פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 467)

ענה התם ואמר להחכם: מי יתן, שתבוא אתה על מדרגה שלי.

השיב החכם ואמר: זה אפשר להיות, שאני אבוא על שלך- שינטל ממני השכל חס ושלום או אהיה חולה חס ושלום ואהיה נעשה משוגע, כי הלא מה אתה איש משוגע. אבל שאתה תבוא על שלי, זה אי אפשר בשום אפן שתהיה אתה חכם כמוני.

השיב התם: אצל השם יתברך הכל אפשר, ויכול להיות כהרף עין, שאני אבוא על שלך.

(סיפורי מעשיות "מעשה מחכם ותם")

לסרט - "למלא את החלל"? צפייה ללא עלות, יש כזה דבר? לא מוצאת.. תודה!

שלום, אני תלמיד ישיבה, בשיעור ו'.

חשבתי כבר שאמשיך ללמוד בישיבה שנה נוספת (לא בנוכחית, אלא במקום חדש),

אך לפי המצב הנוכחי, שאנחנו לומדים רק בבית עם הזום והחברותא הטלפונית... אני חושש שגם בשנה הבאה זה יהיה כך, או לפחות חלק ממנה.

אולי זה יהיה בזבוז להמשיך ככה שנה נוספת, ועדיף להתחיל לימודים אקדמיים.

מה אתם חושבים?

מוסד הלימודים אליו נרשמתי כבר, הוא מכון לב (יש בו חצי ישיבה).

בנוסף אציין שאם אמשיך שנה נוספת בישיבה, יהיה לי זמן להוציא פטור באנגלית בחינם (במקום קורסים בתשלום וזמן יקר של התואר), וגם אוכל ללמוד שפות תכנות טיפה בהפסקות ואהיה מוכן יותר לתואר...

תודה רבה על עזרתכם!

היי לכם,

אני מאוד אשמח אם תוכלו לענות על שאלון שעוסק בקשר בין מאפייני ניהול סיסמא לתחושת הביטחון של המשתמש (השאלון מיועד לגילאי 18-60).
הסקר נעשה במסגרת סמינר במכללה האקדמית ת"א-יפו.
למי שכן מעוניין לענות על השאלון, אשמח אם תענו ברצינות.

מאפייני ניהול סיסמאות ותחושת הביטחון של משתמשים

עַצְבוּת הוּא מִדָּה רָעָה מְאֹד. וּמַה שֶּׁהָאָדָם אֵינוֹ נוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וּכְבֵדוּת, וְכֵן מַה שֶּׁאֵינוֹ מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי הוּא מֵחֲמַת עַצְבוּת וְעַצְלוּת, הַיְנוּ מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי בְּוַדַּאי אִם הָיָה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְהָיָה מַאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹמֵד עָלָיו וְשׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיו וּמַאֲזִין לְקוֹל תְּפִלָּתוֹ, בְּוַדַּאי לא הָיָה לוֹ שׁוּם עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת בִּתְפִלָּתוֹ, וּבְוַדַּאי הָיָה מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי. אַך עִקַּר בִּלְבּוּל הַתְּפִלָּה, הוּא בָּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה וְעַל כֵּן נוֹפֵל עָלָיו עַצְלוּת וְעַצְבוּת, וּמְבַלְבֵּל אֶת תְּפִלָּתוֹ. כִּי עִקַּר הָעַצְבוּת וְהָעַצְלוּת, הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה.

כְּמוֹ לְמָשָׁל, כְּשֶׁמַּנִּיחִין חִטָּה בְּאֶרֶץ טוֹבָה אֲזַי הוּא גָּדֵל וְצוֹמֵחַ יָפֶה, וְאֵינוֹ מַזִּיק לוֹ שׁוּם רוּחַ וְלא זִיקִים וּרְעָמִים וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ כּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכחַ הַגּוֹדֵל עַל כֵּן אֵינוֹ מַזִּיק לוֹ שׁוּם דָּבָר. אֲבָל כְּשֶׁנּוֹתְנִין הַחִטָּה בְּאֶרֶץ שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לִזְרִיעָה אֲזַי הוּא נִרְקָב בָּאָרֶץ מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ כּחַ הַצּוֹמֵחַ וְכחַ הַגּוֹדֵל.
וֶאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֶסְתֵּר ב) : "וַיְהִי אוֹמֵן אֶת הֲדַסָּה" לְשׁוֹן גִּדּוּל. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שַׁבָּת ל"א) : אֱמוּנָה זֶה סֵדֶר זְרָעִים.
וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ אֲזַי אֵין מַזִּיק לוֹ שׁוּם דָּבָר וְאֵינוֹ יָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וְשׁוּם דָּבָר וּמִתְפַּלֵּל בַּחִיּוּת כָּרָאוּי וְנוֹסֵעַ לְהַצַּדִּיק כִּי אֵינוֹ מִתְיָרֵא וּמִתְפַּחֵד מִשּׁוּם עִנְיָן שֶׁבָּעוֹלָם.
אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חִסָּרוֹן בָּאֱמוּנָה אֲזַי אֵין לוֹ כּחַ הַגּוֹדֵל וְכחַ הַצּוֹמֵחַ וַאֲזַי הוּא נִרְקָב מַמָּשׁ, כְּמוֹ הַחִטָּה הַנַּ"ל, וְעַל כֵּן יֵשׁ לוֹ עַצְבוּת וְעַצְלוּת וּכְבֵדוּת, וְהוּא נִרְקָב מַמָּשׁ.
(ליקוטי מוהרן קנה)

זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם- שֶׁלֹּא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם, הֵן בְּעֵסֶק פַּרְנָסָה וְהִצְטָרְכוּתוֹ צָרִיךְ שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים, וְכֵן בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא יָשִׂים לְנֶגֶד עֵינָיו כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה.

כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לִכָּנֵס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, נִדְמֶה לְהָאָדָם כְּאִלּוּ הוּא מַשָּׂא כָּבֵד, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִשָּׂא מַשָּׂא כָּבֵד כָּזוֹ, אֲבָל כְּשֶׁיַּחְשֹׁב שֶׁאֵין לוֹ רַק אוֹתוֹ הַיּוֹם, לֹא יִהְיֶה לוֹ מַשָּׂא כְּלָל.

וְגַם שֶׁלֹּא יִדְחֶה אֶת עַצְמוֹ מִיּוֹם לְיוֹם לֵאמֹר: 'מָחָר אַתְחִיל, מָחָר אֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וּבְכֹחַ כָּרָאוּי', וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר הָעֲבוֹדוֹת, כִּי אֵין לְאָדָם בְּעוֹלָמוֹ כִּי אִם אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה שֶׁעוֹמֵד בּוֹ, כִּי יוֹם הַמָּחֳרָת הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי, "הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ" - "הַיּוֹם" דַּיְקָא, וְהָבֵן.
(ליקוטי מוהר"ן, תורה ער"ב)

אני זוכר את תקופת הזמן הזאת בשנה שעברה והיה הרבה יותר חם.

חשבתי, יש פחות אנשים שנוסעים ברכבים ומוציאים פיח, פחות מפעלים שמזהמים - בקיצור, השמיים והאוויר נקיים יותר, פחות התחממות גלובאלית.

אני מאמין שיש קשר בין הדברים. יש לזה היתכנות או שזה מקרי?

היות ואין לי מושג איך חוקרים את זה בכלים מדעיים - אני אשמח לשמוע מה דעתכם

מסקנה: פיתה זה ממש קל להכנה!

הסיפור בהרחבה:

לא מזמן נתקלתי במתכון לפיצה שכולל הכנסה של הבצק לתנור למשך כמה דקות, ואז להוסיף את שאר הדברים. בפעם הראשונה שהכנתי אותו באמת הבצק יצא הרבה יותר טעים! 

מפה לשם,גם היום רציתי להכין את הפיצה הזו.

הכנתי בצק מבעוד מועד. הכנתי את כל התוספות, גבינה, רסק עגבניות..

חיממתי את התנור לחום של 250 מעלות - מה שהסתבר כטעות.

אחרי כמה דקות אני רואה בתנור פיתה ע-נ-ק-י-ת!

אשתי בדיוק הגיעה בשביל לנחם אותי שעדיין אפשר להכין פיתה-פיצה. 

וזה מה שעשינו.

יצא טעים ומשובח!

מסקנה: קל להכין פיתה! (רק בשביל לחזק את המסקנה לעיל)