תתחילי!

אני אגיד משהו:

פגשתי חברה מ-ת-ו-ק-ה!!!!

גם אני פגשתי היום חברה,אחת הבנות הכי נפלאות שאני מכירה!!

כ-פרה עליה!

אין מצב שאנחנו מדברות על אותה אחת,זו מישי אחרת. בטוח

השבוע הייתי (פעמיים) במקום מסויים, וזה פשוט עשה לי טו-אוב על הנשמה!!

תפתחו שירשור רשמי או שלא תכתבו בכלל!!

בשירשור שמתחיל ב"אוווווף"?!

נצטרך לחכות למוצ''ש???

נפשי ירצח אותי!!

טוב,הוא לא.

אבל הוא יהיה עצוב..

אני לא פותחת "איזה טוב ה'" על חשבונו!!

אחח...

(כ"כ באסה שלא היינו באחרון!!!)

אבל זכינו בשאר...

נהגנו, במנהג קדם,

על פי יסדו (ועל פי הסוד, ששש לא לגלות) של האדמו"ר הגאון רבי עקיבא ויעל 

ששרשור "איזה טוב ה'" נפתח בצאת השבת

אך לעניות דעתי,

ניתן להקל בדבר גם עתה.

ניתן וצריך להודות לקב"ה על כל רגע ורגע

"להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות" (תהלים צב ג)

איזו זמן שהוא גם יום וגם לילה?

זהו זמן שרשור "מי ער?" 

עידן שחצי הפורום ער המסמן את היום

וחצי הפורום ישן המסמן את הלילה.

כך שניתן לפתוח את השרשור גם עתה!

ברכה והצלחה בכל

בעזהי"ת

סיימתי שירותתתתתת [ברגעים אלו ממש. שעות אחרונות.. מחר בשמונה אני בחוץ.]

קיבלתי תפקיד נורא כייפי

הוצאנו גיליון נוסף של העלון שאני עורכת!

לחברים שלך...

כן אני רעה אבל רק לפעמים 

קו 110 של  ויאוליה יוצא מתחנה מרכזית ושרי ישראל,

ויש לך גם מוניות שירות מהירות מהתחנה המרכזית קומה ראשונה ליד הסופר פראם,

ואם נתקעת את יכולה לקחת קו לצומת שילת 310,320 וכו' של קונקס

שעוברים באותה תחנה של 110.

כן זאת עיר גדולה.

הוא עוצר בכניסה לעיר בי-ם

ויש גם את 465 מי-ם לקדומים שעוצר בצומת שילת
יש גם את 425 של קונקנס שעוצר בשילת
אבל ת'כלס הכי טוב לקחת את המונית שירות....רק צריך לוודא מתי היא יוצאת ע"מ לא לחכות יותר מידי שם.

אגב, אין אותן בכל השעות (נדמה לי שאין בלילה).

בצומת שילת המצב די גרוע...

קחי מונית שירות (אגב, הם ערבים שנוסעים כמו משוגעים. נסעתי איתם פעם אחת כשהייתי צריכה ג"כ למודיעין. פחד...)

או קו 110 של ויאוליה-קונקס.

לא עוצר בצומת שילת!! רק בכיוון ההפוך, מאלעד לירושלים הוא עוצר!

קונקס יוצא מהתחנה הראשונה זאת שצמודה ליפו
סופרבוס יוצאים בתחנה הבאה באותו רחוב במרחק של כ100 150 מטר

עזרתם לי מאוד. עכשיו אני יכולה ללכת לישון בשקט.
 

בעזהי"ת

אפשרות ראשונה- קו 110 של קונקס, יוצא מהתחנה הראשונה בשרי ישראל, מגיע עד לקניון במודיעין/תחנת רכבת מודיעין.

אפשרות שניה- קו 310/320/330/340 של סופרבוס [למודיעין עלית תחנה סופית], יוצאים מהתחנה השניה בשרי ישראל, עוצרים בצומת שילת ומשם ברגל לתוך העיר/אוטובוס פנימי, עולה 4 שקל..

זאת עיר גדולה אבל רובה מרוכזת על אותו רחוב ראשי [בית הספר לנהיגה, המשטרה, העירייה, הקניון, תחנת הרכבת והפארק המרכזי].

יש אוטובוסים פנימיים, בכ"א

ואם את ממש ממש ניתקעת-- צרי קשר באישי, אני בבית וישלי אוטו..

אבל.. ממ..זה גדר,

ומלאת פרטים.. יהיה לי קשה לחתוך..

Tבל ממש תודה!!

אל תדאגי זאת לא טרחה, ככה אני מרחיב את מאגר התמונות שלי למקרה שאצטרך

אבל האיכות לא משו

אמלי במחשב הם יותר מפוקסלים את רוצה שאשלח לך?

שכראה מסתובב לו בבית עכבר נוסף. 

<ר>

וזה חדר לידי...

תאמיני לי שזה יותר מפחיד ...

אני רואה מקק,

מסתכלת בחרדה,

תופסת אומץ והולכת להביא משהו (להרוג עם הנעל שלי ואז אני אצטרך ללכת עם זה?? בעע)

ואז

הוא נ-ע-ל-ם!!!

פחד. חוסר אונים.

אגב, לאחר מחקר מעמיק מאוד בשירות לאומי, הם יוצאים בשעות 12-2, 

פתרון הכי טוב: לסגור פתחי כיורים-אמבטיות-אסלות, וראו איזה פלא: אין מקקים!

(הסתייגות: אם הדלת פתוחה/חלונות/קומת קרקע עם סדקים- אין סיכוי..)

בהצלחה!

2. זה ההזיות של פיננסית

3. לך לישון 

עד מתי??

עד ה10.9.12 שבע"ה עדיאל יעבור את המבחן עם נק' בונוס (מעל 60 )

הציבור מתבקש להתפלל

בע"ה

אתה תראה!

תודה!

המשך יום מוצלח לכולם..

חחחחחח 

חה חה חה

בא לי לשמוע שוב... חבר'ה! תקשיבו ותעלזו

בס"ד ובהשתדלותי

שיתגשמו כל משאלות ליבך לטובה!

בשורות טובות!

אם כי מעולם לא ראיתי אותה נוכחת...

זה רלוונטי!

מזל טוב,מזל טוווב!!

המון אושר,בריאות,שמחה ונחת!!!!

יהי רצון שימלא ד' משאלות ליבך לטובה!

שפע ברכה והצלחה!

היית צריך להכיר לפחות ת'מילים

כמה זמן לוקח מ"תחיל תחילת" התהליך עד לשירות פעיל? (אני לחוץ להספיק את המלחמה הקרובה )

ערוץ 7...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f5

אני ייכנס גם לשם אבל יש פורומים מתים לגמרי... עד שאקבל תשובה...

תשאירי גם פה... זה לא סותר את "המכתבפתיחה"

ואני לא בטוח בזה, תוכל לדבר עם ישיבת הסדר כלשהי שתוכל לארגן את זה שתתגייס עם החבר'ה שלה לאותה מחלקה - אבל אני לא בטוח שזה אפשרי. 

אבל מותר להשאיר את החלק של הפאות.

מה שכן... אומרים שאני דומה מאד לגרגמל

אני לא חושב שזה נכון ...

(גם דתיים וגם חילונים), אולי יש אפשרות להצטרף למחלקה כזו. אני לא יודע האם יש אפשרות לבחור להצטרף, אבל נדמה לי ששמעתי על מישהו שהעבירו אותו למחלקה כזו, כנראה בעקבות קשיים ובקשה שלו.

חבריה! חיילים לשעבר! את האמת ב'קשה:

גם נהנים בצבא? או שאחרי חצי שנה אין התלהבות, האידיאלים נעלמים, ורק מחכים שיעבור?

היתה לי שיחת הפחדה עם חבר אמש...

אני בחור עדין למדי, יש לכאלה מקום בצבא? או שהם סתם מסכנים שם...

זה מאוד מאוד תלוי איפה אתה משובץ, עם מי אתה משובץ שם ומי המפקדים שלך. 

הצבא זו מסגרת שיכולה לשבור בנאדם והיא יכולה להיות מקום שבונה. 

באופן אישי, בשירות שלי, חויתי את שני הצדדים. 

אני לא יודע אם אתה רוצה לשרת בקרבי או לא - אבל אם כן, אז אני חושב שזה יכול מאוד להועיל לך להתגייס עם ביינישים. (הייתי שוקל ברצינות להתגייס לנח"ל החרדי - הגדוד הזה היה מוצב באזור המכינה הקדם צבאית שבה למדתי והם היו מגיעים אלינו לפעמים עם הסיורים - ועד כמה שראיתי, רובם היו דת"ל. יכול להיות שזה השתנה מאז). 

לפי דעתי הרבה יסכימו איתי..

הבעיה בעיקרון זה שהצבא מלא מלא מלא בסתם בילבולי שכל ולפעמים דברים חשובים, ולכן..

וסליחה מכל מי שלא היה עוד בצבא שאני אולי הורס לו את התמימות,

אבל מי שבא לצבא בראש שהנה הוא הולך להילחם ולהרוג מחבלים ובעקבות זה מפנתז על הצלת העולם וגאולתו מהרוע שכמוס בו, אחרי כשבועיים מתחיל למאוס בו..

לעומתו מי שמגיע בראש טוב של להנות ולשחק באחד המשחקים המגניבים(ח"ו לא הנשק!!! המסגרת הצבאית..) יהנה..

איתי התגיסו גנרלים לעתיד שלקחו את הצבא מאוד רציני אחרי שנה וארבע ברחו משם כמו טיל, מי שלקח הכול באיזי סיים בכיף ועם חיוך.. (דווקא אלה שיצאו לקצינים זה אלה שבאו בראש טוב וקליל..)

כי אני לא טיפוס של "ליהנות עם החבר'ה בצבא,"....

(הרהורים, לעזאזל! )

אין לך חברים לא וירטואלים?

אתה הולך לחיות עם אנשים 7/24.

בלי קשר לדעתי בנושא ששאלת מקודם, אני בטוח שכל מי שהיה בצבא יגיד לך שאם אתה לא מתכוון להנות עם החברה שלך אתה הולך ממש אבל ממש לסבול.. (כמובן שבמקרה כזה לך רק על יומיות מראש כי אז יש לך אולי סיכוי לשרוד..)

יש מקומות שאפשר לשפר, אבל בעצם ככה זה.

פעילות קרבית (למי שבקרבי, ולא ישב במשרד הממוזג בואכה נתניה) יש אבל רוב הזמן זו שיגרה אפורה.

משה

לשעבר ע' רב חטיבה 933, פרוייקטור במפאו"ג 162 וכל מיני שטויות כאלה.

אני אשמור איפשהו? בשומרון? תהיה הזדמנות לפוצץ מצלמות של "בצלםים"

או שאני יחטוף דיכאון.... ויתנוון עוד יותר...

סביר מאוד שתשמור איפשהו - בשומרון, בגבול מצרים (המתחמם והולך...), בחברון, ביהודה. 

תראה, בתור לוחם בחטיבת חי"ר שירתי בקבר רחל, חברון, אזור ג'נין (שומרון), עזה, באזור קדומים וכו'. 

לפוצץ מצלמות של בצלם? כנראה שלא תעשה את זה אם לא בא לך לשבת בכלא צבאי. אתה פשוט תתעלם מהם באלגנטיות. זה גם מאוד מעצבן אותם כי הם באים במטרה לעשות פרובקציה וליצור אירועים - ואני מניח שאתה לא תרצה לתת להם את מבוקשם... 

אבל, קח בחשבון, שגם לשמור בשומרון, זה 99% שיעמום וניוון. לא קורים יותר מדי דברים ברוב הזמן. זו שיגרה די משעממת ושוחקת, וכדאי להיות עם חבר'ה טובים ובראש שלך. זה יכול מאוד לעזור.  

אפילו אם לא ייצא לך לקחת חלק ב"פעילות" יותר מסעירה. 

עצם העובדה שיש נוכחות צבאית באזורים האלה - מצילה את חייהם של לא מעט אנשים מדי יום. רק תחשוב מה היה קורה אם הם לא היו שם. 

במילואים האחרונים שלי יצא לי להתעלם מ-2 נשים של ארגון שמאל קיצוני (ווטש או בצלם). זה די מעצבן אותן... 

הדיבורים על 90% 10% של אדמין  ושלומי קצת הפחידו אותי...

קצת קשה לראות את התועלת... 

במקרה הטוב- בורר אורז...

או מדפיס דיסקיות

או נותן הוראות למחשב לעשות עלוני שבת וחג של הצבא

במקרה היותר טוב-

לא עושה כלום...

כלומר- לא עושה כלום בשביל הצבא, מלבד להיות שם כמו עציץ...

אבל כן עושה המון למען הקריירה הפרטית שלו- ולמענכם גולשים מכורים יקרים- בעבודה בערוץ במקביל

ככה שזה תלוי לא מעט בשיבוץ שלך

קרבי או לא

עם מי עם מה לאיפה ולאן

רק תגיד לי איפה מצאת 10% יעיל? אולי הרמטכ"ל מגיע לכאלה אחוזים יפים וגם זה אני לא בטוח..

שצילומי המסך שלי שונים משמעותית מצילומי המסך של רובכם.

לא נורא.

שאת ילדת בית כזאת... לא אוהבת שבתות מחוץ לבית...

(כמובן, רק אם זה לא סותר סיפורים קודמים

"האמת היא שאני תמיד מנסה להתחמק מביקורים... כל מה שסיפרתי לך בעבר... אלו תירוצים... אין! אני פשוט לא סובלת להיות שבת מחוץ לבית..."

אבל זה לא אמין, בפרט שבמהלך השירות היא הייתה עמי בשבתות בהן הייתי מחוץ לבית.

אני חושבת שאני מבינה למה את מתכוונת, עשיתי שירות במקום שאחת המטרות שלו היתה להיות בשבתות בבתים שאני לא מאחלת לאף אחד (טוב נו... היטלר ואחמדינג'אד וכאלה... דיי מגיע להם.)
נתחיל מזה שסיימת את השירות שלך ויש מצב שאת רוצה להיות בתקופה הקרובה עם המשפחה (לא פירטת מה היה השירות, אשמח לשמוע)

ואולי יהיה טוב שתעשי שבת אחת שם, אחרי הכל בחיים יהיו עוד הרבה קשיים ואולי זאת יכולה להיות הזדמנות להתמודד עם קושי אחד כדי שבעתיד, אם תמצאי את עצמך בסיטואציה עם אנשים כאלה, תדעי איך להתנהג.

אם את מחפשת תירוצים, אני יכולה להביא לך המון,
הקשר עם המשפחה שהזכרתי מקודם

"אני צריכה קצת זמן כדי להבין שיצאתי מהשירות"

"חברות שלי עושות שבת"

"אני לא מרגישה טוב"
"אני מתה"

וכו'

(נמחק)

ואת יכולה לפנות זמן באמצע שבוע לבוא אליה- כדי שכן תתארחי אצלה, אבל לא תהיי חייבת לבוא לשבת

הקול הזה נשמע מספיק לא צריך להמציא עמותות מוקרצות

נוג"ה.

תשלם לערוץ על פרסומות

קח- |צמר פלדה|- נראה אותך סורג מזה כיפה שתתאים לכל תתי-הגוונים של הציבור הדתי-לאומי-תורני

די עם האירגונים עג"ב אירגונים האלו

די עם הפלגנות

אם אתה רוצה לקדם משהוא חיובי- תעשה את זה

בלי לחשוב שאתה "ראש החץ של חצי מהעם" כי אתה לא

בלי להשמיץ אחרים שיש להם לגיטימציה גמורה לדרך תורנית אחרת משלכם

ועבודה מול עמותות עויינות את המדינה- עושים בבית משפט, לא ברוח וצלצולים בפייסבוק (או רצוי- מצטרפים ותורמים לארגון שכבר קיים ועושה חיל)

בקיצור- תתבגרו

הוא עושה על האש

או למודיעין...

את פשוט צדיקה!!!

ובכל זאת מנסה לחשוב. אולי זה יעזור לך טיפה...

1. לדעתי עדיף בירושלים (ולא בצפת \ יפו) עם תפילה בכותל בסוף.

2. צריך לחשוב על מישהו שיכול לדבר ברמה ובאופן שמתאים גם למי שלא שומרים מצוות

3. זהירות שלא להפריע לתושבי השכונות. (ואולי בגלל זה כדאי שלא יהיה באמצע הלילה)

ישר כח עצום!

20120823191701.doc

מהאתר של מכללת קיי (מרכז המון חומרי למידה ופעילויות)

לא עולה לי כ"כ אבל יש הרבה! להחזיק קרח ולספר על עצמך, החוט שמעבירים עם כולם (למרות שנראה לי שזה יהיה קצת בלאגן )

וגם משחקים לגיבוש או סתם משחקים קלילים וכיפיים להתחלה- המשחק עם השוקולד שאוכלים עם סכין ומזלג כשיוצא 6 בקוביה), או קוביה גדולה שעל כל פאה יש שאלה אחרת ( איזה מאכל הכי אהוב עלייך? תחביב? וכו).
 

על אותו עיקרון יש משחק עם עדשים צבעוניים- כל ילדה בוחרת 3 עדשים, אח"כ את מראה להם מעין דף מקרא שבו כתוב  ( הן התחילו עכשיו רק א' אז אולי הן לא יודעות לקרוא, או שתקראי את או שעדיף עם תמונות) מה זה כל עדש- האדום לדוגמא מקום שאת אוהבת לטייל בו וכו'. עושים 3 סבבים וכל בת מספרת..

כתבת שזה פעילות לשעתיים אז אולי אפשר לעשות איזה יצירה קטנה, איזה מזכרת מהפעילות הראשונה, משהו שקשור לשם של הקבוצה (אם יש) או למסגרת שזה נערך בה..

מקווה שעזרתי.. אם את צריכה  עוד פעילויות בכיף .. 

האמת שאני בליבוט. חיפשתי פעילות התחלתית כייפית להתחלה, איזה חצי שעה נגיד.. השאלה אם אח"כ ישר לגשת לעניין? אני מלמדת פ"ש בעיקרון.. או שזה כזה על ההתחלה מבאס וזה.? כמה אני יכולה למרוח בפעילות בהתחלה וזה? נשמע לי יותר הגיוני להתחיל בנחמדות חצי שעה ואח"כ לזרום כבר לשיעור לא כך?!

פרק תהילים להצלחתו:

תהילים פרק קכא

א  שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת:
אֶשָּׂא עֵינַי, אֶל-הֶהָרִים--    מֵאַיִן, יָבֹא עֶזְרִי.
ב  עֶזְרִי, מֵעִם יְהוָה--    עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ.
ג  אַל-יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ;    אַל-יָנוּם, שֹׁמְרֶךָ.
ד  הִנֵּה לֹא-יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן--    שׁוֹמֵר, יִשְׂרָאֵל.
ה  יְהוָה שֹׁמְרֶךָ;    יְהוָה צִלְּךָ, עַל-יַד יְמִינֶךָ.
ו  יוֹמָם, הַשֶּׁמֶשׁ לֹא-יַכֶּכָּה;    וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.
ז  יְהוָה, יִשְׁמָרְךָ מִכָּל-רָע:    יִשְׁמֹר, אֶת-נַפְשֶׁךָ.
ח  יְהוָה, יִשְׁמָר-צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ--    מֵעַתָּה, וְעַד-עוֹלָם.

בעזהי"ת.

[חמשושית]

ואני? כשייתקלקל לי המכשיר החדש שלי

לדעתי זה רעיון ממש מצויין... צריך להחזיר את האינטרנט למקום ממנו הוא בא, ולהשאיר אותו בגבולות שלו.

זה אסון טבע כל האייפונים האלה..

הוא הרבה יותר מתאים לציבור שלנו מאשר המכשיר הכשר של הציבור החרדי.

אני יכול להעיד שאני מכיר לא מעט אנשים שמכורים לאינטרנט בפלאפון

הדאגה לחיבור תמידי לעולם יכולה לשגע, והיא גם לא בריאה.

שלא נדבר על כך שכמובן באינטרנט יכולים להיות גם דברים לא מתאימים.

גם בלי זה, אין כמעט צורך באינטרנט בפלאפון.

לי יש, אבל חוץ מכל מיני בדיקות ענייניות (אוטובוסים, רכבות), אני לא מרבה להשתמש באינטרנט הזה.

(המסלול בחברת הסלולר מקנה לי גלישה, סתם ככה, לא הייתי מצטרף או עושה מנוי לזה)

השאלה הגדולה תהיה מהו מחירו?

כיום, בעידן של סחר גדול במכשירים סלולרים, במידה ומחירו יהיה גבוה, פשוט לא יהיה לו ביקוש.

בדומה למה שקרה עם אינטרנט רימון, שהיו חייבים להשוות מחירים לשאר הספקיות בכדי להכנס ברצינות לשוק.

ב' לא יודע אם הוא של טלפונטו אבל בכל חברה אתה יכול לדרוש שיסגרו לך את האינטרנט
זה מה שיש לי כבר כמה שנים עם מכשיר דומה לו

הבעיה היא בעיקר בסמארטפונים שבהם יש אופציה של WIFI

מי שרוצה לחסום את האינטרנט בפלאפון-שייקנה פלאפון  פשוט-כזה שגם אם יש בו אינטרנט הוא לא נח 

ואי אפשר לעשות איתו כלום בערך-ושלום על ישראל

מה אתה אמור לעשות עם המכשיר הסלולרי שלך?

כלום בערך עם האינטרנט והמשחקים.ממילא הם בדיוק כמו הפלפאנטו הזה-רק בלי הפטנט החדש..

וברמה העקרונית אתה צודק!

לדעתי החידוש כאן שזהו מכשיר פשוט (שלא כולל את הדברים הלא רצוויים) אך בכל זאת דור 3

דבר שדי נצרך בימינו בכדי להתחבר לרשתות הסלולריות החדשות. (הוט מובייל, גולן וכו')

שאין בו אפשרות לסרטונים ותמונות בגלל שהוא ישן, וכך יהיה לו פלאפון כשר ממילא,

אבל זה כבר נעשה דיון ציבורי ...

דבר ראוי ורצוי ביותר

מכשיר ישן כבר אי אפשר- בגלל רשתות הקליטה של חברות הסלולר

הדור שני\ דור שלישי משדרים על תדרים אחרים, וכמעט אין קליטה בהמן מקומות בגלל זה

לא צריך אינטרנט בפלאפון

לא צריך את האיבר-תותב הזה שנתקע לאנשים בחיים ונקרא פלאפון

לא צריך לפספס את החיים כי עסוקים מידי בלעבוד לידם בצורה וירטואלית

או עסוקים בלצלם ולהעלות תמונות מהחיים האלו -וחווים אותם רק דרך מסננים

כדאי גם בפלאפון רגיל לעשות מדיניות זמינות

להרגיל את העול- אני לא כונן מד"א, אף אחד במשפחה לא נוטה למות, אני לא יוץ הגרעין של רה"מ

אין יבה בעולם שאני אהיה זמין כל דקה מייד

זכותי לא לענות כשמתקשרים

זכותי שהעולם ידע לא לנסות להתקשר אלי אפילו בשעות נרחבות של היום הזה

זכותי שהפלאפון ישמש אותי כדי לתקשר עם אנשים- ולא כדי שאנשים יציקו לי

אלול! כמה מתגעגעים אליך!

לאפשרות לסגור מכשיר "אני לומדת. אני לא זמינה. תתמודדו"

אחד החזקים!!

מאמצת!!

יש סיפור על אחד הרביים (למה אני לא זוכרת שמות??? למה?)

ששלח תלמיד שלו לבית של רב אחד- כדי לעזור לו ללמוד איך לשמור על המחשבות

דפק התלמיד בדלת הבית, דפק.. חיכה... דפק שוב.. .

כל היום ... חיכה... דפק

לא פתחו לו

רק בערב אותו רב פתח לו

מה מי מו (אני הורסת את הסיפור...)

לימדתי אותך לשמור על המחשבות שלך! כמו שאני בעל הבית אצלי ואני מחליט מי נכנס מתי- ככה אני בעל הבית במוח שלי - וככה אני בעל הבית בפלאפון שלי ובתקשורתיות שלי בכלל

אני זו שמחליטה כשקוראים בשמי לענות "רגע, אני באמצע" אני זו שמחליטה להודיע "אני הולכת לישון, תהיו בשקט בבקשה"

גם כשזה מגיע לפלאפון- מותר לי להודיע את זה.

מותר לי גם להחליט לא לקחת ולהשתמש בדברים שהמכשיר שלי מציע

זה שיש בפלאפון אפשרות טכנית לאינטרנט, למשחקים, להמרת שער הדולר, לרינגטון מעצבן שבעולם, ל...

לא אומר שאני חייבת להתשמש באופציה הזו

ובגיל 20+ אני צריכה להיות מספיק בוגרת ומחונכת להחליט את זה לבד- בלי שמישו יחסום לי את המכשיר...

** קופץ- זה קטע יפה

רק הסתייגות אחת- לפעמים שיחה ממספר חסוי זה ממרפאה או דבר חשוב אחר -לא כדאי לסנן...

לי יש פלא' שלשם שינוי לא נראה מלפני 100 שנה כמו כל הקודמים שלי..

ופשוט התקשרתי לחברה, וביקשתי לנתק את האינטרנט.

ועדיין יש לי את כל הפונקציות של המכשיר הקטן והנוח.

למה ביקשתי בלי אינ'? כי למרות שזה נוח, אני מספיק מכורה כשאני בבית, לא צריכה גם בחוץ.

אולי בעתיד, אם אני אעבוד במקום שיצריך נסיעות ארוכות אני אחזיר אותו.

די לנוון לעצמינו את המוח!

שאני בעל הבית לחיים שלי ואם מישהו מדבר אלי אני לא סופר אותו שיקרא לי עד מחר..

בתור מי שמסתובב עם שני פלאפונים (תתפלאו כמה זה נפוץ), כשמתקשרים לאחד, והוא תפוס - אז מתקשרים לפלאפון השני.

מה נראה לכם?

ולפעמים אני גם חוזר למחורת אם אני עסוק. זה לא אומר שאני מתעלם ממנו כמו שהכתבה רצתה לומר

אגב אני ביטלתי את השיחה ממתינה רוב הזמן..

את הפעולה לחייג

מהצד שלהם את מציקה להם...

וכשהם מתקשרים אלייך הם בסך הכל מנסים לתקשר.

כופים על תלמידים לשבת בכיתה, ואחר כך מתפלאים כשהם עושים שימוש נרחב בכל אמצעי אפשרי כדי לברוח משם.

אם תשאלו את אמא שלי - זה היה לקרוא ספר אחר שמוסתר בתוך הספר שאמורים ללמוד, לצייר את המורה בשיעור ו/או כל רעיון אחר.

בגילאי היסודי זה היה (אצלי) שימוש נרחב באמצעים שלא למטרתם המקורית (מישהו אמר "אנימציה" על מחשבון?), שינה בשיעורים ומה לא בעצם.

בשמינית זה גם היה מכשיר דור 2.5 שאכן כלל גם אינטרנט, ואיפשר בריחה שלי מהסביבה שלא התאימה לי בכלל.

מציק להורים ולמחנכים (וכן למפחידנים המתפרנסים מההפחדה, ע"ע יוני לביא) לראות את הילדים דבוקים למסכים, בלא קשר לעובדה שמחוץ למסך הם לא בהכרח יעילים יותר.

כמות שיטות הלימוד האלטרנטיביות שפדיגוגים פיתחו ב100 שנים האחרונות

שמצליחות לשמר את הסקרנות הטבעית של ילד

ולפתח אותו לאדם מלא מימוש כישרונות מלא סקרנות לידע

אותן שיטות שלא מצליחות לצלוח את המרחב הבייוקראטי כדי להגיע למכללות, או להגיע לבית ספר

ונשאר רק בתור "משו מיוחד לפריקים שגילו את התאוריה מאיזה ספר או השתלמות"

היא עצומה

חבל שלא סילקו אותך מבית הספר

ושלחו אותך לבית ספר לילדים |כלשהם| (היפרים מחוננים בעיתיים מתכנתים חובבי מדע יו ניים איט)

וחבל שלא עושים את זה לכל הילדים במדינה הזו

וממילא אנשים יפסיקו לפחד מעצמם

יפסיקו לפחד להיות לבד בלי אייפון

יפסיקו לפחד מהנזקים שכל כלי יכול לעשות -כי תהיה להם שליטה עצמי כדי לברור מה טוב להם

בברכת "גם אני רוצה להיות מורה בבית ספר האנטרופוסופי שאני חולמת עליו"

החופרת שוב בנושא חרוש,

ומנצלשת בצורה מחפירה ללא חת,

אני

אבל מכאן ועד להוציא את יוני לביא מפחידן..

מנסה להסביר בעדינות לגולשת תמימה מכאן ששאלה אותי בדאגה:

"אני יוצאת עם בחור טוב וצדיק (אחרי פרשה ארוכה של , אבל יש לו פייסבוק רח"ל, לזרוק אותו?"

נצרכתי להקדיש לה שיחה (ארוכה למדיי) כדי להסביר לה בכלל במה מדובר ומה ההשלכות של זה והחסרונות וכו'.

בין המילים והשורות התברר שהיא עברה שיחת הפחדה כזו ולא היה לה מושג ב כלל במה מדובר.

לבחורה ולדייט שלה - שלום.

זו גם בעיה לא? ז"א חוץ מההרס שאולי מסבים המכשירים האלה לחיים...

כשאני הייתי בתיכון (לפני כעשור+-) לא הייתה בעיה של נגישות לחומר לא ראוי, על אף שלרובם המוחלט של הנוכחים לא היה אינטרנט.

הנגישות לתוכן בעייתי לא הייתה פחותה עוד קודם (מה שכן נכון - זה שהאינטרנט "מיגר" את כל השיטות האחרות להשגת התוכן הזה)

מעולם לא יצא לי להתקל בחומרים לא ראויים, בשום אופן... עד האינטרנט,

היום האינטרנט שלי סגור בפניהם, אבל נו באמת גם אם יש דרך להגיע... אפשר להשוות בין זה לבין האפשרות להגיע באינטרנט בקלות, בלי חשש שיגלו, בתוך הבית, בתוך החדר?

ברור שזה עולם אחר, לא?

הסיבה שלא נתקלת בהם היא כנראה (אני לא כ"כ מעודכן) בגלל פשיטת הרגל והעלמותם של ספקי הזבל השונים (מדפיסי חוברות, מפיצי קלטות וידאו, DVD וכל השאר), ולא בגלל שלפני האינטרנט כל אלו לא היו קיימים ובעלי תפוצה משמעותית.

בין מתי שזה בהישג לחיצה, או בהישג  חנות או משהו כזה...

כי באפשרות הראשונה אין בושה... וזה זמין לכל מצב רוח זניח... בלי שום מאמץ.

ושיעורי הבית שלהם בתוכנו גרפיקה או פיתוח יחחיבו אותם לשבת שעות מול המחשב בשביל שיעורי בית, בהפסקות הם פשוט יצאו לטייל.

הורים צריכים לדעת לפעמים ללכת הפוך על הפוך ולעבוד כביכול על ילדהם על  מנת לכוון אותם לדרך הישר

אבל יש לי מכשיר קטן ונוח עם אחלה מסלול עם נפח גלישה קטן. אז אני מסודר.