פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 229)

אבל כולם מתפלחים חופשי... אין באמת בדיקה יסודית

הנחיות התו הירוק

'באירועי תרבות, ספורט ותפילה במקום פתוח, עד 1,000 משתתפים בישיבה, או במקום סגור, עד 100 משתתפים בישיבה – לא צריך להציג תו ירוק. בכל אירוע אחר – צריך להציג תו ירוק'

אפילו לא ראיתי את זה.

אבל רוח הקודש של ראיות עכבישיות

כל אלו שפרצו לטלפון שלי, יודעים את זה לפניכם, יודעים את זה ביותר וודאות.

רק אתם, שמשתחווים ללשון הרע שלהם, יודעים אחריהם, ורק את השקרים והלשון הרע שהם אמרו לכם. אבל איזה כיף לכם! אתם נהנים מידע בחינם. (מסתבר שלא טיפש היה מי שהשווה לימוד לאוכל)

שופינג

לומדת תורה😍
פוגשת חברות שמשמחות לי את הלב
עושה לעצמי יום נחת
תלוי בסיטואציה(:

נ.ב. סתם בא לי לציין שיש רגעים שאני מאוהבת בעם המתוק הזה😍 ותאכלס, גם רגעים כאלה ממלאים לי את המצברים במובן מסוים.

חברות / אוכל מפנק / שירים / לנוח

תלוי מתי ולמה, לפעמים הכל ביחד.

ים

בית ו/או ספר אמונה חזק, כרגע אני מאוד מחזיק מחובת התלמידים שעוזר לי לרענן את הכוחות.

יום חופש ויציאה לטבע (אבל זה מצריך חברה / אחות פנויה ולפעמים זה מורכב)
או ים..

וואי זה מגוון.

וגם נראה לי זה תלוי תקופה.

בגדול,

נתינה (לי, לאחרים), תפילה. לימוד תורה (והתחזקות באמונה), משפחה. חברות. מוסיקה, התבוננות, יציאה החוצה לטבע ועוד..

 

מנוחה, לגוף ולנפש.
חברים.

בדרך כלל פשוט להיות לבד ורחוק ועדיף בלי פלאפון .

יש רגעים של בדידות שבהם שוטטות בנחלאות + קפיצה להולצר אחרי פותרת הכל...
יש רגעים של בלאגן במוח, אני צריכה ישוב הדעת אז אני רוכבת (הרכיבה היא חלק, אנדרופינים ושות') לים ועושה הרפיה והתבודדות...
יש את הבקרים האלו שאחרי לילות של מחשבות ויאוש שאני הולכת לכותנה לכותנה להתפלל ופתאום הכל מרגיש חלק...
ויש רגעים שאני צריכה חברה חכמה לידי, ואז הכי קשה בעולם כי אין הרבה אנשים שממלאים לי את הצורך הזה...

תכל'ס כל מקום שיתן לי השראה.

 

אתה מחפש עבודה?

זה ההבדל בין דויד לאחיתופל.

דויד, רואה את החלק הפנימי שבכל טקסי היהדות.
אחיתופל, רואה את החלק החיצוני שלהם.

לכן, אצל אחיתופל השאלה היא: יש נומרולוגיה, מה עושים ביחס בינה לבין היהדות.
אצל דויד השאלה היא: אנחנו יהודים ויש תורה, מה אנחנו עושים כשיש גם נומרולוגיה.

לכן כתוב "ועצת אחיתופל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלוהים"

"כאשר" כלומר כמו המילה "כאילו" שמופיעה הרבה פעמים בחז"ל. כל העושה כך וכך, כאילו עשה כך וכך. זה נדמה כך - אבל לא "ממש".

ולכן גם רואים - שבפסוק הזה על האיש שהלך ושאל את אחיתופל - המילה "איש" היא בקרי ולא בכתיב. כאילו, האיש נעלם.

(וקל וחומר, אחיתופל ששאל והתייעץ עם עצמו. גורלו כעין זה ויותר)

על הפיוט 'אחד מי יודע'. וכל להבין מה המשמעות של כל מספר.

לפי היהדות?

 

מה הכוונה "האם זה בסדר להתייחס"? אם את חושבת שזה נכלל ב"ולא תתורו", אז זה נכלל גם ב"ושם אלוהים אחרים לא תזכירו לא יישמע על פיך" - וכתוב בחז"ל "שלא יאמר אדם לחברו - שמור לי בצד עבודה זרה פלונית" כלומר לא לקבוע שום דבר ביחד עם קביעות של מקום של עבודה זרה, אפילו שזה רק "ליד".

וזה אומר שגם אין פה מה לשאול - כי זה לא קשור לנומרולוגיה - אם זה עבודה זרה, זה אסור. אם לא - אז צריך לבדוק מה זה כן. אבל לשאול "האם מותר להתייחס" זה כמו להגיד - האם מותר להגיד שזה אסור אבל להקל בדיני "ושם אלוהים אחרים לא תזכירו". אז לא - אם זה אסור, אין אפשרות להקל בדינים שלא מתחשק לך לקיים.

כאן נכנסת השאלה האם הנומרולוגיה היא חכמה או שטויות.

ואני לא חושב ש"היהדות", תבוא בשביל לענות לך על השאלה הזו.

גם אם באופן תאורטי יש חכמה כזו, שיש לה פרטים אמיתיים וכו',

זה לא אומר שכל מי שמתיימר לספר לך דברי חכמה בשם הנומרולוגיה באמת מבין בחכמה הזו.

וההערכה האישית שלי היא שלפחות הרוב המוחלט הוא שטויות גמורות.

רמב"ם(ע"ז יא, טז):

"ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי הארצות כדי שינהגו אחריהן ואין ראוי לישראל שהם חכמים מחוכמים להמשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן שנאמר כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל ונאמר כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן וגו' כל המאמין בדברים האלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת ודבר חכמה אבל התורה אסרתן אינן אלא מן הסכלים ומחסרי הדעת ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלימה אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה תורה אינם דברי חכמה אלא תהו והבל שנמשכו בהן חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללן ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים תמים תהיה עם ה' אלהיך".

הוא כותב את זה על נומרולוגיה?

אבל דברים בסגנון דומה.

מצד שני, באותו הספר עצמו, הרמב"ם כתב כל מיני הלכות מאוד מפורטות על דינים של כל מיני טקסים שעושים בבית המקדש - קשה לומר שזה לא גם כן "בסגנון דומה" למה שאמרת. והרמב"ם כותב שם גם, שזה כל מיני דברים מאוד חמורים, שמי שעובר עליהם, זה בחיוב מיתה, או חיוב כרת, וכדומה. ולא רק זה, אלא שהרמב"ם כידוע אומר ש"כרת" זה עונש רוחני, כך שזה לא סתם משהו, ולא "סמלי"

כנ"ל לגבי שאר המיסטיקה, יש שם נק' אמיתיות אבל הרוב חרטות.

על אמת אין מה להתחרט

בערך כמו שתגיד: הקיר הזה קיים במציאות, אבל אולי זה לא היה נורא אם הייתי עושה טעות ומתנגש בו

בדקת לאחרונה את בלוטת התריס?

גם חוסר בברזל או בויטמינים יכול לגרום לרעב קיצוני

למה זה קשור לבלוטת התריס?

תלוי בקשר ישיר במצב בלוטת התריס

ולהדגיש שרוצים גם את בלוטת התריס.

לק"י

 

זה גם אמור לעזור לשובע.

 

וכן, להרגיש כמו בור בלי תחתית זה ממש מעצבן... יש לי תקופות כאלה.

ולכן את רעבה בבוקר?

תאכלי מעט כל כמה שעות בודדות

תודה!

בהצלחה

אני הכי לא שמנה בעולם אבל נהיה לי לאחרונה קטע שאני כללל היוםםם אוכלת, גם שנייה אחרי שסיימתי ארוחה. נמאסס לייי זה כמו אובססיה... ואני רוב היום עייפה למרות שאני ישנה 7 וחצי שעות בלילה....

שגרה קבועה ורגילה

ברכת המזון...
לשתות הרבה מים במיוחד לפני ארוחה יכול גם לעזור

יש נטייה להיות רעבים בחורף

 

 

 

ממש כמו דובים 

תשימי לב אם את ככה לאורך כל החודש או רק שבוע שבועיים מתוכו.. תעקבי אחרי זה..

זה יכול להיות טבעי לגמרי.

בטח גם אחיתופל היה בדרגה כזאת גבוהה גם לעניין שהוא נשבר הרבה פעמים. וגם הוא שיקר ואמר שהוא בכלל לא נשבר, כי הוא צדיק וגיבור וחכם, ורק דויד לא. ובכלל לדעתו של אחיתופל, דויד אשם בהכל. הרי זו הסיבה, שהוא ייתן מלכתחילה את הבת שלו, עם אוריה החיתי שעזר לדויד להתגבר על גוליית, דויד הבטיח לו בתמורה שיעזור לו בשידוכים עם בת ישראל (והרי הוא היה, בעיקרון, חיתי. גם אם גר תושב, או גר צדק שכעין ישראל) ואחיתופל, כנראה, ידע גם שאוריה לאו דווקא הכי נחמד (וגם, הרי כתוב "קצתי בחיי מפני בנות חת" לא כתוב סתם "בנות הכנעני" אלא כתוב "בנות חת" דווקא. אתה רואה שדבר בהקשר הזה כתוב דווקא על החיתים. גם המשל של "כבשת הרש", עשוי בהחלט לרמוז על כך, איך אוריה חשב על אישתו, "הכיבשה")

(והרי ידוע שכתוב בחז"ל, ש'ראויה הייתה בת שבע לדויד מששת ימי בראשית, אלא שאכלה פגה'. כלומר, הם היו בני מזל אחד, והרי גם רואים שמבין שניהם באמת יצא שלמה המלך.

מישהו שאל אותי פעם, מפרשת שבוע אחת על פרשת שבוע שנייה. שאם אנחנו לוקחים בחשבון מה שכתוב באחת מהפרשיות - אז זה נשמע שיש שם משהו לא סביר או לא מתאים. והפרשה השנייה, בעיניו לא קשורה, כי אם הוא, חושב שרק ביקורת המקרא צודקת. אז למה שזה יעזור? אז אמרתי לו, שהרי אם לא הייתה הפרשה הראשונה - גם לא הייתה לו קושיה מלכתחילה. והקושיה מתחילה - רק מזה שכתובה הפרשה הראשונה. והפרשה הראשונה, והשנייה - לא הופיעו באופן פתאומי מוזר משני מקומות שונים. אלא הם הופיעו ביחד בתנ"ך שעבר בהרבה דורות, ועכשיו אפשר לטעון שהתנ"ך נכתב אולי באופן כזה או באופן אחר. אבל אם בסוף, ברור שאין מה להקשות קושיות, אלא אם כן יש טענה שהדבר הוא בעל משמעות ממשית של אמת לאמיתה - אז אין סיבה להאמין באמת לאמיתה שבפרשה אחת, ולדחות את מה שכתוב בפרשה השנייה)

ואחיתופל, שהיה יועץ צמוד של דויד, מן הסתם ידע, מהרגע הראשון,שביתו ראויה לדויד המלך. אבל הוא העדיף לחתן אותה עם אוריה החיתי דווקא, ובכן, כנראה המטרות והאינטרסים שלו ביחס למלכות דויד, היו שונות מאוד מלכתחילה מהאינטרסים של שמואל הנביא למשל, או של נתן הנביא, ועוד נביאים שהיו שם.

אבל הבעיה שלא תמיד כשאומרים שסבבה ומותר על משהו, אז גם מתייחסים אליו בפועל כאילו זה סבבה ומותר...

(יש כל מיני הבנות כאלה שאנחנו מבינים משהו מסויים אבל בפועל נוהגים אחרת לגמרי...)

 

בינתיים - אולי למצוא חבר להתפרק אצלו? בן משפחה? מישהו בעמדה טיפולית?

באסה לחנוק הכל בפנים.. גם זה סיוט וגם זה מייצר מלא מוגלה...

 

מאחלת לך שבקרוב תבוא לאחל לנו שהגיע האחת שלך..

וגם אז, מאמינה שיש דרך להתפרק ודרך לדבר גם מול האישה הכי קרובה אליך בעולם, לא כי אסור להתפרק אלא כי לא הכל נכון תמיד להוציא מול בת הזוג..

בכל אופן, דיה לצרה בשעתה.. 

בינתיים, בהצלחה רבה ושתגיע לך שמחה ללב והרבה כוחות.

דוד המלך נשבר המון

והוא היה ממש ממש גיבור

אבל אישה יכולה לשבור אותו ברכות...

מנקבה.

מה שמפחיד זה לא השבר עצמו, זה מה שאחריו... העבודה היא לגרום שהשבר יקח אותנו למקום טוב משהיינו ולא תמיד אנחנו מאמינים שנגיע למקום טוב... ואז, להישבר בלי משמעות זה ממש מפחיד!
אתה מרגיש שלכאב שאתה עובר יש משמעות או שאתה לא מאמין בערך של מה שאתה עושה ששווה את הכאב? נראה לי שזה קשור

(וכן, אני כאן לגיחה קטנה)

 

רק חבל שכל הבנים סביבנו הם או בול עץ, או מציגים את עצמם כבול עץ

וזה קשה להיות הרגיש היחיד שגם מראה את זה בסביבה

שהמצברוח משנה את כל היום שלך

שהלב לא נותן לעשות מה שהמוח ככ רוצה

ואז לא מבינים מה קורה לך, כי אתה חייב להיות חזק, זקוף ועוזר תמיד

וגם מי שעוזר לא תמיד יודע לעזור

 

יש לי חלום שגבר לא יצטרך להיות כזה כמו שמציגים אותו

ואישה לא תצטרך להיות כמו שמציגים אותה

(ההבדלים ברורים לכל בר דעת, אבל..) מותר לי להיות רגיש!

וכאוב

ובודד לפעמים

ואז להרגיש סתירה בין מה שאתה מציג לבחוץ, לבין מה שאתה מרגיש בפנים

למרות שאני גם וגם.

 

אני לא יודע כמה חברים שלי הרגישו לפעמים צורך לבכות

כן פשוט צורך לבכות

אני צריך לבכות, וזה לא יעבור עד שירדו לי דמעות

 

 

ואני מצטרף למה שאמרו למעלה,

אמנם השיר אמר הגברים בוכים בלילה. אבל אני בוכה גם ביום. או לפחות רוצה לבכות גם ביום.

מותר לנו לבכות גם ביום.

חגבים

ספר יואל, כידוע, נכתב בימי המלך מנשה, שהיה לפי הידוע במחקר - וסאל של המלך אשור. וכך ניתן להוכיח בפשטות ובסברא מתוך דברים מסויימים שכתובים בספר יואל. גם המלך אשור, שרואים בספר 'דברי הימים שבסוף התנ"ך, כתוב שהוא מגלה את המלך מנשה הוא מגלה אותו לבבל, ולא למקום של מלכות אשור. מה שמראה, שכנראה היה מדובר בתקופה של חילופי מעצמות. לפי מה שכתוב בתורה, מלכות אשור הייתה מלכות שהתבססה על כוחות לאומיים, ובבל הייתה מלכות שהתבססה על כוחות רוחניים.לפי מה שכתוב בתורה, הכוח של מלכות אשור, לא היה למרות כוחות הצידקות שלהם או של אחרים, אלא בגלל צידקות מסויימת שכן הייתה דווקא במלכות אשור - כך גם משמע מכמה מדברי חז"ל. לכן, גם, מנשה בונה חומה - הקדוש ברוך הוא לא צריך את החומה - אנחנו צריכים את הכבוד, שעל ידו אנחנו מראים את כבוד השם. כאשר מלכות אשור נפלה, לבני ישראל לא היה קל להאמין, שדווקא "צידקות מסויימת" של בני ישראל, תצליח לעמוד מול כל מיני כוחות. גם ישעיה הנביא, שתחילתה נבואתו לא הייתה ב"אספקלריא המאירה", אלא ב"מראה מסויים" מתוך אותה אמת. הוא לא הביא איתו תשובה מוכנה עבור המלך מנשה, לדברים שהיה צריך. לכן, הדעה השלטת בישראל באותה תקופה, הייתה שצריך להפריד - או לחיות בנפרד - אנחנו בנפרד והגויים בנפרד. או - להילחם. כך גם חשב המלך יאשיהו, כשיצא עם הצבא מול פרעה וצבאו. אבל הצידקות של בני ישראל, היא לא "צידקות מסויימת" אלא "צידקות עקרונית". ולכן ירמיהו אמר להם, שלא זו השאלה, אם "צידקות מסויימת" תנצח. הנביאים המתנגדים, שהיום אנחנו רואים את כולם כנביאי שקר, הם חשבו לא כמו ירמיהו, ולכן בעצם הם ניסו למצוא כל מיני דרכים לחזק את האמונה ב"צידקות מסויימת". אם יש כל מיני טענות מחוץ לתורה - האמונה אומרת שלא צריך לדאוג, כיוון שלתורה יש תשובות. השאלה אינה אם התורה תצליח להסתדר עם הדעות מבחוץ, אלא האם אנחנו נצליח להסתדר עם האמונה שאנחנו -והתורה, נסתדר עם הדעות מבחוץ. כי תשובות - יש. הסברים - יש. אפשרות ללמוד - יש. השאלה, אם רוצים. הכוונה אינה כמו שכתב מישהו משהו על "נביאים -פרועי -עיניים". להפך - הכוונה לאנשים שמבינים, ופועלים מכוח מחוייבות. "פריעה" זה יש לזה משמעות ככל שזה נעשה מכוח מצוות "מילה". אם זה לא נעשה מכוח המצווה - זה מה שכתוב "ופקדתי על כל מול בערלה". מי שנשאר לו ערלת הלב - מה יועיל שיעשה "מילה ופריעה". מה שחשוב - זה אך - ובעיקר - הכוונה הפנימית, שהיא עושה את הכל.

1. התקדמתי בצורה יפה בלימודים.
2. הייתה שבת כיפית.
3. סך הכל נהניתי מהשבוע מאוד.

אגב הייתי ממליץ לך לבטל את הדיירקט, אם נגנב או נגנב המספר, אין לך ביטוח על מה שכבר חוייב ע"י הגנב...

תעשה אשראי רגיל, יש בחינם שנקרא MAX Free

תבדוק בהוצאת ארז

או בספריית בית אל.

 

יכול להיות שאזל בהוצאה, אם כן- תפנה בפרטי, אולי בעלי יוכל לעזור.

זה גם פוגע בבית ספר שרוצה רמה דתית של תלמידים.

ולהיות דתלש זה ממש לא חילוני. וגם שערי תשובה לא ננעלים

בנתיים.
עד שיהיה שם יותר מידי חילונים...

בין החינוך החרדי לחינוך החילוני.
כי אם זה כך - אז את טועה. לחינוך הדתי יש את המאפיינים הייחודיים שלו (כמו למשל חינוך לציונות מתוך התורה, וזה רק משהו אחד), והוא ממש לא "פשרה" בין החינוך החרדי לחינוך החילוני.
במקרה שלך אולי הייתי ממליצה לך לחפש בית ספר בשיטת תל"י - אני לא מכירה ממש מקרוב, אבל יודעת שמדובר בבתי ספר חילוניים שמלמדים גם על יהדות, ונראה לי שבד"כ הם גם בתי ספר איכותיים. לא יודעת אם יש בי"ס כזה בפתח תקווה, אבל כדאי לברר...
בהצלחה בכול.

ההוא שמחכה שיפנצרו את הסביבון הגדול שמלא בהפתעות.

למה נראלך שאני זוכרת מה היה בגן?
זה הדבר היחיד שאני כן זוכרת.

יש לי תמונה שאני נר...

למרות שאני לא אוהבת שכולם כותבים ער/ה פשוט תכתבו את התגובה לא ככה? זאת פעם אחרונה שאני כותבת ערה(;

אז אני לא זוכרת את המסיבה עצמה רק את החלק של הסופגניה

לא זוכר כלום מהסיטואציה.
ואני זוכר דברים מגן חובה..

תכל'ס התפקיד הכי טעים

מסיבת חנוכה עם תפקידים בגן חובה, לא זוכר דבר כזה.

בהחלט זוכר מחנוכה של טרום חובה, לא מחובה.

אני זוכרת, (או שזוכרת מהתמונות והסיפורים) והייתי חמודה נורא אבל זה אאוטינג לפרט מה היה

בגן חובה אני הייתי הילד ההוא ש

כן, כן, עד היום אני זוכרת כמה ציפיתי וכמה התאכזבתי. ואת סיכת הפיל שאמא שלי קנתה לי כפיצוי, ובאיזו חנות זה היה.

היה לי תפקיד סולו ובגלל שאמא שלי איחרה והגענו מאוחר למסיבה הפסדתי אותו... עד היום לא שוכחת לה

לק"י

הזיכרון הכי רחוק שלי ממסיבות זה הצגה שעשינו להורים בכיתה א' או ב'. משהו עם ילדים שרקדו מסביב לעץ.

בבוקר לפני היציאה לגנים אח שלי נהיה ממש אפתי ועל סף עילפון בלי סיבה נראת לעין (הוא קטן ממני בשנתיים אז היה בן 3)

אמא שלי לקחה אותו למיון ונתנו לו את המקסימום גלוקוז במקסימום קצב שמותר לגיל שלו, ולא עזר כלום.

ניסו לחקור אם הוא בלע תרופות סכרת של סבא וסבתא או משהו, אבל עבר שבוע מהפעם האחרונה שהוא היה אצלם והוא היה בהשגחה מלאה כל הזמן הזה.

 

כמובן שכשדברים כאלה קורים אבא שלי היה במילואים, אבל הוא התחנן והצליח לצאת וקנה לאח שלי כבאית צעצוע ענקית והוא לא הגיב בכלל.

 

לקראת המסיבה אמא שלי שלחה את המטפלת הזקנה שלנו (לדעתי הייתה 80+ באותו הזמן) שתראה את המסיבה שלי כי הם ממש לא היו יכולים לבוא. אבל אני הייתי ממש מאוכזבת ונראה לי שבכיתי כי לא הבנתי מה הסיפור.

 

דאגה נוספת הייתה שאמא שלי הייתה בסוף חודש 9 ואם היא תלד עכשיו היא חייבת להתאשפז באותו בית חולים שהוא נמצא ותאלץ לרוץ בית המחלקת ילדים למחלקת יולדות.

 

אחרי כמה זמן הוא פשוט התחיל להשתפר. שוב, בלי סיבה נראת לעין. לא ברור בכלל מה היה לו, אבל הוא השתחרר, אמא שלי ילדה את האח היותר קטן בערך שבוע אחר כך ורק אחרי שנים הבנתי למה ההורים שלי לא באו למסיבה ותקעו אותי עם המטפלת הזאת.

(זה לא היה סוד, פשוט נעלבתי ולא רציתי לשמוע שום הסבר באותו הזמן)

מי שלא מובא לדין זה בבחינת מה שכתוב, שטיטוס ביקש שישרפו את גופתו, ויפזרו את האפר בים, כדי שהקדוש ברוך הוא לא ימצא אותו. וכתוב, כשהוא נגלה בחלום לאונקלוס הגר לפני שהוא התגייר. אז התברר לאונקלוס, מאנשים אחרים שנגלו אליו - שהם נידונים בכל מיני דינים. ולגבי טיטוס - טיטוס אמר שדנים אותו בדיוק במה שהוא החליט על עצמו (בלשון של הגמרא "במאי דפסיק אנפשיה" = בדין שהוא גזר ופסק על עצמו) - כל יום מחדש שורפים מפזרים את אפרו בים.

כת ב, שאחרי שטיטוס החריב את בית המקדש, הוא שמע בת קול שאומרת 'קימחא טחינא טחינת' - קמח טחון טחנת, כלומר מה שהחריב את בית המקדש זה העוונות שהיו לפני, וזה לא שבאמת טיטוס היה לו כוח מעצמו.

אבל זה רק בת קול שנשמעה לו אישית - ההד של מחשבותיו, כפי שהסבירו רבותינו האחרונים במקומות אחרים.

מצד מחשבת הצדק - הוא פשוט קיבל את בקשתו - 'מגלגלים זכות על ידי זכאי, וחובה על ידי חייב.' אם הוא לא היה מחריב את בית המקדש - הוא יכל לעשות דברים יותר טובים.ואם היה לו תפקיד בנושא - הוא היה יכול לעשות דברים שיחזירו את העם בתשובה ולא יחריבו את המרכז הרוחני שלו. (עניינים אחרים, יבוארו במקומות אחרים). ולכן, בעצם, מסתבר, שהוא אכן האמין, או בעיקר לא רצה לשתף פעולה עם הטוב בצורתו. אלא חשב שאם יש שם משהו שהוא לא לפי ציפיותיו האישיות של טיטוס - אז הוא יפזר את כל הטוב, כדי לתפוס את מקומו. ועל זה נאמר 'במאי דפסיק אנפשיה'

(עיין המדרש שכתוב, על אלו שנתפסו בידי מושל יווני, ואמר להם אם מעמו של חנניה מישאל ועזריה אתם, יבוא אלוהיכם ויציל אתכם מידי. והם אמרו לו - חנניה מישאל ועזריה היו צדיקים עם זכויות להינצל , וגם נבוכדנאצר" היה מלך הגון להיעשות נס על ידו, אבל אנחנו אולי חייבים מיתה, ואתה לא הגון שייעשה נס על ידך. אבל הקדוש ברוך הוא בודאי ישלם על מעשיך - ואכן הוא נענש בסמוך לשם.

לכאורה, מה הכוונה 'נבוכדנאצר מלך הגון וראוי להיעשות נס על ידו'? הרי הוא זרק אותם לאש, בגלל שהם לא הסכימו להשתחוות לפסל? אלא, הכוונה, שאם הם יצאו ולא ניצלו ב-אש אלא ניצלו מ-האש - אז אומנם הוא מודה, כפי שרואים שם, ועל ידי הנס הזה הוא הודה בגדולת אלוהי ישראל. ולכן זה נקרא שהוא מלך הגון שראוי לעשות נס על ידו, כלומר, הוא הבין שיכול להיות שהם יכולים להיות בסדר, רק מלכתחילה הוא בחר לנהוג בהם באופן של לרדות ולנגוש בהם. ואחר כך, הוא הסכים להודות.