פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 482)

כלומר מי שישאר בחיים, בכל זאת קשישים פה...

בימי ניסן אנחנו מקבלים את הזכות לברך את ברכת האילנות, ולהודות- 
שלא חיסר בעולמו דבר 
וברא בו בריות טובות ואילנות טובים. 
תודה לכל האנשים הנפלאים שפה! 

(הערות קטנות:
א. כן זה ממוחזר מלפני כמה שנים.
ב. נכון זה לא בפוקוס, אפשר למצוא לזה הסבר רוחני על מה שמים את הפוקוס.
ג. התמונה אכן צולמה בימי ניסן.)

פוסט זה הינו סאטירי ועצוב כאחד.

היה מן הראוי לפרסמו לפני פורים, אך הוא נכתב רק היום לאור מאורעות הימים האחרונים...

כ"ה סיון ג'ת"ד, שושן הבירה

בג"ץ פסק אמש כי האגרות שיצאו מבית המלך אחשוורוש החתומות בחותמו, וכי דלף לכלי התקשורת שמרדכי היהודי עומד מאחוריהן – מכילות גזענות, לאומנות פסולה, והסתה לרצח. העתירה הוגשה על ידי דלפון בן המן (במימון הקרן החדשה), שכזכור לפני חודשים ספורים אביו המן, שהיה משנה למלך, הוצא להורג בפקודת המלך ללא משפט – דבר שעורר סערה עזה בחוגים הגבוהים של החברה, וגרר גל גינויים.

אלמנתו זרש הגישה אז תביעה נגד חרבונה, מסריסי המלך, שעל פי ידיעות שדלפו מבית המלכות עמד מאחורי גזר הדין החפוז שנגזר על המן, והנושא מצוי בעיצומם של התהליכים המשפטיים. מסתמן כי השופטים יקבלו את התביעה ויחייבו את חרבונה בקנס כספי גבוה ובריצוי תקופת מאסר.

אמש, בג"ץ דן בהרכב של תשעה שופטים בעתירה נגד אגרות מרדכי, ופסל אותן. מתוך פסק הדין: "האגרות הרשמית שהנפיק מרדכי מכילות תוכן של שנאה לאומנית, גזענות חמורה, אפליה, והסתה לרצח, ונוגד את ערכי המוסר, השוויון והצדק. לא נוכל לאפשר רמיסת יסודות הדמוקרטיה ולפגוע במיעוטים אתניים על רקע גזעני". בני המן הגישו עתירה נוספת נגד מרדכי באופן אישי, על מנת לדרוש התפטרותו המיידית מתפקיד המשנה למלך ומחבר הסנהדרין. מגורמים רשמיים נמסר כי ההחלטה בעניין העתירה צפויה להתקבל תוך מספר ימים, אם כי לאור ניסיון העבר, סביר להניח כי ההחלטה התקבלה כבר עם הגשת העתירה, ובג"ץ צפוי להודיע, בתום ההצגה, כי הוא מקבל את העתירה ומחייב את מרדכי בקנס כספי, מאסר, ותשלום הוצאות המשפט.

הפסק מעורר זעם בקרב חוגי הימין, בפרט לאור ההשוואה לעתירה דומה שהוגשה לבג"ץ לפני מספר חודשים, סביב חג הפסח, על ידי תנועת 'אם תרצו', נגד האגרות הממלכתיות ששלח המן, בטענות דומות לאלו שמחמתן פסל לימים, כאמור, את אגרות מרדכי. בג"ץ דחה אז את העתירה, ובפסק הדין נכתב: "דין העתירה להידחות על הסף. האגרות הממלכתיות ששלח השר המן בן המדתא מאושרות על ידי הגורמים הממלכתיים, ופסילתן תהווה פגיעה דרמטית בזכות חופש הביטוי. לא הוצגה תשתית משמעותית שתהווה הצדקה לפגיעה זו, ולא נראית מסה קריטית שתאפשר התערבות הגורמים המשפטיים בעניין הנדון. בית המשפט מקפיד על עיקרון הפרדת הרשויות ונמנע מלהתערב בהחלטות הגורמים הממלכתיים".

מלשכת המלך אחשוורוש נמסר: "המלך שתה לשכרה ואינו יכול להגיב כרגע, אך כאחד מבכירי השרים רואי פני המלך אני מוכרח לציין כי זוהי התערבות בוטה בסדרים הפנימיים של ארמון המלוכה מתוך מגמה לערער את יסודותיו. רק לפני זמן מה חייב בג"ץ את המלך בקנס של עשרת אלפים ככר כסף שיימסרו לארגוני הנשים בגין ההפרדה המגדרית שהתקיימה במשתה שערך בחצרו לאנשי שושן".

חכי"ם מהימין מזהירים כי הכשרת בג"ץ את אגרות המן מהווה סכנה קיומית ממשית לעם היהודי, ומהווה אפליה בוטה - לאור ההכשר שנתן לאגרות המן, הנושאות זהה ואף חמור יותר, לדבריהם. "בג"ץ נוטל על עצמו אחריות כבדה לדמם של מליוני יהודים. זהו פשע שלא ייסלח ויישאר ככתם שחור לדראון עולם" נמסר מלשכת יו"ר ימינה.

יצויין גם כי על פי הדיווחים בג"ץ צפוי לחייב את מלכת האימפריה, אסתר בת אביחיל, לשנות את שמה הפרטי, כדי למנוע בלבול בינה ובין 'אסתר המלכה' נשיאת בג"ץ.

אומרת המשנה במסכת פסחים:

מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו,

וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ:

מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת –

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻלּוֹ מַצָּה?

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר?

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בָּשָׂר צָלִי, שָׁלוּק, וּמְבֻשָּׁל, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻלּוֹ צָלִי?

שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ מַטְבִּילִין פַּעַם אַחַת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים?

וּלְפִי דַעְתּוֹ שֶׁל בֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ.

מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח,

וְדוֹרֵשׁ מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי, עַד שֶׁיִּגְמֹר כֹּל הַפָּרָשָׁה כֻּלָּהּ.

משנה זו מסכמת בקיצור את מהלך השאלה והתשובה של ה'מגיד'. יש עניין שסיפור ההגדה ייאמר דווקא כתשובה לשאלה, משום שכשנשאלת שאלה מורגש חיסרון ורצון לדעת את התשובה, וכך סיפור הדברים מתקבל ומתיישב יותר על לב השומע ונחקק בזכרונו ותודעתו, שזוהי מטרת התורה בצוותה "והגדת לבנך ביום ההוא". ולא רק בהגדה לבן, אלא גם אדם שמספר לבני ביתו או אפילו לעצמו, צריך לעשות זאת בדרך שאלה ותשובה מהטעם הנ"ל.

וכך נאמר בברייתא בגמרא:

"חכם בנו - שואלו, ואם אינו חכם - אשתו שואלתו, ואם לאו - הוא שואל לעצמו. ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח שואלין זה לזה".

לפיכך עושים דברים שונים כדי להתמיה את הילדים ולעוררם לשאול. ואז בעצם אין צורך בנוסח 'מה נשתנה', כיון שהבן כבר שאל מעצמו, ואפילו שאלות אחרות. הנוסח נתקן, כפי שנאמר במשנה, למקרה שהאב צריך ללמד את הבן לשאול, שאז מעיר את תשומת ליבו לשינויים הללו ומעוררו לשאול עליהם; וכן למקרה שגדול שואל, כמו במקרים שנזכרו בברייתא.

כפי ששמתם לב, בנוסח ארבע הקושיות שבמשנה מופיעה קושיה אחת שלא נאמרת כיום - "שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בָּשָׂר צָלִי, שָׁלוּק, וּמְבֻשָּׁל, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻלּוֹ צָלִי?" -מפני שהיא רלוונטית רק בזמן שמקריבים פסח כמובן. במקומה מוסיפים היום שאלה אחרת על השינוי בהסיבה, (ומאידך בזמנם היו אוכלים כל השנה בהסיבה לכן לא היה שייך לשאול על זה).

לאחר שהמשנה סיימה עם שלב השאלה, היא עוברת לשלב התשובה, בתימצות:

וּלְפִי דַעְתּוֹ שֶׁל בֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ - גם בכמות הסיפור וגם בדרך הצגת הדברים, לכל בן יש דרך שמתאימה לו.

מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח - נחלקו על כך אמוראים:

"מאי "בגנות"? רב אמר: "מתחלה עובדי ע"ז היו אבותינו", ושמואל אמר: "עבדים היינו". 

יש שהבינו שהם נחלקו איזה קטע אומרים, אך יותר נראה להבין שאין ביניהם מחלוקת בסדר ההגדה, אלא נחלקו רק לאיזו 'גנות' התכוונה המשנה, אבל שניהם מסכימים ששני הקטעים נאמרים, כל אחד במקומו. סברת שמואל היא ש''עבדים היינו'' נאמר לפני ''מתחילה'', ולכן מסתבר שהמשנה שאמרה ''מתחיל בגנות'' מתכוונת אליו, ואילו רב סובר שהמשנה מתכוונת ל''מתחילה'' מפני שהוא תחילת הסיפור, שהרי גם מבחינת סדר הדברים בהיסטוריה הוא קודם ל''עבדים היינו''. ו'עבדים היינו'' שנאמר לפניו אינו התחלת הסיפור אלא הקדמה, כפי שנסביר עכשיו.

עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה. וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם. וַאֲפִילוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים, כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים, כֻּלָנוּ זְקֵנִים, כֻּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה, מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

לכאורה ברור כשמש שקטע זה אינו תחילת הסיפור כפי שרגילים להבין, שהרי כאמור תחילת הסדר ההיסטורי הוא "מתחילה עובדי ע"ז" כנ"ל, וקטע זה טרם נאמר. ועוד, שאחרי משפט זה עוברים לדברים אחרים שאינם חלק מהסיפור, דהיינו המשך קטע זה והקטעים שאחריו, על המעשה בר' עקיבא וחבריו, ארבעת הבנים, ועוד.

אלא, שקטע זה והקטעים שאחריו עד תחילת הסיפור מהווים הקדמה המתארת את חשיבותו של סיפור יצי"מ:

מכיוון שעֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם... וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם, הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ ..." --

-לפיכך: מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם.

ואֲפִילוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים וכו' - כי תכלית הסיפור אינה הידיעה, אלא העמקת האמונה; ומשום כך - כָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח - חכמים משבחים אותו על כך.

מוזמנים להעלות שאלות ותמיהות בעניין ההגדה

@איכה@אילת השחר@חיות צבעונית@בת של השם@הודעה@(אהבת עולם)@ברוקולי@בסדר גמור@יהיה בסדר....

• מת בתקופת כהונתו
• מסר שטחים לערבים (בונוס: מי השני?)
• כיהן בקדנציות לא רצופות
• כיהן בקדציות לא רצופות עם הפסקה ביניהם של כעשור
• נולד אחרי קום המדינה
• ואחרון חביב: מי היחיד שעשה אחד בלבד מהדברים המוזכרים למעלה בלי שאף אחד אחר לא עשה אחריו מאז?

עוד 17 שעות אני חייל.

בוגרצים (קרביים)- תנו טיפים בכיף ובשמחה!!

שנזכה ממש להיות חייל טוב.

אין לי סמארטפון (בינתיים לפחות) אז עוד פחות נתראה. שיהיה לכם רק דברים טובים.

לחיים לחיים ובשורות טובות. פסח שמח וכשר.

שיניתי פרופיל בגוגל, אבל תכלס כשאני פותחת את הכרום אז יש את התמונה הישנה...