מרגישה משועממת..
וכמאמר השיר "החיים מידי קצרים בשביל לחיות אותם בערך.."
איך אתם מנצלים את החייים שלכם בצורה טובה? (כמובן מי שהוא מרגיש שהוא מנצל אותם וכו'..ומגשים את עצמו..)
תודה מראש על התשובות..
שאלה שמעסיקה אותי לתקופות ארוכות לימים שלא נגמרים....
מה אומרים?
וכן אני נשואה, יש לי 2 ילדים, ואני עובדת בהוראה...
איזה יום חסדי ה'
איזה שילוב של יארצייטים, כמה גדוילים יחד..
אגב, י' או יא'?
מהאתר של משה נחמני, שמראה את הקשר שלהם ליהדות.
@חסדי הים, תראה את הקישור הראשון..
https://religious-zionism.blogspot.com/2020/06/blog-post_37.html
https://religious-zionism.blogspot.com/2020/12/blog-post_17.html
https://religious-zionism.blogspot.com/2020/08/blog-post.html
שאחרי הרוגוצ'ובר, האבני נזר וחידושי הרי"מ, המתנגדים הבינו שהחסידים בסדר..
מכיר משהו כזה?
אולי מישהו אחר אמר את זה
על הראגאצ'ובר כבר כתבתי כאן בעבר, זעיר פה זעיר שם, ויכלה הזמן ושבחיו לא יכלו.
זה באמת יום שמרכז בו ענקי ענקי עולם. ויש עוד אחד שפטר כהיום הזה ששכחת להזכיר:
הלא הוא הרש"ש (ר' שמואל שטראשון) שידוע בהגהותיו המבריקות על הש"ס, וכמו כן כתב הערות על המדרשים, על השו"ע, על הטורי אבן, וחיבר עוד ספרים (בין היתר בדקדוק).
יחסית לגודלו, הוא כזה נחבא אל הכלים תמיד אי שם בסוף הספרים עם הערות מרוכזות ומתומצתות, אבל יש שם יהלומים.
קצר. תכליתי. חד. את הבקיאות שלו הוא תמיד מראה כלאחר יד.
ואני כמעט בטוח שראיתי את הגהותיו על הרמב"ם.
את הפרט הזה שלמד אצל החיי אדם לא ידעתי (רק עכשיו ראיתי בויקי. אם כי הניסוח שם די מעורפל). מה שמעניין הוא שלמיעוט ידיעתי, בכתביו הוא כמעט ולא מזכיר את רבותיו.
עם הדוגמה לאיזה פלפול וכו'.
אני אנסה להסביר את דבריו בקצרה ממש. - ניסיון בתקווה לאיכותי
(זה גם יוצא פרשת השבוע).
הרי זה שרשור שנפתח בעקבות פוסט אחר שבו ניתחת קצת את הרוגוצ'ובער ודרכו..
אז אם תמצא את ההיא יהיה בכלל נהדר.
רגע של אור כשמו הוא (:
יהודי פשוט.אחרונה
מבקש אמונהורוצה לכוון למצוות ואהבת לרעך כמוך וערבות הדדית
ועכשיו שאני רואה את הברכה של הרב חיים יוסף בכלל אני רצה חח
26 ילדים זה בטח לא קל
תהיי חזקה 
מרגישה ליטוואקית של החיים עם הפירוק השכלי הזה (צוחק)
כשאמרו "בעיות בפוריות".
כמו מכונת משקאות שפתאום לא מפסיקה להוציא לך פחיות חחח
יש מנעד רחב של רמת אחריות, וממילא של רמת האשמה.
וכמובן יתכן שיהיו כמה אחראים, וממילא כמה אשמים.
זה במובן האובייקטיבי.
במובן הסובייקטיבי יש 'רגשות אשם', שזה כבר התחושות האישיות המצפוניות של כל אדם בנוגע לרמת מעורבותו בדבר שלילי כלשהו, וגם הן משתנות לפי האדם.
כמו במקרה הראשון, שאז אלו שתי אשמות שונות:
הגנב מאושם בגניבה. וזהו, כבר נעשה המעשה. לאחר הגניבה יש חובה מוסרית למי שיודע לדווח. ומי שלא דיווח מואשם במעשה שלילי אחר של חוסר דיווח.
לגבי המקרה השני - זאת דילמה שכבר חז"ל התחבטו בה ב"הכוהו עשרה כאחד ואין בכל אחד כדי להמיתו". אבל הדילמה קיימת רק במובן הפלילי-המשפטי שבו צריך רף מסויים כדי לענוש על עבירה, כמו בדוגמא הנ"ל - הכאה שיש בה כדי מיתה (והנפק"מ - מי יהיה חייב מיתה), ולא במישור המוסרי שברור הוא שכולם שותפים ואחראים לדבר עבירה.
כך גם בדוגמא השלישית - שותף פסיבי אחראי ברמה המוסרית על המעשה. אך יתכן שבמישור הפלילי-המשפטי ייקבע רף אחר לרמת מעורבות שיש בה כדי להעניש.
אינו רוצח (לפי צד אחד).
לגבי הסיפא - הוא לא גנב ולכן א"א לקרוא לו גנב, אבל הוא אשם בגניבה. שוב, אני לא כ"כ מצליח להבין האם אתה שואל לפי המישור המשפטי או המוסרי (ובכלל אני לא מבין לאן אתה חותר, ומה מפריע לך). כי מבחינה משפטית, לפי החוק ההלכתי למשל, ברור שיש פער גדול בין גרימה למעשה ('גרמא') לבין עשייתו. ולכן המשאיר בית חבירו יהיה פטור מכיון שהוא רק גרם לנזק, אך הגנב יהיה חייב כי הוא עשה מעשה בפועל. אני מניח שיש מערכות חוקים אחרות עם הגדרות אחרות, אבל שוב, ההגדרות הן רק תבניות לשם קביעת רף ענישה.
היא מושג מושאל למה שכתבת בסוף - אשמה בצער. לא בפשע. יש לו אחריות על זה שהוא עכשיו יושב ומיצר. הוא טיפש, והפושע רשע ואשם.
נושא טעון לפניך:
הדוגמא שהבאת היא דוגמא מצויינת בקשר לפולמוס סביב היחס שבין רמת מלבושה של האשה לבין הטרדתה. אז נכון שאין בזה כללי ברזל, ויש מקרי הטרדה בכל החברות ובכל קודי הלבוש, אבל לפחות מבחינה הגיונית, מבחינת איך שיצרו של אדם עובד - אמור להיות קשר בין רמת הלבוש לבין ריבוי מקרי ההטרדה.
הבעיה בטיעון הזה, שהוא כל פעם מקפיץ מחדש את הזועמים ובפיהם הטענה החוזרת - שבמקום להאשים את הפושע מאשימים את הקורבן. וזה לא נכון. הפושע אשם במעשה הנפשע, אך הקורבן אשם במשהו אחר (במקרה שזה אכן כך) - בטיפשותו או בתמימותו או בחוסר היכרותו עם המציאות. האנשים רגילים לשפיטה דיכוטומית - אם א' אשם אז בהכרח שב' לא, או שמב' לפחות יורד קצת מנטל האשמה. וזה לא נכון. א' (במקרה שלנו - המטריד) אשם ב-100% במעשה, והיא אשמה לא פחות בטיפשותה.
משל למה הדבר דומה?
לאחר מטיעוני הטיעון הנ"ל, שהוא יהודי במקרה ושחזותו גם מסגירה את זה, שנכנס לג'נין, ובני הבליעל עשו בו לינץ'. האם הוא אשם במעשה הנפשע? לא. האם הוא טיפש שנכנס כך לגוב האריות? כן.
simple manאחרונהבאי גרימה/ באי דיווח/ בעשיה וכו' וכו'
למדתי ממנו המון, אבל מהרב ימר למדתי הרבה יותר. בעיקר גם דברים בסיסים על החיים
חלוקת לחם?
סתם..
זה תור לחיסונים?
היום לצערנו יש תור בכניסה לכל חנות כמעט 
בממשלה מנהלים נגדם מלחמות דמוניזציה ופאניקיזם, כאילו שבגללם לא התחסנו איזה עשרה מיליון.
וכשכבר נכנסים למספרי אמת, מבהילים עליהם שכמאתיים אלף בני חמישים ויותר לא מתחסנים בגללם, וכל המדינה תקרוס, והסגר המהולל לא יעבוד (כאילו שהיה עובד, כאילו עבד, וכאילו היה אי פעם באמת).
זה טוב בעיניי שמתחסנים, וזה טוב בעיניי אם כולם יתחסנו, וזה יהיה מצויין אם הקורונה תנוצח.
אבל אם היא לא תנוצח זה לא יהיה בגלל שמישהו לא התחסן, ולא בגלל קונספירטורים, אלא בגלל שגם כרגע מגיעים לכאן מאות ואלפים ביום בטיסות, כולל ממדינות אדומות, ורק עשרים אחוזים מתוכם עושים טובה להיות בבידוד והיתר מגחכים לזה בבוז.
ושבזמן שמנהלים מלחמת אידיאולוגיות אם לחסן ערבים שנכנסים לישראל (בין אם באישור ובין אם מפרצות בגדר), במקום לקבל עליהם אחריות שלטונית וריבונית, שוכחים שמעשית זה הורס לחלוטין את כל הניסיון לבלום קורונה (נתניהו כבר ציין זאת בדאגה ובמרירות). ושכאשר תגיע אליהם מוטאציה דרום מונגולית ממישהו שקיבל את זה כשנסע להשתחוות לאבן בסעודיה וחזר לרמאללה, והוא ייכנס לשטח ריבוני כדי לעבוד בבניין בבאר שבע, שוב הכל יתחיל מההתחלה כמו קודם. ועד שאנחנו נתעורר ונבין שחייבים להשתלט עליהם, כל הארץ תקבל מוטאציה. אפשר לחשוב שפתאום מאוד חשוב לשמור על סמכויות הרפואה של הרשות הפלשתינאית.
טוב.
אני רוצה להתחיל משהו שאני לא טוב בו.
וזה פרסום.
אז יש חששות.
מה אני מתכנן לעשות?
לפרסם בפייסבוק/עלוני שבת/דרך אחרת שתציעו את הסיפורים שלכם, הציורים, התמונות, יצירות אומנות.
למשל, אם מישהו כתב סיפור יפה או מאמר מעניין, אני אפרסם אותו בפייסבוק ואחפש עלון (שבת) שמעוניין לפרסם אותו.
את מי אני אפרסם?
מי שרוצה לפרסם משהו, מוזמן לכתוב לי בפרטי. אפשר גם לתייג אל משהו שכתבתם, אבל תיוגים יכולים ללכת לאיבוד לפעמים, לכן ממליץ לכתוב לי באישי.
אני לא מבטיח לפרסם כל דבר. אני הולך לפרסם רק דברים שאני מזדהה איתם/יפים בעיני.
אם הרבה אנשים הגיבו לכם שכתבתם יפה, אז אולי כדאי שתבקשו ממני לפרסם.
חשוב לי שיהיה לכם שם כלשהו על היצירה.
אם אני אפרסם תמונה, כתבה או סיפור שכתבתם, אני ארצה שיהיה לכם "שם עט" כלשהו כדי שיכירו אתכם לאחר כמה יצירות.
אאוטינג?
כנראה שיהיה קצת, כי אם אני אפרסם על שמי האמתי, אז מי שיראה את הפרסום יקלוט.
אך "אין הצר שוה בנזק המלך".
שימו לב! זה יכול להיות גם במה לפרסום עסקי בתנאים הבאים:
א. שאינכם מפרסמים את עצמכם באופן עצמאי.
ב. שהפרסומות שלכם אינן מכילות תוכן פרסומי אלא נטו מפרסמות את היצירות שלכם. למשל, אם למישהו כאן יש תחביב של גילוף אבטיח ויצא לו משהו יפה, אני אפרסם אותו. אם יבקשו ממני (בפייסבוק) את הפרטים של מגלף האבטיח, אני אוכל להעביר אותם אחרי זה.
להשתדל לפחות 3 פעמים ביום, לפעול נגד הרצון..
בדרכ זה אומר לעשות את הדבר הנכון 
שנזכה 
(אין צורך לצפות בכל הסרטון כולו)
עכברים הם חכמים ומבינים טוב טוב שהם במלכודת אבל:
1) הם לא יודעים לדחות סיפוקים מהבוטן הבודד שבמלכודת
2) האינסטינקט ההישרדותי של חיפוש מזון פעיל אצלם 24 שעות ביממה ואין להם יכולת חשיבה שלהבין שהאינסטינקט של זיהוי סכנות חשוב יותר
החנויות רחוב ומרכזי הקניות (כמו ביג) כן נפתחו ומלאים תורים. מניחה שגם הקניונים גם כבר, או שבימים הקרובים
מָה נִסְגַּר
עוֹלָם אַכְזָר
כְּשֶׁיֵּשׁ סְגָרִים
הַכְּבִישִׁים זוֹרְמִים
וּכְשֶׁאוֹתוֹ פּוֹתְחִים
מַתְחִילִים הַפְּקָקִים
וְהַחֲנוּיוֹת כָּלִיל סְגוּרוֹת
אוֹ עִּם תּוֹרִים כְּאֹרֶךְ הַגָּלוּיוֹת.
חדשכאןאחרונה3 מנות שלשתן משולשות. לכבוד פורים משולש.
אכתוב שזה להגיד שלימוד מתמטיקה לא עשה אותי משולש אבל פורים כן...
אגב זה יוצא לי טוב עם השלג שהוא בגימ' 333
נכנס לתנור/טיגון לכמה דקות ומוכן
פתקים מראש.
אוכל לפורים ושבת מראש.
סעודה ב10 וחצי
חיכיתם לי?
מוצ"ש שמח
הודעהحياتي 
عيناي 👀
لا تكن فظا !!
בזכות נשים מתמידניות נגאלו ישראל...
יושבים?
כשאתה עוצם עיניים ומנסה להירדם יש
לך שעון עצר שמראה לך עוד כמה
דקות אתה הולך להירדם אחי
אחי איזולירבנד אכיל לפיתות שנוטות להיקרע אחי
אז שזאם לבשמים
אז מטריה לבית
אחותי לעשות פן בלי לדמיין שאנשים קוראים לך
אחי שמפו להורדת תסביכים מראש אחי
בטח שחיכנו, סוף סוף אפשר לזמן🙄
הב לן ונבריך למלכה עילאה קדישא
ברור!! 
בנוהל.
בדרשתו לקראת חג הפורים, הביא הרב בידרמן מקורות מגדולי ישראל, המדגישים
את עת הרצון המיוחדת ביום זה:
א. יהודי משול לכהן גדול: "ביום זה יש ביד כל יהודי את הכוח
שיש לכהן גדול לפני ולפנים בקודש הקדשים". (הרב יחזקאל שרגא משינאווא).
ב. התגברות הרחמים: בימי פורים יש התגברות הרחמים והרצון
עד למעלה ראש. (ה''אמרי נועם'' מדז'יקוב).
ג. התפילה מתקבלת: "ביום הפורים חביבה אף תפילת היחיד לפני
הקב"ה והיא מתקבלת". ("פלא יועץ").
ד. בוקר יום הפורים הוא עת רצון: בספר "סגולות ישראל" מובא כי סגולה
להשכים בבוקר הפורים ולהרבות בתפילה ובבקשה לפני
השם יתברך על כל דבר – בני, חיי ומזוני, והן על שאר דברים,
ועל כל קרוביו, כי באותו יום עת רצון מאוד, וכל העולמות המה בשמחה וברצון". ("סגולות ישראל").
ה. התפילות עולות ללא מעכב: רבי יצחק אייזיק מקאמארנא
בספרו 'נדבת פי' מבאר כי
ביום הפורים כל אדם יכול להגיע לדרגות נשגבות.
וכה דבריו: "וקיבלנו, שבימי הפורים יוכל לעלות נשמה קטנה
להיכל של צדיק מופלא בלי שום מעכב,
וכן עולין כל התפילות ל'כתר' בלי שום מעכב...
כל זה קיבלתי בלחישה, ונעשיתי הולך רכיל לגלות סוד זה מאהבת ישראל'.
ו. עת רצון: האדמו"ר מגור זצ"ל: פורים הוא זמן רצון לכל,
עת 'רעוא דרעווין', וכל אחד יכול לפעול אצל ה' יתברך שימלא כל משאלות לבו.
ז. זמן מסוגל לישועה מעל הטבע: רבי צדוק הכהן
מלובלין מבהיר כי ביום זה אפשר לזכות לישועה, אף לא בדרך הטבע.
וכה הם דבריו: "כיוון שבפורים זכו היהודים לחיות למרות גזירת המיתה,
זהו זמן מסוגל לשינוי הטבע ואף לפקידת עקרות".
וכל הפושט יד, נותנים לו
מהרב כדורי- לכתוב בט' באדר שם צלחאל,
ותצליח בכל אשר תעשה באותו יום
הודעהחסדי היםשאלתי בפורום אחר וגם שואלת כאן. אני בת 26 תכף חדשה בפורומים. גרה אצל ההורים גרושה. אמא שלי הפסיקה לדבר איתי בפתאומיות אין לי מושג מה קרה. לא רבנו לפני.. יש לי עומס מטורף בחיים ריגשי ופיזי בתקופה הזאת וזה באמת הדבר האחרון שמעניין אותי, אבל איך הייתם מציעים לי להתייחס לזה? או מה לעשות?
זה גורם לי גם לתהות על זה שאני לא ממש מרגישה אהובה ורצויה ע"י ההורים שלי ובעיקר שהם לא יודעים איך לדאוג לי (לא היום כשאני בת 26 אלא כל החיים). תחושות קשות של הפקרות, חוסר הגנה וכו'. מישהו מזדהה איתי? מה עושים?
ממליץ לפתוח את זה מולה.
תקשורת תקינה היא מילת המפתח ליחסים תקינים עם אנשים בעולם.
חשוב אוד שנרכוש לעצמינו את היכולת הזאת, שבכל סיטואציה ומצב נוכל פשוט לדבר ולתקשר בצורה נורמלית וכנה עם האדם שמולינו.
95 אחוז מהבעיות היו נפתרות בגישה כזאת.
בהצלחה!
ביחס לאנשים אחרים הכל אצלה רגיל?
אנחנו לא באמת יודעים את הסיפור שלך.
תנסי למצוא משהו קרוב שיעזור לך..
נשמע לא פשוט.. המון הצלחה!!
או שלא כל כך נוגע לחיסונים.
אני קטנה מלהבין ולא נכנסת לדיון הזה, אבל אם החלטתם לפתוח דיון על זה בבקשה שימו לב מה אתם כותבים.
גם אם אתם לא מסכימים עם דרך כלשהי יש דרך לבטא את הדעה שלכם מבלי להוציא לעג או להדביק שמות על מישהו אחר.
ובמיוחד לא על דמות רבנית. 
מרגיש שזה מאבד פרופורציות לאחרונה וכל אחד מרשה לעצמו לדבר על חרדים\ת"ח\דמויות רבניות בצורת ביטוי שיכולה לפגוע בכמה מיושבי הפורום ולייצר סתם מחלוקת וריב (נו ואם בפורים ועמלקו'ש עסקינן)
בבקשה אם לכם לא אכפת, אז לפחות לכבד את מי שכן אכפת לו- בבקשה שקלו מילים.🙏🙏❤
שצריך לדבר בכבוד, ובכלל בדיונים כדאי לשמור על ענייניות ולא ליפול לאמוציות ולפסים אישיים.
אבל מצד שני, כשמישהו מהצדדים בדיון משתמש בתואר (או בחזות) הרבנית שלו למרות שהיא לא קשורה לעניין - אז יש מקום גם להתייחס לזה.
ובמיוחד כשיש נזק בדברים שהוא מפיץ, וכשמדובר בדמות רבנית הנזק כפול - גם הנזק עצמו וגם בחילול השם. ועל דברים כאלה נאמר "כל תלמיד חכמים שאין בו דעת נבלה טובה הימנו" וכן "כל מקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב".
שהתואר רב לא בהכרח תלוי ברבנות הראשית או בהסמכה כזו או אחרת, אך זה נכון רק במקרים שיש מספיק עדויות של תלמידי חכמים ידועים או של מביני דבר לכך שהאדם יודעי ומבין עניין בתורה
הפיאני לא נכנסת לדיון הזה, יש כאלה שלא מתחסנים לא רק בגלל מה שהוא אמר.
אין בעיה, כל אחד יכול להביע את דעתו, התכוונתי לזה שמתחילים לקרוא בשמות גנאי שלא שייכים, לא לדבר בכללי ובמיוחד לא על דמות רבנית.
וכן, אני מתכוונת לדמות רבנית, או לדמות שמשפיעה תורנית (גם אם אין לו תואר רשמי של "רב"), לת"ח או אפילו מגזרית.
זכותו של כל אחד לא להסכים עם הדרך, זה בסדר, רק כדאי פשוט לשים לב איך מתבטאים כדי להעביר את המסר והאם באמת כל האמצעים כשרים בשביל זה.
למעט חריגים של מקרי סיכון. כלומר שאין המלצה רשמית שכן להתחסן למעט אותם מקרים. אבל אולי אני טועה.
אבל כאמור, זה עניין של זהירות ונהלים. אין שום אינדיקציה או אפילו סיבה לחשוב שיש איזשהו סיכון.
ימ''לאני כבר אחרי חיסון שני, והייתי מתחסן גם לו הייתי בהריון.
חצילוש
על מה הוא מדבר
אני שואל את עצמי
חייבים אתו לברר
שלא יהפוך ל enemy
לפרוש?
איך זה עולה בדעתו
לגדוש?
לא את סאתו
הרי כל שרשור שכזה
מעלה בי חיות
וכל תיוג שנלווה
מזכה אותי בהתפייטות
--
ואגב, אם כבר אנו מדברים
חשדתי בך, בשרשור של רב הפורים
האמת, שחרוזיך ברמה יותר נעלה
אבל התפתיתי לחשוב, שזה חלק מתחבולה
נראה לי עליתי עליך😎 - לקראת נישואין וזוגיות
אנא אל תחשוש
לא ממהר אני לפרוש
מילותיי אין צריך לדרוש
את ליבי בחרוזים ניסיתי לחבוש
חרוזיי שלי כבר אינם מספקים
אני מחפש להתרגש, להחכים
ואתם שניכם* כאלה מתוקים**
עידן חדש של התבטאות - עזרתם להקים!
אה כן, אם כבר מדברים
כל שנה באווירת הפורים
עולים צצים להם משוררים
אבל אני? איני עליך מערים!
*ישיבישער, ילדה של אבא
**בעירבון מוגבל !
שוב אתה אותי מאשים
ושיריך כלל אינו מרשים
האם אני האשמה
בשרשור השוקע בימה?
מחילה על ההתבטאות
הרי רצונך אינו פשוט
שאענה על כל שאלה
עם חרוז בין מילה למילה?
מוטב שתסביר את תקוותיך
כדי שנוכל להיענות לבקשותיך
[רק קח בקלילות את הנכתב לעיל
כמובן שאין כאן שום כוונה לזלזל]
אותך? – חלילה וחס
בכלל אין סיבה שאכעס!
כל שרציתי את זמני להנעים
לשם כך איני בוחל באמצעים!
אצלי שום שירשור לא שוקע
בלי שאתן לו אישור להתבלע
לא שתגובות עליו אפזר
אלא אכנס לי מניק אחר
כי אני במקום להאשים
פותח לי כמה פצלשים*
אך נחמתי האמיתית שבחריזותיכם המעולות
- התלמידים על הרב מתחילים להתעלות!
*מה קרה?!
מילעל ומילרע!
אה, בסדר. לדעתי זה חביב
לחרוז מידי פעם ולפתח התחביב
ואם מכבודו תינתן הרשות
אעלה כאן את תמיהתי בפשטות
כיצד בפורים אוכל לקיים המצווה
ללא השירים, השיעורים והאווירה
הן כעת בשבת זכור אני בודדה בביתי
ונגזר עלי לחגוג רק עם משפחתי
הכוונה לא להוציא עליהם לעז
אך, רצה הבורא ומוצאינו מאשכנז
אז כיצד לשמוח כך אפשר?
ולהגיע לחג כשהאווירה תופשר?
דווקא מזכיר לי את אוי חנה זלדה 
תודה רבה לך,
כתבת מאוד יפה
ומדויק.
זה כ"כ נכון לי
אני מרגישה שזה באמת מה שאני צריכה עכשיו
לכוון את עצמי
ללכת עם הנשמה
ועם הקב"ה.
תודה, שבת שלום!
עכשיו קראתי.. יפה מאד מאד!!! - צוציקים מגודלים ועבדקנים
אהמ.. נשמח אם תוכל לצרף לשרשור שיהיה הכל מוכן לפורים למי שירצה לסעודה וזה
שכוייח!
קראנו את פרשת זכור רק 3 פעמים!!
