פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 311)

אבל היתה דרישה שרק מחוסנים יגיעו. אבל אף אחד לא בדק.
ואגב החתן שהזמין אותי לא מכחיש קורונה שמאמין שהיא פחות גרועה משפעת אלא ההפך, הוא מאמין שהיא גרועה מסרטן

את המסכות

אני דווקא רקדתי עם

מה שלומך?

צמידים כאלה גומי שמחולקים לפי צבעים..
נגיד-
תכלת - נשוי, ירוק- רווק, וצהוב - תפוס..

ואז ככה ידעו מה הסטטוס של החברים ואז לא היו מצבים של פדיחות

*כובע מצחיה עם כיתוב: "לטיול יצאנו, כלה-נית מצאנו.." או "כן כלה דרכנו"

 

*סינרים- עם כיתוב של "זוג מוצלח- ביחד במטבח" או משהו כזה.. אפשר להיות שובניסטים עם "גבר במטבח"..

 

*פונפוני סרטים כאלה של מעודדות

 

@חן, *גלימה של קוסם עם הכיתוב "את קסםםםם"

 

 

 

זה די מקורי. זה יפה. זה יהיה בולט. אנשים יופתעו. אף אחד לא ישכח מאיזה חתונה יש לו את הנוצה הזאת.😁

הנה קישור לקנייה נוצת טווס

אם הם הולכים עם חגורות אז אפשר לעשות כיתוב על חגורה.. למרות שנראלי רובם לא הולכים עם זה

אפשר לקנות נעליים שהסוליה מדליקה אור, יש את זה בכל מיני צבעים, זה נעל גימיק כזאת, ראיתי את זה פעם בחתונה וזה היה ממש חמוד

יש את המקלות אור האלה, ששוברים אותם כזה באמצע ואז הם זוהרים בחושך, הייתי איתם במסיבת פורים פעם אחת, והיה ממש כיף.

 

עוד דבר, יש כל מיני מסכות כאלה, משקפיים וכו'.

מצד שני אין ברירה את מבינה ?
אני כן סופר עדינה אבל אין לי ברירה אחרת ..
להגיד לך שאני לא מותשת מזה לפעמים? אז כן אני כן
מצד שני זה גרם לי לשים פס במקרים מסוימים .. לדפדף יותר .

קשה ? כן
מבינה אותך ? מאוד
בעניין של הלשווק את עצמך בזה לא הבנתי מה הבעיה ..
אני יודעת שכל ראיון שאני אעשה אני אתקבל נקודה.
הפחד הוא מה יהיה אחרכ.. מי הצוות שיהיה איתי .. מי הבוס וכו' האם הם יעמדו על התנאים שהבטיחו לי וכו'.
כמו שאמרת סביבת העבודה באמת מאוד משפיעה עלי הרבה יותר מהעבודה עצמה וזה אבסורד חח ♥

כן, זה מתיש

יש לך סיבה קצת יותר עמוקה מ"אין ברירה"..?😅

ונכון, הבעיה שלי זה לא להתקבל אלא אח"כ כל מה שכתבת...

אומנם זה קצת יותר קשה לנו אבל לא לעשות כלום זה לא פיתרון .

בנוח.
בכללי מבין על מה את מדברת.

אם היה טוב חזק בלי התנגדות, לעשות רע היה מעשה לא שפוי כמו להיכנס למדורה
(לעתיד לבוא לא יהיה יצר הרע)

הבעיה היא שנראה לי כאילו אנחנו במילכוד  - לכאורה אף פעם הטוב לא יהיה מספיק חזק כדי לנצח כי תמיד הרע יהיה חזק ומבלבל באותה מידה, ואז נחטא ושוב נתרחק מה'

אז מה הקטע לשאוף לגילוי שכינה/נבואה/צדיקים וכו'? לכאורה זה במילא לא יעזור.

 

איפה היציאה מהמלכודת הזאת?

 

 

גם אם הרע יתחזק זה רק בגלל שיהיה הרבה יותר טוב

בנוסף, כמו שהמסילת ישרים אומר, אפשר לצאת מ'גן המבוכה', כלומר אפשר "לנצח" בקרב הזה כבר עכשיו

לכאורה אמנם יהיה טוב, אבל הוא יהיה נסתר מהרבה אנשים

לדוגמא אם יהיה נביא, יהיה נביא של שקר שיגיד הפוך ויגרום לבלבול.  ואם יהיה בית מקדש יהיה לך עבודה זרה חזקה

אז זהו, שהמסילת ישרים אומר שהיציאה מגן המבוכה תלויה בהקשבה למי שכבר עבר אותו - שזה הצדיקים.

ואם יש בלבול איפה האמת, אז שוב אנחנו תקועים

 

ועוד, ככל שיש יותר אפשרות לטוב יש יותר תביעה על אנשים...תקן אותי אם אני טועה

וכשתקועים זה בדיוק ההזדמנות לבחור

יהיה "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ"
ו"יבולע המוות לנצח".
הכנעה גמורה של הרע והקליפות.
כל מה שאתה כותב נכון לעבודה שלנו עכשיו כשעדין לא הגיעה הגאולה. כרגע בהחלט כשיש התחזקות של הקדושה הסטרא אחרא משתוללת כי היא מרגישה איום על המקום שלה..

אם אני מבין נכון, המצב הוא שלא נוכל להתרומם עד שתהיה גאולה?

זה המהלך שחייב להיות?

ההיפך.
אתה מתרומם עכשיו.
ככל שאתה עושה יותר טוב למרות הרע שיש בעולם אתה פועל בעולם את התיקון שלו.
מקרב אותו לעבר היעד.

שאין גילוי שכינה, אין נביאים, אין רוח הקודש.

אנחנו כן שואפים שיהיה ומתפללים לזה.  

 

נניח מה שכתוב בגמרא,

שחכמים שמעו בת קול שאמרה שיש בדור שלהם מי שראוי להשראת שכינה כמו משה רבינו אבל הדור לא ראוי.

זאת אומרת שזה כן זכות לדור שיהיה לו גילוי שכינה.   

על זה אני שואל, אבל למה זה זכות אם לכאורה באותו רגע משמים ישלחו גם משהו שיהיה מתנגד לזה.

 

 

גאולה נצחית שאין אחריה גלות.
כרגע באמת אין גילוי שכינה אבל אנחנו מתפללים ומקווים כל יום לבואה של הגאולה ואיתה כמובן בית המקדש,מלך המשיח, השראת שכינה וכל התגשמות הנביאים.
אם השאלה שלך היפותטית על מצבים בעבר בהם היה גילוי אלוקות במקביל לתוקף של הסטרא אחרא אכן זוהי הדרך שבה הקבה הנהיג את העולם כדי לאפשר בחירה חופשית.
אבל ברגע שסימנו את העבודה שלנו בבירור הרע, משיח מגיע והרע נעלם!
ככה שלא חושבת שמתאים להסיק מהמציאות בעבר על מה שיהיה לעתיד לבוא.

א. נראה לי שבאמת השאיפה היא להגיע ל"עולם הבא" ול"עתיד לבוא", שאז יישחט יצר הרע וכנראה שלא תהיה בחירה חופשית במובן של התמודדות מול רע (לא למדתי לעומק את הסוגיה זה מהידע הכללי).

ב. עדיין, חיים עם עוצמות יותר גדולות וגילויי שכינה יותר גדולים הם יותר טובים ועדיפים ומתוקנים, גם אם זה בא בעסקת חבילה של פוטנציאל הרס גדול יותר. כמאמר הפתגם, ילדים קטנים צרות קטנות ילדים גדולים צרות גדולות.. ואעפ"כ ברור שלהיות ילדים גדולים זה התכלית יותר מאשר להיות ילדים קטנים

אז נניח שעכשיו יש מצב של בית מקדש ובו זמנית עבודה זרה שהרבה הולכים אחריה

כמו שאמרת - פוטנציאל הרס גדול.

אז העולם הולך קדימה או אחורה? כי הרי זה כבר היה והתוצאה הייתה חורבן.

זאת היתה המציאות בזמן בית ראשון, ובדיעבד התברר שזה היה שלב מסויים בתהליך ההיסטורי של העולם. האם בית ראשון היה הליכה קדימה או אחורה? כאדם מאמין ברור לי שזאת היתה הליכה קדימה, עם מחיר. ולא להיפך הליכה אחורה, עם בונוס. אז המחיר נורא וכואב, אבל הוא לא עיקר כיוון ההתקדמות.

לא רלוונטי בעיניי להניח שהמצב הזה היה עכשיו. כי העולם שונה האנושות שונה, אנחנו עם ישראל שונים ממה שהיה אז. אם מצב דומה לבית ראשון היה עכשיו, אז גם כן היה מתברר שזה חלק מהתוכנית האלוקית ושלב בתיקון. בפועל זה לא כך, וכנראה גם לא נכון שיהיה כך...

ושים לב, הקב"ה ידע שעם ישראל יחטא עוד לפני שנכנסו לארץ, ובכל זאת הכניס אותם לארץ. ההתקדמות של תיקון העולם היא הכרחית, והיא דרך הבחירה החופשית שבאופן מובנה יש בה אפשרות לכישלון. ולכן כן, זה שווה את זה...

"התוצאה היתה חורבן" - ממרחק של דורות אני חושב שאפשר לומר : אז מה? החורבן הוא סוף האנושות? סוף היהדות? לא, הוא שלב בגאולה. כמו שרבי עקיבא שחק כשראה שועל יוצא מבית קודש הקודשים. המבט שלו היה קדימה, וזה בדיוק מה שהוא אמר שם: כל עוד לא היה חורבן, הגאולה השלמה לא היתה יכולה להגיע. עכשיו כשיש חורבן, אנחנו על המסלול אל הגאולה השלמה.

יש לנו 2 טבעים-גוף ונשמה, רוח ואדמה, ואם נזכך את הגוף שלנו ( "וכל קרבי את שם קדשו" "יש ה' בקרבנו?"=בקרביים, ב"קישקע" שלנו, בגוף? כן! במידת הקדושה הגוף שלנו לא מפריע לנשמה והוא כמו מזבח, כלי מזוכך לנשמה.) אז לא תהיה סתירה ביניהם.

 

לעתיד לבוא תהיה התקדמות מטוב לטוב יותר (מה זה אומר אני לא יכול לדעת, אבל אני יודע שה' הוא אינסוף ואנו אמורים לבטא אותו-כך שתמיד צריך להיות לנו לאן להתקדם) ולא מרע לטוב.  כך היה אמור להיות ללא חטא אדם הראשון.

 

אין קיימות ונצחיות לרע, כל מה שהוא בא זה לנגד את הטוב ולחזק אותו, לברר אותו, פרי שפורץ מתוך קליפה הוא חזק יותר.  רע מלשון רעוע.

אם היה רק יצר טוב בעולם לא היה לנו קשה לבחור לעשות טוב, זה לא היה נעשה מבחירה.

וכנ"ל הפוך.

רבוש"ע תבע בטבע את הכח המיוחד הזה, שיוצר איזון ובחירה חופשית.

קשה? נכון. מעצבן? אולי.

אבל מגדל ובונה.

כמו שעל רכב שנוסכ במהירות 120 יותר קשה לשלוט ככה כשהיצר הרע חזק צריך יותר מיומנות ויותר דיוק כדי לשלות עליו אבל כשאתה שולט עליו זה אומר שיש בידך כוח אדיר לעשית טוב.
כלומר ככול שאתה יותר צדיק ה יפקיד בידך יותר כוחות כי דווקא אתה תוכל לנטב אותם לטוב
אז כן בימות המשיח יהיה יותר יצר רע וכוחות חיים אבל בימות המשיח זה יבוא ממקום של בשלות חברתית (בניגוד לעבר בה רק למנהיג הייתה בשלות והעם נשאר מאחור ובמות המנהיג חזר לבורו) בשלות שתאפשר שליטה ביצר הרע הענקי- בכוחות החיים וניטובם לטוב.

לדוגמה תאר לעצמך שאת הפרסומת "קולה טעם החיים" היו הופכים ל"תורה טעם החיים" והיו מתעלים את כוח הפרסום להשפעה חיובית על בני אדם

אחרי שהוא ימות מצער 😅

שמסביר שהעולם הזה הוא התמודדות.

"והנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החמריות אשר אם ימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי, ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה, כי כל עניני העולם בין לטוב בין (למוטב) לרע הנה הם נסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כענין שאמר שלמה (משלי ל ט): "פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה', ופן אורש וגנבתי וכו'". השלוה מצד אחד והיסורין מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור. ואם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מכל הצדדין, הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה לידבק בבוראו ויצא מן הפרוזדור הזה ויכנס בטרקלין לאור באור החיים. וכפי השיעור אשר כבש את יצרו ותאוותיו ונתרחק מן המרחיקים אותו מהטוב ונשתדל לדבק בו, כן ישיגהו וישמח בו.

ואם תעמיק עוד בענין תראה כי העולם נברא לשימוש האדם. אמנם הנה הוא עומד בשיקול גדול. כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו."

 

באמת זה שונה מהרוחות הסובבות בעולם שהעיקר היא תוצאה, פה הרמח"ל מסביר שהדרך היא העיקר ההתמודדות. ממליץ לקרוא את הפרק.

לפי מה שאומר המסילת ישרים (אגב, קראתי את כולו) שהאדם נמצא תמיד בשיקול גדול וכו'

תמיד יהיה איזון בשביל הבחירה.

 

אז למה תמיד אנחנו אומרים שחבל שיש הסתרה, ואין נבואה וכו'

אם בעצם גם אם יהיה גילוי ויהיה נבואה, משמים ידאגו לאיזון שינטרל את ההשפעה - לכאורה.

זה בעיקר מה שלא מובן לי.. איפה התועלת בגילוי שכינה

המציאות עכשיו שקולה אבל יש מציאות שקולה שהיא הרבה יותר טובה

"צרות של עשירים" הם גדולות יותר כי יש להם יותר שפע, שפע זה דבר משמח.

אדם שמשלים עם זה שהוא נמצא במצב מסויים ובו הוא מנסה להצליח כמה שיותר עדיין יהיה יותר שמח כאשר יקבל יותר שפע.

 

חלק מהתמודדות עצמה בעולם היא להתמודד כדי לזכות בעוד שפע. 

התמודדות שמתווספת אליה עוד שפע היא התמודדות גדולה יותר, משמעותית יותר וגם משמחת יותר.

לפעמים תחילתה של הדרך מצער, אך אחריתה ישגא מאוד. כלומר, אכן בהתחלה המנגנון בנוי על האיזון הקדוש הזה שמאפשר את הבחירה, ולכן ככל שאדם מתקדם, כך גם הכח הנגדי גדל עמו. אבל בסוף יתכן שהקב"ה יעזרו ויגיעו לחוף מבטחים ששוב לא תהיה לו בחירה, ולמרות שאין לו בחירה, יגיע לו קרדיט על עצם הדבר הזה עצמו, שהצליח להביא את עצמו למדרגה כזאת שהקב"ה ביטל ממנו את הבחירה.

דבר זה אפשר ללמוד מדברי התוס' בב"ב (יז.) שם מנתה הגמרא את אלו שלא שלט בהם יצה"ר, והעירו התוס' שאין לפרש שלא שלט בהם כלל, שאם כן למה קיבלו שכר, אלא הכוונה היא שבתחילה התעצמו איתו עד שהקב"ה סייע בעדם לבטלו.

וכמו שאפשר לומר כן ברמת הפרט, כן גם בהיבט הכללי יותר, של האנושות כולה. שאחרי שתעבור מה שתעבור, ותצליח מתישהו לנהל מאבק עיקש עם סיגי הרוע, תתבטל הבחירה, ועל זה עצמו יגיע לה קרדיט, על כל רגע של ביטול בחירה.

אני רק חושב שיתכן שביטול הבחירה יהיה באופן אחר- העולם או האדם יגיעו מעצמם למצב שהרע לא מדבר אליהם או שהם ממש נרתעים ממנו. לפחות בתחומים ספציפיים. לדוגמא היחס בעולם המודרני לרצח לעומת היחס אליו בעבר

אתה מסתכל רק על העולם הזה, אבל אם המטרה היא עולם הבא אז זה לא משנה.
מעבר למחשבה על העולם הבא (שבגללה אנחנו לא מתוסכלים) אנחנו שואפים לתיקון של העולם הזה בביאת גואל צדק (שזה בעצם סוג של עולם הבא קצת מסובך להכנס לזה ככה על רגל אחת יש בזה הרבה דעות) ואז שוב לא יהיה צורך באיזון הזה של בחירה חופשית.

אמ;לק:
האיזון בין טוב לרע הוא כי אנחנו לא ביעד, היעד יהיה בעתיד ובניית המקדש וגילוי שכינה מקרבים אותנו אליו גם אם עדיין יש בחירה חופשית.

ועוד נק' קטנה לסיום , למדתי במהר"ל "נצח ישראל" שכמו שיום טוב סמוך לשבת עושים עירוב תבשילים לאפשר להכין ביו"ט לשבת ככה בביאת המשיח לפני עולם הבא מי שעשה עירוב תבשילים לפני כניסת יו"ט (חזר בתשובה להאמין בה' לפני ביאת המשיח) יוכל להמשיך להכין לשבת (לקבל שכר על מצוות בימות המשיח) למרות שמי שלא הכין קודם לא יקבל שכר.

תעשי חיפוש בזאפ לפי קריטריונים... עדכני מה מצאת, מעניין 

רק לא גדול יחסית, וזול

מה שיש לי ממש לא 'של הביוקר'

יש לי כזה.
של סמסונג, הוא עולה בסביבות 200 -400
נכנס בכיס, לא בדקתי את הזיכרון אם כי אפשר לשים בו גם כרטיס זיכרון ו2 סימים.
לי יש סים כשר...
אבל יש סמס תמונות מצלמה וכל מיני משחקימים חמודימים שלא ממש שיחקתי בהם... יותר אחיינים שלי...
לא ממש זוכרת איך מגדירים את השם שלו אבל מספיק שתאמרי "גלאקסי פאקט(כיס)"

בלי אינטרנט

אתה רואה מה הטווח שאנשים מציעים

ניראלי ב

תלוי באיזה מצב רוח אני ואיך הבחור נראה חח😅
אם הבחור נראה מפחיד וישן עלי פתאום אז א אני חושבת

תלוי אם זה גבר או אישה
אם זה גבר- כל עוד הוא לא נראה מפחיד אז אופציה ב'
אם זו הייתה ילדה או מישהי שהייתי מרחמת אז אולי לא הייתי עושה כלום או אופציה ב'

וואלה זה מקרה מביך

יצא לי כמה פעמים.

 

🤷‍♂️

היא העירה אותי באגרסות ממש, וגם כזה צעקה עלי
אחרי זה הצטנפתי בפינה וניסיתי שוב להירדם...😅

מממ... רוצה להאמין שלא הייתי מעיר, ובטח לא באגרסביות
אבל זה לגמרי תלוי במצברוח...

קרה לי כמה פעמים !!!
דבר ראשון ברור שאעיר אותם .
קרה לי עם חייל ואמרתי לו יש מצב אתה לא נרדם עלי ?
אני אביא לך את המקום ליד החלון (:
אז התחלפנו.

היה בחור ישיבה שנרדם עלי ! אבל הייתי לא ליד החלון אז פשוט ברחתי נתתי לו את המקום שלי.

היה גם אחד שעמד להירדם כזה .. ניקר אז אמרתי לו
אם אתה עומד להירדם עלי אז פחות..
הוא צחק דווקא

אז לא

בפשטות, אם זה מישהו מהמין השני, צריך להפסיק את זה. לזוז באופן שיתעורר, או /ו לומר תוך כדי. 

 

אם לא מישהו/י כזה, אז אדרבה, גמילות חסד.. (למי שיכול לעמוד בכך).

 

 

ולכתחילה, פשוט אל תשבי ליד בנים, וכן להיפך - בפרט כשמדובר בנסיעות ארוכות - אז לא יקרה.

אבל מי שרק יחלום (חחחח) להזיל עלי ריר בשנתו - ימצא את מרפקי עמוק בתוך טבורו, בטעות כמובן.

בחיים אני לא יושבת ליד מישהו באוטובוס!!

בהתחשב בעניין שאני נוסעת באוטובוס פעמיים בשנה בממוצע...

 

קרה לי שחברה שלי נרדמה עליי במחנה קייץ...

כולנו היינו עייפות ממש ולא מנומס להירדם בפומבי ועוד על כיסא של אוטובוס שנוסע על הרים מקפצים...

 

אז החזקתי את עצמי ערה בכח אחרי יומיים ערות רצופים....

רק שכאבה לי הכתף והיא כל שניה נפלה (לא הבנתי איך היא נשארה רדומה...)

פשוט שמתי את התיק שלה על הברכיים שלי, הנחתי אותה בזהירות ושמרתי עליה שלא תיפול 😏

 

בואו נאמר שעשיתי עימה חסד....!

רק אם..

 

אני אזוז כדי שהיצור יתעורר, אחרי שהוא יתעורר אני אלך למושב אחר...

 

אבל זה לא יקרה כי מלכתחילה הוא לא יישב לידי...

אם זה בן - כנראה ג'

 

וזו לא תהיה בת, כי מלכתחילה לא אתיישב ליד בנות. פתרנו את הבעיה, לא?

ומה אם בת מתיישבת לידך?

בכל מקרה, כל עוד זה מישהו שלא מנסה לכייס אותי, והכל מתוך תמימות - אז ג'. אם זו בת אז באמת צ"ע, כנראה שאעיר בעדינות.

לא קרה לי אף פעם...גם כשחזרתי מהצבא אחרי שבוע של חצי לילות לבנים כמפקד.(פשוט דאגתי לתפוס מקום עם שמשה)

בעירוני - משתדל לקום "בתמימות" אחרי שעוברת דקה - שתיים, ועובר למקום אחר (בד"כ היא יכולה לחשוב שבכלל ירדתי בתחנה)

בבינעירוני זה לא קרה לי, מן הסתם אעבור בהתנצלות.

הייתי פשוט תופס את המקום שליד החלון ואז היו פעמים שהן היו מתיישבות לידי והאוטובוס היה מפוצץ 

אז זה היה מביך פשוט לקום ולעמוד 

ויש מצב גם שזה היה יכול לפגוע בה..

ומפנה לתיק שלי כיסא "נוח" עם נוף מרהיב, כבישים וצירי תנועה - מחזה נחמד, לא?

 

אם האוטובוס עירוני, בד"כ יש הרבה אנשים - אני לא אשב, או אשב עם חברה.

אבל לא יוצא לי להשתמש בתחב''צ ובפרט לא בינעירונית, ככה שכנראה שזה לא יקרה.

ואמרתי להם שאני יקום ויפנה להם את שני המושבים והם לא הסכימו.
בסוף שתיהן נרדמו עלי כל הנסיעה.
לא היה לי נח אבל לא יכלתי להעיר אותם.

זיהו את הפוטנציאל הגנוז בך 

בתור כרית אנושית

זה בערך קרה לי פעם אבל שנינו היינו במצב ניקור ופשוט ניסינו בכוח לא להרדם

נרדמתי באוטובוס, אני קם ומרגיש משהו על הכתף...

ניסתי לשכנע את עצמי שזה כלום עד שהסתכלתי וראיתי שזו היתה חיילת

היא זזה והראש שלה ירד ממני, ואחרי כמה שניות היא שוב זזה עם הראש שלה על הכתף שלי, אחרי כמה שניות היא שוב זזה והראש שלה ירד ממני, אז קפצתי על ההזדמנות והנחתי את הראש שלה על החלון.

כמובן שעשיתי את זה עם עדינות של מנתח לב תוך כדי שאני ממש בהתלבטות קשה האם מותר לעשות זאת, נגיעה קלה על מנת לחסוך נגיעה הרבה יותר משמעותית תוך כדי פחד שבסוף הכריע שבגלל ההתלבטות אפספס את ההזדמנות פז

(בטוח כמעט לגמרי שכן כי זו לא נגיעה של חיבה אלא ההפך, הרחקתי אותה ממני)

וכל זה... תוך כדי שינה!!

 

מגיע לך צל"ש!

זכור לי שנסעתי באוטבוס לבית אחרי לילה לבן והיתי גמורה וכנראה שנרדמתי על חייל..
רק זוכרת שהתעוררתי לאוטובוס ריק ופרצוף דאוג מעליי שנראה תוהה אם אני בין החיים מפאת חוסר תגובה
כנראה שניסה להעיר אותי כמה פעמים ולא הצליח.. מסכן..

ולשאלתך, זה ממש תלוי מה הריח ! לא מבינה איך אף אחד לא רשם את זה עדיין!
ובעיקרון לא מחבבת ככ סיטואציוות כאלה.. כנראה הייתי נעה בעדינות עד שהוא/היא יתעוררו בעצמם..
אלא אם זה ילד/ילדה ואז זה סבבה..
(בתנאי שהם לא מזיעים ומנוזלים כמובן😜)

10 חתיכות מלפפון חמוץ מסוג 'דיל'.

מלך אתה תודה

20 אחוז שומן

יצא שלפי מה שכתב @חסדי הים אני צריך שריר קדמי.. מצד שני, אני לא משוכנע בזה.

אולי אתה תדע @סוג'וק

סליחה אולי מדובר ב @נחשון מהרחברון
כנראה התבלבלתי בניכם

יש כמה נתחים מומלצים. יש שיגידו 100 אחוז אנטריקוט

יש שיגידו 20 אחוז שפודדנרה ו80 אחוז אונטריב

יש שיגידו צוואר+צלעות ולדאוג לאחוז שומן גבוה.

כולם טעימים אבל כל אחד נותן מרקם מעט שונה

גם אני חשבתי על ההצעה שלך למאה אחוז אנטריקוט, אבל לדעתי זה דורש שידרוג כלשהו.

בכל אופן המתכון שהבאתי מזכיר כתף קדמי, אני יודע שיש שריר קדמי , מספר 8 נדמה לי ..
זה הגיוני שזה זה? או שמדובר בנתח אחר?

בגדול אני מכין או שילוב של אונטריב ושפונדרה או צלעות וצוואר נתחים של 50-80 לקילו ויוצא טעים ברמות. בפסח הכנתי צלעות וצוואר ועפו על זה כולם

 

טוב, כנראה שקשה מאוד להגיע למסקנה רצויה .
אני באמת מתעניין בשילובים האלה שלך וכותב לי אותם בצד , אבל אני ממש מנסה להבין מה היתה כוונת המשורר במתכון שמולי, שכאמור-נכתב באנגלית.

חסדי טוען, כתף קדמי. מה שאני רואה שיש משהו שנקרא chuck שזה אמור להיות ירך? איזה בילבול.

@חסדי הים אתה בטוח שהכוונה לכתף? ומאיפה הגיעה המילה קדמי? כאילו איך פירשת את זה ככה?

או בעברית פיקניה -ירכה חלק מאד ספציפי בזרוע

זה לא תלוי בזמן.
אם אני מצליחה לאזור כח - אפשר לסיים את הכל ב3 שעות.
אני ככ עייפה ועומדת להירדם בעמידה

-לקום מחר ממש מוקדם..
פונה אליך בפרטי

כמובן שזה לא מה שמאפיין את הרעיון.. אבל זה אחד ההסברים הנלווים. ללא ספק.

 

אני גם לא יודע כיצד חישבת את "הסיכויים"...

יש המון מקומות באירופה שיהודים לא יכולים להתהלך שם עם סממנים יהודיים, באמריקה זה פחות נפוץ אבל כמובן קיים.

(כיום האנטישמיות בכל העולם גואה, גם בעיקר בגלל הקורונה וכו..)

 

אנחנו לא בגלות משילוב של הרבה מאוד סיבות. 

וזה אחד מהם בין היתר.

יש סיכוי יותר גבוה לחוות תקיפה פיזית או קללות בגלל סממן יהודי, או שישרף לך בית הכנסת, אבל אין שם מוות. הסיכוי למות מפיגוע או רקטה גבוה יותר בישראל.

אגב יש שכונות יהודיות מובהקות כך שאני מניח שיש שם הרבה יותר ביטחון ליהודים

אגב מישהו בצרפת לא מזמן קרא למישהו כלבה יהודייה ונכנס לכלא לחצי שנה

מהנתונים שאני מכיר מאז האינתיפאדות נהרגו בין 18 ל 28 אזרחים כתוצאה מרקטות

חלק מהם גם ערבים לידיעתך.

 

אני לא יודע כמה יהודים נרצחו בחו"ל במהלך 20 שנה כתוצאה מאנטישמיות- אבל לצערי אני לא אתפלא אם המספר גדול בהרבה יותר..

וכל האנתיפדת דקירות לפני 5 שנים?

אבל אנחנו דיברנו על אזרחים מהשורה שחיים את חייהם לא?

ונהרגו מרקטות.

 

לא דיברנו על חיילים במלחמה.

 

וגם באינתיפאדת הסכינים נרצחו "רק" 37 יהודים.

המספר היה יכול להיות גדול בהרבה..

 

 

 

התיאור של הקללות בתורה כולל 'ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך', וזה השתנה כשעלינו לארץ. עד כדי בוז לדורות הקודמים שהיו פחדנים בעיני בני הארץ.
רגילים לומר גם שיש המון אנטישמיות ברחבי העולם, ומפחדים לפגוע ביהודים בגלל מדינת ישראל.
ולא הבנתי מה אתה חושב, שאין יותר אנטישמיות במאה ה21?

בישראל יש פיגועים ומלחמות שכן גורמים למוות

אחרת זה היה מגיע לממדים יותר גדולים.

לא הצלחתי להבין, האם החשש מפגיעת רקטה מאולתרת (עשויה מגרוטאות של תמרורים גנובים מהנגב) של שיפוצניק ערבי מפוחד שמסתתר בשדה תותים עם שלוש עיזים, שמופעל מטעם אוייב חלש ושמשלם על כך תמיד בריבית דריבית וחוטף טון פצצות מהאוויר, באיזה יום קרבות שנתי שמתפוגג מהר, או מפגיעת פידאיון דוקר בודד בסכין ברחוב, שקול לשליפת העט הנובע בשולחן הווילה בוואנזה בלי ידיעתם של מיליוני הנידונים למוות בדם קר (כפי שאייכמן הצורר תיאר זאת שאחרי "החתימה" כנופיית אוכלי האדם המגוהצים והמעונבים, במגפי העור השחורים ששיערם משוח בשמן, לגמו קוניאק בכוסיות בדולח בצחוק שטני), השלכתם המאורגנת של המחוסלים מתוך בתיהם - בכוח פלוגות סער המכוונים תת מקלעים - כאזרחים חפים מפשע ותמימים, קהילות ומשפחות מנער ועד זקן טף ונשים, העלאתם לרכבות בקר למסע אימים וכינוסם לשדה המוות להוציאם להורג, בלי שאפילו יהיה סיפק בידם לנסות בכלל להתנגד, ובתחושה של שכרון כוח מוחלט בלי שום פחד לשאת בתוצאות מצד מבצעי הפשעים?
מה פירוש "אירוע אחד ויחיד וחריג מאוד", התקופה המדוברת נמשכה לאורך שנים לאורך ולרוחב של אירופה ואירו-אסיה [ובשטח שהוחזק גם בצפון אפריקה], ברמת מרדף כפייתי עד כדי ניסיון לפגוע ביהודים בהרי הקווקז בזמן הקצר שזרוע הפלישה הגרמנית הגיעה עד שם, ואוניית איסוף ששוטטה בין איי יוון כדי לתפוס ולחסל את אחרון היהודים בנידח שבכפרים, ושבכל מקום זכו המרצחים לשיתוף פעולה של מקומיים?
אם הבעיה שלך היא עם ניסוח חוק השבות, שאינו עולה בקנה אחד עם המסורת היהודית או ההלכה האורתודוקסית, בוא נתמקד בנושא הזה. הרי גם ללא השואה, הציונות מראשיתה בימי התורכים הגדירה את העצמאות המיוחלת כ"מקלט ללילה" וכריבונות בהתאם "למשפט העמים" כדי להציל את היהודים (ולצורך העניין זה לרגע לא היפלה בין בנם של יהודייה ואיכר רוסי או הבת של יהודי ופולנייה). אולי לך נשמע שכל התיזה הציונית מיותרת נכון להיום מפני שלהבנתך "יהודים חיים בביטחון בהמון מקומות בעולם" כמין אכסיומה פוסט-שואתית לדורי דורות, אבל אני חושש שרבים יחלקו עליך בהקשר הזה, ראשית מפני שבהמון מקומות זה גם עכשיו ממש לא תענוג גדול (אני מתכוון ללונדון, אגב, לא למוסקבה), ושנית, רוב ה"ביטחון" קשור עמוקות למטרייה המגוננת - גם הדיפלומטית וגם הצבאית - שמספקת ישראל הציונית.

לחיזבאללה יש נשק הרבה יותר מתקדם שעדיין לא השתמש בו, אך ישתמש בו בעתיד. ובצוק איתן מתו אזרחים

עד היום שום רקטה מבין אלו שאליהן אתה מתייחס לא נחתה כאן, ואהוד אולמרט - תאהב אותו או תשנא אותו - מעך לנסראללה את הדאחייה שלו עד עפר כששלח לכאן בערך את סוג הרקטות שאני הזכרתי, כך שההרתעה הושגה אפילו בסדר גודל של איום קל כמו אז, כולל הורדת חובש הטורבאן לבונקר שממנו לא יצא עד היום (סתם, יצא מדי פעם לשאוף קצת אוויר, אבל זה בסדר, השנה כל ביירות התפוצצה מהכימיקלים החבלניים שלו אז גם חמצן כבר אין לו לנשום).
אז עדיין לא ברור לי הפחד ובטח לא האנלוגיה המשונה שאתה עושה, בין קהל נרדף למוות הנחבא אל מרתפים ועליות גג באימה ורעד, שנאלץ לחנוק תינוקות בידיים כדי שלא יגלו אותם גרמנים עמלקיים שוחטי נפש, לבין מדינה חזקה עם צבא משוריין וחמוש וצופה מודיעינית באויביו מהשמיים ומהחלל.

גם בהיבט הטכנולוגי וגם בנסיון קרבי שצבר בסוריה. ומתו אזרחים בצוק איתן ובאינתיפדת הסכינים

ומה שאתה מתאר על הגלות מתאים למאות הקודמות, במאה ה21 בחור צרפתי קרא ליהודייה כלבה יהודייה ונכנס לכלא לחצי שנה

ג'ון גליאנו יועמד לדין בעקבות הערותיו האנטישמיות

כתוצאה מהקידמה והנאורות, או מהפוסט מודרניזם של המאה ה21?
כי אני די מתפלא אם ככה אתה חושב.

ברור לי שהאנטישמיות היתה ממשיכה לחגוג לולא עם ישראל הוקם על הרגליים, הקים מדינה, ונתן לאויבים שלו מכות נאמנות.
זה הדבר היחיד שגרם לכבד את ישראל, ולא שום ליברליזם ושאר רעיונות.

בעולם המערבי בו חיים 99 אחוז מיהודי חו"ל יש סיכוי יותר גבוה לחוות תקיפה פיזית או קללות בגלל סממן יהודי, או שישרף לך בית הכנסת, אבל אין שם מוות. הסיכוי למות מפיגוע או רקטה גבוה הרבה יותר בישראל.

 

לגור כאן, גם במאה ה21.

אנחנו חוגגים את השיבה לארצנו

לשוב אל ארצנו

אבל בלי להכיר את פרטי האירוע, אם זאת האופציה הכי טובה האפשרית, אולי פשוט להבין שאת עושה משהו נכון ולקבל את זה שזאת המציאות?

לקבל/לשמוע לשון הרע/רכילות?

מה האפשרויות?

לריב איתן, לפגוע בהן, להסתכסך איתן? את הרי רוצה להישאר בקשר איתן - לא נתון לשינוי מבחינתך (נגיד שמדובר בשתי אחיות שלך). אז לפגוע בהן ולהסתכסך איתן לא רלוונטי.

לשנות אותן? ניסית, את לא יכולה.

ועוד הלכה כזאת חמורה בעניין של בין אדם לחברו, 
שנאמר עליה שהורגת שלושה אנשים: את אומרו, את מקבלו ואת האדם עליו דיברו.

את יכולה לנתק קשר איתן

את יכולה לריב איתן עד כדי ניתוק קשר

האם זה עדיף הלכתית? בהחלט כן

האם זה מה שנכון לעשות בשקלול כל החשבונות, בין אדם לחברו ובין אדם למקום? לא יודע (אם למשל אחת מהן זאת אמא שלך, את עוברת על כיבוד הורים כשאת רבה איתה או מנתקת קשר איתה, על אף שיש חובה לכבד גם הורה שלא מצליח להתגבר על היצר ומדבר לשון הרע. או אם אחת מהן היא אלמנה מסכנה, את מצערת אלמנה)

 

את יכולה להקשיב אבל לא לקבל - לא זוכר את ההתייחסות המלאה בחפץ חיים, שווה לחפש שם.

 

וכן, יש מציאות שאין אפשרות לקיים הלכה מסוימת, בוודאי באופן פסיבי.

לגבי ה"חייבת להסכים ולהנהן" פה זה כבר מתחיל להיות אקטיבי ושווה לבדוק אופציות.

 

ואין מציאות כזאת שאין בררה אלא לעבור על ההלכה.
את יכולה להגיד את זה בפרוש על השולחן שאת רוצה לשמור על ההלכה ומאוד חשוב לך לא לשמוע לשון הרע ולהציע להן לצנזר את השם ופרטים מזהים או שלמרות כל הכבוד שלך אליהן והרצון שלך לעזור להן את לא יכולה וזה סותר את האידיאלים שלך
תגידי להן את זה פעם ראשונה בזמן נינוח ולא בזמן שהן באמצע לשון הרע או באסה. ואז אם הן בכל זאת מספרות לשון הרע תזכירי להן שאת לא רוצה לשמוע (להגיד באהבה ואמפטיות ובצורה בכובדת)

אם הן חברות טובות הן אמורות להבין (אם תומרי את זה בזמן ניטרלי ורגוע) ובכללי אנשים אוהבים ומכבדים אנשים אחרים שעומדים על הערכים שלהם (אלא שבהתחלה יש זילזול/צחוקים/כעס על התנשאות שבודק אם את באמת עומדת על שלך)

בהצלחה!

האמת שעשיתי אתזה כמה פעמים.. אולי ברגישות אנסה שוב
וגם לא בהקשר של רגע, פשוט אעדכן אותם בכללי כמו שהצעת...

ממש תודה על התגובה
ותודה לך גם @ultracrepidam למרות שהיה לי קשה יותר לקבל את דבריך..
(קשה לי לחשוב על מצב שבו בין אדם למקום או לחברו סותרים, במיוחד שפה בכלל לא העלתי את הנקודה של בין אדם למקום
עוד יותר קשה לי לחשוב על מצב שבו בין אדם לחבירו פוגע בבין אדם לחבירו ממקום אחר)

ממש כל הכבוד לך שאת ככה משתדלת ומתאמצת בשביל חברות שלך ובשביל ה' זה ממש לא מובן מאליו

נ.ב את יכולה להגיד לכל אחת בפרטי שכמו שאת משתדלת לא לשמוע דברים רעים עליה מאחורי הגב ככה את לא רוצה שהיא תספר לך דברים רעים מאחורי הגב על חברות אחרות

ברור שאני אומרת, בא נאמר שאני מאמינה שהם גם לא עושות את זה מכוונה רעה, זה הרגל שנעשה טבע אצלן
זה נפלט להם, כשיש רצון לפרוק ולשתף(אנחנו מאד דברניות) וכשההסתכלות האוטומטית שלך על השני היא בצורה שלילית(נראה לי זה אפילו מתחיל מהסתכלות אוטומטית על עצמך בצורה שלילית- כי בד"כ הסיבה שהם מדברות רע זה או מרגשי נחיתות או מקינאה/ הרגשה של חיסרון בעצמן אם המקום שלהם עם עצמם היה שלם, לפחות יותר מעכשיו הם לא היו נפגעות מכל דבר קטן או משקעיות זמן בלהנמיך אחרים בכדי להגדיל את עצמן)

הייתי בעבר אומרת, בצורה עדינה אבל היה קשה לי לצאת נודניקית ובקורתית(למרות שעשיתי אתזה הכיי יפה ואוהב ולא מבקר)
אז פשוט הפסקתי ואני מקשיבה לכולם ויוצאת נחמדה ותהיתי בשבת אם זה בסדר.
אולי אם אכתוב הודעה כללית שהחלטתי להקפיד על זה יותר כמו שהצעת, לא בשעת מעשה, זה יעזור, אמן!



(תמיד מעניין אותי אם עלי הן לא מדברות אחת עם השניה בגלל שאני נחמדה לכולן או שהן כן מדברות וזה לא מעניין אותי/מעסיק אותי אז אני לא מרגישה אתזה.. כי גם חלק מהריכולים/לשון הרע שהן אומרות זה הרבה פעמים
"ההיא דיברה עלי לא יפה..." "זאתי כל היום מרכלת" "אי אפשר לספר לה דברים" וכאלה)


 

לגבי הפסקה הראשונה אני חושב שאת ממש ממש צודקת

לגבי הפסקה השניה אני לגמרי מבין אותך. בעזרת ה' שזה באמת יעזור, אמן! בהצלחה!

שזה ממש ממש מפריע לך.

וכדי לא להיכנס למצב של ויכוח אז לא להעיר- זה לשון הרע, אלא להגיד- אני ממש משתדלת לא לשמוע דברים רעים על אנשים ואני רוצה שלא נדבר על זה.

תראה מה שכתבתי בתגובה לבייניש למעלה

אני מבין את הגישה של "אם ההלכה אוסרת אז לא יכול להיות שאי אפשר"

אבל שוב, יש מקרים שבהם בין אדם לחברו אחד סותר בין אדם לחברו אחר, וצריך לבדוק מה נכון יותר.

 

לדוגמה, החפץ חיים מביא מקרה שאדם מדבר עם מישהו לשון הרע, והוא יודע שהאדם הזה צריך פשוט לפרוק ולספר למישהו. אז הוא מקשיב ויודע שאסור לו להאמין, אדם אחר יקשיב ויאמין. ואם הוא לא יספר לו, הוא יספר למישהו אחר. אז השמיעה היא לתועלת. ברור שצריך להיות סופר זהירים, כי הרבה פעמים זאת עצת היצר ותירוצים, אבל לפעמים זה השיקול הנכון.

לשון הרע לתועלת זה לא רק מותר, זה מצוה וחובה (וזאת הסיבה היחידה שזה מותר). אז בדיוק כמו שצריך לדעת מה אסור לדבר, צריך לדעת מתי מותר.

 

כשיש שיקולים רחבים יותר, כמו ששמיעת לשון הרע תהיה לא לתועלת, אבל מצד שני יש איסורים אחרים, חשוב להתייעץ עם מישהו שיכול להורות הלכה ולהכריע מה מבין השיקולים גובר.

בואו נסכם - לקראת נישואין וזוגיות







<צ>

של האדם עליו הן מדברות?

וגם אם כן זה יהיה לי די ברור...

בד"כ הן מדברות אחת על השניה/אנשים שאני ישר יזהה

ללמוד את הספר "חפץ חיים" (ואם אפשר גם את "שמירת הלשון") עד שתהיי בקיאה מהו באמת בגדר לשון הרע ומה לא ועוד שמפורט שם מתי מותר להישאר כשמדברים ומתי אסור ומתי אסור בכלל להתקרב לחברים כאלה... (אפילו שתגרם כתוצאה מכך הפסד ממוני)

צריך המון עזות דקדושה בנושא כיוון שהדבר שהאדם נבדל בו מהבהמה הוא יכולת הדיבור וביכולתו לרומם אותו עד אין קץ עם דיבורי תורה ויראת שמיים או להשפיל אותו מאוד עד שאמרו חז"ל שעוון זה שקול כנגד ג' עבירות חמורות...

העיקר- אין שום ייאוש! זו בעיה מורכבת מאוד שהמון צדיקים בדור מנסים להתמודד איתה והעיקר העולה על הכל הוא לקרוע את השמיים בתפילות...

יש עוד המון מה לכתוב אבל הכל כבר מפורש בספרים הנ"ל. לי נשאר רק לחזק ולעודד שכל הכבוד! ה' מתפאר בבת היקרה והנפלאה שלו שלא מוכנה לוותר על הקדושה שלה ומנסה למצא עצות איך בכל זאת מתקרבים למרות שהנקודת פתיחה שלה לא קלה בכלל. 

בהצלחה בהצלחה בהצלחה!!!

אכן, כתוב ש"עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם ותשעה נטלה האשה".
אמנם, דיבור באופן כללי הוא לא פסול, וזה האופי של האשה, שהיא יותר דברנית ויותר מוציאה את מה שהיא חושבת החוצה, בעוד שהרבה פעמים בנים, לדוגמא, משאירים בבטן וזה גורם הרבה פעמים למצוקות רגשיות וכו'...
יש יתרונות ויש חסרונות.
אך אחד מהחסרונות של דיבור יתר הוא העובדה שיכולים הרבה פעמים להימשך ללשון הרע ורכילות, אפילו ללא כוונה.
כדאי מאוד ללמוד "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון", ואפשר לראות משם על חשיבות נקיות השפה והדיבור, וכמה כוח יש בפה שלנו, עד שנאמר: "החיים והמוות ביד הלשון". (וואו, זה כבר נושא אחר על חשיבות הדיבור וכמה כוח יש בו, בהזדמנות אחרת...)
צריך לבחור את מילותינו בקפידה.
וכן, את צודקת לגבי כך שמי שמהנהן, אפילו שלא אמר מילה, יכול לעבור באיסור לשון הרע. (אם לדוגמא אדם שאל את פלוני איך אלמוני בתחום כזה וכזה שלא לצורך, מספיק שהוא מהנהן או קורץ או משהו כזה והוא עובר על איסור לשון הרע...).
במקרה שלך, את לא המספרת, אלא השומעת.
אז סליחה שאני ככה אומר דוגרי, ההלכה אומרת שאסור גם לשמוע איסור לשון הרע.
מספיק שאת שומעת, גם את לא מהנהת, זה אסור, ובאמת אפשר לראות שהדברים מתערבבים לך בראש ואת מקבלת בגלל השמיעה את הלשון הרע, פחות או יותר.
את יכולה לארגן "חבורה" בשמירת הלשון, ואפשר אפילו לעשות מן מבצע כזה עם צ'ופרים למשתתפים בעזרת המנהל/ת, וכך להעלות את המודעות לזה, וכן אפשר לעשות "יום שמירת הלשון" ולעשות לוח כזה של תעניות דיבור, שכל מי שלוקחת על עצמה לעשות תענית דיבור כותבת בלוח הזה וכו'...
ואפשר גם פשוט להגיד לאותה חברה שיושבת איתך ומספרת לשון הרע, שלא לספר את זה, ולשנות נושא באותו רגע.
ואם לא, והיא ממשיכה לדבר, אפילו שזה כואב, או לסתום אוזניים או להתרחק ולחכות שהיא תסיים לדבר את הלשון הרע.
כמובן, כל הדברים לא נכתבו ברוח שיפוטית חלילה, גם אנוכי חוטא בלשון הרע וכבר נאמר בגמרא: "וכולם בלשון הרע"-כולם עוברים על האיסור הזה, זה משהו שלצערינו הרב מצוי אצל כולם ואין ציבור/מגזר/קבוצה שנמלטה מהאיסור הזה, מי יותר ומי פחות.
אפשר גם לחלק/למכור צמידים של "לשון הרע לא מדבר אליי".
אל תתייאשי...!!
כל הכבוד לך שבאמת אכפת לך מהעניין הזה, את צריכה להראות להן מה דעתך בנושא וברגע שהן יראו שאת רצינית ובאמת חשוב לך הנושא, אולי הן יבינו ולפחות בנוכחתך יכבדו ולא ידברו לשון הרע..
בהצלחה רבה ממש...!!!
וכמובן, אין צורך לנתק קשר בדברים כאלו, מדובר על חטא די מצוי, ולא מנתקים קשר על דברים כאלו, ממש לא, מה שצריך זה לקרב ולאהוב ולהשיב בתשובה בעז"ה בקרוב...!!
יישר כוח ובהצלחה רבה ממש...!!

חברה לא אמורה לדבר על חברה אחרת

יש ספק- אין ספק. 

תלמדי את ההלכות... הן מפורטות עד המקרים הקטנים. ואת ממש נשמה טובה💗

אבא שלי ואחיו עלו מסוף כיתה יא לישיבה גבוהה. שם סיימו בגרויות מינימליות+מגמה.
זה היה לפני הרבה שנים, לא יודעת אם היום זה מעשי.
גם לקחת בחשבון שקשה להשקיע ב4-5 יחל וגם בישיבה גבוהה/הסדר. צריך לוותר על אחד מהם.

בקשר לישיבת הסדר צריך להתקשר ולשאול. כי לא מגייסים בכל גיל, ומדווחים עליך שם כשבפועל אתה רק שמיניסט.
שווה בדיקה.

בעניין החמש יח"ל, אני יותר בונה על הפסיכומטרי שלי

אישית אני לא חושב שזה מועיל, לא ראיתי הבדלים לטווח ארוך ולפעמים זה יכול גם להזיק.

אבל אני לא מכיר אותך בכלל, אז כדאי להתייעץ עם אנשים חכמים ומנוסים שמכירים אותך

בהצלחה!

כולם גבוהה בשיעור א׳

אבל זה לא קריטי, העניין הוא קפיצה משביעית לישיבה במטרה להמשיך במסלול הסדר

בכל מקרה מתחיילים ומתגייסים בשיעור ב׳.
הכוונה במה שאמרתי היא שכל ישיבת הסדר כמעט דורשת ששנה ראשונה התלמידים יהיו במסלול של גבוהה, שהאי אפשר להתגייס להסדר גם בשיעור ד׳ נראה לי

אם אתה מסוגל להשלים את הבגרויות - לך על זה. לגמרי.

לא לפחד מפערים בין השמיניסטים אלי?

ביכולות החברתיות שלך, אבל בכל מקרה ישיבה זה שלב חדש לכולם...

אתה יכול לנסות ללכת לשבו"ש ולראות איך זה מרגיש, אם אתה מפחד מהבחינה הזו.

תודה רבה!

אני זוכר פסקה שלמדתי בתור חמשוש (נראלי זה היה בשיעור) וממש אהבתי..
אבל יש פסקאות מסובכות, בטח בכיתה ט'.
אבל זה גם ענין של תרגול..

אולי כדאי לבקש הכוונה לפסקאות ספיציפיות, שהבחור לא יתייאש

ואפילו לבד. במקומות שמתקשים אפשר לדלג (כמאת כל פסקה זה נושא חדש) או להעזר במישהו שמבין

תלוי ביכולות וברקע שלו

שהרב כתב כדי להסביר לאחרים, כדי שיבינו, כך שיחסית הוא יותר קל מרוב ספרי הרב (ממליץ גם על "אגרות"- על אותו עיקרון-מה שנכתב להמון הרחב יותר יהיה יותר ברור.) מובן שעדיין יש דברים קשים, אשר לדלג או לשאול רב.

 

יש שם המון עקרונות חשובים ויסודות באמונה ומחשבת ישראל-כדאי ללמוד.

למה הרב צבי יהודה לימד את 'אורות' ולא את 'עין איה'?
שם הוא מדבר על נקודה שונה
אבל הרעיון שלא צריך לפחד ללמוד (ק"ו מאורות)

(גם בלי קשר זה הבנה חשובה, לא להישאר רק בעין אי"ה, אבל זה לא קשור לנושא)

אצלי בישיבה, שני חבר'ה בשיעור א' רצו ושאלו כמה רבנים.
הרב הכי מיקל אמר אמנם שאפשר אבל לא מת על הרעיון..
רב יותר מחמיר אמר שילמדו עם מישו משיעור ב או ג.
והיה גם רב שאמר שעין אי"ה בגיל הזה לומדים רק מפי רב...

וזה עם בחורים בש"א, אז ט-י ואפילו י"א... לאידע.
משער שפסקאות קלות פה ושם זה בסיידר

בנאדם רוצה ללמוד הרב קוק..
אם הוא מבין, שיהנה..

יכול רק לומר שאני כותב דברים שאמרו גדולים ממני וכאלה שמבינים פי 10 משנינו ברב זצ"ל..

הרב זצ"ל לא תמיד מובן למי שמספיק גדול ויש לו ידע מוקדם בספרים אחרים ובשלות מוחית מספקת דיו כדי להבין אותו, ואם בן אדם לא מבין את מה שהרב זצ"ל מלמד, אז א': זה מיותר ובזבוז זמן, ב': זה יכול להגיע לכך שלא שהוא יקרא סינית ואז זה בשבילו כמו טקסט בסינית ולא ישנה לו כלום, אלא שהוא יבין בצורה לא נכונה ולא את המשמעות שהרב זצ"ל התכוון אליה, ויכולות לצאת תקלות מכך, ויש אפילו מבוגרים שחוטאים בזה ומבינים את הרב זצ"ל ומציירים אותו כרצונם, למרות שהוא ממש לא היה כזה.
לדוגמא, מה שהרב זצ"ל דיבר על האנשים שמאבדים את ה"אני האמיתי שלהם" ו"משקים את הצמאים חומץ וכו'...".
אין זה אומר שצריך לקבל את הפגמים שלנו ולקבל את מי שאנחנו ואין הגדרה עצמית באמת וכו'...(עיין ערך הלהט"ב...), אלא להיות נאמן לעצמך ולהגיע בדרך שלך לעבוד את הקב"ה, לגלות את האות שלך בתורה, אבל לא חלילה שתעשה מה שבא לך ואם לא בא לך ללמוד תורה בכלל ולהסתובב ברחוב ובקניון כל היום במקום, הרב זצ"ל ממש לא אומר שיעשה את זה ויקשיב לעצת יצר הרע, אלא רק שצריך לתת לילד למצוא את דרכו בעבודת ה', את דרכו בחיים, כנאמר: "חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".
זה לדוגמא סילוף אחד של דברי הרב זצ"ל, ויש לי לצערי עוד דוגמאות, אבל נראה לי נסתפק בזה...
בקיצור, מה שבאתי להגיד, שיש מה להפסיד אם לא מבינים כראוי, ולכן אם לא מתאים באותו גיל/באותה רמת בשלות מוחית, כדאי לחכות קצת שיהיה מתאים.
וכמובן, אם לומדים עם חברותא בוגרת או עם רב, אפשר בעיקרון ללמוד דברים שסתם כך עדיף לא ללמוד לבד, אך גם בזה לא ללמוד הכל, יש דברים שלא יעזור, צריך שהמוח יהיה בשל מספיק בשביל להבין את זה, אך החשש לתקלה במקרה הזה הוא אכן יותר נמוך.
מקווה שעזרתי ויישר כוח...!!
נ.ב. לא דיברתי באופן ספציפי על עין אי"ה, דיברתי באופן כללי על ספרי הרב זצ"ל, ויכול להיות שעין אי"ה כן מתאים לגילאים האלו, רק אומר בכללי שזה לא פשוט ואם זה אכן לא מתאים אז לא כדאי.

אשריך!
זו תשובה גם ל@צ'יקטנה...

שכוייח גם לך...!!
אכן.

אבל אכן, אם אפשר עם מישהו מבוגר ויודע יותר, סביר שזה יעזור לו להבין יותר טוב.

 

אבל גם אם לא - מה שיבין יבין. מה שלא, "יתבשם"..

בעיקרון אני שמעתי שעין אי"ה ברכות א' וב' מתאים כבר מכיתה ט', כי זה יחסית קל ופשוט...
לגבי שאר עין אי"ה, לא יודע...
ולגבי שאר הספרים של הרב זצ"ל, כדאי רק לשמוע משיעורים או חברותות בוגרות, אחרת זה סתם יהיה לא מובן וחסר תוחלת, ואפילו יכול להזיק כי עלולים להבין לא נכון את הרב זצ"ל, ואין מטרה סתם ללמוד, צריך שתהיה מספיק בשלות מוחית בשביל ללמוד את הדברים של הרב זצ"ל.
מי שבאופן ספציפי חושב שהוא בוגר לגילו והמוח שלו כבר בשל לכך, יכול באמת להתייעץ עם רב ולראות אולי מתאים לו בגיל יותר מוקדם...
אבל מה שאמרתי זה באופן כללי, לא יודע באופן ספציפי באיזה גיל מה ומתי.
אבל שכוייח על השאלה...!!
שבוע טוב...!!

לילה לבן לפניי.

 

נ"ב

אני צאצא שלו. 

חוגג שנה בפורומים (שפתחתי כרטיס, לפני כן עקבתי קצת כסמוי).
תודה לכל מי שהביאני עד הלום(:
וברצינות, קיבלתי כאן כמה וכמה דברים טובים, שכוייח לכולם!

עוד מעט הולכת לישון

ועוד רגע השכמה

מה ההפך מאיגואיזם?
אידאליסטיות או אהבת הכל?

אם דגים לא רואים מים

ואנחנו לא רואים אויר

אבל אנחנו רואים מים,

דגים רואים אויר?

 

 

 

צירוף מקרים מעניין

משה טייטלבוים – ויקיפדיה

מאותה עיר, ויום הפטירה שלו הוא יום לפני (בהבדל של כמעט מאתיים שנה)

הייתה שבת ממש טובה בבסיס. שרנו מלא שירי שבת בסוף הארוחות, והייתה אווירה טובה

היו רציחות המוניות(בסדרי גודל ושיטתיות אחרים כמובן) אז למה שלא תהיה אפשרות לשואה שניה ולא דווקא ליהודים?

או האם תיתכן שואה בעולם לאיזשהו עם?

לפי אבשלום קור מלחמת העולם השנייה היא היחידה בה המטרה היתה מיעוטים של מדינות אחרות. רדיפות של יהודים תמיד היו אך רק בתוך הטריטוריה של אותה החברה.

אנחנו אמנם לא היינו המטרה היחידה להכחדה אבל כמיעוט אתני וכעם היינו היחידים.

כלומר לא היה בעבר לכן לא יהיה בעתיד כל ניסיון הכחדת עם זר

בארץ רק מחכים להזדמנות.

נשים והרמטכ"ל בעצמו הומוסקסואל ויצטרכו להכניס ערבים למוסד ולשב"כ ובכלל הם יתרבו פה וישלטו על יותר מחצי מהמדינה, אז אל תהיה כל כך בטוח שננצח.

אלא אם כן הם יקבלו החלטה אסטרטגית להתאבד

ליצנים.

אני אומר לך, לא משנה איזה ממשלה תהיה כאן שמאל או ימין. מי שידחוק את ישראל לפינה הזו של איום קיומי, יהפך לפנקייק עוד לפני שהוא יחשוב לבצע את זה

הם רואים את זה כחולשה והם יום אחד יכולים אפילו לקחת סיכוי להטיל את זה על ישראל, בתקווה שהעולם יגיב בצורה מאופקת כדי שלא להסלים את המצב כמו שהיא מגיבה עכשיו לפיתוח הגרעיני שלהם.

שזה בכלל לא תלוי בעולם, לישראל יש יכולת למכה שניה והעולם יודע טוב מאוד שאומה שנמצאת בצל הטראומה של השמדת העם לא תחשוב פעמיים לפני שהיא תשמיד את כולם מסביב בגדר ״תמות נפשי עם פלשתים..״ לכן הם גם לא כל כך מבסוטים מהדהירה של איראן לפצצה. הם פשוט חלוקים איתנו על הדרך לעצור אותה.

לגבי איראן ספציפית, אני לא יודע אם מותר לי לכתוב את זה כאן, אכתוב ברמז. ממידע מתוך המקום הרלוונטי, יהיה משהו שישנה את המשוואה בקרוב.

פעם זה היה לחזק ולהגן על היהודים בכל מחיר.

היום יותר ויותר אנשים לוקחים את הלקח מהשואה שצריך להגן על המיעוטים כמו להט"ב, ערבים, בדואים וסודנים, וכל זה מחליש אותנו.

לפעמיים האובר ערכים עלול להביא למצב שאתה שבוי שלהם בכל מחיר ולא משנה הנסיבות.

בכוח ובעזרת ים של כסף ושוחד לארגוני שמאל קיצוני. ובעזרת פמפום ושטיפת מוח של התשקורת. מעניין מה המטרה שמאחורי כל זה... האמנם חמלה בלבד?

חמלה, אכפתיות, הכלה ופלורליזם - מעניין להם את הגרביים.

זה נועד נטו לזרוע הרס וחורבן.

 

ומי אמר לי? האיפה ואיפה שלהם. באופן מובהק.

חדשים בכוח ובעזרת ים של כסף ושוחד לארגוני שמאל קיצוני. ובעזרת פמפום ושטיפת מוח של התשקורת. מעניין מה המטרה שמאחורי כל זה... האמנם חמלה בלבד?

לדעתי זה מקרה יחיד ומיוחד. לא היה כמוהו בעבר ולכן גם לא מסתבר שיהיה כמוהו שוב.

תלוי רק בנו. אנלא מבין מאיפה המסקנות שלך, סוריה?צפון קוריאה? סין? על מה אתה מדבר בנאדם.

ואם הסורים עושים שואה לעצמם אמנם אומר שהם הראשונים מבחינת יכולת אידאולוגית לעשות לנו שואה, אך אחרונים מבחינת יכולת פיזית לעשות לנו שואה

ולא מבחינה מעשית - שזו השאלה הפחות מעניינת והפחות חשובה אם תסלח לי. העולם כיום שותק מול עוולות מהסוג שציינתי, ולכן במקרה ההיפותטי של שואה שניה רח"ל זו התשובה שלי.

אם הייתי סופרות הייתי כותבת את כול הסיפורים המותקים האילו!

רק שאני לא זוכרת... 

ילדים קטנים זה מתיקות יש להם טוהר! ורצון אימתי!!

איזה יפה גם שהחינוך ממש חדר אליו...

פעם כולם באפיקומן ביקשו מלא מתנות וזה אתם יודעים אפיקומן וזה..

ואחיינית שלי ביקשה פרי!! אבל בעיניים נוצצת!! זה היה מזה מרגש!

ילדה בריאה

יש סיפור כזה, מזמן האר"י ז"ל, על מישהו מהאנוסים שהגיע לצפת, והיה שם חלות באורן הקדש, אחרי ששמע דרשה על לחם הפנים וזה נגע לליבו.

 

השמש היה לוקח בקביעות. עד שהרב "תפס" את היהודי מביא את החלות, והוכיח אותו על ההגשמה... וכו'.

ומסופר שהאר"י אמר לרב הזה, שמזמן החורבן לא היתה נחת כזו לפני הקב"ה...

ואוו זה מצמרר פיזית!

 

כמה שזה מרגש לראות, לשמוע  ולהתוודע לתמימות טהורה של אנשים טובים!

איזו מתיקות...!!
אמן...!!!
כמה תמימות, פשטות, זכות...
פשוט להיות מחובר לאבינו שבשמיים, פשוט להשלים עם המציאות בלי חשבונות, הלוואי עלינו...!!

נשמע לי ממש מוזר שמישהו הציע כזה דבר.. 

אלא כמו בפייסבוק שיש חברים...  סבבה הצלחתי.. (שיחות אישיות,מקש ימני ויש אפשרות "הוסף חבר")

במובן הטכני של התנהלות הפורומים