פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 379)

לכתוב את זה ב4 בבוקר?

כמו אדם שמחזיק סיגריה, משתעל ומתלונן...

על משקל קורא 7 פעמים קי"ט?

יהיה קצת מרוקאי ירד לו החריף.

היית רושם לו לומר בהוב"ש כל פעם שהוא שומע אדנות... נשמע לי הרבה יותר יעיל...

מכיוון שהחזנים ממהרים ואם תגיד בהוב"ש לא תשמע את כל דברי החזן וזה לא מדינא דגמרא.

דרך אגב ל@ימ''ל למדתי בשו"ת הזה בעבר.

לא יודע מה בדיוק תופס אותי, אבל אני אביא 2 דוגמאות...
1. מה שכתבת, במקום להגיד לחזנים להאט, לא תומר בהוב"ש
2. ראיתי רב אשכנזי שאמר, שלא צריך לסרב פעמיים לעלות חזן כי הגבאים פשוט יעברו הלאה. גם פה במקום לומר לגבאים לשאול 3 פעמים...

ועוף במים.

וזה לא חמוץ?

זה עדיין טיפה חריף אבל אני אוהב את זה ממש טיפה חריף.

ממש יפה!

ועזר לי בזום...

בזמן של תקלה המממ, היה צריך לפרשת שבוע...

קיצער חזקת המונות!

אשרייך!

שוב תודה!!!

שיותר קל לקיים את הדברים הגדולים, מה שברור שזה מצווה, אבל חסר לי בהתנהלות בחיים עצמם לקשר כל מעשה להקב"ה.
איזה ד"ת חזק
🤙

לא לפי סדר מה יותר חמור.
אם הראיה שלך מהגמרא בבבא בתרא טז. שהשטן הדגיש שזו מעלתו של אברהם, מלבד שזה קשה לרמב"ם, גם לרבינו יונה אפשר להגיד בפשיטות שהכוונה שהוא עמד בכל הנסיונות.

מי יבוא בסוד ה' ויגיד איזה נסיונות יותר קשים.

(גם האבות דר"נ שבדבר אחד לא כותב כסדר זה להסמיך בענין את גירוש הגר לישמעאל.)

מתי שאשתו נפטרה הוא נלחם עדיין בשייכות שלו לארץ ובטוח בא במאה אחוזים , זה ראיה שהיא מטורפת .. לא ראיה שמורידה ..
אני שליח של ה' ולכן זה שלי ועדיין אני צריך להתאמץ על מנת שזה יהיה שייך שלנו .מהמם

כן...
קלישאתי אבל-
להבין שלא התוצאה המטרה אלא הדרך- המטרה שלך היא התהליך... להנות ממנו. המשפט הזה שנים היה נשמע לי מעצבן ולא ריאלי אבל באמת התחלתי לחשוב- בסוף אחרי שתגיע לתוצאה מה אז? תהליך חדש... אז אין לאן למהר צריך רק להתעסק בחיים האמיתיים, לחשוב איך אתה עושה את הדבר הנכון ברגע הזה. פרופורציות... בסוף הכל עובר, נשאר רק הבנאדם שאתה. איפה שאתה צריך לעשות תשקיע את כולך רק העיקר בנחת ושמחה.
ברגע שאתה מתרכז ברגע ובמטרה האמיתית שלך אתה כבר לא תחשוב שהדברים האלו "לא יקצרו פרי בזמן הקרוב" כי יהיה לך מהם סיפוק. מהדרך שעשית, מהבנאדם שנהיית, מההפתעות הקטנות בדרך שרק אם לוקחים הכל בפרופורציות אפשר באמת לשים לב אליהן. בהצלחה🤗

השאלה היא - האם כשאדם נוסע לעיר אחרת, הוא מסתכל גם על הנוף בדרך ונהנה ממנו, או מרוב שמרוכז ב"מטרה", מפסיד את הדרך...

 

לימודים זה יכול להות מענין, גם בעבודה אפשר למצוא ענין, ולפחות בתחושה שהנה, אני מפרנס את עצמי - לא לכולם כעת יש את זה..

 

"פרוייקט" זה בוודאי דבר שאפשר ליהנות משלביו..

 

הקיצור, אל  תוותר על ה"יעד" - אבל תראה גם את הדרך עם הנוף...

שלקחתי לתשומת לב מה שכתבתם לי, וזה איתי בכל צעד קטן במימוש הפרוייקט, וזה ב"ה בנתיים מתקדם יפה! תודה!

ולומדים מהדרך הקשה לחכות לחכות לחכות ובסוף זה ישתלם בעז"ה.
בסבלנות מותר גם להתבאס בדרך אבל צריך להיזהר שלא מידי , ולהיות עדינים עם עצמנו , לשחרר גם לפעמים , וגם בהבנה שככל שיעבור הזמן יהיה טוב .

עמוק

מה עם מי שחושב שהוא אפס ולא אומר כלום?

 

סליחה על הקטנוניות, אבל הקטע הזה של ענווה\אמת, עניין אותי הרבה...

כי הוא יותר שליו , והעוגן היציב שלו מאפשר לו(אחרי שימוש במנעד הרגשות הרחב והלגיטימי) להתייחס לצרתו בצורה שקולה יותר, מעמיקה יותר ואפילו מצמיחה אותו ומפתחת בו חוזקות.

כך שיש משהו מרגיע בהבנה שזה לא בידי האדם, או שיש שוני בהתמודדות עצמה?

בלי קשר למידת הדת והאמונה.

ההבנה שיש מי שדואג , מרגיעה ומאפשרת הרפייה.


אני חושבת ש*ההתמודדות עם האסון* נראית ונחווית באופן שונה בין האדם ה'דתי' לאדם ה'מאמין'.

(לא כל מאמין הוא דתי ולהפך)

את יודעת יש עוד המון נחמות אחרות גם לאדם שלא מאמין בבורא עולם...

שיש פנים לנחמות השונות.

זה נראה שהקיום של בורא עולם הוא משהו שאת יכולה לבחור אם לקבל או לא וזה לא בדיוק ישפיע עליך

מסכימה עם נפש חיה שהטלטלה שונה. 

בעיניי האמונה נותנת כוח להתמודד

למה?

כי יש לטלטלה פאנצ והיא לא סתם וזה מנחם ונותן כוח לדרך

כי יש על מי להישען ולמי להתפלל ותפילה נותנת הרגשה שמישהו איתך

הידיעה שבסוף מישהו מנהל את העסק גם נותנת כוחות בעיניי

ובכלל, יש משהו קסום בלשחרר שליטה ולא להתעקש לחלוש על הכל, כשאדם לא מאמין - זה נורא קשה לא להבין הכל, כשאדם מאמין - הוא מראש משחרר שליטה במקום מסויים ומבין שהוא לא מבין כל מה שהולך פה

 

קיצר תאמינו. כדאי לכם

 

אז את בעצם אומרת שאתה יודע שיש לקושי מטרה וגם שה' איתך? אבל... השאלה אם הוא באמת עוזר או שרק הידיעה מנחמת אותך?

אממה, לא תמיד זה מורגש ולכן עצם הידיעה שיש מטרה ומנהל , מנחמת

הקב"ה לא רק "פה", לא רק מנהל את העולם מאי שם, הוא זה שנותן לך את הכוח לעשות כל פעולה הכי פשוטה... בלעדיו לא היית יכולה לעשות כלום. מה שתלוי בך זה הרצון- לאן את רוצה לכוון, אבל המצב בפועל, זה הוא מחליט מה יקרה, מה יקרה רק אם תעשי משהו מסויים או מה יקרה אם אפילו לא תעשי כלום ומה יקרה למרות שעשית, ואת חשבונות שמיים אנחנו לא יכולים לעשות אבל אנחנו יודעים שהכל בצדק, "אל אמונה ואין עוול" אפילו בפיפס הכי פצפון, אין לנו השגה בזה בכלל כמה יש לו חשבון מדוייק. כמה הוא אוהב אותנו ומשגיח עלינו ועושה את הכי טוב בשבילנו. ולכל קושי או כל דבר שעובר עלינו יש אין סוף סיבות מכל הכיוונים, אבל לפעמים ה' מסמן לנו כי אנחנו צריכים ליצור קשר אתו מחדש, להתחבר אליו ברמה יותר גבוהה. וכל הנסיון בעולם הזה היא האמונה.
ר' נחמן אמר "אל תתנו לעולם הזה להטעות אתכם"... לפעמים אנשים רואים את העולם כמשהו בפני עצמו, או כאילו מישהו בעולם היה יכול לגעת בהם לרעה, אבל באמת שום דבר לא נפרד מהקב"ה! כלום לא יכול לקרות בלי ההשגחה שלו, הוא החיות של העולם הזה ובלי האמונה אין לנו באמת חיות...
האמונה היא כמובן בכל רגע, לא רק במשבר, אבל במשבר היא מתחזקת, היא מתגלה, כי מעמיקים את הקשר לבורא עולם, שהוא אבא רחמן ולא מוריד עלינו שום רע, יש או טוב גלוי או טוב בכיסוי.
גם קושי שאדם גורם לעצמו- לדוגמא אם הוא אכל לא בריא או גנב משהו, אם אחרי זה הוא מתחרט והוא ברצון שלו כבר לא שם- אז גם אם הוא סובל "מזה" הסבל הזה בא עליו משמיים וזה מה שהוא צריך לעבור, זה לא "עונש", יש חזרה בתשובה בעולם והיא תלויה ברצון שלנו להצמד לרצון של בורא עולם.

קצת הארכתי אבל חושבת שזה יעשה לך קצת סדר במושג של אמונה ואם יש לך שאלות את מוזמנת להתייעץ בפרטי...

תמיד יש את הקול הפנימי שהוא נטו משמיים בהכל

זה סוג של אמונה. שלפעמים יכולה להיות רדומה.

על דברי המשנה, שחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה - שהרי אין זו אותה ברכה (הטוב והמטיב מול דיין האמת).

 

ועונה, שהכוונה "לקבל בשמחה". מסביר רש"י: לקבל מידת פורענות (ל"ע) בלבב שלם.

 

כלומר, יש את התחושה בין מה שמורגש טוב למה שלא - ויש גם ברכות שונות בהתאם - אבל יש "קבלה בלבב שלם". 

 

לא שכל אחד כבר שם - זו מדרגה.

 

אבל העיקרון הוא, שיודעים שהעולם אינו הפקר. הכל מה'. וגם מה שנראה לך כעת לרעה, בסוף מתגלגל לטובה. ומתחזקים באהבת ה'.

 

 

וגם מעבר להתמודדות ספציפית - האדם המאמין, הרי הוא קשור באופן מודע למה שמעבר לאותו רגע ואותו אירוע. זה נותן רוחב וכחות נפש, מעבר לקושי של אותו זמן.

משל לאדם שיש לו בבנק חשבון גדול. אז הוא מתאמץ לא להפסיד גם באיזו עיסקה מקומית - אבל יש לו אוצרות מעבר לכך.. לא תלוי ברגע.

 

מה שאמרת בקטע האחרון מזכיר לי עוד משהו שאמרו לי-
שאדם שמחובר למעלה אף פעם לא נופל למטה...
אבל אני מנסה להבין את טיב החיבור הזה
איך אפשר להיות באמת משוכנע?

אבל בפועל בשעת קושי אני לא פונה אליו כי לא משוכנעת בנוכחות שלו עמוק בפנים

סיפורים אמיתיים, ממקורות מהימנים, על אנשים גדולים, תלמידי חכמים וצדיקים.

 

יכול לעזור לעורר ולהפנים את התחושה הזו.

 

[אפשר למצוא בספרים על הרב אליהו זצ"ל סיפורים שרואים שהם ממקור ראשון. ועוד כיוצא בזה]

יכול להתמודד עם קשיים כי הוא רואה שהשקעה שווה.

אמונה של אדם בכוחות מעצמו יכולה להגיע מתפיסה דתית, יכולה גם לא.

מתי שהתפיסה מגיע מתפיסה דתית היא עשויה להיות יותר מעצימה.

 

אני לא שומע את דבר ה'

אני שומע את יכולותי ופעול על פיהם ומקווה שאני מכוון

לפעמים אני גם יודע שאני מחטיא את המטרה

בעיני אמונה מעצבת את החיים. והחיים אינם בנויים רק מקשיים. (מה התכוונת בכך שקשיים יש כל הזמן?)
אדם מאמין רואה את העולם שפה למטה כקצה של השתלשלות רוחנית מריבון העולמים.
העיקר וטפל שלו בעולם מעוצבים לפי האמונה - העיקר הוא הדבקות בהשם באיזה אופן שתהיה, והגשמיות נועדה או לאפשר את הדבקות ברוחניות, או לאתגר אותנו שנצטרך להתגבר ולבחור בטוב, או אפשרויות נוספות. אבל בשום אופן לא עומדת לעצמה כמטרה.
ממילא הוא עסוק גם בלתקן את מידותיו, ולכוון את דעותיו.
וכל אלה גורמים להתמודדות שונה עם קשיים. דבר ראשון, הקשיים שהוא יראה לא בהכרח יהיו חופפים לאלה של אדם שאינו מאמין. דבר שני, הוא ייגש אליהם בענוה, חמוש בהבנות רוחניות על עניין הקשיים, ובמידות טובות שמאפשרות להתמודד טוב יותר איתם.

בשביל לשמוע את דבר השם צריך לעבוד. צריך ללמוד איך לשמוע, וצריך להפתח לנשמה שלנו שקול השם מגיע אלינו דרכה. וגם, זה לא חותך - או ששומעים או שלא שומעים, אלא יש דרגות שונות בזה. וכל אחד לפי מדרגתו שומע מה שמצליח.
בנוסף, חכמי ישראל, והחסידים והצדיקים שבישראל, יכולים לעזור לאחרים לשמוע.

מה שהתכוונתי זה שאף פעם אתה לא מגיע לאיזשהו יעד, שאתה יכול עכשיו להיות שמח ורגוע וזהו. תמיד יהיו גלים.
וממש הזכרת לי דברים חשובים, תודה

חנוכה-

מדליקים נרות במקום נמוך מ10 טפחים

לומר שהשכינה יורדת למקום שיהודי נמצא,

אפילו במקום נמוך למטה מ10 טפחים

 

נתיבות שלום

מדהים!

חנוכה.

אבל אני שמח שיש לי שותף בזה

שלנו.

חשוב להבדיל בין הגויים ימ''ש לבין עם ישראל הקדושים נ''י

פשוט להודות על ייסוד ארה"ב ובכלל על הטוב בחיים.
הרבה פוסקים מתירים ליהודים בארה"ב לחגוג את זה וכך הרבה יהודים יראים נוהגים.

לי אישית קצת מוזר הקטע הזה אבל מאחר ואני לא רב אני נאלץ בלית ברירה לכרוע ברך להרכין ראש ולהגיד שזה לא באמת מעניין אותי

להפך חביב אדם שנברא בצלם

לא יותר מזה..

סתם אני יש לי בעיה כזאת. אני מסתכל על העולם ומגלה שיש 8 מיליארד איש (נראלי) ומבין שהלב שלי לא יכול להכיל אהבה לכולם. אס אני עושה סדר עדיפויות כזה:
את האהבה שלי מקדיש רק ליהודים. לכל היהודים ללא יוצא מן הכלל ולא אכפת לי הדעה שלו אפילו. רק אוהב אותם.
את השינאה אני מקדיש למשנאי ה' (''משנאיך ה' אשנא''. ''אוהבי ה' שינאו רע''). וכמובן לערבים מסויימים (בעיקר אלה שבארץ. לא נכנס לזה וממש מבקש שאף אחד אחר לא ייכנס)
וכל השאר אני בכלל לא מקדיש להם תשומת לב אז לפעמים אני מחייך אליהם ולפעמים שונא אותם זה לא עקרוני באמת.

כמעט קבוע (חוץ משתי סוגי שנים, מתוך ה14 הקיימות) פרשת מקץ חלה בחנוכה, (השנה לא, זו אחת מהשתיים הנ"ל...)

 

ורמזו על זה בדרך כתב חידה:

קח מציאת יוסף

אל בגדי יוסף

ומחיר יוסף 

תוסיף אל תוספת יוסף

ותמצא חנוכה.

 

(השורות עוסקות ביוסף - שפרשת מצקץ מדברת עליו ואירועיו..)

 

מומזנים להתיע פתרונות.

למה לעשות סימן שמזכיר שכמעט תמיד זה מקץ, את זה קל לזכור

צריכים לעשות סימן שמזכיר מתי הם השנים הבודדות שבהם זה לא חל במקץ🤔

 

 

ממ

יוסף מצא ח-ן

מחיר יוסף שנמכר היה - כ

תוספת יוסף- שכתוב בתהילים יהוסף - ה

 

אני מניח שבגדי יוסף יוצא - ו

אבל לא יודע למה🤔

סתם רמז נאה, למען החידוד.

 

וכן, אתה גאון.

ומה שהחסרת:

"וילבש אותו שש"

"הרב, היא לא נורמלית זה נראה לך הגיוני סופגניות  6 ב-10?

הרב: 6 סופגניות ב10 שקלים זה זול

אני: הרב, מחסלת 6 סופגניות בעשר דקות

 

 

 

מפניני הרב מאיר אליהו

 

 

 

 

שקל לדקה של הנאה מסופגניה. זה אומר 60 ש''ח בשעה על סופגניות.. לא משתלם במשכורת בכלל

בוקר טוב

אז יש אורחים ..
העולם הזה לא מאוזן

בהצלחה תהני

סתם..
גוגו מויס
לא מתה על הספרים האלה.

אבל זה מה שיש לי כרגע..

חזרתי מג'רוזלם
ילדים זה מתוק ומתיש

אני גם חוזרת עכשיו מירושלים

וחברים זאת סיבה רצינית

אבל שווה צפייה 

מסכי עשן סרטים וסדרות בדרייב יוחאי.mkv

פרפקציוניסט עם שאיפות.

 

היום שלחו לי שיר של דילן עם מפוחית.

ואז הבנתי שאני בנאדם שאוהב מפוחית

או בסה"כ חושב שזה לא רע.

 

אז החלטתי לנסוע לחנות ולרכוש מפוחית..

- תן לי את המפוחית הכי טובה שלך, אמרתי.

והמוכר עונה: זו המפוחית שאתה מחפש, זו מפוחית בעלת

צליל.. מה אני אגיד לך, כינור טרומבון לעומתה.

ואני אומר לו: אני לא אשקר לך, זה מדבר אלי, זה מדבר אלי

 

וכך מצאתי ת'עצמי מוציא את הראש מהרכב

ומפזר הבטחות לאויר- 

'אני מתחייב לכם, אנשים זרים ברחוב, שעד

מחר בבוקר אני נגן מפוחית מקצועי' 

 

קיצר, מאז עברו תשע שעות..

ו.. איך לומר.. 

אני יותר אוהב משולש. יש לו צליל כזה 'טינג' בלי

יותר מדי עניינים. 

 

אז כרגע אני יושב וחושב שבסך הכל די

צעקתי את זה ברחוב.. ואני אמור לעבור שם מחר..

וההשפלה..

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני זה שרדף אחריך וזרק עליך איצטרובלים בגלל שצעקת ברחוב

באמת שלא ברור איך ולמה.
אם היתה עבודה במריחת זמן, כבר הייתי מיליונרית

ערימות של כסף

הייתי בירושלים עם חברים אז אני בדרך הביתה
על המזל שלי זה שהיה איתי קלט את האוטובוס שלי אחרת הייתי נשארת איתו שם ונאלצת להכיר את החברים שלו

עבודה
אבל זהו סיימתי 🥳

עייף מדיי בכדי לישון

מלא בלגן

חחחח

אני בטוח ב100 אחוז שאין פה מישהו עם חצי מהבלגן שלי.. מאד מאד פיזי ומנטאלי ביחד בשעות כאלה של הלילה

אם אני יוכל לעזור אשמח

ודרך להגיע לכפר אל מועייר?

עובד בחברה שנותנת שינוע לצהל אבל אני לא נוסע איתם מתנצל
אתה צדיק אין כמוך
תשמור לנו על דומא

ואל תדאג אני חס וחלילה לא שומר עליהם

''הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב. למי אכפת מהגויים האלה'' בגימטריה קטנה

אל תהיו קטנוניים

איזו דרך נוראית להתחיל את היום..

פסוק חזק. 

החוצפה,

אתה מבקש יפה מבנאדם שיפסיק

להטריד אותך והבנאדם מאיים

עליך בפיטורין

 

 

 

 

קרה לי באמת. בוס שיגע אותי לא בזמן העבודה וכשביקשתי יפה שייתן לי לישון (העבודה הייתה מ3 לפנות בוקר) התעצבן ואיים בפיטור אז התפטרתי.
שונא שאנשים צועקים!

מרגיז. 

 

אבל זה מדהים שאיך כשהבוס מתקשר

אחרי העבודה, כל העדינות מסתלקת

ממני ואותה מחליפה אולגה- העובדת

הסובייטית מהגיהנם.

קצרה ולעניין:

"כן, איש זר שבמקרה דרכינו הצטלבו

ללא יותר מכמה שעות ביום, איך אפשר 

לעזור לך?"

(;

 

 

 

 

 

 

בול 😅

קוראים לשיר 'אח של דוד' והוא אומר שם ''ושוב הבוס שלך השמן הזה עם הזקן בממתינה'' ולא נעים להגיד אבל הבוס שלי היה שמן עם זקן וכל פעם השיר הזה ישר העלה לי אותו

שמח שהרמתי לך להנחתה
ועלה לכולנו למודעות, לא לשלוח כזו הודעה לסבתא, זה יכול לקרות לה באמת

את כל הרהיטים הללו מצאתי ברחוב. הווים בצידי המדף שמחזיק את הנתב האינטרנטי מקורם בשידה המתפרקת ממנה לקחתי דופן והפכתי אותו למדף הנוכחי

הכי זולה כי כל הרהיטים הם בחינם וגם לא מורידה מרמת החיים

בלי להעליב 

אני באופן אישי ממש מרוצה מאיך שהם נראים, ובכללי רחובות גוש דן מלאים ברהיטים במצב חדש לגמרי שלא ברור מי הפראייר שזרק אותם לרחוב

אני לא הייתי מסוגלת לקחת חפצים משומשים.

אבל זו רק אני. 

עייפה אש.
לא ברור לי למה השתכנעתי לנסוע מחר..

היה לי יום כיפי במיוחד היום
פגשתי היום שלושה אנושים אהובים וזה היה לי כיף

אחרי אחד הימים המתישים שעברו עליי בחודשים האחרונים

יום זוועה

ובדחיפות.

לילה טוב 

חלומות פז.

לשמות ניר ונופר בשעתוק לאנגלית יש

את אותה משמעות

 

 

 

 

איזה יום ארוך

בסוף הרגתי את היתוש הרשע. תודה להשם.

כאילו,
השתטחת?


כבר שעה צוחקת מהתיאור...😆

מה, היה שם עוד משהו?🙄

מה שחשבתי...😎

יששששש!

ממתי את פתאום כותבת בצמ"ע?

ותלמדי לשרשר נכון. את מגיבה לבן אדם הלא נכון

א. יש לי אובססיה לדברים משעשעים. במקרה הפוסט שלך שיעשע אותי מאוד וזו מחמאה.
ב. אני כותבת איפה שאני מוצאת לנכון. ואני מעל 20 אז נראלי שזה בסדר...
ג. שירשרתי לחדשכאן כי אליו רציתי להגיב.
ד. לא הבנת את התגובה וגם בן מערבא לא הבין.
ה. הכוונה של התגובה הייתה: יששש איזה מצחיק שעוד מישהו התייחס לתיאור המשעשע של הנפילה ולא לפוסט עצמו. זה הצחיק אותי.
ו. הומור זה כלי חשוב. ממליצה ללמוד להבין ולהשתמש בו.
ז. עד כאן להיום. להסברים נוספים, פנה.

😁

אז עכשיו אני יצאתי הכבדה...
כנראה זה מדבק😆

ולא משכה אליו תשומת לב כמבוקש.

לא יודע אם מישהו לקח ברצינות את הנפילה לרצפה, אבל מי שכן כנראה לא חכם במיוחד, במיוחד לאור העובדה שציינתי בתגובה הראשונה שמדובר בדימוי.

וכל מי שהתבדח, סובל לטעמי מהומור די מוזר ואינפנטילי (או שיש דברים אצלו שלא כותבים אפילו בצחוק...). להבא ממליץ לא להשתמש בכל סוג של אירוניה בפורום שבו לא מכירים אתכם ואין תווי פנים וטון דיבור. חוץ ממצבים מאוד ברורים.

נכון, השתמשתי בגוזמאה אך מתוך הנחה שתבינו שאני לא זקן ולא סובל מפרקינסון או ניוון שרירים ולכן ברור שלא נפלתי על הרצפה (ואפילו בה טעיתי כי בנתיים כל הדיון הוא על הגוזמאה ולא על התוכן)

בכל מקרה מציע לכם לעצור את הדיון בנוגע למה באמת חשבתם על הנפילה על מנת להנות מהספק

והכי חשוב, תתעסקו בתוכן ולא בגוזמאה שנועדה למשוך תשומת לב לתוכן עצמו

(ואם מישהו ממש משועמם ומתעניין מה באמת קרה ומה הדימוי, כן השטחתי פיזית אבל כמובן שלא על הרצפה. המחשב שלי נייח ויושב על מדף שמקובע ממש מעל המיטה. כך שהידיעה גרמה לי להשתטח למשך יותר דקה על המיטה שלי...)

אלך להשתטח קצת במיטה...

יש סיפור על קונספט דומה
The flight of eagles
של Jack Higgins
לא יודע אם הסיפור בספר אמיתי, אבל הספר מרתק וכתוב טוב

אבל אתמול ראיתי את המחקר הזה בעקבות מלחמת עולם השניה, וגם הייתי בשוק.. 

 

וקראתי את העובדות, בהחלט מרתק.

ויש שם כמה טעויות כתיב ותחביר שקצת מפריעות להבין את התוכן

לכן זה אמין. זה החלק העיקרי (בדקתי על כמעט כל חידוש וגם מצאתי אותו בעוד מקומות באינטרנט)

מבחינת העובדות. גם המספרים העיקריים ידועים. מספרים אחרים נראים לי תמוהים.
אני מניחה שמתוך כ50 מיליון הרוגים, היו הרבה יותר מ1.5 מיליון ילדים.

80 אחוז מהחיילים הסובייטים מתו?

שהקרב הארוך היה באוקיינוס האטלנטי? וכמה היה ארוך?

75 אחוז מחיילי הצוללות מתו?

עשרות אלפי תינוקות פולנים נחטפו לגרמניה?

היה עוד יעד, טוקיו, לפצצת אטום שלישית על יפן?

הרכב של אל קאפונה שימש את האמריקאים במלחמה?

(ויש לי עוד חידושים שהם פשוט פחות מעניינים)

זה לא מספיק?

זה נשמע ממש מענין

וחלק זה בדיוק אותם מספרים שאני לא בטוחה בהם. ..
מי קבע שמה שנמשך 5 שנים זה 'קרב' אחד ולא 'לוחמה' או 'מערכה' או משהו אחר?

לגבי 80% מהחיילים הסובייטים חסרה שם המילה 'ש-' . כנראה צריך להיות כתוב '80% מהחיילים ש- נולדו בשנת 1923 ...'
כי הם אלה שהיו בני 18 ב1941, היו מגויסים ממילא וספגו את המכה הראשונה. אח'כ ג'ויס טווח רחב של גילאים.

וחסום לי...

אתה יכול להעתיק אותו כאן לטובתי ולטובת עוד חסומים?

אתה חייב להבין, גם אם זה נכון לא מפיהם אנו למדים

היא הביאה בין היתר לעלייה באינדיבידואליזם וירידה בילודה, בין היתר במדינות מערביות ומתועשות. ומי נפגעו מכך בעיקר??


נשמע מוכר?? גרמניה איטליה ויפן שהובילו למלחמה...
ומי הקורבנות הגדולים שלהם בזמן המלחמה? ברית המועצות שנהרגו בה מעל 20 מיליון איש ורק התחזקו צבאית מהמלחמה, בעוד שהיפנים הוציאו את הצבא מחוץ לחוק.
וכמובן אנחנו, עם ישראל, המדינה המתועשת עם הילודה הכי גבוהה בעולם, בפער מהמקום השני שגדול בהרבה מהפער מהשני עד האחרון...
עם ישראל חי!!!

רמז לא, מה שחסר זה אנשים משכילים.

אלא שפעם ילדים היו מוצר השקעה היום הם מוצר נוחות .

אבל רוב האנשים שמים את מה שנח להם בתור בתור חץ ואז מציירים סביב זה את המטרה בצבעי דת.

אחרת אם כן איך תסביר את החרדים שלא מתגייסים אף פעם בשם הדת ואת הדתלים שמתגיישים ורואים בזה מצווה?

וחבל לשפוט כל כך מהר בכל כך קלות

שבכדי שמוצר יהיה מהדרין הוא צריך להיות ״לכולי עלמא״ לכל הדעות. והוא הביא שם של רב פוסק שפסק לגבי ״עולה על שולחן מלכים״ שהולכים לפי תחילתו שזה תפוח אדמה ולא לגבי סופו שזה עיסת תפוחי אדמה. ולכן בגלל שתפוח אדמה עולה על שולחן מלכים,יש בפרינגלס בישול גויים. ולכן זה לא מהדרין. ובכלל לא התחלנו לדבר על החלבי שזה חלב נכרי וזה ברור שזה לא מהדרין. דובר רק על הפרווה האדום או על שאר הסוגים שהם פרווה

בישולי גויים זה כשר אבל לא מהדרין?

אולי בדברים שנגיד לחלק מהדעות אין בזה בישולי גויים זה יכול לקבל כשרות רגילה אבל לא מהדרין

אבל יש כל מיני פרטים קטנים שמשנים בדיון כאן. (שולחן מלכים, הדלקת האש, דין שפחה\עבד וכו')

יש בפרינגלס עשרות חומרי גלם נוספים- מה רמת הכשרות שלהם?.
התייחסת רק לשאלה של בישול נוכרי.

מה עוד שהגדרה שכתבת לא מדוייקת.
הרב מרדכי אליהו זצ'ל אמר שפרינגלס עולה על שולחן מלכים כי אתה פותח כזה לכבוד חברים, לא משום שתפוחי אדמה עולים על שלחן מלכים

מתגעגע לי לישון חזרה

כבר 3 ימים ברצף

זה מוזר להתגעגע למישהו שרק אתמול בלילה דיברתי איתו? ולמישהו ש"כעסתי" עליו?
ולמה האוטובוס מסריח ומלא? יום שלישי היוםםםםם

לוידע כמה זה כיף:S

טוב, בעל משמעות או אירוע שצריך לחשוב עליו כחיובי ולא לעשות חשבון נפש איך זה קרה לנו