פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 230)

במודעוּת, ברצון לשנות ועוד יותר באומץ לפנות לעזרה. אלופה!
דבר שני, מה דעתך לקבוע עם מישהי ששמת לב שהדיבור איתה הוא בזרימה ונינוח, או עם מישהי שאת פשוט מעוניינת להתקרב אליה למצוא משהו משותף לעשות. נגיד לצאת להליכה, לשבת ללמוד יחד חברותא. ככה מצד אחד לא מתכנסים לשם השיחה וזה פחות מחייב, אבל מצד שני בהחלט עולים נושאים לדבר עליהם.
עוד אופציה, בתקוה שתנאי המגורים שלך מאפשרים- להזמין אליך כמה חברות לכבוד ר"ח, או בלי ר"ח, ולארגן פעילות נחמדה או ערב קריוקי או וואטאבר (ולפעמים לא צריך כי המפגש הוא כבר התוכנית).
דבר אחרון, במידה ואת לא מידי מתביישת, לחזור לקשר עם החברות מהעבר. להסביר שהקורונה לא תפסה אותך בטוב וזו היתה תקופה לא קלה בכלל ולא מצאת בך כוחות להשקיע בזה, מי שתעריך את הכנות ותתגבר על הפגיעה (אם בכלל היתה) היא חברה אמיתית.
בהצלחה רבה יקרה, תפתחי פתח כחודו של מחט, ה' כבר ירחיב עד בלי די... (לצערי לא יכולה להבטיח ב100% אבל ממש מקוה)

היי:-*

קודם כל, תקופת הקורונה באמת הייתה לא פשוטה וכל אחת התמודדה איתה בצורה שונה,

אז דבר ראשון, תקבלי ותכילי את הדרך שבה בחרת להתמודד.

להבא- תוכלי יותר לדייק לעצמך איך נכון לך להתמודד עם תקופות כאלו. (שבע"ה לא נצטרך, אבל בכללי גם, תקופות שפחות טוב)

למשל, להבין שדווקא זה שכן אשקיע עכשיו בלדבר\ללכת לחברה זה מה שיעשה לי (וגם לה..) טוב לטווח הרחוק.

(לטווח הקרוב יכול להיות שזה ירגיש לי ממש טיפשי ולא הגיוני, אבל תנסי לפעול ע"פ השכל ולאזן את זה.)

אז מה עושים מכאן?

 

א. זה שאת בלימודים, בעשייה וכו' זה כבר מעולה ותחמיאי לעצמך על זה. 

 

ב. קשרים חברתיים זה ממש כמו 'חדר כושר'- צריך להשקיע בזה.. לעבור עוד מחסום, עוד דבר שקשה, 

אז לדעתי, אם הבנות שנמצאות איתך נראות לך כבנות שהיית רוצה להשקיע את הקשר שלך איתן, תנסי להתחיל בלחשוב על כמה בנות ספציפיות (שתיים, שלוש)  שאת טיפה יותר מתייחסת ומנסה ליצור קשר איתן ע"י:

 

- יחס נעים

- התעניינות שלך בהן והדדיות מהכיוון שלך גם- בשיתוף טיפה יותר 

- לעזור ולתת מעצמך

- להזמין אלייך הביתה\ לבוא אליהן

 

ג. הסעיף הזה אמור להיות לפני סעיף ב' אבל מיקמתי אותו כאן- להאמין בעצמך, להאמין שאת טובה, מעניינת, שיש לך מה לתת, שצריך אותך, שאת פשוט אור. לבוא לקשר מתוך מקום שמח ומסופק מעצמי.. 

 

ד. אם הבנות מהלימודים זה לא אופציה, לחשוב על בנות מהסביבה הקרובה, מהאולפנה, מהשירות, מהמדרשה, שהיית רוצה לחזק איתן את הקשרים, לא תאמיני כמה הן מחכות לשיחת פלאפון ממך וכמה הן מתגעגעות אלייך

 

ה. אם עדיין זה לא אופציה, אז להיכנס למסגרת חברתית של מדרשה ש*בסגנון שלך* (ואם פחות הקטע עכשיו מדרשה, אז אפשר לחשוב על רעיונות אחרים..) לאט לאט ועם אמונה בעצמך, בקב"ה,

 תכירי בנות חדשות ותוכלי לפתח איתן קשרים. (ובסעיף ב' מפורט איך)

 

וכמובן, אין פה איזה נוסחה, בסוף כל אחד הוא חברותי, וזה אפשרי בהחלט. 

 

המון בהצלחה אהובה:-*

אם יש עוד שאלות אז תכתבי לי פה\באישי

 

 

 

לימודים זה יכול להיות הזדמנות מצוינת להכיר חברות.
תמצאי מישי שבא לך להיות חברה שלה, תציעי לה בדברים הקטנים _ לבוא איתך בהפסקה לקנות אוכל או לשבת בחוץ ,ללמוד למבחנים וכו. כשנעים לך תציעי לעשות משו כיף מעבר לשעות של הלימודים, להפגש לאכול/ סתם להסתובב. צריך להציע כי אחרת זה לא בא מעצמו.
צריך מלאאא אומץ להעיז ולהציע דברים, ולא להתאכזב אם היא לא יכולה/ לא זורמת. זה מבאס
אבל תנסי לקחת את זה בקליל

לגבי השיחות _ תתענייני מה הם עושות היום, תספרי מה היה לך אתמול, תתעניני איך היה במה שדיברתם פעם קודמת _ זה הופך לשיחה יותר חברית..

אם בתיכון היו לך חברות טובות, לדעתי לא מאוחר לחזור להיות איתם בקשר, הגיוני שהם מרגישות את זה גם אלייך .
תציעי להם לצאת איזה ערב כי התגעגעת, לגיטימי!
הגיוני גם שתרגישי שכבר לא דחוף לך החברות האלה דווקא.. ומותר לך לשחרר מהם.
ובכל מקום שתגיעי תוכלי למצוא חברה טובה אם תחפשי ותנסי, זה יכול להיות בעבודה / במדרשה / בלימודים.
ואל תוותרי על למצוא כאלה, זה יעשה לך טוב.
בהצלחה !

רוב הסיכויים שיהיה לך קצת יותר קל למצוא שם

מתאילנד

ודוקא ראיתי בפייסבוק שחבר'ה נוחתים שם עכשיו.וגם יש עוד שמתכננים לטוס בזמן הקרוב..

כנסי לקבוצות בפייסבוק של הודו

דודים של בעלי נוסעים עם כל הילדים בפסח לתאילנד לבית חב"ד של הרב וילהלם לחג ולטייל וזה.. אני מנסה לשכנע את בעלי להצטרף אליהם (הציעו לנו כמה פעמים).. בינתיים אדון לא יוצא מהארץ לא מוכן. הלוואי שישתכנע

הלוואי שיכולתי!

קשה מאוד לראות את זה

אגב *יש להם גם את הטפסים הקודמים* הם אומרים שהם ביקשו בפירוש שיעשו להם גם את ההדפסה הזאת בשביל למנוע בעיות... ככה שאין שום מניעה לבוא ולתרום!!!

אז ביקשת דווקא את הטופס המבולבל??

 

איחוד הצלה מאפשרים תרומת דם דרכם

תרומת טסיות דם - איחוד הצלה

אפשר להתקשר לברר, מן הסתם יש גם תרומת דם רגילה
tel:02-5002020

להפסיק לתרום דרך מד"א כן בא בחשבון - צעירים מעל עשרים

02-500-2020

אבל לתרום דם ממש, אין מקום אחר חוץ ממד"א, לא?

025002020

יש שם כמה מומחים

לצאת להליכה/ריצה
לרקוד
לצייר
לכתוב
(תציירי או תכתבי מה שיוצא לך אני מאוד מאמינה בשיטה הזאת זה באמת מרגיע את יכולה גם סתם לקשקש.)
לנגן
לשחק באולינג / כדורגל
לקפוץ בטרמפולינה

הטרול הכופר אמר לי שאיך שלא יהיה, זה דוחה את איסור בל תשחית.

ככה הוא הסביר לי, בחצי שנה הראשונה שהיכרנו, בישיבה תיכונית

והיא נוספת - שאני יודע שבוודאות - הטרול ישתמש בה בצורה שתיעקר את המוסר, לצורכי האינטרסים האישיים הצרים שלו, להגן על רשעותו הראשונה כדלעיל.

אבל בכל זאת אני כותב, כי הדבר הזה חשוב ורלוונטי מסיבות נוגדות, זאת אומרת: על ידם יתוקן הטעות הזאת עצמה שהוא ינסה ליצור. אני לא מתכוון רק למי שיקרא עכשיו את הדברים, אלא לאורך הזמן, לפי מה שאני לפי דרכי יודע שיקרה.

והדבר הוא, שאם חכמי הדעות, היו מקבלים את ההנחה, שניתן "לייצר" מערכת מוסרית/רגשית/רעיונית/השקפתית, תוך התחשבות בהשוואת רעיון מול רעיון, דבר מול דבר, מצווה מול מצווה, וכדומה. בדומה למה שנעשה בבתי מדרש. בדומה - אבל לא רק בצורה של רעיונות שהוסכמו ללא חשיבה על פנימיותן, ובודאי לא רק בצורה של ארגון טבלאות, כמו תוכנת מחשב, שמריצה המון המון "נתונים" בצורת שורה או טבלאות וכו' ארוכות שבסופם יוצרים איזו "הצלבה" לפי המזדמן מסך הכל הנתונים שניתנו בריבוי כללי. שזה בדרך כלל, הדבר שהוא למשל ולשנינה בעיני הלומדים מצד החשיבה שנקראת החשיבה המדעית, וזה כמעט הצורה הקלאסית שבה הם נוהגים להשתמש כדי לתת דוגמאות ל"חשיבה קלוקלת" מבחינה לוגית ושכלית. ולא יצוייר בכלל לדבר איתם בנושא של איזשהוא חשיבה, אם לא תציג בפניהם איך אינך, או ליתר דיוק איך הינך מחליט לסתור מראש כל אפשרות לנ"ל, ואם לא תעשה זאת, הם יאמרו שבודאי אינך מעוניין בחשיבה לוגית, כי ארגון של דעות בצורה שיטתית זה בעינם לא לוגי מלבד במקרה שהאירגון של הדעות מבוסס על שיטה מדעית שקדמה לה, ושהחלק המדעי בלבד יהיה הבסיס והמרכז של האירגון השיטתי גם לדעות השקפתיות ורעיוניות. ולכן למעשה, הם בעצמם יוצרים מצב מראש, ש"אוסר" ו"שולל" את יכולת הבירור לעומק, מכיוון שאין "כלים" שמאפשרים את הבירור, בדיוק כפי שבשיטה הנ"ל החרדית, יש "היתר" לכלים ספיציפיים בלבד, בלא התחשב בהתאמת ה"כלי" ל"מצב". ולכן אני מדבר על אירגון עקרוני, שמתחשב בנתונים של "מהות", כמו שאם יש מחשב, אז יש הבדל בין חלק חשמלי מסוג אחד, שמייצר תוצר מסויים, לבין חלק חשמלי מסוג אחר שמייצר מוצרים שונים לגמרי. ולכן, לא מספיק האירגון ה"טבלאי", וגם לא רק האירגון של "טבלה מדעית מותאמת", אלא צריך אירגון שבוחן את "סוג הטבלה עצמה", או את הנושאים הנידונים, (שגם אם זה אפשרי להסתמך בזה על "טבלה", העיקר בזה הוא החלק של ה"סברא".)

ולכן זו שאלה קריטית להבנה של הנ"ל

מאחל רק טוב וכח.

אולי שווה למצוא דמות מקצועית שתעזור להתמודד עם הכאב?

אני עובד על זה...
(לפחות ככה אני אומר לעצמי)

(אתה תצליח!)

כל הכבוד לך👏👏
(לומר לעצמך זו התחלה מעולה)

עצוב..
אמן שתדע רק טוב גלוי .
ושהטוב שיגיע בקרוב יהיה גדול יותר מכל כאב שיש בעולם.

תודה

המון המון הצלחה🙏

ותודה לך

אולי להפסיק להעמיד פנים זה חלק מהריפוי?

ולהפיל את זה על היקרים לי?
ואל הלא יקרים לי - הם לא צריכים לדעת

רק לא לזה התכוונתי

אני כמובן לוידע אם מה אתה מתמודד, אבל כותב באופן עקרוני.

כדאי לשתף את היקרים לך..
זה אחד היתרונות שיש אנשים שיקרים לנו בעולם, ושאנחנו יקרים בעיניהם.
אפשר לשתף ולפרוק גם את הדברים הלא נעימים.

יש לזה המון יתרונות.
קודם כל כשנשארים עם משהו בבטן זה מאוד מכביד ומקשה. במיוחד שאתה מרגיש בסוג של משחק, זה מאוד מעייף ומתיש, ומוסיף קושי על קושי.
על גבי זה הרבה פעמים השיתוף מייצר משהו חיובי, תובנה מועילה/הבנה ונרמול/חיזוק ועידוד ועוד

צריך כמובן למצוא דמות מתאימה, חבר/הורה/רב/מטפל, לפי הענין, היכולת והרצון

בהצלחה גדולה!

מאמין בך ואיתך⁦❤️⁩

באמת תצליח בעז"ה

שולחת חיזוקים

ויאללה תתפרק. מצתאי שהכי טוב להיות אתונטי

ככה גם מי שלא ידע להכיל לפחות נדע שהוא לא מתאים לי לשלב בחיים עכשיו

 

גם למדתי שככל שמותחים את הקשת יותר רחוק היא שולחת את החץ יותר רחוק

מה שאומר שכגודל החושך גודל האור

זה אגב חודש כסליו

בנוסף, אם תחפש בגוגל תמצא את התשובה לשאלתך בקולו של הרב אליהו.

כאן:
תוכנית רדיו - שאלות ותשובות - ערב שבת פרשת אחרי מות • אתר הרב מרדכי אליהו

דקה 30:25

לא יודע אם זה כל המילקי או חלקם

יש מעדנים של חברת מולר שאכן מעורב בהם ג'לטין דגים, ובאמת למי שנוהג לא לערבב דגים עם חלבי זה בעייתי. במילקי לא שמעתי שיש ג'לטין דגים. (אנחנו הולכים לפי הרב אליהו, וקונים הרבה מילקי...)

זה כתוב ברכיבים...

#לא באמת

נערך. יאכלו מילקי וישבעו (במקרהשאיןלכםשוםדברלזרוקלמיקרו)

ג'לטין בהלכה הוא דבר מאד שנוי במחלוקת.
ישנן פסיקות שמתירות שימוש בג'לטין מעצמות של חיות לא כשרות (פסיקות לא מהודרות בעליל, הרבנות הראשית אסרה מכל וכל, ולכן זה נפוץ יותר בחו"ל וגם שם רק בכשרויות הפחות מהודרות)
הם מתירים עקב העיבוד הכימי שהעצמות עוברות עד שהן הופכות לאבקת ג'לטין, ובגלל שלרוב זה בטל בשישים.
כך שישנה מחלוקת נוספת האם ג'לטין מבקר (שנשחט כהלכה) הוא בשרי בכלל.
אז אני מניחה שגם בג'לטין דגים הסיפור דומה ולא בטוח בכלל שגם רבנים שאוסרים דג בחלב יאסרו ג'לטין דגים עם חלב (בגלל כל הפרטים הנ"ל).
לכן חשוב לברר באופן פרטי עם הרב שלך מה הוא פוסק.

לק"י

אלא אם כן, יש פסיקה שמבדילה בין ג'לטין דגם לדגים ממש

בעבר היו מכינים ג'לטין מעצמות יבשות של בהמות שמתו באופן טבעי.
ממילא יש בהם דין של 'יבש כעץ' שאינו אסור (שו'ע סוף סי' פז).

כיום דין זה לא רלוונטי כי מאז מחלת הפרה המשוגעת אסור בכל העולם להשתמש בעצמות של בהמות שמתו

היום רוב הג'לטין בעולם מופק מעור (טרי) של חזירים מיד לאחר הריגתם לבשר את העור מעבירים מיד למפעל הג'לטין

העור עובר עיבוד בחומרים חריפים, שפוגמים אותו, ואחר מכן מפיקין מזה את הג'לטין בתהליך כימי .
דין זה נקרא 'פנים חדשות באו לכאן' וממילא הג'לטין הוא גם לא מוגדר 'בשרי' למי שסובר כך.

למרות זאת הרבה פוסקים לא רצו לתת לזה כשרות מהודרת.
ולכן ישנו יצור מיוחד של ג'לטין מדגים טהורים.


תהליך ההפקה הוא אותו תהליך - ממילא זה עדיין פנים חדשות
השאלה האם החמירו בג'לטין זה עם חלב או לא?
באמת לאשכנזין בכלל אין בעיה,
לספרדים - מי שסובר שפנים חדשות באו - אין בעיה, אבל אז היה אפשר לכאו' להשתמש בג'לטין מחיות טמאות.
הרב אליהו - מחמיר בג'לטין דגים עם חלב.


לגבי הרבנות הראשית - בארץ כמדומני הנוהל הוא שמשתנים רק בג'לטין דגים טהורים.
אבל במוצרים מיובאים אין בדיקה איזה ג'לטין משתמשים - ולכן מי שמחמיר בזה צריך לקנות רק כשרויות מהודרות מחו'ל ולא כל כשרות חו''ל.

שחלקם טמאים.

אבל יש פה קטע מגניב, בגלל שהג'לטין עשוי מהקשקשים של הדגים אז דג ללא קשקשים במילא לא שמיש.
(הג'לטין גם עשוי מעצמות, אבל יותר ריווחי להם לקחת דג עם קשקשים כי אז מפיקים את הג'לטין גם מהקשקשים וגם מהעצמות וכך יש להם כפול תוצרת באותו מחיר)

הרגשת שכבר למדת את מה שאתה לומד עכשיו?

שקבוע אני מרגישה שהייתי באותו מקרה אומלל אבל אני לא בטוחה בזה

הרגשה ממש מוזרה של עבר הווה ועתיד בו זמנית

ז"א מרגיש כרגע משהו שכבר הרגשתי פעם, וגם יש לי מחשבה על מי יקרה עוד 2 שניות וזה קורה בו זמנית

זה קורה לי לפחות פעם בחודש

ואני מת על זה

בעיקר אנשים ליידי שמדברים ופתאום הסיטואציה נראת מוכרת

מה שיותר מוזר שהתהייה אם כבר חוויתי את זה מתגברת בעיקר אחרי שהחוויה נגמרה.

אז אני אחשוב אם משהו כבר קרה בעיקר אחרי שהוא כבר קרה.

זו הרגשה מוזרה, כאילו אני יודעת מה הולך לקרות בחצי השניה הבאה, ושאם רק הייתי מעבדת את זה מספיק מהר הייתי מספיקה אפילו לתאר במילים את הצעד הבא שיתרחש בסיטואציה

כמה פעמים .. המקרה שהכי זכור לי שיחה שידעתי מה כל אחד הולך להגיד ומה עומד לקרות זה היה בטיול שנתי גם אמרתי לחברה שלי עכשיו אחת מהבנות תיכנס( וממש אמרתי שם ספציפי) ובאמת כך היה.

או שזה היה יותר דומה למה שהמגיבה 'לב' כתבה?

רק אצלי הספקתי לעבד את זה

לא התנסחתי נכון.. התכוונתי לשאול אם באמת ידעת או שזה היה כמעט.. את אומרת שידעת, וואו

קרה לי כמה סטואציות דומות לזה באמת מפחיד

מה שאתה, כמו כל טרוליאננו לא מבינים,

שהשאלה האמיתית אינה "האם זה נכון" או "האם זה אפשרי" - שאלו דברים שצריך לברר אותם, בדרכים שמבקרים כל שאלה, מחקרית או תיאורטית.

אלא, השאלה היא "האם במקרה הזה, זה אכן קרה לפי התיאוריה האמורה, או שזה קרה מסיבה אחרת - אולי תיאוריה צמודה אבל הפוכה לחלוטין"

(למשל, שיש את הקדוש ברוך הוא והסיטרא אחרא - שניהם פועלים עם כוחות "רוחניים". השאלה - אם זה בצד הטוב או בצד שהופך מהטוב!

שיש את דויד המלך, ואת אחיתופל. (גם על אחיתופל, כתוב למשל, שבכל תפילה הוא חידש דבר חדש). עכשיו אין 'שלילה' לטענה שלאחיתופל היה איזה הבנה רוחנית. - השאלה היא רק - מה, ובאיזה 'צד' זה.

כמובן, כיוון שמי שמנהל את העולם זה הקדוש ברוך הוא, והוא ברא את העולם - אך ורק מכיוון שהוא רוצה בכוחות הטוב - שבונים את העולם - לכן, גם את -אתה- חושב, שאם תזבח את זבחיך לשעירים (=שדים) אשר אתה זונה אחריהם, כלומר תתחייב לשתף פעולה עם כוחות הרע, כי לדעתך רק זה יעזור לך לנצח בסופו של דבר. ועד פיתחה של גיהנום אתה תטען שאחרת מפסידים הכל אם לא משתפים פעולה עם כוחות הרע, ואפילו תטען שאם לא משתפים פעולה עם כוחות הרע - אז לדעתך בהכרח מפסידים הרבה או את כל המצוות והתורה והעולם הבא שלך - עדיין, אתה בסוף עושה את זה מתוך אמונה ודבקות וביטחון בכוחות הטומאה - וזה הרע העיקרי בעולם)

זה עונת דיכאון עכשיו

אם טוב לו - שינצל את הזמן

קפטן סנוובול כאן בשביל לעזור חבר קטן! חה חה חה
אגב הצלתי נמר היום לא שאני משוויץ או משהו

לפני השינה: להכין אוכל למחר, לאכול ארוחת "ערב".

מוותר על סדר ונקיון של שבועיים.

רוצה מחר לסיים מטלה בלימודים, להתקשר שלוש שיחות חשובות, להכין את הבית לשטיפת רצפה כללית.

1 לא מכיר תופעה זאת

2 מגניב

3 יכול להפחיד אנשים עם קצת פחות פתיחות מחשבתית

4 להבין למה זה מפריע לך ולמה את מתביישת בזה (די הגיוני, כי זה נראה מוזר, אבל תדייקי לעצמך)

5 לנסח לעצמך על איזה צורך זה עונה

6 למצוא אם יש דרכים אחרות לענות על הצורך הזה

7 לבחור אם את רוצה להמשיך וכמה

מוסיף - 

 

באמת כמו שכתבו כאן גם אחרים, זה ממש כמו לכתוב יומן

שזה ממש בריא והגיוני ונורמלי

ואת זה אנשים עושים

בטח להקליט לעצמם דברים שהם רוצים לזכור, גם ברמת ה"היום הייתי באירוע כלשהו ואלו הרשמים שלי"

אבל נשמע דווקא שפוי

 

נורמלי -  זה לפי מה שהרוב עושים.

אז הרוב כנראה לא מקליטים לעצמם.

(אם אני זוכרת נכון היה עוד ניק שאמר שהוא לפעמים מקליט לעצמו).

 

אגב, גם בהתבודדות..

את מדברת לעצמך ואף אחד לא עונה.

אז מזה משנה אם זה מוזר

(זה גם לא שמישהו יכול לדעת..)

 

 

אז לדעתי תמשיכי בזה

עושה לך טוב? זה מה שחשוב.... כל אחד מוצא דרך אחרת לפרוק... אני כותבת בפתקים של הפלאפון...

קראתי על זה דברים טובים

גם אי מדברת עם עצמי

 

אותי היה מטריד הטלפון. למה צריך טלפון בשביל זה?

שפה מכוערת
שפה של מחבלים

מאוד באומנות הכתיבה וזה הצליח להם.

הם השקיעו בכתב ולא בציורים, בגלל איסור עבודה זרה.

יש עבודת אלילים שזה הנצרות והדתות ההודיות והמזרח הרחוק

וערבית זה מכוער איכ כשאני רואה כתב ערבי באלי להקיא

"אלו הישמעאלים אינם עובדי ע"ז כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם והם מיחדים לאל יתעלה יחוד כראוי, יחוד שאין בו דופי"

עבודה זרה, מלשון זר.
הם לא עובדים אלהים אחרים, זה מה שהרמב"ם מתכוון פה.
לעבוד את ה' בדרך זרה מהיהדות. זה עבודה זרה. זרה מלשון זר, לא מוכר, לא רצוי.
אולי פעם לא היה הבדל בין שתי ההגדרות האלה, היום יש.

שלהם בגלל זה

חייבים על זה במלאכת כותב בשבת.

אסור לכתוב בערבית כי עם כל זה שהיא מסריחה, זאת עדיין שפה שאפשר לקרוא ולהבין מה הצורות אומרות

מבינים ערבית ספרותית.

מדוברת אגב וגם אני מתרגל בעצמי את המדוברת.

בתור מי שיכולה לצייר ממש לא רע - אבל כתב היד שלי נוראי...

והתחלתי להבין יחסית הרבה למי שלא למדה.
(בגלל שזו שפה שמית אז בכלל הרבה יותר קל)
ושמתי לב שכשאנשים מדברים אני יכולה להבין קצת או לפחות את הקונטקסט.
אבל נניח שירים אין לי מצב להבין, זה בגלל ההבדל בין ערבית ספרותית לבין ערבית מדוברת?
(לא מדברת על השירים שהצעירים שומעים, שאת זה אני לא מבינה בגלל הטראנסים והדרבוקות)

היום כמעט כל השירה במדוברת.
למרצה שלנו חשוב שנשמע שירים, אז הוא שם לנו כל מיני שירים בהתחלת השיעור או בסוף או באמצע כאתנחתא.
הוא שם לנו שירים מודרניים במדוברת.

יש הרבה מילים דומות, רק יש הבדל גדול במבטא.

שפה ספרותית היא שפה שכותבים אותה, כך שבאמת נראלי יש פחות משמעות למבטא ויותר למילים עצמן.

עברית וערבית שהרבה פעמים זה מבטא.

לגבי ההבדל בין ספרותית למדוברת, לפעמים זה הבדל שהספרותית היא שפה גבוהה עם מילות גבוהות ולפעמים גם פה זה ענין של מבטא, כי בשפה מדוברת הם מעגלים פינות כדי שיהיה יותר קל לדבר.

ערבית היא תולדה של עברית או להיפך? או שהן בכלל אחיות?

חז"ל אומרים שלשון הקודש היא השפה המקורית וממנה התפצלו כל השפות

שתיהן שפות שמיות מרכזיות. כלמור הן שתיהן צאצאיות של הניב המרכזי (גיאוגרפית) של פרוטו-שמית.
חוץ מזה גם שתי השפות השפיעו זו על על זו במהלך ההיסטוריה. בעיקר יש השפעה ערבית על העברית מתור הזהב בספרד, והשפעה מאוחרת יותר בתחילת העברית החדשה, כשלמחדשי העברית היו חסרים מילים הם הרבה פעמים לקחו מערבית. אבל יש גם השפעות של הערבית על העברית בתקופות אחרות והשפעות של העברית על הערבית.

מלועזית או מעברית כי בסוף היא השפה השולטת בארץ.

שלה 'סנה חלוה'.

אבל הוא גם אוהב את 'דלידה' הגם שהיא לא הכי מודרנית.

החוסר יכולת לצייר מפתח יצרתיות ממקום אחר..

שאני נאבק בייסורים 3 שעות לסיים את השיעורי בית שלי.

גם אני לא יודעת לייצר אבל קדימהה תנסה לחשוב איך כן תצליח אולי עם שבלונה או משהו בסגנון

לי פלאפון ואוזניות ואני רץ.

לפני יומיים. התלבשתי יפה ויצאתי לערב עם חברות אמיתיות. כל מה שבחורה צריכה כדי להרגיש טוב...

היום🤭
ואתמול ישבתי עם חבר טוב וזה גם נחשב

אתמול ב"ה.

אין לי כח לחשוב.

אולי שעשיתי היום קניות, אבל זה יצא כל כך הרבה כסף שזה כבר לא לגמרי עושה טוב לנפש 😏

שבת קודמת (יעני חיי שרה לא תולדות)
הלכתי לי לאט לאט בנחת ונתתי למוח לזרום במחשבות בלי שום שליטה ובלי לנסות לעצור בעדו..
היה מדהים מדהים ברוך ה'

כל זה נכון במחשבות טורדניות של החוץ או של הסטרא אחרא או גרורותיו ששייכות לצדדי ההפך בעולם, חלקי הכישלונות הקיימים בעולם. מחשבות שנוגעות ליראת שמיים, מחשבות שנוגעות לאמונה - איסור חמור לדחות אותם בטענת 'אי נעימות' שהרי נאמר: "אשרי אדם מפחד תמיד, ומקשה ליבו יפול ברעה"

עובדה היא - שאתם - לא אתה אישית - אבל אתם - כריתם לעצמכם בור במשך ארבעים שנה - ועכשיו, בתוך שנתיים נפלתם בו במהירות - שנה אחת תנופה, שנה שנייה צניחה. ועכשיו, העומק של הבור - ארבעים שנה עומק. בסוף, אני אהיה היחיד שאהיה יכול לעמוד שם ולהוציא אתכם - כי גם עכשיו, אני היחיד שיודע - ואתם - שונאים את הדעת - כפי שכתוב "כי אתה הדעת מאסת", ולכן אתם אפילו לא מסוגלים למצוא לעצמכם גישה בעלת משמעות מינימלית - אלא אתם כורכים את החבל סביב צוואר עצמכם.

@חופשיה לנפשי

השנה הראשונה הנ"ל האמורה מתחילה מאז שהם התחילו להאמין בעצמם סופית. יש לזה הוכחות מחשבתיות ומעשיות. זה לא קשור, מה שכתבתי, למשהו אחר

ו-הם- יודעים היטב את התוצאות של ההחלטה של עצמם להאמין בעצמם סופית

כלומר את התוצאות בחלק השני של השנה ההיא -
--- הם --- יצטרכו ללמוד לעשות חשבון נפש