זכיתם ב500 טריליון דולר.
מה תעשו מחר בבוקר?
זכיתם ב500 טריליון דולר.
מה תעשו מחר בבוקר?
מתחתן תוך שבועיים, מנסה לפחות.
איך תוך שבועיים? ![]()
)
בעולם
הפיס לא חילק טריליון דולר מהקמתו
טעם להמשיך את הלימודים בכלל.
![]()
הרי הלימודים באקדמיה מעולם לא הוסיפו חכמה לציבור..
שגרמה למחשב שאתה כותב ממנו? האם לא כמה וכמה אנשי אקדמיה אחראים לפיתוח שלו?
זו רק דוגמא אחת, אי אפשר למנות את כל הפרכות על מה שאמרת.
הרי אוכלים את אותו אוכל, והרי את המשמעות שבשבילה כדאי להאריך חיים - איבדו.
אז זה די מתקזז.
לא, אני לא בא לומר שהיא לא חשובה, אבל בסה"כ, אני לא בטוח שהיא גרמה יותר טוב מאשר רע.
שהלימודים באקדמיה מעולם לא הוסיפו חכמה לציבור.
האם מהקדמיה יוצא יותר טוב או רע זו שאלה אחרת, יותר קשה. כי חכמה - ברור כשמש שהגיעה ומגיעה משם.
לא חכמה.
(בהנחה שכשאת אומרת חכמה את מתכוונת למשהו אידיאלי, ולא לכמות מסויימת של נתונים)
ההודעה הראשונה שלי. זה היה בתשומת לב. "האם זו לא חכמה שגרמה למחשב שאתה כותב ממנו?". לא כתבתי רק בקצרה, "מה אם המחשב שאתה כותב ממנו?", כי חשבתי שתענה שזו טכנולוגיה ולא חכמה. אלא בכוונה - "זו חכמה שגרמה לו". החכמה במשפט שכתבתי למעלה היא לא סתם "אוסף של נתונים". היא רעיון, היא תבונה, היא מחשבה עמוקה. לא "איסוף של נתונים" הביא לפיתוח של המחשב, למשל, אלא מחשבה מעמיקה על מודלים מתמטיים. מחשבה מעמיקה על תיאוריות פיזיקליות. וכן הלאה. כן, וודאי היה שם גם איסוף נתונים.אבל העיקר הוא הפרשנות והפיתוח של רעיונות מופשטים.
אם אתה לא קורא לזה חכמה, אז תגדיר למה כן. וגם אשמח להבין מדוע אתה מסרב לקרוא למחשבה מתמטית, פיזיקלית, כימית וכדומה - חכמה.
אני חושב שמכיוון שאנחנו הרי מתכוונים לחכמה כאידיאל, ולא כ...סתם מורכבות או ניצול של כישרון או השד יודע מה.. כיוון שכך - רק חכמה שקשורה בסופו של דבר לאידיאל בו אנו מאמינים - תיקרא חכמה.
ומכיון שאקדמיה, למרות התקדמות המדע והטכנולוגיה, בסופו של דבר הזיקה לאידיאלים שלנו יותר משהועילה, (האקדמיה כפרנית, שמאלנית, צבועה) אי אפשר לומר שהיא הוסיפה חכמה.
הקלה על החיים? אולי כן.. אבל מה העניין להקל או להאריך חיים על חשבון הסיבה שלהם שמתפוגגת?
האקדמיה היא מעוז של כפירה ושל שמאל ושל אנשים טפשים דמויי חכמים שטיפשותם עקב כך - הרבה יותר מסוכנת.
אז לא הייתי אומר שהיא הוסיפה חכמה.
כשאדם מנצל את הכושר השכלי שלו ומבין דברים עמוקים - זו חכמה, בלי להזדקק לעוד אלמנטים של תועלת (דתית - כמו שאתה דורש, או גשמית) או כדומה.
אבל בנוסף אעיר גם -
ידוע הפסוק "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה". אולי לא תסכים שזה כולל העמקה בחכמת הטבע, אלא רק התפעלות ראשונית אינטואיטיבית.
אם-כן, דבר יותר ברור. הרמב"ם כותב שהדרך להגיע לאהבת השם היא בלימוד והתבוננות בחכמת הטבע.
עוד מחכמי ישראל כתבו שיש ערך בלימוד חכמות כמתמטיקה וחכמות הטבע.
אולי (?) זה לא מקובל על הכל אבל בהחלט ישנה גישה כזו.
(רק כהערת אגב, כי נראה לי שאם אנחנו לא מסכימים ב"מה זה חכמה" חבל על הדיון. כתבת שהאקדמיה כפרנית, שמאלנית וצבועה. זה נכון שיש כפי הנראה ריכוז גבוה של אשמים בדברים שציינת בחוגים אקדמיים. אבל השפעת האקדמיה בכיוונים שמאליים היא בעיקר (לא שאין יוצאי דופן, אך בעיקר) בתחומי מדעי הרוח, ולא המדעים המדוייקים.)
[עכשיו אני רואה שבזמן שכתבתי נוספו להן עוד שלוש הודעות ממך... אשגר ואפנה לקרוא אותן. ואז כנראה לישון]
דיברנו על "לימודים", לא על להחכים במתמטיקה בשביל חיזוק האמונה...
הממ.. "כפרנית"? דוקא במדע הרוח?
אני לא חושב..
ואני גם לא חושב שאפשר להפריד.
ויש הרבה יותר מאמינים במדעים המדוייקים. אחפש אולי.
אתה אולי דיברת על "לימודים" שמשום מה לא כוללים בתוכם מתמטיקה. אני דווקא כן דיברתי על מתמטיקה (בין היתר). ואולי אפשר ללמוד לא באקדמיה, אבל באקדמיה קל יותר. יש כלים ודחיפה וכו'. ומחקר - לא באקדמיה קשה מאוד, כי אין תקציב.
אלא דיברתי על "לימודים" על כל המשתמע... לא רק העיון עצמו אלא התואר וכל הטררם שמסביב, והתרבות וכו'...
אלא על לימודים. לא "לימודים", אלא לימודים. הבנת אותי?
אבל היא מן הסתם התכוונה גם לטררם....
כשכתבת "ברור שלומדים רק כדי לעבוד?" רצית לומר - יש עניין בחכמה הזאת בלי קשר לפרנסה, יש תועלת בה.
אז אמרתי - אין. כלומר... יש, אבל זה מתקזז.
אגב, נראה לי שהדרך בה זה אמור לעבוד זה שכל אחד דואג לעצמו ולפרנסתו, והצירוף שלו לקבוצה של כאלה - יכול לקדם גם דברים גדולים יותר.
נכון שתמיד היו הממציאים הגדולים שפתחו בעצמם פיתוחים מדהימים, אבל בכללי, ככה בדיוק זה אמור לעבוד. צירוף של הרבה אגואיסטים יצור אגואיסטיות אחתגדולה לכל הקבוצה, שתקדם את כל הקבוצה\עולם.
לא?
אני מתכוון לומר, שחכמה שתהיה מוערכת על ידינו, היא רק חכמה שממלאת את תפקידה בתוך הסיפור הכולל בו אנו מאמינים.
ואם היא גורמת יותר נזק מתועלת לסיפור הזה - היא כבר לא ראויה להיקרא חכמה.
הרי לא תגידי שמורה לסודוקו מורה חכמה, כי אין לזה שום תועלת. גם את מחפשת איפה החכמה משתלבת בקידום של משהו גדול יותר ולא קיימת רק בשביל עצמה.
השחמט, למשל, היא חכמה. היא חכמה כי זה דורש מחשבה עמוקה. אמנם חכמה חסרת תועלת.
את זה גם לא הייתי ממליצה ללמוד כל החיים. אבל אכן קצת קשה להסביר למה. בעיקרון שחמט הוא, אפשר לומר, ענף מאוד מוגבל של מתמטיקה. כל-כך מוגבל ושרירותי, שנראה שהוא לא יכול להתפתח לכיוונים "מעניינים באמת". לכן לטעמי הוא לא דבר שכדאי להשקיע בו את כל החיים ואף שנים. מהם כיוונים "מעניינים באמת" - כמו שאמרתי, את זה קשה לי להסביר כאן. (אפשר אולי לתת דוגמאות)
זה כבר בסה"כ עניין של שימוש במילה.
את חושבת שזה וזה חכמה - ומתכוונת למשהו אחר במילה חכמה.
גם את תסכימי שיש עליונות וחשיבות יתר לחכמות שנקראות חכמות גם בעיני, אלה שממלאות תפקיד יעיל במערך הכולל ולא רק משעשעות או מאתגרות או לא'דע מה..
אז אין ויכוח..
כשאמרתי שהאקדמיה לא הוסיפה חכמה התכוונתי לחכמה "שלי", לא לחכמה שלך.
אבל... אני לא בטוח שכשאמרת מחשב לא חשבת על התועלת שהוא הביא לאנושות...
לא?
תענוג רוחני. ב"רוחני" אל תחשוב על רגש שהוא במובהק דתי באיזשהוא מובן (למרות שיש שיגידו שהם חשים אפילו רגש דתי כשהם חוקרים את הטבע). אלא רוחני במובן שאינו פיזי.
לגבי העניין השני שאמרת, בסה"כ אני מסכימה. אבל זה לא נראה לי קשור ישירות לדיון שלנו.
אולי אחזור לפה מאוחר יותר. אך הימים הקרובים הולכים להיות עמוסים...
כהערת אגב, אני מתעלמת מכל ההודעות האישיות כמו זו שקיבלתי עכשיו אז לא להיעלב בבקשה. (לא שנראה לי שחשבת להיעלב, אבל ליתר בטיחות)
החברים
(כדי לראות אם את עוד מחוברת ומתכננת לענות)
בהודעה האחרונה שלי פירטתי עוד יותר, ונראה לי ששם עניתי עלזה, שגם התענוג הרוחני לא מספיק כדי להחשיב חכמה אלמלא הוא חלק מתוך מערכת גדולה יותר, לה הוא מביא תועלת.
אבל אף פעם לא שיחקתי עם זה בעצמי אז לא ידעתי אם אנשים רואים שלחצת "התעלם" או לא, ואם זה נחשב למעליב, או לא...
אני רק אבהיר, כהמשך להודעה האחרונה. (ובהתיחס למה שכתבת על איך אתה חושב שהעולם צריך לעבוד.) ההודעה שלי של "ברור שלומדים בשביל לעבוד?" לא היתה ביקורת, שמי שזה ברור לו הוא לא בסדר. אלא רק הבעת פליאה שנובעת מהאישיות שלי. אני לא חושבת שמי שלא נהנה ללמוד חייב, או חלילה הוא לא בסדר או כל דבר שלילי אחר. אבל יש אנשים שנהנים מזה מאוד. זו לא היתה הודעה בעלת ניחוח פילוסופי, אלא יותר כמו לומר למישהו, "איך לא נהנית לקרוא הארי פוטר?!" ברור שזה עניין של טעם. ומי שאומר את זה רק מעוניין לבטא את עצמו, שהוא, באופן אישי, אהב את הספר מאוד.
לילה טוב.
מוטיזאפשר להחליף את הסכום הזה במשהו שאי אפשר לקנות בכסף?....
ואולי בכלל אקפצץ לי משמחה ואקנה בית עם מטבח ענק מאובזר ומהמם וארהט לי אותו ברהיטים חלומיים ואטפח גינה מקסימה ![]()
כל מה שאי אפשר לקנות בעד כל הון בעולם...
כל מה שיקר לליבנו ושווה באמת
בס"ד
את הדברים הכי חשובים בחיים אי אפשר לקנות בכסף...
ומביא את המשיח לגאול את עם ישראל!
אח"כ אני אדע איך אני עושה זאת 
מקדיש 1 טרליון לשוחד למי שצריך
וכל השאר לבנית בית המקדש
והמשיח יגיע כבר אוטומטית - אני אדאג לזה אישית 
כמו שנריה אופן אמר פעם כששאלנו אותו מה יעשה עם מליון שקל (אחרי שהוא הסביר מה יעשה ב500/1000-2000...)
"עם מליון שקל?!הייתי כבר מביא את המשיח...."
וברצינות?..
כמה מליונים לישיבה של אבא שלי.
כמה מליונים להורים שלי, לאחים שלי.
כמה מליונים לאמא של בעלי.
מסדרת אותם עד סוף החיים.
כמה מליונים ל"קול היהודי", הופכת אותם לערוץ תקשורת רציני בטלויזיה.
קונה רכב!!!!
בונה לי את בית החלומות שלי עם מטבח מטורף וגינה מהממת...
בעלי לומד תורה ואני לומדת את התואר הנכסף בראש שקט.
משלמת על החינוך הכי טוב לילדים שלי.
פותחת קונדיטוריה
ומזדקנת בכבוד.
וקונדטוריה זה תחביב.
גם זה שיש הרבה כסף, לא אומר שאני לא הולכת לעבוד יותר בחיים.
יש עדיין מה להשפיע טוב בעולם.
ולטובת זה - צריך תארים כלשהם.
ושכל הנושא של הימורים מבחינה הלכתית הוא ממש ממש לא חלק...
(עמל - זה לאו דווקא עמל אישי, זה יכול להיות גם הצלחה שנובעת מסיבות אחרות, אבל לא כאלו שנובעות מהימורים לסוגיהם)
לזה חיכיתי.
התעשרות מהירה שלא עומלים עליה בדרך כלל מביאה להרס עצמי ובחינה זאת- עדיף שלא למלא טופס לוטו בגלל החשש הלא סביר שכן תזכו בפרס הגדול.
רוב הזוכים בפרס הגדול בכל הגרלות הלוטו בעולם הרסו לעצמם את החיים והמשפחה כי פתאום הם גילו שהם יכולים לבזבז הרבה מאוד כסף על תענוגות והתעוורו מזה (חלקם מתו חסרי כל).
ונקודה אחרונה- עלות אחזקת יאכטה לשנה שווה בערך לעלות היאכטה עצמה (תלוי בדגם)
מענין איך אראלה תתקשר אלי אם אני לא ממלאה לוטו..
וגם כשהציעו לי בחינם- סירבתי.
בעייתי מאד מאד מאד.
ובכל מקרה- לא הייתי רוצה לזכות ביותר ממיליון או גג 2. מעבר לזה- זה כבר הורס את החיים.
מה שחשוב לי באמת- זה בית בלי משכנתא. כי זה נותן יציבות כלכלית כשלא צריך לשלם כמה אלפים כל חודש על קורת גג.
מעבר לזה- אני מעדיפה לעבוד ולקבל משכורת בצדק ולהשתמש בה בחכמה.
(למרות שיהיה לי מאד קשה לוותר על זה, בכ"ז זה המון כסף..)

תורמת חצי לצדקה
קונה דירה לכל האחים שלי
ועוד איזה כמה יחידות דיור (העסק הכי משתלם)
פותחת מרכז לבריאות הנפש מקצועי ומשוכלל עם חדר אומנות אדיר וחיות וסוסים וכל השיכלולים שבעולם לציבור דתי-חרדי
בונה את בית חלומותיי
כל השאר נותנת להורים
והולכת ללמוד ולהשתלם ולהתמקצע אצל המורים הכי טובים

מושיקוזה נראה לי סך החובות של כל דרום אמריקה
או אפילו פחות..
אפשר לקנות בזה את ברזיל בכיף 
טופי תותבן כמה אתה??
אומר מודה אני, אצחצח שיניים,, דברים שעושים בבוקר..
אלא מה??
מתבקשים לקחת את הכסף ולהעבירו אלי
|תאב בצע|
1) אשכור לסבתא-רבא החולה מאוד עוד שני פיליפינים (גברים) שיעזרו לשתי הפיליפיניות השבריריות שכבר נמצאות- בטיפול בה.
2) מעשר מיידי- לכל קרוביי המשפחה שלי שזקוקים לעזרה כספית
3) ואז לכמה גופי חסד שאני מעריכה מאוד.
4) וכמה ישיבות...
5) פותחת חסכונות לאחיי, ולכל X הילדים שאני רוצה שיהיו לי... (ואולי גם לנכדים?
|רואה את הנולד|)
6) קונה לי את בית חלומותיי, ומאבזרת אותו לפי טעמי...
וגם חיפושית ישנה נושנה צהובה |חלום תמידי|
7) ואז אקנה לי מלתחה חדשה! ![]()
שיעשו בחריצות, יעילות ובלי אף תלונה את מה שהפיליפיניות האלו עושות? (עדיפות לנשים חזקות, כמובן. היא כבדה מאוד)
וגם היא לא הייתה קלה.
נכון שזה יותר יקר מעובדים זרים אבל שווה כל שקל.
אם את מעוניינת יש בעלון מעייני הישועה פרסומת לחברת סיעוד שמעסיקה יהודים
[חילונים שמאלנים (ומקסימים מאוד
) למהדרין, שעבודה עברית לא נמצאת בלקסיקון שלהם]
אישית, כמובן שהייתי מעדיפה.
אך מאחר ולא אני הקובעת ולא המממנת... 
יהודי "יהיה עם הקרוב", לעומת "סוס עבודה"?
יש לנו פיליפינית במשפחה, שהיא בהחלט לא רק סוס עבודה, אלא אדם נחמד. אדם. מאוד נחמד.
|אוהו, איזה ניצלו"ש נוצר כאן. לא התכוונתי.|
פילפני נמצא כי זה העבודה שלו, הוא יעשה את מה שהוא צריך וזהו.
האלמנט ל האדם הרבה פחות יתבטא אצלו, לרוב.
וזכיתם שיש לכם פיליפינת טובה.
(תרדי לרחובות ותראי את הזקנים בכיסאות הגלגלים שהפיליפיני "עשה טובה" והוריד לאויר... לעומת להיות עם האדם, לנסות לשממח אותו וכו...)
הנקודה היא שאין יהודים שיעשו את העבודה הזאת.
סוף ניצלו"ש.
חבל על דאבדין...
אז כמובן קודם כל מעשר לכמה ישיבות ומוסדות חסד שיקרים לי.
אתרום כמה שצריך כדי לזרז כמה שיותר את חקר מציאת התרופה לסרטן.
וכמובן, חובות של משפחה, 100 טרליון בצד לשם תשואות (תשואה של חצי אחוז לשנה תיתן לי בערך...חצי טריליון דולר כל שנה...נראה לי אפשר לחיות מזה בלי למות).
אה, ועוד חלום - ללכת בכותל ולכל קבצן שיש שם לתת צ'ק על סך 50 אלף דולר ולהגיד לו לעזוב את הקבצנות וללכת ללמוד משהו.
אם יהיה מספיק כוח אחרי זה, לעשות את זה גם במדרחוב.
למרות שכאשר חושבים על זה, על הדרך גם סידרתי את מדינת ישראל לתמיד... כי גם אם ניקח את מס ההכנסה מפרסים הנמוך ביותר, עדיין המדינה תקבל מזה 125 טרליון דולר בלי לעשות כלום... משמע, סגרתי את הגירעון לא רק של עכשיו אלא גם של עוד 50 שנה לפחות. נשמע שווה.
וככה לא יצטרכו להעלות מס הכנסה, להוריד קצבאות ילדים ולהעלות את המע"מ.
כולם יאהבו אותי! יהיו לי חברים! אוכל להיות מאושר! 
<צ>

כמו נובורישית מצויה
(אשכור מישהי שתלביש את הילדים, תאכיל ותשלח לבצפר)
כשאקום ב12 - אתחיל לחשוב הלאה.
נראה לי שארים כמה מוסדות תורה היקרים לליבי על הרגליים (זה החומש)
אחרוק שיניים ואשלם 25 % מזה למס הכנסה.
אקנה דירה בירושלים לכל ילד. (הי, ריקי כהן!! אני לא הרווחתי 20,000 ש"ח ובכל זאת קניתי דירות לילדים!!!!)
אחליף את הרכב לאחד חדש יותר, ואקנה אחד קטן לנסיעות קטנות
(אפילו יהיה לי כסף לדלק!!! unbelieveable)
אקנה שכפץ ודלת ממוגנת להגנה מפני שנוררים- ואחליף את מספרי הטלפון.
(מישהו פה יודע חשבון כמה יישאר???)
אקנה את כל מה שחלמתי לקנות כשיהיה לי כסף,
כשאגמור עם כל הבלגן הזה-
אמשיך לחשוב הלאה.
טוב, מעשרות כמובן... |דוס|אקנה את כל חנויות הבגדים, נהג אישי צמוד, אולפן מוזיקה, ציוד לציור, מממ... באמת אין מה לעשות עם ככ הרבה כסף. מרחמת על אלה שמתמודדים עם זה. אני לחלוטין לא רוצה שזה יקרה. ככל שאני חושבת על כך. בעעעע.
מצב גרוע, לחיים.
הללישסתם, נלך לבנק לבדוק שזה אכן נכנס לחשבון.
או אחה"צ, בבוקר אני בלימודים
המעשה-העיקראבל הערך הוא 500 טריליון ממש כמו שהוא 100 שקל.
יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי
)
שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!
חודש טוב!
כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.
1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?
2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?
3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?
ואגיד גם למה אני שואלת.
פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.
זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.
הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…
כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.
ואף לעתים נוגד.
ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.
ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.
אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.
הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך
אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות, ידידי.....רחמנות. באמת.
חבל.
לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.
חודש טוב לכולם!
בעבר הייתי עונה בוודאי
היום אני מסתכלת אחרת
קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם
וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים
זה מצד אחד
מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..
כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.
כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח
לא שמישהו שאל אותי קודם
אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר
אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.
זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.
הגדרה טובה
כשההתנגדות יורדת
גם הציפייה יותר מותאמת
קושי צפוי הוא יותר קל
איך את מגדירה את זה?
זה קושי שחוזר על עצמו
אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים
ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם
אם זה קושי חדש
זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר
אי אז בגיל 30 וקצת.
זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.
זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.
Stand a little taller
Doesn't mean I'm lonely when I'm alone
What doesn't kill you makes a fighter
Footsteps even lighter
Doesn't mean I'm over cause you're gone
יש כאלה שהייתי מוותרת
ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם
עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…
כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.
כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד.
לכתחילא כן
כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי
הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)
בדיעבד חלקם לא
כיון שזה חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי
והביא אותי למי שאני כיום
על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)
הייתי מוותרת
בבחינת "לא הם ולא שכרם"
אבל
בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה
ובזכותם אני מי שאני
אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.
ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-
בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].
בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.
אני? לכתחילה? הייתי מוותר.
אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!
אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.
אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים, מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח
(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול
ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,
וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן
ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂
אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים
משתעממים מספרים סיפורים
זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו
לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?
הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?
אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים?
אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.
- הנני כאינני
- הים נסוג
תשאל את משה
כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.
מבולבלת מאדדדדהתכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).
נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...
אני הנני כאינני - הכל בסדר איתו.
העיקר שהכל בסדר
מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.
לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).
נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.
האם כדאי לדעת על זה מראש?
כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.
בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).
לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.
לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.
לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.
אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:
בעז''ה יהיה בסדר.
רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.
אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.
וכו' וכו'.
התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.
זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.
אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.
אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).
פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.