פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 312)

אני בטוח שלכל אחד יש כמה הישגים כאלו.

 

עבורי אני חושב ההישג הבולט ביותר היה ההיגמלות ממשחקי מחשב

הייתי מכור ברמה דיי קשה וב"ה אחרי הרבה תפילות השם זיכה אותי למאוס בזה.

זה שתי שאלות שונות לא?
הכי משמעותי זה שהגעתי לישיבה הקד' ב"ה.
מאיפה היה לי כח? בעיקרון לא צריך יותר מלהירשם לארוז תיק לקנות גמרא ולעלות על אוטובוס.

חח באמת לא היה לי כח.

אמ... היו הרבה... אחד מהם?

 

לבקש סליחה ממורה שממש הפרעתי לה...

😣

 

היה קשה, מביך ומתיש....

אבל עשיתי את זה!!

לא נצטרך לעשות שום דבר בפועל

כרגע התפקיד הוא שלנו.. בכל הפסוקים זה אנחנו אלה שצריכים למחות ולהרוג

גם מה המקור שלך, רק מהפסוק "וברוח שפתיו ימית רשע".

לא יודעת למה, זה הזכיר לי את מלחמת שושן, בפורים.

 

שגם המלחמה ההיא בפורים נשמעת לי די תמוהה... מה הקטע לטבוח בכל הגויים סתם, בלי קשר אם הם אויבים או לא? 

אבל כבר היה פה פעם שרשור בנושא ואין לי כוח לפתוח את הנושא שוב...

אני די בטוחה שכתוב משהו על טף ונשים. 

אבל לא משנה, אין לי חשק לפתוח שוב את הדיון הזה, כאמור.

היו את אלה שבאו בגלל האיגרות ששלח המן, והיו את אלה שהיו ידועים כשונאים בלי סיבה.

 

כשהראשונים הבינו שיש התנגדות ועדיף לא להתעסק, הם הפסיקו וגם היהודים עזבו אותם

אח"כ היהודים הרגו את השונאים.

את הגרמנים לפני שהם הורגים אותנו, היה לך בעיה עם הציווי?

בכל דור עמלק עומד עלינו לכלותינו ואם לא נשמיד אותם לגמרי וישאר מהם זכר, כמו שעשה שאול, הם יקומו מחדש עלינו.

אז ברור שהיתה לי בעיה עם הציווי

להצר לנו.

יש דברים שצריך לכלות לגמרי.

תחשבו כל חסידי אומות העולם וזה.. היינו הורגים גם אותם

אמנם זה היה מציל חיים אבל בעיקרון לדעתי זה לא אותו דבר.

בין הגרמנים היו חסידי אומות העולם שכנראה היינו נאלצים להרוג בלב כבד כדי להציל שש מיליון

 

אבל עם עמלק כל הקטע הוא כמו שאתה אומר - שאפילו תשאיר אחד מעמלק הוא ינסה אח"כ להרוג יהודים

אז כשהם היו אומה אחת במקום אחד כנראה שלא היו ביניהם חסידי אומות העולם פוטנציאלים.

הסיבה שאנחנו מצווים למחות את זכר עמלק היא בגלל מה שהוא עשה..

כי אם ישאר אחד מהם תהיה שואה שניה, וזה כמובן לא מה שאת רוצה

זה התיקון שלהם

"יש כאלה שטוענים כלפי הדוסים שאנחנו גם אכזריים, אנחנו חושבים שהנאצים צריכים לקבל את ניקמתם ולהימחות, אנחנו גם חושבים שאנחנו ''גזע הארי'', אלא ש.. הסיבה שאנחנו רוצים לעשות את זה היא כי 'הבא להורגך השכם להורגו', לא מתלכתכילא

לנאצים היה מסורת שהם המשך של עמלק-של המן

רוב גדולי ישראל אמרים שהנאצים היו עמלק, הנאצים הגיעו לאירופה משבטים אירניים ולכן גם אירן רוצים ומדברים על השמדת ישראל. להשמיד להרוג ולאבד.

זה לא פשוט במודרנה לבוא ולהשמיד עם שלם, וזה מה שנצטרך לעשות
הסיבה שאנחנו הורגים אותם זה כי אם נשאיר אחד מהם- רק את אגג יצא ממנו המן."



זה באמת שיעור על פורים@שושיאדית

האיראנים הם לא ערבים הם ארים...

לפי חלק מהדעות מדובר בעמים שונים שבעבר (לפני הרבה אלפי שנים) היו עם אחד, או לפחות דיברו שפה אחת.
בהווה אין ביניהם שום קשר, דתי או תרבותי או היסטורי (כלומר הם לא חולקים מבחינתם היסטוריה משותפת)

 

הגזע הארי – ויקיפדיה

 

אילולי הטירוף האיסלאמי שהשתלט עליה ושחלקים גדולים מהם מאסו בו, איראן היתה יכולה להיות מדינה מאוד מעניינת. ובוודאי שאין שם שנאת יהודים באופן שקרוב אפילו לנאצים. אבל כן, במקור יש להם שורש משותף. 

על חסידי אומות העולם?
הם לא באו להרוג אותנו.. דווקא ההפך, הצילו אותנו

אבל ההגדרה ההלכתית של חסיד אומות העולם ברמב'ם היא אדם שמקפיד על 7 מצוות בני נח

בכל מקרה בשיעור הרב הביא לכך מקורות מבוססים אולי, אם אתה מתעניין בזה מוזמן לחפש ולבדוק


ורוב גדולי ישראל מספיקים בשבילי להאמין שהם מזרע עמלק


בטעות שירשרתי לא נכון.

זו תגובה ל @גלקסיה משום מה המחשב לא נותן לי לתייג

ודאי, מצווה עצומה. כמה הזדמנות יש באמת לבער את הרע בעולם?

 

את תפקידם הנאצים ניסו לעשות מעולה; לבער את הטוב.

משום מה אנחנו מעט מהססים כשמגיע תפקידנו.

 

השוואה בין ישראל לעמלק דומה להשוואת לוחם צה"ל למחבל או אויב.

המצחיק או עצוב הוא שזה אכן קורה על בסיס יומי.

להרוג אותם כמו עוד מצוות שיש לעם שלנו

לא מסוגל בלי מוזיקה

תודה

תחליטי לפי מי את הולכת

אבל חשבתי שאולי יש סיכוי שבשישי יהיה מותר
לפי מי מותר?

דעת הרב מאיר מאזוז שליט"א בשו"ת מקור נאמן חלק ב' (סימן תסג) להקל בשמיעת שירים ביום שישי אחרי חצות

(יש גם פוסקים שמתירים יותר, בלי קשר לשבת)

https://www.yeshiva.org.il/article/382

המשפחה שלי גם חוותה את זה

(ואנחנו לא תימנים)

 

 

אבל אני חושב שזה פחות מתאים.. בייחוד ביום הכואב הזה שאנו מנסים לעורר רחמי שמים.

לקטרג על ישראל וממשלותיה זה נראה לי ממש לא לעניין.

 

לצערי כבר  הרבה יותר מדיי מאוחר ולא נותר ממש מה לעשות..לכן אין טעם לפתוח את זה..

 

 

אבל העניין הוא שהעניין הזה דומה לשואה בכך שרוצים הכרה ולא הכחשה, תיקון העוולות כמה שאפשר ופיצוי. קביעת יום לזכרם והכנסה לספרי ההיסטוריה. אבל לאף אחד לא אכפת, את אף אחד זה לא מעניין לא מזיז לו תקצה של הציפורן והכי קל לומר שזה כבר אבוד ושייך לעבר, אבל זה עוד חי ושותת וממשיכים להדחיק את זה עד שכל מי שקשור לפרשייה יקח אתו את הסודות לקבר (ושם ישלם על מעשיו!) אנשים לא יודעים על זה כלום, חלק מפקפקים בזה בכלל! וזה מזעזע!.... אין לכם שמץ של מושג ואני ידעתי שלא יהיה אבל אמא ביקשה אז מגיע לה.

אם הייתי יותר מאמינה הייתי אומרת שהכל משמיים אולי... אבל בינתיים... אני רואה כאן פשע של בני אדם

לא יודעת מה המוצא שלך אבל אם כבר מדברים

מ2050 מקרי ההיעדרויות של ילדי עולים 57% מיוצאי תימן, 36% יוצאי ארצות איסלאם אחרות והבלקן ו7% יוצאי ארצות אשכנז. אבל זה בולט יותר כשמסתכלים גם על הנתונים של שיעור הילדים מכל מוצא באותה תקופה-

אסיה- אפריקה 48%, אירופה, אמריקה, אוקיאניה- 45% , תימן 7%. ולפי זה נעלמו ילדים בכל קבוצה: 

תימן- אחד מכל 5

מזרח- אחד מכל 53

אשכנז- אחד מכל 255

לכן זה נקרא על שם ילדי תימן. 

 

 

העניין הזה הוא העניין הזה.
בא לך להפריע ליום הזיכרון הנוכחי עם הנושא הזה, זכותך, אבל את עושה רע על הנשמה לכל כך הרבה אנשים שהתוצאה רק פוגעת במה שבסופו של דבר את רוצה שיזכה ליחס ראוי.

כי אתה רוצה לשמוע על הנושא ביום אחר כדי שלא ידגדג לך כלום ותוכל לא להתייחס בכיף?

זה כן דומה ואם אתה חושב שלא זה סימן שאתה לא יודע על גודל הסבל שמשפחות שלמות עברו. מגיע להן את ההכרה הזאת ולא הכחשה בדיוק כמו השואה. אני מבינה שזה לא נעים, גם לי זה גורם אי נוחות, אבל אני לא מתכוונת להשתיק את זה. 

 יכול רק לעצבן ולא לומר כלום למי שבמילא לא יודע וחשוף לנושא. ויש רבים כאלה...

 

יש לך איזו סמכות עליונה מטעם אירגון האומות המאוחדות?
או שאולי אתה חוצפן עז מצח?
 

מצרך נדיר, אבל קיים.

 

שכוייח @ekselion !!

לדעתך זה דומה ותארי לעצמך מה, אני חולק עלייך.
אני מוכן לשמוע על כל נושא בכל יום, אבל ברור לגמרי שיצרת כאן זיקה במשפט שבו ידייך הקלדת "בלתי נתפס בעיניי יותר מהשואה", ככה שאת האחראית לכך שזה עשוי להפריע, ואולי להרבה יותר ממה שאת מתארת לעצמך.

ההקבלה לא סימטרית כמובן בין השואה לזה, כל אחד מזעזע בדרך אחרת, אבל הקווים הדומים הם מה שאמרתי- פגיעה (על רקע גזענות אגב) שמנסים להכחיש.

לדעתך יש "קווים דומים" ולדעתי את מדברת שטויות הזויות ועצובות מאוד.
"כן" או "לא" "סימטרית".
גם שואת הארמנים היתה איומה ונוראה, וגם בה לא מכירים בישראל.
אבל גם זיקה שתיעשה בין שואת הארמנים לשואה שמציינים ביום הזה כאן לא תהיה נוחה לי בשום פנים ואופן.
ובטח לא אכנס איתך לדיון על עובדות ו-ודאויות, כי אני למשל כן מתחשב ולא אנסה להעלות שום נקודה שעשויה לפגוע.

יש לך אישור מטעם ארגון האומות המאוחדות?

או שאתה סתם חוצפן עז מצח?

 

|סוף ציטוט|

על הניסוח של הסרטון, והעיתוי בו הוא פורסם.

 

הניסוח צורם ממש לאוזן.

 

והעיתוי לא מתאים בכלל...

 

ברור שלכל צער וכל עוול שנעשה בהסטוריה, צריך להקדיש לו את המקום והערך שלו, ולהזדהות עם המון לבבות שבורים ומשפחות שכולות.

 

אבל העיתוי - של יום השואה, זה מרגיש לי כמו עקיצה צינית וגזענית.

 

 

היה כאן עוול על רקע גזעני וכל עוד הוא מושתק הוא עדיין קיים. וצינית- כי זה באמת ציני שיהודים עושים את זה ליהודים.

אנשים כאן פגועים ולהגיד שלא היתה אפליה לא יעלים אותה, מבינה? אפשר להגיד שהסרטון הזה לא ראוי, אבל הוא כלי. ההשוואה המזעזעת הזאת אמורה לזעזע...

היא לא באה לבטל את חומרת השואה, היא באה להזכיר על פשע כזה שקיים מתחת לאף ועל זה האירוניה.

ושוב- אני די מסכימה שזה לא נעים ואני מפרסמת את זה עדיין כי אני חייבת.

אם זה באמת פוגע וחסר תועלת אז זה לא המטרה... ניסיתי להראות את התועלת ואם זה עדיין קשה מדי לא להפגע אז תמחקו. מבחינתי אם זה לא עושה כלום אז תעיפו. אני לא אפריע לכם להתאבל על יקיריכם.. יום טוב. 

 

(*למי שלא הבין יום השואה הוא לא יום להזדהות עם צער הנספים, אלא הוא יום לזכור מי אנחנו ולהתמקד בו בתיקון ובצמיחה... לא להתאבל על העבר אלא להתרכז בתיקון בהווה בשביל להבנות ולגדול מזה... רק מזכירה את הנקודה כאן.)

דיברתי על עורכי הסרטון.

 

הטענה שלהם נכונה ובאמת ראויה למחשבה ותשומת לב.

 

אבל יש בדבר הזה סוג של ציניות חסרת טקט.

אבל זה נובע מפגיעה. כשאדם פגוע מה תגידי לו? היא באה אליי ואומרת לי הם לא מתייחסים לציבור שלנו, לא מוכנים להכיר ולעשות יום לזכרם למה שאני אתייחס ליום שלהם? מי שיוצר מראש "הם" ו"אנחנו" שם הבעיה. זה מה שצריך לתקן. גם את התפיסה וגם את המעשים. זה לא נכון מה שהיא אומרת כי אנחנו עם אחד, אבל היא לא מרגישה את זה. ואני פה בין הפטיש לסדן ואומרת לך שאנשים פגועים ואף אחד לא חשב לבקש סליחה. אתם חיים כרגיל, אבל אני מקבלת את השריטות שהיא מרגישה! ואני אעמוד לצד שלה וגם אלחם ולא אכפת לי מה התהליך שזה יקח.
סבבה? הודיתי, זה מפגיעה ואולי זה פוגע בחזרה. אולי שכל אחד ימשיך להתרכז בעצמו יהיה יותר טוב כאן.

אבל יש זמנים שלא מתאים להביע את הפגיעה.

 

חושב שאין יום מתאים יותר מזה לעניין זכירת

המאורעות שהעם הזה עבר ועובר. 

שכוייח.

 

 

 

ואני באמת מרגישה זעזוע!!
תמיד שמדברים על זה , זה הרבה יותר כואב משוואה וכו...לי
ואני אשכנזייה מכול הצדדים... לא שיש לי סבא וסבתא שהיו בשוואה היו בארצוץ הברית וקיצר...
אבל באמת לדעתי זה פייי מליון יותר קשה!!!!ומורכב!כיי וואלה זה יהודים!!
מה אומרים לרואת?ולהתעצבןשמידנה שלנו...פח..

אבל חשוב לדעת שנכונות הפרשה שנויה במחלוקת ויש טענות חזקות לצד שסותר אותה.
ממליץ לקרוא ולשמוע את ד"ר אבי פיקאר:

אבי פיקאר

אבי פיקאר

אבי פיקאר

אין אפשרות כזאת שנכונות הפרשה שנויה במחלוקת, אין. וזה ממש מעליב להעלות מחשבה כזאת.
הייתה קיימת תופעה כזאת באותה תקופה בכל מיני ארצות בעולם של חטיפת ילדים וזה קרה גם בישראל כך שהאוכלוסיה שממנה נחטפו הילדים היתה האוכלוסיה החלשה בחברה.  

יש כאלף עדויות של משפחות הנעדרים ושל קולטי העליה (רופאים,אחיות, נהגים, הורים מאמצים) ויש מוסד שמשתיק בכוונה. 

כשהיתה כתבה ב"בשבע" והם כתבו שיש דעה מתנגדת גם הצטמררתי. באיזה ריחוק אנחנו חיים??

ההכחשות הכביכול מתורצות נובעות מחוסר אמון שמקורו בזלזול. זלזול בבני אדם.

 

 

אני מצטער על הפגיעה.

עם זאת, אני עדיין חושב שצריך לשמוע את שני הצדדים. ולקלל יהודי, במחילה, זה לא שייך בכלל.

זה פוגע כול כך!!!!

למשל אני אתן דוגמא ממש קשה! למשל שמשהו נרצח לאוו דווקא  על ידי ערבים אלא על ידי משהו ונגיד כזה שהיה שתי צדדים!

זה מתסכל! וזה ביעתי! ומעליב צריך להיזר איך להיגד זאת!

וכן זה מזלזל

אנחנו דנים כאן בעניין בצורה שכלית. אז כן, צריך להכיר את המציאות ורק אח"כ להכריע.

לגבי הדוגמא שלך. ברור שברוב המקרים האדם הרוצח הוא הצד האדם ולכן כביכול אין שני צדדים מכיוון שהתהליך של החשיבה כבר התבצע. אבל לא תמיד זה מובן מאליו. למשל, למי שייכת הארץ לנו או לערבים? יש על זה מחלוקת גדולה בציבור וצריך להכיר בכך.

על חשבון משפחות שהתפרקו
וחיים בחוסר וודאות יום יום ..

אגב מכירה גם אמא שאיימה על מי שלקח לה את הילדה לאחר שאמרו לה שהיא מתה..
התעקשה לראות אותה וממש לא ויתרה ..
קטע הילדה חיה .

אל לנו לזלזל
יודע מה גם אם היה 5 מקרים זה מזעזע ברמות לא הגיונייות ..
שלא נתחיל לדבר על הניסויים .

בושה שאתה נותן במה לאיש הזה
ואז כותב בצורה שכלית " אנחנו דנים פה נותנים את שני הצדדים".
אין שני צדדים
יש מציאות הזויה שלקחו לאמהות ילדים .
אין על זה מחילה !


זה הזוי בעיני התגובה שלך במחילה(:

מה הקשר לנאורות? איפה זילזלתי במשהו?

אסור לאנשים לחקור האם קרה מה שקרה? מאיפה הגיעה החד צדדיות הזאת? לך המציאות ברורה, לאחרים לא.

לי אגב, אין דעה חותכת בנושא

היית טורח לדבר על זה מקרוב ..
זה קל לשפוט מרחוק

הנתונים שלך מעוותים. לא יודעת של מי האינטרס לעוות אותם, אבל הרבה ממה שאת אומרת לא נכון.
אין מעל אלף עדויות, המספר קרוב יותר ל700. ועליהן הצליחו להוכיח על מעל 70% שהילדים באמת נפטרו.
אני כן מאמינה שהיה בלגן, שילדים הגיעו למשפחות הלא נכונות, ושבחלק לא קטן מהפעמים זה היה מכוון. אבל על רוב העדויות הצליחו להוכיח שהילדים באמת נפטרו.

וממה שזכור לי 90 עדויות של קולטים (לא זוכרת אם נכלל ב800 או לא) ואם את רוצה אבדוק מספרים מדוייקים. בכל מקרה העובדה שכתבת בסוף לא נכונה, לא הוכיחו את זה וזה לא מסתדר עם המקרים (מה עם עדויות שמצאו ערימה של תעודות פטירה מוכנות מראש? ועדויות שבהן הודיעו להורים שהוא מת אבל במה שרשמו כתבו שהוא היה מאושפז בבית חולים קודם ודברים כאלה.. וברוב במקרים הילד היה בריא כמעט לחלוטין ולא אמור למות תוך יום).

אפשר להזכיר את זה.,זה לא קשור דווקא ביום שמציינים קורבנות של הנאצים

וחשבתי שהיא מספרת לי אגדה
ממש עצוב אז שאלתי אותה כמה שנים אחרכ ולא נתפס הרוע הזה ...
הסיפורים מקרוב ממש ממש מזעזעים
ובהחלט לא זוכים להכרה ראויה

סתם מחשבה שהייתה לי.. שזה לא חייב להיות ככה.. אבל זו מעלה שלנו.. לא תמיד אנחנו בדם, אבל אפילו כשאנחנו בדמינו הקדוש ברוך הוא נותן לנו כח לחיים

אנחנו בגאולה, ועל כן אין חובה כלל שיהודי מעם ישראל יהרג, אם רק נעמוד על המשמר, נחזיר את ההרתעה, ונילחם באויבינו כמו שצריך-לא נהרג.
סליחה, טעות שלי..
אם רק לא נדבר לשון הרע, נתאחד כולנו, נהיה מאוחדים, יהיה אכפת לנו אחד מהשני, גם אם אנחנו לא חושבים אותו הדבר, נעבוד את הקב"ה כמה שניתן, כל אחד בדרכו הוא, הקב"ה ידאג שלא נמות, וכמובן שגם אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו, ורק לאחר מכן הקב"ה יעזור לנו.
בגולה, באמת היה מוטיב של "למות על קידוש השם".
למה...?
בגולה הייתה רק תורה, שהרי חול אינו בר משמעות בחו"ל, יש משמעות רק לקודש, והיינו כפופים תחת הגויים ותחת עוּלם, ידענו שלפעמים צריך להוריד את הראש עד יעבור זעם, להנמיך פרופיל, לא לעצבן את הגויים, וללמוד תורה בשקט בלי רעש והפרעות.
אלו היו החיים בגולה.
לכן, כאשר בא גוי להרוג יהודי, ליהודי לא היה במודע שלו לבוא בכלל ולהעיז פניו ולהרים ראשו מול הגוי, הוא רצה רק לחיות בשקט בתור יהודי וללמוד תורה בלי הפרעות, ולכן מה שהוא עשה זה פשוט לסבול את המכות שהוא חוטף מהגוי על לא עוול בכפו, ואו שהוא לא יהרג וישרוד את המכות האלו, או שמקסימום הוא ימות על קידוש ה'.
אבל אלו החיים בגלות, אנחנו צריכים "לחיות על קידוש ה'"- "וחי בהם" ולא להיות פרייארים של אף אחד ולא לוותר, לחיות את חיי הקדושה בעולם הזה ולקדש את שמו.
והמצב שיש שבו דם יהודי נשפך הוא משום שלעם היהודי יש טראומה מן השואה, ולכן קשה לו להכיל את התפיסה הגאולתית והוא עדיין קצת תקוע בתפיסה הגלותית, קשה לו להרוג את האויבים והשונאים שלנו, ואחרי שבעז"ה נעבור את התהליך הזה והשלב הזה, כל העולם ידע שלא מתעסקים עם העם היהודי, הוא לא פרייאר ולא מוותר על אף הרוג, ועל כל הרוג שלנו, תהיה פעולת תגמול שתפגע עשרת מונים בפוגע, ובעז"ה בעתיד העוד יותר רחוק נגיע למצב של "וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה".
יישר כוח, שנזכה.
@נשמה כללית

לדבר עם חברות
למצוא חברותא ללימוד ספר התחזקות
התבודדות
שמחה ושירים ווקאלים בספירת העומר

-לצאת לטייל, במיוחד כשמזג האויר מתחמם, צאי עם חברות וקרעי ת'נחלים

-בכללי, בילוי עם חברות,

-תפתחי כישרון שאת מתחברת אליו, זה יכול להיות כלי נגינה (מומלץ), או ציור או משהו לנפש..

-להתחבר לאיזה בית מדרש\שיעורי תורה לנשים

-להכין חומרים לגן (גם שורף זמן לא הכי רצוי😅)
 

להשתתף באירועים וקורסים
למצוא תחביב שמתמצת את הכשרון שלך ולהעמיק בו.

מיוחס לרב החלבן, אבל בפועל הרב ראובן ששון כתב לא מעט משם (:

לצערי לא ניתן כבר להשיג אותו

נשארו להם קצת טללי חיים

יש מצב שאני יכול להשיג

בטוח יש מספר של מזכירות שיהיו זמינים אחרי ביה"ז, לא? בטח הם ידעו להפנות הלאה...

אם זה עוזר...

בכל מקרה, לפני כמה חודשים יצא ספר של הרב ראובן על תפילה.
אולי זה לא בדיוק כמו טללי חיים, אבל הגיוני שזה באותו כיוון..

אם יעזור בדרך כלשהי (לצלם/להשאיל)-יש לי את הספר.

 

הבהרה חשובה: את סדרת טללי חיים כולה כתב הרב ראובן ששון בעצמו.

כך שמעתי ממנו כמה וכמה פעמים במפורש.

עד לפני כשנתיים רצה הרב מתוך ענווה שלא יתפרסמו הדברים בשמו,

ולכן נכתב על הספרים 'שיחות שנאמרו ע"י הרב החלבן'- נאמרו=הרב ראובן כתב, והרב החלבן אמר (-קרא) אותם..

לפני כשנתיים הרבה רבנים גדולים ביקשו מהרב ראובן שיפרסם שהוא עצמו כתב את הדברים בכדי לקחת אחריות 

על התורה שהוא כותב..ומאז אכן הספרים נכתבים תחת שמו.

 

שאני יכול להשיג לך אם תרצי..

ספרי קודש יד 2

 

מוזמנים..

היא נסגרת עוד 20 דקות..

אני אהיה קולך
הנישא על כנפיים שחורות
אני אהיה לחישותיך
הרכות, הקטועות

אני אהיה לך עיינים
שעצמת- רק לא לראות
אני אהיה לך אוזנים-
שעודן שומעות צרחות

אני אהיה לך יד
שתכתוב את כל הצלקות
את הבכיות בלילה לכרית
הכאבים והדמעות

אני אהיה לך מזון
שלא תאכלי עוד, לעולם
אני אהיה לך אב רחום
בעולם שחור מדם

ודמעות
וזעקות
וצלקות
ואנקות
חרישות, חרדות, כואבות
מטפטפות טיפות דמים

אילמות
נוכחות
צופות
פני שתיקה-
לעולמים.

שורות, שורות
תילי חורבות
מילים ריקות
נושאות זיכרונות

עפר ואפר
גיא הריגה
לשון מדברת
עולה בסערה

רעמי אש
שרפי קדושים
שלהבות מדממות
נושאות כיסופים

רגעי שברון
זעקה אילמת
שערי שמחה
כהד נעלמת

תלולית ארץ
רווית דמים
שלדי אדם
צלמי חיים

תקומת האבדון
תחית נשמות
נשיקת מלאכים
ריפרוף עוונות

עיני אופל
צלקות ערפלים
שתיקות ודמעות
בגיא-הריגה
נעלמים.

יום השואה גם אם מקבלים את התאריך שלו  בניסן נגד עמדת הרבנות הראשית הוא בכ"ח ניסן - בשבת. אז מקדימים אותו ליום חמישי? (שזה מחר בכלל)  לא מבין, מה? אין שום דבר מיוחד ביום הזה מעבר לזה שבתאריך קרוב לשם היה מרד גטו וורשה. עכשיו, אם כבר מזיזים את התאריך תדחה אותו בכמה ימים ותעשה באייר יחד עם יום הזיכרון שהוקדם, שזה לא בניסן. גם ככה אין קשר לתאריך.

 

לאף אחד לא אכפת מהלכה, (דלא למספד בהון...) למה מתעלמים בכזו נונשלנטיות מהרבנות הראשית? אז כל שנה שעושים בתאריך של מרד גטו ורשה (עוד בחירת תאריך מוזרה, זה לא שום נקודת ציון בשואה אלא ניסיון של קברניטי המדינה דאז לדבר על כוחי ועוצם ידי במקום על זכר הנספים, בנוסף לכן זה נקרא יום השואה והגבורה) אז איכשהו מבינים למה ניסן. אבל כשזה זז?

שכוייח

גם לי ממש קשה עם זה שזה נופל על חודש ניסן!... 

ממש תחושה של אבל וצער וכאב באוויר

זה כל כך לא מתאים לאווירה של ניסן... 

חסר תאריכים?... כאילו, לא קשור... 

 

מילים- יהוסף בן ישראל

ישקף אלוהים ממעון קדשו ויך
כל שונאי עמו כהרף עין
הנה ה' קם וניצב על אנך
ישקם לכוס רעל אבל לא יין
וימהרו בם מלאכי משחית להך
אותם בחיצי יה ובכלי זין
סורי ראי ציון בנחמת בנך
עת כי אשר יהיה לבער קין
פלטי קרא יום אשלפה חרבי ואך
בם כל יפה מראה וחמדת עין
א.א.א

המופע ״אפר ואבק״ של יהודה פוליקר.

המופע המלא של יהודה פוליקר "אפר ואבק" שנכתב על השואה.

והבנתי מאיפה ירשת את הכישרון...

מרגש לשמוע.

כישרון מדהים! ותודה

הוא גם כתב את השיר "אי שם בבקעה"
אם אתה מכירה:
*שירת נשים*

על עתידו ועל גורלו, על בריאותו ועל פרנסתו - ולא ללכת בצורה אוטומטית רק אחרי מה שהרבנים אומרים.

רוב מנהיגי היהדות החרדית היו אנטי ציוניים.

כנראה שיהודים רבים היו יכולים להינצל ולהיות איתנו היום, אם היהדות החרדית שלפני השואה היתה דוגלת בתנועה הציונית.


את הסיבות השונות של רבנים להתנגדות לתנועה הציונית בפרט ולכל ניסיון דומה, יש לחלק לחמש קבוצות עיקריות:

טעמים הלכתיים: התנגדות על סמך מקורות הלכתיים, בהם המחלוקת אודות התוקף של מצוות ישוב הארץ בזמן הזה, וכן האיסורים הנזכרים בשלוש השבועות על עלייה בעלת אופי לאומי לארץ ישראל שלא ברשות אומות העולם.
חשש למגמות התבוללות וחילון בהשפעת התנועה הציונית, זאת על רקע היותם של רוב מנהיגי התנועה לדורותיה חילונים שהושפעו מתנועת ההשכלה, וחלקם נטה להתבוללות.
התנגדות פרגמטית: בעיקר בתחילת דרכה של הציונות חששו רבנים רבים כי מאמצי הציונים להקמת יישובים יהודים בארץ ישראל ייכשלו, ובתוך כך ירד לטמיון ממון רב שהיה יכול לסייע ליהודים הנרדפים והנזקקים ברחבי העולם. כמו כן עלה החשש כי פעילות כזו עלולה לגרום לכעס מצד השלטונות בארץ ובאירופה, שיביא לפגיעה בקהילות היהודיות. רבנים אחרים טענו כי עם ישראל איננו מוכשר למעשי התיישבות חדשים או לפעילות מדינית.
המשך של המדיניות האורתודוקסית המתנגדת לחידושים באורח החיים היהודי שנובעים מרוחות העת המודרנית. עמדה זו מיוצגת באמירתו של ה"חתם סופר": "חדש אסור מן התורה". זאת בניגוד לציונות הדתית המשתייכת לזרם האורתודוקסי, אך תומכת בציונות ורואה בה חלק מתהליך הגאולה.
התנגדות מהותית ללאומיות הישראלית: התנגדות זו באה על רקע שאיפתה של התנועה הציונית לנרמל את מצבו של העם היהודי על ידי קיבוץ גלויות והקמת מדינת לאום ליהודים, ככל העמים. היהדות החרדית טוענת כי עם ישראל אינו דומה לשאר העמים שלאומיותם מוגדרת על בסיס שפה משותפת ומדינה ריבונית. ההשקפה החרדית מתבססת על האמונה שהעם היהודי נעשה לעם בשל בחירת הקב"ה, שבאה לידי ביטוי בקיום תורה ומצוות. החרדים מזכירים בעניין זה את דבריו של רבי סעדיה גאון: "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה"[2]
בבסיס הביקורת ההיסטורית של החרדים כלפי הציונות מודגשת העובדה שחלק גדול מהציונים אימצו את הלאומיות היהודית בלית ברירה, לאחר שלא נמצא פתרון אחר לבעיית השתלבותם בחברה הלא יהודית. הוגיה המרכזיים של הציונות נתקלו בכישלון מאמציהם להשתלבות בחיים האזרחיים במדינות מוצאם, וניסיונות ההתקרבות שלהם נתקלו בגילויי אנטישמיות ששיאם היה פוגרומים נרחבים, הן בתקופת העלייה הראשונה והן בעלייה השנייה. כשכשלו ניסיונותיהם של ראשי הציונות להשתלב בחברה הלא יהודית, אימצו את הרעיון הציוני שבבסיסו היבדלות לאומית. אידאולוגיה זו, נשללת בתוקף על ידי היהדות החרדית שרואה בציונות השקפת עולם חילונית המבוססת על ניתוק העם היהודי ממורשת אבותיו ומקיום המצוות. הציונות נתפסת כתנועה הרואה בדת מערכת אמונות שאבד עליה הכלח. על רקע השקפה זו לגבי התנועה הציונית דחו גדולי ישראל לאורך השנים את ההשתלבות בפעולותיה ובמוסדותיה של התנועה הציונית.

השינויים ההיסטוריים שהתרחשו במשך שנות קיומה של הציונות, בהם שתי מלחמות העולם, שואת יהודי אירופה והקמת מדינת ישראל, גרמו לזרמים שונים ביהדות החרדית לשנות את יחסם לציונות, ובעיקר את קשריהם השונים עם מוסדותיה הלאומיים ולאחר מכן עם רשויות המדינה.

לארץ ישראל שהכל יהיה בסדר ובסוף השואה הגיעה להונגריה.

רק לגבי החתם סופר, הוא חי לפני הציונות.
סבא רבא שלי למד בפרשבורג אצל נכדו השבט סופר וקיבל סמיכה ממנו.
(חלק מהאחים של סבא רבא שלי נרצחו בשואה)

סבא רבא שלי כבר לפני השואה היה ציוני.
מה שהכי מעניין שפעם פתחנו את הגמרות שלו והיו שם מכתבים לחבירו בישיבה המהרי"ץ דושינסקי שהיה הגאב"ד של העדה החרדית.
המכתבים היו על שליחת תמיכה לישיבה של המהרי"ץ כי סבא רבא לי ראה בכל בנין של ישיבה בארץ מעשה ציוני.

גם החת"ם סופר כותב המון על שבח ארץ ישראל. זה לא אומר שהוא בטוח היה תומך בציונות אבל גם אין הוכחה שהוא בטוח היה מתנגד.

"כנראה שיהודים רבים היו יכולים להינצל ולהיות איתנו היום, אם היהדות החרדית שלפני השואה היתה דוגלת בתנועה הציונית"

אתה באמת מאמין שאדם ששמע לרבו וקרה מה שקרה, יכל להציל את עצמו ממוות במידה ולא היה שומע לו?

לכל אדם יש בחירה חופשית, גם להתאבד.

אבל למה זה סותר את מה שאמרתי?
יש בחירה חופשית, ומצד שני יש ציווי ועשית ככל אשר יורוך, אפילו על ימין שהוא שמאל.

"נופלת" העבירה כשרב טועה בהדרכתו אבל ייתכן שמישהו שילם בשתי העולמות על ההחלטה שלא עולים לארץ ישראל

בלאו הכי אין פה נפקא מינה ליהודי הפשוט שעליו אנו דנים.

כשאדם רואה שרבו טועה ברמה מובהקת כל כך, עליו לעשות הכול כדי לשכנעו, ואם לא מצליח, לא מקשיב. בדיוק כפי שאם הרב היה אומר לא לעשות ניתוח חשוב או טיפול סרטן לא הייתה מקשיב לו בעניין כל כך לא הלכתי (גם אם תאמר שהעלייה לארץ ישראל היא בעייתית, רוב היהודים בכלל ברחו לארצות אחרות בחול)

וכי הם ידעו שזה מה שהולך להיות? על איזה פיקוח נפש מדובר?

יהודים יכלו לצאת מגרמניה, נראה לי שהיו מספיק סימנים עד אז לכך שחיי יהודים בגרמניה אינם שווים הרבה.

זה על סנהדרין

לא על רב

מה נעשה? לא נסמוך על גדולי הדור?

אבל לא בעל ימין שהוא שמאל
ב"ה יש לנו שכל

ולהכיר סיפורים אישיים של אנשים שבאו משם, שבאו ממשפחות חרדיות (מהונגריה, פולין, גרמניה), הצטרפו לתנועת המזרחי / הפועל המזרחי, כנגד ההשקפה של הוריהם והרבנים של הקהילות, עלו לארץ לפני השואה, ושאר משפחתם נספתה בשואה.

זה שהם הצליחו לעלות וניצלו, לענ"ד (אני בכוונה כותב ככה, כי אני לא נביא) כי כך רצה ה'.
אני לא חושב שזה אומר משו על אחרים שלא הצליחו במידה והקשיבו לרבותם.

כגון: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...ובחרת בחיים"

ביטוי קרוב של רבי עקיבא בנושא זה הוא "הכל צפוי והרשות נתונה"[פרקי אבות פרק ג, משנה טו]. לפי פירושם של ראשונים רבים, שעל אף שהכל צפוי כבר בעיני בורא עולם, הרשות ניתנת לאדם לפעול לפי רצונו [פירוש המשניות לרמב"ם (אבות שם); יצחק אברבנאל (בראשית יח, כ-כא)]


הרמב"ם ניסח עקרון יסוד זה במשנה תורה:

רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו, ואין הקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע... ולדעתם דבר זה עיקר גדול הוא והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר ראה נתתי לפניך היום את החיים, וכתיב ראה אנכי נותן לפניכם היום, כלומר שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה בין טובים בין רעים... אבל נדע בלא ספק, שמעשה האדם ביד האדם, ואין הקב"ה מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך... ומפני זה נאמר בנבואה, שדנים את האדם על מעשיו – כפי מעשיו: אם טוב ואם רע.

— הלכות תשובה, פרק ה, הלכה א-ה

הרמב״ם כותב את זה על בחירה בין טוב לרע,
'כלומר שהרשות בידכם וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה בין טובים בין רעים..'
לא שיש ביד האדם אם לחיות או ההיפך ר"ל.
אתה מבין שבעצם אם אתה אומר שהמוות בשואה היה בידיים שלהם אז בעצם זה משליך על כל סוג אחר, הכל זה באשמת האדם לפי דבריך.

כתבתי שרבים היו יכולים להינצל אם היו מצטרפים לתנועה הציונית והיו עולים לארץ לפני השואה.


כשאתה נוסע ברכב, אתה מוותר על שימוש בחגורת הבטיחות, כי בין כה וכה הכל בידי שמים?

"ההלכה קובעת בשופר של ראש השנה שלש דרגות:
א. שופר של ר"ה מצוותו בשל איל (שו"ע, או"ח תקפ"ו, א').
ב. בדיעבד כל השופרות כשרים (שם).
ג. שופר מבהמה טמאה וכן שופר מבהמות עבודה זרה של גוי פסול, אבל אם תקע בו יצא ידי חובתו.

ומותר לתקוע בכל שופר שהוא אם אין שופר כשר, ובלבד שלא יברך עליו (עי' משנ"ב, שם).

ודרגות אלה המנויות בהלכה בשופר של ראש השנה מקבילות הן לדרגות בשופר של גאולה.

מהו לאמיתו של דבר שופר של גאולה ?

בשם "שופר של משיח" אנו מתכוונים להתעוררות ולדחיפה הגורמת לתחייתו ולגאולתו של עם ישראל.

התעוררות זו היא התקיעה המקבצת את האובדים והנדחים להר הקודש בירושלים. היה הייתה בישראל בזמנים שונים וישנה גם כיום בחלקים וביחידים מישראל התעוררות ורצון שמקורם בקדושה באמונה החזקה בה' ובתורה, בקדושת ישראל ותעודתו, וברצון לקיים את רצון ה' שהיא גאולת ישראל השלמה. זהו השופר הגדול והמעולה רצון עם להיגאל מתוך הרצון הנעלה למלא את תעודתו הגדולה שאינה ניתנת להתמלא בהיותו גולה ועלוב.
ויש שהרצון הקדוש נחלש, אין ההתלהבות הגדולה לרעיונות עליונים שבקדושה. אבל נשאר לפחות הטבע האנושי הבריא, שגם הוא מקורו בקדושה. וטבע אנושי בריא זה מחולל רצון טבעי פשוט באומה להקים את שלטונה בארצה, לקום ולהשתחרר, לחיות חיי חופש פשוטים ככל העמים. רצון טבעי זה מתוך הרגשה לאומית טבעית, זהו השופר הבינוני הרגיל, המצוי בכל מקום. אף הוא שופר כשר, אעפ"י שמצווה בראשון יותר מאשר בו. "בדיעבד כל השופרות כשרים".
אולם יש גם דרגה שלישית בשופר של משיח ואף היא מקבילה לשופר של ראש השנה: שופר קטן, פסול, שתוקעים בו בהכרח, אם אין שופר כשר בנמצא. אם אפסה התלהבות הקודש ורצון הגאולה הנעלה הנובע ממנה, ואם גם הרגשה אנושית לאומית וטבעית ורצון של חיי לאום בכבוד גם הם אפסו, אם אי אפשר לתקוע בשופר כשר לגאולה באים אויבי ישראל ותוקעים באוזנינו לגאולה. הם מכריחים אותנו לשמוע קול שופר, הם מתריעים ומרעישים באוזנינו ואינם נותנים לנו מנוח בגולה. שופר של חיה טמאה נהפך לשופרו של משיח. ומי שלא שמע קול השופר הראשון, ואף לקול השופר השני הרגיל לא רצה לשמוע כי אזניו נאטמו הוא ישמע לקול השופר הטמא, הפסול, בעל כרחו ישמע. ואף הוא יוצא ידי חובה, גם לאומיות זו של השוט, של "צרת היהודים", גם בה יש מן הגאולה. אולם, על שופר זה אין לברך, "כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו" (ברכות פ"ו, מ"ד)" (מאמרי הראי"ה א', עמ' 268-269)

ואם גם הרגשה אנושית לאומית וטבעית ורצון של חיי לאום בכבוד גם הם אפסו, אם אי אפשר לתקוע בשופר כשר לגאולה באים אויבי ישראל ותוקעים באזנינו לגאולה.

הם מכריחים אותנו לשמוע קול שופר, הם מתריעים ומרעישים באזנינו ואינם נותנים לנו מנוח בגולה. שופר של חיה טמאה נהפך לשופרו של משיח. עמלק, פיטלורה[1], היטלר, וכו', מעוררים לגאולה.

ומי שלא שמע קול השופר הראשון, וכו'

הדרשה נאמרה לראש השנה תרצ"ד (1933) השנה בא עלה היטלר לשלטון באותה שנה כבר התרחשו החרמות נגד היהודים סריפת הספרים בכיכר בבל והטווח בנירנברג. אך יהודים עוד יכלו לקום ולברוח.

העתקתי מדף מקורות
לא שמתי לב שחסר

ראינו את אותו עקרון גם בקורונה

א. שה' יכול לגזור גזירה כללית על חלק גדול מעם ישראל, ובתוך זה יש השגחה פרטית על כל אחד ואחד- שלא יסבול יותר ממה שנגזר עליו. ואם נגזר עליו שיינצל- הוא יינצל, בדרך מיוחדת לו.

 

ב. מה ש@אוי טאטע! כתב- שצריך להקשיב לסימנים שה' שולח לנו- בתור כלל ובתור פרט.

(נגיד הממשלה עכשיו יכולה להיות ממש ימנית, ואם לא יקחו את זה בידיים- אז נפספס הזדמנות גדולה, לדעתי.)

 

ג. שעם ישראל לא נברא סתם, ושיש לו מטרה בעולם שבגללה- בזכותה אי אפשר להשמיד אותנו, גם אם מנסים מלא מיתות ושיטות משונות ונוראות.

זה הניצחון שלנו

אבל אם אתה שואל מה אפשר ללמוד מהשואה? 

אז הייתי אומרת ש-אין יותר מהמוסר היהודי 

אפשר לקחת לאדם הכל חוץ מאת הרוח, והצלם אנוש שבו 

וגם שהחיים חזקים יותר מהכל. גם אחרי תופת אפשר לבחור בטוב ולקום.

 

אפשר לומר שהנאצים די הצליחו לקחת את זה. 

בני אדם מנהלים את העולם.

ככה אני מוריד מפתחו של אלהים האשמות על השואה.

נפלאות דרכי ה'

Meaningful People
Seforim Chatter

על אנשים ואירועים בהסטוריה היהודית

אין לי מושג מי היהודי, אבל שמעתי כמה, התרשמתי ונהנתי מאוד

והוא- הרב שרקי...!!
ממליץ בחום...!!
אחד הגאונים...!!
בן אדם מוערך מאוד מבחינתי...

יש את מה ש@אני זמנית כאן כתבה, ויש לו ערוץ יוטיוב שמעלים לשם כל מיני, וגם בערוץ מאיר יש לו שיעורים (שם אני לא בטוח שיש לו פודקסאטים...).
זהו בערך...

אה, ועכשיו נזכרתי, ראיתי איזו תוכנית אחת של "הרב והפרופסור", אם אתה מכיר, דרך האיזור החינמי של ערוץ Tov (אם אתה שולח את האימייל שלך אז הם שולחים לך קישור לאיזור החינמי שלהם...)

יש של הרב שרקי..

כל פודקאסט גג רבע שעה, שזה נוח.

דיבורים על התורה, ההלכה, עבודת ה', אמונות, דעות..

שומעת דרך האפליקציה שלו (בטח יש את זה גם באינטרנט איפה שהוא)

ואיך קוראים לה.
תודה רבה...!

Ourim

 

בהצלחה.

קוראים לפודקאסט 'כאן ועכשיו'

גוגל פודאקסט...
אז שם גם מופיעים תכנים של הרב שרקי..
https://podcasts.google.com/search/%D7%94%D7%A8%D7%91%20%D7%A9%D7%A8%D7%A7%D7%99

אה, סבבה...

שכוייח...!

בשם "המשחק הגדול" בספוטיפיי. מאוד מעניין, לפעמים קצת מרוח.

- הרב חיים נבון על שמרנות והממשקים שלה עם דברים נוספים
- גדי טאוב
- שיעורים של הרבה ישיבות, ירוחם, הרב שרלו, עתניאל
זה כמה דברים שעולים לי, לא שומע את כולם

לא אומר להסכים איתה

האמת שאני לא רואה שום סתירה בין הציטוטים שהבאת.
האדם עם חסרונות, בכוונה, נתון לעבודה תמידית וזה ביכולתו (פספסתי משהו?)

עריכה: אני בהחלט יכול להבין תסכול וקושי מהעניין. לפעמים זה יכול להרגיש מיותר וסתם סבל.
אבל עם אמונה והבנה שלא הכל אנחנו נבין עד הסוף, אנחנו יכולים להיתלות פשוט במציאות הקיימת והיא שעלינו לעבוד וזה בכוחנו.

עם השאיפה לשלמות, להצליח.

ואז זה יכול להוביל בקל לייאוש מלנסות לעבוד על זה, במסווה של "ככה אני", או "קבלה עצמית".
השאלה איפה האיזון הזה נמצא אצלך כשאתה עושה עבודה לאורך זמן.

צריך עוד לחשוב על הגדרה מדויקת יותר..
בעצם יש דברים שבהחלט אנחנו מקבלים את עצמנו - ב2 מובנים: א. שזה לא בשליטתנו/עבודתנו לשנות את זה. ב. להבין שעדיין קיים בנו טוב.
מנגד, דברים שאנחנו לא צריכים לקבל בעצמנו - א. דברים שליליים. ב. דברים שביכולתנו להשתפר ולהתקדם.
מסכים שיש כמה דברים אפורים, ושוב, צריך לחשוב על הגדרה מדויקת יותר. אבל בהחלט יש אמת בכל האמירות ואין ביניהן סתירה.
וכן, לפעמים זה מתסכל..

תודה על השיתוף

ההכרה של החיסרונות של הגוף והנפש הבהמית - היא אחד הכלים הכי חזקים בעבודת ה'.
כמו שמסביר בעל התניא זיע"א, שבינוני נועד להילחם עם היצר שלו עד 120, ואף על פי שהוא לא חוטא בפועל אפילו לא במחשבה אין זה אומר שהיצר הרע לא מנסה להכשיל אותו כל הזמן. ולצד הדוגמא אם אדם לא מכיר בחסרונות האלה הוא כל הזמן יחיזק מעצמו רשע בגלל שהוא רואה שהיצר כל הזמן מנסה להכשיל אותו. ברגע שאתה מכיר את החיסרון אתה יודע איך להתומדד הרבה יותר טוב, אתה מבין שזה נורמלי לחלוטין שיש יצר, התפקיד שלנו זה לא לתת לשום מחשבה / מעשה / דיבור - לא טוב לצאת לפועל.
שנזכה בע"ה.

כן, זכור לי קטע כזה מהבצור ירום, איך הוא יודע לפשט ולאזן הכל זה מדהים..!

אשרייך, תודה על הכיוון..!

 

והיא נקודת האמונה בחיים

הכתר, חלק אלוק

 

צריך לחיות כך

זה לא חדפ

בין שנאה עצמית בקצה אחד לשביעות רצון בהמית בקצה השני.
אני חושבת שאת המקום המדויק באמצע אפשר למצוא לפי התוצאות בפועל: עמדה נפשית שמובילה לשיפור והתקדמות היא הטובה ביותר לאדם נתון בתקופה נתונה. לאחד יעזור להיות קשוח כלפי עצמו, כי זה מה שחסר לו, לשני - בדיוק ההפך.

לדעתי האישית עדיף להימנע משנאת הרע שבתוכנו ולהתמקד יותר בשאיפה לטוב.

כן הכל באיזונים בסוף..
שכוייח (:

כלומר ככה אני זה תירוץ לא לעבוד ולא הסיבה לחוסר הרצון לעבוד.
לדוגמא מידת הכעס. קשה לי להאמין שאדם אומר ככה אני נולדתי כעסן בגלל קבלה עצמית. פשוט זה מעייף וארוך לעבוד על זה ואנחנו הרי אוהבים מאוד הנאות ושלווה.

ואפשר להשתמש בעצלות גם להיפך. להתעצל לכעוס לדוג'. כי אם אכעס יתכן שזה יוביל למריבה ואין לי כח לריב אני מעדיף להתפנן או לישון.

עוד נקודה- אדם צריך לזהות את עצמו עם ההרגשה שהוא קיים ועם כח הבחירה שבו, ולהבין שהמידות זה לבוש (אופי הוא גם לבוש לדוגמא אבל צמוד יותר ומהותי יותר)

לא הייתי חושבת על כיוון של עצלות או משתמשת במילה כזאת, אף על פי שיש בזה הגיון והסיבה גם די מובנת.

כיוון  מעניין.

 

לא הבנתי כל כך את הנקודה השניה...

באמת הוא אלא לבוש, קל לו לשנוא את הרע שבו אבל לא את עצמו ואז הבעיה שכתבת פחות תהיה נוכחת (בקצרה)

כאילו סוג של חיצוני לו..

תודה..!

היום ומחר ימים אחרונים...

אבל אין את הספר שרציתי😏

רב המרצחים יאסר ערפאת קיבל בפועל פרס נובל לשלום

 

לפחות אחד מחה על זה

אובמה קיבל פרס נובל לשלום וחתם על הסכם גרעין עם איראן כאשר מזכיר המדינה שלו הודה שהוא יגרום לכסף לטרור והוא גם מנע מלחמה בכנופיות סמים בשביל לא לפגוע בחיזבאללה ואז בהסכם

חבל שאי אפשר לקחת פרס נובל מאנשים שהתברר שלא מגיע להם

שהעולם מתרשם ממלחמות שנעשות במטרה לשלום.

 

הם לא יודעים ש"מלחמת שלום" - זה פרדוקס אכזרי?

 

או מישהו שמביא את רוב העולם לתמוך בדעה אחת, (במקרים הנ"ל היא - אנטישמיות ) נקרא שוחר שלום...

כנראה זה ההיגיון של המין האנושי בעידן שלנו...

 

איזה הזוי!!!

אולי במיאנמר או משהו

ייצרו את זה למי שלא יכול לשים על האוזניים...

 

כמו, נשים עם מטפחות,

או כאלה שאין להם אוזן בערך...🤔

(ברוך תהיה)

סתםסתם אחלה תמונה @חצילים

אגב. אחות של חבר שלי הייתה תשעה חודשים בשרית. תוכל להבין איך?

ואגב, תמונה יפה מאוד...!!
"מה רבו מעשיך ה'"

תודה אח

חזק...!!

ענקיי

אז הוא באמת ענק?

או אבן משתלבת

יש חברת לבנים גדולה שנקראת אקרשטיין, זה כמו שאבני משחק של ילדים נקראות לגו.

בעעעעע

זוחלים ויצורים שוכני עפר...

 

 

ישתבח שמו!

אם הופכים את התמונה רואים את

דודה שלי אסתר בפרצוף המתפלא שלה

עם הפה פתוח

 

 

 

זה מהמם!

ומרתיע...

סבתא רבה חורגת.

וסבא וסבתא רבה רבה נרצחו בשואה.

וזהו, כל השאר ספרדים או ריבלין.


האנשים ישנים קצת בלילה ומתפקדים (בלי שנצ) אשמח קצת מהכוחות על שלכם. בתודה מראש.

סבא וסבתא עברו את השואה, אבל לא במחנות.
צד אחד של המשפחה נמחק כמעט לחלוטין..

ספרדי.. לא קשר משפחתי..

אבל מקושר ל6 מליון בנפש רוח נשמה ולב

האמת שמי שהיה בשואה אצלנו לא שרד

זאת אומרת סבתה רבה שלי בזיווג ראשון לפני המלחמה היה לה כמה ילדים כולם נהרגו כולל בעלה 

אחרי המלחמה התחתנה שוב ונולד לה סבתה שלי

חלק גדול מהמשפחה מהצד של אמא שלי נמחק

היו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון

אבא שלי היגרו לארה"ב לפני השואה. מצד אמא שלי, נראה לי קרובים של סבא שלי אין, אבל מצד סבתא שלי היו לה כמה דודים שנרצחו ואחד שניצל (ולו היה יחס מורכב לדת).
על כל פנים אין לי משפחה קרובה שחיה דעברה את השואה.

קצר וקולע
ועם זה עמוק ומעורר מחשבה
בדיוק מה שהייתי צריך עכשיו.

האמת מצאתי את זה באינטרנט ולא השקעתי מידי מחשבה. אהבתי הוספתי.

גבורה שבחסד
אהבה צריכה להיות בונה ולא הורסת. אהבה מבוקרת היא לטובת הזולת הנאהב שלא יהיה תלותי יותר מדי, וגם לטובת האוהב שלא יהיה מנוצל יותר מדי. עזרה לזולת היא דבר נפלא, אולם רק במידת היכולת ובמידת הצורך. גם העוזר מוגבל ביכולתו וגם מי שזקוק לעזרה רוצה להרגיש שהוא עצמו פועל למען עצמו.

משו בחב''ד בעיקרון אם אינני טועה. מוציא מהאינטרנט

תפארת שבחסד

*רחמנות, ההרמוניה שבאהבת הטוב*

לעיתים ניתנת אהבה על מנת לקבל אהבה כתמורה.

אך ברגע שאהבה נובעת מתוך רחמים, אף אם השני אינו ראוי לה, היא תנתן ללא כל צפיות.

ההרמוניה שבאהבת הטוב ממזגת חסד עם גבורה וכוללת הזדהות ורחמנות.

תפארת היא נתינה גם לאלו שפגעו בך.

האהבה מבוקרת מצד הגבורה שבה אך אעפ"כ היא רחמנית.

מאיפה זה?

מוציא מהאינטרנט. זה משהו של חב''ד אני חושב

נצח שבחסד

אהבה מתמשכת

שאלות לבחינה עצמית

האם אהבתי מתמשכת? האם אני מעניק אהבה בהתאם למצב רוחי, או שאהבתי יציבה ואינה תלויה בעליות ומורדות החיים? האם אני מוכן להשקיע בקשרי האהבה, ואם צריך, גם להלחם עליהם? האם אהבתי בעלת אופי לוחם? האם ניתן לסמוך עלי בכל מצב?

הוד שבחסד

לעיתים אתה מוצא עצמך "כלוא" בתוך אהבתך מבלי יכולת לסלוח או לוותר לשני.

הוד מכניסה את מידת הביטול באהבה ובכך מאפשרת לך להתעלות מעבר לעצמך, לסלוח או לוותר בשם האהבה, גם אם הנך משוכנע בצדקתך.

אהבה מתוך עמדת גאוה אינה אמיתית

אם חסד - זו אהבה.

למה לא מכנים את זה "אהבה"?

חסד זו נתינה שבאה מתוך אהבה

או שהיא מולידה את האהבה.

 

וגם מה שאמרה @ילדה של אבא נכון לגמרי

https://www.yeshiva.org.il/midrash/6102

ע''פ הרמב''ם המקור למידת החסד הוא ''ואהבת לרעך כמוך''

מלכות שבחסד.. גוועלד..
הקב''ה ברא את העולם עם חוקי טבע. ישנם חוקי טבע גשמיים, המנהיגים את המציאות הפיזיקאלית, וישנם חוקי טבע רוחניים, המנהיגים את המציאות הפנימית והנפשית שלנו. בשני המישורים, חוק הטבע הבסיסי ביותר הוא *כח המשיכה* - החוק לפיו יש כח המושך את כל הדברים זה אל זה (כח המשיכה הוא חד סיטרי, מושך ואינו דוחה). בעומק, כח המשיכה הוא בעצם כח של *אהבה*. בטבע העולם מוטבעת אהבה גדולה, הגורמת לכל הדברים להמשך זה אל זה. ה' ברא את העולם באהבה ומולך בו באהבה. זוהי *המלכות* שבחסד: היות האהבה חוק הטבע האוניברסלי ביותר.
הרב יצחק גינזבורג שליט''א

@לב אוהב

חסד שבגבורה

כשם שחסד הוא יסוד לבטוי האנושי, כך הגבורה היא הצינור דרכו אנו מבטאים

את האהבה. גבורה מכוונת וממקדת את אהבתנו.

כשם שהעוצמה של קרן הלייזר תגבר בהתאם למיקוד ורכוז האור בכוון אחד, ותפחת ככל שקרני האור יהיו מקוטעים ופזורים בכוונים שונים, כך הגבורה שכוללת בקורת ומידה, מרכזת ומכוונת את מאמצנו ואהבתנו לכוונים מתאימים.

בחינה נוספת של גבורה היא רגש הכבוד והיראה.

אהבה אמיתית מחייבת רגש כבוד כלפי האהוב

תפארת שבגבורה
לפאר את האומץ

מי הם הגיבורים שלנו? לכל אחד יש דמות של גיבור, ואולי כמה גיבורים, אותו הוא מעריך ואף מעריץ. אולי רק קראנו עליו בספרים, ואולי זכינו להכירו ממש - הכל מקרה הוא נוכח אצלינו, זהו טבע האדם. לכל תרבות יש גיבורים, ואף ניתן למדוד את התרבות לפי גיבוריה: בתרבות רדודה הגיבורים יהיו החזקים, היפים והמצליחנים. בתרבות גבוהה יותר, גם אנשי רוח יחשבו גיבורים. אך בתרבות אמיתית הגיבוריםמיהיו אנשי מופת בעלי מסירות והקרבה אישית למען רעיונות נאצלים, אנשים שבכח גבורתם עשו את העולם טוב יותר - זו גבורה יפה באמת, תפארת שבגבורה.

הרב יצחק גינזבורג שליט''א

ומהמם...

 

נצח שבגבורה
גוועלד.. איזה עוצמה..

לאחר שראינו את החסד שבגבורה, אזרנו אומץ להשתמש בגבורתנו, וגם למדנו להעריך את היופי בדמויות הגיבורים האמתיים - אנו פונים להתלהבות ללכת בדרכם של הגיבורים ו''להפוך את העולם'' היום...
אבל רגע, זהירות! בשלב הזה, יש צורך באיזון נכון. יש בנו המון גבורה וכח, אנרגיה אדירה, ועלינו ללמוד לשלוט בה. השליטה קשורה לספירת הנצח, שכן לנצח פירושו גם לארגן ולסדר (כמו שלמדנו ב''נצח שבחסד'' (ביום הרביעי לספירה)) - וכך מתקבל השילוב נצח שבגבורה.

ששר בממשלה יכול לתפקד כשר גם כשהוא לא ח''כ. ולכן ע''מ ליצור יותר השפעה של המפלגה שרים מתפטרים מתפקידם כח''כ ונשארים רק שרים והבא ברשימה נכנס לתפקד כח''כ.
2. ע''מ להקים ממשלה צריך שיהיה רוב בכנסת שיצביע בעד הממשלה. כלומר לפחות 61 ח''כ. ולתמוך מבחוץ זה אומר שחלק מן המצביעים בעד הקמת הממשלה אינם בתוך הממשלה אלא באופוזיציה ובכ''ז הצביעו בעד הממשלה..

1.

גם לפני החוק הנורבגי, שר בממשלה היה יכול לכהן מבלי להיות חבר כנסת.

למשל, יעקב נאמן ז"ל היה גם שר משפטים וגם שר אוצר - מבלי שהיה חבר כנסת אפילו יום אחד. חיים כהן ז"ל היה שר המשפטים בשנות החמישים מבלי להיות בכנסת, ושאול מופז היה שר הביטחון עוד לפני שנבחר לראשונה לכנסת.

 

החוק הנורבגי אומר משהו אחר (ציטוט בסוף התגובה שלי):

שר (וגם סגן שר) שמתפטר מהכנסת, יחזור לכהן כחבר כנסת אם הוא יפסיק לכהן כשר או סגן שר (כמובן בתנאי שזו אותה הכנסת ולא נערכו בינתיים בחירות חדשות).

 

עד שהחוק נחקק, שרים היו יכולים להתפטר מהכנסת כדי להכניס אליה את המועמד הבא מהרשימה שלהם, אך הם עשו זאת לעיתים נדירות בלבד בגלל הסיכון שהיה כרוך במהלך הזה: אם הם יפוטרו או יתפטרו מתפקיד השר, הם ישארו קרחים מכאן ומכאן, לא שרים ולא חברי כנסת. 

לכן בא החוק הנורבגי ודאג שלא יהיה להם מה להפסיד: מקסימום, אם לא תהיו שרים, תוכלו לחזור לכנסת על חשבון חבר הכנסת האחרון שנכנס מהרשימה שלכם.

 

אתמול ליצמן ודרעי התפטרו מהכנסת דקות ספורות אחרי שהושבעו כחבריה, וזה עוד לפני שהוקמה ממשלה חדשה ולפני שמישהו הבטיח להם שהם יישארו שרים. בלי החוק הזה, הם לעולם לא היו עושים את המהלך המסוכן הזה.

בכנסת הקודמת, אסף זמיר חזר להיות חבר כנסת אחרי שהוא התפטר מתפקידו כשר התיירות.

 

נפסקה חברותו בכנסת של שר או סגן שר לפי הוראות סעיף זה, תתחדש חברותו בכנסת שאליה נבחר בהתקיים אחד מאלה, והוא לא יידרש לשוב ולהצהיר אמונים לפי סעיף 15:

1 )הוא חדל לכהן כשר או כסגן שר; 

2 )הוא היה לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי;

3 )הוא נקבע לכהן כראש הממשלה בפועל;

4 )הוא היה לממלא מקום ראש הממשלה.

 

2.

כדי להקים ממשלה לא צריך רוב של חברי הכנסת, אלא שיהיו יותר תומכים ממתנגדים. לכן, תיאורטית, ממשלה יכולה לקום גם עם 4 תומכים ו-3 מתנגדים.

לכן, בשביל לתמוך מבחוץ, אפשר להסתפק בהימנעות ולא חייבים שתהיה הצבעה בעד (ואז למשל יהיו 59 תומכים, 55 מתנגדים ו-6 נמנעים).

 

זאת בשונה למשל מהצבעת אי אמון בממשלה, שמחייבת לפי החוק רוב של 61.

ועוד שאלה, מה בעצם ההבדל בין שר לחבר כנסת?
בחיים לא חשבתי שאתעניין בדברים האלה

בגדול, לשר יש שני תפקידים:

א. הוא אחראי על משרד מסוים (אוצר, חינוך, ביטחון וכו'). זה אומר שהוא אחראי על התקציב של המשרד, חלוקתו, סדר עדיפויות, מדיניות המשרד, ביצוע רפורמות, קבלת החלטות בתחום אחריותו ועוד.

ב. הוא חלק מהממשלה, ולכן הוא יכול להתוות את המדיניות של הממשלה כולה. בגדול בגדול, אפשר להגיד שהממשלה היא המנהלת של המדינה. קובעת את סדר היום, מתקנת תקנות, מייצגת את ישראל בעולם, מכריזה על מלחמה ועוד. בנוסף, הממשלה גם קובעת במידה רבה איזה חוקים יעברו בכנסת.

לחבר כנסת יש הרבה תפקידים, ביניהם:

א. לחוקק חוקים
ב. לשאול שאלות בנוגע לעבודת הממשלה, ''להציק'' לשרים כדי לוודא שהם פועלים בצורה מסוימת וכו'
ג. לשבת בוועדות הכנסת, שם לעיתים מתקבלות החלטות עוד יותר חשובות מאשר ההצבעות במליאה.

לא מבינה בזה כלום

ברוך ה' לא מבין בדברים האלה

וואו איזה כיף היה לי היום!!
מתפלל ועובד על ההמשך..

פטירת יהשוע בן נון