פחד שאדם צריך לעורר בעצמו
והוא הפחד העיקרי
פחד סכנת שכחת יסוד האין.
זהו הפחד
מפני דחפיו הטבעיים של אדם,
שה' טבע בו.
זוהי יראת שמים,
שממנה מכיר אדם
את תלותו בבורא עולם,
שאם אינו עוזרו אינו יכול לו.
אדם שאיננו מכיר את המידה,
שה' נטע בו,
הוא מועד לפורענות.
כיון שהוא עשוי
לא להתחשב בסיבות
שה' שולח לו,
למנעו מנפילה.
עיקרון זה של דהע"ה
"חטאתי נגדי תמיד"
"ומכאובי נגדי תמיד"
"ושויתי ה' לנגדי תמיד"
יש שמסתתרים מאחורי הטעון
"לי זה לא יקרה".
אולם זו היא בריחה מאחריות.
"אָדָם מוּעָד לְעולָֹם"
אך עדיין, זו מצווה דאורייתא-וזה לא.
ועוד, שזה לפעמים מגיע עד לכדי "עבודה זרה"...
וגם, ירושלים היא מקום השראת השכינה, וחלילה שלא נהפוך את מירון לעיקר...
נכון, יש לרשב"י זכויות עצומות ויש עניין גדול להגיע לקבר שלו, אך לדעתי זו הגזמה העניין שעושים מקבר הרשב"י עד כדי שאנשים שוכחים את ירושלים שהיא העיקר.
וברור שבירושלים היו ניסים וברור שגם ברשב"י זה שעד עכשיו לא היו אסונות כלל זה נס גדול, וזה שהאירוע עכשיו נגמר ב-45 מתים שכואב לי על כל אחד ואחד מהם, זה גם נס, זה היה יכול ח"ו לא עלינו להיגמר עם יותר הרוגים, וזכות רשב"י הגנה עלינו, אך "אין סומכין על הנס", וצריך לפחות לעשות השתדלות של סדר וארגון מינימלי, של יצירת מקומות מפלט ולא שתהיה רק כניסה ולא תהיה יציאה, כמו שהיה לצערינו באסון וכו'...וכו'...נכון, אחרי כל זה, בסופו של דבר צריך סייעתא דשמיא, אבל גם אז לזכור שלהגיע למירון זו לא מצווה דאורייתא ושלא צריך לקחת סיכונים. בבית המקדש זו מצווה דאורייתא, ואחרי שעשינו את ההשתדלות שלנו-אפשר די להיות בראש שקט שלא יקרה אסון, שהרי כתוב: "עומדין צפופין ומשתחווים רווּחים", אך במקום שהכל תלוי בזכות צדיק, אי אפשר להיות בראש שקט, שזה לא ציווי א-לוקי, וכל שנה היה יכול להיות שרשב"י "זרק אותנו מכל המדרגות" כמו שקרה השנה. (עדיין לא ממש ראש שקט, וחייבים להיזהר שלא חלילה תהיה אפשרות לאסון, ולעשות את כל השתדלותינו, אך מעבר- אפשר להיות סמוך על ריבונו של עולם כשמדובר בעלייה לרגל...)
סליחה על החפירה...😅
ובאתי רק לבקר שנייה, אם לא ברור....
שתי ילדות (נערות?) יושבות בתחנת אוטובוס בבני ברק, כל אחת מחזיקה ארנבת. על הרצפה מונח כלוב.
נערה אחרת עוברת: "איכס"
אחת היושבות: "איך אפשר להגיד איכס על בריה שברא הקב"ה?"
אמא חובשת טורבן, עם עגלה: "תוכלו להראות לו אותן?" "חמודי, אתה רואה את זה? מה זה?"
תינוק "תוכי"
אמא "לא חמודי, זה לא תוכי, זאת ארנבת" (ולנערות
"תודה רבה"
מבוסס על סיפור אמיתי
ריבוזום
(הייתם מעירים?)היה נראה לי יותר הגיוני שלא יהיה שם ינשוף מחשש של חיוב ברכת משנה הבריות כיון שיכול להיות שמי שראה כבר תמונה של ינשוף לא צריך לברך (מי בכלל מברך היום משנה הבריות? הרי את כל החיות וכל התופעות אנחנו מכירים לפני שלומדים מה משמעות הברכה הזאת, ואז כשאנחנו מסוגלים לברך זה כבר לא נראה משונה)
מתגעגעת גם למשהו פשוט,
וללילות לא לבנים🙈
יאללה סיפור!
חציליםפעם עם הודית, וכל פעם שהיינו
רבים היתה מזכירה לי דברים מהעבר
שאפילו אני לא זכרתי.. ואז הבנתי משהו..
הנקודה האדומה שיש להן במצח זה
בגלל שהן מקליטות הכל
(;
יא גבר פראי סוחף ומרתק שכמוך! מה עושים, מה הדיבור?
געגועים הדדיים בהחלט!
תכתוב לנו משהו *מפזר אבקת מוזה*
צפונה, דרומה, אתם תמיד איתי בלב!
או אולי מדורת האור של היום חח
הכח של התפילה.
נקודה שבתקופה האחרונה הרגשתי צורך להתחזק בה.
יש כל הזמן איך ומה להתקדם בתפילה
"ארבעה דברים צריכים חיזוק, תורה ומעשים טובים, תפילה ודרך ארץ..." (ברכות ל"ב)
אבל לאחרונה הרגשתי חזק איך ההתחזקות בתפילה משפיעה עליי
גורמת לי להרגיש שמחה ומוארת במהלך היום.
נותנת לי להרגיש שאני ממלא את הייעוד שלי.
ומתוך התחושות החזקות האלו ומהשיחה עם @תופסת אומץ החלטתי לכתוב מהלב מה שיצא.
אז מביאה את זה לפניכם.
יש לנו כח בידיים, הכח לפעול על השפע שלנו.
להשפיע על העתיד שלנו,
על העתיד של הקרובים שלנו
ועל העתיד של עמ"י.
בתפילה אנחנו יכולים לכלול את הכל.
לבקש ברוחניות ובגשמיות.
על עניינים אישיים ועל כלליים.
כל מי שיש בו תשוקה להשפיע.
זה הכלי. תפילה.
כי המתפלל פועל ומשפיע בעולמות,
הוא עובד מאחורי הקלעים של העולם.
הוא מכין את העתיד של העולם.
וכל מי שצמא להתקדמות רוחנית, שקשה לו להישאר תקוע במקום.
זה הכלי. תפילה.
כי בתפילה הוא מכין כלים לשפע רוחני גדול יותר.
הוא יגלה דרך התפילה רבדים רוחניים עמוקים יותר בתוכו.
הוא יזכך את המחשבה שלו בתפילה.
הלב שלו טהור יותר, נקי יותר,
הוא מסיר לאט לאט מעצמו עוד שכבה,
עוד לכלוך, עוד מחסום,
הוא פועל בנפשו עוד זיכוך ועוד טיהור
והנשמה מתגלה לאט לאט.
כל מי שמשתוקק לקרבת ה', שחש בזה לרגעים ורוצה להטמיע את התחושה הזאת בכל רגע אפשרי.
תפילה. רק תפילה.
כל מי שיש לו כאב על המצב בארץ ישראל,
השחיתות, הבלבול, הסיפורים הקשים שאנחנו שומעים
אין ממשלה, איזה ממשלה תקום, איזה שרים יומנו,
על השקר שיש בעולם, על מרמה, שוחד, זיוף,
רבנים של שקר, שעוטים אצטלה של צדיקים,
הוא יכול להשפיע בתפילה,
שהשקר יצא לאור והאמת תתגלה, שיבולע השקר מהעולם.
כל מי שכואב את כאבם של בחורי ובחורות ישראל
שלא זכו עדיין למצוא את זיווגם ולהקים בית בישראל,
על בנות ובנים בעמ"י שנמשכים לבני מינם ואין מידם מציל
זה הזמן להתאחד כולנו בתפילה על פרט וכלל, קרוב ורחוק.
כל מי שכואב לו על המצב הרוחני בעמ"י,
על השבת, על הצניעות, על הקדושה,
על היהודים שרחוקים מתורה ומצוות,
על היהודים שעדיין לא עלו לארץ ישראל, על ההתבוללות,
על רוחות זרות שנכנסות אלינו
יכול ואולי אף נדרש ממנו לבקש, ולזכות להשפיע על יהודים שיזכו שיתעורר הניצוץ הנשמתי שלהם.
כל מי שכואב לו על השכינה! השכינה האהובה שלנו!
על משיח שמחכה להגיע,
על מקדש שמחכה להיבנה
על רחמים שרוצים להופיע
על אור וטוב ומתיקות
הקב"ה רוצה להשפיע חסד. רוצה להשפיע טוב.
זה בידיים שלנו.
וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהֹוָה בַּצַּר לָהֶם. מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם
כשיש כאב בגוף- פונים לרופא
כשיש כאב בנפש- פונים למטפל/פסיכולוג
כשיש כאב רוחני, כאב של הנשמה- פונים אל ה' בתפילה.
אבל לא צריך לחכות לכאב הרוחני, לצער, לגעגועים,
אפשר להתמלא בתפילה וקרבת ה' בכל רגע ביום,
ויש זמנים שמיוחדים לכך.
כמו לדוג' בלילה, שכל העולם כבר רגוע ושקט
ופתאום צצות מחשבות ותהיות טובות יותר או פחות
וכל ההשפעות שספגנו מהיום עולות ואולי מציפות אותנו
זה הזמן להתמלא יותר בקרבה לה'.
תפילה זה שמחה. זה רוגע. זה שלווה פנימית.
זה הוצאה של רצון נשמתי מהפנים לחוץ.
זה ביטוי הרצונות.
כשאנחנו גדלים בנפש שלנו
ומגיעים לעומקים חדשים
אם לא נכניס לשם את ה'
את קרבת והשגחת ה'
אנחנו יכולים להרגיש מצוקה וכאב
כי בד בבד עם גדילה נפשית צריך להתמלא בעוד קרבת ה',
להכניס אותו לתהליכים הפנימיים שלנו.
כלומר, מה הכוונה להכניס, הוא כבר שם, רק לגלות יותר את החיבור שלנו איתו.
ולמה?
כי יוסף דעת, יוסיף מכאוב.
אתה מכיר את העולם יותר.
אתה מבין יותר כמה צער יש בעולם,
אתה מפנים יותר כמה יש אנשים שסובלים
נכון, יש גם אנשים שטוב להם,
אבל אי אפשר לשתוק על הכאב.
ואיפה נשחרר את כל הכאב הזה שמגיע מתוספת הדעת?
בתפילה.
אם הקב"ה הביא אותך לתובנה עמוקה על משמעות הכאב שיש בעולם
סימן שהוא דורש ממך שתתפלל על זה.
כי הוא לא היה חושף אותך להבנה הזאת סתם.
והתפקיד שלנו זה לבחור בטוב ולהשפיע טוב
וע"י התפילה אפשר לשנות את הטבע
ואת מה שנגזר עלינו
את העתיד שנועד לנו.
החלטתי שאני רוצה להתחזק בזה בעז"ה
ואשמח גם שכל מי שיוכל לקבל על עצמו לפני התפילה (ומאמינה שיש כבר הרבה שאומרים ומכוונים בזה-)
לכוון לחבר את עצמו לכלל נשמות ישראל
וכן לומר את הנוסח של האר"י הקדוש של "הריני אוהב כל אחד מבני ישראל כנפשי ומאודי והרני מזמן את פי להתפלל..."
מתייגת
מוזמנים להוסיף עוד חיזוקים/שיתופים מהכח של התפילה.
ל"ג בעומר שמח
ותודה גם לך @חיות צבעונית ♥
אוףלב אוהבואני באמת בשוק על התזמון
לכן שלמה מדגיש את התפילה לאחר בנין המקדש כדיחסדי היםממש התחברתי למה שכתבת.
התפילה היא הדבר הכי נעים עדין ומתוק שיש בעולם.
והיא כל כך עליונה. מלאה בחיים, באור, הוד, טהרה, עדינות, אצילות, נעם, הארת אחדות ה', ומבט אל הקודש.
כתבת מהמם וצודק והזדהיתי ממש! ואני כ"כ צריכה להתחזק בזה בתכלס זה הלב של החיים... באמת חיזקת, וכל מה שכתבת יפה ואמיתי...
ויש מלא מה להוסיף על זה שהנשמה כל הזמן מתפללת ועוד מלא דברים... חשוב כ"כ
תודה רבה רבה!!! 
היי את/ה! 
במסגרת לימודנו לתואר ראשון בריפוי בעיסוק אנו עורכות עבודת מחקר בנושא עובדים חיוניים בקורונה.
אם במהלך הקורונה היית עובד/ת חיוני/ת נשמח שתקדיש/י מספר דקות למענה על השאלון. אם לא, נודה לך אם תעביר/י את השאלון על מנת שיגיע לאנשים הרלוונטיים.
השאלון אנונימי לחלוטין.
*יש להפוך את מסך הטלפון לרוחב על מנת לראות את השאלות במלואן*
רוב תודות!!🍃
בארי אחימאיר, הודיה אזוגי ורננה שטראוס.
תפוחית 1אחרונההנדסת התודעה של ארגוני העליה להר הבית
במקום לנהל ויכוח הלכתי-ענייני, "מורא מקדש" חושבים שהציבור מטומטם. הם מדברים על זה ש"לארגוני העלייה להר הבית יש תקציבי עתק". לא, כי אתם פועלים בלי שקל, נכון? אתם סתם מפציצים את העלונים בפרסומות, מוציאים מדי פעם עלון משל עצמכם, ולא מזמן הצלחתם להריץ בהצלחה מפלגה לכנסת.
אבל שיא הציניות זה להתלונן על כך שהמתחרה האידאולוגי שלך משתמש בכסף, על גבי כתבה ממומנת באתר מסחרי...
הכי הצחיקה אותי הפסקה הבאה:
הארגונים המפרסמים את הידיעות הללו (על כך שאנשים רבים עולים להר הבית), בונים על זה שהקוראים לא יתחילו לשוטט ולבדוק את הנתונים.
למשל, בחול המועד פסח האחרון, הכותרות זעקו: "2641 איש עלו להר הבית בפסח. שיא חדש!"
אז בדקנו, כמה עלו בפסח בשנים האחרונות?
ובכן, לפי הנתונים של ארגון 'יראה' (שפועל להעצים את העליה להר הבית) בפסח תשע"ח עלו 2593 יהודים להר הבית, ובפסח תשע"ט עלו 2438 יהודים. (בפסח תש"פ לא עלו, בגלל הקורונה).
ובכן, ילדים, האם 2,641 הוא לא שיא חדש? 
רק אציין שמעולם לא עליתי להר הבית, ואין לי כל כוונה לעשות כן בעתיד הנראה לעין.
ככה הם עובדים. מצא סיסמא, והדבק אותה לכל מתנגדיך.
בפרט אם יש לך נציג בכנסת, שנאם נאום שלם שכותרתו היתה הסיסמא הזו. ועכשיו זה כבר יותר קליט.
אז יופי, כל מי שחולק עליך הוא מהנדס תודעה. שאלו אפילו את אבי מעוז.
וגם אני אציין שאינני עולה להר.
הם לא יוכלו לחלק פלאיירים עם תמונה של ר' אברום והכיתוב "כל גדולי הדור אסרו".
כי מילא עד עכשיו, פלגינן דיבורא. אבל פלגינן נאמנות? הרי הם נגד ר' אלחנן, הוא לא ביקש מחילה מהרב זצ"ל, וזו פגיעה אנושה בכבודו של "הממשיך".
וגם אם אני פתחתי את השרשור, אני לא מרשה לעצמי לנצלש 
(השרשור ממילא גווע, אז לא אכפת לי לנצלש...).
אני לא יודע איך זה לחיות בתקופה שיש בה בית מקדש, לכן אין לי תשובה.
ואולי לקב"ה
נמאס ממנו
אולי נמאס לו
וזה הסימן האחרון
לפני שלא יודעת...
פשוט נמאס לו ממחלוקות
מהנהגות שיושבות על כבוד וכסף
מחילוקי דעות
מפילוג
אם סילקו אותנו מרשב"י
רשב"י!!!
אם מרשב"י נלקחו קורבנות
אז אני לא יודעת מה יבוא בהמשך
מה עתיד על הדור שלנו.
אולי כדאי לפרוש מהמירוץ הזה כבר עכשיו...
סליחה על הפסימיות.
ולא יודעת אם קשור לכאן בכלל.
אבל לפעמים זה נראה
שברגעים כאלו
החזקים מתחזקים
והחלשים בעומדם עומדים
ואם כך, מה יעזור כל נסיונות ההתעוררות האלו?
קודם כל אני מבין את התחושה שאת מנסה לתאר. למשנה יש דימוי ציורי ויפה על העבד שבא למזוג כוס לרבו ובתגובה קיבל קיתון של מים לפרצוף. תחושה של השפלה. תחושה של דחיה.
אבל. אם כבר מערערים על הנחות יסוד - ומה שאת עשית זה לערער על הנחת יסוד שהרי התורה אומרת ״וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים״ אז קל וחומר כשעם ישראל שרוי בארצו - אז אני רוצה לערער על הנחת יסוד בכלל לא סמויה בדברים שלך.
את מניחה כדבר פשוט ומובן מאליו, ממש מושכל ראשון, שלקב״ה יש נחת רוח מכל מה שמתרחש שם במירון ועקרונית זה לרצון לפניו, ואם זה אכן כך אז איך ייתכן ש...
אבל אולי לא ? אם כבר החלטת לערער על משהו, אז למה שלא נערער על זה ?
אולי מציאות שבה הר הבית הפך למגרש כדורגל ולמחסן נשק של פראי אדם, כאב ראש שאף אחד לא רוצה באמת להתמודד איתו, כי אנחנו לא יודעים, כי יש איסור כרת, כי הגויים יכעסו, כי אנחנו עדיין לא מוכנים, כי זה עבודה בשביל המשיח, כי...מצאנו לנו תחליף אחר...הר הבית ובית המקדש זה עניין ששייך למשוגעים (אלה שנקראים בלעז משיחיסטים הזויים).
לעלות אסור ? סבבה. מה עם להראות רצון ושאיפה ושייכות ? למה סיבוב שערים זה משהו ששייך רק לנערים צעירים עם גוזמבות שאינם מן היישוב ? לעם ישראל יש היום את קבר הרשב״י במירון, מקור הישועות והברכות, בואו נפרוק שם את כל היצר הדתי שלנו, ריקודים ומחולות ותפילות לזכות הרשב״י, הקב״ה בטוח מבסוט מכל העסק.
הערבים הארורים יכולים להקים בית שימוש ציבורי ענק על הר הבית ומקסימום נשמע מחאות רפות מהפוליטיקאים הדתיים ובייחוד החרדים, בעיקר כדי לצאת ידי חובה, שוב, זה מחוץ לתחום, שהמשוגעים לדבר יתעסקו עם זה. אנשים נורמליים והגונים מצייצים על זה 3 פעמים ביום ויוצאים יד״ח. אבל אם רק מישהו היה מנסה לנגוע בקצה קצהו של הרשב״י הקדוש, ותרעש ותרגז הארץ!!
ועוד לא דיברנו על כל ההילולה ופולחן האישיות שמתרחש שם, נכון ישנם כאלה שהגבולות ברורים להם, אבל האם מישהו יכול להכחיש שאצל רבים רבים שם הגבול בין בריה לבוראה הצטמצם ? האם כשהתורה הסתירה את מקום קבורתו של משה רבינו (בחיר המין האנושי !) המטרה שלה לא היתה בדיוק אבל בדיוק למנוע דברים כאלה ?
הולך לשטוף לי את הפה עם סבון ולחפש את המטבע מתחת לפנס.
אני לא יודעת
קצת קשה לי עם הטענות שהבאת כאן
במיוחד מה שאתה רושם על אלו שבאים להילולה של רשב"י
"בואו נפרוק שם את כל היצר הדתי שלנו, ריקודים ומחולות ותפילות לזכות הרשב״י"
ממש פוגע שאתה כותב את זה. זה ממש לא ככה.
נשמעת נימת זלזול.
אין לי בעיה עם הטענה הנוספת שהבאת, זה לא סותר בעיניי.
ואולי עוד יותר מוכיח את מה שאני אומרת
שיש יותר מדיי דברים לתקן, יותר מדיי דברים שאנחנו לא בסדר.
"פולחן אישיות"? ואי בבקשה. דיי.
לא יכולה לסבול אמירות כאלו.
אבל אני באמת חושב שביחס לפיסקה האחרונה שלך כדאי שתסתכל במראה, קל לדבר על ״בין אדם לחברו״ עד שזה מגיע לכיס שלך ואז אתה מתפוצץ בקול רעש גדול. חשבתי שזה פתח לדיון וכתבתי את מה שאני חושב לא כאנתרופולוג אלא כאדם שהאנשים האלה הם העם / חברים / משפחה שלו וגם לו כואב. אולי על הדברים בשרשור הקודם היה ניתן לוותר (ליתר דיוק לדחות את אמירתם), אבל הדבר האחרון שניסיתי לעשות זה להיכנס בה או לדרוך לה חלילה על הלב. ואם היית קורא למשל את ההתחלה של הדברים שלי היית יכול לדון אותי לכף זכות שזה הכיוון ולא להגיב בצורה כזאת.
אבל כן. טעיתי כנראה אם במקום להשקיע את הזמן שלי בתורת הגרפים זה מה שאני עושה. אולי באמת הגיע הזמן ללמוד לשתוק.
לא רואה סיבה לחשוב שנמאס לו מעליה לרשב"י
זה לא דומה לסוכות שיורד גשם (שלא בשליטת האדם) ואז זה סימן
פה זה פשוט מאד... הרמז נמצא מול העיניים
לא להיכנס ללחץ שגורם סכנת מוות במחשבה שיהיה טוב
תתנהגו כמו בני אדם ואם רואים מולך מישהו/המון שלא זז לא דוחפים אותו.. נעצרים.
למה לחפש סיבות אחרות?
(אמרו אהבת חינם, אוקיי, זה קשור גם לאהבת חינם.. לא כיף שמישהו דופק לך מרפק או דוחף מאחור בכוח כדי להתקדם)
זהו. זה הכל.
לדעתי משמים אומרים "תמשיכו לעלות רק בלי הדוחק ותתנהגו בהיגיון ובטיחות"
די כבר
נצבט לי הלב ממך
מספיק להיות עצובים!
מה את רוצה שה' יבוא ויקח אותנו ואנחנו לא נעשה כלום? נבוא אליו כמו מסכנים שהוא חייב לטפל בהם, חלשים באמונה, או שתהיה פה התעוררות, אהבה, שהוא יבוא כי נזעק אליו?... מה את מעדיפה??
אני לא יודעת מה המקור של מה שהבאת אבל ממה שהבנתי יש שם לימוד זכות עלינו וגם ה' שמח בזה, וזה עדיין לא פוטר אותנו מחזרה בתשובה... מלזכור את הברית ביננו לבין ה' ולא להתייאש מעצמנו.... ובאמת שאין על עמ"י רק צריך להדליק אותם והם זורחים כמו כוכבים, המצב לא כזה איום תראי לדוגמא את המוזיקה איזה השתפרות יש בתחום הזה ואיזה מגוון סגנונות ושירים מוקדשים לאבא שבשמיים או לנשמה וכולם מתחברים לזה אפילו חילונים... ומה שהיה בכותל המערבי... תראי לי עוד עם כזה! ושכל העם מתאבל אפילו אם זה לא אנשים שהוא מכיר, או לא מהמגזר שלו כמה אנשים משתתפים בסבל ובאים ונותנים יד, וכמה אנשים מארגנים פעילויות חסד, וכמה אנשים אמרו תהילים וקיבלו קבלות זה עם ישראל! עם שמהסבל שלו יוצאים יהלומים! תלוי על מה מסתכלים ובאמונה אנחנו לא מחפשים לעשות עם ה' משחקים לפי העיניים שלנו, אלא פשוט בוטחים בו שהוא טוב מושלם ועושה הכל לטובה, הוא יודע מה הוא עושה ומה שהוא רוצה מאיתנו זה רק שנאהב את את השני וכמובן שנחזור למקורות שלנו ונהיה בשמחה אומץ ואמונה. זה שקשה לבטוח בו לפעמים זה נפילה זמנית, אחרי זה אנחנו חוזרים אליו והוא מקבל אותנו באהבה וגאווה אבהית ורק מוכן להגן עלינו ולתת לנו שפע...
אני כבר מובכת לכתוב ככה אבל זה באמת מה שאני מנסה להכניס לעצמי כי זה בסוף מה שאני מרגישה שאמונה בה' זה עד הסוף... לא עד שצריך להקריב בשביל זה ולא עד שזה סותר את העיניים שלנו... כל מה שה' עושה הכל הוא לטובה!
אף אחד לא מדבר עכשיו על בסדר או לא, את הדין אנחנו נשאיר לה'.
לא אמרתי להגיד את זה לאימהות שכולות רגע אחרי האסון, אבל תאמיני לי, הן יותר חזקות ממך... את יכולה להתחזק מהן ולא ההיפך (התכוונתי לעצמי גם) ...
בסוף זו האמת גם אם את בוחרת לא להתיחס לזה עכשיו
מי יודע כמה חרון אף אנחנו מרוויחים רק מה"אנחנו בסדר" הזה, ועוד ה"הקב"ה אשם" רח"ל.
כשכתב אדם לרמב"ם שאינו יודע על מה הוא צריך להתוודות ביום כיפור, כתב לו הרמב"ם כמעט בזעם שהוא צריך להתוודות כל היום כיפור רק על עצם כך שהוא חושב שאין לו על מה להתוודות.
גם בנוגע למה שביקשת להסיק מזה אין מה לצפות מאיתנו - צעירים מעל עשרים
ודבר הזה פשוט מספר עוד על תרבותם של הערבים החיות, הבהמות שחולקות איתנו חבלי ארץ באותה מדינה...
וזה מה שמזעזע
ורק משיח יציל אותנו מזה!!
והיו לך גם מנהיגי כתות יהודים, שמקומם בגיהנום מובטח.
אנשים רעים לא חסר, תאמיני לי.
צריך רק להתרחק מכל תרבות שאולי פוזלת אל המקומות השפלים האלו.
פשוט אנשים נמוכים שלא מתנהגים כמו בני אדם, אלא כמו חיות, באמת.
חיות מונעות מאינסטינקטים שה' ברא אצלם כטבע.
בני אדם מניעים את עצמם באמצעות שכל, מוח, וכן, קצת רגישות לא תזיק - ומשתמשים באינסטינקטים למטרות שהשכל רואה בהם צורך, לא הבהמה שבאדם.
פויה, טפו. אנשים ירודים.
בעצם, בכלל לא אנשים.
ועיקמתי את האף, והתעצבנתי מאד!
ושיאמר דיי לצרות שלנו!!!
כבר לא עומדים בזה!!!!!
אנשים! תעבירו את השמות לתפילה!!!
לא רק בשנה וחצי האחרונות. לפחות שמונה שנים. ויותר הייתי מדמה את זה לדחפור שדוחק מאחוריך.
הקב"ה מחזיק אותנו, מסתבר. פלא.
אבל דווקא בשורה האחרונה נראה שיש קצת בעיות (ה ש' במילה האחרונה נראית חתוכה).
אמנם ייתכן שזה רק נראה ככה בתמונה.
בכ"א יפה מאוד!
אני התחלתי פעם והתייאשתי מהר.
שישלימו בהכנסה
(בתיקון שקף זה טעות שקורית לפעמים. זה נראה כמו נ אז כותבים נ'
מרגש מאד!
כל הקדימה של הרכב..
איפה שההגה, הרדיו והשעונים
מה שכן, שוטרים תמיד יכולים לתת קנס גם על דברים שלא כתובים מפורשות בחוק, תחת השם הכללי "נהיגה בקלות דעת" וכל מיני סעיפי סל אחרים.
בנהיגה שגרתית, אפשר ונחמד לנהוג יחפים או עם כפכפים.
בעת חירום, כשנצטרך ללחוץ על אחת הדוושות בכל הכוח שיש לנו ובמהירות שיא - הנעליים יעזרו לנו לעשות זאת בקלות וביעילות, בלי החלקות מיותרות ובלי שהלחיצה החזקה תכאיב לנו ותגרום לנו להירתע ולשחרר.
במילים אחרות,
זה ממש כמו חגורת בטיחות. בשגרה זה נראה מיותר, אבל עשוי להציל חיים - ולכן לא כדאי לזלזל בזה.
אפשר גם לנסות את זה בבית, ללא כל סכנה.
תלחצו על דוושת הגז כשהרכב לא מונע, ובשבריר שנייה תעיפו את הרגל הכי מהר שאפשר לעבר הבלם, ותלחצו עליו בכל הכוח שיש. תעשו זאת פעם אחת עם נעליים ופעם אחת יחפים, ומיד תרגישו בהבדל. בעוצמה שאתם מסוגלים ללחוץ על הדוושה בבת אחת מבלי להירתע.
בתנאי אמת, בנסיעה על 100 קמ"ש, ההבדל הזה יהיה גדול פי כמה.
למה? כי 2 סיבות
1 תרומת דם עוברת תהליך של בדיקה מפני כל מיני מחלות ושל הפרדה כדוריות דם לבנות, אדומות ופלזמה שלוקח יומיים שלושה. רוב מוחלט של הפצועים השתחרר כבר מבתי החולים לפני שהתרומת דם הראשונה הגיעה לשם.
2 האנשים נפצעו ומתו מחנק ודוחק, לא מפציעות שהטיפול שלהם הוא דם. באופן ציני כבר כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות כל חודש חדשיים מדא מפרסם שצריך דחוף לתרום גם. גם הפעםם הם 'רוכבים' על האסון הזה לקבל עוד תרומות דם (שכשלעצמן דבר מבורך לגמרי) אבל לא... אין דרך לתרום דם לפצועי האסון
אבל אני מכיר את המקום.
יש שם לא מעט דתיים
הצעירים גרים בחלק החדש יותר של העיר
