פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 514)

ולא מתכוון לאף מילה

לא בידיי. ועשיתי הרבה.

יו-טוב TED

מתי אפסיק לראות את השעון בשעות כאלו? 

איזה תסכול!

נכנסת לפורום

אבל לא רק אז..

שאתה מתגעגע למיטה מאוד למרות שנפגשתי המון בשבת, ויש הרבה מניעות.

אוף.

(הצרה ההפוכה של רוב האנשים?)

אבל נתאמץ.

זה פשוט להעצים את הבעיה.

הבעיה היא לא ה'נפילות' וזהו.

הבעיה הרבה יותר שורשית ועמוקה וה'נפילה' היא ביטוי לבעיה.

שאדם יפתור את התסבוכים שלו עם עצמו - יהיה שלם עם עצמו

ורק אח"כ ישתף עוד אדם לחיים שלו. לא לפני.

1. כל עושה עבירה ושונה בה - נעשית לו כהיתר. זאת ההתמודדות מאוד מורכבת.

2. כל מצב שאטדם עושה משהו שהוא לא רוצה באמת לעשות ומשהו שהופך את החיים שלו ל'חיים כפולים' -

זה נובע מבריחה!!! הוא בורח מדברים לא נעימים שהוא לא משכיל להתמודד איתם ישירות ותחושת ההנעה והריקנות שאחריה ממלאים את המשבצת הזאת בצורה כלשהי.

3. חוסן נפשי. אדם שיש לו חוסן נפשי ויציבות עומד ביצריו ולא עושה דברים שכנגד רצונו

וממילא אין זמן לשטויות. גם לסרטים כשרים....

אם תלך לעבוד קצת, גם יהיה לך כמה שקלים בונוס.

הבסיס לכל הוא הרצון. אדם שרוצה להתקדם, שרוצה להצליח, שרוצה להיות עובד ה' - כבר נמצא בדרגה גבוהה. אל תזלזל בה. אל תפחית מערך המדרגה עליה אתה ניצב. האמן בה, חזק אותה - והיא תחזיר לך את כוחותיך חזרה.

נדמה לי שיש יסוד נוסף שחשוב להתמודדות - הקב"ה לא מנסה אדם בדבר שאינו יכול לעמוד בו. ולא רק זה, אלא הקב"ה מנסה דווקא את הצדיקים - כך אין הקב"ה מנסה את הרשעים אלא את הצדיקים שנאמר ה' צדיק יבחן.

אחד הפשטים לאמרת חז"ל המפורסמת, במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולין לעמוד בו, הוא המציאות שאדם לאחר ירידה ועליה גבוה הרבה יותר מאדם שלא זז ממקומו. מה שלא הורג - מחשל, אומר העולם, ולא רק כבדיחה. הרב קוק מדייק רבות במילותיו הנוגעות כמה התשובה מקדמת ומעלה, וכמה הריחוק ממנה מכאיב בעוצמה. בטח זכית להכיר.

פתרון קסם אין ואולי גם לא יהיה. אל תבנה יותר מדי על כלי עזר כזה או אחר. לך אחריו כאילו הוא הדרך היחידה אל האור, אך היפרד ממנו לאחר כשלונות כאילו היה רק ניסיון נוסף מני רבים.

הדרך, דרך של אמונה היא. היהדות מעולם לא הדגישה את הסוף והניצחון אלא את העבודה וההתאמצות. לפום צערא - אגרא, אמרו חז"ל ולא בכדי. צריך כוחות גדולים כדי לקבל ניסיון שכזה, צריך אדם עם נשמה גבוהה במיוחד כדי שהקב"ה יתן עליו את בטחונו שינצח את הרע, ובמלחמתו הפנימית והלא נראית יציל את העולם כולו. וצדיק יסוד עולם, מבאר הרמב"ם, שצריך האדם שיראה עצמו כאילו העולם כולו חציו חייב וחציו זכאי, ואם עשה מצווה אחת, הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה והצלה. ההתמודדות הזו אינה שלך פנימה בלבד. העולם כולו עומד לפניך ותלוי בך. קח כוחות מכולנו.

כתבם על לוח לבך - ניצחון אינו ניצחון סופי ומוחלט בדווקא. ניצחון הוא בכל רגע בו היצר דחף ואתה אמרת לא, גם אם התרצית שעה לאחר מכן. לו רק היית יודע כמה שמחה הלא שלך, גם הרגעי, עושה בפני פמליה של מעלה הייתה שמח ורוקד כל חייך. כל רגע של ניצחון אדיר שכזה מוכיחה לך ולכולם - אתה עבד ה'. ללא כל סיבה נראית לעין חוץ מרצונו יתברך, אתה בעזרתו מול כוחות רשע עצומים - ואתה אומר ליצר 'לא'.

זהו מעגל הרס כמו כל התמכרות. אפשר לצאת ממנו, היה בטוח. רבים ופחות טובים עשו זאת, גם אתה יכול. שבור את המעגל לאט לאט, בכל פעם קצת. נסה למלא את זמנך, את רצונך, את מחשבותיך בטוב ובעשייה. וגם אם נפלת, קום. תמשיך. אל תפסיק להתקדם. זה הרי ההבדל בין צדיק לרשע, האין זאת? כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה. לכאורה, אם נפל - היאך צדיק יקרא? אלא שהיא הנותנת - צדיק אינו האדם שלא נופל אלא האדם שקם, לא משנה כמה נפל.

כלים רבים יש, אתה בטח יודע. הם חשובים מאוד, ואם תרצה ארחיב. אבל הרוח, הרצון, החוזק, הוא זה המנצח. אתה לא לבד. הֶיֶה חזק!

אני עכשיו בסוג של רצוא ושוב, מתקרב ומתרחק. אני חיפשתי כל מני דרכים להתמודד לפעמים מצליח ולפעמים לא. עדיין יש קצת יאוש.

השאלה שלי היא ככה: אחת מהנקודות העיקריות שמדברים עליה זה שיכול להיות שתיפול שוב אבל העיקר זה לקום מחדש, וזה קצת מפריע לי כי אני מרגיש ככה מזוייף. איך אני יכול להסכים עם זה שאני אפול? הרי אם אני קם בידיעה שאני אפול שוב מה שווה הקימה? זה ייקח יום יומיים ואני שוב באותו מקום. אני מכיר את כל ההסברים על שבע ייפול צדיק וקם וכו', אבל אני פשוט מרגיש שאני תקוע.

כמה שנים טובות.(כמו הקישור ששלחה לך) 

אני כבר לא מסתפר לבד אבל הייתי מסתפר איתה הרבה ומשתמש איתה כמכונת גילוח

המכונה הזו כבר 8 שנים ומרוצה.

מזמן לא פתחתי

(אני אתפרע כמה שבא לי)

כנראה לעוד הרבה זמן.

מה הסיכוי שאני קמה מחר ללמוד?

@מקום בעולם יש לי ביצועים מרשימים להיום.

ב"ה. שימשיך ככה.

השקעים מסביב לעיניים נקיים.

מה שאומר שזה לא השפריץ עליו, אלא הוא נפל עם הפנים על הבוץ.

(אני יודע שעברו שלוש שניות מאתמול אבל רק עכשיו הסתכלתי חח)

הופג השעמום?

וואי את צודקת! 

יש מישהו למעלה בהנהלה,

שחושב שאנחנו סופר מן.

משהו פה לא הגיוני בכמויות החומר.

והזמן שיש ללמוד.

ן @מקום בעולם עדה, שאני לא מגזימה.

רק ראיתי קצת איך בסין מתאכזרים לכלבים במהלך ההריגה כדי לאכול אותם..

מה זה עונש בצורת קורונה, זה בקטנה. אני מאחל לאנשים האלה את כל הרע שבעולם

זה די מגניב כשספר פונה לקורא. אבל בשבילי תה, לא קפה.

יש איפה שהוא מתכון לעוגיות שדורש ביצה בטמפרטורת החדר, ופותח במילים "קודם כל, הוציאו ביצה מהמקרר. עכשיו המשיכו לקרוא".

ו... אממ... "המדריך לימים הקרובים" של יואב בלום.