פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 400)

זה מלא

מד"א בד"כ לוקח יותר זמן
ובקופות חולים זה משתנה מאחד לאחר.

אם נדבקתי אז כנראה הדבקתי כמה והם מסתובבים חופשי כי לוקח שנה לתת תוצאות אז בשביל מה כל זה?
מדינת חלם

ועד אז הדבקתי אנשים אם אני חיובי והם ממשיכים להדביק עבודה ערבית

כדי לעצור את השרשרת הזו..

סגר זה לא פתרון זה פתרון לאנשים שנכשלו
ככה צריך להתמודד וגם אם לא מצליחים 100 אחוז צריך להראות שיפור אחרי חצי שנה

טייוואן: 24 מיליון תושבים, 2 חולים, ומכה קלה בכנף הכלכלית

ברור שסגר זה לא פתרון.
אבל אני שומעת על ככ הרבה חולים.

אחרי הסגר יפתחו ושוב יהיו מלא חולים

לקבל תשובה במענה אוטומטי באמצעות מספר זהות.
תבדוק מה יש אצלך.

או שיש- לפעמים רופא משפחה יכול לבדוק קצת לפני. ..תבקש ממנו @איש השקים

והיום שמעתי על 5 אנשים שקיבלו מטושים לבדוק בבית ולפני שמסרו אותם למעבדה קיבלו תשובה שהם חיוביים...
מישהו משחק בנו

המרפאה אליה הם שייכים?
רק המרפאה אמורה להחזיר תשובה

איך הם חיוביים אם אין בדיקה עדיין

כי כבר היה שם מזוזה

שאלה

הסרנו מזוזות מבית שעמד להריסה. בדירה הנוכחית המזוזות שבה הן פחות מהודרות ואנו רוצים להתקין בהן את המזוזות שהסרנו מהדירה הקודמת, האם עלינו לברך?

תשובה

יש מחלוקת בין הפוסקים האם מברכים על מזוזה שמחליפים. אמנם יש שכתבו שאין לברך משום ספק ברכות להקל אבל רבים פסקו שניתן לברך. וכאן שמדובר בדייר חדש בדירה, יש עוד צד להקל שהרי לגביו המצווה מתחדשת, שהוא לא שם את המזוזה הקודמת (על פי ערוך השולחן יורה דעה, רצא, ב). ולכן, אתם יכולים להחליף את המזוזות בברכה. ואם לאחר שתורידו את הישנות תלכו להתעסק עם משהו אחר ורק לאחר זמן תחזרו לשים אותם, הרי שיש כאן הפסק שחייב בברכה.

לכתחילה אריבער – חב"דפדיה

איך זה מתבטא בחיים עצמם? אפשר דוגמא?

 

שאלה על הנאמר:

"דוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אני אומר, שלדעתי צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים"

 

מה זה הדרך הרגילה? ומה זה דילוג על כל הקשיים? 

הרי בדרך הרגילה עצמה יש קשיים, לא? 

 

 

נגיד בקיום מצוות, סתם ככה בחיים יש קושי וניסיונות בקיום מצוות ואפשר להמשיך בחיים כרגיל ולהשתדל להתגבר על כל קושי שמפריע, לפי הדרך של 'לכתחילה אריבער', כבר מלכתחילה צריך ללכת בהבנה ותפיסה שלא מתעסקים בכלל בקשיים, נגיד כשמגיעה לך הזדמנות לתרום צדקה, לא להתחיל להתחשבן ולחשוב אם זה כדאי או לא.. זה בקצרה...

 

שזה להיות ממוקד מטרה - לחשוב מלכתחילה רק על ההצלחה שתהיה ולא על הקשיים בדרך.

אוקיי תודה     זאת באמת עצה מצויינת.

 

(למען האמת חשבתי שזה יותר עצה שאומרת "במקום להסתבך עם הדרך הרגילה והארוכה, תמצא דרך עוקפת")

 

או בלי קשר?

סקרנות גרידא, לשמוע מי השותפים שלי למסע..   

לפני שנתיים שלוש

זה קצת הרבה חופר

במאמר מוסגר (שאולי לך הוא מיותר), חשוב לדעתי להפנים את תורת חב"ד כדי שתורת הרב לא תגלוש למקומות לא נכונים (קדושת הטבע לדוגמא יכולה בקלות להתחלף לתירוץ לנהנתנות. הפנמה של שער היחוד והאמונה, שהכל אלהות, מונעת את זה).

גם לי מותר לקבל לפעמים תזכורות....

קוראים לי בשם הפרטי שלי תמיד,או שמות חיבה,האמת שיש ממש מגוון.
חלק מהשמות חיבה שנותנים לי מצחיקים,אבל לא כזה אכפת לי,אני זורמת על הכל.
ולכל השואלים-לא קוראים לי באמת נועה,אתם יכולים להמשיך לחיות בסרט

למעט האידיוטים שמתעקשים לקרוא לי בשם הקודם.
או אידיוט אחרת שהכרתי לצערי בצבא
ועד היום קורא לי רק בשם משפחה.

האם אני מרוצה מזה?
בוודאי, בהתחשב בעובדה שבחרתי אותו לעצמי...

החברים מהעיר שגדלתי בה בשם הפרטי.
בישיבת הסדר שלמדתי היה נדיר לשמוע מישהו קורא לי בשם הפרטי חחחחח

בד"כ

כל מקום משהו אחר בעיקר בשם חיבה
וגם במשפחה שלי בשם חיבה אלא אם כן קוראים לי בשם הפרטי ואז אני מבינה שהסתבכתי ..

פעם לא אהבתי חרותי(היה אדם אחד שאהבתי שהוא קורא לי ככה) בשירות למדתי לאהוב את זה, זה בסך הכל כינוי של חיבה

אחר מהתנ"ך.

גם לא לשם המלא שלי, שונאת אותו.

מרוצה? אם הייתי בוחרת, הייתי בוחרת שם אחר

השם הפרטי שלך הוא לא השם המלא? מה הכוונה?

כן, הלכתי למשרד הפנים להוסיף שם אבל היה תור ארוך מידי

יש כאלה שאומרים ששם זה יעוד

כתיב מלא או כתיב חסר.
זה משנה את המשמעות?

חיפשתי שאלה לגבי שם עם כתיב מלא וכתיב חסר וראיתי שתי תשובות:
א. מה שחשוב זה מה שמוציאים מהפה ולכן אין חשיבות לכתיבת מלא או חסר.
ב. יש משמעות גם לכתיב.

דעה אמצעית שענה לי מו"ר הרב שמואל אליהו, והוא ענה שתלוי אם כותבים עם ניקוד או לא

זה משנה?

לפי מה שהבנתי מהרב אפשר כתיב מלא

כל אדם רשאי לכתוב איך שהוא רוצה
היה לי וויכוח ממש מטומטם על זה פעם עם מישהו

ברור שמרוצה, יש לי שם מהמם!

הצ'יפס  5' אג'

הכדור שקל וחמש אג'.

 

 

במחשבה לאחור  -מה היתה הפואנטה פה?

חחחחח

דווקא תראה מה היא מוציאה מאנשים

מקווה שאני סתם ציניקן ופסימיסט ולא שסתם מישהו תלה כקונדס או כדי לפגוע בבעל החנות.

ואולי זה משהו באמצע, מישהו שחיפש לעזור ועשה את זה על חשבון בעל החנות. מין רובין הוד כזה.

זה ממש הודעה מתפתחת

לא ידעתי שפוליטיקאי פרסם את זה, עכשיו בכלל אני ספקן.

אולי אנשים הציקו לצוות. אז הם תלו שאפשר לקחת חופשי מהמדף לקופה, לאו דווקא בחינם

לפי איך שהמדפים מסודרים, זה משהו יזום של הסופר.
אני לא מאמינה שמישהו ירחיק לכת וישנה את החלוקה ההגיונית (שימורים באזור של שימורים, עוגיות באזור המתוקים) מבלי שיעצרו אותו בשעת מעשה.
אצלנו בעיר יש מקרר כזה בשטח פתוח, ואנשים באמת שמים ואנשים שזקוקים לאוכל לוקחים. כן, זה קורה ב"ה ויש אנשים טובים ומטבע הדברים בימי הקורונה רואים את זה יותר..

מרגש נורא.

ממש.

 

 

 

(בתקווה שימ"ל לא צודק. זה קצת גרם לי להרגיש כסיל עם ההתרגשות שלי..)

לימ"ל יש חיבה עזה לראות אנשים רעים בכל פינה
ולפרש את המציאות בצורה שתוציא את הצד השני הכי נורא.

אין לך מה להתרגש, הכל בסדר ונורמלי איתך

צום קל! בשורות טובות!

ימ"ל הוא בחור נהדר וטוב לב שאוהב לעזור ולעשות טוב.

היה לי הזדמנות להיווכח בזה לפני פחות משלוש שעות.

 

צום קל גם לך, בשורות טובות, וגמר חתימה טובה בתוך כל שאר בית ישראל!

החיים שלנו תותים

לא בטוחה
@תלמידי חכמים לכאן

בכ"א המשנ"ב כותב שם 'טוב להזהר', כלומר לכתח' כדאי לדאוג שיהיה, אבל זה לא מדינא דגמרא ואם למשל אדם מעדיף סלטים, ברור שאין סיבה שיתאמץ לבשל, או במקרה הזה שזה נשמע בדיעבד(ואנלא פוסק, אז רק אומר מסברת כרס). כמובן לשבת הבאה כדאי להשתדל שזה לא יהיה המצב...

ממ"ש במ"ב לגבי אכילת דגים, שהם כן מדברי הש"ס (אם כי א"י אם אפשר לקרוא לזה "דינא דגמרא") ואעפ"כ כתב שאם אינו רוצה בהם לא יאכל, דסוכ"ס המטרה היא העינוג.

וא"כ אפשר דאף בנ"ד - מי שיעדיף סלטים אי"צ שיכין תבשילים.

איברא דאולי יש לחלק בין מי שאינו נהנה מן הדג, שלאכלו הוא סתירה לעונ"ש, ובין מי שרק "מעדיף סלטים", (כלומר - מה יהיה הדין במי שאוהב דג, אבל "מעדיף סלטים".)

אני אכן הסתמכתי על כך (זה בהמשך המשפט שם).

בפשטות, הלב יודע אם לעקל וכו' ומי שבאמת מוצא עונ"ש הרי שאין בכך שום בעיה, ואי לאו..

כמו שמצינו ברפח לגבי צום בשבת.

מה כתוב בהמשך המשפט?

השאלה היא לא מה הלב יודע, אלא כמה ניתן להרחיב את היריעה, אם זה דווקא כשממש אין עונ"ש, או גם כשמעדיף משהו אחר (אחד שאוהב בשר, אבל גלידה הוא אוהב עוד יותר, יחול עליו הדין של אין שמחה וכו'? זה הנידון.)

"וטוב ליזהר שלא יפחות משני תבשילין גם טוב שיאכל בכל סעודה מג' סעודות דגים אם לא שאין נאותים לו לפי טבעו או ששונאן ושבת לעונג ניתן ולא לצער וכדלקמן בסי' רפ"ח עכ"ל.

אז אני לא חושב שאתה צודק, בגלל סימן רפח, משם אנו לומדים שמבחינה עקרונית אדם המורגל בצומות, והאכילה הוא עינוי לו, יכול בתנאים מסוימים לצום בשבת. בסופו של דבר, השאלה היא האם אותו אדם שצריך לקיים סעודה - עושה זאת בד"כ עם גלידה, עבור רוב האנשים סעודה משמעה בשר ודגים (סליחה צמחונים\טבעוני), וכך הוא גם ינהג בסעודות כמו ברמצווה או חתונה.

למה זה אומר שאני לא צודק? לא הבנתי את הפירכא. אם תוכל להסביר טוב יותר את הפיסקא השניה שלך כולה, אשמח.

שאפשר להרחיב את היריעה אפילו למצב של צום.

במחשבה שניה, אני לא בטוח שאנחנו חולקים...רק קוראים לזה בשמות אחרים. בכל אופן, כל זמן שזה שיקול "אמיתי" - כלומר באמת אצל אותו אדם מתנהלות כך סעודות מכובדות (צמחוני למשל), אז לענ"ד פשוט כביעתא בכותחא שניתן. 

אפשר להרחיב למצב של צום - למי שהאכילה עינוי לא. בדיוקכמו שהדג עינוי.

הוא אשר חקרתי, אם גם במצב של "מעדיף משהו אחר" או רק במצב של "שונא את זה"

נראלי שירדתי מעט יותר לסוף דעתך ואיני מסכים

החקירה הזו לא כ"כ נכונה, בדיוק מהסיבות שאמרתי. האם תאמר גבי מי שיחליט שסעודת השבת שלו תהא לחם וחומוס, אע"פ שהוא גם בסדר עם דברים אחרים אלא שאין לו כוח לארגן אותם, האם בכה"ג נאמר שזה בסדר?

לי פשוט שלא.

לכאורה לאכול את מה שהוא אוהב יותר, זה עצם קיום מצוות עונג שבת.

 

מה שביקשתי לומר, שאע"פ שאין ראיה לדבר מהמ"ב הנ"ל, אבל זכר לדבר, שיש להעדיף את מה שהוא יותר אוהב.

וכזכור, זה גם מה שאתה אמרת...

צופה בסליחות בערוץ 2

עיצה לקבלה לשנה החדשה

 

לשאול בנאדם מה נשמע, על אמת.. 

מה באמת עובר עליך?

 

 

 

 

 

באמת שואלת.

רק רוצים שיקשיבו להם.

לכל אחד יש סיפור לספר.. 

וברוב המקרים אין מי שיכיל אותם, אין מי שיקשיב באמת.

אז בדרכ מבטלים אותם

והם נהיים שקטים. 

שקטים עם סיפור.

אם תמצאי את הטיימינג המתאים,

הם ימלאו לך את האוזן בפרג.

המון פרג.

שדות של פרג.

ויוקל להם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לא מפליא שאני עייפה, כשאלו השעות שינה.

טוב לא בדיוק במלוא המרץ אבל ניהלתי שיח סוער וכיפי בטוויטר

ניצחתי נראלי ומשכיבה פה תפורום לישון

בתקווה בקרוב לימים מלאי בהירות שיאפשרו לי לישון בלי שיחות כאלה כבדות וארוכות(:

זה אומר אם זו תגובה נכונה או לא...
נקודה אדומה אומרת שזו תגובה נכונה ולהיפך..

כשהיא עם תוכן

סחטיין לנופת צוף על ההדגמה

אולי הייתי צריך להדגיש את זה קודם...

יש הרבה אנשים שמגדלים זקן בגלל עניין רוחני, וזה מפריע להם.

אז מה אם יש הרבה שמגדלים מסיבות אחרות?

 

ולדעתי צריך לאפשר לכולם, כולל חילונים, לגדל זקן. וזו התעקשות מיותרת לחלוטין של הצבא. הרבה לוחמים מצטיינים ומפקדים בצה"ל היו עם זקן. אם בעיני מישהו מהפיקוד הבכיר זקן זה לא יפה, הוא יכול להתגלח בעצמו, אבל לא לחייב את כל החיילים להתגלח.

לפי גדרי ההלכה, והתועלת הלאומית היא גדולה אז אני לא מבין את ההליכה ראש בקיר הזאת.
תבין, בסופו של דבר המטרה של הצבא היא למחוק לך את האישיות ולהשריש בך צייתנות, זה אחד הבסיסים העיקריים שעליהם צבא בנוי.
אחד הדרכים האלה לגרום לך להיות צייתן זה להכריח אותך להתגלח, לכן מתבקש לדרוש את זה.
עכשיו ניתן לדון כמה לאסור, יש צבאות במדינות חילוניות שמותר לגדל בהם זקן מסודר ומטופח, אבל לא על זה הדיון, אנשים מעדיפים לגדל זקן שהם יודעים שהוא לא נאה רק בשביל הפטור....

אם המטרה של הגילוח למחוק לך את האישיות ולהשריש בך צייתנות, אז יש בעיה גדולה.

רוב חיילי צה"ל בלאו הכי מתגלחים, ולכן הגילוח לא מוחק להם את האישיות ולא משריש בהם צייתנות.

 

לכן, יש לי רעיון יותר טוב - לחייב את כל חיילי צה"ל לגדל זקן.

נכון, עבור מיעוט מהחיילים זה לא ישריש צייתנות וכו' כי הם בכל מקרה מגדלים זקן, אבל עדיף לדאוג שרוב החיילים יהיו חיילים טובים.

 

אבל באמת, זו לא נראית לי הדרך.

נכון, יש ערך חשוב לצייתנות בצבא.

המון חיילים, מזוקנים ומגולחים כאחד, בסופו של דבר שוברים שמירה. ואני לא חושב שזה בגלל שלא טרטרו אותם מספיק בטירונות.

אחת הסיבות המרכזיות לזה שהם 'ראש קטן', ואכפת להם לא לקבל עונשים, אבל לא מעסיק אותם האחריות לתפקוד של הצבא.

סיבה נוספת היא, שאין להם אימון בדרישות של המערכת. הם חושבים שלמערכת לא אכפת לדרוש מהם דרישות מיותרות, שאין בהם צורך.

סיבה נוספת זה שהם מרגישים שדופקים אותם, ולכן מוצדק לדפוק את הצבא בחזרה.

 

 

לכן, 'מחיקת האישיות' היא חלק מהבעיה, לא מהפיתרון.

 

 

[ונתתי דוגמא של דבר שלא דורש יוזמה וחשיבה, בדברים שדורשים יוזמה וחשיבה, הנזק עוד יותר גדול].

 

את הצייתנות צריך לפתח, אבל לא בדרכים שמוחקות את האישיות והורסות את ההזדהות, ולכן הדרישה מחיילים שגידול זקן הוא עניין ערכי אצלם, או חלק מהזהות הציבורית/האישית שלהם, רעה מאוד.

[ועדיף לוותר על הדרישה גם משאר החיילים].

 

אדרבה, חייל שמחפש ייחודיות ואינו צייתן מורד בעם ישראל.

על טענתך על כך שממילא כולם מתגלחים ניתן לומר שבאותה מידה כולם מתקלחים. מה העניין לחייב להתקלח? כדי שגם כשיש מים קרים וחייל יעדיף לא להתקלח לא תהיה לו ברירה. כך באותה מידה אם לא יהיה אכפת לו איך הוא נראה אז הצבא לא יאפשר לו את זה.

הבעיה בהצעה לגידול זקנים היא שכיום הרבה אנשים מנסים להשיג פטור זקן גם ללא קשר לדת, כך שבפועל הצעתך לא תועיל לעניין. בנוסף מכיוון שזו לא פעולה אלא הימנעות מפעולה אין לה את היתרון של גילוח זקן.

זה שהם ראש קטן זאת לא בעיה, זה האידיאל. חפ"ש לא אמור להגדיל ראש אלא לעשות מה שאומרים לו, ככה יוצרים אישיות שברגע שיגידו לה לסכן את עצמה אז היא גם תסכן את עצמה, ככה צבאות בעולם עובדים כבר אלפי שנים בהצלחה רבה ואין סיבה שהשיטה תשתנה בגלל כמה בטלנים שרוצים לחסוך לעצמם זמן. 

כדאי לקרוא במאמר הזה - http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/0/113780.pdf את הסיכום שבעמ' האחרון.

אני ממליץ גם על התיאור של האפסנאי, בספר תיאום כוונות, עמ' 89-90.

 

ואני חוזר לדוגמא שנתתי, חלק גדול מהחיילים שוברים שמירות, ברמה כזו או אחרת. כל החינוך שהיה אמור להוביל לצייתנות עיוורת, לא עזר, ונעלם תקופה לא כ"כ ארוכה אחרי הטירונות. הרבה יותר אפקטיבי בהקשר הזה, היא תחושת האחריות השייכות והאימון. 

גם משמעת זה דבר חשוב, אבל אי אפשר להציב את הכל על משמעת כזאת שמוחקת את האישיות של החייל, בוודאי כאשר החיילים הם כאלה שגדלו בחברה דמוקרטית וחופשית, ורובם יחזרו אליה בעוד זמן לא רב.

נכון להיום בתרבות שיותר נפוצה כיום (לא בתוך ישיבות ובתי כנסת) - מראה מכובד הוא ללא זקן.

שים לב שרוב האנשים למעלה בשלטון הם מגולחים.

האם עומד מאחורי זה משהו עקרוני? - לא.

 

"תבין, בסופו של דבר המטרה של הצבא היא למחוק לך את האישיות ולהשריש בך צייתנות, זה אחד הבסיסים העיקריים שעליהם צבא בנוי."

 

מה האלטרנטיבה שאתה מציע? שכל חייל יעשה מה שבא לך?

ברור שצבא זה גוף שמונע מציות לפקודות. בלי ככה הוא יהיה צבא כושל.

ברור שהגאוות יחידה שהצבא מטפח באופן אקטיבי זה דבר שעוזר לו מקצועית ובזכותו הוא צבא יותר טוב.

 

עעצם זה שאנחנו עם חוק גיוס חובה שמכריח בכפייה לגייס אנשים - אם ניתן להם פריוילגיות - הוא לא יעמדו על המשמר. צריך לתפוס אותם קצר.

כתבתי את המשפט: "תבין, בסופו של דבר המטרה של הצבא היא למחוק לך את האישיות ולהשריש בך צייתנות, זה אחד הבסיסים העיקריים שעליהם צבא בנוי." אני לא רואה איך מהמשפט הזה הבנת שאני מתנגד למשמעת, אני תומך בעמדה של גילוח זקנים...

"למחוק את האישיות"

היה נשמע לי קצת בוטה. במקומך לא הייתי בוחר במילים הללו. אבל זה חופר וארוך.

בסדר אני מבין

לא ראיתי שאנשים עם פטור זקן פחות ממושמעים