פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 515)

1961 בעבר
6009 בעתיד

או שלא ישאר מחובר למשהו

תופעה מאוד מעניינת, מיוחד הוא המוח האנושי...
אני יכול לפעמים לשים לב לזה שצלילים מסויימית נתפסים אצלי כקשורים לצבע ספציפי, לדוגמא צלילים חדים וגבוהים כאלה הם על הגוונים של הצבע האדום...
אבל לא ניראה לי שאצלי זה בהכרח קשור לתופעה הזאת.

ברוך ה'.

 

אצלי זה בא לידי ביטוי בחלק מהדברים.

לדוגמה צבע למספר, צורה לצליל.

 

זה עוד ביטוי לזה שכל אחד רואה את הדברים מנקודת מבטו, על כל המכלול.

זהו ההקשר של הסרטון הזה....

שמעתי הרבה שבתורת הרב אשלג בעל הסולם הוא יוצא מנקודת הנחה שהמציאות היא סובייקטיבית לכל אדם
ומנגד לאותו גויי בסרטון, אצל היהודי כל תנועותיו הפנימיות והפייזיות של היהודי המתוק משתקפות בעולם העליון וחוזרות באותה צורה למציאות החיצונית לו
(רצה חסד/עשה חסד הפעיל למעלה את התנועה של החסד(בערך))
כמו שצדיקים אמיתיים כמו האבות שהיו שלמים ברצונות שלהם והחוויה הפנימית שלהם הייתה שלמה וזכה הם יכלו להשפיע על מה שחיצוני להם ולא רק לשנות את התפיסה החיצונית מבפנים...
("מחשבה יוצרת מציאות" זה רק יהודים😁)

קראתי בחשק גדול!

יהודי יכול לחוות גם מה שחיצוני לו, לכל הגויים יש חמישה חושים (אולי זה אחרת לבודדים) לנו יש חוש שישי כמו שמבאר רש"י בכמה מפרושיו "וליבי אומר לי" שיש ליהודי יכולת בתבונת לב כזאת שיכולה לראות להבין ולהרגיש הרבה יותר רחוק ממה שאפשר לראות לשמוע לטעום ולהרגיש שלכל אלה יש הגבלות ברמות מסויימות...

לא שמעתי על זה אף פעם.

לראות מילים בצבעים זה גם נקרא?

תאר לעצמך שאפשר לעשות הכל עם חיוך ומצב רוח טוב.

ואולי לא כל כך תביני על מה אני מדבר.

 

המחקר מצא את הדברים יעילים.

 

ואם המחקר לא מדבר אליך, גם מקורות יהודיים מאשרים את העניין.

 

ועדיין אם יש ספק בליבך, אנשים מעידים על עצמם שחוו שינוי מיידי.

 

 

תנסי, תתמכרי, תעדכני. 

לא שאתה משקר...

צורך הוא באמת רצון גדול יותר,
ומרוב שהוא גדול זה מרגיש שהוא הכרחי.

את משקרת לעצמך כשאת כובלת את עצמך לצרכים שחייבים.

או יותר נכון חונקת את הנפש שלך.

למה להיחנק?

למה להישאר תקועים?

למה לא להפוך את החיים למאושרים?

אין לי כוח לענות, סורי

עכשיו ראיתי.

 

תהני לך! 

 

אני רק מקווה שהבדיחות שלך הן אמת לאמיתה, שחלילה לא תשקרי.

אני רוצה ללכת לרופא
אני רוצה ללכת לשירותים
וכן על זה הדרך...

במקרים כאלה כדאי לומר במקום 'אני צריך ללכת לרופא', 'אני הולך לרופא'.

הייתי מחדד את דברי מעט.

 

לדוגמא ללכת לרופא. זאת דוגמא מעולה למשהו שצריך לעשות.

 

אך המציאות היא שאנחנו גדלים בתוך עולם ש'צריך' מגיע עם טעם מר בפה.

 

אם הטעם הזה גורם לי להימנע מפעולה נצרכת, כדאי ומומלץ לטפל בזה. 

 

 

לעומת זאת, אם הדבר הוא לא נצרך ברמת ה"בטחון" "בריאות" - אלא ברמת ה"מותרות" - כמו למשל לפתוח עסק, אז אדם שפותח עסק צריך....מלא דברים! צריך!  אם הוא רוצה לעשות משהו, שהוא לא נצרך ברמה הקיומית, הוא יכול להיות שכיר והחיים שלו יהיו טובים, אבל ברגע שהוא רוצה משהו, הוא ודאי יעשה את מה שהוא צריך, אך הדרך בה הוא יעשה את זה תהיה שונה, הרגשות שלו ישתנו מקצה לקצה, והכל בעזרת שינוי מילה אחת בלקסיקון, ותרגול בלתי מתפשר.

מנסיון מתוק

נתקדם לתיקון הפוליטיקה והפלגנות הפוליטית.

הגאוה והענוה הפסולה אלו הדברים שהכי הורסים אותנו מבפנים. הבנתי את זה גם כמוך בערך בגיל הזה

לא היו קצבאות לאברכים, לא היו כספים לישיבות.

נגד ההתנהלות- כן

למה כל מנהגי המגזרים ועל כל תתי הקטגוריות בתוכם לא מניחים את כל האגו שלהם את כל התפיסות וההנהגות שלהם ומתכנסים כולם ביחד להזדעק על כל הבלאגן הזה??

———————-

לכן כתבתי שעוד לפני שבאים לאחד כוחות ברמה הפוליטית, צריכים קודם לאחד כוחות בעולם הערכים הדתי.

פחות מגזרים דתיים, רבנות שמקובלת על כוחם, למה צריך כל כל הרבה ארגונים לכשרות?
גם זה לא נראה באופק.

אנחנו שואפים לפעול ביחד מתוך כבוד אחד לשני.
אני לא בא לבטל שום מנהג. זה שיש 12 שבטים שונים זה לכתחילה, לא בדיעבד ולא בטעות.
אבל 13 (שבט אפרים+ מנשה נחשבים גם כשניים) בגימטריה זה "אחד", ובגימטריה גם "אהבה". זה מה שמצער. לא שיש מגזרים, זה שאנחנו לא יודעים להתעלות מעליהם ולהתאחד גם עם המגזרים האחרים

לא 12 שבטים ומנהגים - אלא ״ וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה. ״


מי שהגיע לכוח ושררה, לא שש לוותר.

עוד רבנים = עוד לשכות, עוזרים, תקציבים, ג׳ובים לאנשי שלומנו.
עוד גופי כשרויות = עוד ג׳ובים למשגיחי כשרות מטעם, עוד אילוצים לבעלי עסקים לקנות חומרי גלם דווקא מגוף הכשרות הזה והזה, עוד פרנסה לכל מי שקשור לכשרות הזו בשרשרת המזון, הייצור וההשגחה.

אני לא מתעלם, אני פשוט חושב שמה שמניע את רוב רובם של הרבנים זה דברים יותר עליונים. ואני עפר לרגליהם

נגד כל הגיחוח מעורר הרחמים הזה שנקרא ממשלת ישראל ובערך כל נגזרותיה, אבל לא בא לי להכנס לזה,
הנקודה שלי היא שהמצב בעם ישראל עכשיו לא וואו בלשון המעטה, יש כל-כך הרבה צרות, ואנשים כאילו תקועים באיזה לופ של מרוצת החיים שהם כבר שכחו שה' יכול לעזור לנו הרבה יותר מהפוליטיקה, מתוקנת ככל שתיהיה, ומאז ומעולם כל דור ודור שהתרבו הצרות על עם ישראל, מה שעשו ומה שבסוף הושיע היה זה שקראו לכווולם, כל מי שרוצה להחשב כחלק מעם ישראל ועשו עצרות תפילה ותעניות עשו תשובה כללית גזרו צומות התפללו ביחד כמניין ולא כמלא פזורים של עם שאולי חיי (בחצי) ארץ אחת אבל פרודים כאילו מעולם לא חזרו מהגלות...
מה קורה עם אנשים, כאילו ה' ניהיה סתם איזה ציור נחמד כזה ולא אמיתי ורק שנוח להשמש בו נזכרים בו.

ואי משפט אחד תפס אותי ממש "ולא כמלא פזורים של עם שאולי חיי (בחצי) ארץ אחת אבל פרודים כאילו מעולם לא חזרו מהגלות..." לא חשבתי על זה ככה... 

 

להתקדם בעין טובה, ענוה, אהבת ישראל ועוד כמה מידות שיוצא לנו לשכוח מדי פעם. למשל אמירות כמו ''אני אוהב את עם ישראל, אבל רק את מי שבעד.. אנאערף (=מי שחושב כמוני)'' זה ממש לא אהבת ישראל, זה אהבת עצמי.
וכל עוד כל האמת נמצאת רק במגזר שלי, אין מה לחשוב בכלל על אחדות. אלא אם רוצים לשקוע בדמיונות.

שכשעושים את זה חושבים ומגנים על אחינו העברים ויוצאים מעצמנו 

התוצאה במקרה הטוב-

"מִ֣י שָׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ..."

ובמקרה הפחות טוב:

"הַלְהָרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת־הַמִּצְרִ֑י"

ואז צריך לברוח כי נודע הדבר.

 

פשוט כואב את המציאות.
בא לי כבר משיח!! לא אכפת לי איך ועם איזה עקרונות כבר. רק שנתאחד ושהוא יגיע
אנחנו אבל אוהבים מחלוקת. מתים על זה

גם מה שכתבתי היה מתוך כאב ותסכול, אמן!

להחמיר את לא יכולה על אחרים וכנ"ל גם להקל

 

והלכה אחת.

לא הלכה לפי רב כזה והלכה לפי רב אחר (כפי שמרבים להגיב בפורומים - ״תשאלו את הרב שלכם ...״. )

בזמן בית המקדש היו כהנים גדולים לכל מגזר?

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם, ככה צריך להיות. וזה דרך מחלוקות, אבל כמו שהיה ב''ש וב''ה. מחלוקת לש''ש שסופה להתקיים.
מחלוקת זה לא דבר רע. להיפך! זה ממש חשוב.
לטשטש את הצדדים בשביל שהם יהיו אחידים זה מסוכן.

לפי האריז''ל יש י''ב שערים בשמים כנגד י''ב שבטים. כלומר זה פשוט דרכים שונות.. צדדים שונים שבאים בהרמוניה.
במוזיקה יש הרבה צלילים, אפילו מנוגדים, אבל הם יוצרים הרמוניה כשהם באיזון טוב ומתאים

אבל השאלה היא אם נשארים במחלוקת או שבסוף יש פסיקת הלכה שמקובלת על כולם.

השאיפה היא לסנהדרין שתפסוק הלכה לכולם.

סוף פרק כ':

"נמצאת למד שהבא להתחסד חסידות אמיתי צריך שישקול כל מעשיו לפי התולדות הנמשכות מהם... ומעשה דרבי טרפון יוכיח (ברכות י'), שהחמיר להטות כב"ש ואמרו לו כדאי הייתה לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה, אע"פ שמחמיר היה. וזה, שעניין מחלוקת ב"ש וב"ה היה עניין כבד לישראל, מפני המחלוקת הגדולה שרבתה בניהם, וסוף סוף נגמר שהלכה כב"ה לעולם, הנה קיומה של תורה שגמר דין זה ישאר בכל תוקף לעד ולעולמי עולמים ולא יחלש בשום פנים, שלא תעשה תורה חס וחלילה כשתי תורות. ועל כן לדעת המשנה הזאת יותר חסידות הוא להחזיק כב"ה אפילו לקולא מלהחמיר כב"ש. וזה לנו לעיניים לראות דרך ישכון אור באמת ובאמונה לעשות הישר בעיני ה' "

 

כמובן שהנושא כאן שונה, אבל רק רואים כאן כמה חשובה פסיקת הלכה אחת לכל עמ"י.

 

@ה-מיוחד

ברור שאנחנו בעד הלכה אחת, אבל לא מתוך אחידות אלא מתוך אחדות.
חוץ מזה, שלעתיד לבוא ע''פ האריז''ל הלכה תיפסק כב''ש

הלוואי וכל אחד היה משתמש בכישרון שה' נתן לו בשביל אחדות עמ"י

לדוג' אחד כישרוני באומנות אז שיבטא את הצורך באחדות דרך זה

ושני בכתיבת שירים

שלישי בשירה

רביעי ביצירה

חמישי בכרזימה

וכו'

 

וביחד יכול היה להיות לנו כל כך הרבה משאבים בשביל מטרה כל כך נעלה... 

הלוואי 

 

(גם רצון יפה..)
והלוואי שכל כך היינו שקועים באחדות, שלא היינו צריכים לדבר על זה כל הזמן. פשוט היינו חיים את זה כל רגע וכל שעה! היינו עם אחד. כל כך טבעי ומיוחד

לפעמים קל להתחבר לרעיון כי הוא מייצג מציאות שלמה וטובה

אבל בפועל יכול להיות שיהיה מאוד קשה ליישם

לכן לדעתי זה צריך להיות הרבה במודעות 

ותודה

הידיעה שהאחראי למה שיקרה זה הקב"ה ולא אנחנו דיי מרגיעה אותי.
עושה מה שאני יכול, מה שלא בידיי יעשה ע"י מישהו אחר, במוקדם או מאוחר. כי יש מנהיג לבירה.

למה ער - סיימתי עכשיו לכבס ולתלות כביסה (שונא את זההה).
דבר מועיל - חסמתי התקפת סייבר על ארגון

אפשר להתנדב ביד שרה אולי או משו כזה?

אממ
יד שרה זו אופציה באמת

עשיתי לאחותי לוח ספירת לאחור לקראת החתונה שלה שזה אומר שעוד חודש...
היא ממש התרגשה🙂
חוצמזה...
הדברים הטובים הרגילים..
עבודה
בית
תפילה
כזה...

עבדתי על משהו קשה לצורך העבודה וחשבתי על הרבה דברים עמוקים ויישבתי בתוכי קושיות באמונה שהציקו לי.

ניסיתי לעזור לחברה

 

הרגע הכי חשוך הוא שנייה לפני הזריחה..ה' איתך, אל תוותר.

מרגיש שכבר אין כוחות

אני שם פה קישור לשיעור שמדבר קצת בנושא..בבקשה תשמע אותו , ה' איתך הכל יהיה בסדר בע"ה ⁦❤️
⁩https://www.youtube.com/watch?v=7RBvYQREDcI

כיהודים אנחנו יודעים שמי שנוקט בצעד כזה אין לו ולנשמתו מנוחה בעולם הבא,אז זו סתם אשליית 'סיום הייסורים'.

 

מציעה לך ללמוד את 'בגן האמונה' של הרב ארוש -נותן כוחות וממש מחזק ומשמח.

 

בדקת את זה מבחינה רפואית/ פסיכיאטרית? טיפול תרופתי יכול ממש לעזור-חבל לסבול.

 

כשנמצאים בחושך נראה שאין סוף לחשכות,וזה לא נכון-גם זו אשליה.  תיזכר בפעמים שהיה לך טוב ותראה שזה אפשרי.

אחרי שחשבתי על זה קצת זה ממש שחרר אותי.

כי אם החלטתי "לסיים" הרי שאין לי מה להפסיד, כלום בעולם לא עוצר אותי.

אז בדקתי בחופשיות: מי אני, מה אני רוצה להיות, מה אני חושב.

נראה לי שזו היתה אחת מהנקודות המשמעותיות בחיים שלי.

הרבה ממה שעשה אותי מי שאני.

 

תדע שיש בך כוחות שאתה לא חולם שיש ..

אתה צריך לזכור: הקשיים שלך הם אלו שיהפכו אותך למי שאתה, לאדם טוב וחזק יותר!!!

אל תוותר גם אם נראה שקשה עכשיו, כמו כל דבר גם הרגשות האלו יעברו. ולא תרגיש ככה יותר. בעולם שלנו אפשר לראות שכל מצב קשה תמיד בא אחריו מצב טוב: אחרי לילה חשוך בא בוקר, אחרי החורף הקר בא אביב נעים, ואחרי הריקבון יש צמיחה. מזה תלמד שגם הקשיים הם בדיוק אותו הדבר, אחרי זמן רע תמיד מגיע זמן טוב יותר. ומנסיון עם אנשים במצב דומה, אחרי שהתקופה הזו עוברת מסתכלים על החיים כמו על המתנה הכי גדולה שאפשר לקבל! ולא מבינים איך אפשר לחשוב אחרת.

אם אתה רואה שזה לא עובר לבד, תפנה לעזרה!!!! לפעמים אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים זאת אומרת שקשה לצאת מזה לבד, ויש אנשים שיוכלו לעזור לך. אתה יכול לפנות לקופת חולים והם יפנו אותך למי שיכול לעזור, ואל תדאג על הכסף הקופת חולים משתתפת.

או תחפש ער"ן או סה"ר בגוגל, הם יכולים לעזור.

אבל תמיד תמיד תזכור התקופה הזו היא כמו גל סוער, תמיד אחריו מגיע ים שקט וקיצי. תמיד. רק עד שהוא יגיע אל תוותר!!!

חבר יקר,

 

א. תדמיין את עצמך עוד כמה שנים, שמח ומחייך, עם עיסוקים טובים ומעניינים וכו'.

 

היית רוצה להמשיך כך - נכון?..

 

אז תיקח הלוואה מהעתיד. 

 

לפעמים מרגישים לא טוב, אבל תצעד צעד אחרי צעד בכיוון טוב, ותראה שכך יהיה.

 

 

ב. תבדוק ממה זה בא. לפעמים כדאי להיעזר. 

 

יתכן אפילו דברים פשוטים - ויטמינים שצריך לבדוק אם אינם חסרים וכד'.

 

ואם צריך, לא להתבייש להיעזר.

 

רק חזק ואמץ..

 

 

אם אפשר לעזור לך במשהו - בשמחה..

רוצה לכתוב, אפילו מאוד, אבל מהלב, ופחות מתאים לי כאן.. מוזמן בחום לפרטי.

תדבר עם מישהו מה עובר עליך שלא תחשוב דברים רעים לעשות

התחיל הבלאגן בתנועה?
איך הכניסה לעיר?

@אדר

@אדר

אין ניק אדר

היום

נשארתי ער כדי לסכם את הלימוד היומי שלי בתנך.

 

שלמה בונה את בית המקדש.

חירם מלך צור היה יתום. 

הוא גם היה מומחה גדול בנחושת.

הוא הכין את העמודים יכין ובועז. 

 

אולי אני טועה מרוב שאני עייף,

אשמח לשמוע אם יש הערות. 

 

 

חורף בריא!

 

אם מדובר על פת הבאה בכיסנין יוצאים ידי חובה, אם מדובר על תבשיל מזונות לא יוצאים וצריך לברך שוב מזונות.

(פסקי תשובות קסח ג)

תודה על התשובה

בשמחה

ביסלי מטוגן בשמן עמוק ולכן הוא נחשב תבשיל

שוב מזונות על פת הבאה בכיסנין כי זה מחלוקת ראשונים. (נשמת אדם)

זה בסדר.
כתבתי על פי דעתי בלבד. לא להורות הלכה למעשה

גם אם למעשה ברכת המוציא - זה לא מועיל

לכאורה אתה מתכוון גם לכל הלחם שזמין לך, מצירוף הסברות בדינים: שגם אם ברכת על לא מה שלפניך יצאת בדיעבד וגם מהדין שלא צריך לברך שוב אם אתה צריך עוד לחם.

איזה קטע שהחתימה שלך בדיוק מתאימה לשאלה שלך..

קיצור
צריך לתת לנו את הזמן
ולאט לאט אנחנו נותנים אמון בעולם.
עד כאן מדוברות המופנמים...

כמה זמן?

 

כמה דקות?

שעות?

ימים?

חודשים?

נזכרתי בעוד משהו שעוזר..
להגיד לנו, לי בכולופן..
מה את מצפה לשמוע.

בקצרה - צעירים מעל עשרים

זה ממש..

ב. יש לי נטייה לתת אמון די בקלות דווקא אבל זה כבר תלוי האדם שמולי ועוד לא עליתי על הנוסחה.
ג. ברגע שאני משתחררת אני יכולה להכנס למצבי דיבור בלתי פוסק.
ד. פתאום נפל האסימון שאני לא ממש מופנמת, רק בחלק מהדברים.

לתת לנו את הזמן שלנו לקלוט להפנים להבין, בלי ללחוץ יותר מדי
וזה יבוא אתה תראה

העולם וסודותיה.

ברור שחשוב שאני יפתח בכמה רבדים אבל יש חלק בי שאוהב את המסתוריות.

לשאול שאלות מנחות, להקשיב באמת, לגרום לנו להרגיש בנוח (מבחינת מיקום וסיטואציה).

ללמוד את הצרכים והיכולות של האדם שמולך והסגנון שלו. מצטרף לקודמים ויש לי גם דברים כתובים שאוכל לשלוח לך בפרטי ולהכניס אותך יותר לעולם של השקטים

ואיך אנחנו אמורים להתסדר איתכם?

 

ובכלל זה נראה לי הכללה גסה, אנשים מופנמים, גם בתוך הקטגוריה הזאת כל אחד שונה

זה יקרה...

לוקח לנו זמן להיפתח וזה לא קורה אם לוחצים עלינו אלא בנחת ובקצב שלנו. והכי מעצבן כשאומרים לנו- למה אתה כזה שקט? תגיד משהו.. או-אתה לא מספר לי כלום, למה רק אני משתף אותך?

בקיצור לקבל אותנו ככה ולתת לנו מרחב וזמן להיפתח, וגם אז לא לצפות לקרבה ממש רצינית ושיתוף רגשי עמוק..

אני גם חופרת אבל יש דברים שאני לגמרי נסגרת

תנסי לברר ממה?
כל עוד לא תפתרי אותו את תמשיכי לברוח ממנו

כמו שאמרת שאת כל הזמן בטלפון

כל הזמן

את במצב קשה->את בורחת לפלאפון->את לא מצליחה לצאת החוצה מהגלגל הזה

אני פחות או יותר באותו המצב

אין לי איך לעזור, אבל צרת רבים חצי נחמה

דבר ראשון זה לא דכאון

 

סתם תקופה דפוקה

 

אולי כי אין לך מחויבויות ודברים שאת חייבת לעשות את מגיעה למצב הזה

 

תנסי למצוא לך תעסוקות מחייבות ולצאת מעצמך

 

נגיד להתנדב במקום שאת יודעת שחייבים אותך שם ואין כזה דבר להתעצל ולא לבוא כי את מרחמת על האנשים האלה שצריכים אותך, נראה לי זה יכול להיות אחלה דבר גם בשבילך וגם בשביל אנשים אחרים

 

ותתפללי על זה

 

 

וכעיקרון בן אדם די יודע מה טוב בשביל עצמו אז תשאלי את עצמך ואני בטוחה שתקבלי תשובות יותר טובות

כן כן, אפשר להתחיל לקבל עזרה מרופא משפחה. אם לא יספיק, הוא יכול להפנות לפי הצורך לטיפול תרופתי (בהכוונת פסיכיאטר) או לטיפול פסיכולוגי, יש היום ע"ח הקופה.

וצריך לעשות משהו

אין לה כוח להיות עם המשפחה.
לא מתחשק לה לעשות כלום.
זה לא נגמר בלי עזרה, ויש אנשים שצריכים עזרה חיצונית לפני שזה מדרדר לדיכאון קליני.

ולא צריך לחכות לגרוע מכל. בהנחה שיש לה רופא/ה טוב, אם הכל בסדר, הוא ירגיע אותה שהכל בסדר. אבל אם לא, עדיף לפנות לעזרה שעה אחת קודם (ולא חלילה...).

יש לך כעת מצב רוח מסוים, את לא יודעת ממה.

 

קורה לך חודש - יעבור.

 

דבר ראשון, מציע לך בדיקות דם. יש ויטמינים שאם הם חסרים, יכול לגרום לתחושה כזו.

 

דבר שני, תאורה טובה. חורף.. לפעמים זה משפיע.

 

דבר שלישי - דברים משמחים אותך. מוזיקה שאת אוהבת וכד'.

 

דבר רביעי - "בכח" יצירתיות. מה שמתאים לך. ללמוד, לקרוא, לצייר, לנקות, לבשל... להוציא את עצמך בהחלטה מהנייד, ולהתחיל לעשות אילו בלי הרבה חשק. במרץ. החשק יבוא עם  העיסוק בעז"ה.

 

ותתפללי לה' שיתן לך שמחת חיים ושלוה.

 

הצלחה רבה.