פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 313)

אני אוהבת את התחושה החמימה הזו, כשאדם עושה פאדיחה ועוזב את החדר, ויש הסכמה שבשתיקה בין הנותרים שאין טעם לרכל עליו כי פאדיחות קורות לכולם ושיחה חסרת טעם על האדם לא תוסיף כלום לאף אחד.

תודה שאתה מזכיר את זה. תמיד זה טוב ועכשיו בתקופה הזו עוד יותר. 

אבל עליו לא תשמעו בחדשות *אזהרת טריגר* - צעירים מעל עשרים

תודה רבה!

יש מה שכתוב בספרים.. אני מבקש שיענו לפי מה שחכמים לימדו אותנו

בזה העולם.
זה לא נסיון אחד אלא נסיון שמעמיק והולך.
מי שלא מכיר את עצמו באמת, אין לו סיכוי לעמוד בנסיון הזה.

ממש דברים הפוכים בין בני-אדם.
הספה"ק נותנים סימן שזה הדבר שהיצר שלך הכי מושך אותך אליו. אבל זה יותר עמוק.
לכן אדם צריך לפתח מודעות עצמית ואישית.

אם יש מצב שאדם הכיר מה הניסיון שלו,

אבל הרבה דברים בחיים הוא עשה מאילוץ ולא מה שבדיוק מתאים לאופי שלו. 

נראה לי שאלו החיים של רוב בני האדם - אפילו צדיקים אם אני לא טועה.

 

אני שואל על הבדל בין מצב כזה, לבין אחד שממש הצליח לחיות בצורה שמיצתה את הפוטנציאל שלו בכל תחום.

האמתי וזה יהיה ניכר באופי שלו בכל מעשיו ובחירותיו בחיים.

בתי ספר לוקחים מורים למה שהם צריכים, ולא לפי מה שהמורים למדו...

אבל יש הרבה מקצועות בבית ספר

שכבר לא חוששים לחמץ שעבר עליו הפסח

עד ר"ח תמוז בערך יש חופשי על הבר.

ויותר מזה: יש כאלו שמכניסים למחסן, ומוציאים שוב בסביבות אלול - כשאנשים כבר לא ממש בודקים....

 

אין מנוס מלבדוק תאריך ייצור או לדרוש תעודה.

והביאו לנו כשרות לפסח של שנת תשעט..

אלא אם כן יש כשרות (לרוב אני קונה במקום עם כשרות גם מוצרים סגורים)

 

מספר חדשים אחרי פסח כבר לא בודק

 

כי אז כל מה שתקנה נמכר לגוי

מקווה שתרגמתי נכון...

למרות שעכשיו כשהוא מתרפא בעצי אשירה זה לא עבודה זרה ממש, כי הוא עוד לא עבד להם
אבל בכל זאת הוא נהנה, ויש בזה לאו של "לא ידבק בידך מאומה מן החרם" שזה לאו שהוא על ע"ז

אבל איסורין טובא דאיכא בעבודה זרה דילפינן בהו מלאו דלפני עור לא תתן מכשול, ליתנהו בכלל אביזרהא דעבודה זרה ליהרג עליהם, כיון דלאו דלפני עיוור אינו מיוחד בעבודה זרה ממש, דבכלהו מצות נמי איתיה.

אבל איסורים רבים שיש בעבודה זרה, שנלמדים מהלאו 'לפני עיוור לא תתן מכשול', אינם בכלל 'אביזרי עבודה זרה' ליהרג עליהם. מכיוון שהלאו של 'לפני עיוור' אינו מיוחד לעבודה זרה ממש, שהרי הוא קיים גם בשאר המצוות.

(עבודה זרה היא איסור מיוחד, שפיקוח נפש לא דוחה אותו.

בעל ספר החינוך אומר שלא רק עבודה זרה ממש דוחה פיקוח נפש, אלא גם כל האיסורים שמיוחדים לעבודה זרה. למשל הנאה מעבודה זרה, שנלמדת מהפסוק 'ולא ידבק בידך מאומה מן החרם'.

אבל איסורים כלליים כמו 'לפני עיוור לא תתן מכשול', גם כשהם נוגעים לעבודה זרה, כן נדחים מפני פיקוח נפש)

יוטיוב: אם אהבת את זה כנראה שתאהבי

גם את זה:

 

 

 

 

 

 

משנקרא: אמת חותכתת

אני אוהבת את הסיפורים שהוא מביא חח

חזק!

סיפור עם פאנץ׳ מטורף

כן הסיפורים שלו אחד אחד לא מהעולם הזה... )

גם זה מפוצץ..  מדהים.

מנפלאות ההשגחה..! 

אבל משיעורים ששמעתי מהרב מנשה וינר מישיבת מעלות

 

הוא אומר שהם היו תאומים זהים (כולל הקול!!) למעט השערות על הידיים.

 

אחרת אין שום אפשרות שיעקב היה מצליח לעבוד על יצחק. 

 

(תנסה לדמיין את הסיטואצייה, שבה יצחק שואל את יעקוב - מי אתה בני - ויעקב עונה בקול צייצני - אנוכי עשיו בכורך)

 

ברור שהם היו בעלי אותו קול, ההבדל היה בבחירת המילים , וכו

"הקול קול יעקב" משמע שהיו להם קולות שונים/שהוא הבדיל, מעניין

המכבדת יותר של יעקב, מול המזלזלת של עשיו

חייבים להסביר כך, שמדובר באמת בבחירת המילים..
יישר כוח על החידוש...!!
והסיבה פשוטה וניתנת להסבר, אנסה להסביר קצת את העניין...
כתוב בלידתם של יצחק ועשיו כך:
"ויאהב יצחק את עשיו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב"..
ניתן לשים לב להבדל בין אהבת יצחק לעשיו לאהבת רבקה ליעקב, יש כמה, אבל הבדל בולט הוא שאהבת יצחק לעשיו תלויה בדבר, כתוב בפסוק סיבה לאהבה, "כי ציד בפיו", ואילו האהבה של רבקה אינה תלויה בדבר, לא מוזכרת סיבה בפסוק, פשוט כתוב: "ורבקה אוהבת את יעקב".
מדוע, אם כן, יש סיבה לאהבה של יצחק לעשיו לעומת האהבה של רבקה ליעקב שאינה תלויה בדבר...?
התשובה היא שעשיו הוא היה ייצוג של חומריוּת, הטבע בשיא התגלמותו, שהרי קוראים לו עשיו משום שהיה כבר בלידתו: "עשוי" ומוכן לחיים, גבר צעיר שכבר היה עם הרבה שיער. ואילו יעקב היה יותר עדין נפש, היה מתואר בתור "איש תם יושב אוהלים", אחד שנמצא עם אמו בבית, לומד תורה ומבשל במטבח, לא אחד שיוצא לשדה לצוד כמו עשיו.
ולפני שאמשיך, רק אומר שיצחק לא היה טיפש, הוא ידע שיעקב צדיק לעומת עשיו שלא היה הכי צדיק בעולם, אך למרות זאת הייתה סיבה שהוא אהב אותו.
כתוב ברש"י שעשיו היה עובד על יצחק, רש"י ד"ה "בפיו": "כתרגומו בפיו של יצחק ומדרשו בפיו של עשו שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו"
ועל פסוק שלפני כן רש"י אומר על המילים "יודע ציד" כך: "צוד ולרמות את אביו בפיו ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן כסבור אביו שהוא מדקדק במצות".
אולם, עדיין לא נאמר שיצחק היה טיפש, ותיכף אסביר איך עדיין זה מסתדר עם פירוש רש"י הקדוש.
אז ככה, יצחק ידע שעשיו הוא חומרי, לעומת יעקב שהוא רוחני, אך הוא עדיין בחר "להשקיע" בעשיו. מדוע...? משום שיצחק ראה בעיני רוחו לעתיד לבוא את כל כוחותיו של עשיו החומריים, כוחות עצומים ונשגבים, שבאים לידי ביטוי בקודש, הוא רצה שהוא ינתב אותם אל הקודש, ולכן הוא בחר להשקיע בו, וחשב שאולי בזכות זה עשיו בסופו של דבר יחזור בתשובה וינתב את כוחותיו לטוב.
שמעתי על זה שיעור, יש מחלוקת האם בזה יצחק טעה ורבקה צדקה או ההיפך, לא משנה כרגע, לא נלאה בדברים.
בקיצור, אז כאשר יעקב מגיע לעשיו לבוש בבגדי החמודות של עשיו ועל ידיו ועל חלקת צואריו יש עורות גדיי עיזים, הוא פתאום מדבר בשפה העדינה של יעקב, ולא בשפת רחוב של עשיו, בהתחלה יצחק לא מאמין כמובן ומממש את ידיו, אך כאשר הוא מממש את ידיו הוא אומר לעצמו: "אולי עשיו השתנה וחזוני התגשם, אולי סוף סוף הוא התחיל לדבר כמו יעקב" ואז הוא בא לברך אותו בכל לבבו, עד אשר מתגלה איפוא שמדובר היה ביעקב.
והוכחה פשוטה לדבר הוא שאפשר לראות את ההבדל הפשוט בין דברי יעקב לדברי עשיו, דברי יעקב הם כאלו: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ: וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל בְּנוֹ מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה ה' אֱ-לֹקיךָ לְפָנָי", ולעומת זאת דברי עשיו הם: "וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבֻר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ".
יש עוד הבדלים, אבל ההבדל העיקרי הוא שבדברי יעקב מופיע שם ה', ואילו בדברי עשיו לא.
וזו הוכחה פשוטה לפי דעתי..
ודו"ק.
וצ"ע.
@נשמה כללית (לא עובד לי התיוג, אשמח אם מישהו יתייג...שכוייח)

 

אבל למה בכל זאת התורה בחרה להשתמש במילה 'קול' ולא 'שפת יעקב' או 'דיבור יעקב'?

זה הגיוני שגם השפה הייתה שונה והפירושים נפלאים אבל לא הבנתי איך זה מוכיח שהקול היה זהה בעוד שפשט הפסוק המפורש "הקול קול יעקב"

אך עדיין חושב כך, ויש לי הוכחה שנראה לי די מספקת...

 

“ויִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו”: אמרו חז”ל בזמן שהקול קול יעקב אין הידיים ידי עשו ובזמן שאין הקול קול יעקב אז והידיים ידי עשו, כלומר בשעה שקולו של יעקב נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אז אין ידיו של עשו יכולות לשלוט, ובזמן שאין קולו של יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אז עשו יכול לשלוט בידיו, יש להבין מנין לחז”ל להוסיף בפסוק את המילה “אין” ולדרוש בזמן שאין הקול קול יעקב אז והידיים ידי עשו הרי בפסוק לא כתוב כלל תיבת אין ואדרבה משמע להיפך שהקול קול יעקב והידיים ידי עשו באותו זמן .

הנה נאמר במדרש על פסוק זה “בזמן שהקול קול יעקב נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות אין הידיים ידי עשו שולטות בכם” והקשה הגר”א ז”ל מוילנא הרי לפי זה  היה צריך להיות כתוב “הקול קול יעקב ואין הידיים ידי עשו” ואילו מלשון הכתוב נראה שאף על פי שהקול קול יעקב מ”מ הידיים ידי עשו, ותירץ שבתורה נכתבה מלה זו חסרה “הקל” בלי האות וא”ו כלומר כאשר קול התורה הוא חלש וחסר, או אז ידי עשו שולטות אבל כאשר קול יעקב הוא מלא בלי הקלה וחולשה אז אין הידיים ידי עשו שולטות בכם.

אצרף קישור שממנו נלקחו הדברים (הבאתי את זה כמובן בעיקר בשביל המקור מדברי חז"ל לגבי המילים הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו):
פרשת תולדות | הרב יגאל שריקי

שמדובר על לימוד התורה, ולא על קול כפשוטו, ועל כן גם בעניין הנ"ל מדובר על תרבות הדיבור שלו, על כך שהוא מזכיר את שם ה' (היו שם עוד שינויים, השפה שלו הייתה יותר עדינה ופחות כגסה, כי כידוע התורה מעדנת את האדם...).

וכך כותב הרשב"ם- לפי שתאומים היו היה קולם דומה קצת זה לזה ולכך טעה יצחק בקולו מאחר שמצאו איש שער על צווארו

למדתי על זה בהקשר של היריון תאומים חח

ששניהם היו באותה שליה

וזה גם מסביר למה יעקב אחז בעקב עשו

"ופליאה גדולה היתה זאת הלידה בעבור שכל בן אדם יוצא בשליא שהיא מכסה עליו והנה שתי השליות נפתחו רגע אחד:"

 

זה לא אומר שהם לא היו תאומים זהים לשיטתו כי ייתכן שנפרדו בשלב מוקדם

אבל כן נראה שיש איזו מחלוקת במה היה שם בדיוק

אני זוכר שגם קראתי איפשהו שלא עשו לו מילה כי הדם לא נבלע באיברים.. משהו כזה.

 

תודה על ההארה!! 

ואחרי כן יצא אחיו וגו'" - שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו בדין היה אוחז בו לעכבו יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשו מן השניה צא ולמד משפופרת שפיה קצרה תן בה שתי אבנים זו תחת זו הנכנסת ראשונה תצא אחרונה והנכנסת אחרונה תצא ראשונה נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה ויפטור את רחמה ויטול את הבכורה מן הדין.



לפי המדרש שרשי מביא, הם אחים לא זהים שנוצרו משני תאי זרע שונים (ושתי ביציות שונות)

מי שנולד מטיפת זרע שונה (ולכן בהכרח מביצית שונה) הוא לא תאום זהה

ובמהלך הימים הראשונים של ההריון, העובר (שעוד לא ממש נקרא עובר בשלב הזה) מתפצל לשני עוברים שונים.

הם חולקים בדיוק את אותו DNA, אבל לא את אותה טביעת אצבע 🤭

כתבתי שזה לא הפשט, ובנוסף - יש גם דרש האומר את ההפך

לא כתוב שהם היו זהים, ולא כתוב שהיו לא זהים.

 

לפסוק ביידענות כאילו זו עובדה מוגמרת, לא נראה לי נכון.

"זה לא הפשט" זה במשמעות קצת שונה משלך..
אז אנחנו לא חולקים

זה נכון גם לגבי השעירות?

מעניין

בשיר השירים כתוב "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה. רֹאשׁוֹ, כֶּתֶם פָּז; קְוֻצּוֹתָיו, תַּלְתַּלִּים, שְׁחֹרוֹת, כָּעוֹרֵב"- איך יתכן שהוא ג'ינג'י וגם בעל תלתלים שחורים?

אז בעל הדעת מקרא מפרש שאדמוני זה בעל סומק, וצבע השיער לא נכתב. (וזה נכון גם לדוד המלך)

 

מה שאני זוכרת מ"חווה לא אכלה תפוח"- ספר ממש מומלץ, כדאי לקנות ולא להשאיל (כמו שעשיתי לצערי) שכדי שהיה אותו בשלוף.

אמרתי אדום

אמורים לעזור לך שמה אם זה ולהגיד אותך.

אל תאמין לזה בחיאת

תחשוב על דברים טובים

החיים שלך גדולים וזה חרטא

יש לאפליקציה הזו טכניקות קבועות כמו נפילת הלחיים וזה לא בהכרח מה שהגוף שלך עובר/יעבור.
השתמשתי באפליקציה הזו מתוך סקרנות. הפכתי את עצמי ל"ילדה" וזה ממש לא היה דומה לתמונות שלי בילדותי.

ועקרונית את יכולה להגיע למצב של הנאה מדיבורים סתם אבל לא להיות תלויה בהם, ואז תוכלי להשתמש בזה ככלי לחזק ולפתח חברות וכן לסייע לחברות שלך להשתחרר ולהפיג מתחים וכדומה, שאלו בוודאי ערכים.

גם לי הלימוד גרם להרבה מחשבות והרבה ייסורי מצפון או הרבה תביעה עצמית כזה

של כמה אפשר להגיע ולהשיג וכמה צריך להזהר וכאילו אתה אומר רגע אנחנו חיים פה בעולם

ואין לי את האפשרות הזאת להשתלם כמו מה שאולי נדרש או מה שכדאי....

או שלדוג' אתה נחשף לכל הכאב הרוחני שיש בעולם 

הצער שיש לקב"ה ממי שלא לומד תורה

והצער שיש על אנשים שלא שומרים שבת

והצניעות 

והשכינה

וזה צער שלא פוסק

כאילו רגעע מה

באנו לכאן כדי לבכות?

קיצר זה לא פשוט

שנכנסים לזה לפעמים זה גורם לאיזה שקיעה לתוך איזה עולם מלא בכאב וצער...

ככה לפחות אני הרגשתי...

היו רגעים מתוקים זה לא שלא, וזה ממלא מבפנים מאוד

אבל זה גם מאוד דורש ומחייב כזה

כתבתי בקצרה אבל בעיקרון זה הרבה יותר מזה... 

זה מאוד דורש ומחייב כזה ו...? 

 

אכתוב שוב אולי יותר בפירוט

הרגשתי אצלי שהכניסה לעולם הרוחני אם זה דרך התבוננות או לימוד או תפילה 

מאוד משפיעה על המחשבה והרגשות 

מצד אחד יש דחף להתקדם ולהתעלות יותר ויש הרבה סיפוק ושמחה

מצד שני יש הרבה כאב על המקום הנוכחי, על הריחוק מה', על הצורך להתקדם יותר ולא באמת להצליח

זה אולי בעצם כיסופים, שהם מצד אחד מתוקים מצד שני כואבים 

להכנס לעולם הרוחני זה במידה מסוימת לוותר על חיות העולם הזה... ובתור אישה (אולי גם לגבר...) זה יוצר הרבה קונפלקטים 

וזה לא רק הכאב על המקום שלי, פתאום נכנס לך כאב של כל מי שמסביבך...

ואם אתה יודע שלתפילה יש הרבה כח, ולכל עשיה רוחנית יש הרבה השפעה אז אתה מתבאס שאתה לא יכול לעשות יותר 

או שאין לי מספיק כלים לרצון הגדול שהוא מתגבר ככל שיותר נכנסים לרוחניות

ויש מחשבות על מה בעצם העולם הזה, ומה עניין כל הסבל, או מה עניין של מוות, ותיקונים וחשבונות וכו'

 

 

 

הדרגה הבאה היא עם החיים ולא מתנתקת מהם אז קל איתה יותר איתה בחיים

זה לא רק ניתוק מול חיבור לחיים

יש הרבה טווח באמצע שכולל איתו הרבה רגשות ומחשבות והתנהגויות מסוימות

וזה גם מאוד תלוי אופי או סוג נשמה

אנשים שנהנים מדברים רוחניים בלי קשר לדת, זה החיבור שלהם לחיים! דרך הרוחניות שיש לעולם להציע

וזה לא אומר עכשיו שיש ניתוק מאוכל ושתיה והנאות אחרות של החיים... פשוט המינונים שונים והרגשת הסיפוק שונה

 

מצד אחד הניתוק ומצד שני הכאב שאם את שואלת אותי הם לא על אותו ציר בכלל והכאב כן מעיד על חיבור לחיים... הניתוק הפוך- הוא רצון להיות שרויים כל הזמן בצל מקור הטוב והאמת, לידו הכל מתגמד 

 

מה שאת מתארת: "ואם אתה יודע שלתפילה יש הרבה כח, ולכל עשיה רוחנית יש הרבה השפעה אז אתה מתבאס שאתה לא יכול לעשות יותר/ או שאין לי מספיק כלים לרצון הגדול שהוא מתגבר ככל שיותר נכנסים לרוחניות" דווקא נראה לי נובע מלימוד שלא מספיק מחובר לידיעה הזאת... כי לדוגמא מי שיודע כמה שלתפילה יש כוח- הוא מתפלל בכל הכוונה! ולכל עשיה רוחנית יש השפעה- הוא מתחיל לשים לב לכל מעשה קטן... לכל רצון... אין מספיק כלים זו הרגשה שנובעת מחיבור לחיים ולא להיפך... 

השאלה מה אתה עושה עם הלימוד... את נראה לי ישר מנסה לחבר אותו לחיים, ואני הפוך- אני צריכה להוריד אותו אחרי שהכל נראה דבש ואז מסתבר שזה לא בדיוק ככה ואנחנו בני אדם🙃 

*זה נראה לי הרבה יותר עמוק אבל זה מה שהבנתי מזה עכשיו... 

מה את אומרת?...

לא חושבת שזה סותר

כי הלימוד מצד אחד מגביר את החשיבות שאתה נותן למצוות ולתפילה ולכוונה שאתם שם בהם...

אבל מצד שני מגביר את הרצון לגדול ולהתקדם ובעניין הזה לא תמיד באמת זה מתאפשר...

 

וזה מעניין מה שאת אומרת, לא חשבתי על זה בהקשר של החיבור לחיים... את אולי מתכוונת לפרקטיקה בעצם?

כאילו איך ליישם את הלימוד בחיים... 

 

שכשמבינים מה הערך של המחשבות הדיבורים והמעשים שלנו, זה צריך לגרום לנו להשתמש בהם המון. לטובה.
הדיבור הוא דרך להתחבר למי שסביבנו. החיבור הזה הוא חשוב מאוד. הוא מחזק את שני הצדדים. זה לא סתם.
שמירת הלשון היא מדברים לא טובים. מלדבר בגנות אחרים וכדומה. אבל אחרי ששומרים אותה מהרע, צריך גם להשתמש בה להרבות אהבה ואחווה, להרבות דעת ושאר דברים טובים.

משה התחיל ואמר לא איש דברים אנכי. ובסוף זכה לאלה הדברים אשר דבר משה. בהצלחה

שאם אני לא טועה בנו של החפץ חיים בעצמו העיד שאביו היה מרבה לדבר עם אנשים, ועם זאת היה מדקדק בהלכות שמירת הלשון.
הדיבור הוא אכן הדרך לחבר בין אנשים, בין מחשבות ובין לבבות. גם אם זה דיבור 'כתוב'. עצם הדיבור מחבר.

ויש ציטוט שעלה לי לראש והלכתי לחפש את המקור ומתברר שהוא נאמר בשמה של אלינור רוזוולט
"מוחות גדולים משוחחים על רעיונות, מוחות ממוצעים משוחחים על ארועים, מוחות קטנים משוחחים על אנשים."

העניין הוא איפה אנחנו מניחים את הדיבורים שלנו, כי הם מעידים גם על איפה מונחות המחשבות שלנו ולאן יובילו בהמשך המעשים. ובאופן כללי אני חושבת שנקודה נוספת שצריכה להוביל אותנו בחיים, לא פחות מהרצון להתעלות, היא השאלה מה יהיה נכון ולא יכניס ללחץ פנימי שלא נכון ורק עלול להרחיק אותנו מהחיבור לטבעיות של החיים ומהשמחה בעבודת ה'.


@הרמוניה

ו @הרמוניה
בגרסה אחרת של המשפט המקורי השתמשו במילה אנשים במקום מוחות. בעיניי המילה אנשים יוצרת הכללה מסויימת של כל הכוחות שקיימים באדם, והמילה מוחות מתמקדת בעיקר בשורש של כל שאר הדברים הנפעלים כתוצאה מדרך חשיבה מסויימת. אם רגשות, אם פרשנויות, אם דיבורים ואם מעשים.
אם אנסה רגע להעמיק את ההתייחסות למשפט, אפשר לומר שהתארים גדול, בינוני וקטן נוגעים בעצם למידת ההרחבה והצמצום של המח החושב. היכולת להתעסק ברעיון ולפתח אותו מעיד על רוחב מחשבה מסויים במרחב ללא גבולות. התייחסות לאירועים ספציפיים שקרו או עתידים לקרות היא צמצום למימד של מקום וזמן.
לשוחח על אנשים זה כבר מקום שמצטמצם מאוד. ואם הבנתי נכון, התיאור שמתייחס למוחות קטנים מתאר אנשים שמשוחחים על אנשים אחרים, ולא בעבור תכלית מסויימת אלא סתם לדבר על אנשים.
מקווה שיותר ברור עכשיו.

וזה קורה בגלל שכולנו פוחדים שתעלי אותנו עלה מוקד (שמרת את סקילה להכחשת התעוררות)

כי עדיין לא הלכתי לישון.
לא עייף, אבל חפץ לישון.
השארתי לך כדי לא לקחת את התפקיד.
כמו אמא טובה.

כי עבדתי.

והולכת לישון, כי מחר עובדת שוב מוקדם.

לא כזה עייפה, אבל אני לא אזכור את זה מחר בבוקר אז הולכת לישון עכשיו.

לילה טוב כולם,
ושנצליח לקום בזמן.

ליל מנוחה ✨

כי שנצתי
לא עייפה בכלל
אבל צריכה לקום מחר מוקדם

וצריך שמישו ייקח אחריות..

ונגנבת מההיסטריה מכל שיעול בימינו
כמעט הכניסו אותי לבידוד עכשיו 😨

כי היה שמח היום ברוך ה'
רק עכשיו סיימנו

יש לי בצפר מחרררררר

צריך לקום ב6:35 אוףףףףף

תודה לעונים

של ג׳וקים ואיזה סוג של הדברה

מקום לישון

מוזמן לבוא לקחת אותם, @חיות צבעונית מסכימה לך לקחת את כולם.

חח איככ

אפשר לבוא עכשיו?

נגד כל הג'וקים האפשריים. אלוקים שיעזור איזה מפלצתעכביש היה שם
זה היה לפני כמעט 10 חודשים ותהיתי לעצמי אם צריך לעשות כל שנה.

עצם קיומה של המערכת לא רק שלא סותר את הקריאה להשתחרר מהעול העצמי, אלא מדרבן אותה. שהרי במערכת נעשה שימוש על מנת לקחת ממך את החופש הזה.

מי רוצה לקחת ממני את החופש הזה?

התרגלת כל כך לצורת החשיבה הזו שאתה אפילו לא יכול לשים עליהם את האצבע

ומי הם?
אתה יכול לשים עליהם את היד?

אבל אתה רוצה שאני אדבר על המערכות. שמקיפות את כולנו.


לא למדת לראות אותם. להיזהר מהם. אבל הם ישנם

אתה מדבר שטויות וברמזים כדי שיראה כאילו אתה חכם.

אני לא מכיר את אלו שלך.
זה היה הרבה יותר קל אם כן.

אבל בגדול? אלו יכולים להיות ההורים שלך, המורים שלך, הבחורה שאתה יוצא איתה לדייט, הפקיד בבנק, כמעט כל מי שאתה מכיר.

שהם שולטים בי?

אבל בהחלט באחריותנו הבלעדית לבחור איך להתמודד איתם, ואם אנחנו מתמודדים איתם בצורה מסויימת שגויה
האחריות הבלעדית היא עלינו.

זה יותר הגנם אבל עדיין נקרא אבטש..

גיזרתנו!

הגעת לכאן שבוע שעבר כשהקפצנו כוחות?

אבל יכול לשלוח לך תמונות משם

איזה איזור יפה זה

יפה וקפוא

כבר עבר כמעט חצי..

איפה אתה בכללי

(אם יורשה לי כמובן)

אוגדה 98
עדיף לא לכתוב באינטרנט באיזה תפקיד

וואלה יפה אחי
תענוג גדול

כמה הוא היה בנאדם לפני שנהיה קצין.
לי היה קצין אחד שהיה נשמה טובה מארץ הנשמות. אבל הוא די יחיד בסדום..

ואולי אחרי שיתאזרחו הם יחזרו אלינו.

תהיה חזק חציל! ותודה שאתה שומר עלינו!