ולכל קבצן שיש שם לתת צ'ק על סך 50 אלף דולר ולהגיד לו לעזוב את הקבצנות וללכת ללמוד משהו.

אם יהיה מספיק כוח אחרי זה, לעשות את זה גם במדרחוב.

למרות שכאשר חושבים על זה, על הדרך גם סידרתי את מדינת ישראל לתמיד... כי גם אם ניקח את מס ההכנסה מפרסים הנמוך ביותר, עדיין המדינה תקבל מזה 125 טרליון דולר בלי לעשות כלום... משמע, סגרתי את הגירעון לא רק של עכשיו אלא גם של עוד 50 שנה לפחות. נשמע שווה.

וככה לא יצטרכו להעלות מס הכנסה, להוריד קצבאות ילדים ולהעלות את המע"מ.

כולם יאהבו אותי! יהיו לי חברים! אוכל להיות מאושר!

<צ>

כמו נובורישית מצויה

(אשכור מישהי שתלביש את הילדים, תאכיל ותשלח לבצפר)

כשאקום ב12 - אתחיל לחשוב הלאה.

נראה לי שארים כמה מוסדות תורה היקרים לליבי על הרגליים (זה החומש)

אחרוק שיניים ואשלם 25 % מזה למס הכנסה.

אקנה דירה בירושלים לכל ילד. (הי, ריקי כהן!! אני לא הרווחתי 20,000 ש"ח ובכל זאת קניתי דירות לילדים!!!!)

אחליף את הרכב לאחד חדש יותר, ואקנה אחד קטן לנסיעות קטנות

(אפילו יהיה לי כסף לדלק!!! unbelieveable)

אקנה שכפץ ודלת ממוגנת להגנה מפני שנוררים- ואחליף את מספרי הטלפון.

(מישהו פה יודע חשבון כמה יישאר???)

אקנה את כל מה שחלמתי לקנות כשיהיה לי כסף,

כשאגמור עם כל הבלגן הזה-

אמשיך לחשוב הלאה.

טוב, מעשרות כמובן... |דוס|אקנה את כל חנויות הבגדים, נהג אישי צמוד, אולפן מוזיקה, ציוד לציור, מממ... באמת אין מה לעשות עם ככ הרבה כסף. מרחמת על אלה שמתמודדים עם זה. אני לחלוטין לא רוצה שזה יקרה. ככל שאני חושבת על כך. בעעעע.

מצב גרוע, לחיים. 

סתם, נלך לבנק לבדוק שזה אכן נכנס לחשבון.

או אחה"צ, בבוקר אני בלימודים

אבל הערך הוא 500 טריליון ממש כמו שהוא 100 שקל.

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

שילוב של אוטיזם והלכה (גם אם מחמירה).

בניגוד לבעלי, שגם נוהג כך, הוא עושה את זה פחות בטקט...

אבל כן, יש עניין כזה בהלכה, ואני כאישה מסכימה איתה - לא הייתי רוצה שגבר זר ינעץ בי מבט, גם אם אין לו שום כוונות רעות.

זה לא שאני חולם ובוהה במישהי שעסוקה בענינייה, אלא היא עסוקה בלדבר אתי!

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

קבלת חינוך שהופך כל אינטראקציה בין המינים לבעייתית

גם אני קבלתי חינוך כזה 

רק כזאת שהיא מיותרת

בוקר טוב/ שלום לשכן שפוגשים במדרגות

זה בסיס של אנושיות

בעיניי

אני לא אומרת לשכנים הגברים בוקר טוב

גם לאלה שנשותיהם חברות טובות שלי

והם חברים טובים של בעלי

אני יכולה לפנות אליו אם אני צריכה משהו

או להציע עזרה (רואה אותו עם הילד, מציעה לקחת אותו)

אבל בגדול התעניינות או ברכה בין גבר לאישה בעיניי זה ממש לא בסיס

וזה הדדי ב"ה ככה שזו לא בעיה

עיוות של תקשורת בסיסית בין בני אדם

להגיד שלום

זה לא

אבל לבקש דברים

כן

זה אולי מרגיש לך נורמלי כמו כל דבר אחר שכולם מסביבך עושים

(אצלי מדד הנורמה לא עובד ככה)

שעושים סביבי מרגיש לי נורמלי

אבל כן בסוף זה קשוא העניין של החברה והתרבות

כי אם כולם סביבך גם בסדר עם זה וטוב להם ככה

אז זה אכן נהיה נורמלי

אם כולם סביבי היו אומרים שלום ובוקר טוב כנראה שכן הייתי אומרת גם

(אגב אני גרה בסביבה לא ממש חרדית ובכל זאת ככה מקובל פה)

אני אישית לא מרגישה בנוח כשגבר פונה אליי סתם לברך אותי

ואם הוא פונה לבקש/ להציע משהו

אין לי בעיה לדבר איתו גם חצי שעה

כל עוד זה ענייני וטכני

אני מנסה להלך בין הטיפות בנושא הזה, להתאים את התגובה לאדם בצורה שלא תעליב, אבל עדיין תשמור על העקרונות שלי.

כנ"ל בעלי (רק שלו זה יותר מסובך, כי הוא מצווה על שמירת העיניים).

כמה אני עושה את זה מתוך שמירה על עקרונות

או שפשוט ככה נעים לי כי ככה אני רגילה

ברור לי שהעקרונות שלי גם שם

כי בסוף בהלכה צריך להיות מרחק בין גברים לנשים

אבל לא בדקתי מה צריך הלכתית לפי איך שאנחנו נוהגים

כי טוב לי לשמור מרחק

והגברים סביבי גם ככה

אין לי הרבה אינטראקציה עם גברים זרים גם ככה

וכשיש אני מסתדרת מצויין (מרצים למשל)

מכבדת ומכבדים אותי

בכל מקרה גברים פה לא מסתכלים ולא אומרים שלום

אני לא צריכה בוקר טוב מאנשים פה 😀

אני מסתכלת מהצד של פרשנות של הלכה שגורמת לאנשים לנהל תקשורת מעוותת

כמו כל מני עיוותים אחרים שמתרחשים בחסות פרשנות הלכתית כזו או אחרת

או עמידה על עקרונות 

ותראי פה

דיבור בין איש ואישה | שאל את הרב - כיפה

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

מאוד קשה לי עם קשר עין, אני נוטה להסתכל בנקודה אקראית ברצפה / שולחן. אני מתאר לעצמי שזה קצת מוזר אבל זה מה שיש.

עם אנשים שקרובים אליי, יותר רגיל.

אם למישהי יש עיניים מאוד יפות, יש סיכוי שאבהה בהן (לדבר הזה יסלח ה' לעבדך).

בניגוד לחלק מארצות האיסלם, חז"ל לא ראו עניין לכסות את פני האישה.

 זה מטריד ולא נעים.

ואגב לא מפריע לי בכלל גברים ששומרים עיניים ולא מסתכלים עלי, אני לא נפגעת מזה או משהו...

במקום ימני וזה מחק לי שעה עבודה של סיפור בפרוזה וכתיבה חופשית

אבל אני מקיימת הרבה פגישות עם גברים דתיים מתוקף תפקידי ואני כן מדי פעם מסתכלת להם בעיניים אבל ברוב השיחה אני מסתכלת על נקודה באיזור העיניים שלהם כלומר שזה נראה טבעי ולא מוזר אבל מצד שני לא מגיעים לקשר עין עמוק ממושך

לגבי השאלה שלך אני יכולה לומר לך מהצד של הגברים שכשיש לי פגישה עם גבר רווק הוא בדכ מאוד מתבייש להביט אלי וממש מחפש נקודות בריצפה (ואני מבינה את זה בכל זאת ביינישים) ושהפגישה עם גבר נשוי בדכ הוא עושה כמוני מישיר מבט לזמנים קצובים ובשאר הזמן מנהלים שיחב עם התסכלות בנקודות אחרות באיזור /במחשב

נ.ב למען הסר ספק מדובר בפגישות עבודה כמובן

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)