ומחר לימודים.
איך עושים את זה? :S

(אם למישהו יש ניסוח יותר טוב, אשמח)

הייתי בטקס יום הזיכרון יום אבל לאומי עצוב ולא צריך להכביר במילים על יום נורא כמו זה...

אז אחרי הצפירה בא אליי איש מבוגר חילוני והתחיל לצעוק עליי שאני דתי משתמטוגו' ואני יחסוך מכם את שאר המילים היפות שהוא חילק לי באותו היום..אני סתמתי ורק הוצאתי את התעודת שחרור מהצבא והצגתי לו אותה ...

מה אתם אומרים אני צדקתי שהגבתי או שהייתי צריך לסתום וזהו !? 

אינטלקטואלים: חידון התנ"ך יהרוס תרבותנו

29.11.1959 היום לפני 50 שנה:

• עפרי אילני
• 29.11.2009
• 00:30
•  

"אני נגד חידון התנ"ך. במקום לשים לב לעיקר, שמים לב לטפל", כך הכריז הפילוסוף מרטין בובר בתגובה לשאלה שהפנה לו "הארץ", במסגרת פרויקט מיוחד בנושא חידון התנ"ך. הפרויקט, שכותרתו "מה דעתם על חידון התנ"ך - חוקרים, סופרים ומחנכים נוקטים עמדה", נדפס לכבוד השנה השנייה לקיומו של החידון שזכה לפופולריות עצומה.

בשנותיו הראשונות לא התקיים החידון ביום העצמאות כמקובל כיום, והתקיימו חידונים נפרדים למבוגרים ולנוער. דעה קשה עוד יותר מזו של בובר השמיע המבקר פרופסור ברוך קורצווייל, אשר "רואה בעריכת החידונים סימן מובהק של ניוון כל התעניינות אמיתית בערכי התנ"ך". קורצווייל הוסיף כי לחידון יש ערך הרסני לגבי תרבותנו, ואמר גם ש"בחידונים אלה יש משום חילול הקודש ומשחק תפל בערכי תרבותנו ותרבותה של האנושות משום שהדברים נעשו לספורט ללא זיקה אינטלקטואלית, דתית ומוסרית. החידון מוריד את התנ"ך לזירת תצוגה של קרקס או תחרות כדורגל".

חידון התנ"ך התקיים לראשונה ב-1958 כחלק מחגיגות העשור לקיום המדינה. הוא זכה בתמיכתו הנלהבת של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שייחס חשיבות רבה לתנ"ך בבניית האומה הישראלית. ב"הארץ" נכתב כי "נעים ממש לציין שחידון התנ"ך הארצי הוכתר בהצלחה בלתי רגילה והיה למאורע ארצי, במלוא מובן המלה. מכל מקום, שידורו של ?קול ישראל' בקע מכל המקלטים בעוצמה רבה וכיסה את הארץ כבשמיכה. יכול היה אדם לצאת ברגל מאילת למטולה בלי לחשוש שמא תאבד מאוזנו גם האנחה היותר רפה של אחד המתחרים". העיתון הוסיף ש"הצלחתו של החידון מעידה על תופעה חיובית של התעניינות מפתיעה מצד הקהל הרחב בתנ"ך. בבתים רבים ישבו משפחות שלמות ליד המקלט עד השעה 1:00 אחר חצות והאזינו במתיחות לחידון".

גם עיתוני הילדים והנוער הקדישו כתבות שער לחידון הפופולרי. "היכונו היכונו! בחוברת הקרובה של ?דבר לילדים', מספר 20, יתפרסם חידון קולנועי-תנ"כי, ?כוכבים בשבילי התנ"ך'", פורסם במודעה גדולה בעיתון. המודעה גם הבטיחה ש"החוברת המוגדלת" תכלול את "רשימת המועמדים לכתר חתן התנ"ך הצעיר".

סרן משה כהן, קצין חינוך דתי של פיקוד גדנ"ע שהיה אחראי לחידונים, אמר ל"הארץ" כי "מבחני התנ"ך גרמו להתעוררות רבה. המונים החלו ללמוד תנ"ך יותר מתמיד. פעם היה חודורוב אולי גיבור יחיד של הנוער, כיום יצרו מבחני התנ"ך גיבורים חדשים".

אלא שהפופולריות העצומה של החידון עוררה מיד זלזול ודאגה מצד האינטלקטואלים. במאמר שכותרתו "מפגן החידון וחידון המפגם", הזהיר הסופר אליעזר שטיינמן ש"ההתפעלות בציבור העוברת את גבול המסתבר, כמו כל יציאה מן הכלים, המגיעה לדרגה של פסיכוזה, יש בה כדי לעורר חשש לבריאות הנפש. מי שחושו הבוחן עומד לו להרגיש בקלקול זה ואינו מתריע עליו, הריהו מתעלם מבשרו, היינו, משלומו של הציבור".

הפרופ' בובר, בכיר המבקרים של החידון, הסביר כי "יש בחידון משום הכשרה טכנית כלשהי אבל לא השפעה חינוכית. האנשים ובעיקר הצעירים מושפעים לעסוק בתנ"ך, אבל זה רק הצעד הראשון. כי יש לקרוא בתנ"ך כראוי. יש לקרוא בקול רם שהאוזן תשמע את הקצב, שהרי הצורה והתוכן בתנ"ך חד הם".

לעומת זאת, הסופר ש"י עגנון הביע תמיכה מסויגת. "קונצים זרים לרוחי, אך אני מבין שכל רוחניות צריכה לבוש של גשמיות", אמר, והוסיף כי "טוב שהחידון בורא אטמוספרה לידיעת התנ"ך, שמתוך שלא לשמה בא לשמה".

נתן זך, שהוגדר כ"איש המשמרת הצעירה בשירה העברית", הביע תמיכה אף הוא. "חידון הוא לדעתי דבר טוב ולא רק חידון תנ"ך", אמר. "אם לא, יהיו לנו חידוני כדורגל וטלוויזיה. מן החידונים עצמם אין כנראה מנוס".

מתוך: "הארץ".

אשכנזים:לְשֵׁם יִחוּד קּוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנְּנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל סְפִירַת הָעֹמֶר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: וִיהִי נֹעַם יְיָ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:
עדות המזרח:לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"י בְּוָא"ו הֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר, כְּדִכְתִיב וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַייָ: לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְיָ יִגְמֹר בַּעֲדִי, יְיָ חַסְדְּךָ לְעוֹלָם, מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ אַל תֶּרֶף: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גֹּמֵר עָלָי: וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי: בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְיָ, יְיָ אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה. נוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְרִיעָה:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל סְפִירַת הָעֹמֶר.

הַיּוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד, לָעֹמֶר.(יש אומרים בעומר)
הַיּוֹם שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים יוֹם לָעֹמֶר, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת וְיוֹם אֶחָד.

הָרַחֲמָן הוּא יַחֲזִיר לָנוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִמְקוֹמָהּ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה .

לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ. יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ.

אָנָּא בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה. (אב"ג ית"ץ):
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. (קר"ע שט"ן):
נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. (נג"ד יכ"ש):
בָּרְכֵם טַהֲרֵם רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָּמְלֵם. (בט"ר צת"ג):
חֲסִין קָדוֹשׁ בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתֶךָ. (חק"ב טנ"ע):
יָחִיד גֵּאֶה לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ. (יג"ל פז"ק):
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת. (שק"ו צי"ת):
בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד:

עדות המזרח לא אומרים זה:רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה צִוִּיתָנִי עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ לִסְפֹּר סְפִירַת הָעֹמֶר כְּדֵי לְטַהֲרֵנוּ מִקְּלִפּוֹתֵינוּ וּמִטֻּמְאוֹתֵינוּ, כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְתָּ בְּתוֹרָתֶךָ: וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרָת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִית תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּטָּהֲרוּ נַפְשׁוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מִזֻּהֲמָתָם. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבִּזְכוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁסָּפַרְתִּי הַיּוֹם, יְתֻקַּן מַה שֶׁפָּגַמְתִּי בִּסְפִירָה חֶסֶד שֶבְּנֶצַח וְאֶטָּהֵר וְאֶתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, וְעַל יְדֵי זֶה יֻשְׁפַּע שֶׁפַע רַב בְּכָל הָעוֹלָמוֹת לְתַקֵּן אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ וְרוּחוֹתֵינוּ וְנִשְׁמוֹתֵינוּ מִכָּל סִיג וּפְגָם וּלְטַהֲרֵנוּ וּלְקַדְּשֵׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתְךָ הָעֶלְיוֹנָה, אָמֵן סֶלָה:

לק"י

בשנה שעברה אזור הדרום יוצג בכבוד גדול..

כמו שנאמר: "הרוצה להחכים- ידרים"

האם אני מכור?

*בשעה 12 לא משנה באיזה סיטואציה אני עובר לי בראש מי ער...

*כשאומרים לידי לנו או כולנו או שלנו עולות לי קונוטציות שונות משל רוב האנשים...

*אני מדבר עם בטלפון עם אנשים שלא פגשתי מיימי...

*השמות:עוגי,כמוצי,נפשי,יוטבתה,כתר,ועוד רשימה ארוכה

נשמעים לי לגיטימיים לגמרי

אם התשובה לשאלות היא כן-ברכותיי!אתה מכור!!!

אם התשובה היא לא אז...מה אתה עושה כאן???

יומטוב

כל אחד ממליץ על ספר קריאה שיכניס לאווירת יום הזכרון.

אני ממליץ על "אלנקם" של עזרא יכין, השאילו לי וקורא כעת, מדהים...

|מארש צה"ל מתנגן ברקע|

שמאל ימין שמאל

המסדר יעבור לדום

עמוד דום

המסדר יכתיף את נשקו

הכתף ש'ק

המסדר יציג את נשקו

הצג ש'ק

דגלנים תפסו מקומות

קדימה צעד.......

אדוני היו"ר

תם הטקס

אני יודע שהתמונות לא משהו

הן צולמו מהפלא שלי(ואין לי פלא משוכלל)

היה נחמד מאד שם

היו גם זיקוקים יפים

חזרה גנרלית טקס הדלקת משואות תשע"ג

העיקר בסוף הצטלמנו עם מפקד הטקס

זה שכבר מפקד עליו 34 שנים

למה, למה, למה

מזג האוויר נגדי?

למה?????

הוא ממש ריק יחסית למה שהיה זכור לי שמתארים אותו.