פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2104)

בסיעתא דשמייא!

קרה לכם פעם שהלכתם לסמינריון, וחזרתם ממש מחוזקים?
או שעשיתם 'ניגונים' [= מנגנים ושרים שירי קודש..] עם החבר'ה, ואח"כ הרגשתם ממש קרובים לה'?
א-ב-ל אחרי איזה יומיים חזרתם להיות באותו מצב שהייתם קודם.
למה זה קורה? ומה הקשר של זה לפרשת השבוע (וארא)?

במכת ברד, ירדו מהשמים ביחד מים ואש:
"ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאוד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים, מאז שהיתה לגוי"
זאת אומרת שהיה כאן נס ענק - גם הברד, שעשוי ממים, לא כיבה את האש, וגם הכל ירד לפי ציווי ה' רק על המצרים.
ואנחנו רואים שאפילו פרעה באמת מתפעל מהנס, ואומר: "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים".
אז בעצם, אם פרעה מגיע להבנה הזאת שהכל מאת ה', למה הוא חוזר אח"כ לחטוא? למה הוא לא הפך ישר להיות צדיק?
אנחנו יודעים מהפסוקים שה' הוא זה שהכביד את לב פרעה, אבל מה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו מזה שלמרות שפרעה הכיר בנס העצום - הלב שלו עדיין אטום?

פרעה ראה נס והבין שיש אלוקים, והכל מתנהל על פי האלוקים הזה = התחזק.
אבל זה בעצם היה נס שהגיע כולו מאת ה', זה היה משהו חד פעמי, שפרעה לא עשה כלום כדי שיגיע.
ולכן, אחרי שהנס הזה נגמר, פרעה חזר לאותו מקום שבו הוא היה קודם.
ככה גם אנחנו מרגישים בעננים אחרי הסמינריון, או הניגונים, אבל אחרי כמה זמן - חוזרים למקום בו היינו.
למה?

כי בעצם עבודת ה' שלנו לא יכולה להיבנות מחוויות רוחניות שאנחנו מגיעים אליהם בבת-אחת. אלא, עבודת ה' אמיתית צריכה להיבנות שלב אחרי שלב, עם הרבה השקעה.
כשאנחנו מרגישים ממש קרובים לה' אחרי איזה שיחה מעוררת, או שבת טובה - ה' נותן לנו לטעום לאן אנחנו יכולים להגיע אם נשקיע, אבל אח"כ הוא לוקח מאיתנו את הטעם הזה, את ההתעלות שהרגשנו, ואומר לנו להתחיל לעבוד, כדי שנוכל להרוויח את זה בעצמנו.

אז בשורה התחתונה - זה מצוין לעשות ניגונים עם החבר'ה או ללכת לסמינריונים ודברים מחזקים אחרים. אבל צריך לזכור תמיד שבשביל באמת להגיע למדרגות גבוהות בעבודת ה' - צריך להתאמץ ולעבוד על עצמנו.
שנזכה, בעז"ה 

שתהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!

זאת נראה לי הפעם הראשונה שיצא לי לקרוא את הד"ת, קראתי את 2 הגרסאות, וחוץ מיזה שגרסת הביינישי"ם כתובה פשוט בצורה יבשה ובלי צבע לא ראיתי שום הבדל. זה נראה לי מעליב את הביינישי"ם להגיד שהם פשוט יבשים חסרי חיים, לא?

"מכירים את זה שאתם הולכים לסמינריון שיא המטורף, ואתם חוזרים ממש באורות?"

או ל"מרגישים שיא הקרובים לאבאל'ה שבשמים?"

וזה אפילו קצת צורם לעין וגורם לרצות לדלג על השרשור..

לכן הגרסה הנוספת דיי מתבקשת..

האמת- שאין לי בעיה לקרוא את שתי הגרסאות.

ונכון, הראשונה יותר מתאימה לאחותי והשניה לאחי. (תיכוניסטית ובייניש).

ויישר כוח ל"מתוק מדבש"!

זה תרתי משמע 

(מחקתי את כל השאר כי תיקנתי)

לק"י

איזה כיף זה להתרגש מדברים משמחים..

געגועי!!....

ושאף אחד לא יעיז לחשוב שזאת הסיבה שנעלמתי!

כי זה קרה עוד לפני שבכלל נפגשנו

ואשמח קריאתכם, מי שלא מגיע לשם בכ"מ... :

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t504783#5739994

בשורות טובות אצל כולם בע"ה!!!

זה באמת יפה שכתבת על התהליך,

כי זה תהליך נפשי עד שמגיעים לבן זוג שלנו..

ממש התחברתי לקטע שאמרת שהחלטת שהפעם את עושה את ההשתדלות שזה יהיה זה.

אני לא אומרת שכל פעם שאומרים את זה הבא בתור זה הבעל

(כי על השניים האחרונים אמרתי את זה, האחרון הוא בעלי)

אלא בגלל שזה מן שלב של מוכנות נפשית-

של- באמת באמת אני מוכנה להתחתן.

בע"ה שנשמע עוד הרבה בשורות טובות שכאלה!

(אני באמת מחכה לכמה אנשים פה)

מאוד יפה ומומלץ.

הספקתי? 

נכון. יש בזה מן הפוליטיקה. אבל זה יותר מזה- זו מהות.

מנהלים! בבקשה לא הוריד הודעה זו, זה לזיכוי הרבים.

פייגלין בראש! :  )

זה בדיוק מה שבאתי לומר.. (הסימן הזה <ר> הוא קיצור ל "רציני")

-

ז'ול וורן, הסופר הצרפתי הנודע, שהה בחופשה כאשר יצא לאור אחד מספריו המפורסמים

('מסביב לועלום בשמונים יום' או 'עלובי החיים' אם אינני טועה).

וורן התעניין בעודו שחופש באשר למצב המכירות של הספר, ושאל על כך את המו"ל שלו.

המכתב, שכאמור היה המכתב הקצר ביותר בעולם, הכיל רק תו אחד, והוא זה:

?

(כלומר, איך מתקדמות המכירות?)

ועל כך קיבל מהמו"ל את התשובה הבאה:

!

(דהיינו, הספר מצליח מאוד).

ואילו זה היה תלוי בי הייתי מוסיף לברכות השחר "ברוך שלא עשני חרדי".

הבהרה: יש לי אכן סלידה עזה מהחרדיות כאידאולגיה והשקפה, אבל ח"ו לא נגד האנשים כאנשים.

גם אני הרי לא בדיוק חרדי ב"השקפה"... אבל הדיבורים האלה טיפשיים.

כך גם יאיר לפיד אמר...

מי מאיתנו גולש בערוץ 7 ומי מאיתנו ב"בחדרי חרדים"?

היום נכנס לשם לעתים נדירות

מה-זה מבינה אותך....

אוף!

אפילו יש מים חמים...

אין לי כוח יתר להעביר לך

אבל שיר- אפשר-- איזה שיר תזמיני?

ומחמם לחורף קר ומנוכר.
[או בקיצור,מה שעולה לך בראש]

בשמחה הייתי באה.! אבל עד שזה יקרה, יקח בערך נצח.אז אל תבני עליי.

ממש מבינה אותך..

נראלי זה המזג אויר הזה..

כל טיפת כוח אולי שעוד נותרה בי- עכשיו רשמית נגמרה.

ודרך אגב- עוגי פלצת- לאן נעלמו כל החתימות המפוצצות שלך????

(מתגעגעת )

תעשה כמה על עוצמה לישראל....

חשבתי על כמה רעיונות, אבל לא מצאתי משהו מספיק טוב

אני מתנחם בעובדה שעם כל השלג שבעולם לא היה לי משהו חשוב לעשות.

נשארתי בבית

הוא היה היחיד שהשכיל לעבור לצד שלי במלחמה נגד ילדי השכנים...

נכנס לחצר שלי ותיכף התחיל ליירט שם..

בן 8 בערך או פחות, אבל צולף טוב טוב.. אף אחד לא מתייחס אליו כשהוא מתקרב, ואף אחד לא מעיז להחזיר לו

מסורת האיגלו

אולי ככה: 

מסורת האיגלו

בשביל זה.....

רק ביקשתי שהשלג ימס כבר.....

לך לא נמאס?

בעיקר כי לא היה לי כח לרדת אליו- אז לא כ"כ שחקתי.

חוויות ילדות.....

לבנות בובת שלג עם אחיותי הקטנות...

ומלחמות שלג וזה....

היה נחמד ביותר!!! 

אז זה באמת היה מהנה

 אהבתי.

זה שלג חזק:

(ו...דווקא ציפיתי שאתה תעלה את זה )

כל קליק וקליק שם בפנים...

בניתי בובת שלג קטנטנה על טיפת השלג שנערמה על הרכב בתחילת הערב

ולה היה לי מצלמה לצלם

פי אלף יותר מ2003

כמובן חוסיד  

תתפללי חזק, אולי יום אחד הקב"ה ישלח שלג גם לכם....

"ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנוודבר זה (שהארץ שלנו) חשוב הוא והובא לפני כל המצוות, כי רוב המצוות תלויות בארץ, ושם מקומו הטבעי של העם." (-בשם הישראלים )

פשוט רציתי להבין האם המהומה היא באמת על לא מאומה...

אותנו ה' אוהב....

ואין לי כח להוסיף.

רק שמקומכם פה

זה כזה יפה ומהמם.

אנחנו פרימיטיביים. נהנים מהגשם הישן והטוב