אין לי לחצן סמיילים????
וכתוב יישור לשמאל ומרכוז מה ההבדל?? 
מה קרה לסרגל?

אין לי לחצן סמיילים????
וכתוב יישור לשמאל ומרכוז מה ההבדל?? 
מה קרה לסרגל?

לא ביקשת לפני שניה שימחקו את הפורום? ;)
המעשה-העיקרלא חשבתי מדובר בפורום הזה..
וסתם שיחקתי במילים בלי כוונה כלשהי
doniזה היה כך היום ותוקן.
טוב, נעבור למשוב.
ובכן..
אני עומד לי ליד תחנת הרכבת בגב"צ, מחכה לאוטובוס ללימודים, כשמאחורי נשמעות זעקות בהלה:
"..אאוווווי אווווווי!! אוווווי!! אוווווי!! אווווי!! אוווווי!!....."
אני פונה לאחור, ואני רואה מעבר לכביש.. בין העצים והסלעים שם.. בחור חרדי..
דוהר במהירות אדירה., מדלג על הסלעים, ותו"כ פולט את הצווחות הנ"ל..
אחרי שנייה הופיעה הסיבה למהומה.. כלב גדול שרודף אחריו במלוא המרץ.. בנביחות ...
עכשיו, זה יכול היה להיות משעשע למדי (לאחר מעשה), ללא ספק יש צד משעשע לסיפור
אבל כשהבחור הגיע לגדר ותיכנן לקפוץ מעליה, הוא שלח מבט לאחור וגילה שהכלב כבר נטש את המרדף.
אז הוא נעמד שם מתנשף, סמוק כולו...
בזמנים כאלה של פאדיחות, אתה מחפש מישהו שיצחק איתך, כדי להרגיש קצת יותר בנוח-
אבל לא היה שם אף אחד שיצחק איתו, ז"א.... היו שם כמה אנשים, חילונים, שהביטו בו באטימות..
הייתי קצת רחוק, אבל אני די בטוח שראיתי אותו מחפש לחייך עם מישהו, לא מוצא ומסמיק בשקט...
לא נעים..
(כן, אני לא מאמין שאני כותב את זה אבל הקטע בעצם מדבר על הפערים וההפרדה בין חילונים וחרדים, (בין כלבים ובני אדם גם, יש לציין..) זה שלא נשאר משהו משותף בשביל מצבים כאלה... (אולי אני נחיתי - אבל אני הייתי צוחק עם כל אחד במקרה כזה))
עוד עניין, סתם מביך לראות כלב, על ארבע רגליים, כשכל מה שיש לו בראש זו חתיכת בשר או עצם.. רודף אחרי אדם מכובד, ומשפיל אותו ככה... בן אדם, רגשות, מחשבות.. בן אדם.
נו ב'מת.... בצלם אלוקים וזה...![]()
רק כועס על הכלב ועל בעל הכלב ומחפש אבן גדולה לסגור איתו (עם מי?
) חשבון.
עדיין לא התקשרת...
לו היית רץ במהירות.. ותוך כדי כך צווח "אווווווי אווווווי אווווווי אוווווי אווווווי אוווווויי..." ביחד עם הכלב.
זה נשמע מוזר, לא צעקות רגילות...
חוצמיזה כשאתה עם חולצה לבנה, וסוודר אברכי, הכל נראה גרוע יותר..
כמו באוטובוסים..
איכשהו יוצא תמיד שרק חרדים רצים באמת לאוטובוס..
עם המגבעת ביד אחת, הילד בשנייה, יד על הכיפה, האשה מנסה לגרור ת'מזוודה, מוצץ נופל, עוד ילד בוכה.. 
|מתקשר תיכף ממש|
אבל לדעתך, מוטי יקר----- הם "טבעיים", ו"למה שלא יישארו?"....
הא? הא?הא?

יש דברים סתם מגעילים..
או שיש יוצאי דופן?..
זו לא צורת העולם.
אז לפי שיטתך,זה דבר לגיטימי ו"טבעי",לא?
פייגליניזיתתרדי עליו עוד, עוד קצת.... שיוציא דברים ברורים...
|בצחוק|
![]()
![]()
![]()
כאילו אני לא מספיק בדיכאון גם ככה...
!!!
בדבריך אתה לא סותר את התאוריה שלך לגבי"צורת העולם".....
הסבר בבקשה?!...![]()
לא להשלים עם הפחד הזה, אלא ללכת לטיפול ולהתמודד איתו!
מכיר את הפחד הזה לצערי מקרוב, סיוט של החיים, מגביל משפיל וגם מסוכן.
עד גיל לא צעיר במיוחד סבלתי ממנו עד שהחלטתי שאי אפשר יותר והלכתי לטיפול, אחת ההחלטות והמעשים שאני יותר שמח עליהם בחיים שלי. הגעתי לסיטואציות שבחיים לא האמנתי שאני מסוגל (להכנס למכלאה מלאה כלבים למשל), אני זוכר את ההרגשה אחרי המפגש הראשון כאחד מרגעי האושר בחיים שלי. לא שהיום אני מסתחבק עם כלבי אמסטף ודוברמן ולפעמים אני עדיין צריך בראש שלי לשלוט בתגובות שלי, אבל בהחלט יכול לחלק את החיים ללפני ואחרי.
היום היינו עם הילדים בטיול בחוות חי, ואני לא רוצה לדמיין את ההשפלה והבושה בפני הצוות להיות אחד שמפחד, לעומת זאת כל מי שראה אותי לא העלה בדעתו שפעם פחדתי מכלבים, הרגשתי שם בנוח, וגם שיחקתי עם אחד הכלבים שם ביחד עם הילדים בכדור, וניסיתי לגרום להם וללמד אותם לא לפחד.
ממליץ בחום לכל מי שעדיין באותו מצב לטפל בזה, ויפה שעה אחת קודם.
אני מצטערת שאין לי אקדח
הכלב הזה תכנן לינשוך אותו....
לק"י
אבל חושבני שכוונתו הייתה למישו, שיש לו פחד מוגזם מכלבים (רואה כלב קשור/ במרחק של קילומטרים ומתחיל לצרוח בלי שליטה).
ולסיפור דלך- ממש לא נעים לברוח ולצרוח ככה ברחוב..
מן הסתם שהייתי מתפדחת נוראות.
ד"א, הזכרת לי..מקרה שקרה כך היה:
בשבת אחת הלכנו לבקר את החניכים לשעבר.
לחניכים הללו היתה כלבה קטנה ולא מזיקה למראה.[לא חשדתי....]
לאחר שנרגעו מההתלהבות של הביקור המפתיע,
החליטו החניכים המתוקים להפתיע אותנו בכפל כפליים ולרדוף אחרינו עם הכלבה ה"תמימה"[פה לגמרי חשדתי! ]
מכיוון שא' ואנוכי היינו מאוד לא מיודדות עם הזן הכלבי, התפצלנו משם לארבע קצוות תבל.[אל תשאלו אותי איך..]
וכמובן, שלאחר כמה זמן הכלבה והילד הגיעו יותר מדי קרוב אליי, כך שנאלצתי להיכנס למבנה בסביבה.
כמעט ונשמתי לרווחה,אך בטרם הספקתי, שמתי לב שפתאום יש מולי קבוצה של גברים שבוהים בי בבלבול ותמיהה. (מסמיק)
ככה זה כשמתפרצים להם באמצע שיעור תורה..
כמובן שלמדתי את הלקח.
לא לבקר אותם יותר

מוטיזמזכיר לי סיפור מפעם פעם.. בפתח תקווה, בגינה שם, (אוי, הבית של סבא וסבתא, נוסטלגיה, מי היה מאמין ששניהם כבר לא חיים
) עברתי ליד משפחה עם כלבים, אחד מהם בגודל של גור קטנטן של חתולים.. פה שבקושי יכול לנשוך אגודל. קטנטן ממש...
הייתי בן 7.. משהו כזה.
פתאום הוא זינק וקפץ לי לרגליים.. התחלתי לרוץ כמו מטורף (
בזיונות)
והוא הגביר מהירות וכל הזמן הוא היה תחת הרגליים שלי...
בסוף החלקתי על הדשא והוא קיפצץ לי ליד הראש...
כמו צרצר.. איזו השפלה...![]()

הייתם נרשמים לפורום אם היו מוחקים לכם לפני כן את התגובות?

-טוב אז ככה-
אין דבר יותר מרשים מלראות כמה הפקולטה מתאמצת לענות על כל הצדדים ההלכתיים של כל הדברים הבעייתים שאנחנו עושים
(וכן, זה בעייתי, אני לא אומרת)
לפני הדיסקציות הראשונות הביאו לנו 2 שיחות של רבנים ועוד שיחה של אחראית אנטומיה על כל העניין, מהיבטיו השונים, האיסורים וההיתרים.
(כן! אוניברסיטת תל אביב!)
הפסיקה שבת"א הולכים לפיה היא פסיקתו של הרב גורן (שאני לא זוכרת את כולה, כי עבר הרבה מאוד זמן והראש שלי עכשיו תפוס בעיקר בשמות של עצבים ושרירים) - שהוא מתיר ניתוחי מתים. על יהודים.
אני רוצה להבהיר משהו: למרות הכל, מנסים לשמור על 'כבוד המת' ככל שניתן; נכון, אין ברירה. ו'שלמות הגופה' אינה נשמרת; אנחנו חותכים, מפרידים, מנסרים.
אבל- שומרים על כל חתיכת שומן קטנה או עור בפח מיוחד (קוראים לזה פח אנטומי) כדי לוודא שבסופו של דבר הגופה תיקבר בשלמותה (כלומר, לא רק חלקים ממנה)
אנשים שתורמים את גופם למדע תורמים את גופם ל-3 שנים: במשך שנה הגופה נמצאת בתהליך שימור (בפורמלין), במשך שנה הסטודנטים לומדים עליה, ובשנה שנותרה 'משחזרים' ככל שניתן ומכינים לקבורה.
יש אוסרים לחלוטין;
יש המתירים רק בגופות של גויים;
יש המתירים גם בגופות של יהודים ובתנאי שיסתכל בלבד;
יש המתירים גם דיסקציה ממש בגופה;
ויש המתירים אף לכהנים ללמוד בחדר המתים;
אלו ואלו רבנים, אלו ואלו גדולי ישראל, וכל אחד ינהג לפי רבותיו.
---
תרומת איברים:
בדיוק לפני שבוע היה לנו פאנל בפקולטה לגבי תרומת איברים:
הביאו רופא, עו"ד, מנהלת מרכז ההשתלות, רב ואימאם.
דנו הרבה בנושא - האם מותר, מה מותר, למה מותר, איך מותר?
בשורה התחתונה: זה מורכב.
בעבר (ומעניין לדעת שמי שטבע את ההגדרה הזה הוא הרמב"ם), הוגדרה מוות כמי שעונה על 3 התנאים:
א. הפסקת פעילות הלב
ב. הפסקת פעילות המוח.
ג. תחילת תהליך קירור הגופה.
בעבר, הכל התנהל בתוצאת שרשרת - ברגע שהמוח הפסיק לפעול, הופסקה גם פעולת הלב והאדם מת.
אבל, עולם הרפואה התפתח המון מאז.
והיום אפשר, למרות שהמוח מת, להמשיך להחזיק את האדם 'בחיים' ע"י מכונות.
אין סיכוי שאדם שעבר מוות מוחי יקום ממנו. זה לא קורה.
מכל קנה מידה רפואי - הוא מת.
אבל רגע, איך אפשר להגדיר מוות עם הלב שלו עדיין פועם?
כאן טמונה הדילמה.
חשוב להבין שהקביעה של מוות מוחי היא בראש ובראשונה לא בשביל תרומת איברים;
אלא לקבוע האם האדם נפטר והאם ניתן להשתמש במכשירים לאנשים אחרים שעוד יכולים לשרוד;
ואז עלתה השאלה - אם האדם במילא לא יקום, ואיבריו במילא עוד מעט יפסיקו לפעול (ברגע ניתוק המכשירים), למה שלא יתרום את איבריו לאנשים בסכנת מוות ויוכל להצילם?
מבחינת היהדות - אין פיקוח נפש גדול מזה!
אבל, וכאן מתפתחת הדילמה ההלכתית - האם לתרום את איבריו של מת מוחית המחובר למכשירים נחשבת רצח?
נשאלה שאלה את הרבנות הראשית.
בשורה התחתונה, התשובה היא ל-א.
זה לא רצח.
אלא שהרבנים ביקשו להוסיף עוד 2 מבחנים: מבחן אחד שעושה מכשיר, לבדיקה שבאמת אירע מוות מוחי.
ומבחן שני: שרב גם יבדוק את הגופה
(המחשבה היא שרב לא אינטרסנטי ל'איברים' של המת-מוחית בגלל כל ההסתייגויות ולכן הוא נייטרלי להחליט)
כאן התחילה מלחמה פוליטית בין הרופאים לרבנים; אלה אומרים אל תתערבו במקצוע, ואלה אומרים - אל תתערבו בהלכה..
וכך מצווה כ"כ חשובה נפלה בין הכיסאות.
בסופו של דבר הרבנות ויתרה על נוכחתו של רב, והרופאים הסכימו לאמץ בדיקה ממוכשרת;
היום סלע המחלוקת נעוץ ב"האם הרבנות תהיה חתומה על אישור מוות מוחי או לא"
אחרי שנים כשניסו לעגן את זה בהלכה ולא הצליח, חוקק חוק בנושא - חוק "קודמת שילמת", שבדיוק היה קמפיין עליו לאחרונה
-כרטיס אדי-
*לכרטיס אין משמעות חוקתית
*ההחלטה על תרומת האיברים של הנפטר מצויה בסופו של דבר בידי המשפחה
*ניתן לסמן מאחורי הכרטיס אילו איברים אתה מוכן לתרום
*ניתן לסמן מאחורי הכרטיס שאתה מסכים לתרומה בתנאי שאיש דת בדק את הגופה.
כלומר, הלכתית, הבעיה נפטרה.
אבל אנשים עדיין מתנגדים.
ככלל: הרבנות החרדית מאוד מתנגדת לכל העניין
אך רבני הציבור שלנו - לא מתנגדים באופן גורף,
וחלקם אפילו חתומים על כרטיס זה בעצמם.
-כרטיס בלבבי-
*גם לכרטיס זה אין משמעות חוקתית
*ההחלטה, היא, שוב, בידי המשפחה
*ההבדל הוא שכאן הניסוח הוא 'נגד עין הרע'
*הבדל נוסף שחתימה על 'בלבבי' לא מעניקה קדימות בתור להשתלות ("תרמת קודמת".)
ומילה קטנה ממני אליכם:
קל מאוד להגיד אסור, וקל מאוד לריב...
אבל כדאי לבדוק את הדברים היטב לפני שיוצאים כאן בטענות.
אלו הן סוגיות הלכתיות מורכבות, ויש להתייחס אליהם במורכבות ולא בזלזול...
ותמיד כדאי לכבד את הדעה של רעך לוויכוח, גם אם אינך מסכים איתו
שלכם
-רבקה-
(ישבתי עכשיו מעל עשרים דקות על התגובה הזו, בבקשה, תתייחסו אליה ברצינות)
תשדלו לקרוא (אם יהיה נחמד גם אקפיץ
)
אני תמיד מיקמתי את עצמי כמתעב מערכת החינוך על השלכותיה, מהמעון ועד לסוף התיכון. שנים ארוכות ספרתי את הימים בשיטות מתוחכמות עד ליום שבו אסיים את השמינית, ואזרוק את מערכת החינוך הישראלית לאלף עזאזל מאחוריי, עדיף עם תעודת בגרות.
פתאום אני שם לב שיותר ויותר מההסביבה שלי מלאה במורים, מורות או סטונדטיות להוראה, ובכלל הנושא הזה רלוונטי סביבי.
הצילו!!!
ג.נ.
במשפחה מאז ומתמיד לא חסרו מורים או מורים במקצועם (אמא, דודות...), אבל מי חשב עליהם, הם גדולים.
סתם זה סביבה שאני די מתעב.
![]()
נזכרתי עכשיו בשרשור ישן..:האם הפורום הוא בעצם ביצה וירטואלית.
פשוט לא יכלתי שלא להיזכר בו בעקבות השרשור "מי שמעלי"
אמנם אני בעיקר קורא ופחות כותב בפורום,אבל בכל זאת מרשה לעצמי להביע את דעתי
יש לי הרגשה שאנחנו נסחפים קצת בפורום הזה, מרשים לעצמינו יותר מידי בתחום הצניעות.
לא יודע,אמנם הכל וירטואלי,ובכל זאת,אני מרגיש שיש פה היסחפות
|בורח|
הוא כבר קיבל מימד ענקי, רק מצאת לזה סיבה טובה ואולי באמת קצת הגזמנו.
חלק מהבעיה...
כאשר הברירה היא עבורי (למשל), לצערי, ביצות פחות סימפטיות
בחינת כיפה והפייסבוק -
יש בעצם המדיום הזה ברכה ללא ספק.
האם כמכור למדיום הזה יש לי מה לתקן? בהחלט. והרבה.
ולא רק בתחום הפרומקייט...
וכ"כ הלוואי שהעולם שמחוץ למסך היה מציע לי חלופות סבירות יותר.
הלוואי.
אז אני כן חלק מהבעיה, אם כי זה נכון שאני לא מהיוצרים שלה.
(ד"א נסו לדמיין במציאות האמיתית שרשור מי ער..
לא מסתדר עם השרשורים האלו.)
-משה ר-
(<הנ"ל עייף וצוחק מכל שטות...)מוטיזלא שזה לא הצחיק חלילה..
אם כי אני חייב להודות שאני אחד מהנמענים המרכזיים של הטענה שאתה פורש כאן...
ו...זה לא הכי נעים לי... אתה יודע...
אני בהחלט מובך כעת.
יעלי_אשמחה שיכולתי להועיל..
יפה שמשו פה את כיפה ביחד עם הפייס',
למרות שכיפה הרבה הרבה יותר גרוע.
אולי שם ימצאו לזה שימוש טוב!!!
אני מתקשה בפתיחת סרטונים.
זה יכול לעזור?.
'תרגשת...
הייתי בטוח שיש איזה קאצ'
שמואלגוהראשון זה היה על חשבון סדר אאל"ט (חיבור מרוחק למחשב בישיבה...)
אבל זה שווה צפייה:
רימונים: הסבר על מערכת ספירה בינארית
הסבר שלוקח 20 שניות.....
כי לי יצא, לא פשוט.
והוא מסביר בצורה ממש טובה- בעיקר כקדמה לדיבור על בסיסים בכלל
7 דקות!!!
![]()
יטבתה
מוטיזאחרונהאת הבחירות לפורום,
ככה כל אחד יוכל
להצביע כמה פעמים,
מכל ניק פעם אחת![]()
שיכלו לבדם להוות גוש חוסם 
עוד ניק,לכולם פה יש
פצל"ש![]()
בס"ד
שדרותי - הטעות החמורה הייתה שבטעות כתבתי שהעבודה זה בראשות ציפי ליבני ולא שלי יחימוביץ. תוקן.
נפשי, כתר ושמואל - אני מקווה שלא תהרגו אותי על הפריצה לפורום לא לי 
מתי פעם אחרונה הרגתי אותך?
ואל תענה כאן...
)

אייכה!אחרונה
הוא לקח את זה יותר מדי ברצינות לא?
מוטיזאני כבר לא יודע מה עדיף..
שמופז יהיה בביטחון ושרון ימשיך לישון או שמופז ילך הביתה ושרון יתעורר?
לק"י
ככה ששרון לא יתעורר 
-משה ר-אחרונהובבוקר שהיא לקחה את הדברים שלה לחדר שלה היא אומרת לי "תודה על הארוח" 


טוב... היא תקרא פה, לא נעים 

)לינויאם יש בנים שיש להם
מה לענות הם מוזמנים...
האם אתן אוהבות לנקות או
שאני המשוגעת היחידה...?
אם כן אתן אוהבות לנקות לבד או עם עוד
מישהו?
אה,ומתי אתן אוהבות לנקות-
אמצע הלילה,על הבוקר,וכו'...?
אני אענה ראשונה![]()
אני מאוד אוהבת לנקות,
כשאני לבד עם מוזיקה כמובן,
בדרך כלל באמצע הלילה או ממש מוקדם
בבוקר...אולי אני לא שפויה


)עוגי פלצת

(כמעט כמו שלג)
ומהבחינה הזאת אני מוד אוהבת.\השאלה השניה שלך היא נקודת התורפה שלי-
מתי אני אוהבת לנקות? כשיש לי הרבה זמן פנוי, גם לנקות את מה שצריך (בית, דירה- שניהם גדולים ורחבי ידיים ב"ה) וגם לנוח ולהתפנק אחר כך.
מכיוון שאין לי כמעט זמן כזה- אני פחות מנקה וגם פחות נהנית כשאני כבר עושה את זה, בלחץ.
לק"י
לנקות ממש אני קצת פחות מתלהבת.
לפעמים אני כן נהנית מזה (כשזה מידי פעם..).
(אבל מאוד אוהבת סדר וניקיון, מין חלום רחוק על גמד קטן שידאג שתמיד יהיה טיפ-טופ...)
אבל כן, יש לי יציאות, כמו אמצע הלילה, כשלא בא לי לישון, אבל כן לעשות משו מועיל...
ברור, כשכל הבית ריק, ולא מסתובבים בין הרגליים...
(מה הנושא הזה מענין אותך כ"כ למען השם?????

חברה שלי צודקת?
אני באמת לא נורמלית...?![]()
פייגליניזית|מזדהה|
הלוואי שהייתי כמוך....תגידי תודה לה' שברא אותך עם כזו סלידה מליכלוך.
הלוואי על כל עם ישראל...
בעזהי"ת.
במדרשה, בערב פסח, אחרי שמלא בנות כבר חתכו הביתה. נשארנו איזה 6 בנות לנקות את כל הגועל נפש שהיה שם (המטבח היה מגעיל עוד משנים קודמות!)..
וזה היה מזה חוויה! שמנו מוזיקה, הרצנו צחוקים, הצטלמנו 
וגם אתמול נהנתי לנקות את הבית... סופסוף הוא מרגיש כמו בית ולא כמו דירת שירות של בנות עצלניות 
"ניקוי דיסק" גם נחשב, נכון?

זה כ"כ כיף שפתאום זה מוסיף לך עוד ג'יגה שלמה לכונן
פשוט תענוג 
כאילו נולדת מחדש 
לינוי
כוכבית*כשאני לבד אני יכולה להפוך את כל הבית, לנקות, לאפות, לגהץ..
(אין לי בעיה הכל ביום אחד עד שמפריעים לי..
) וכנ"ל- או על הבוקר, או מאוחר בלילה.. אז את לא המשוגעת היחידה
אני יודעת שזה לא שפוי, אבל הכל אני עושה בלילה.. לשטוף כלים זה בכלל תפקיד קבוע שלי.
אוהבת לנקות ולסדר וכאלה ובעיקר בעיקר עם מוזיקה (שהופכת את כל העניין לכיף הרבה יותר).
ובד"כ זה יוצא מאוחר בלילה.. או מוקדם בבוקר (פחות יוצא..) ולפעמים גם סתם שאני לבד בבית באמצע היום.
לכל אחד יש כמה תחביבים קצת מוזרים.. לפחות זה יעיל!

מבטיחה לצאת מהבית,
ולהדליק לך מוזיקה כמה שאת רוצה...
לק"י
האוכל על חשבוננו (רק אם בא לך.. אני לא מכריחה
).
הקולה טובהאוכל טוב על חשבוני וגם מוזיקה ומה שתרצי..
האמת שאצלי זה בא בבומים, פתאום נכנס בי שד, ואני מנקה כל מה שלא זז..
אבל זה בומים קצרים ולעיתים רחוקות מדי..
אה, ואני חייבת מוזיקה.
וקשה לי מאוד כשלא נקי
מעדיפה לנקות לבד ויסודי
אבל שמחה שעוזרים 
וברצינות - אני שונא לנקות, אבל פעם בחצי שנה-שנה יש לי את הרצון לנקות את העמדה/הארון/מה שלא יהיה - כי אחרת אי אפשר לחיות עם כ"כ הרבה ציוד.
לדעתכם אדם חייב להכניס את דרכו בחיים לאיזושהי הגדרה,או ששהעיקר הוא שיש לו דרך?
ובכלל,האם ההשתייכות המגזרית היא דבר חיוני לכל אדם?...
אני חושבת שלאדם אמורה להיות איזושהיא דרך,אך לא חייבת להיות לה הגדרה...
השתייכות מגזרית?לדעתי,לא לכל אחד היא קריטית...
ההשתכיות המגזרית היא צורך של הנפש כמו שהאוכל הוא צורך של הגוף (אם כי לא באותה רמה)
ויתכן מישהו (כמוני, אגב) שהצורך הזה פחות חזק אצלו.
היא גם כלי לשמור על עצמך, היא מסגרת שבגללה לא תעשה דברים לא ראויים.
היא גם כלי לחינוך ילדים.
אבל כמו כל כלי, לא תמיד נכון להשתמש בו.
הזהרה- אם אתם בעלי לב חלש, עצרו כאן!
טוב, נתחיל:
תקופת הבחינות מתחילה לנשוף בעורפנו ועמה גם המבחן הקשה מכולם - אנטומיה...
אי לכך ובהתאם לזאת אנשים כמונו (כלומר, סטודנטים חסרי אונים לרפואה)
מוצאים את עצמם מבלים זמן רב (מדי) בחדר הדיסקציות.
כבר לא חותכים, רק חוזרים על החומר... עוברים, מסתכלים, בודקים, מנסים לזכור ולשנן.
ואז, פתאום צעקה:
"איכס! תרחיקי את זה ממני!"
קבוצת סטודנטים אחרת שגם למדה מצאה זבוב מת באחת הפינות, ואחד הבנים (כן! הבנים!)
נגעל מהזבוב...
להגדלת האבסורד: רגע לאחר מכן אותו 'זועק' חזר להפשיל שרירים בגופה עליה למד 
באיזה עולם מטורף אנחנו חיים!
סורי אם הגעלתי מישהו, פשוט הייתי חייבת לשתף את האנקדוטה הנ"ל 
ואם כבר, אז עוד אחד:
הידעתם, שבכל 10 הקומות של הפקולטה לרפואה, ניתן למצוא נטלה רק ביציאה מחדר הדיסקציות?
כל זה ועוד
(סתם, לא באמת)
-רבקה-
ולכיוונים לא רצויים.
איך עושים?
איפה לומדים?
יש קורס מומלץ?
כמה עולה קורס בערך?
מה חייבים לדעת לפני?
מה כדאי לדעת לפני?
כל מידע יתקבל בתודה.
תזכו למצוות!
יש בהרבה מקומות. אני יודעת על הי קיו...
מה צריך עוד??
האם ,לדעתכם, הצורה (המופשטת והמוחשית) הקדומה והטבעית של כל דבר בעולם,היא הצורה הנכונה והטובה ביותר?....
(הקרדיט למוטי ...
)
לחם או חיטה?
בוץ או כלי?
עץ או נייר?
באמת הכי טובים...
אלעדכמו גרעינים שחורים...
התכוונתי בעיקר לדברים מופשטים-גישות וצורות התנהלות שהיו נהוגות מאז ומעולם.(לאו דווקא דתיות)
החידוש שאדם עושה בעולם הוא שלימות יותר גדולה מהעולם כפי שהוא נברא
לק"י
ויצא לי לעבור ליד איזושהי ישיבה, שעושים גם בה הילולה לכבודו.. (יש כמה מקומות ,בדרום לפחות, שעושים גם בהם הילולה לכבוד הבבא סאלי, חוץ מההילולה המרכזית בציון שלו).
ואז תהיתי לעצמי: למה כשצדיק נפטר- עושים הילולה, ולא מסתפקים באזכרה?
יש מן אווירה כזאת של חגיגה.. זה קצת מוזר- מה? אנחנו חוגגים את פטירת הצדיק??![]()
סביר להניח, שאם מישו היה הופך את האזכרה של סבא שלי ל"אירוע עליז"- זה היה די מתסכל אותי..
אז מה דעתכם?
ומישו פה יודע מה העניין של ההילולות?
לק"י
אבל זה לא חגיגה או משו, פשוט הברכות הן לעילוי נשמת הנפטר.
אבל הילולה עושה רושם של משו עם אווירה יותר של מסיבה, לא של אזכרה.
)
סמייליתלק"י
פשוט איפה שעברתי, היה ערוך כמו באירוע (עם קישוטים על השולחנות)..
איכשהו זה היה נראה לי מוגזם.
אבל גם בלי כל זה^^^
אפילו השם "הילולה" נשמע כמו משו עליז.
אז בינתיים שמעתי שתי תשובות ל"למה עורכים הילולה לכבוד הצדיק"- אולי יש למישו עוד תשובה..
לק"י
"מספיק צדיקים" כדי שנעשה להם הילולה..
עדיף את האזכרה הרגילה.
למרות שסבא רבא שלי היה רב, וחושבני שעושים לו איזו אזכרה קצת יותר גדולה מאזכרה משפחתית, אבל אנחנו גם ככה לא הולכים..
לק"י
וזה קצת רחוק (מבחינת המשפחולוגיה)..
מספיק לנו אזכרות של סבא וסבתא משני הצדדים ואמא אחת..
אנחנו לא הולכים לכ-ל האזכרות במשפחה המורחבת.
אבל זה לא קשור, אז לא לנצל"ש!
לק"י
הרב בנציון הכהן יהונתן- מכיר?
כשהצדיק נפטר אנחנו עצובים. אבל כל זה בגלל האנוכיות שלנו, שטוב לנו שהצדיק מגן אלינו. באמת אנחנו צריכים בישבלו לשמוח שזכה לעבור את העולם בשלום ויזכה לגן עדן שבשביל זה ירדנו לכאן.
אבל את השנים שאח"כ הופכים לימים שמחים. למה? כי חז"ל אמרו גדולים צדיקים במיתתם יותר מי בחייהם. לכן היום שהצדיק הלך יש יותר כח לפעול בעבורנו.
יש על זה עוד הרבה הרחבה. גם אין לי כח עכשיו וגם זמן . אבל שמעתי על זה הסברים.

) תודה.
מוטיזלמישהו יש אפשרות של צילום מסך?
מוטיז
)מקודם הכרטיס היה מעניין, בתגובות האחרונות...
תיאוריות הזויות של מישו שיזדקק לי בדחיפות

עוגי פלצת
אולי בדיוק ....לא יודע
-משה ר-היה שבוע שלא דרכתי פה....
איך עשית את זה?
ת'אמת ששמתי לב.
אני ממש נמרח פה מצחוק....
מוטיזאחרונהאיזה סמיילי שמים בתגובה להודעה כזו??????
סמיילי שותק כמו דג, ההוא עם הפה הישר.
עין הקוראאני אלך על זה:
![]()
.![]()
.
לק"י
היו בדרך הביתה מהעבודה (או שסתם לא נכנסו לפה..)- מה היה לך בכרטיס האישי?
.
לינויהיינו עכשיו אצ סבתא שלי
וראינו הסרטה מחינה של בן דוד...
חבר'ה,מה יהיה???
בריקודים כולם רוקדים עם אייפונים ביד
ובשולחנות כולם אוכלים גם את הסכו"ם
בלי לשים לב,כי הם שקועים באייפון...
ממש משעשע לראות את זה,אפחד לא שם לב למה שהוא
עושה,כולם לגמרי שקועיםםםםםםםם.....
והם יצחקו עלייך - "מה, אצלכם המסכים היו מחוץ למשקפיים"???

יש אפלקציה חדשה שמאפשרת לרקוד????
שיו!
איזה מגניב!
איך קוראים לה???..
אני רוצה להוריד גם!!!!!111

לינוינעשה הכל במחשבה 
לינוי
עוגי פלצתועד אז נזיז את האצבעות???
אין מצב!
זה תקף גם בחדר כושר?? 
לינוי
לק"י
שבסוף רק האצבעות שלנו יתארכו..
ככה יראה הדור הבא: כמונו עם אצבעות ארוכות 


במיוחד אם אתם בבית קפה או מסעדה
לשים על השלוחן בערמה את כל הפלאפונים(אייפונים, גאלקסי או סתם איזה סמארטפון)
ולחוקק חוק
הראשון שנוגע בפלא שלו ע"מ לבדוק הודעה, מייל, פייסבוק או שיחה
משלם על כולם
סיפרו לי שכבר עשו את זה
ככה תוכלו לנהל שיחה תרבותית ומהנה
כתר הרימוןאחרונה