פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 199)

קורה לי ממש ממש לעיתים נדירות ברוך ה' אבל קורה

וזה השקר הנוסף שלי להשנה (נוסף לכמה- לא ידוע...)

"ואם אדם היה יכול לספור את השקרים וההכחשות... ישר היה מתייאש כי לא יכול לשאת את טעם מרירות החטא"..

חסד ה' עלינו שאנחנו לא יודעים, מה שאני יודעת על בטוח הוא שלא אני ולא אף אחד רוצה לשקר. זה לא טבעי לנו ומר לנו ואשריכם ישראל...

זו האמת לאמיתה למי שמבין

 

חוץ מכמה מקרי קצה נדירים (לטובת הכלל כמובן..), וכל פעם שזה קורה אני אוכלת את עצמי ימים (וגם זוכרת כמעט כל שקר)

אבל לא על דברים רציניים ומשמעותיים לאחר.

"ואמר רב כהנא: חציף עלי מאן דמפרש חטאיה, שנאמר: אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (ברכות לד: )

ותוס' על המקום אומר: "כסוי חטאה. וטעמא לפי שאז מתבייש על חטאו אבל אם מפרש חטאיו דומה שאינו מתבייש עליו ואמרינן לעיל פרק קמא (ברכות יב ב) כל העושה דבר ומתבייש מוחלים לו מיד:"

משנה מסכת ערכין פרק חמישי משנה ו'

"חייבי ערכים ממשכנין אותן, חייבים חטאות ואשמות אין ממשכנין אותן חייבים עולות ושלמים ממשכנין אותן אע"פ שאין מתכפר לו עד שיתרצה. שנאמר לרצונו כופין אותו עד שיאמר רוצה אני"

ברטנורא שם:
"חייבי חטאות ואשמותכיוון דלכפרה אתו לא משהי לנו ואין ממשכנין אותן (=כיוון שהוא צריך את הקורבן כדי להתכפר, הוא לא ממתין ומאחר מלהביא את הקורבן) וחטאת נזיר הואיל ולאו לכפרה אתיא ואינה מעכבתו מלשתות יין (וחטאת נזיר, בגלל שלמרות שהיא נותנת לו כפרה, אבל זה לא צורך בכפרה שמונעת ממנו בינתיים לשתות יין)... זמנין דפשע ומשהי ליה (=לפעמים הוא מתרשל במזיד ומשהה אותו) הלכך ממשכנין אותו על חטאתו (=לכן ממשכנים אותו עד שהוא מביא את קורבנו וכפרתו)

חייבי עולות ושלמים. אע"ג שעולה מכפרת על עשה ועל לאו הניתק למעשה (=לגבי חייבים עולות ושלמים המוזכרים במשנה. למרות שעולה מכפרת על מצוות עשה ומצוות לאו שקשורות בחובה של מצוות עשה) הואיל ולאו חובה הוא לא חשיב לה כפרה (=בגלל שהקורבן לכפרה במקרים האלו אין לו גדרי חובה של הבאת קורבן. והחוטא לא מחשיב את זה כצורך בכפרה) ואתי לשהויי הלכך ממשכנין אותן (=והוא עלול להשהות ולכן ממשכנים). ויש מחייבי עולות שאין ממשכנין אותן, כגון עולת מצורע, לפי שהיא מעכבת טהרתו לא אתי לשהוייה"

משנה מסכת שבועות פרק ד' משנה א'
"שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים, הרחוקים ולא בקרובין, בכשרים ולא בפסולים, ואינה נוהגת אלא בראויים להעיד, ... שבועת העדות כיצד אמר לשניים בואו והעידוני שבועה שאין אנו יודעים לך עדות או שאמרו לו אין אנו יודעים לך עדות משביע אני עליכם ואמרו אמן הרי אלו חייבים השביע עליהן חמישה פעמים חוץ לבית דין, ובאו לבית דין הודו פטורים, כפרו חייבים על כל אחת ואחת. השביע עליהן חמישה פעמים בפני בית דין וכפרו אינן חייבים אלא אחת. אמר רבי שמעון מה טעם הואיל ואינם יכולים לחזור ולהודות. כפרו שניהם כאחת שניהם חייבים, בזה אחר זה הראשון חייב והשני פטור כפר אחד והודה אחד הכופר חייב היו שני כיתי עדים כפרה הראשונה ואחר כך כפרה השנייה שתיהן חייבות מפני שהעדות יכולה להתקיים בשתיהן".

ברטנורא שם
"שבועת העדות נוהגת באנשים ולא בנשים. שכתוב והוא עד בראוי להעיד הכתוב מדבר ואישה אינה ראויה להעיד, דכתיב ועמדו שני האנשים אנשים ולא נשים וההוא קרא בעדות הוא דכתיב נאמר כאן שנים ונאמר להלן שניים על פי שניים עדים"

רש"י ספר ויקרא פרק ה' פסוק א'
"ושמעה קול אלה והוא עד. בדבר שהוא עד בו שהשביעוהו שבועה שאם יודע לו בעדות שיעיד לו"

שפתי חכמים על רש"י אות ל'
"מוהוא עד שהוא יתירא יליף (= לומד) לאפוקי (=אבל לא) עד מפי עד או קרוב או פסול אף על פי ששמע קול אלה פטור"

רמב"ן שם
"והוא עד או ראה או ידע. אינם שלושה עניינים, כי אין עד בלא ראייה ובלא ידיעה, אבל יאמר אם שמע קול אלה שנשאו עליו להאלותו בדבר שהוא עד בין בראייה בין בידיעה אם לא יגיד יש עליו עוון. והנה לא יתחייב בקורבן הזה אלא אם כן יודע עדות שיזכה ממנו המשביע בדינו, ולכך פירשו רבותינו כי יש עדות שתועיל בראייה בלא ידיעה ויש שתועיל בידיעה בלא ראייה כיצד מנה (=מטבע שנקראת בשם "מנה") מניתי לך (=העברתי לך בספירה מדוייקת. מנה זו מטבע ששווה הרבה מטבעות קטנות, וצריך לפעמים לוודא שהועבר המנה בספירה מדוייקת, או בבירור מדוייק) בפני פלוני ופלוני, וטוען לא היו דברים מעולם יבואו ויעידו זו היא ראייה בלי ידיעה. מנה הודית לי בפני פלוני ופלוני יבואו ויעידו, זו היא ידיעה בלא ראייה.
....
(פסוק ה') והתודה אשר חטא עליה והביא את אשמו... אבל על דעת רבותינו והתודה אשר חטא עליה על כל הנזכרים בפרשה אף טומאת מקדש וקודשיו ושבועת ביטוי שהן בשוגג ושאר כל חטאות למדנו מכאן. אבל הזכיר הווידוי בכאן מפני ששבועת העדות ושבוע ביטוי אין בזדונן כרת, והצריכן וידוי וכל שכן למעלה בחטאות קבועות שיתודה על חייבי כריתות. ורבותינו אמרו כי "והתודה אשר חטא עליה" כלל לכל חטאות שטעונין וידוי והכתוב בפרשת נשוא ואשמה הנפש ההיא והתודו את חטאתם אשר עשו להביא כל האשמות...."

ברטנורא מסכת שבועות פרק ד' משנה ח'
"אף שבועת העדות צריכה שתהיה על ממון שיש לו עליו"
פירוש "עיקר תוספות יום טוב" שם אות כ"ז
"(כז)...שלא היו בית דין יורדים לנכסיו אם אינו רוצה לקיים נדרו. אלא שהיו מנדין אותו או היו מכין אותו עד שיקיים מוצא פיו"

מתוך "ליקוטי ביאורי המצוות לרמב"ם" במקראות גדולות "המאור":
"תבעם בעדות שאינה מחייבת ממון... פטורים משבועת העדות..."
ושם:
"עד אחד שכבש עדותו ולא העיד פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמיים"
ושם:
"העד מצווה להעיד בבית דין בכל עדות שיודע. בין בעדות שיחייב בו את חבירו בין בעדות שיזכהו בו. והוא שיתבענו להעיד בדיני ממונות. שנאמר והוא עד או ראה או ידע, אם לא יגיד ונשא עוונו. היה העד חכם גדול והיה בבית דין פחות ממנו בחוכמה הואיל ואין כבודו שילך לפניהם עשה של כבוד תורה עדיף. ויש לו להימנע. במה דברים אמורים בעדות ממון. אבל בעדות שמפריש בה מן האיסור. וכן בעדות נפשות או מכות. הולך ומעיד, שנאמר אין חוכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'."

יש לציין כמובן - ש"עדות ממון" לעומת "להפריש מן האיסור", הכוונה - עדות שלא קשורה לאיסור שעובר האדם שחייב ממון בכך שהוא נמנע מלשלמו - למשל האיסור לעשוק, או לגזול - זה כמובן "הפרשה מן האיסור". וכמובן, גם כן ב"להפריש מן האיסור", גם עד אחד כלומר לא רק שניים - אלא גם עד אחד מעיד, וגם אישה מעידה, וכל מי שנאמן בעדות יכול להעיד ומצווה להעיד

הציטוטים מ"ליקוטי ביאורי המצוות לרמב"ם" בספר ויקרא פרק ה'

אני מבינה את העניין שדיבור יכול לגרור לגיטימציה ולנרמל חטאים, אבל השיטה הזו יכולה לגרום חלישות הדעת שבסופו של דבר שיוביל למעשים גרועים יותר, כי "אני בכל מקרה איש חטא ואנשים אחרים צדיקים.."

גם אין בעיה להעלות את הנושא בצורה מעצימה.

מה עושים, למה זה כל כך קשה וכולי

להעלות אותו בצורה סתמית לא נראה לי גורם לטוב המדובר.

מה הסיבה שהוא הועלה? לא שאלת .. 🤷🏻‍♂️

בצורה סתמית בלי מטרה

אם אני שואל את עצמי מהי הסיבה שבגללה פתחתי את השרשור, אני מגיע למסקנה שזה בשביל לעורר חשבון נפש. אז גם אם לא שאלתי שאלות נוספות המטרה כנראה היתה זהה.

נטו על איך זה מוצג. בצורה סתמית. זהו.

ולכתחילה, טענת שיש בעיה בעצם העלאת הנושא, ועכשיו זה רק בגלל איך שזה הוצג.

בשרשור אחר- כבר קרה שטעית בהבנת הדברים והתעקשת להמשיך להתווכח במקום להגיד טעיתי, חבל... אל תעשה את זה גם פה ..

 לפעמים אני מדבר בצורה שהיא לא עניינית. באמת זה לא דבר חיובי.

לגבי 'משפט שדה' - אני באמת מצטער שאתה חש ככה, אתה חושב שאני יכול לומר את אותו תוכן בצורה יותר נעימה? אני אשמח ללמוד (לא ציני)

שאני סה״כ מצפה שאם יש לך משהו להגיד תגיד אותו בכייף, רק תדע מתי הטיעון שלך כנראה לא חזק כמו שחשבת בהתחלה.. אתה מתמקד בבעיה אחת ואז כשהיא נסתרת אתה מעלה אחרת.. ככה אני חושב ..

כל חטא שנודע לרבים. וגורם להטעות אחרים בנוגע לדרך הראויה. והרי אתה מדבר כאן על שקר - שקר זה אומר הטעיה. רמאות. בלבול אחרים. - זה כבר לא רק בין אדם לבין קונו - זה בין אדם לציבור כולו. וכמה קשה תשובת הגנב - כי איך יחזיר כל הגניבות שכבר טבח ומכר. וכבר חלקו כולם ונהנו והשביעו את נפשם בגניבתו ושקרו. והאיש הזה, אין לו תקנה, מלבד ההסכמה להכניע עצמו תחת האמת - וכולי האי ואולי תועיל מקצת התשובה. ומי שבמקום להכניע עצמו - הולך ומצדיק את ההסתרה, וכיסוי השקר על ידי שקרים נוספים. או השתקת דוברי האמת. או כל דבר שאינו מעורר את האמת להיעלות ולקום - הרי זה חוטא, ומחטיא את הרבים.

במישהו שמפרש חטאים ביוזמתו.. כאן זו שאלה שאפשר להשיב עליה ואפשר שלא להשיב .

ועצם השיח בהם מעורר חוסר בושה.

אם יש מטרה מסויימת - דיבורים על הקשיים בכך, דיבור על אךי מתקנים - מדהים!

אם לא - למה העניין? זה מראה על חוסר בושה.

אין בעיה - דברו על זה! אבל חוסר הבושה הוא עניין רע.

לא כל דיבור על חטא משמעותו אי בושה במעשה. אנחנו חיים בחברה בוגרת שיודעת לשים את המצב כמות שהוא על השולחן ובריחה מהמציאות אף פעם לא הועילה לאף אחד . הדיון הזה נועד לעורר תהיות לגבי איפה אנחנו עומדים מבחינה רוחנית ומה עושים עם זה.

אז כן, יש לזה מטרה, גם אם לכתחילה לא כיוונתי לזה.

מקווה לשיח מפרה לטובת המטרה הראויה

לי עושה רושם שמשהו הקפיץ אותך ולא ברורה לי הסיבה ..

חוסר המטרה בפתיחת ההודעה.

 

כן, יש לי נטיה להחליק פרטים או לייפות את המציאות.

 

שקר חזיתי, בוטה, חד משמעי - לא חושב שיצא לי בתקופה האחרונה.

אתה לא יודע איך רוב המשקרים משקרים

בעצם אמרתי לאחיין שלי שכולם הולכים לישון שבורחת השמש
זה נחשב?

אם אני אשים את מה שרציתי כאן אז אשלח לך במסר

מאוד אהבתי חלק מהתגובות, אם כי לא היתה היענות כל כך גדולה בכדי להבין אם חלקכם שקרנים או לא

היו כאלה שהפציצו בתגובה חד משמעית, היו את אלו שהתפתלו וכתבו תגובה לא ישירה, היו כמובן את הציניים הנצחיים והיו את אלה שלא ברור אם הם עצמם הבינו אם הם משקרים או לא.. נחמד סה״כ חחח..

הגיע לי בדיוק במקום ובזמן הנכון, ריגש עד דמעות...

נחש מי על בני המשפחה, רק לשים לב שלא גולש לדברים שיכולים להתפרש כעלבונןת
אפשר גם טאבו עם הגדרות משפחותיות אן על חתן הבר מצווה
או שרלוק

על נחש מי חשבתי וגם חשבתי שזה בעייתי קצת מהסיבות שציינת וגם פחות מלמד אם הידע חסר- אפשר רק להשתמש בידע שקיים.
שרלוק אני לא מכירה - אם יש לך כוח וזמן לפרט - אשמח לשמוע!

(מוסיפה הבהרה - זה מיועד להיות מתנה - לא שכולם יהיו שם וישחקו יחד, אלא רק הבר-מצווה והמשפחה שלו.)

לוקחת מושגים שקשורים למשפחה, כותבת כל אחד על פתק נפרד, מתחת למושג את מציירת חץ לכיוון ימין או שמאל ולידו כותבת כמה צעדים צריך להתקדם, בנוסף את כותבת על כמה פתקים עצור,
מסדרים את הקלפים על הרצפה, בצורת מעגל או סתם בארבע שורות (לא קריטי) מחלקים את המשתתפים לכמה קבוצות ונותנים להם כמה דק' להסתכל על ההגדרות ולנסות לזכור (בד"כ כל משתתף מנסה 3-4 מילים ואז יחד זוכרים הכל) ואז הופכים את הקלפים.
כל קבוצה בתורה בוחרת קלף אקראי להתחיל ממנו ולהגיד מה הוא, אם היא זוכרת אותו היא מתקדמת לפי החיצים לקלף הבא וצריכה לנסות לזכור גם אותו ככה עד לקלף עצור או עד שהיא כבר מתבלבלת ולא מצליחה לזכור.
לפני שעוברים לתור של הקבוצה הבאה מוסיפים קלפים במקום הקלפים שגילו ונותנים חצי דקה לנסות לזכור, ככה שזה בעצם נהיה יותר קשה.
עד שנגמרים כל הקלפים

לא יודעת אם מתאים כמתנה, תחשבי
אם יש שאלות אז בכיף

כל פעם אאומרים (אם כולם נוכחים שולחים אותם לעמוד..) שמות של כמה אנשים במשפחה וצריך לנחש מה המכנה המשותף.

לדוגמא- 
כל מי שעוד לא היה לו ברמצווה

כל מי שגר בעיר

כל מי שעבר ניתוח

כל מי שיש לו רישיון נהיגה

כל מי שאוהב לשחק כדורסל

כל מי שאפעם לא עבר דירה

מי שעלה לארץ

מי שהיה בצבא

וכו.. 

דורש תכנון מראש

אל תגזים

כרית חימום למיקרוגל
טרמוס
כירבולית (אפשר עם שם רקום)
גרביים חמות מפנקות
אם זה מישו שאוהב לצלם אז יש במקסטוק סוג של מנורה כזו שמרכיבים על הפלאפון.
מתאים למי שעושה הרבה סלפים..
ובאותו הקשר- מקל סלפי עם /בלי שלט
מפיץ ריח של ללין
ספר תהילים
סידור
זה מה שעלה לי
לחברות, אם מתאים אז איזה מוצר שקשור לאיפור וטיפוח..

מפיץ ריח של ללין?
וחברה שלי לא אוהבת איפור
ולאחותי האיפור שלה יותר מידי יקר רק הסומק 200
וזה מעפן להביא לה משהו אחד .

לאח שלי אני צריכה משהו מתוחכם

קיבלתי עכשיו ליומולדת משולב עם מפיץ לאוטו וזה שימח אותי.
זה דברים שאני משתמשת🤷‍♀️
אמרת דברים לא יקרים...

מעניין איך זה נראה
חחח לא יקרים הכוונה לא בהכרח יקרים אלא עם משמעות

אלא כזה מתחנת דלק:


אני באופן אישי פחות מחבבת את של הרכב של ללין:

אם אני יביא להם את זה הלך עלי (; אבל את מושלמת ממש ממש תודה

לאח ספר נחמד 

או שתסרגי לו איזה כיפה

 

לאחות ולחברה - מה שאת היית רוצה לקבל

תודה (:

 (הם עדיין קיימים?)

אוזניות גם לא..
עוד רעיונות?

לאח\אחות

או איזה מאכל שהם אוהבים במיוחד, להכין בשבילם ולצרף בלונים\ מכתב\ פרח

אגב תכשיט יש כאלה שלא עולים הרבה ומאד יפים.

זה לא חייב להיות זהב אמיתי..

בושם

 

לחברה - עוגיות ביתיות ארוזות בקופסה יפה עם פתק וברכה מהלב.

ציור

ספר זה דבר ממש שווה

כרטיס להופעה שאוהבת...

דברים יפים לחדר

כרית מגניבה

כוס עם כיתוב מיוחד ובתוכה למלא שוקולדים (יש במקסטוק חמודים, יש של רביטל זאתי)

אם מחבבת כתיבה אפשר מחברת מעוצבת

או ציור אז סקצ'בוק ארוז יפה ועפרונות.

 

בקיצור מקווה שנתתי מספיק רעיונות

 

 

הבעיה היא אחותי
להכין לה אוכל היא לא תתלהב יודעת לבד
כרית היא לא תאהב ואני מבינה אותה .. גם אני לא אוהבת זה סתם הורס את העיצוב של החדר
תכשיט היא פחות לובשת אם לא זהב
שוקולד קניתי לה פעם קודמת משהו ליגה לא באמת אהבה
אני צריכה לחשוב על משהו ספציפי
עכשיו שאני חושבת על זה רק החודש היא לקחה לי 3 סוודרים חבל יכולתי להביא לה אותם מתנה .
בושם אין לי תקציב לשנאל


אני צריכה לחשוב על משהו יוצא דופן
אולי משהו עם ערך בשבילה ..
למשל אלבום של אנשים שקרובים אליה ..אבל כבר היא הכינה
משהו שחסר לה ..

שאת ככה מתאמצת לחשוב.
ולא סתם להביא משהו שקל לך להביא

תודה רבה

ללכת לישון באמת דורש ענווה!

לשחרר קצת הצורך לשלוט.

להיות לראות לחוות לנהל כל הזמן..

העצה הכי טובה, זה להבין שאתה כלום. מה אתה ? כלום.. מי אני? כלום... כמוכם.

ועכשיו ברצינות, בשביל להכנס למוד של ענווה. צריך דבר ראשון לא לרדוף אחרי העולם הזה.. להבין שהעולם הזה הוא כלום, לא יצא לך שום דבר מהתחרות הזו. דבר שני, להכניס לך כלל לחיים: כולנו נשמות, נשמות שרק רוצות לעשות טוב לכולם. כל מה שעושים לך רע, זה רק בגלל העולם החומרי והיצר.. ולכן אין מה לכעוס על אף אחד. עצה שלישית, לזכור שאתה תקבל כאלה פאדיחות בשמיים שיראו את כל העבירות שלך .. לאדם כזה צריכה להיות גאווה? תגיד תודה שלא תקבל מאסר עולם עם כל הבעיות שעשית כאן, ואני אומר את זה גם לעצמי.. זו הסתכלות נכונה .

סתם דוגמא כן? דוגמא מופרחת.. לא מהחיים עצמם.
אדם כותב עליך משהו, ואתה בתגובה- פותח מלא ניקים שמתחזים אליו ומשגע פורום שלם במשך כמה חודשים. ואחרי כל זה, עוד יש לך עזות דקדושה להמשיך לכתוב באותו פורום כאילו כלום.

אבל שוב זו דוגמא אחת תיאורטית.. יכולות להיות לך עוד מלא דוגמאות מחיי היומיום .

בעיקרון אני חושב שהדרך של להפוך את עצמי לאפס היא דרך לא נכונה. אני טוב ומלא בטוב אבל צריך לדעת לא להתגאות בכלום ולהבין שהכל מה'..
ולגבי העבודה שצריך, אהבתי ובעז''ה אשתדל! אשריך תודה רבה!

אומנם עשיתי את זה קצת הומוריסטי אבל יש בזה נקודות אמת שניסיתי להעביר. ומסכים איתך לגבי הגישה שאסור להפוך את עצמך לכלום.. לכל אדם יש כבוד בסיסי מעצם היותו נברא בצלם.. להכיר במעלות אבל בד בבד לדעת שהמעשים עצמם נגזרו עליך ולא אתה עשית אותם.

מניסיון, עבודה על המידות ושבירה של הרעות באופן רציף הופכת את זה לקל מאוד בהמשך, בהצלחה

מקווה שעזרתי

אתה לא מבין. הוא לא מתגאה. הוא רק רוצה להבין למה כולם אומרים לו שהוא אפס. אולי שילמד תניא, זה בטח יענה לו על כל השאלות.

הסיפורים האלה עושים לי -

כמו שכתבתי ל'חידוש' ול'בנות רבות עלי', אני נגד להאפיס את עצמי אלא להעלות את כל האחרים ואת ה'

בסוף דווקא בגלל שהנשמה היא טוב גדול זה מחייב.
אמור להיות לנו כבוד עצמי אבל מתוךמה שנמצא בנו ולא מתוך מה שאנחנו בעצמנו ​
אם דוד המלך אמר "ואנוכי תולעת ולא איש" מי אתה שתגיד שאתה איזה משו

יום אחד הגיע בחור חדש לישיבה והוא ידע על הדרך של האפסיות
התחיל ללכת בבית המדרש ולהגיד 'אני אפס, אני אפס'
שמעו אותו האברכים - אחד אמר לחברו תראה את הצעיר הזה, רק הגיע וכבר חושב שהוא משהו.

אני לא מאמין בלהאפיס את עצמי כי באמת אני אור גדול ומלא בטוב להיטיב. פשוט צריך לדעת להשתמש בזה ולהבין שכלום לא ממני והכל מה' יתברך לטובת העם שלו..

זה מה שכותב המסילת ישרים בביאור מידת הענווה...

שקודם כל אין בכלל מה להתגאות כי לכל אחד יש חסרונות, וכל אחד צריך ללמוד מאחרים מתישהו. וגם מי שלומד לבד כי יש לו שכל מבריק, זה כמו שציפור עפה כי יש לה כנפיים - ככה נבראת.. מה אתה מתלהב. נתנו לך את זה כי יש יעדו לך תפקיד ללמד אחרים.

אחרי כל זה הוא כותב
"וְאָמְנָם כָּל זֶה הוּא מִמַּה שֶּׁרָאוּי לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ מִי שֶׁיִּהְיֶה כְּאַבְרָהָם, כְּמֹשֶׁה, כְּאַהֲרֹן, כְּדָוִד וּשְׁאָר הַחֲסִידִים שֶׁזָּכַרְנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ, יְתוֹמֵי יְתוֹמִים – אֵין אָנוּ צְרִיכִים לְכָל זֶה, כִּי כְבָר יֵשׁ וָיֵשׁ אִתָּנוּ חֶסְרוֹנוֹת רַבִּים שֶׁאֵין צָרִיךְ עִיּוּן גָּדוֹל לִרְאוֹת פְּחִיתוּתֵנוּ, וְכָל חָכְמָתֵנוּ כְּאַיִן נֶחְשֶׁבֶת. כִּי הַיּוֹתֵר חָכָם גָּדוֹל שֶׁבֵּינֵינוּ אֵינוֹ כִּי אִם מִן תַּלְמִידֵי הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים.

וְזֶה מַה שֶּׁרָאוּי שֶׁנָּבִין וְנֵדַע בֶּאֱמֶת, וְלֹא יָזוּחַ עָלֵינוּ לִבֵּנוּ חִנָּם, אֶלָּא נַכִּיר שֶׁדַּעְתֵּנוּ קַלָּה וְשִׂכְלֵנוּ חַלָּשׁ עַד מְאֹד. הַסִּכְלוּת רַב בָּנוּ, וְהַטָּעוּת גּוֹבֶרֶת. וַאֲשֶׁר נֵדַע אוֹתוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מְעַט מִן הַמְעָט. אִם כֵּן וַדַּאי שֶׁאֵין רָאוּי לָנוּ הַהִנָּשֵׂא כְּלָל, אֶלָּא הַבּוֹשֶׁת וְהַשִּׁפְלוּת. וְזֶה פָּשׁוּט"

לכל מי שרוצה לעבוד על המידה הזו. יש גם ענווה מקולקלת וצריך לדעת איך, שם הוא מסביר את זה מצוין.

צריך לקרוא את כל הספר מהתחלה עד הסוף, וכמו שהוא כותב שם בהתחלה שזה אומנם נשמע בהתחלה מאוד שיטחי ומובן מאליו אבל הוא מחדש המון. ספר חובה

מוסיפה לנסות להבין שאין לך משהו בעולם שהוא משל עצמך.
החיים עצמם ניתנו לך במתנה, הכל אתה מקבל כל רגע וזה היה יכול להיות לא שלך.
זה לא ממך זה משהו שקיבלת לשימוש מסויים.
לא תמיד אנחנו משתמשים במתנות שקיבלנו למטרה שלשמה קיבלנו אותן, וגם כל מה שכן עושים- בשביל זה נוצרנו הרי.
ואם זה במבט על אחרים אז כנל הם קיבלו את מה שיש להם וככה זה צריך להיות. הכל עניין של תפקידים ולא של מישהו שעומד גבוה יותר ביחס למישהו אחר.

בעצם קצת חזרתי על מה שמבקש אמונה כתב😏

ללכת לבית מרקחת ולבקש מסמרים?

קודם כל מעצם השאלה זה מעיד שזה דיי מפריע לך והלוואי על כולם שבכלל יחשבו על זה 

אז קולהכבוד לך

 

אמממ

קודם כל חשוב מאוד שיהיה לך עין טובה על כולם זה הבייסיק לדעתי

אח"כ תבין ותפנים שכל אחד עם החבילה שלו ובאמת אין על מה להתגאות.

אני יכול לתת דוגמאות למצבים מסוימים לדוגמא אם שמת שחבר שלך אומר משהו לא נכון אז תלוי במצב, לא להעיר לו ולהגיד "טעית זה לא ככה זה ככה וככה" כל הדברים הקטנים האלה לדעתי זה מגביר את האשליה שאני יותר טוב ממנו

אז אני לדוגמא משתדל להימנע מזה עם חברים ועם אח שלי (לא שאני חושב שאני יותר מהם.. בתכלס הם עוקפים אותי בסיבוב)

אני מתכוון שכל מיני סיטואציות כאלה שיכלות לגרום לאגו שלך לגדול- להתרחק מזה כמו מאש

 

זה משיש לי בינתיים אם אזכר בעוד אכתוב בלי נדר

 

 

 

 

נ.ב 

לפני כמה שבועות אכלתי חציל מטוגן פעם ראשונה

ותאמת שזה לא נורא כמו שחשבתי

 

 

 

 

 

 

 

אורחות צדיקים שער הגאוה – ויקיטקסט

 

אורחות צדיקים שער הענוה – ויקיטקסט

 

ואז ליישם (זה החלק שיותר קשה)

אבל תחשוב איפה אתה יכול למשכן את הגאווה ולקבל ענווה בתמורה

 

כל עוד אתה מנסה להיפטר מהגאווה שלך ולקנות ענווה, אתה חי בתחושה שהגאווה ראויה לך והענווה איננה ראויה לך.

אז הנסיון לזרוק גאווה ולקנות ענווה מרגיל אותך לחשיבה הזאת.

תתחיל לחשוב איך לקנות גאווה ולא להיות עניו מדי

מה זה ענווה ומה זה גאווה

איך אפשר להינצל מגאווה?
אם האדם יתגאה, מה יצא כבר ממנו? לא יהיה כבר עם מה להתגאות.

 

יש שם עוד המון פנינים:

 

מה ענה הגראי"ל לגביר ששאל איך מתגברים ונותנים צדקה?
פשוט מכניסים את היד לכיס, ונותנים. העשירים לא מכירים את הקונץ הזה?

 

האם מותר לתקן רכב בג' השבועות, או עדיף לדחות זאת לאחר תשעה באב?
בוודאי לתקן. הרי בימים אלו מסוכן לנסוע עם זה.

 

מה ענה הגראי"ל לאב ששאל האם לשלוח את בנו לישיבה של בעלי כישרונות?
וכי סבור אתה שכישרון זה דבר מדבק?!
 
מה הגיב הגראי"ל כששמע על מסיבה מיוחדת שערכו לכבוד גביר שתרם סכום גדול למוסד?
כמה חבל שהגביר מכר את העולם הבא בעבור קורטוב של כבוד בעולם הזה.

 

מה ענה לבחור שביקש ממנו אישור לנסוע למירון בל"ג בעומר, בטענה כי אחותו כבר קנתה לו כרטיס נסיעה?
את הכסף כבר הפסדת, עכשיו אתה רוצה להפסיד גם את הזמן?
 
מה ענה לאברך שבא לשאול אותו איפה להיות ש"צ בראש השנה, בבית כנסת של אברכים שבו מתפלל, או בבית כנסת שרוצים לשלם לו?
אתה רוצה שאענה לך איזו תאווה להעדיף, תאוות הכבוד או תאוות הממון?
 
מה ענה לאברך שבא לבקש ממנו מחילה על שפגע בו?
מעולם לא הקפדתי עליך, ואפילו עשית לי טובה שגרמת לי ביזיונות, אך אני מבקש שלא תעשה טובה זו לאנשים אחרים.

זה בהחלט רשימה יפה.

עכשיו, בוא אני אעשה לך תרגיל - תירגול מעשי. כך נוהגים בכל נושא שלומדים.

כמה שאלות, מסוג הרשימה הזאת - אתה יכול להציג לעצמך כקושיות לחיים, אבל אינך יודע לענות לעצמך אלא תשובות שיהיו אוקסימורונים עבורך?

ראה, שאפילו את השאלה על ש"צ בראש השנה, אתה כנראה מבין את התשובה - ספק רב אם *אתה* הבנת מה הייתה השאלה.

צריך שמינית שבשמינית של גאווה.

באופן כללי מתמקדים בדבר הנכון ופחות במה חושבים עלי. והמעט גאווה שצריך זה לדעת שיש לי תפקיד וחשיבות מסויימת שבאה בעקבות הנשמה שלי והתפקיד

ולהזכיר שזה מתנה מהקב"ה. מתנה עם שליחות ויעוד. 
תודה ה'!!

אז זה מגיע לו

בנאדם שמתקשר בשביל רק לדבר ולספר וכו' (יותר מחמש -עשר דקות.  איך שרדת 3 שעות בכלל?)

 

ועוד יותר שאחרי שאלף פעם הסברתי לו שאין לי כוחות להקשיב יותר מידי

כשאני מאבד את הקשב או מנסה לסיים את השיחה הוא נעלב... 

(זו היתה שיחת עבודה. לא היו לי הרבה ברירות)

אם את מאוהבת בהטרלות - אין משמעות לטענה "זו הייתה שיחת עבודה"

מטלות של הלימודים. מתיש אותי רק לחשוב עליהם.

סער
על פי גוגל lens

וואי זה דבר גאוני החיפוש הזה.

איזה כיף לך! יפהפה שם!

נראה מדהים

כיף לך על הטיול ותודה על השיתוף בתמונות

כסף היא מתכת רכה מידי בשביל לעשות ממנה דברים, כך שתמיד היא סגסוגת (ברמות ניקיון שונות)
 

בערך העברי לא ראיתי, בערך באנגלית יש הפניות למקורות שחלקם בעברית.
וגוגל מתרגם מעולה.

אשקלון של הרב ערן טמיר ובית ים של הרב דוד הכהן

לפירוט אתה יכול לפנות אלי בפרטי.

 

בית אל זה מצריך ליישר קו עם רמה מאוד גבוה (באים שם לרוב חבר'ה עם רקע נרחב מאוד בלימוד), לא צריך לשלול ישר אבל חשוב לקחת את זה בחשבון. זה מאוד תלוי בך ובתחושה שלך, אין בזה תשובה כן או לא. יש מי שבאופי שלו יהיה לו טוב להתמודד ברמות גבוהות ולטפס לאט לאט ויש מי שלא. בשבוש מקבלים קצת יותר תמונה מבחינת "איפה זה ביחס אלי". אין תחליף בלהיות במקום ולהרגיש את האווירה ולהבין מה זה בשבילך.

 

לגבי אשקלון אני אבדוק, ולגבי בת ים, אני גר בבת ים ויוצא לי להיות הרבה בישיבה לכן הרב שלי (שהוא גם מלמד בישיבה בבת ים) אמר לי שבשנים הראשונות של הישיבה אני צריך לצאת מבת ים ולכן בת ים זה לא כול כך אופצייה.

ושוב פעם תודה רבה על התשובה, אני אברר לגבי אשקלון.

שבשביעית הולכים לשבוש בישיבה שאתה לא רוצה להיות בא..
לדעתי חבל שכבר עכשיו תתחיל עם ההתלבטויות יהיה לך מספיק זמן שנה הבאה.
לכן גם לא באמת חשוב לאיפה תלך לשבוש עכשיו.

בקשר לבית אל- ביחס לגודל שלה בהחלט יש יחס אישי, אבל לא חושב שבאותה רמה כמו ישיבה קטנה.

אבל למה?

התלבטות לא מחייבת לייצר כאב ראש.. להיפך, ככל שאתה עושה את זה יותר מוקדם את ככה אתה פנוי לבירור פנימי ואמיתי מול עצמך.

לדעתי צריך קודם כל לעשות בירור עם עצמך- מה השאיפות להמשך החיים איזה סגנון מתאים לי וכו' ורק אז לבדוק איזו ישיבה מתאימה לי.
לפני שהולכים לבדוק ישיבה צריך לדעת מה רוצים לבדוק שם.
שבושים בשביעית נועדו רק בשביל לרחרח, להתחיל להכיר קצת מה זה אומר בכלל ישיבה.

ואיך עושים "בירור עם עצמי"? אפשר לעשות את זה במיליון דרכים.. אחת מהם לראות ישיבות שונות שאתה גם יכול להתחבר אליהם. 

מי אמר שהפרדיגמה שאתה מציג היא נכונה בצורה בלעדית? מי שהמציא את הרעיון של שבושים בשביעית קבע מה מטרתם ומאז זה לא ניתן לשינוי/ערעור? מה מחזיק את הכלל הזה? אם יש בחור שהוא רציני ויודע את הכיוון והשאיפות שלו כבר בשביעית, שיעוף על זה!!!

אז קצת מוזר לי שאתה אומר שהרמה הלימודית שלך נמוכה. בכל מקרה, יש לך שנה וחצי להעלות את הרמה.

אגב, הרבה אנשים הגיעו ברמה נמוכה והתקדמו מאד. במקרים רבים אפשר לקפוץ רמות עם התמדה.

שהפעם הראשונה שפתחתי ספר לימוד מרצוני היה לפני כמה חודשים, ולצערי גם מצד הבית ספר לא זכיתי ללימודי קודש כול כך, אני לומד בתיכון דתי עם בקושי שעות קודש ובלי גמרא בכלל.

אז כן, אני מתכנן להשקיע בשנה וחצי הבאות בלימוד תורה, אבל אני לא יודע עד לאיזה רמה אני אגיע.

ואל תדאג, שנה וחצי זה המון זמן

לא הייתי ממליץ להיכנס להתלבטויות כבר בשביעית.

חבל שזה יטריד אותך כבר עכשיו. חכה, זה עוד יגיע..

אבל אפשר בהחלט ללכת לטעום קצת מהעולם הזה, להכיר ולהתחבר למקומות..

זה יכול לעשות לך טוב כבר בהווה

 

דבר שני, אתה לא יודע כמה אפשר ללמוד ולהתקדם בשנה וחצי!

תקבע לך לימודים יומיים בשעות קבועות, בנושאים שאתה רוצה לקבל בהם רקע, ולאט לאט תיכנס לזה [בניחותא כמובן, לפי העניין, אל תלחץ את עצמך יותר מידי].

 

והרב שלך כבר יכוון אותך בשנה הבאה לבדוק ישיבות ספציפיות. אני מעריך שהוא מבין יותר את הכיוון שלך, ומה יכול להתאים לך יותר. 

בינתיים מוזמן לבוא לסופ"ש, ולחצאי שבוע בישיבות, ולהבין קצת יותר איך הדברים עובדים, ואיך האווירה והסביבה.

 

ישר כח, ושיהיה בהצלחה רבה!!

שתזכה לחיבור אמיתי ועמוק לתורה הקדושה, שתשמח בה, ושתזכה לגלות בה עוד ועוד!

 

 

דבר שני הוא נימק את הבקשה לישיבה קטנה בכך שרוצה יחס אישי, זה יש שם.

 

היא נראת לי ישיבה רצינית, אבל יש בה חסידות.

מישהו יודע איך החסידות מתבטאת בישיבה? יש סדר חסידות?

ואולי למישהו יש עוד פרטים על הישיבה?

אני חושב שישיבת רמות יכולה לענות על הקריטריונים שכתבת.
ישיבה מאוד משפחתית, עם אפשרות ללימוד של נושאים שונים ברמות שונות...

ביחס לשאיפה להיות תלמיד חכם, שאיפה יפה, ולדעתי הכי משמעותי שתקבע לעצמך יעדים בלימוד, תהיה רציני בזה ושתהיה עם חברה טובה וטוב לך במקום בו אתה לומד.

בהצלחה

כמובן שיהיה קשה, אבל אם אתה בא בתודעה של רצון להתקדם ולא מפריע לך הקושי אז אתה תמצא את עצמך בכל מקום יעדיף לך לבחור מקום איכותי.
תוך חודש חודשיים של מאמץ אתה יכול לסגור את הפער ברמת לימוד (בידע זה יקח יותר זמן).

העולם היום באופן כללי עדין יותר אז הפער בין מלאכה למנוחה פחות מורגש, אבל עצם הגדרת המלאכה לא השתנתה (למשל הגדרת בישול זה ריכוך דבר קשה, לא משנה כמה (מעט) מאמץ נדרש בשביל זה.

פרטי ההלכות אולי שונים, אבל העקרונות שיצרו את הםרטים רלוונטים גם בימינו

תודה על התגובות.

אבל עדיין לא הבנתי...

יש מטרות לאיסורים. למשל - אסור לרצוח. למה? כי אסור שבגללך בן אדם יעבור ממצב חי למצב מת. ולכן אסור למשל להכניס למישהו סכין לתוך הלב.

אבל אם עוד 100 שנה הטכנולוגיות מאד יתקדמו ולכל אדם יהיה מכונת הדפסת לב אישית בבית וטכניקה פשוטה שלוקחת 2-3 דקות להחלפת הלב בהצלחה ועלויות החומרים יהיו 2-3 שקלים וזה יהיה משהו פשוט שכל אחד יוכל לעשות, אז לפי דעתי הפעולה של הכנסת סכין למישהו ללב כבר לא תוגדר כאיסור של לא תרצח, לכל היותר סוג של הכאה, כי זה כבר לא עושה את הפעולה של העברת אדם ממצב חי למצב מת.

אז השאלה היא - העולם שונה בתכלית מהעולם שלפני אלפי שנים, אם עוברים אחד אחד על ההלכות השונות, האם בוודאות כל אחת ממלאת את הייעוד המקורי שלה?

בדוגמא שנתתי - עוד מאה שנה אם יעברו על הפעולה של הכנסת סכין ללב - אז יוכלו לבטל את זה כאיסור (לפחות האיסור של לא תרצח).

באופן כללי הטעם הכי פשוט של כל המצוות זה לעשות את רצון ה', ולפי זה אין "תאריך תפוגה" לאף אחת מהמצוות כי רצון ה' לא משתנה.
אחרי האמירה הזו, אנחנו באים ומנסים לתת טעם יותר מובן למצוות כדי שלנו יהיה יותר קל לקיים אותן. הטעם הזה הוא השלב השני, הוא לא וודאי ולא בגללו אנחנו מקיימים מצוות.
בדוגמא שנתת הטעם הוא שאסור להרוג אדם, אבל באותה מידה הטעם יכול להיות למנוע מהאדם להיות אכזרי ואז הטעם נשאר רלוונטי.

אם אתה רוצה להשקיע ולראות דוגמא להסברה מקיפה על טעמי מצוות, אתה יכול ללמוד את "חזון הצמחונות והשלום" של הרב קוק זצ"ל.

בהצלחה

בשבת למשל אסור לבשל. ז"א אסור לבצע פעולה שתוצאתה בישול. התוצאה של הבישול היום לא שונה מהותית מהבישול של פעם.

בדיוק כמו רצח - האיסור הוא לעשות פעולה שתוצאתה שהאדם השני ימות. זה לא משנה אם אתה צלף או שאתה מרעיל אותו.

 

כשבאים לבחון רלוונטיות של הלכה צריך להבין מה האיסור.

בשבת נאסרה הדלקת אש. ההסברים והטעמים באים בדיעבד, והם לא יכולים וגם לא אמורים להתאים במאה אחוז להלכה (למשל הטעמים שהראשונים נותנים למצוות מסויימות לא מתאימות בדיוק לכל פרטי ההלכה, אלא לכלליות המצווה).
בבשר בחלב נאסר לאכול אותם ביחד - ולכן מי שאכל גבינה קשה שמשאירה טעם להרבה זמן/לוקח לה הרבה זמן להתעכל, אז צריך להמתין שש שעות לפני אכילת בשר (אאלט הגבינה הצהובה היום פשוט מוקשה באופן מלאכותי ולכן אין לה את הדין הזה, זה לא שיש שינוי במציאות).

מה שחשוב זה מה התקבל בעם ישראל

בהלכה התקבל שמתייחסים היום למלאכות באותה צורה. יש היגיון בהכרעה הזאת: חז"ל שמו דגש על התוצאה ולא על המאמץ, ה' הפסיק 'ליצור' ביום השביעי ולכן ההמנעות מ'יצירה' מזכירה לנו את זה, ובכלל היהדות אוהבת המשכיות

זה לא אומר שאי אפשר לטעון אחרת; אבל עם ישראל (וה' שמשגיח עליו) החליטו כרגע אחרת

נניח שקיים כלל מסוים שאמור לחול במקרה מסוים.

ואז אתה מראה שקיים שינוי מציאותי בין המקרה של ימינו (שלכאורה דומה למקרה של פעם אבל למעשה שונה מהותית) לבין מה שהכלל מדבר עליו.

ולכן רוצה לטעון :

א:

1. שצריך לעדכן את הכלל: ?

• א. לבטלו לגמרי? כי כבר לא תקף ביומיום.
• ב. להרחיב ולהחיל אותו על המקרה הדומה בימינו?
• ג. להחליף ולהחיל אותו רק על המקרה של ימינו ולבטל את המקרה של פעם הלא נפוץ.
• ד. משהו אחר.

2. לחיות כרגיל לפי הכלל הישן ולהשאיר אותו תקף לאותם דינים וכלפי כל מה שהוא לא תקף עבורם, לא להחיל אותו.

3. משהו אחר.

 

כמו כן,

אתה צריך להתייחס כיצד אתה רואה את הדימיון או השוני בין המקרים, וכיצד אתה מבין את טעמי הכללים ולדעת האם הם תקפים או שלא חלים או שלא על המקרים השונים.

כמו כן, מקור ודיני הסמכות של הכללים והפרשנות וכו'.

 

לתחושתי אם הבנתי אתה הולך על כיוון של 1.א. ונותן דוג' מ2.

חז"ל בגמרא (יש עוד שלבים לפני ההגעה לשם אבל אני יתחיל להסביר מפה) הסבירו לנו איך נלמדו מהתורה הפרטים של כל איסורי שבת, אחרי כמה דורות כשהשפה והמציאות השתנתה מספיק באו הראשונים והסבירו לנו את דברי הגמרא (בתוך הראשונים לפעמים ואפילו בד"כ יש מחלוקות באיך להסביר את דברי הגמרא), אחריהם קמו אחרונים והסבירו את דברי הראשונים וכן הלאה כל דור וחכמיו שהסבירו מה הייתה כוונת חכמי הדור הקודם.

עכשיו איך אנחנו יודעים שלא הייתה טעות בהעברת המסורת על הפרטים? באמצעות שני כלים, כלי ראשון זה שהתלמידי חכמים בכל דור למדו אצל קודמיהם ומי שהיו בעלי ההבנה וכישרון ההסבר הכי טובים הפכו לגדולי הדור הבא וכן הלאה. הכלי השני שבו משתמשים כדי להסביר את המציאות שהייתה אז היא "לדמויי מילתא למילתא", מה הכוונה? שבשביל להיות תלמיד חכם גדול אתה צריך להבין כל כך לעומק את כוונת הגמרא ומפרשיה שתוכל להבחין מה הן הנקודות העיקריות שבאה הגמרא ללמד אותנו ולמה הן דומות במציאות הנוכחית.

ולכן בזכות סיעתא דשמייא של השגחה על מסורת התורה ושמירה על המסורת אנחנו יודעים שמה שאנחנו עושים היום הוא רצון ה'.

 

וכן, כשמבקשים ממני ואני יכולה (וגם לא ממש יכולה כמו היום שיש לי השבוע 3 מבחנים יום אחרי יום,כולל מחר)

אני הולכת.

 

 

 

 

 

אבל זאת בעיה כללית

זה לא הגיוני שכמעט כל יומיים מישהי אחרת מתחננת למחליפה ולא מוצאת

את יכולה להחליף גננת?

 

אולי תעשי הסבת מקצוע?

הפיתרון הוא אחד ויחיד:
עושים מה שעושים - העיקר שלוקחים בחשבון שאתה תציף!

ומלמדים את ההורים להיות בני אדם, להעריך ולומר תודה
ומזכירים להם שתפקיד חינוך הילדים הוא קודם כל עליהם.

בדור הזה.
אז יהיו מלמדים לחלק מהיום.

לא יודעת מה המצב בגני חובה

הילד.

ולפחות שהתגמול יהיה כיאה לתפקיד חשוב
סייעות מרוויחות ממש קצת והעבודה שוחקת

לא גננת, אבל מכירה את העבודה והתנאים

וזה מתאים לה,

אבל פשוט התיגמול ממש נמוך,

שכמעט כולן מעדיפות מקצועות אחרים

לא משקיעה ומעבירה את היום העיקר לסמן וי?

ואפילו חושבת שאני אלופה בתפקיד הזה יותר מבכל תקפיד אחר

ובכל זאת פרשתי.

והעבודה היא לא סבבה, היא מאוד קשה ותובענית ודורשת.
אבל מי שאוהבת אז גם נהנת מזה על הדרך.

אמרתי את מה שאמרתי מהצד שלי, של סייעת מחליפה 

אבל לא יהיה כיף לחלק מההורים..

חח סורי הייתי חייבת

 

וברצינות, נחיה ונראה.. לא נראה לי באמת יש דרך לדעת

כן 

מאז ומתמיד בני ישראל היו חפיפניקים

 

 

 

 

 

 

עמ"י קשה עורף מאז ומעולם. ואם לדור אחד זה מתבטא בזריקת סממנים או חוקים... זה כי דור שלם מעדיף גיהינום על פני גן עדן של פשרה

תנ"ך

 

 

עיין שם

ותבין שנדירים הדורות שהיינו "בסדר"

אני ממש ממש לא אוהב לקטרג על עם ישראל, אבל זה כתוב שחור על גבי לבן מאות פעמים בתנ"ך.

ויש בזה משהו עומק כי זה אומר שאהבה בינינו לבין השם לא תלויה בדבר ח"ו

"ויש בזה משהו עומק כי זה אומר שאהבה בינינו לבין השם לא תלויה בדבר ח"ו"- ציטוט שלך- מסכימה מאוד וזה קצת מראה שאנחנו יוצאים מאותה נקודת הנחה, והחילוק הוא יותר לגבי הנהגה ומבט מול דברים שקורים בשטח

את לא מבינה - הוא מעוניין להציג את עמדתו. גם בכל הטרלה שתהיה - זה לא מרתיע אותו מלהמשתמש בכל אופציה של הטרלה שתאפשר לו להציג את עמדתו. לא במקרה, ולא בלי מטרה, הוא כתב בכותרת "שוטה עונה". המטרה הייתה, שכל מה שתגידי - ואם בסוף צועני שזה לא טוב כן טוב מי יודע מה טוב וכולי. הוא כביכול לא אשם. אבל מה לעשות שאי אפשר כביכול לענות תשובה ברורה ונכונה או הגיונית. אבל "שוטה עונה" כי זו התשובה הטובה ביותר שתקבלי, כביכול, ומה שאומר השוטה - הוא כביכול מבין: את שייכת לעם של שוטים! - ולכן השוטה יודע את התשובה יותר טוב מכולם, כביכול. וזה גם מוצדק, כביכול, כי נבואה וניתנה וכו'. ועוד ועוד רעיונות שהוא יקריץ לך מכל הבא לרעיונותיו ושגיונותיו. אם בסוף זה יעזור להציג את עמדתו ה'נכונה' כביכול.

מה שכתבת בפיסקה האחרונה - מראה כמה אתה לא מבין מהי 'מסורתיות'. ואם יש סיבה שה'מסורתיות' תיפגע. ועם ישראל בכלל. - זה יהיה בגלל אנשים כמוך, שמציגים בזדון את המסורתיים האנשים חסרי קשר לתרבות יהודית. עם 'עילה' כביכול, שאתה בסך הכל מנסה 'להעמיד אותם במקום'.

אני חושבת שבשביל לענות על זה תשובה נצטרך לחקור את המגזר הזה מבחינה סוציולוגית.
אני מכירה את הציבור החרדי והדתי בשביל להבין מה יכול לקרות להם, אבל את הציבור הזה אני פחות מכירה.
אבל סביר שככל שגדל המרחק לסבתא המרוקאית- כך גדל הריחוק מה'.
אותם מסורתיים מחוברים ליהדות ברגש, רגש של בית, רגש של משפחה, אבל ככל שיתקדמו הדורות ואף אחד לא יזכור שהיה בית כזה שביום שישי סבתא הייתה מכינה חריימה וכל המשפחה הייתה יושבת סביב השולחן וכולם היו מתנתקים לרגע מהעיסוקים שלהם ועוצרים לכבוד שבת שלא בטוח שיש לה ערך שכלי בעיני חלקם אבל ערך נוסטלגי וודאי שיש...
ימים יגידו, הלוואי שאתבדה.

היא האחרונה בשרשרת הדורות שלו אלו שהנחילו את האמונה

יוצא שהילדים שלה כן ספגו את הערכים האלה, אבל השאלה היא אם הילדים שלה ינחילו את הערכים האלה לילדיהם.

בהשוואה לסבתא המרוקאית כמובן שלא, אבל נראה שכן חלק מהערכים יועברו.

מה גם שהיום רוב הציבור הוא מסורתי (יש מחקרים על זה)

אז אלא אם כן תהיה פה רפורמה חילונית סטייל ארה"ב, לא חושב שזה ישתנה ב"ה.

והיום יש מגזר חדש של מסורתיים שבאורות מהרב יגאל כהן ושניר גואטה, אלו מסורתיים ברמה גבוהה ממש לדעתי.

אז נכון הם לא בעלי תשובה קלאסים, אבל הם על התפר, ויש להם אמונה עצומה.

 

 

לא יודע אם זה כלבים משוטטים אבל אם לא וזה כלבים ששייכים למישו אז זה עוד יותר מזעזע

איפה שאני גר יש תופעה כזאת שמשחררים את הכלבים ולא אכפת להם אם יתקפו אנשים או אפילו ילדים

והתירוץ שלהם זה " לאא הכלב שלנו כלב טוב הוא לא עושה כלוםםם מאתה נלחץץ"

-מבחינתי אנשים כאלה הם המיץ של הזבל

 

 

 

אז אל תשווה אפילו.. 

ולא מבין את האימרה..

כאילו אין יהודים שרעים יותר מערבים או הפוך

מחילה ממש על התקיפות אבל זה משגע אותי לשמוע דברים כאלה

אבל מה לעשות שיש גויים יותר טובים מיהודים 

כמובן שלא ככלל.. אבל יש

אבל אם אתה אומר משהו אז מן הראוי שתסביר למה אתה חושב ככה

כי מאוחר.. אבל @ממלא כל עלמין כתבה יפה ומחזק לגמרי מה שאמרה ומוסיף על זה שהדבר הכי נורא הוא להגיד שיש דבר כזה שגוי שכולו תכלית הרשעה ורעה הוא יותר טוב מיהודי אפילו הגרוע שבנו אם יש כזה חס וחלילה

זה ישמע מתיפייף רצח מצדי אבל באמת שזה צרם לי..

"גוי שכולו תכלית הרשעה ורעה"  - באמת? 

כל הגוים רשעים ארורים? 

 

להזכירך גוים הם גם בני אדם

אה ו.. נראה לי שגם אותם השם ברא.

אז לומר על משהו שהשם יצר שכל כולו רוע זה נשמע לי קצת רחוק.

 

נכון הגוים עשו לנו חיים לא פשוטים והנביאים מוחים על זה בישעיהו נג, תרי עשר ועוד מלא מקומות

אבל המון מהם, ונראה לי שלא מוגזם לומר שהיום יש חזקה שרוב הגוים "בסדר" (לפחות יותר בסדר מפעם)

 

ויש ראיות למכבר בתנך על הנושא הזה

זוכר את כורש? אותו מלך גוי עובד אלילים..?

 

אז כן הוא.. השם מכנה אותו משיח רחמונא ליצלן.. איך יכול להיות שהגוי הזה שמלא ברשע השם מכנה אותו משיח כמו דוד המלך להבדיל?!

כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וּמָתְנֵי מְלָכִים אֲפַתֵּחַ לִפְתֹּחַ לְפָנָיו דְּלָתַיִם וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ.(ישעיהו מה א)
 

אבל לדעתי מה שאתה אומר הוא פגם גדול מאד בעם ישראל..

ובסדר אז לא כל הגויים רשעים אני מוכן להסכים לזה.. אבל גם גוי שהוא חסיד אומות העולם הכי גדול שיש לא מתקרב. למדרגה של יהודי

אתה אומר דברים מעורפלים בלי הסברים

 

נראה לי שאתה מתכוון מבחינה פנימית אמרתי כבר ל@ממלא כל עלמין שמסכים שנשמה של יהודי זה הרבה מעל נשמה של גוי צדיק ככל שיהיה

 

אבל וזה אבל גדול

יש מציאות שגוי מבחינת מעשים יהיה יותר מוסרי מיהודי רע

אין פה שום לשון הרע זה חלק מהמציאות

וחאלס כבר עם הדיון המציק והמגוחך הזה

ניצלוש של החיים על נושא מטופש לילט

אבל תדע שהלכתית מה שאתה אומר עלול להיות איסור לשון הרע חמור מאוד

לדעתי הוצאת שם רע אבל אנחנו חלוקים בזה כנראה

בעיקר כשמדובר בעמ"י... גם לשוה"ר על ציבור שלם וגם קטרוג על ישראל... נראה לי לא נכון לדבר כך אפילו אני כלפי עצמי. ולא ביני לביני.

ז"א זו לא אמת לדבר כך על יהודים, לא בגלל שראוי לראות טוב וכו' וכו', זה פשוט לא אמיתי להציג יהודים בצורה צדדית כזו.

ו- "ישראל שחטא ישראל הוא..."

 

 

** הדברים האלה הם גם ביחס לעצמי כי גם אני נתקלת באמירות שלי שהן בעייתיות בהקשר הזה, ויותר ויותר בהיר לי לאחרונה שזה עלול להיות ממש איסור ועצם הדיבור שלי מפריע למטרה הגדולה שלי ושל כולנו כאן

עמ"י זה קודם כל עם ה' וזה מתייחס לכל יהודי בימין או בשמאל ביוש או בערים... ובכלל עצם זה שהוא כאן אחרי 2000 שנה מלמד על שרשרת עצומה של יהודים ששמרו על זהותם היהודית. אז קודם כל- עם ה', עם קדוש. בכלל ובפרטים. אח"כ גם אפשר לדעת שיש כאלה ואחרים שטועים ועושים רעות כאלה ואחרות.... אבל זה לא מתיר לדעתי לומר שיש מציאות של יהודים רעים. בטח לא לומר שיש איזשהו ערבי ללא צל של נשמה אלוקית שיכול להתקרב לרמתם

 

מפאת העובדה שלא התייחסתי לאדם ספציפי, או זרם מסוים.

אמרתי מצב קיים, יש גויים שהם יותר מוסריים אם תרצה, מיהודים מסויימים.

כן כואב לשמוע את זה, אבל זו המציאות, ולומר שזה לא קיים כי אנחנו יהודים והשם אוהב אותנו זה לדעתי דיי ילדותי.

לפונקציה של "את מי השם אוהב יותר" אין שום חשיבות בנושא הזה.

 

אולי אתם מתכוונים שמבחינה פנימית, ליהודי יש יותר פוטנציאל להגיע למקומות עליונים יותר זה לגמרי נכון, 

או אולי מבחינה שהנשמה של יהודי גדולה יותר משל גוי.

 

אני התכוונתי מבחינה מוסרית, שיכול להיות גוי שהוא יותר טוב מיהודי, לא מבין מה כ"כ קשה לקבל את זה..

 

אתה יכול לחלוק עלי. בכל אופן די ברור לי שזה לא מקדם לשום מקום

ולשם הדיוק- שנינו מבינים שמציאות של חטא קיימת והיא חמורה וגם נגדה יש להלחם. אבל לומר על יהודי שהוא רע והוא פחות מגוי זה מעוות... ומעוות שלא יכול לתקון לדעתי.

למה?

אם אני אצטט אותך "אולי מבחינה שהנשמה של יהודי גדולה יותר משל גוי."- זו סיבה טובה

לא רק טובה, אלא הופכת את הקערה.

 

** אני בת

למה שהתכוונתי

כי אני התכוונתי מבחינה מוסרית לא מבחינה פנימית של נשמה וכו..

 

את* (סורי שלא שמתי לב)

מסכימה אבל שיש מציאות שגוי יותר מוסרי מיהודי?

לא חייבת להסכים, אבל לזה התכוונתי וכמובן שאת יכולה לחלוק.

 

אני לא חזק כמו כל מיני ניקים פו במקורות חז"ל 

אבל נראה לי שמה שאני אומר זה לא חידוש

יש מוסר אלוקי שגוי לא יכול לגעת בו כי אין בו את הנשמה בשביל זה.

זה לא סתם שנא' "תורה בגויים אל תאמין"- תורה בגויים זה מוסר, ויהודי לא יכול לעמוד בקנה 1 עם המוסר של הגוי. לא רק כי הוא חסר אלא כי הוא לא יכול להגיע לרמה האלוקית שהיהודי מטבעו ישאף אליה, כי לו יש נשמה ולגוי אין. (יש דעות שונות בזה ויש מצב כזה שלגויים יש נשמה, אבל הם מאוד ספציפיים ולא נראלי שאתה מדבר עליהם- גויים שנזרקת בהם נשמה מדור לדור ומסיבות שונות- בלעם וכדו', לי היה ניכר בשאתה מדבר על ראאד, אחמד ומוסטפה כאלה ואחרים)

עכשיו אני לא חושבת שהטענה שלך על מוסריות של גוי בכלל תופסת במציאות. אתה יכול לומר שגויים יכולים לשאוף לאורח חיים תקין, לחיי חברה מאוזנים כדי שלא יהיה כאוס... אבל קשה לטעון שיש הרבה גויים מוסריים. אם היו הרבה כאלה לא היינו חוזים במציאות כפי שהיא נגלית לעינינו. וגם ידוע לנו שלגויים אין את הנשמה וזה הכלי ששואף בכלל להגיע לחיי מוסר (מוסר אלוקי, כמו שנאמר "מוסר ה'"). 

יכולה להסכים שמוסטפה התושב הפשוט מחפש בסה"כ לקיים חיים הגיוניים עם פרנסה וחיי מחיה סבירים ולא ישתתף אידאולוגית במהומות ובפיגועים. לא כי הוא מוסרי, אלא כי הוא איש פשוט שרוצה לקיים חיים נורמטיביים. זה מה שמשחק שם תפקיד פחות או יותר. אם היה לו מעט זמן או שהוא היה חווה את הדברים כך שאין לו מה להפסיד ואולי אפילו ירוויח הוא היה גם רוצח, אבל מה- הוא רוצה חיים שקטים ונורמטיביים רחוקים מדם ורעש ובלאגן וסבל.

 

לא כ"כ ברור לי מאיפה הגעת להנחת מוצא שהנשמה היא המוסר..

"יש מוסר אלוקי שגוי לא יכול לגעת בו כי אין בו את הנשמה בשביל זה."

-כחלק מהמוסר האלוקי השם מצפה מהגוי לשמור 7 מצוות בני נח ובכללם את מצוות הדינים שהיא מצווה שמצופה מהגוי עצמו לשמור עליה על פי מערכת המוסר שקיימת באזור שלו.

 

 

"לא רק כי הוא חסר אלא כי הוא לא יכול להגיע לרמה האלוקית שהיהודי מטבעו ישאף אליה, כי לו יש נשמה ולגוי אין"    שאת אומרת רמה אלוקית למה את מתכוונת? נבואה? כי אם כן יש על זה כבר מחלוקת לא קטנה בראשונים.

ולגבי ההנחת מוצא שלגוי אין נשמה זו גם טעות המונית שמעתי פעם את הרב אורי שרקי מסביר מה המקור של הטעות הזאת, לא יכול למצוא את זה עכשיו.

 

"עכשיו אני לא חושבת שהטענה שלך על מוסריות של גוי בכלל תופסת במציאות. אתה יכול לומר שגויים יכולים לשאוף לאורח חיים תקין, לחיי חברה מאוזנים כדי שלא יהיה כאוס... אבל קשה לטעון שיש הרבה גויים מוסריים. אם היו הרבה כאלה לא היינו חוזים במציאות כפי שהיא נגלית לעינינו."

 

-גופא קשיא.. מצד אחד את אומרת שיש חיי חברה מאוזנים בלי כאוס, ומצד שני את אומרת שלא יכול להיות שיש הרבה גויים מוסריים, כי אם היו הרבה כאלה לא היינו חוזים במציאות כפי שהיא נגלית לעינינו

 

מה הבעיה עם המציאות "שנגלית לעינינו" היום..? יש שלום עולמי כבר מאז המלחמה הגדולה חיים בהרמוניה מסוימת זה לא היה ככה משחר האנושות. הלא חז"ל אמרו שאלמלא מורא מלכות איש את רעהו חיים בלעו.. זה ממש לא המצב היום.. והרב קוק מזכיר את ההשתלמות האנושית הזאת שאנחנו חווים אז לא ירדתי לסוף דעתך עדיין..

 

ושוב אומר את מה שכבר אמרתי מי יודע כמה פעמים כבר.. יש גוים שעשו מעשים טובים ולא פגעו בזבוב כל חייהם, ויש יהודים שבדיוק הפוך אמנם יש להם נשמה אלוקית גדולה משל הגוי (שגם לו יש נשמה) *אבל* אותו יהודי בחר במהלך חייו רק לפגוע ולעשות דברים לא מוסריים (וכשאני אומר מוסר אני מתכוון למוסר האנושי הפשוט)  אותו מוסר שבגינו גם תינוק שנשבה נענש אם עובר עליו.

זה לא מצב תיאורטי זו מציאות קיימת יש אנשים כאלה - זה הכל

 

 

 

מוסר זה לא מקבילה של חיי חברה מאוזנים והימנעות מכאוס. אלה 2 דברים שונים.

והמוסר האלוקי שאני מדברת עליו והחילוק בין מוסר טבעי לאלוקי מוזכר באורות התשובה ממש בהתחלה.

שם הרב מחלק את סוגי התשובה ל3 נראלי.

אולי אני אמשיך לגבי הטיעונים האחרים, כרגע נדמה לי שהרבה נעוץ בטרמינולוגיה שונה.

ובדברים כאלה התקיפות די במקומה

כלבים משוטטים, ואז הבנתי שהם כנראה באמת משוטטים, כמו הילדים של הבני דודים שמסתובבים פה בכבישים בין הכפרים והישובים כי אמא שלהם יודעת שאיפה שהם לא יסתובבו הם יחזרו הביתה, כי לא אני ולא אף יהודי ניגע בהם לרעה, כנראה שהם ככ סומכים עלינו עד שהם שולחים גם את הכלבים שלהם (שבתמונה נראים יותר מטופחים מהילדים שאני רואה אז באמת נראה הקרבה)

ואם שאלת למה זה קשור, אמנם לא בהכרח קשור אבל זו עובדה שילדון בן 3 עם כל החברים שלו יכול לשחק בכביש בין הישובים והכפרים, ולא יאונה לו כל רע, כי אנחנו יהודים! והם יודעים היטב מי אנחנו ולכן הם ככ סומכים עלינו

ואמא שלי מתה מפחד כשירדנו כילדים למעיין קרוב לישוב בשבת כי אולי לא נצא מזה בחיים....

עכשיו תגיד לי מה ההבדל בין יהודים לערבים והאם ניתן לקרוא ליהודים כלשהם המיץ שבזבל (אפילו לשמאלן הגדול שבהם, תסתכל עמוק בעיניים ותראה כמה הוא יהודי וכמה הוא מחפש אמת בפעילות שלו בכפר בורין... פוגשת כאלה הרבה בעבודה והם פשוט אחים שלי, טועים ואחים)

מסכנה הילדה, איזו טראומה

ואיך אני שונאת את האמירה הזאת 'הוא לא עושה כלום'.
אנשים טיפשים וחסרי התחשבות.

זה נראלי בסוף החרסינה...

אולי אני טועה...

יאוו כמה אומץ... מסכנה
אני רועדת להסתובב שם

לא הבנתי איך היא הרתיעה אותם . כאילו עם הרגל?
מה צריך לעשות במקרה כזה?

זה תקף גם לחזיר או לשועל?

אמאל'ה

ושועל קשה להברחה... אבל לא מאוד מזיק

שועל אבל עם חברות והוא ברח אחרי כמה דקות ..
אני גם לא סובלת תנים.
וזה פשוט מזעזע לראות מה שהיא עברה מסכנה

גיבורה אני לא יודעת מה אני הייתי עושה בסיטואציה כזאת.... מבהיל. וילדונת...

אם השתתפתי בחתונה זה נחשב?

"כל המשמח חתן וכלה כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים"

אז נחשב שאני יוצא למפרע?

קודם כל בגלל ש100 אחוז זה השאיר חותם והביא ויביא גאולה, חוץ מזה שמאמינה שמצוה גוררת מצווה ועשיה גוררת עשיה

בעז"ה עוד השתדלות בנושאי לנ"ו.

(בניית בית היא בחינה של בניית חורבות ירושלים, לא זוכרת את הלשון המדוייקת...)

ברור! וזה הציטוט

קיבלתי על עצמי לפני כמה שנים לעשות מעשה טוב אחד ביום.
הכוונה היא מעשה כלשהו באופן מודע (הרי ברור שביומיום עושים המון יעשים טובים. פשוט להתכוון ''לצאת ידי חובה'' ע''י המעשה).

לאחרונה מטבע העולם המתנהג התפספס אצלי קצת.
מקבלת על עצמי לחזור לזה🙏

ואת מעוררת אותי לחזור להחלטה חשובה שלי ג"כ

אז בניה כפולה

תודה על השאלה.
מקווה לצאת לצומת הקרובה אלי בשלישי.

לא יודעת לגבי אבל באמת מוערך

לאחרונה במי ער יש שאלות קשות מידי.

זה מה שעלה בי בעקבות כמה דברים היום ולא היה לי מקום לשאלה אחרת...

אבל בשבילך שאלה פשוטה יותר-

כמה פעמים בשבוע בממוצע אתם הולכים לישון בשעה שקבעתם מראש?

אבל לא חורגת בהרבה מהמקסימום.

חוץ מהשבוע, @(אהבת עולם)

מנהלת את הפורום המקביל

באתי לכתוב לך

ואשרייך!!

אני אלמד בעזרת ה' שלושה סדרים כל יום ואפעל במה שאני יכול לשמח יהודים ולהקשיב ולחזק את ארץ ישראל כמה שיותר

זה גם מקרב את הגאולה

נהיה טובים במחשבה דיבור ומעשה

אבל אשמח להצטרף לקבוצה כזו

ואפשר ליצור כזו כאן

ולא בגלל הבעיה ההשקפתית

אלא בעיקר בגלל מי שעומד בראשה..

הטרול זורק דברים מהגג לתוך הישיבה?

רחמים עליך.

ת"ח אמיתי וצדיק אמיתי, שלא תגיע לאלפית מהרמה שלו. שהעלילו עליו.

באמת מקווה שלא אגיע לאלפית מהדברים שהוא עשה

אולי רק תורת החיים

בדרך כלל האנשים הפחות ממלכתיים הם יחידים ולא קהילות שלמות.
גם ביצהר אפשר למצוא ציבור כזה, לא נראה לי שברמה של קהילות..

אולי באחת מהקהילות של חוזרים תשובה? שהם לא לגמרי אף מגזר... יש כמה כאלה בארץ
אם עוזר לך גם סגנון ספרדי עירוני שזה לא מנטליות חרדית אבל גם לא ממלכתית אז קיים בעיקר בפריפריות
בהצלחה!

בקריית מלאכי שמעתי מחבר שלי שלמד שם שזה ישיבה לדתיים לאומיים שרוצים להפוך לחרדים/בעלי תשובה

זה אנשים שאחד מהם, כלומר שהיה שם באופן ארעי, וחצי שנה אחר כך הוא - הטרול הכופר התחיל להטריל אותו והפך אותו למוטרל הראשי - ועד היום לא הפסיק.

(=אני)

וההימצאות שם בישיבה הייתה לגמרי במקרה, מסיבות שאתם לא תבינו, כיוון שהם קשורות להטרלות החרדיות

הרב יגאל כוהן, לקחו אותו בגלל שהוא דומה לראש ישיבה שם. יש עוד פרטים, לא לכאן.

זה לא רעיון שלי - אותי אישית זה לא באמת מעניין שהוא לדעתם דומה

כמו שביום שיצאתי מהבית חולים בתל השומר,וכל הערבים היו מסביבי - וכשהייתי במכונית של שני ההורים שלי אז ערבי אחד הציץ אליי לתוך האוטו - עם פרצוף והבעה קצת של ד"ר מרק - לגבי הפרצוף ראו להלן - כשהוא ראה שהגבתי בנוחות - הוא הגיב בעוינות - כשהגבתי בעוינות - הרי הוא פולש! - הוא עשה תנועה שהולך כאילו לשלוף אקדח. יום אחר כך קיבלתי ווטסאפ מחשבון עם תמונת פרופיל שלו - זה כשכבכר הייתי בבית. למרות שההבעה הראשונית הייתה כמו של ד"ר מרק - המבנה פנים (=פרצוף) היה כמו של בעל הבית שאני שוכר אצלו דירה. - יום למחרת, שלחו לי ווטסאפ של מישהו עם תמונת פרופיל של בחור ערבי צעיר שדומה לנכד של הבעל הבית. אחרי עוד יום או יותר - שלחו לי ווטסאפ של קבוצת 'ערביי עכו' - צביאל גרינברג, שהיה חבר שלי הרבה זמן, ודיבר איתי בין השאר על ערביי עכו לעניינים שקשורים לדו-קיום. אז זה היה ה'עילה' כביכול.

(באמבולנס, בודאי הערבים שלטו בשידור ובהקלטה - הם יכלו לעוות, כל מה שהם רוצים - כדי לספר אלא מה שהם רוצים)

(היו שם עוד - לא רק זה)

זה הרי היה מתוכנן מראש - אין אופציה אחרת. הם עשו את הכל למטרות ריגול!

בויקפדיה שפעם זה היה יותר בישביל דתיים לאומיים

אבל עכשיו זה בעיקר לבעלי תשובה

ואני לא יודע אם יש להם מדרשה גם