פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 399)

האמת שסתם חיפשתי שם, וזה מה שעלה לי😬

לא יודעת מה התנאים שלהן. את זה תצטרכי לברר מולם.
בהצלחה!

אלה לימודים לא קלים בכלל,
אבל יש איתי המון אמהות ששורדות (ואף יותר).

כל עוד הם צנועים, והדיגמון הוא להראות את הגיזרה של הבגד, בחנויות שנועדו לדתיות או באתרים שלהם.
כל עוד את צנועה, אם גבר כזה או אחר מחליט להתבונן בך זה נטו בעיה שלו

אתה טוען שכל דיגמון הוא ליגיטימי, הרי לגבר יש את הבחירה אם להסתכל או לא.
הבנתי נכון?
אן הבנתי נכון, אז ההלכה כן סותרת את מה שאמרת לכל הידוע לי.
אני אשמח למקורות, תודה🙏

אבל חכמים התירו לאשה לצאת מביתה על אף האיסור האפשרי שיצא מכאן שהרי התבוננות אסורה אפילו בפני אישה ולהנאה אסור אפילו באצבע קטנה. אז זה שיכול לצאת איסור זה לא המדד.
לא אמרתי לדגמן בחנויות מעורבות, שזה וודאי יגרום לגברים להתבונן. דיברתי על חנויות ואתרים לנשים דתיות.
אם מישהו רוצה לאסור עליו הראיה. כל דבר בחזקת היתר עד שיתברר לך איסורו.

אני לא יודעת האם זה מותר או לא, זה מה שרציתי לברר פה..

שהדיגמון נועד להראות את הגזרה. ואז לדעתי אין את ההחפצה שנעשית בכל חנויות המותגים ודומיהם, שסתם שמים תמונות למשוך את העין וזה באמת לא צנוע, כי הענין זה לא להראות את הבגדים אלא את מי שלובש אותם.

כמו ש@נוגע, לא נוגע כתב-זה באיזשהו מקום רמאות...

באופן כללי, אני מאמין שיש אחריות משותפת לכולנו- בנים ובנות, נשים וגברים- ליצור אטמוספירה נקייה.
אני לא יודע מה זה אומר לפרטים בשבילך בתור בת, מהסיבה הפשוטה שאני מעדיף להתמקד בחובות ובאחריות שלי ולא של אחרים.
בנושא הספציפי והבאמת מעניין שהעלית, מבחינתי זה פשוט אומר לדעת אחרי מי לעקוב ואחרי מי לא לעקוב בפייסבוק. אין לי עניין לראות את כל הדוגמניות של שדה בר, זה לא מוסיף לחיי דברים טובים. אז פשוט לדעת מי מאד אוהבת הגרלות🤸🏻‍♀️🤑 של חנויות ביגוד ופריטי לבוש של נשים, ולעשות בהגדרות שלא יעלו לי בדף פוסטים שהיא מעלה.
שוב, גם לכן יש אחריות בנושא- ואשריך שאת מעלה את השאלה- פשוט קיבלתי מרבותיי לעבוד על המידות שלי ולא על המידות של אנשים אחרים🏂

בכנות, אני חושבת שאם זה בוער בך לכי תדגמני במקום צנוע.
בנוגע לשירשור שלך בלקראת את רואה שהיופי אצלך זה כרגע לא משהו שלם?

אני חושבת שאם תדגמני תחזרי לבד ותראי שלא כל הנוצץ הוא זהב..
ומה שחשבת שרק בנות רואות את צריכה לברר את זה עם המפרסמת זה מאוד לא נעים שהתמונות שלך יכולות להגיע לכל אחד.

חוץ מזה בציבור הדתי זה לא כמו החילוני , פחות יש מישהי שהיא מדגמנת ומשלמים לה כסף.. וברצינות היית רוצה לקבל כסף על דוגמנות , זה הרגשה לא טובה ..

אלא יש מישהי שאומרים לה בואי , לך יהיה תמונות נביא לך מאפרת סטייליסטית ... ובנות באות ולא בכסף

או בשתופי פעולה .. לדוגמא הספר/המאפרת רואה בחורה שמוצאת חן בעיניה , היא מאפרת אותה או מסרקת ולאן שהיא הולכת מפרסמת אותה
מה יצא?
הבחורה קיבלה בחינם איפור לשיער
מה יצא למפרסמת פירסמו את העסק שלה

כנל בבגדים היא תביא לך בחינם ואת כבר תלכי עם זה בשבת באירועים וכו'..

מאיפה את מסיקה שאני לא שלמה עם היופי שלי?
כמובן שלעיתים אני כן מחפשת את הפידפקים מהסביבה ש"יאשרו לי".
לצערי הרב...
אבל אני חושבת שאצל כל בחורה זה ככה, מחפשת מחמאות.

מאנשים זרים זה מישהו שלא שלם באותו עניין בנושא הספציפי שהוא מחפש חיזוק.

לא אצל כל בחורה זה ככה אפשר ורצוי לעבוד על זה
כי אם אני מחפשת מחמאות אצל אנשים זרים
במקום אני להעצים את עצמי .. זה לא משהו מאוזן .. ואין לזה הפסקה אלא סוג של רדיפה .

תודה על ההארה...

כי ככול הנראה שההלכה היבשה תתיר.
אבל שאלת לדעתנו.

מגיב תחילה לדברייך.
א. להחצין פנים לדעתי לא שונה מלהחצין גוף. הנקודה היא ההחצנה, פחות מה בדיוק. כדברי הרמב"ם המפורסמים ע"פ הגמרא שכל המסתכל באצבע קטנה ונתכוון להנות כאילו הסתכל במקומות המוצנעים.

ב. כיסוי שאינו צנוע לה אולי לא תלבש, אך לדגמן כיסוי לא צנוע שאחרות ילבשו בגללה (וכמובן לא ידעו שהינה רווקה) ככול הנראה יקרה. לא מוצא כאן הכשל פחות.

ג. הכשלת גברים לדעתי לא אמורה להיות שיקול מצידה אלא שיקול הלכתי בלבד. אבל כמו שציינת ודאי שגם זה יש. מדגיש שוב שלדעתי זה לא צריך להוות שיקול עבורה.

אני מאמין שהיהדות מכוונת שהיופי יהיה כדוגמת ההוד, יופי כלפי פנים. יופי ממש, כן? אבל מופנה כלפי פנים. ומתוך הפנים היופי גולש ועולה כלפי חוץ. אך כמעט כל שימוש ביופי חיצוני, כוונתי ליופי שמופנה מתחילה כלפי חוץ, יופי מוחצן, אינו יהודי במקורו. (ועקרון זה נכון לדעתי לא רק כלפי יופי).

מתחושתי האישית החצנה שכזו פוגעת בנפש למחצין ולמוחצן. ולכן, לענ"ד בלבד, גם אם התמונות היו לנשים בלבד, או להפך - גבר לגברים בלבד, עדיין אני לא חושב שה' יתברך בעד.

אסייג בדבר אחד, שאם המטרה היחידה היא לקרב מצווה יפה זו למתלבטות או לשאינן לובשות, התגובה שלי תהיה שונה מזו.

אני חושבת שדתיות באמת שרוצות לדגמן לכיסויי ראש או לכל דבר אחר, כן חשוב להן הפן ההלכתי.
ואותו בעיקר חיפשתי.

את שאר דבריך אני מבינה.
מסכימה?עם חלק כן ועם חלק פחות.
כי לא הבנתי למה יופי חיצוני הוא משו לא יהודי, הרי יש כל מיני משפטים בגמרא או בכל מיני מקורות מהתנ"ך שיופי הוא חלק בלתי נפרד מהאישה, זה חלק מהמהות שלה.
כגון:'אין אישה אלא ליופי' וכו.

הדרך הפשוטה היא לשלוח הודעה לאיזשהו שו"ת סמס... לא? בפשטות, נכון לשאול פוסק הלכה.

אם את שואלת לדעתנו, אז הנה היא מוגשת לפנייך.

 

ניסיתי להדגיש, כנראה בחוסר הצלחה, שהיופי הוא בהחלט יהודי. להפך, הוא דווקא יהודי. בתרבות היום המושג מעוות ופוחתים המשתמשים בו. היהדות היא המשבחת את היופי (אימהותנו, ר' יוחנן ועוד). כתבתי שיופי מוחצן אינו יהודי לענ"ד. כשם שבכל מידה יש את צידה הנכון והטוב ואת צידה השלילי, כך היופי אינו שונה. אבל אני קטן מכדי לדבר על עומק היופי היהודי. אז רק אתן טעימה לעקרון הנ"ל שלא המצאתי זאת מדברי.

 

ציטוט קטן מהרב אייל ורד -

יחס היהדות ליופי הוא נושא ארוך ורחב. בוודאי שאין היהדות מתנגדת ליופי, והרי בית המקדש היה מקום יפה ביותר, וכן מצוינים בתורה תיאורים רבים של אנשים יפים. התורה מתנגדת לשימוש ביופי שלא לשם מטרות ראויות, או במילים אחרות חוסר צניעות ופריצות. יופי הוא דבר עדין וראוי שיעשה בו שימוש לא לשם צידת תשומת לב או התפארות, אלא כביטוי למשהו עמוק ופנימי.

 

והנה מעט מהרב שלמה בן אליהו -

מכיוון שיופי הוא דבר כ"כ חזק ומשפיע עלינו, לפעמים הוא יכול להיות מוחצן וחיצוני. לכן התורה מדגישה לנו את הערך של הפנימיות, את הערך של הנשמה (לעומת הגוף). התורה מוקירה ומחשיבה מאוד את היופי החיצוני יחד עם יופי פנימי, כי חיצוניות בלי פנימיות היא לא טובה, היא עלולה לגרום לחטא. היופי הוא מעולה וטוב כשהוא משמש כ-כלי לרוח. זוהי הסתכלות של תורת א"י - שיש לקדש ולזכך ולהעלות את היופי, ויש לו משמעות, בניגוד לתורת חו"ל, שבה יש לבטל את היופי.

 

אם היופי היהודי מעניין אותך זכינו לספרים נהדרים שעוסקים בנושא ואולי שווה להציץ בהם מעט.

יש עומק עצום בתכונה הנפלאה שה' יתברך ברא עולמנו. ולוואי ונזכה ללמוד מעט ולהכיר בתוכנה ולהשתמש בפנימיותה, ומתוך כך תקרין היא מתוכנו.

ושנזכה לראות בנויו של עולם.

תודה לך🙏

בעז"ה שאצליח להפנים את זה...

ראיתי שיש מותג חדש של כיסויי ראש, ובעלת המותג מראה רק תמונות של המטפחות, בלי להראות את האישה ששמה את

המטפחת..בהתחלה זה היה נראה לי מוזר, אבל אח'כ ממש הערכתי את זה. כי זה נטו להראות את המטפחות שהיא מוכרת, בלי להראות נשים בכל מיני פוזות. יש בזה משהו יפה וצנוע יותר בעיני.. 

 

בכל מקרה אם את רוצה לדגמן כיסויי ראש, אני לא חושבת שזה מאוד בעייתי.. (לא יודעת מבחינה הלכתית)

 

 

הקטע הוא שאני רוצה לדעת מבחינה הלכתית האם יש כאן בעיה.

ופה לא נראה שזו המטרה (אאכ זה למשוך נשים שלא מכסות בדרך כלל כן לכסות שאז זו מטרה אחרת וטובה). אז לא רואה טוב גדול שיצא מזה. בפרט אצל צעירות שמטבען פחות מיושבות בדעתן.
ודווקא לאישה נשואה זה סבבה לדעתי אם רק נשים רואות ואם היא לא לוקחת את זה למקומות לא נכונים. כי היא יכולה להתחבר לבעלה שיהנה מלראות את התמונות שלה.
מה שכן, כל הקטע של פרסום דברים על ידי אנשים יפים או חטובים, נתפס בעיניי די כרמאות.

ולא בגלל שיקול נטו של האם זה יפה בעיניי ומתאים *לי*

בברכת האילנות אנחנו מברכים: "וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהַנּוֹת (נ"א לֵיהָנוֹת) בָּהֶם בְּנֵי אָדָם".

בידוד בגלל הקורונה.
לא יצאתי מהחדר, כן היו מניינים בחוץ, וטיפה דיברתי עם אנשים..

הייתה שבת נפלאה ממש ולמדתי הרבה מאוד.

זה היה הפעם הראשונה והיחידה וזה לא ממש היה מבחירה, נכון??;)

מה בחירה? נכנסתי לבידוד בגלל הקורונה.

נראה לי שזה נחשב חצי מבחירה וחצי לא
לאחר זמן, כשנזכרתי בשבתות האלה ממש התחשק לי שוב

נהנתי מאוד.
כמובן רק כי זה לא היה משהו קבוע

וכן, סוג של בחירה. נהנה מזה.

|לא חייב לפרט;)|

מאחר ושבת זה הזמן שלי ללמוד (תורה), אז גם שבתות עם חברים\משפחה הן נחמדות מאוד, אבל יש הנאה אחרת בשבתות-יחיד. בנוסף, לפעמים קצת צריך את השקט הזה.

אלו הן השבתות של התובנות, של שקט עצמי

של קריאה וחלומות, של הצבת יעדים ומטרות

ללא רעש לבן שמסיט אותנו רוב הזמן.

 

מבחירה.

נהניתי.

 

עזבי את זה שבמוצש חפרתי לכל עובר ושב..

אבל זה קצת הגיוני שכך יהיה (:

 

 

 

 

חחח על מוצ"ש

אני רגיל, לרוב נהנה.

תלוי מתי ותלוי עם מי אני.

ובעיקר תלוי מאיזה בחינות, כי יש צדדים לכאן ולכאן.

נהנתי.

פחות ממה שהיה אז, יותר מהסטואציה וה"סרט" שנכנסתי אליו.

אבל כשהלכתי לביצה בגב"ש זה כמעט הפסיק (ואם זה היה קורה בכל זאת לעיתים דווקא היה נחמד...) אך מאז משבר הקורונה זה חזר בהרבה יותר, אבל משום מה אני לאט לאט מתרגל. מידי פעם יש בי ציפייה ותקווה למשהו חדש, אבל זה לא מכאיב כמו פעם

להתארח אצל ההורים בליל שבת וחוזר או מתארח אצל משפחות בשכונה, אבל עכשיו בקורונה זה יותר מסובך.

עדיף להתארח אבל אני מסתדר לבד.

נראה לי זו היתה השבת הראשונה שאשכרה לא נרדמתי לדקה בצהריים,
כשבכל שבת אחרת אני צריכה לגרד את עצמי מהמיטה..

לכו תבינו.

שידלתי חברים להביא לי ערימות ספרים על כל דכדוך שלא יבוא 😅

והאמת?
ביום שישי וכניסת שבת היה לי ממש מורכב..
אפילו שירים לא הצלחתי להדליק מרוב שמשהו כאב לי בתוכי..
ואז אמרתי חלאס. בחרת. שבת..
בישלתי, התארגנתי וכו וכו', ועליתי לרחוב לשמוע תפילה..

וזהו.. קידוש, סעודת שבת קלילה ו4 ספרים עד מוצש😅

לא נראה לי שמישהו אוהב לעשות שבתות לבד מבחירה זה נגד הטבע

אז דווקא זה הכי כייף,כי אדם בפינה שלו בחממה שלו 

זה הכי נוח בעולם.

אם ישלו פינה חמה בבית...
לי יש דירה שכורה עם ג'וקים למרות שריססתי אלף פעם
בלי ספה ובלי כיסאות
קירות לבנים נטולי תמונות
בואי תנסי להינות בשבת

אולי אם זה אפשרי תביאי מדביר מקצועי וייתן לך אחריות לשנה ככה ייעלמו הג'וקים,

ספא וכסאות אולי אפשר לנסות מיד 2

קירות אם זה אפשרי שמשהו יסייד לך כמו אחיך או משהו שמבין,

הלוואי והייתי יכולה לעזור לך בשמחה הייתי עוזרת.

 

אנחנו עוברים דירה בגלל זה

בעזרת השם משנה מקום משנה מזל,

שיהיה לכם רק טוב וחסד אמן.

זה בדוק.
רק 1000 עיניים על הילדים!! לא לשים במקומות שהם יכולים/עלולים להגיע אליהם.

דווקא סבבה.

מבחירה.. כמה שבתות, יו"כ פעם אחת שרציתי להתפלל בישיבה, חול המועד של חנוכה ופסח.

כשהייתי בדירת סטודנטיות, רחוקה מרחק כמה שעות נסיעה מהבית של ההורים.

איך היה? סבבה לגמרי.. קצת שקט ומנוחה מכל השבוע.

נשמע לי ממש מבאס...אבל כמובן זה גם עניין של הרגל ובחירה, מי שבחר לגור בדירה לבד, הוא מראש יודע שזה יכול לקרות. 

חולה על זה וזה אחד הדברים הטובים שבחרתי בחיים

לא יהיה כלום כי לא היה כלום

ד"א זה ההמנון של אריאל

צדיק ויקר כל כך.

אני לא חושבת שיש יותר מדי מה לעשות עם זה,רוב ככל עם ישראל מרגיש ככה,וזה באמת מצב לא נורמטיבי ולא שפוי...

שים לב שכל מה שציינת הם בעצם עזרים חיצוניים כדי לרומם את עבודת ה' שלך - ציבור, (שינה מול) רבנים, שיעורים, ובכלל - עבודת ה' ליד אנשים שרואים אותי. 

אולי תגלה שהכל נמצא בתוכך ואתה לא צריך את העזרה הזאת.

אבל אולי זו תזכורת קטנה לדייק לנו שעבודת ה' המרכזית שלנו חייבת להיות פנימית. וזה זמן מעולה לעבוד על כך. כי שהריגוש בא מבחוץ קשה הרבה יותר. שווה לעבוד על הבניה הזו בתוכנו.
ו@שום וחניכה כתב טוב ממני.

~ אין שום ייאוש ~
תודה, ויום מלא אור

- לא אירחנו בחג.
- לא נסעתי לביקור המסורתי אצל סבתא שלי
- שמחת תורה- בכל שנה אנחנו נוסעים והשנה לא. וזה ממש חסר לי!
- בשנים האחרונות הייתי בכותל בליל הושענא רבה והשנה לא😭😭

בדיוק דיברתי על זה עם חברה
סוכות שונה, מוזר לגמרי ...
בעזרת השם שנה הבאה בירושלים הבנויה

שמעתי את ההקפות ברמת גן ובבית הרב תוך כדי לימוד.
היה שמחת תורה נפלא ב"ה, אבל עדיין יותר טוב בישיבה הקד'.

נהנינו ממשאית שעברה ברחוב בקול שירה וזמרה

לק"י

בעסה שנגמר החג.

ועם קורונה לא נחזור לשגרה לצערנו.

רגע

יש עוד הקפות שניות!

 

שמעתי קצת דברים בנושא


מתכוננים לחג בצד הגשמי שלו

ושומעים קול תורה. ברוך ה'.

מותשת צריכה לישון
לילה טוב אנשים

נראה לי הולכת לישון

והנה

קמתי ב5 בבוקר... גמור מעייפות אבל התורה הזאת מעוררת רצח.. רק צריך הפסקות קצת שלא נקבל נבואה בטעות מרוב אהבה לקב"ה

אכיר

רבי שלום שבזי

מִי נִשְּׁקַנִי מִנְּשִׁיקוֹת אַהֲבָה
בִּנְוֵה חֲדַר מֶלֶךְ גְּבוּלִי נָסְבָה
שַׁחַר וְהִנֵּה בָא יְדִיד נַפְשִׁי בְּחֵן
וַתֶּהֱמֶה נַפְשִׁי לְמוּלוֹ קָרְבָה

לוּלֵי הֱעִירַנִי בְּחֶמְלָה לַעֲמֹד
נִתְפָּרְדָה מֶנִּי וְגּוּפִי עָזְבָה
מַה זֶּה יְחִידָתִי מְזָגַי תִּרְכְּסִי
וַאְנִי גְּוִיָּתִי בְּחַסְדֵּךְ נִצְּבָה

בִּינוּ שְׂרִידֵי הַזְּמָן הִתְחַבְּרוּת
הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ בְּיוֹם שֶׁשָּׂגְבָה
נָחַת בְּסוֹד תּוֹרָה וּמִצְוֹת קָנְתָה
שַׁלְמוּת וְגַם שֵׁם טוֹב לְשִׂכְלִי הִרְהֲבָה

יוֹם תִּכְסְפָה לַחְזוֹר תְּסוֹבֵב גַּלְגְּלִי
בֵּין מַלְאֲכֵי דֶגֶל מְטַטְרוֹן שַׂר צְבָא
וִדּוּי דְּבָרִים קַבְּלָה יָהּ יוֹצְרִי
עַבְדָּךְ בְּעֵת רָצוֹן לְחַיִּים תִּכְתְּבָה

סֶפֶק לְגוֹזָלַי תְּזָמֵּן לִי בְּטוֹב
גַּם תֶּאֱפַן יָהְבִּי וְשַׁוְעִי תִּקְשְׁבָה
פּוֹדֶה וּמַצִּיל לַעֲנִיִּים כּוֹאֲבִים
חוּן עַל יְלוּד מַשְׁתָּא בְּפִתְחָךְ יִסְבְּבָה

מעניין שלא הכרתי אהבתי ממש

הוא מתנגן לי בראש... (אוריאן טיירי הנסיך הטהור) טוב לא כולם מכירים שירי אבא שלום שבזי, זה תימנים

אמאלה את לא מבינה מה עשית לי עכשיו עם השיר הזה... ועוד בהגיה תימנית... 

ואני לא תימני

מאיפה?

האמת שהתגייסתי יחסית לאחרונה אחרי ישיבה ואני וחבר שלי ביקשנו שיבוץ לחייל הנבואה הצבאית אבל משום מה המשבצת ניתקה לנו את השיחה בפרצוף

 

בעז"ה מתכנן להיות הנבצ"ר הבא של צה"ל

דרגות:

טוראי - פרח נבואה

סמ"ר - סגן מתנבא ראשון

רס"ן - רב סגן נביא

אל"מ - אין לא מציאות (חיי רק בנבואה)

רמטכ"ל - רב מדהים טוב כולו לה'

 

בסיסים:

ירושלים

צפת

טבריה

חברון

 

בה"דים:

הר סיני

הר הבית

הר כרמל

מצפה (לא רמון ולא יריחו)

גילגל

 

דרכי הגעה:

פרחי נבואה - טרמפים\ברגל.

מפקדים - עגלות.

קצינים - כנפי נשרים.

 

יש עוד ונעצור פה

יש לי כמה מידות לעבוד עליהם לפני וקצת להתמלא בתורה והלכה ועבודת ה' ואהבה ויראה וענווה ושמחה וקדושה וכ'ו על זו הדרך

מין יום הפוך שכזה היום..

אמן שיהיה טוב

בעז"ה שיעבור בקלות

 

 

נכון? @בסגר גמור

@בסדר גמור

מרגיש ממציא שהקדים את זמנו

פרסום ראשון | המטרה: "בנט" בקלפי - חדשות מדיניות ופוליטיקה

פתאום אני קולט - צעירים מעל עשרים

מנוקזת ונשארת לשבת

ומשאירים רק להשגחה?
מבאס להישאר שבת... יש ספריה?

אפילו לא הצליחו לשטוף הכל😣
וביקשתי מאחותי שתשלח עם אבא שלי ספר אולי יתחשק לי לקרוא משהו

ואיך את מרגישה חוץ מאיכסה ובאסה מובנות כל-כך? הכאבים לפחות השתפרו?
שישלחו לך כמה ספרים...

התקלחתי ויש לי מורפיום למקרה חרום שזה הכי חשוב
הבעיה שצריך לחבר את זה לחשמל

לוקחת בטח לוקחת זה עושה אותי שמחה ואופטימית

פרק א א אַ֥שְֽׁרֵי-הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר | לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב: ב כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה: ג וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֪וּל עַֽל-פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ | יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא-יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ: ד לֹא-כֵ֥ן הָרְשָׁעִ֑ים כִּ֥י אִם-כַּ֝מֹּ֗ץ אֲֽשֶׁר-תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ: ה עַל-כֵּ֤ן | לֹא-יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים: ו כִּֽי-יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד:

פרק ו א לַמְנַצֵּ֣חַ בִּ֭נְגִינוֹת עַֽל-הַשְּׁמִינִ֗ית מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: ב יְֽהוָ֗ה אַל-בְּאַפְּךָ֥ תוֹכִיחֵ֑נִי וְֽאַל-בַּחֲמָתְךָ֥ תְיַסְּרֵֽנִי: ג חָנֵּ֥נִי יְהוָה֮ כִּ֤י אֻמְלַ֫ל אָ֥נִי רְפָאֵ֥נִי יְהוָ֑ה כִּ֖י נִבְהֲל֣וּ עֲצָמָֽי: ד וְ֭נַפְשִׁי נִבְהֲלָ֣ה מְאֹ֑ד (ואת) וְאַתָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה עַד-מָתָֽי: ה שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה חַלְּצָ֣ה נַפְשִׁ֑י ה֝וֹשִׁיעֵ֗נִי לְמַ֣עַן חַסְדֶּֽךָ: ו כִּ֤י אֵ֣ין בַּמָּ֣וֶת זִכְרֶ֑ךָ בִּ֝שְׁא֗וֹל מִ֣י יֽוֹדֶה-לָּֽךְ: ז יָגַ֤עְתִּי | בְּֽאַנְחָתִ֗י אַשְׂחֶ֣ה בְכָל-לַ֭יְלָה מִטָּתִ֑י בְּ֝דִמְעָתִ֗י עַרְשִׂ֥י אַמְסֶֽה: ח עָֽשְׁשָׁ֣ה מִכַּ֣עַס עֵינִ֑י עָֽ֝תְקָ֗ה בְּכָל-צוֹרְרָֽי: ט ס֣וּרוּ מִ֭מֶּנִּי כָּל-פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן כִּֽי-שָׁמַ֥ע יְ֝הוָ֗ה ק֣וֹל בִּכְיִֽי: י שָׁמַ֣ע יְ֭הוָה תְּחִנָּתִ֑י יְ֝הוָ֗ה תְּֽפִלָּתִ֥י יִקָּֽח: יא יֵבֹ֤שׁוּ | וְיִבָּהֲל֣וּ מְ֭אֹד כָּל-אֹיְבָ֑י יָ֝שֻׁ֗בוּ יֵבֹ֥שׁוּ רָֽגַע:

פרק יג א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: ב עַד-אָ֣נָה יְ֭הוָה תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד-אָ֓נָה | תַּסְתִּ֖יר אֶת-פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי: ג עַד-אָ֨נָה אָשִׁ֪ית עֵצ֡וֹת בְּנַפְשִׁ֗י יָג֣וֹן בִּלְבָבִ֣י יוֹמָ֑ם עַד-אָ֓נָה | יָר֖וּם אֹיְבִ֣י עָלָֽי: ד הַבִּ֣יטָֽה עֲ֭נֵנִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י הָאִ֥ירָה עֵ֝ינַ֗י פֶּן-אִישַׁ֥ן הַמָּֽוֶת: ה פֶּן-יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכָלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט: ו וַאֲנִ֤י | בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַיהוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי:

פרק כ א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: ב יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם | אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב: ג יִשְׁלַֽח-עֶזְרְךָ֥ מִקֹּ֑דֶשׁ וּ֝מִצִּיּ֗וֹן יִסְעָדֶֽךָּ: ד יִזְכֹּ֥ר כָּל-מִנְחֹתֶ֑ךָ וְעוֹלָתְךָ֖ יְדַשְּׁנֶ֣ה סֶֽלָה: ה יִֽתֶּן-לְךָ֥ כִלְבָבֶ֑ךָ וְֽכָל-עֲצָתְךָ֥ יְמַלֵּֽא: ו נְרַנְּנָ֤ה | בִּ֘ישׁ֤וּעָתֶ֗ךָ וּבְשֵֽׁם-אֱלֹהֵ֥ינוּ נִדְגֹּ֑ל יְמַלֵּ֥א יְ֝הוָ֗ה כָּל-מִשְׁאֲלוֹתֶֽיךָ: ז עַתָּ֤ה יָדַ֗עְתִּי כִּ֤י הוֹשִׁ֥יעַ | יְהוָ֗ה מְשִׁ֫יח֥וֹ יַ֭עֲנֵהוּ מִשְּׁמֵ֣י קָדְשׁ֑וֹ בִּ֝גְבֻר֗וֹת יֵ֣שַׁע יְמִינֽוֹ: ח אֵ֣לֶּה בָ֭רֶכֶב וְאֵ֣לֶּה בַסּוּסִ֑ים וַאֲנַ֓חְנוּ | בְּשֵׁם-יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣ינוּ נַזְכִּֽיר: ט הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝֗מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד: י יְהוָ֥ה הוֹשִׁ֑יעָה הַ֝מֶּ֗לֶךְ יַעֲנֵ֥נוּ בְיוֹם-קָרְאֵֽנוּ:
פרק קב א תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי-יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ: ב יְ֭הוָה שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י אֵלֶ֥יךָ תָבֽוֹא: ג אַל-תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ | מִמֶּנִּי֮ בְּי֪וֹם צַ֫ר לִ֥י הַטֵּֽה-אֵלַ֥י אָזְנֶ֑ךָ בְּי֥וֹם אֶ֝קְרָ֗א מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי: ד כִּֽי-כָל֣וּ בְעָשָׁ֣ן יָמָ֑י וְ֝עַצְמוֹתַ֗י כְּמוֹקֵ֥ד נִחָֽרוּ: ה הוּכָּֽה-כָ֭עֵשֶׂב וַיִּבַ֣שׁ לִבִּ֑י כִּֽי-שָׁ֝כַ֗חְתִּי מֵאֲכֹ֥ל לַחְמִֽי: ו מִקּ֥וֹל אַנְחָתִ֑י דָּבְקָ֥ה עַ֝צְמִ֗י לִבְשָׂרִֽי: ז דָּ֭מִיתִי לִקְאַ֣ת מִדְבָּ֑ר הָ֝יִ֗יתִי כְּכ֣וֹס חֳרָבֽוֹת: ח שָׁקַ֥דְתִּי וָאֶֽהְיֶ֑ה כְּ֝צִפּ֗וֹר בּוֹדֵ֥ד עַל-גָּֽג: ט כָּל-הַ֭יּוֹם חֵרְפ֣וּנִי אוֹיְבָ֑י מְ֝הוֹלָלַ֗י בִּ֣י נִשְׁבָּֽעוּ: י כִּי-אֵ֭פֶר כַּלֶּ֣חֶם אָכָ֑לְתִּי וְ֝שִׁקֻּוַ֗י בִּבְכִ֥י מָסָֽכְתִּי: יא מִפְּנֵֽי-זַֽעַמְךָ֥ וְקִצְפֶּ֑ךָ כִּ֥י נְ֝שָׂאתַ֗נִי וַתַּשְׁלִיכֵֽנִי: יב יָ֭מַי כְּצֵ֣ל נָט֑וּי וַ֝אֲנִ֗י כָּעֵ֥שֶׂב אִיבָֽשׁ: יג וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וְ֝זִכְרְךָ֗ לְדֹ֣ר וָדֹֽר: יד אַתָּ֣ה תָ֭קוּם תְּרַחֵ֣ם צִיּ֑וֹן כִּי-עֵ֥ת לְ֝חֶֽנְנָ֗הּ כִּי-בָ֥א מוֹעֵֽד: טו כִּֽי-רָצ֣וּ עֲ֭בָדֶיךָ אֶת-אֲבָנֶ֑יהָ וְֽאֶת-עֲפָרָ֥הּ יְחֹנֵֽנוּ: טז וְיִֽירְא֣וּ ג֭וֹיִם אֶת-שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְֽכָל-מַלְכֵ֥י הָ֝אָ֗רֶץ אֶת-כְּבוֹדֶֽךָ: יז כִּֽי-בָנָ֣ה יְהוָ֣ה צִיּ֑וֹן נִ֝רְאָ֗ה בִּכְבוֹדֽוֹ: יח פָּ֭נָה אֶל-תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר וְלֹֽא-בָ֝זָ֗ה אֶת-תְּפִלָּתָֽם: יט תִּכָּ֣תֶב זֹ֭את לְד֣וֹר אַחֲר֑וֹן וְעַ֥ם נִ֝בְרָ֗א יְהַלֶּל-יָֽהּ: כ כִּֽי-הִ֭שְׁקִיף מִמְּר֣וֹם קָדְשׁ֑וֹ יְ֝הוָ֗ה מִשָּׁמַ֤יִם | אֶל-אֶ֬רֶץ הִבִּֽיט: כא לִ֭שְׁמֹעַ אֶנְקַ֣ת אָסִ֑יר לְ֝פַתֵּ֗חַ בְּנֵ֣י תְמוּתָֽה: כב לְסַפֵּ֣ר בְּ֭צִיּוֹן שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וּ֝תְהִלָּת֗וֹ בִּירוּשָׁלִָֽם: כג בְּהִקָּבֵ֣ץ עַמִּ֣ים יַחְדָּ֑ו וּ֝מַמְלָכ֗וֹת לַעֲבֹ֥ד אֶת-יְהוָֽה: כד עִנָּ֖ה בַדֶּ֥רֶךְ (כחו) כֹּחִ֗י קִצַּ֥ר יָמָֽי: כה אֹמַ֗ר אֵלִ֗י אַֽל-תַּ֭עֲלֵנִי בַּחֲצִ֣י יָמָ֑י בְּד֖וֹר דּוֹרִ֣ים שְׁנוֹתֶֽיךָ: כו לְ֭פָנִים הָאָ֣רֶץ יָסַ֑דְתָּ וּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ שָׁמָֽיִם: כז הֵ֤מָּה | יֹאבֵדוּ֮ וְאַתָּ֪ה תַ֫עֲמֹ֥ד וְ֭כֻלָּם כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֑וּ כַּלְּב֖וּשׁ תַּחֲלִיפֵ֣ם וְֽיַחֲלֹֽפוּ: כח וְאַתָּה-ה֑וּא וּ֝שְׁנוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א יִתָּֽמּוּ: כט בְּנֵֽי-עֲבָדֶ֥יךָ יִשְׁכּ֑וֹנוּ וְ֝זַרְעָ֗ם לְפָנֶ֥יךָ יִכּֽוֹן:

פרק קל א שִׁ֥יר הַֽמַּעֲל֑וֹת מִמַּעֲמַקִּ֖ים קְרָאתִ֣יךָ יְהוָֽה: ב אֲדֹנָי֮ שִׁמְעָ֪ה בְק֫וֹלִ֥י תִּהְיֶ֣ינָה אָ֭זְנֶיךָ קַשֻּׁב֑וֹת לְ֝ק֗וֹל תַּחֲנוּנָֽי: ג אִם-עֲוֹנ֥וֹת תִּשְׁמָר-יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד: ד כִּֽי-עִמְּךָ֥ הַסְּלִיחָ֑ה לְ֝מַ֗עַן תִּוָּרֵֽא: ה קִוִּ֣יתִי יְ֭הוָה קִוְּתָ֣ה נַפְשִׁ֑י וְֽלִדְבָר֥וֹ הוֹחָֽלְתִּי: ו נַפְשִׁ֥י לַֽאדֹנָ֑י מִשֹּׁמְרִ֥ים לַ֝בֹּ֗קֶר שֹׁמְרִ֥ים לַבֹּֽקֶר: ז יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל-יְה֫וָה כִּֽי-עִם-יְהוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת: ח וְ֭הוּא יִפְדֶּ֣ה אֶת-יִשְׂרָאֵ֑ל מִ֝כֹּ֗ל עֲוֹנֹתָֽיו

עצום

באיזה תחום זה?

@האטורי האנזו הסביר לי פעם, זה שם של איזה מייצר חרבות מאיזה סרט עתיק

 

@נשמה כללית חייב לי גם הסבר מפעם פעם

ועזבי..

אז תסביר לי בפרטי

שתסביר לי

@משה

 

 

משהו לגבי זה שחוזקו של האחד נמדד לפי מספר האפסים...

האדרת האני תחליף "אלוהי זהב וכסף"
הוא "אלוהי האני"
אליו אנחנו פונים בתפלתינו
עד שהוא מכזיב אותנו...


משורר מדורות