מוטיזח"כ ד"ר מיכאל בן ארי אמר "פרס היה ונשאר חתרן בלתי נלאה הגיע הזמן שהוזה המזרח התיכון החדש יבלה את שנת התשעים שלו בבית אבות, הנזקים שהוא עשה לעם ישראל מספיקים למאתיים שנה".
אין מילים אין מילים, פשוט פוצץ אותי מצחוק!
פרס! מזל טוב! לא בריא לברבר... ועוד בגילך... ספר לסבתא...(בבית אבות)
אני רוצה לראות מישהו שלא צוחק
ולמי שמחפש קישור להקשר:
כשאני שומע את המילים 'בן ארי' - אני לא צוחק אני בוכה.
ופרס כבר לא מזיז לאף אחד, כולם יודעים מה הוא.
ו... פרס מזיז לי... למעשה הוא כביכול נשיא שלי...
מסכימה עם הדרך שלו, אך עדיין אני חושבת שהוא אדם שעשה לא מעט למען עמ"י וא"י, ויש דרך לדבר ולהגיד שאתה לא מסכים.
אני מניח שמה שמפריע לך זה הזלזול בזיקנה... הרי כולנו נהיה זקנים יום אחד...
העניין הוא שאדם שרוב ימיו עשה רע, הזיקנה שלו מגעילה... ז"א, שאמנם זיקנה זה אולי רע... והיה מקום ומר שכולנו שותפים לה... אבל זה לא נכון, אדם שכל ימיו עשה רע - הזיקנה שלו מגעילה.
תראי את לאטמה החדש על פרס עם ה"הרביי הרביי כבווד..." חזק!!
האיש חושב על עצמו בלבד! הוא עשה טוב למדינה כשזה עשה טוב לעצמו! (כמו רוב הפוליטיקאים אמנם, אבל אצלו זה בוטה יותר)
... כי אני הרי הבייני"ש בעיקרון... 
אבל זה המצב... כי זה רק עיקרון...
"...ועם עקרונות... לא הולכים... אפילו ... למכולת..."
תיאלץ לבלוע את הצפרדע הזו...
אני יודעת שזה פוגע אנושות וקשות בדימוי העצמי המצ'ואיסטי שלך...
אבל במאה ה21.. וכולי וכולי ...
או שתתחיל גם אתה להביא ציטוטים
אין ברירה
או שתסתלק מפה מחר לישיבה ותמצא איזו גמרא להרביץ לה במקום להרביץ לפורום
קיש חציליםמשום שר' חיים דוד ברנהרד היה רופא וחסיד גדול אך סירב לשמש באדמו"רות (אע"פ שיצא לזכרו ספר: האדמו"ר הרופא) - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%94%D7%A8%D7%93
והטולנער - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99
לא היה סתם ד"ר אלא אדמו"ר פרופסור...
קיש חציליםלניצלוש הזה
מוטיז
שבן ארי אמר.
אה, וראיתי את לאטמה. צחקתי ומאוד, אבל יש צורה להעביר ביקורת. אני מניחה שלא כ-ל חייו הוא פעל רק למען האינטרסים שלו.
הביקורת על בן ארי והביקורת על פרס צריכות להופיע בשני שרשורים שונים!!!
זה אתה ששאלת בשרשור אחד עלציפיה.שניהם.
וחוץ מזה, אני לא כ"כ אוהבת לפתוח שרשורים חדשים.
מוטיזאחרונההתכוונתי שגם אם אפשר לבקר את בן-ארי, עדיין צריך להבדיל אלף אלפי הבדלות בין ביקורת עליו וביקורת על הרשע פרס,
ובמקרה שלנו זה "אלף אלפי שרשורים" ואם לא זה אז לפחות שרשור אחד...
"...על אף סלידתו האישית של שרת מפרס (ביומניו כתב שרת באותם הימים: "אני שולל את פרס תכלית השלילה, ורואה בעליית קרנו קלקלה מוסרית ממארת ביותר. אקרע קריעה על המדינה אם אראנו יושב על כיסאו של שר בישראל) (!)..."
(מתוך ויקפדיה על פרס, חוץ מהסימן קריאה )
לוקחת את הדברים שלו בערבון מוגבל.
והיו לא מעט תככים ושנאה (איך אומרים שנאה ברבים, כתר?) בממשלות של ראשית ימי המדינה, ולא מעט השמצות, כך שלא בטוח שבאמת פרס היה אז, באותם הימים, אדם כזה- כמו ששרת מעיד עליו.
וצודקת, צדיקה. אני משתדלת לעבוד על זה.
אני סומך על שרת יותר מאשר פוליטיקאי של היום,
אבל עכשיו אקרא ויקיפדיה עליו ואכיר אותו יותר טוב,
זה רק כדי לדעת מה הוא היה! מה הוא היום אני יודע, לא מוכן לוותר על מדליה בשביל אדם שנמק בכלא, איכס!
אם נראה לך שהתדרדרנו- זה רק כי אתה חי עכשיו- ושם לב לכל מה שקורה-ולא רק מקבל תמונה כללית, וגם כי יש היום יותר שקיפות.
תקרא קצת על פרשת לבון- היום בחיים לא היו מצליחים להסתיר את זה יותר מחודש- חודשיים, וגם זה בקושי. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F
[האמת שרפרפתי קצת על מה שכתוב שם, לא שמתי לב אם זה הוזכר- אך הפרשה הגיעה לידיעת הציבור רק כמה שנים אח"כ.]
לדעתי אין טעם לדבר עליו. צריך להתפלל שיעוף כמה שיותר משם עם עוד כמה אנשים מגעילים.
לאחר זמן רב שלא היינו כאן... 
איך אומרים: אצלהם או אצלם?
כמובן - אצלם!
המילה מורכבת משתי מילים: אצל+הם, ולכן טועים ואומרים: אצלהם.
אך בחיבור שתי המילים לא מופיעה האות ה"א!
ולכן נאמר: אצלם!
-משה ר-קיש חציליםרק אצל מתמידים יש הצלחה!!
אולי ככה זה ייקלט איפשהו...
כמו צמח ברמוטיזקיש חציליםקצת קצר הפעם 
בעזהי"ת.
משהו התחרבש בשיחה אישית שלי
ואז תעתיקי את הכתובת למעלה לחלון חדש, אולי יעזור
קיש חציליםכתר הרימוןקיש חציליםפנימי
לא מוגה.
.
:מוטיזתגיד, מאיפה אתה משיג את אלה?
קיש חציליםואם לא- מה כ"כ מצחיק בתגובה שלך הזאת?!
|תוהה|
:קיש חצילים.
ואיך עשית שגמני אוכל לראות?
קיש חציליםננשמה!מדוע אתה מדיר ומפלה את שחורות הפורום?
קיש חציליםנפשי תערוגאשרי מי..
כדאי. (שוואקי)
שנזכה להתקדם בעבודת ה' באלול בפרט,וכל השנה בכלל,
ושיהיה זמן טוב בע"ה, ושכל אחד יגיע לאן שישאף בע"ה!
תענוג! שכוייח גדול
פיחס! כיביתי מייד!
מה לעשות... אני סולד מהמוסיקה הזו וזה כמובן לא אישי! יישר כוח על ההשתדלות
לא קשור, אבל שיהנו מוטיזלהתעלם מהסוף ה"פרוע מעט"
כדאי לראות את ההופעה בארצות הברית עם השיר הזה
"...לעולם לא אשכח אותך!! הכרת לי את הביטלס ושינית את חיי... תודה מקרב לב..."
וכו'
אז יאללה, תגיבו, אני מוכן גם לתגובות זועמות וקנאיות...
-משה ר-מחר מתחילים לומר סליחות......
קובי אלקובי- אדון הסליחות
איציק ואבישי אשל-חון תחון על בניך..
אלול מעולם לא הפחיד אותי כמו השנה,
ולא בגלל הפחד מיום הדין... בעונוה"ר
אני לדודי ודודי לי
ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך".
אנה לידו ושמתי לך
איש לרעהו ומתנות לאביונים
אשירה לה' ויאמרו לאמר
שדות האמונהבס"ד בר"ה
שנזכה לעוף על ה' יתברך, להתחזק מקדושת הימים, ולהכין את עצמינו כראוי ליום הגדול
אה ו...עזבו מה לימדו אתכם עד היום, הראשי תיבות האמיתיים של אלול הם:
אני לאומן ואשתי לחמותי
חודש מקסים!!כמו צמח ברא-ל-ו-ל-!!!
אייכה!ג'נדס
שדות האמונהבס"ד בר"ה
קיש חצילים
ועוד מעט ואין רשע, התבוננת על מקומו ואיננו...
כמו צמח בראבל עדיין מקסים
שבת שלום לכל עמ''י!!
בס"ד בר"ה
ותמיד זה טוב לשמוע עוד פעם
כמו צמח ברחוץ מבפעמים שלא..
אכן..
תודה!אייכה!כרגיל זה תמיד מגיע בזמן הנכון...(יותר נכון אני קוראת את זה בזמן הנכון
)
יש לאחיין שלי ברית בשבת ולהורים שלו אין עדיין רעיון לשם
הם החליטו להשרות על הציבור את רוח הקודש ולבקש את עזרתכם במציאת השם לתינוק
אז קדימה לכתוב את כל השמות שעולים לכם לראש!
קיש חצילים
תושבי צמ''ע היקרים:
וזאת לתעודה~
כי הניק,
קיש חצילים
זכה בתואר הנחשק:
המסכן של הפורום!!!!!!!
מנימוקי השופטים:
הנ''ל הינו משולל אחיינים,שם ארוך ושם שני (ל''ע)
באנו על החתום:
~אנחנו~
למי אין אומץ,הא???
דמתקריא צחינא מיא קיש חצילים קיש חציליםבעזהי"ת.
ועוד לא החלטתי על מדרשה!!! 
ההתלבטות גואה, ועיקר הבעיה נעוצה בכך שיש לי התחייבות שגוזלת ממני את הבקרים של השבועיים האחרונים של אלול...
מה עושים?
יש לכן המלצות על מדרשות? [לא רלוונטי: אביב, הרובע, אוריה, אלוני שילה, ברוריה, מגדל עוז]
או על איך אפשר *להרגיש* את אלול כשהסליחות בסביבה מעפ-עפנות?
קיש חציליםבעזהי"ת.
הייתי שם פעם בעיקרון... אני זוכרת שאני היחידה שקראתי לשמיר (שיינטופ) בשם "שמיר".. כולם היו בקטע של "הרב שמיר".
מוזר לבוא עכשיו, שוב, קצת מבחוץ...
ולגברים אין מדרשת אלול 
קיש חצילים)כמו צמח ברכשתמצאי משהו שווה- תודיעי לי,כפיש??
יש תוכנית מהבוקר ועד הערב, למשך כל החודש....
אלול לא תמיד תלוי סביבה, אלא גם במאמץ שלנו פנימה.
אגב, לא תמיד צריך להרגיש ניצוצות עליונים, צריך לעשות את מה שצריך..
ברור שהרבה יותר נחמד להיות באורות עליונים ולשמוע שיעורים מטורפים ולדמוע ולחזור בתשובה,
אבל, זה לא תמיד ככה, הא?
והמאמץ גם של עבודה בלי רגש מטורף, הוא גם חשוב.
ולשאלתך - מכון מאיר באינטרנט יכול לפתור הרבה, ופשוט ללכת לכותל. או לסבתא
סליחה אם יצאתי קצת מטיפה.
בעזהי"ת.
לגמרי התפרצת לדלת פתוחה.
לא האשמתי אף אחד, פשוט הסברתי את הנתונים הסביבתיים שלי, וניסיתי להעזר בכם למצוא פתרונות הולמים.
תודה על העצות, בכל מקרה..
(כלומר תעשי סדר הפוך לגמרי ממני- אני בבוקר את בלילה...)
הכי מרגישים את אלול כשהמואזין מעיר אותך ב4 בבוקר... כשיש כל שישי דרשה בקולי קולות...
רחלקהבעזהי"ת.
ו-היי, גם לי יש חתונה מחר, איפה החתונה שלך?
קרןב לירושלים..אושר תמידיקיש חציליםאושר תמידיאייכה!מזל טוב
אושר תמידיאחרונהקיש חציליםזה הכל בשבילכם. בהצלחה ב"זמן אלול" ובשנה החדשה
"הלב פועם במרץ. דפיקה אחר דפיקה, לא עוצר ולא נרגע. האדרנלין
שוטף את הגוף. הידיים קפוצות, הרגליים ניצבות, הגו זקוף.
הוא השאיר הכל מאחור. הבית שבנה במו ידיו. האשה שתמיד אהב.
כל משפחתו וילדיו. כל פועלו במשך תקופות חייו...
הכל - מונח כעת על הכף. כף המאזניים.
אף אחד לא הבטיח לו שיחזור בשלום, שישוב לראות אותם, שעוד
יפגוש אותם, ידבר איתם, יצחק איתם, ישתעשע איתם, יהיה שם
בשבילם.
אף אחד לא הבטיח לו שיהיה קל ונעים; אף אחד לא הבטיח לו שכל
החברים שתמיד הלך איתם – גם חוזרים. שום הבטחה, שום ערבון,
שום ביטוח.
אבל אותו זה לא מעניין. הוא הולך.
הוא מקריב את הכל – קם והולך.
כי במלחמה יש משהו אחר. לא רק ריח שדה הקרב המשכר, לא
רק הרגשות הסוחפים את כל הווייתך. אפילו הרגשות העזים,
האמוציות המטריפות של הנצחון, שמציפים אותך עם תום הקרב
או המלחמה, אין בכוחם לתת לנו הסבר מספק, רציונלי, מוצדק.
מה יש במלחמה? מה יש בה שיכול להצדיק לקיחת סיכון כזה גדול?
כזו מוכנות לאבד את חייך, את כל מה שיש לך – לטובת מה?
עומד ומתבונן לו הליברל, המודרניסט הנאור. עומד משתאה,
"אשתומם כשעה חדא". למה? זה באמת שווה את זה? שווה את
החיים? לזרוק את החיים בשביל איזה מאצ'ואיזם נבוב, עלוב?
אבל התשובה ברורה.
לא משנה למה, לא משנה איך – מלחמת מגננה, מלחמת כיבוש.
פה מתעוררת הזהות הלאומית. האינטרסים הפרטיים שלי נדחים
הצדה כרגע. עכשיו ברור שצריך לעשות בשביל הכלל. כי זה גם אני,
זה חלק ממני. בשמחת אומתי אני שמח, באסונה ויגונה – קודר ואבל.
חלק בלתי נפרד מזהותי.
אל תשאל אותו. תשאל את אלכסנדר מוקדון. תשאל את ג'ינג'יס חאן.
את נפוליאון. את קיסרי האימפריה הרומית. הם אלו שקנו תהילת עולם
במלחמותיהם, דמות פניהם ואנדרטאותיהם מפארות את המוזיאונים,
הככרות וספרי ההסטוריה. כל אומה ואומה בעלת תודעה לאומית עתיקת
יומין, נושאת עיניים מבריקות מהערצה אל גבורי המלחמה שלה.
"המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם".
כן – עם כל הדם. עם כל ההרג וההרס. כל הברוטאליות וחוסר הרחמים
והחמלה. כל המוות שמתפרץ לו מכל פינה. זו דרכו של עולם, וכך היא
דרך הקניין של תהילת עולם.
מלחמה.
***
יש מלחמה ויש מלחמה.
הלב פועם במרץ. דפיקה אחר דפיקה, לא עוצר ולא נרגע. האדרנלין שוטף
את הגוף. הידיים קפוצות, הרגליים ניצבות, הגו זקוף.
הוא השאיר את הכל מאחור. את השייטת, גולני, גבעתי. את התכנונים לתואר
שני בכלכלה או במנהל עסקים. את הקריירה המוזיקלית המזהירה. את
ההדרכה בבני עקיבא.
מקפל את החולצות המודפסות מהסניף, ותוחב יחד עם המכופתרות והמשובצות
החדשות שקנה, וזוג סנדלי שורש בתווך. בתיק אחר – עוז והדר, יחד עם
המהר"ל והמשנה ברורה. ובלי לשכוח תפילין, וגם טלית למאן דאית ליה.
הוא חמוש. מוכן ודרוך למלחמת כל המלחמות.
רק לפני שלוש שעות נפרד מהוריו. לפני חודשיים – מהחברים במסיבת סוף
שמינית. חלקם אולי ימשיכו איתו הלאה – אבל לא כולם, אפילו לא רובם.
והנה הוא ניצב לו בפתח בית המדרש. שם צפויות לו שנותיו הבאות. מכאן
יחול המפנה, כאן יבנה קומה חדשה באישיותו ויקבל כיוון חדש ומרתק לחייו.
"'זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל' – אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה".
" עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה'".
להיכתב בספר מלחמות ה'. ספר מלחמתה של תורה.
***
לפעמים דווקא המוות, יכול ואף חייב להיות המבוא להתגלות ויצירה הכי
גדולה של חיים.
מתוך צירי לידה, ייסורים נוראיים – יורדת נשמה חדשה לעולם.
בסוף הלילה – השמיים קודרים. אפלים. שום כוכב, שום נצנוץ. וככל
שהעלטה יותר מוחלטת, מכסה כל – כך גם מתוק הוא האור העתיד
להתנוצץ בראשי ההרים.
כך היא דרכו של עולם. דרך הקנין של עולם. מלחמה."
(משו שכתבתי מזמן. קיש )
איך זה מוכר לי?
ישמצב מעולם קטן?
ו... כן. בהצלחה לכולם. זה באמת לא פשוט העבודה הזאת שלכם (התדיינתי על זה עם חברה אתמול כמה שעות!).
ה' עימכם
קיש חציליםכאן.
באמת, כל הכבוד!! ממש כשרוני!
ורגע.. היה לך פעם ניק אחר? |סקרן|
תודה!קיש חציליםויותר מניק אחד נוסף...
וואי, אני מרגישה זקנה!
קיש,כישרון
רחלקהכמו צמח ברא>לול כאן!!
הזמן הכי קצר עם הכי מעט שעות שינה.. ממש בחינת "היום קצר והמלאכה מרובה"...
אבל תיאלצו לסבול אותנו עד יום ראשון בצהריים
עמכם הסליחה
"התעיף עיניך בו ואיננו",ממש!
ידענו שאתה צחינא!!
וואי,מדהים איך אופי של אדם משתנה לפי הניק
היו זמנים.. או- היו "בין הזמנים"..
ו..זה מקסים! יישר כח.
בהצלחה לכל החוזרים לשגרה [ואני בניהם ]
נ.ב. האמת שקיצרת לנו פה קצת מהמקור, נכון?
בעזהי"ת.
לכו לישיבה, תסדרו את הראש
ואגב, החתימה שלך, אתמול ראיתי את הפרסומת המקורית בטלוויזית חוצות ליד עזריאלי
קיש חציליםווהו, חיכיתי לשם שיהיה כתוב למטה, ממש מרשים, אשריך
בעז"ה עוד שבוע בערך נעלה את המקבילה ליוצאות למדרשות...
אייכה!אחרונהבהצלחה!!
למשל של הרב יעקב פילבר או של הרב יובל פרוינד מ"ראש יהודי".
(יש גם שיעורי ר' שלמה על אורות התשובה, בספר "פתחו שערי הלב" - חלק ראשון.
קוראים לזה "אורות שלמה".
הספר עצמו גם מתאים מאוד למה שאת מחפשת )
"משיבת נפש" של ר' נחמן (אני בזמן האחרון לוקח אותו לנסיעות, נפלא), שמאיר
את נושא התשובה מכיוונים שונים.
בינתיים זה מה שאני זוכר, אשתדל לשלוח כשאזכר בעוד
שכוייח!!!
ממש נשמע מתאים!
יישר כוח על היוזמה וב"הצלוח'ס!
הוא בהוצאת ראש יהודי- כך שהוא מיועד גם ל"מתחילים".
מדבר על עניין הפילוג בעם שדורש תשובה..
חוברת חמודה כזו
ימי זיכרון של הרב סלוביציק- יהיה לך קשה מידי... נראה לי...
הכי פשוט להכנס לחנות ספרים ולומר למוכר- מה יש לך להציע לי?
אני באמת תוהה איפה עוד יש לקנות ספרים? 
ממש ימות המשיח שהיא קיימת..
כאן.
"יחידת לימוד חווייתית בנושאי תשובה וחגי תשרי",
מבית "מעיינותיך" - תורת חב"ד.
מלא מקורות, מסודר בפורמט נוח לדיון!
קיש חציליםננשמה!בעזהי"ת.
ואפשר גם שערי תשובה, גם אחלה...
אורות התשובה יותר "רוחני" כזה. שערי תשובה קצת אחר...
איך באלי גם ללמוד!
תמיד מרגיש לי שחסר בלימוד וההכנה שלנו באלול גוון מסויים...
ג'נדסחסידי שכזה :
(רימונים: שבת קודש- אברהם פריד)
(רימונים: ידיד נפש... אחח..)
תהנו, שבת שלום לכולם!!
שבת של אור,שמחה (התרת ספיקות) אושר שלווה,נחת,בריאות,שלום,שמחה כבר אמרנו?
בקיצור,תהנו!!!
איייין כמו שבת!!
וזהו-->בשביל הילדודס..
שכחתי: **אזהרה**-שירת נשים
רימונים:
מי אוהב את השבת?
שבת היום- משפחת חוטר
שגם אני רציתי להעלות כל מיני שירי שבת מקסימים,
אבל אני לא מצליחה.
אולי בגלל הרימון [כדברי אדמין..]
אז.. שבת שלום שמחה ומלאת שלווה!
העיקר הכוונה!!
אז פעם לקחתי קופסה גדולה,עטפתי אותה יפה-יפה וקשרתי בסרט אדום
בפנים שמתי פתק:
אמא יקרה,העיקר הכוונה!
הערכנו!! 
ננשמה!תודה על העידוד.. =)
יויו2אסדר לסעודתא.
קה אכסוף קרלין.
ננשמה! קה אכסוף בעלזא (היותר יפה,לא לדיון..)
ניגון ה4 בבות.
-משה ר-ננשמה!צמאה נפשי-פיטסבורג.
צמאה לך נפשי-חב"ד.
יויו2ליבי עולה- סיני תור.
אודה לך.
וחלה של מעמא
מאיפה לך כל השירים האלו??
(רשימת מכולת של דיסקים לקנות! |דורשת|)
אמא שלך מכינה חלה מיוחדת
יום שישי הגיע- דקלון
בואי בשלום
ניגון-מתי תמלוך בציון
פלספניתממקום אחר =)
נשמות, אני יודעת שזה נראה ארוך - אבל זה לא
תקדישו 2 דקות בשביל לקרוא את זה
ומי שלא קרא - לא נורא, אשמח אם הוא יוכל להקפיץ בשביל אחרים!
ותזכורת: לא אני כתבתי
שבת שלום!!!
פרשת ראה | לראות ולהיראות
בזמן שבית המקדש היה מתנשא בכל יופיו והדרו בהר בית ה',
היו ישראל עולם מכל קצות הארץ שלוש פעמים בשנה, בשלושת ברגלים. כך אנו קוראים בפרשה:
"שלוש פעמים יראה כל זכורך את פני ה' אלוקיך...".
על דברי הפסוק אומרת הגמרא: "כדרך שבא לראות, כך בא להיראות".
כשאדם מתקרב ועולה לבית המקדש הוא רואה את היופי של הכהנים, הוא שומע את קול נגינת הלווים, ונפשו מתרוממת.
כשם שהוא בא לראות כך הוא גם רוצה להיראות.
הוא חושב איך יוכל לנקות את הנפש, לעלות ולתקן את כל מה שדורש תיקון.
הוא יודע שהעלייה למקדש דורשת ממנו התעלות רוחנית, וכשם שבגדיו צריכים להיות נקיים, כך גם חדרי הנפש צריכים להיות נקיים.
אנו מתפללים ומצפים ליום שבו נוכל לשוב ולעלות לבית המקדש כולנו יחד, לראות ולהיראות.
גם העלייה אל הימים הנוראים - ימי התשובה, היא סוג של עלייה לרגל.
אנו עולים ובוחנים יום יום את חדרי הלב, מנקים ומבקשים לחזור למקדש הפנימי שלנו.
המקדש שבלב.
דברים שבלב | טיפים קטנים לתשובה גדולה
חבר'ה מוגשות לפניכם כמה הארות מתוקות ונפלאות לתשובה של הרב ישראל יצחק בנזסון מתוך ספרו 'התבודדות'.
הוספנו כמה מילות הסבר על אף שאפשר להבין כל פסקה גם ללא הרחבה.
"כשאנו לא יכולים לעשות הרבה, מה לעשות?
לעשות מעט, כי מעט זה גם טוב".
יש יצר הרע מיוחד, צדיק כזה. הוא מתכנן תוכניות גדולות, לא מסתפק במועט.
הוא אומר לנו: "או הכל או כלום; תלמד את כל המסכת, או שלא תתחיל בכלל.
תקום לתפילה מוקדם בכל יום, אם לא - זה לא שווה".
לקול הזה אסור להקשיב. כי גם מעט זה טוב!
*******
אל תתייאשו! אל תעזבו!
לא משנה כמה עמוק נפלתם וכמה חריפה חולשתכם,
המשיכו לעשות את המעט והיותר שאתם יכולים.
היאוש איננו קיים!
באיזו זכות בדיוק את מתייאשת?! אבא שבשמים עדיין מאמין בך.
איך אני יודע? כי גם ברגע הזה, אחרי הפשלה הגדולה מכולן, הוא ממשיך להזרים לך חיים, זה למה.
אז אם הוא עדיין מאמין בך ולא התייאש ממך, בטח שלך איך רשות לעשות את זה...
*******
"היום, אם בקולו תשמעו"
האתמול עבר, אינו קיים כאן יותר.
המחר קיים בדמיוננו: אין מי שיודע מה יוליד יום.
לפיכך, היום הטוב ביותר להתחיל בו שינוי הוא היום. עכשיו!
סיפור לשבת | מתחת לשולחן השבת של הרבי
יום שישי אחד, בעיר ווקו שבמדינת טקסס, עמדתי להיכנס למקווה המקומי. והנה עצרה מכונית פאר גדולה.
האיש שיצא ממנה היה חבוש כובע קאובוי גדול, ובצווארו שרשרת גדולה עם תליון. הוא ממש לא נראה יהודי...
כשנכנס למקווה לא יכולתי להתאפק. שאלתי אותו: "מי אתה?"
אמר לי האיש:
"אתה בטח שואל את עצמך מה אני עושה כאן. אדם שהולך למקווה אמור לשמור שבת, לא? בוא אספר לך על עצמי.
נולדתי בכפר קטן ליד וינזניץ' שברומניה. משם, כמה שנים לפני המלחמה, עברה משפחתי לאמריקה. בשבת לפני שעזבנו, לקח אותנו לאבא להייליגר [קדוש] ר' ישראל מוויזניץ'.
עמדו שם מאות חסידים צפופים. הייתי ילד, ואבי חשש שאמעך בתוך ההמון. אחרי התפילה הוא לקח אותי והושיב אותי מתחת לשולחן, ליד הרבי.
הוא אמר ששם לפחות אהיה מוגן. הרבי ידע שאני שם ושמר עליי כל הזמן. הוא נתן לי חלה ודג...
כשהרבי התחיל לומר תורה לא הבנתי, אבל הרגשתי שמשהו מיוחד קורה.
פתאום הרבי קם והחל לבכות. אז הבנתי את דבריו. הוא אמר:
"יהודים, הקשיבו לי! לפעמים יהודי רוצה לעשות מצווה, והשטן בא אליו ואומר לו:
"השתגעת? עכשיו אתה רוצה לעשות מצווה? את מי אתה מרמה? הלא אני יודע בדיוק מה עשית אתמול ומה הן התוכניות שלך למחר".
הרבי ממש זעק:
"יהודים! תגידו, כל אחד, לשטן בשמי: בבקשה, תשאיר אותי לבד לדקה. לא אכפת לי מה עשיתי קודם ומה אעשה אחר כך. עכשיו אני רוצה לעבוד את השם!".
הרבי התיישב והניח את ידו הקדושה על ראשי. הוא פנה אליי ואמר:
"שמעת, ילד מתוק? אני מתחנן אליך שלעולם לא תשכח את זה".
סיים האיש ואמר:
"דע לך, אני חי כאן בטקסס. על פי הרוב אני לא שומר שבת. על פי הרוב אני אוכל ביום כיפור. אבל לפעמים אני צם.
לא נעים לי להגיד - היצר הרע הוא הבוס שלי. אבל מפעם לפעם אני ממש רוצה לעשות משהו קדוש.
היום אחר הצהריים, אינני יודע למה, הייתה לי הרגשה שאני צריך ללכת למקווה.
כמובן ששמעתי שוב את הקול הידוע הלוחש לי בציניות: "השתגעת? אתה לא שומר שבת! בשביל מה אתה הולך למקווה?"
אבל עניתי לו מייד:
"לא איכפת לי. אני הולך. דקת אחת".
זכרתי ממה ששמעתי מהרבי כשהייתי מתחת לשולחן שלו..."
(מתוך 'לב שמים', חנוכה)
חבר'ה לפעמים נראה לנו שזהו, הדרדתי. עכשיו אני על הפנים
אני פחות מקפיד, פחות שומר
לפעמים אני רוצה להתקרב!!! אבל נורא קשה לי!
הקול הזה...."על מי אתה עובד? אתה יודע טוב מאוד מי אתה"
לא צריך להקשיב לו, צריך לענות לו דבר אחד "לא אכפת לי. אני מתקדם עכשיו!".
בע"ה שנזכה, שנפנים, שנעלה ושנתחזק תמיד!
שבת שלום צדיקים!!!!!
שלום שלום
להורים שלי יש יום נישואים 21.
עד עכשיו קנינו להם מתנות גדולות, יש להם כבר כל דבר אפשרי.
חשבנו הפעם לקנות להם 21 מתנות קטנות שיכולות להתאים לברכות ערכיות..
יש רעיונות?
בנתיים חשבנו על כמה דברים:
תמונה משפחתית (ונאלתר ברכה..)
מפה של א"י
הזמנה לחתונה שלהם
סידור עם השמות שלהם
תודה,
שבת שלום
אולי תעשו לפי נושא מסויים?
או לפי אותיות השם שלהם+שם משפחה?
או לפי ציוני דרך משמעותיים בחיים?
או מכל ילד מתנה+ הורים שלהם+ אחים או שו כזה?
סתם כדי להוריד לרמת הת'כלס את אינסוף הרעיונות האפשריים...
הצלחות!
שהאות ה22, תהיה לשנה הבאה ;)
ננשמה!אז חזרתי...
אני כבר לא ידעתי מה לעשות...
<צ>
איזה כיף שנהנת ועשית חיים- מגיע לך!!!!!
אוהבת
מאוד מענייןמה? כבר עבר שבוע??
איך הזמן טס...
אפשר להבטיח לך שלא פספסת כלום..
חוץ מדיון על פתיחת פורום ביינישים...
ונצלוש הנצלושים של כמוצי...
יש לי נטייה לא לסבול מדברים
..
בלי קשר- בין הזמנים הפעם היה מהנה מתמיד
אייכה!ותיקון טעות! הפסדת המון!!!!!!!!!!!
במיוחד את השירשור של כמוצי אייכה ושדרותי בע"מ!!!!(זה לא היה ניצלוש!!!דוני ביקש שיגיעו ל100 תגובות לפחות מגיע לנו פרס על זה!!!!
)
כנסי לפה
זה היה ממש אתמול.. כמה שורות מתחתייך..
ג'נדסאייכה!ננשמה!סתם, נרפרף..
-משה ר- התייאשתי באמצע, אבל תודה בכולופן!!!!ננשמה!אייכה!אבל ראיתי הבנת את העיקרון שם הוא עלה חזרה לדיון
ננשמה!בנדא מצוי!!וכן אכן חזרתי
אממ..הלכת בכלל?
|מרושע|
סתם, ברוך השב!
תהנה לך במחוזותינו..
סתם.... בנדא חסרת לנו
ברוך שובך
מאז הפעם האחרונה שהיה פה..
כתר הרימוןאבל לא פתחתי כי אני הולכת לישון עכשיו!
איזה כיף לי!
בשרשור של אייכה
יום חמישי! מישמער!!
אולי כדאי שתשמרו את השרשור ל4 בבוקר
בנדא מצוי!!אחרונהאני הייתי אחרי שלושה שבועות עמוסים בטיולים(טיול משפחתי, טיול עם חברים, עבודה במחנה בנ"ע(חובש))+אירוסין של חבר אתמול בלילה
ככה שכשחזרתי נחתתי ישר במיטה
זה אשכרה מעניין מישהו?
לא!
חחח
וליבי ער
סיוט הנסיעות מאלעד לנתניה וחזור
קיש חציליםלק"י
מחר יום שישי- הזמן קצר והמלאכה מרובה..
מוטיזאני מוקסמת 
-משה ר-איזה דבר מדהים זה תינוקות, במיוחד תאומים
קיש חציליםאתם אוהבים משחקים.
איפה הימים שהייתי פותח שרשור ומקבל 200-300 תגובות?...
אז זאת המשימה שלכם עד היום בערב, כשאני מגיע הביתה.
תודה רבה...
אמרתי לך פעם שאת כישרונית?!?!
אז אני מזכירה לך-
את פשוט טו-בה בזה!!
(הפונט מקסים, הצבע יפה בעיניי וגם העיטורים... )
תודה
איזה חוסר אונים!!
להיות תלויה בגורמים חסרי רגש כדי לדעת מה אני עושה שנה הבאה!!
ארררר..
שיענו ליי כברררר!! שיעננננווווווווווווו!!!
מציק ומעצבן לרוב...
אבל!
קחי בפרופורציות ותתפללי- תתפללי שתצליחי להפנים שמה-שלא-קורה ואיך-שלא-קורה = הכל לטובתך...
בינתיים קבלי
אין לי בעיה עם שום תשובה שהיא.. רק שתהיה כבר תשובה!!!!
צודקת...!!
נו שתיהיה כבר תשובה!! נו! נו! נו!
מעצבנים!!!
אני כבר מעדיף שלא היו חוזרים אליי...
אבל מה הבאסה??? יהיה טוב מה נהיינו, שכנזים??? 
רמז עבה!!!
זה רק לכאן או לכאן,ואני רוצה לדעת!!!!!!!!!!!
חס וחלילה שכנזים,דיברנו על זה!! חוצנףף!!
קיש חצילים תודה.קיש חציליםהרמב"ם אמר את זה ראשון (באגרות כמדומני)...
"מי שלא טעם טעם התרת הספיקות לא טעם שמחה מימיו..." (או משו כזה...)
וכמובן שהספיקות המדוברים הם בדברי תורה
ומשם התפתח המשפט והשתכלל...
וכל השאר- היסטוריה
לפי זה מעניין למה הרמ"א לא מביא זאת בשם הרמב"ם...
כך הנוסח בשו"ת הרמ"א (תשובה ה' [בקישור - איפושהו משמאל למטה]):
"כמאמר החכם: לא טעם טעם שמחה, מי שלא טעם שמחת ספיקות והתרתן."
מעניין הנוסח "שמחת ספיקות..." כאילו יש שמחה בספיקות עצמן, מעניין .
(המקור מכאן)
א. כאן למטה.
ב.
שו"ת הרמ"א ריש סימן ה ד"ה הגיעני מכתב: ...כמאמר החכם כי לא טעם טעם שמחה מי שלא טעם שמחת ספיקות והתרתם... (מובא בקובץ 'בית חיינו' - אסופה מוסרית, ישיבת פוניבז' תשס"ח, ח"ג, ריש פרק ט, עמ' רז, וציין ג"כ לדברי רבנו יונה בפירושו למשלי יב, כה - אך שם לא מופיע ביטוי זה, אלא רק תוכנו) שו"ת שואל ונשאל חלק ב - יורה דעה סימן קנו ד"ה אך נלע"ד: ...וכמו שאמרו אין שמחה כהתרת הספיקות כן לעומת זה אין צער כקיום הספיקות... שו"ת יביע אומר חלק ב - יורה דעה סימן כו ס"ק ה: ...וכמ"ש הפמ"ג (סי' תקנד א"א סק"ה) שקושיא ותירוץ שמחה היא לו ואסור. וכמאמר החכם מי שלא טעם טעם שמחת התרת הספיקות, לא טעם טעם שמחה מעולם. וה"ה איזה קושיא ג"כ שמחה היא לו. ע"כ... (אגב, ביטוי זה מופיע ג"כ בפרמ"ג, אשל אברהם, ר"ס תר"ע, ובכן במשב"ז סי' תרפב סוף ס"ק א) שו"ת משנה הלכות חלק ח סימן רמז ד"ה ובדברי חז"ל ...והרמב"ם ז"ל כתב אין לך שמחה גדולה מהתרת ספיקות... (וכן בכמה וכמה ספרים אחרים הביאו מאמר זה בשם הרמב"ם ז"ל, ולא ידעתי מקורו, וכעי"ז ראיתי שהביא בבני יששכר מאמר חודש סיון ה, אות יג, וכן בהרבה ספרים ואכמ"ל) אגב, בתורת מנחם (לובאביץ') (תשמ"ד ג' עמ' 1803, תשמ"ו א עמ' 220) הביא זה בשם ס' מים רבים (תרלו, בתחילתו). באוצרות הראי"ה ח"ד עמ' 355 (מפתחות לקובץ ה סי' קטז) כתב שזהו פתגם עממי, והשווה ערובין נד. "אימתי שמחה לאיש? בזמן שמענה בפיו". |
אבל אני לא יכול לטעות
המקור- לצערי, לא ישיר-
בני יששכר, חודש סיון, מאמר ה', יג'
תהנה
קיש חציליםאחרונהמטריד למדי..
רק בגלל זה ויתרתי פעם על עבודה...כי לא היה לי סבלנות.. אבל זה לא מומלץ!
לך יש יותר סבלנות ממני..
חוץ מזה רוצה שאני יעזור לך לשגע אותם
בהצלחה מותק!!!
כמו צמח בר
אייכה!כמו צמח בר גם לי היו סרטים לצערי..~באמונה~באיזשהוא מקום תוך כדי הלחץ והבירורים הגעתי לתובנה שהכל מאיתו ותברך. זה נורא קשה לפעמים לקבל את זה אבל זה נתן לי הרפיה ושלווה מסוימת. ברור שפשוט לומר את זה ויותר קשה בתכלס אבל עובדים על זה. ואח"כ זה נותן פרופורציה בכללי. באישי בשמחה אם את רוצה
)