אתמול אחרי יום עבודה עמוס יצאתי לי להתאוורר. בין לבין קפצתי עם אחי לסוכה של שכנים של הוריי.
החניתי את הקורקינט השכור שלי מחוץ לסוכה.
(למי שלא מכיר: אני בתקופה האחרונה יחסית הרבה שוכר קורקינטים. אין לי כח לבעיות חניה ותחבורה ציבורית, ובנסיעות עירוניות זה עולה שקלים ספורים).
בעלת הבית בירכה אותנו לשלום ואחרי כמה דקות אמרה ש"חלמתי פעם על קורקינט חשמלי, ....".
התגובה שלי אינסטינקטיבית ומהירה: יאללה, בואי תנסי. הכמה שקלים עליי !!
התגובה שלה גם הייתה אינסטינקטיבית: לא לא עזוב.
כנראה שהיה נוח לה שהחלום ישאר חלם.....
