מה זה ביטוח חיים פנסיוני?מדייק
הגיגים. מניפולציותנפטון 8
אנשים רגילים להגדיר אדם כמניפולטור אם הוא אדם שלילי, בדרך כלל מתוחכם וערמומי שמתוך צרכים אישיים מפעיל מניפולציות על אדם אחר כדי להשיג את מטרותיו
אבל אם ניקח אדם מאוד רגיש, שנפגע בקלות, שנניח אומר לחבר שלו שאם הוא יעזוב אותו הוא לא יצליח להתגבר על הפגיעה או שיעזור לו עם משהו כי אם לא אז הוא לא ישרוד את זה וכולי, לא בהכרח שהוא אדם רע, הגיוני שכל מה שהוא אומר הוא אכן נכון, ובכל אופן האדם השני עובר מניפולציה. אם כל דבר שהוא יגיד עלול לפגוע בו (פגיעה אמיתית) וכל דבר הוא צריך לעשות לפי הצרכים שלו (לא מתוך ניצול, אלא שבאמת הוא לא מסוגל להתמודד) אז הוא למעשה נשלט על ידו
אם כן נשאלת השאלה, איפה בעצם הקו עובר, מה ההבדל בין אדם מאוד רגיש שאסור וצריך להיזהר כל הזמן מלהגיד לו משהו לא במקום או לעשות לו משהו הכי קטן, לבין אדם שהוא מניפולטיבי באמת, ופועל בצורה של ניצול
אז יהיו שיאמרו שזה ענין של הדדיות, בסופו של דבר אם אדם הוא רגיש והכל, הוא אמור להתנהג עם אחרים באותה צורה שהוא מצפה שיתנהגו אליו, אם אין הדדיות אז האדם הזה הוא מושחת ונצלן
אבל זה לא מספיק, אפילו אם יש הדדיות כלפי האדם עצמו, בכל אופן עדיין יתכן מצב שהחבר מרגיש נשלט ולא בנוח עם הקשר כשהוא חייב להיענות לגחמותיו ורצונותיו בגלל רגישותו הגבוהה, ואם כן האם עליו לברוח מקשר כזה או דווקא להתחשב ולהבין את השני.
בסופו של דבר, אף פעם אדם לא אמור להרגיש שהוא מוכרח או חייב לעשות משהו בגלל ההרגשה של השני כל עוד זה לא מרגיש לו רע, אם יש למישהו רגישות גבוהה מהרגיל או כוח סבל נמוך מהרגיל, מספיק שהוא סובל מזה, הסבל לא אמור ליפול על סביבתו, כל עוד הוא מעצמו לא מצפה מאחרים להתנהג איתו אחרת ממה שהם היו מתנהגים עם אחרים אז הוא בסדר, אבל אם הוא מנסה או אפילו אם הוא רק היה רוצה שאחרים יתנהגו אחרת בגללו אז הוא מניפולטור אפילו אם הוא באמת אדם טוב, אתה לא אמור לשנות אחרים או להשפיע עליהם אף פעם.
זה דבר קצת קשה כי בסופו של דבר כל אחד מתנהג בצורה אחרת לבני אדם שונים, אבל בגדול אדם ישר וכנה מתנהג עם אחרים איך שהיה רוצה שיתנהגו אליו, אם הוא מרגיש שהוא נאלץ לשנות מזה במידה חריגה אז הוא בקשר לא בריא.
כתבת בעצמךכבר לא ישיבישער
"אף אדם לא אמור להרגיש שהוא מוכרח או חייב לעשות משהו בגלל ההרגשה של השני" ואני חושב שזה בדיוק ההגדרה של מה שקורה כשמופעלת מניפולציה.
אתה ממשיך שזה קשה "כי בסופו של דבר כל אחד מתנהג בצורה אחרת לבני אדם שונים", אבל יש הבדל גדול האם האדם מרגיש מחויב לנהוג כך או שהוא רוצה בזה.
אם יש לי חבר רגיש במיוחד, אני אשמח להתייחס אליו בצורה הנכונה ואשמח שהוא יגיד לי אם הוא נפגע. פשוט כי אני אוהב אותו ורוצה שיהיה לו טוב.
אבל ברגע שאני ארגיש שאני מוכרח לזה והוא דורש יחס מיוחד - זה כבר פחות יבוא לי טוב, ואם הוא ימשיך להכריח אותי זה כבר מניפולטיביות.
^^ בדיוקאני זמנית כאן
יפה. תודהנפטון 8אחרונה
אני מודיע שאריק חזר לאכול בכשרות מהדרין כבכל שנהבנות יאלה לריב
אני מודיע ש"בנות יאלה לריב" איננו הדובר שלי.אריק מהדרוםאחרונה
המלצה למתנה למישהי בת 54?תורם דם
כמה רעיונות:חיים של
שובר למסאג
תכשיט או זיכוי בחנות תכשיטים
סינר עם רקמה יפה
מגבת ענקית עם רקמה
כלי מיטה
ספל למטבח
JBL
מממתורם דם
2. מעניין
3. ישמצב
4. לא
5. לא
6. לא
7. לא
8. לא
תודה!
אולי שתלך לטיולהכול לטובה!
אם איזה משהו אותה תארגם תטיול
למוזאון כזה
פחות...תורם דם
שיעורים? אוליהכול לטובה!
ממש לא... חחחתורם דם
מה היא אוהבתנפש חיה.
אוכל - שובר למסעדה
קוסמטיקה- שיבר פינוק או שובר לטיפול פנים או מסאג'
קריאה- ספר
משחקי חשיבה
שובר לחנויות בגדים
או תכשיטים
מעניין... תודה!תורם דם
בבקשהנפש חיה.
תלוי מה הקשר ביניכם..מבשר שלום
מורכב...תורם דם
משהו איכותי ולא כמותיעשב לימון
ושישמח אותה.
משהו שהיא תכין בעצמה- בסדנה כלשהי
ביקור של מישהו אהוב (אם זה אתה אז ביקור שתהיה פנוי בו וקשוב אליה)
משהו לבית- מפה/ מפית לשולחן קטן/ כלי הגשה. העיקר הפתק הנלווה
וכל תחביב אחר שלה- לקחת אותו קצת קדימה. לדוגמה אם היא אוהבת פרחים- אז זר בגודל בינוני. אם היא אוהבת ספרים- אז שובר לחנות ספרים. וכו'
מעניין... תודה!תורם דם
ספרבסדר גמור
רעיוןתורם דםאחרונה
שאלה גדולה - איך מצליחים לחיות מלאים?צע
לביינשים שבנינו - שלא אחשוב למה אני לא לומד תורה בזמן הזה..
בפרט אני צריך תשובה איך אפשר לעשות זאת כשאדם בחר ללמוד לא את המקצוע שהוא חלם עליו (מכל מיני סיבות.. )
אני קצת מתקשה לנסח את השאלה עד הסוף.
אולי בניסוח אחר אני שואל איך אתם (לרוב) מצליחים שיהיה לכם טוב? שאתם שמחים במה שאתם עושים ולא רוצים לפזול הצידה או לחשוב הלוואי שהייתי כך וכך..
תודה גדולה!!
הרחבה (הפותח)צע
שאני לא מתבאס על עצמי למשל
איך שרפתי את הזמן?
כמה הייתי בפלאפון?
למה ראיתי 3 פרקים מהסדרה הזו ולא פרק? (כל אחד במקומו הוא..)
אין שום בעיה שיהיה זמן פנוי. פשוט להצליח שהוא יהיה מוגדר
וגם שלא תעשה בו דברים שאתה לא רוצה.
למשל במקום לעשות ריצה בזמן הפנוי לשבת מול הטלווזיה..
אני חושבת שאדםהכול לטובה!
צריך להחליט שטוב לו!
להיות במודעת במה שהוא עושה...
שאלה יפהלב אוהב
קודם כל אני לא מתיימרת להבין משהו יותר מדיי בנושא
אבל זה אחד הדברים שמאוד חשובים לי בחיים
לכן בדקתי באמת איך להגיע להרגשה הזאת
והבנתי שפשוט צריך להתעסק בדברים שהם חלק מהייעוד שלך.
יש יעוד האידיאל, אבל יש גם הרבה ייעודים קטנים בדרך.
ובסך האישיות שלך, יש דברים שיותר ימלאו אותך ויש כאלה שפחות
מה שיותר ימלא שייך לייעוד ולתיקון וכו'.
זה יכול אפילו משהו קטן.
אם לדוג' העניין שלך בחיים זה שבסוף תפתח איזה עמותת חסד
אז זה אומר שבאישיות שלך יש לך צד של נתינה.
זה אומר שכל פעם שתתעסק בחסד, תרגיש מלאות מסוימת.
עצם המודעות על מה שממלא אותי, גם עוזר לתחושת המלאות והרוגע.
כי כשאני נמצא בעולם בלי הבנה מה אני עושה ולמי ולמה אני מועיל, אז אני באי שקט.
וגם לפעמים אפילו שמצאנו את הייעוד, או שאנחנו חושבים שמצאנו אותו
אפשר להרגיש ריקנות מסוימת
אני אישית מקשרת את זה, לתחושת החמצה בקשר עם ה'.
כי הרבה פעמים אנחנו במירוץ, אבל משהו בקשר עם ה' הלך קצת לאיבוד
ואז יכולה להגיע תחושת ריקנות- תלוי כמה אתה מחובר לנשמה שלך.
כי תחושת החמצה וריקנות יכול מאוד להיות איתות של הנשמה של "היי אני פה וגם לי יש צרכים."
ואז זה אומר שצריך איזה בוסט הטענה לנשמה שלדעתי זה בעיקר ע"י התבודדות של לפחות שעה.
*לפעמים הייעוד קשור גם לנשמה ולמשהו שהוא יותר רוחני, ואז הרגשות מתערבבים שם...
וגם כשאדם נקי מחטאים יש לו שמחה, ואוטומאטית זה ישפיע גם על הסיפוק
וכן גם ידיעת התכלית עוזר להרגשת הסיפוק
וכל עשיה שיש איתה משמעות.
ואיזונים נכונים בין עשיה שהיא משמעות לבין דברים לנפש לכיף לשחרור.
אוכלים המוןתורם דם
כן רציתי לערוך ווויתרתי..צע
לקרוא על מידת השמחה לשמוע דרשות על על השמחה,אין ספק שיעזור.רויטל.
תגובה שכתבתי לאחרונה ונוגעת בנקודהשמינייייייסט
מתחתנים, מביאים לעולם ילדיםאריק מהדרוםאחרונה
הכל טוב
מר' אושר זי"עסוג'וק
בליל תשעה באב,
היה ר' אשר
טוען כנגד הקב"ה
על סאת הייסורים
של עם ישראל,
ואח"כ היה אומר,
"אבל אשמים אנחנו".
ומיד היה מוסיף,
"אבל אתה בעל הרחמים"
הערב בשעה שמונה אודיע שאריק חזר לאכול כשרבנות יאלה לריב
אריק: בא לי גבינה לבנהחמדת66
נו איפה ההודעה? כולם פה דרוכים..מבקש אמונה
שקרנים כולם! אין אמון בפוליטיקקים!😡תורם דם
הודעות לציבור נדחות תמיד ברבע שעה.בנות יאלה לריב
עזוב.. עבדת עלינו.מבקש אמונהאחרונה
אולי פה יהיו מקורייםשיח סוד
..מבשר שלום
כה אמר וכו' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וברקע תמונה מהאירוסין,חתונה.
את המילה כה אפשר לעשות בהדגשה כזו.
שיח סודאחרונה
סרטים לת"ב..הָיוֹ הָיָה
גם את זה העליתי לפורום בשנה שעברה, ואולי יהיה מי שזה יועיל לו גם השנה.
שני הסרטונים הופקו ע"י ישיבת תורת החיים.
בקרוב נשוב :
השיבנו ה' אליך :
מי שמוגבל בגישה ליוטיוב יכול להוריד את שני הסרטונים האלו כאן.
- סרטים
מקדש בלהבות -הקרב האחרון על ירושלים וחורבן הבית השני :
בית המקדש- פאר היצירה בימי הורדוס :
קשת טיטוס ומנורת המקדש - מירושלים לרומא וחזרה :
תחת המגף הרומי -שלטון הנציבים בפרובינקיה יהודה :
הכיבוש הבבלי וחורבן הבית הראשון :
תאורו המצמרר של יוסף בן מתתיהו על ימי המרד והמצור בירושלים והרעב בעיר :
בית המקדש - סרט מאת מכון המקדש :
תודה!הכול לטובה!
כן, אני זוכררב שמואל
יישר כוח! ממליץ מאוד על הסרטונים של מכון מגלי"ם!!!יוני קדוש
^^הָיוֹ הָיָה
מומלץ באופן כללי.
אני נזכר איך שלפני שנה בדיוק, בעיצומה של הקורונה, ישבתי וחרשתי על הסרטונים שלהם על ההיסטוריה והארכיאולוגיה של ירושלים העתיקה. (אני ממש זוכר את הסיטואציות שלי יושב וצופה בזה... עברה מאז שנה בול! וואו....)
אשכרה! אני הייתי בשנה שעברה בתשעה באב - בבידוד...יוני קדושאחרונה
מאז כבר זכיתי להיות חולה ולהחלים ואפילו להתחסן.
חבל שהמצב בהר הבית לא השתנה כמו שאני השתנתי...
תודה רבהekselion
זה עדיף על סרטונים של "והארץ הייתה תוהו ובוהו"
הכופרים המשוחדים האלו
תודה רבה.מבקש אמונה
תולים את זה שאנשים מחפשים את עצמם בחוסר של בית המקדש... ר' יונתן אייבשיץ וגם רק נחמן כותבים שהחטאים של עם ישראל זה בגלל הגלויות..
אז לא מובן לי, הרי כשהיה בית מקדש אנשים הגיעו לחטאים ועשו מסיבות וכו'
אז מה בעצם תולים בחוסר של בית המקדש? מה ההבדל?
לעשות מסיבה זה אומר שאתה מחפש את עצמך?רב שמואל
ככה אולי מתרגם בן אדם שבעצמו מחפש את עצמורב שמואל
העצמיות של אדם שיש לו עצמיות - איננה צריכה מסיבה, אבל כל דבר של עולם הזה שיודעים לקדש, זה תורם לעצמיות.
דברים שכתבתי בעבר..חדשכאן
בס"ד
אנחנו כואבים וחסר לנו, לא הגענו אל הגאולה השלמה. נראה שאין לנו אפילו את ההבנה מה חסר לנו.
הגמ' מביאה שאחרי החורבן היו בעם ישראל כאלה שרצו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. ואומרת הגמ' שחז"ל לא קיבלו את זה משום שזו גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה. ושאל הרב יעקב שפירא: האם אין בינינו צמחונים? האם באמת איננו יכולים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין? וענה, שאין אנו יכולים לעמוד בצער של הגזירה, בדלדול החיים שמגיע עם גזירה כזו. מוטל עלינו לפעול, להתקדם, אלה החיים שה' ייעד לנו. דלדול החיים (אף שנוכל לעמוד בפרטי הגזירה) ממעיט את החיות שבנו, את היכולת לעשות מה שמוטל עלינו.
כל השנה אנחנו עובדים (לפחות משתדלים) לתקן, להתקדם, לשפר. ובתשעה באב אנחנו יושבים לארץ ומתאבלים על עוד שנה שהבית עדיין חרב, שהגאולה הגשמית לא הושלמה, כל שכן הרוחנית. חז"ל תיקנו לנו הכנה ליום הזה כדי שנוכל להגיע מוכנים להתאבל, לקבל ולקחת מהיום הזה.
בתשעה באב אנחנו יושבים על הארץ, קוראים קינות, חושבים על הצרות ועל הגלות ובוכים וקוראים לה' שיושיע אותנו, שיגאל גם את עצמו איתנו.
וגם מנסים להבין, מה היום הזה בשבילנו? האם אנחנו מרגישים כל כך בגלות?
ואולי זו צרה גדולה יותר - אנחנו אפילו לא מרגישים מה חסר לנו. לא מבינים כמה החיים שלנו מנותקים מה', מנותקים מחיי הטהרה שיש בזמן בית המקדש. חיים מלאים בדבקות וקירבה לה'.
ואז (בתקווה) אנחנו חוזרים בתשובה, ומצטערים על דלדול כוחות החיים שלנו, על כך שאנחנו לא עושים ולא פועלים מספיק.
וכשאנחנו מתעוררים למחרת, מופיעה ההקלה - מגיעה מנוחה. ובין הזמנים, וחופש, וחזרה למסלול החיים! ומה כל זה היה? זהו?? ושוב חזרה לחיים ונתראה שוב שנה הבאה?
התקופה הזו של שלושת השבעות בנויה מ: ההכנה ליום עצמו, ומהיום עצמו.
מחר אנחנו נאלצים לשים את אופי ההכנה בצד. אין ביכולתנו להתאבל במשך כל השנה. ויותר מזה, אין באבל כזה תועלת – כמו אותה אמא שממאנת לקבל תנחומים על בנה. באבל שכזה חסרה העשיה, ההתקדמות והתיקון.
לכן, אנחנו חוזרים לחיים, חוזרים לכוחנו. אך האם חזרנו באותו מצב? האם ההכנה היתה לשוא?
העבודה שלנו ומה שהשגנו ביום הזה, היא התשובה: האם הצלחנו להתחבר לחוסר, לכאב, לגעגוע, לצער השכינה? האם הצלחנו לעורר רחמיו עלינו? האם הצלחנו לנסות ולתקן מכאן והלאה את מעשינו? להיות ראויים לגאולה שאנחנו רוצים. האם אנחנו חוזרים למסלול החיים המוכר שיביא אותנו חזרה לתקופה הזו בשנה הבאה? או שמא אנחנו לוקחים איתנו מטען מהיום הזה, הבנה שזה בנו, בכוחנו? שמוטל עלינו לעבוד, להשתפר, להשתנות, להתקדם, ואז בעז"ה להיות ראויים לגאולה שאנחנו מקווים ביום הזה.
אם נזכה לצאת עם מחשבות, קבלות והבנות מהיום הזה, אפילו שאנחנו חוזרים לשטף החיים הרגילים ולומדים תורה ואוכלים בשר ושותים יין ומתקלחים ושומעים מוזיקה (כי אלה החיים), הרווחנו, בגדול!. שברנו את המעגל שחוזר לצערנו כבר יותר מ2000 שנה. ומקווים אנחנו שבשנה הבאה כבר נהיה במקום אחר, אולי במקום אחר לגמרי. שנה זה המון זמן! שנה של עבודה, שנה של התקדמות. "אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּו בְּכָל יום שֶׁיָּבוא." בכל יום! נכון, קשה לנו לחיות ככה - שממש מחר יבוא המשיח או אפילו עוד חודש. אבל עוד שנה? כמה שינויים והפתעות יכולים להיות בשנה? תוך כמה זמן מגפת הקורונה שינתה את העולם ללא היכר? זה בהחלט יכול לקרות תוך שנה!
האם לקחנו משהו מהיום הזה כדי להיות ראויים לגאולה הזו?
שנזכה!
תודה!👏👏👏הרמוניהאחרונה
מי ער?מישהו איתי
(השאלה מיועדת גם ללא ביינישים, אחרי ט' באב מתחילים טיולים וכו')
אצלי טיולים, חברים ועבודה..
ערהחיים של
מה זו האפליה המגדרית הזו?ברוקולי
לא עונה 
זה מה שהבהרתי בסוגרייםמישהו איתי
בקיצור השאלה מה התוכניות לקיץ שהגיע סופית(:
ערחצילים
אבל ברוך ה' יש לי עכשיו שלושה שבועות של טיולים ועינוגים ישתבח שמו
ערהחופשיה לנפשי
ערה(אהבת עולם)
זאת היאאיכה
נראה לי(אהבת עולם)
וואי מעליב שלכןחצילים
אל תסכסךברוקולי
חס וחלילה להיפךחצילים
ואת!איכה
גם אני לא מסכסכך 💁🏻♂️חדשכאןאחרונה
ערהנועה גבריאל
ערהבת שמיא
סיום המבחנים ישתבח שמוו, משפחה, חברות ועוד כלמיני דברים משמחים בע"ה!!
ערהאיכה
אני קוראת ספר מידי ארוך ומותח, נוטשת אותו מעכשיו עד יום רביעי 😣
והיה יום מורכב
ערהאין לי הסבר
למה זה כזה קשה?
אני באמת טובה, מבאס שאני רק סטודנטית🤦
ערהָיוֹ הָיָה
"ועל רגשת מגדפיה, בתוך משכן חצריה"
(אה, עכשיו שמתי לב שהיתה שאלה. אז לא, אין כאן איזה רמז או משהו. סתם פריקונת. לא קשור לשאלה, שעליה לא השבתי)
יומן מעניין שנתקלתי בו בפייסבוקצהרים
לא קראתי את הכלאפרת????
אני מכיר מישהו עם מאניה-דפרסיה וOCD. גיהנום. במיוחד אם לאחסדי הים
אותו מישהו שאתה מכיר לוקח תרופות?צהרים
כעיקרון כן. כשהוא לא הוא בגיהנום רציני. לא יכול לישון. לאחסדי הים
וואו. קראתי עכשיו הכל וזה מטלטלעפהאחרונה
זה פשוט מפחיד ונוראי ומיוחד בו זמנית
בנאדם אמיץ מאוד
אבל הזוי לחשוב על זה.. מפחיד לדעת שאפשר להגיע למצב כזה..
יש לי חברות אבל איו לי חברה (society(היא יושבה בחלון
פתחתי ניק חדש כי אני רוצה להיות ממש אנונימית. אני מרגישה שאין לי חברה, אני בגיל כזה בעייתי שרוב החברות שלי או נשואות עם ילדים או יוצאות ברבאק ובכל מקרה כולן סוג של מסודרות על החיים שלהן, עובדות וכו'
אני גרושה וגרה לבד, לצערי עם המשפחה אין כל כך קשר ותמיכה והם גם לא המענה שאותו אני מחפשת.
אני מוצאת את עצמי פשוט משועממת! אני לא רוצה קשר זוגי עכשיו ומרגישה שאני פשוט חייבת חברה. לא יודעת איך, איפה, באיזה מסגרת וקונסטנלציה למצוא את זה. מרגישה שכבר פספסתי את הרכבת בתחום הזה ואיפה בדיוק אני ארכוש עכשיו חברויות שהן מתאימות לי (כלומר לא נשואות, כאלה שעדיין לא עובדות או לומדות רציני).
עזבתי את העבודה כי אני מרגישה שאני צריכה משהו אחר כרגע אבל גם כשעבדתי הנשים שם היו שוב, נשואות עם ילדים מבוגרות הרבה יותר ממני.
נסיבות חיי הביאו אותי לזה שלא השקעתי בצד החברתי יותר מידי, תמיד הייתי מאוד מקובלת והיו לי כמה חברות טובות אבל לא השכלתי לפתח מיומנויות חברתיות רחבות יותר או לייצר לעצמי חברויות גם של סתם. החברות הטובות שלי הן חברויות עומק שזה נהדר אבל לפעמים צריך גם פרווה. פשוט שתהיה חברה. אותן נסיבות גרמו לי להיות בוגרת מאוד לגילי ויצא שבזמן הנערות הייתי מאוד בוגרת ועכשיו אני חווה משברים שחברות בגילי לא חוות בכלל ולכן אני מרגישה בין הפטיש לסדן. חשבתי על כל מיני אפשרויות כמו ללכת למדרשה ואז שם להכיר, או לנסות עבודה של צעירים יותר ושם להכיר חברות. אבל מרגיש לי שזה לא אני, אני באמת בשלב אחר בחיים (למשל מתגרשת כשחצי חברותיי עדיין לא נשואות, או מתנהלת עצמאית לגמרי בחיים כשמי שלא נשואה עוד גרה אצל ההורים וכו'), משקמת אותם כרגע ושמחה בזה מאוד. אבל החברה חסרה.
אין לי עם מי לטייל, לעשות שבתות (לרוב עושה לבד), לחלוק חוויות, או סתם להרגיש שיש לאן ללכת ולא להיות לבד.
אין לי קבוצת שווים. ואני יודעת שאולי אני כבר בגיל שפחות אמורה להתעסק בזה אבל כמו שאמרתי, בתקופת הנערות שכן הייתי אמורה להתעסק עם זה לצערי היו לי התמודדויות אחרות שהייתי צריכה להתעסק איתם ולכן הצורך הזה נדחה ומסתבר שהוא לא נעלם ואי אפשר לעבור שום שלב בהתבגרות. יש לי נגיד 2-3 חברות מכל מקום: אולפנה, שירות, לימודים וכו' אבל אין קשר ביניהן וכך אני מרגישה לא שייכת לכאן או לכאן.
חשבתי גם על דירות רווקות או להתגורר בביצות וכאלה אבל לא יכולה ממש להתרחק מאיפה שאני גרה כי אז הקשר עם המשפחה עלול להתנתק לגמרי וגם לא בטוחה בכלל שאוהבת את הביצות בירושלים גבעת שמואל. יש מקומות כאלה גם בערים אחרות?
כתבתי לפריקה ושיתוף של הצער שלי בזמן האחרון. ואולי יש לכם גם רעיונות בשבילי.
חברות מהעבודהיואב גל
לארגן פעילויות ומפגשים
ובמסגרת הזו להעצים את הקשרים וגם ליצור חדשים.
כמו כן ניתן להשתתף בפורומים בנושאים של התחביבים שלך, או שקשורים לחיים שלך וגם במסגרת הזאת ליצור קשרים.
לסיכום יש לי עוד אלף רעיונות
...יואב גל
זהו שהכל ניסיתיהיא יושבה בחלון
מהעבודה הם לא בגיל בכלל ולכן גם עזבתי אותה כרגע
לארגן מפגשים עם חברות ותיקות אני מנסה כבר חצי שנה לא הולך, מידי פעם חברה פה חברה שם אבל זה לא חברה society ואולי פשוט בגילי זה דבר שלא קיים
שיעורים וכו' זה רעיון מנסה לחשוב איפה ובאיזה מסגרת
מעולה! העיקר לא לוותריואב גל
אולי לחפש שיעורים/סדנאות שמעניינים אותךמישהו איתי
אימא של סיסרא?רב שמואל
זה לא קל.עשב לימון
אבל זו המציאות של הרבה אנשים. לא כולם חיים בקהילה ולא לכולם יש קהילה שעוטפת אותם.
רעיונות- א. להתרגל לזה. להיות החברה הכי טובה של עצמך. ולהנות מזה. זו עבודה אבל היא משתלמת בסוף, כי אז לא תרגישי בודדה כל כך.
ב. למצוא לעצמך את החברה שלך. איפה שאת נמצאת תיצרי קשר עם אנשים. זה יכול להיות אנשים אקראיים שאת פוגשת הרבה, ויכול להיות אנשים שתכירי אותם בצורה מכוונת, כי הם מעניינים אותך.
ג. לטפח קשרים קיימים. 2-3 חברות שיש לך מכל מקום- להיפגש איתם, להעמיק את הקשר. לתת ולקבל מהן.
ד. תנסי את ראש יהודי בתל אביב. נראה מרחוק שזה קהילה של כל מי שרוצה להצטרף.
בהצלחה בדרך שלך.
תודה רבה אני בהחלט החברה הכי טובה של עצמי ושמחה בזההיא יושבה בחלון
עדיין הגעתי למסקנה שחברה זה בריאות נפשית
אקח את הרעיון של ראש יהודי תודה
למצוא חברות מפה שנמצאות באותו מצב?שִׁירָה
גם אם לא גרושות, יש רווקות בגילאים גדולים...
בנות דודות יש לך? אני חושבת שגם עם נשואות אפשר ליצור קשר השאלה מה וכמה מתאים לך
אולי לחדש קשרים עם חברות מהלימודים שעדיין לא התחתנו? או מהעבודה? כולן כולן נשואות?
זה לא קל להיות לבד...
ובלי קשר, שווה עדיין להיות בקשר עם המשפחה
זה לא כמו חברה, אבל זה חשוב
יאללה גרושות ללא או רווקות שמעוניינות בחיי חברה צרו קשר
היא יושבה בחלון
האמת שחיפשתי קבוצות תמיכה לגרושות וואלה לא מצאתי בכלל. הפורום פה נסגר לא יודעת למה ובכללי מצאתי רק של אימהות חד הוריות אז פחות מתאים.
אני ממש מנה חברות מהעבר אבל באמת לכל אחת יש את החיים שלה ויש לי הרבה חברות שפשוט השלימו עם זה, זה קצת מתיש להיות זאת שכל הזמן יוזמת
לגבי המשפחה את צודקת לגמרי! מנסה לאט לאט
מה עם קבוצות תמיכה לגרושות? יכול להתאים?מתואמת
תודה על התמיכה אם את מכירה אשמח לשמועהיא יושבה בחלון
תודה על התיוג!גלויה
@היא יושבה בחלון מוזמנת לפנות אליי באישי.
יש פה פורום גרושות אבל הוא לא כל כך פעיל...
ואני יודעת על קבוצות ווצאפ של נשים שעברו/עוברות גירושין.
ויש גם אותי ילדונת בת 30 שעברה משהו בחיים...
אשמח להכיר!
יש לי עצה בשם רבי נחמן מברסלב...שמינייייייסטאחרונה
והיא העצה העיקרית שלו שעל ידה(כך אומר רבי נחמן) אפשר להגיע לכל טוב שבעולם (רוחני וגשמי). העצה היא פשוטה מאוד (ואפילו גם די קלה..) והיא- דברי עם... ה'! בורא עולם אב הרחמן שתמיד שם ורק מחכה לעזור ולהיות החבר הכי טוב שלך ולהכווין אותך בדרך שתביא אותך למיצוי הכוחות הגנוזים בנשמתך (יש לי ראיה שהכוחות שלך גדולים- עובדה שה' שולח לך מעברים כאלה כפי כוחך לעבור בהם..)
ונכון שאין זה מהווה תחליף לבן אדם אבל אם תבקשי זמן מה ותמתיני בסבלנות ה' ישלח לך כזאת חברה שלא העזת לבקש אפילו.
גם שיחת חברים וחברויות עומק הם יסוד גדול בתורת רבי נחמן ומסופר על שניים מחסידיו שהיה להם קביעות לדבר אחד עם השני כל יום! קביעות שלא היו מבטלים אותה אפילו ביום כיפור!
ה' איתך! ולא יעזוב אותך לעולם (וזו המשמעות של המשפט "אין שום ייאוש בעולם כלל..) אפילו אם נראה שכן אין זה כי אם מבחן זמני שבסופו תיווכחי לדעת כמה אותו מבחן עזר לך להוציא לפועל ולגלות כוחות חדשים שהיו עד עתה גנוזים ומוסתרים מעין כל...
בהצלחה!
אני אמורה לא לצום בהוראת רב. מקסימום עד הבוקרחצילוש
תגידי תודה שזה לא יום כיפור..חיים של
נכון. את יום כיפור מקווה לא לסיים בבית חולים🤦♀️חצילוש
אם זה המצב כנראה שגם אותו לא תצומי..חיים של
ח''ו ושלום את תרגישי עד אז הכי טוברויטל.
תחשבי טוב ויהיה לך רק טוב.
יצא לי כמה פעמים לא לצום בתשעה באבט'
לא בנסיבות חיוביות, הרגשתי יפה את החורבן גם בלי לצום...
אם יש לך סיבה טובה, שלחי את המצפון לאנשהו ו"תהני" מההיתר 
תודה💕חצילוש
תסתכלי על עצמך בתור החלק הקטן בעמ"י שמציין את שלבי הגאולהרואה אור
ביהמ"ק הוא לא פסגת השאיפות, הוא עוד שלב בתהליך הגאולה. ההתקדמות שלנו כיחידים כעם וכחברה אנושית, תימשך גם וכנראה בעיקר לאחר שייבנה המקדש.
ב"ה אנו זוכים לחיות בדור שבו תהליך הגאולה הולך ונהיה מוחשי יותר ויותר. גם אם התהליך לא הושלם, גם אם עוד לא הגענו לשלבים חשובים בתהליך, קשה לא לראות שנגיע לשם (למי שלומד ומתבונן).
בדורנו, מי שלא צם יכול לראות את עצמו כמעין מתריס ואומר; נכון, המקדש חרב, אבל הגענו כבר להתקדמות גדולה, וההתקדמות הזו תמשיך עד לבניין המקדש והלאה, לימים שבהם לא נצום אלא נשמח.
בזכות ההיתר לא לצום, אפשר לציין את מה שכבר השגנו.
יש סיפור חסידי, לא זוכר על איזה רב, שהגיע לעיירה מסויימת ביום שבו היא קבעה לעצמה תענית ציבור על בצורת גשמים. כששמע זאת, הרב ביקש מהמארח שלו שיכין סעודה גדולה ויזמין את כל מי שרוצה לבוא. באו אליו אנשי העיר ורמזו שזה לא מתאים בזמן התענית. אמר להם הרבי "אתם אומרים שחסר לכם אוכל, נכון? הרי הקב"ה אוהב אתכם ורוצה לתת לכם 'עד בלי די', אלא מה? אתם מראים לו שאתם לא כל כך רוצים לאכול ומעדיפים לצום. בואו איתי לסעודה ונראה לקב"ה שאנחנו רוצים הרבה אוכל, ובעז"ה יהיה לכם הרבה גשם שיספק הרבה אוכל". כמובן שלפי הסיפור השנה הזו הייתה בסופו של דבר ברוכה בגשמים.
את יכולה לראות את עצמך כאותו חלק שמלבד האבל אומר תודה על מה שיש, ומביע רצון לעוד.
וואו איזו השקעה! תודה לך!חצילוש
בשמחהרואה אור
מצפון על מה? אם פוסק אמר לך שאת חייבת לאכולאנונימי חדש
נכון.. אבל זה לא היה מרגיש לך מוזר?חצילוש
מוזר? כן, מצפון? יכול להיות, אבל הייתי יודע שהמצפוןאנונימי חדש
כן.. גם אני יודעת חצילוש
פשוט תחשבי על זה שאת חייבת לא לצוםחופשיה לנפשי
נכון. תודהחצילוש
יקרה אם שאלת רב זה נקרא כמו שצמת.רויטל.
כמובן לא לאכול מעדנים רק לצורך ההנקה,
בעזרת השם את תרגישי טוב אמן.
לא רק הנקה.. עוד כמה דברים נלווים🤷♀️חצילוש
-----רב שמואל
מסתמא המצב שלו לא כל כך טוב,
ויש לו על מה להצטער גם ככה
בהצלחה לך ולכל שאר הנמנעים מלצום, והרבה בריאותultracrepidam
חשוב לזכור שהקב"ה לא ציוה לצום, הוא ציוה לצום אם אפשר ולא לצום אם אי אפשר
זכית להזדמנות יקרה ונדירה לקיים את החלק השני של המצווה הזאת
תודה רבה!חצילוש
יפה שיש לך מצפון🙊יעל מהדרום
בהריון הראשון לא צמתי בתשעה באב ממספר סיבות שהרב מנה, ואחת מהן שהיו לי בחילות.
למרבה האבסורד דוקא אז כשאכלתי- התחילו לי בחילות.....
חזקקקרויטל.
סליחה על האיחור...תות"ח!
אבל אפשר לחשוב על כך כמשהו של תיקון...
דהיינו, בזמן החורבן וכשהרבה קללות מהתורה התרחשו במציאות לא עלינו ולא עליכם, הייתה מציאות עגומה, מציאות של רעב, מציאות של חרפה, וכמו שמתואר לא עלינו בהרבה פיוטים ושירים הנשים לא יכלו להניק את עובריהם כי היו חלשות ועוללים וטף התעלפו מצמא ונדבקה לשונם לחיכם מרוב צמא, ואפילו הגיעו למצב יותר גרוע של "נשים רחמניות וכו'..." (לא אפרט, מי שהבין למה התכוונתי הבין...), אך בימינו אנו במצב שלא בתוך החורבן, אלא במצב שאנו קרובים לגאולה, בדור של גאולה, ולכן דווקא זה ניצחון על הקללות, זה ניצחון על החורבן, שאמנם אם אפשר אנחנו צמים ובעצם מזכירים לעצמינו את ההרגשה, מתענים, קצת מתחברים לצום, נוהגים מנהגי אבילות, לא אוכלים לחם כי איך אפשר לאכול לחם וכבר בטלו המנחות ואיך אפשר לשתות מים כשאין ניסוך המים ואיך אפשר לאכול פירות הרי אין ביכורים וכו'...? וכן בתשעת הימים, איך אפשר לאכול בשר וכבר אין קרבנות ואיך אפשר לשתות יין וכבר אין ניסוך היין...? מתואר בגמרא שבגלל הסיבה הזאת רבו הפרושים בעם ישראל שרצו לנהוג כך כל השנה ולא לאכול בשר ולא לשתות יין מהסיבות לעיל ורבי יהושע אמר להם שאם כך שגם לא יאכלו לחם ולא ישתו מים מהסיבות שהוזכרו, ושתקו, וכך אמר להם:
"אמר להן: בָּנַי: בואו ואומר לכם: שלא להתאבל כל עיקר - אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדאי - אי אפשר, שאין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה, דכתיב (מלאכי ג ט) במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו ; אלא כך אמרו חכמים: סד אדם את ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט.
וכמה?
אמר רב יוסף: אמה על אמה.
אמר רב חסדא: כנגד הפתח.
עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר דבר מועט.
מאי היא?
אמר רב פפא: כסא דהרסנא.
עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט.
מאי היא?
אמר רב: בת צדעא,
שנאמר: (תהלים קלז ה) אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו' [אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי].
מאי 'על ראש שמחתי'?
אמר רב יצחק: זה אפר מקלה שבראש חתנים.
אמר ליה רב פפא לאביי: היכא מנח לה?
במקום תפילין, שנאמר (ישעיהו סא ג) לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר [שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע ה' להתפאר].
וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, שנאמר (ישעיהו סו י) שמחו את ירושלים וגו' [וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה].
תניא: אמר רבי ישמעאל בן אלישע: מיום שחרב בית המקדש - דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר ולא לשתות יין, אלא אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה; ומיום שפשטה מלכות הרשעה שגוזרת עלינו גזירות רעות וקשות, ומבטלת ממנו תורה ומצות, ואין מנחת אותנו ליכנס לשבוע הבן - ואמרי לה 'לישוע הבן' - דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לישא אשה ולהוליד בנים, ונמצא זרעו של אברהם אבינו כלה מאליו! אלא הנח להם לישראל: מוטב שיהיו שוגגין, ואל יהיו מזידין".
(בבא בתרא, דף ס')
סליחה על האורך, אבל בקיצור, רואים משם שמכיוון שזו גזירה קשה מדי וכך אי אפשר להמשיך הלאה בחיים ולתקן את העולם, לא אומרים כך ולא נוהגים כך, אבל יום אחד בשנה נוהגים כמה שהשיב להם רבי יהושע, ואפילו לא אוכלים לחם ולא שותים מים, ושבוע שחל בו/תשעת הימים נוהגים כמה שהפרושים רצו לעשות ולא אוכלים בשר ולא שותים יין, אבילות שהולכת ומחמירה, ובכל שאר השנה זוכרים במשהו את חורבן הבית, משאירים חלק לא מסוייד כזכר לחורבן וכל מה שנאמר שם בגמרא...
אך כשאי אפשר, כמו שראינו במסקנת הגמרא, שערך המשך החיים מתנגש עם החורבן, לא אומרים שיהיה חורבן, אלא אומרים שערך החיים גובר, שצריך להמשיך הלאה, ודווקא זה מה שמראה את הגאולה, זה מראה שאנחנו מצד האמת לא חפצים להיות "נבכים מסכנים זרוקים" כאלו, אלא החורבן והכאב דווקא מראה את הרצון להיות בגאון ובעוז, להיות גאה בדרך שלנו, ודווקא בדור של גאולה שאפשר להיות גאים בדרך שלנו ולא לפחד (בדר"כ...) מגויים שמתרגשים עלינו לכלותינו, זה מאוד מתאים ומתחבר שיש גם את זה...
וכמובן, כל אחד מתחבר לצום בדרך שלו, ואפשר לקרוא דברים על החורבן, ללמוד בספרים המותרים, לראות סרטים שמתאימים, ובכללי ליצור אווירה כזאת, אווירה של אהבת חינם ואהבת אחים, זה העיקר...
מקווה שהובנתי ועזרתי, ושיהיה צום מועיל...(לא קל בכוונה, כי אין מטרה שהוא פשוט "יעבור בקלות", חלק מהעניין שזה יחבר אותנו קצת להרגשה...כמובן, שלא יהיה קשה מדי וכו'...)
תודה רבה חצילוש
גם לי אוסר לצום...הכול לטובה!
ורק עכשיו ריאתי... את השירושר הזה חבל שלא ריאתי קודם...
סתם מעניין אותי...תות"ח!
למה אסור לך לצום...?
את לא חייבת לענות אם את לא מרגישה בנוח, כמובן...
סליחה מראש
סבבה ימיצחיקהכול לטובה!
אוסר לי מבעיה רפואית
אבא שלי רב... והוא לא מסכים לי כי הוא קרא באינטרנט ...
שזה מוסכן...
לקראת יום כיפורים הוא עושה שוב בדיקה , כול צום מחדש בודק..
אבל לפני יום כיפורים הוא גם קבע לי תור לרופא מוקצעי שאני אתייעץ אותו...
הבעיה רפואית זה פושט שלפני קצת פוחת משנה
פתאום לפתע פתאום פירקסיתי...
וחלק מתיסימנים של פריקוס זה שלא אוכלים אז כדי שלא אפרקס שוב...
אוי...רב שמואל
אה, הבנתי...תות"ח!אחרונה
וואי וואי, רפואה שלימה...!!
(אם את רוצה, תכתבי לי במסרים שם לתפילה לרפואה, בשיא הרצינות...)
איזה טוב ה'יעל מהדרום
1. נגמר עוד שבוע של הקייטנה.
2. זכיתי ביום חופש באמצע השבוע.
3. האוכל לשבת יצא טעים.
4. הצום עבר בשלום ב"ה.
5. יש לי כמה ימי חופש!!!
7. הילדים מגלים יכולות לשחק יפה ביחד
שבוע טוב ומבורך ורק בשורות טובות
המכללה האקדמית צפת- מישהו מכיר מקרוב?חתולה ג'ינג'ית
אם כן, אשמח שתקדישו לי כמה דקות מזמנכם/ן אם אפשר בפרטי, מעדיפה.
סופרלאאאאאאאאאאאאאנד!!!!!!אריק מהדרום
תארו לעצמכםנראה.לאחרונה
מציע לכל חובבי ההיסטוריה לקרוא את מה שכתב דוקטור מיכאל בן ארי.
המרד הגדול- קובץ לאינטרנט.pdf
לא בקיא בנושאבן מכיר
אבל אני יודע שגם הסטוריונים דתיים מתחשבים בדעתיו של יוסף, אני חושב שבעיקר לוקחים ממנו את העובדות ופחות את הפרשנות.
בגדול זה כי אין להם ברירהחצילים
לא רקבן מכיר
הרבה מהעובדות שנוא כותב הוכחו כנכונות, ולכן גם מניחים שהשאר נכון.
מעצם העובדה שיודעים לבקר את יוסף בן מתתיהו ולומר שאנשים שהוצגו אצלו כנלעגים - היו גיבורים - כנראה שיש עוד מקורות חוץ ממנו...
גם עיתון הארץ מביא עובדותנראה.לאחרונה
אכןבן מכיראחרונה
לכן מתייחסים רק לעובדות שהוא נותן ופחות לפרשנות, מלבד זאת שפילוג והמחלוקת מתוארת גם בספרות חז"ל כמו גם העובדה שריב"ז היה צריך להעמיד פני מת כדי שיצא מירושלים לעשות משא ומתן עם אספסיאנוס על ירושלים.